ארכיון: רביב דרוקר

תחקיר ישיבות ההסדר – איך איילת שקד הפכה סופית לפוליטיקאית

19 בפברואר 2014
 

ישיבות ההסדר – לא שונה בהרבה ממה שחשבתם (אבל למה לדבר על זה עכשיו)

בגדול, שני סוגי תגובות קיבלנו מאנשים שמעורים בסיפור ישיבות ההסדר.

חלק אמרו – כן, נכון, יש בעיה ואפילו גדולה והחלק השני אמר – כן, נכון, יש בעיה ואפילו גדולה, אבל זה לא הזמן לדון בה, הביקורת מתלהמת מדי, קשה מדי, אתם פוגעים במפעל חשוב ובקיצור, לא בפומבי.

תגובה אחת, למעשה, לא קיבלנו. לא שמענו מישהו רציני שאומר לנו – לא, אין בעיה. שיעורי הנוכחות בישיבות ההסדר גבוהים, רוב גדול של האנשים באמת משלבים לימודים וצבא, אין יותר מדי ישיבות הסדר וכמות ההסדרניקים לא התנפחה לממדים מוגזמים. את זה לא שמענו. המשך לקרוא

כנסי רופאים בחו"ל – קומבינה או ישראבלוף?…

12 בפברואר 2014
 

קצת לא נוח לי שהתחקיר שלנו היום מאיר פינה אפלה בעולמם של רופאינו. בדרך כלל אנחנו מנסים לשבת על משבצת האיפכא מסתברא ולא להצטרף לאיזה עליהום חולף ועכשיו אנחנו בעיצומו של טייפון נגד רופאים.

המשכורות הגבוהות של חלק מרופאי הדסה הוציאו גם ממני שריקת התפעלות קלה, אבל במחשבה שנייה אני מעדיף שהם יקבל 3-5 מיליון שקל לשנה ולא כדורגלנים, זמרים, כדורסלנים ואפילו פיננסיירים וטבחים.

התחקיר שלנו על כנסים רפואיים בכלל יצא לדרך ב – 2010. ביקשנו נתונים מכל בתי החולים על נסיעות הרופאים שלהם לחו"ל. חוץ מאיכילוב ושיבא, כל בתי החולים הגדולים סרבו (בלי ממש לנמק, אולי כי אין דרך להסביר את זה).

חבטנו בחומר שכן קיבלנו, מצאנו לא מעט דברים מעניינים, אבל בטלוויזיה אי אפשר לבנות כתבה שלמה על אקסלים (אגב, לא קיבלנו את זה באקסל, אלא בדפים. היינו צריכים להעסיק אדם מיוחד שיהפוך את זה לאקסל. טירוף). אפילו לא אנחנו, שמתמחים בכתבות נטולות טלוויזיה…

חיכינו לכנס המתאים, כזה שניתן יהיה דרכו להמחיש את כל התופעה. ביוני האחרון שמענו על כנס כזה בקרואטיה. זה נשמע כמעט מתיחה: "יחסי מטפל מטופל בעידן רפואת ההיי טק". לכותרת נלוותה הזמנה צבעונית, שהדגישה את הספא והטיולים המקסימים בקרואטיה. הגיעה גם תוכנית מדעית עם לו"ז דליל למדי.

לא היה קל לדחוף את יובל אגסי שלנו פנימה למסע, הוא לא רופא, לא דתי (זה כנס במלון כשר שיועד בעיקר לאוכלוסייה דתית) ובא לבד (מספיק קשה לנו תקציבית לשלוח אחד לחו"ל…).

מה שיובל שמע שם הצדיק כל שקל. כ – 50 רופאים יצאו לכנס, שמות גדולים בעולם הרפואה הישראלי נקשרו בו, חלקם סיפרו ליובל כמה זה ישראבלוף ואיך הם מנסים להוציא החזרים על הוצאות הכנס, ממס הכנסה, מקרן השתלמות, מבית החולים, מקופת החולים או סתם לקבל ימי השתלמות במקום ימי חופש. שוב ושוב אמרו הנוסעים, בין שייט בסירה לטיול רגלי, שזו תופעה מקובלת, שזה קורה כל הזמן.

ברור שרופאים הם לא היחידים שיש להם כנסים בחו"ל. אני מעז להמר, בלי נתונים, רק על סמך התחקיר שעשינו בנושא, שאין בעלי מקצוע שנוסעים יותר מרופאים וברוב גדול של המקרים מנסים להעמיס חלק מההוצאות לפחות על הקופה הציבורית או על חברות תרופות.

ברור גם שיש כנסים חשובים, משמעותיים, שמקדמים את היכולת של הרופאים לתת לנו טיפול טוב יותר. ברור. בעולם גלובלי, זו דרך אפקטיבית להתעדכן במחקרים, התפתחויות, תרופות חדשות, שיטות מודרניות.

אין דרך, כמובן, לתת נתונים בדוקים על הפרופורציה בין כנסי ישראבלוף לכנסים אמיתיים (גם מי שנוסע לכנס רציני, לא בהכרח מגיע להרצאות), אבל לפי כמות כנסי הישראבלוף (תעשו חיפוש קליל באינטרנט. תזהו אותם לבד), זה בטוח לא חלק קטן מהעוגה. בכנס בו אנחנו היה תפקיד חשוב למי שהיה באותו זמן הממונה על האתיקה במשרד הבריאות. אז אם הממונה על האתיקה בא לכזה כנס ומרצה 3 פעמים (מתוך 9 הרצאות ב – 6 ימים), אז כנראה שזה באמת די נורמטיבי. מה זאת אומרת "כזה כנס"? אם תראו את התמונות והקולות שהביא יובל אגסי מקרואטיה, תבינו הכול.

תחקיר הכנסים הרפואיים

12 בפברואר 2014
 

בכיר במערכת הבריאות טען באוזניי פעם: "רופאים כמעט לא נוסעים לחו״ל על חשבונם. תמיד יהיה איזה כנס שאפשר להיתלות בו". נשמע לי קצת מוגזם. לפני שמונה חודשים שמענו שמתארגן כנס מקצועי בריאותי בקרואטיה. תוכנית הכנס כבר נשמעה לנו מעניינת, שווה בדיקה.

מתוך שיחה שקיימנו עם שלמה הרשקוביץ, רב בית החולים שניידר:

כמה מתוך זה יהיה טיולים?

זה לפי בחירתו, אם הוא רוצה להיכנס להרצאות, הוא יכול להיכנס. זה לא יהיה יותר מדי ארוך…יש ספא יש בריכת שחייה יש הרבה מה לעשות במלון. הכנס עצמו מוכר לצרכי גמול השתלמות, זה אומר שמס הכנסה מכיר בכנס הזה בתור כנס רפואי מדעי לכל דבר.

הכותרת היא: "יחסי מטפל מטופל בעידן רפואת ההייטק". וואלה, מעניין! המרצים כולם מישראל. למה צריך לנסוע עד קרואטיה כדי לשמוע אותם? לא משנה. העיקר שמגיעים שמות גדולים בעולם הרפואה הישראלי – פרופ' יהונתן הלוי, היום יו"ר ועדת סל הבריאות, פרופ' יגאל שפרן, ד"ר מרדכי הלפרין ממשרד הבריאות. לו"ז ההרצאות דליל למדי, מתאים לנו. מסלולי הרצאות מענגים בקרואטיה צורפו למייל, והכותרת דיברה על "נופש חלומי".

מתוך דברים שאמר לנו אריה פז, לשעבר מבקר הפנים של משרד הבריאות:

"ממש מקפיצה אותי. כשאני רואה את הכותרת הזאת, כבר אין לי חשק לקרוא מה שיש אחרי זה".

והנה מה שאמר לנו על כך פרופ' אבינעם רכס, יו"ר הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית:

"ספא מפואר ובריכת שחייה. בפרסומים שאנחנו מרשים בלשכה לאתיקה זה לא היה עובר בכלל".

שלחנו את יובל אגסי שלנו לקרואטיה, לנסוע עם הרופאים.

מתוך שיחה עם ד"ר מאיר ויינשטיין, רופא ילדים (צולם במצלמה נסתרת):

אתם פה לאחת המשלחות?

איזה משלחות?

לא יודע.. כנס.

אה.. כנס זה התירוץ.

כשהגענו התעצבנו לקבל הודעה ששני התותחים העיקריים של הכנס, פרופסור הלוי ופרופסור שפרן לא יגיעו.

מתוך שיחה עם גרשון לידר, מנכ"ל המרכז הרפואי "מעייני הישועה", ויוסי, אחיו של מארגן הכנס:

יובל: חבל שלא הגיע יונתן הלוי

לידר: אני באתי בגללו, היה כתוב בתוכנית. אני יכול לבקש את הכסף. רימו אותי.

יוסי: מי זה יונתן הלוי?

לידר: זה מנכ"ל בשערי צדק בירושלים. הוא היה… אני אגיד לאח שלך שאני רוצה בחזרה את הכסף. באמת!

יובל: למה הוא לא בא אבל? אתה יודע?

לידר: אני אמרתי, אני בטיולים אשב איתו כי יש לי הרבה מה לדבר איתו, המון.

לא הגיעו? לא נורא, במכתב החדש התבשרנו שלפחות פרופ' גיא בן סימון יהיה. לא ממש על "מטפל-מטופל בעידן רפואת ההיי-טק", יותר "ניתוחי עיניים בעולם השלישי", אבל עדיין מעניין. אז זהו שגם הוא לא יבוא.

הנה מה שאמר לנו על כך פרופ' גיא בן סימון, מחלקת עיניים בית החולים שיבא תל השומר:

"אני באמת נרשמתי לכנס, הודעתי להם שאני לא אהיה אבל הם לא הורידו את השם שלי מהתכנית".

לנו סיפרו שפרופ' בן סימון לא יגיע רק אחרי שהגענו. לא הגיע? לא נורא. בן דוד של שפרן, ההוא שהיה אמור להיות היו"ר האקדמי של הכנס ולא הגיע, הוא גם רופא והוא הגיע משוויץ, הוא פחות בעניין של "מטפל מטופל בעידן רפואת ההיי-טק", ויותר בעניין של עיניים.

מתוך דברים שאמר הלפרין בכנס (צולם במצלמה נסתרת):

"אמרנו שזה הכינוס הבינלאומי וכדי להצדיק את זה, לא סתם פרופ' שפרן הגיע מז'נבה".

בהיעדרם של הלוי, שפרן ובן סימון, מסמר הכנס הבינלאומי שלנו הוא ד״רמרדכי הלפרין, הממונה על האתיקה הרפואית במשרד הבריאות.

מתוך דבריו של הלפרין בכנס (צולם במצלמה נסתרת):

"אני רוצה לקדם את באי הכינוס הבינלאומי הראשון לרפואה, אתיקה והלכה, המתקיים בקרואטיה".

הכינוס לאתיקה והלכה? איפה "יחסי המטפל מטופל בעידן רפואת ההיי-טק"? טוב, אולי ככה גם עורכי דין יוכלו להירשם ולקבל החזר. בשישה ימי טיול בקרואטיה, הכינוס הבינלאומי הראשון לאתיקה והלכה אמור לכלול תשע הרצאות בלבד. בממוצע אחת וחצי הרצאות ליום. הלפרין המסכן נידון ל – 3 מתוך 9 ההרצאות.

מתוך שיחה עם ד"ר דומיניק נאמן, רופאת משפחה, צולם במצלמה נסתרת:

תגידי, הרופאים לא חייבים לבוא להרצאות?

לא, לא חייבים. מי זה? ראובן היום?

אני חושב… לא בטוח, הלפרין?

עוד פעם הלפרין?

כן יש לו הרבה הרצאות.

כמה אפשר?

למוניטין של הלפרין יש, כנראה, תפקיד בסיפור הזה.

מתוך שיחה עם סופיה, רוקחת (צולם במצלמה נסתרת):

ככה זה נראה כנס רפואי?

תסתכל, יש ויש.

אבל קרנות ההשתלמות לא בודקות שזה באמת כנס רציני?

ראית את השמות? זה שמות בינלאומיים. פרופ' הלפרין הוא ראש ועדת האתיקה במשרד הבריאות.

נחזור לשיחה עם אריה פז, לשעבר מבקר הפנים של משרד הבריאות, לשמוע מה יש לו לומר על כך:

יש קולגה שלך פה, שנוסע, ד"ר הרב מרדכי הלפרין, ממונה על האתיקה במשרד הבריאות.

עכשיו, אני… האיש הזה הוא ידוע ומוכר. הוא שנים במשרד הבריאות. אני חושב שהוא איש… חשבתי, אני חושב, שהוא איש ערכי. אני חושב שהאיש הזה היה האדם האחרון שהיה צריך להיות בכנס הזה.

והוא ממונה על האתיקה?

לכן אני אומר.

המארגנים, מסתבר, ניסו למצוא מרצים חלופיים. איפה? בקרב הרופאים שנרשמו לכנס. הכי זול. הם שמעו למשל שפרופ' ראובן אור נרשם כמשתתף.

מתוך שיחה עם פרופ' ראובן אור, מנהל מחלקת השתלת מח עצם, המרכז הרפואי הדסה, ואשתו, חני אור, (צולם במצלמה נסתרת):

חני: קניתי ספר והתחלתי לתכנן את הטיול. פתאום, יום אחד אני רואה מודעה בעלון, זאת לא הייתה מודעה, זאת הייתה שורה. היה כתוב שם "לרופאים יש כנס אתיקה בקרואטיה" ומספר טלפון. זהו. והוא ראה את זה במקרה, ממש שורה.

ראובן: היא אומרת לי: "למה אתה צריך את העלונים האלה"? אני אומר לה: "הנה, מצאתי משהו שם".

יובל: אז איך נהיית גם מרצה בכנס?

ראובן: אחר כך, במקרה, אחרי שנרשמנו, אז זה שמארגן מכיר אותי ואת ליאורה ואת אח שלה כך שהוא אמר… הזמין אותי גם להרצות. אמרתי: "אני מוכן, למה לא?"

יובל: למה עשו את הכנס הזה?

ראובן: סיבה למסיבה.

יובל: מה זאת אומרת?

ראובן: סיבה לעשות חופשה.

חני: לרופאים יש קרן השתלמות, עכשיו, זה לא כמו קרן השתלמות של… נניח אני עובד מדינה, אז אחרי שש שנים, כמו שהוא אומר, הקרן נפתחת ואני יכולה לעשות עם זה מה שאני רוצה. רופאים לא, הם חייבים לנסוע לכנסים. הם לא יכולים…

יובל: ואז לכם הקרן בעצם משלמת את ה… את כל הטיול?

ראובן: רק לי.

יובל: אבל אתה לא עצמאי, נכון? משרד נסיעות יודע ש…

ראובן: בטח.

יובל: אז הוא אומר "בואו נעשה כנס" וככה הוא בעצם גם מושך קהל.

חני: הם היו פה חמישה שבועות והביאו כל מיני אנשים, אז בין היתר הם גם עשו את הכנס הזה, זה מושך קהל אחר.

מתוך שיחה שקיימנו עם פרופ' ראובן אור:

אתה יכול לשתף אותי אם מישהו מימן את זה?

בוודאי שלא.

בוודאי שלא מימן? הוא בוודאי…

בוודאי שלא.

שלא מימן? ואתה שילמת על זה בעצמך?

בוודאי.

טוב, ההרצאות ממילא לא היו אמורות להיות שיא האירוע. קרואטיה יפה והטיולים היו מקסימים.

מתוך שיחה עם רוני, מדריך טיולים (צולם במצלמה נסתרת):

אני לא מבין, מה, הם משלמים על הכנס?

אני הבנתי שמשלמים להם, כאילו, בתי חולים.

מה רע?

זה משלם להוא, הוא מראה להוא… בסוף כולם מרוויחים.

אז למה הרופאים צריכים את זה? למה הם לא סתם נוסעים לקרואטיה? ניחוש אחד – כסף. חלקם מקבלים על זה הכרה ממס הכנסה. השתלמות מקצועית. חלקם יכולים ככה לממן את זה מקרן השתלמות שלהם. והמובחרים שבהם, אלו שעובדים בבתי חולים, קופות חולים, יכולים להגיש את הכנס לאישור ולקוות שלא ינכו להם ימי חופש או אפילו יממנו להם את הכנס מתקציב קרן המחקרים, שקיימת בבתי החולים.

מתוך שיחה עם ד"ר ז'קי הרצליך, רופא ילדים, בי"ח "מאיר":

אז אמרתי: "אני אקח את זה בתור ימי השתלמות, במרכאות".

למה במרכאות?

אני מציג את זה לעבודה שאני נוסע השתלמות כדי שלא יורידו לי את זה מימי החופש. הבוס שלי זה פרופ' אלייקים, הוא חתם לי על הנסיעה שאני אוכל לצאת להשתלמות.

והוא עשה לך טובה או שזה כאילו נהוג?

לא, מגיע לנו ארבעה ימי השתלמות. אני עד היום לא ניצלתי אפילו אחד מהם.

מתוך שיחה עם פרופ' אבינעם רכס, יו"ר הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית:

"יש כללים איך מזמינים את אנשים, לכמה זמן מזמינים את האנשים, מה קורה עם בני לוויה, ומה התוכן האקדמי של אותו כינוס. כינוס שלא עומד בכללים, מבוטל".

מתוך שיחה עם אחת הרופאות שהשתתפה בכנס ובעלה (צולם במצלמה נסתרת):

יובל: מה פה כנס ומה פה טיול?

רופאה: זה בדיוק העניין. זה לדעתי טיול עם סיפור כיסוי שזה השתלמות, כנס. כי יש מקומות עבודה שאתה יכול לקבל מימון בתנאי שאתה מוכיח שזה באמת השתלמות.

בעלה: אבל הם בחרו בנושא כללי, הם הרי לקחו "אתיקה רפואית". זה קשור להכל. הכל נכנס בתוך האתיקה.

רופאה: זה דבר שהוא מאוד מקובל. למשל ב"מכבי", כשאני הגשתי בקשה… אמנם היא נדחתה, אבל הגשתי בקשה.

יובל: נראה לי זה קשור לכמה אתה דוחף וקומבינאטור, לא?

רופאה: יכול מאוד להיות. אני לא כזאת. בסדר לא נורא.

בעלה: מנהל הבית חולים בשערי צדק, הכניסו כמה גופים גדולים, ואם הוא אושר, וזה מאושר, אז זה מאושר. אתה מבין?

מתוך שיחה טלפונית עם פרופ' יונתן הלוי, יו"ר ועדת סל הבריאות ומנכ"ל המרכז הרפואי שערי צדק:

"אני לא נסעתי אחרי שנתגלו לי כמה עובדות שלא קשורות. היה בהחלט בכוונתי להשתתף כאשר נמסר לי איקס על מהות הכנס, וכשביררתי והתברר שמדובר בוויי ביטלתי את השתתפותי".

הרופאה הזאת היא מקופת חולים "מכבי", קופת חולים שאנחנו חייבים להחמיא לה באופן כללי על תפקודה בסיפור הזה. הבדיקה כנראה רצינית, יש שקיפות לגבי נסיעות ואין אינפלציה בכנסים כאלה. אצל הרבה מהגופים האחרים שבדקנו, זה לא ממש ככה.

מתוך דברים שאמר לנו פרופ' יואל דונחין, המרכז הרפואי הדסה:

"יש כנסים או כל מיני הצעות בארה"ב להשתתף במסע באוניית פאר לאיים הקריביים וכדי להכשיר את זה, אז כל יום בערב בין שמונה לתשע, פרופ' איקס שמקבל סכום נאה בשביל להשתתף בשייט הזה נותן איזו הרצאה להעשרת הידע. זה לא כנס מדעי-רפואי".

הנה מה שאמרה לנו אחת הרוקחות שהשתתפה בכנס (צולם במצלמה נסתרת):

"זה תעשייה שלמה, ככה זה עובד".

מסתבר שזה שיתוף פעולה עסקי פורה. בצד האחד של המיזם נמצאת סוכנות הנסיעות.

מתוך שיחה עם ברוך פדר, בעלי חברת התיירות שארגנה את כנס הרופאים בקרואטיה:

לא הבנתי מה זה, טיול או כנס?

אתה שואל מה מחפה על מה?

בדיוק.

בוא נישאר עם השאלה.

מה זאת אומרת?

יש פרסומת של אסם: "לפעמים מרק זה רק התירוץ". מכיר את זה?פרסומת לשקדי מרק. לפעמים הכנס זה רק התירוץ.

תירוץ לטייל כאילו?

כן

ומה? ולמה לעשות את הכנס, כאילו מה..?

זה לא הגיע ממני, זה הגיע מהם, זה הגיע כדרישה שלהם.

מי זה "מהם"?

כאילו, יש איזה יזם אחד שהוא חשב על הרעיון הזה, זאת אומרת, האמת הוא זרק לי את הרעיון הזה ואני די דחפתי אותו כי מבחינתי זה פנטסטי, להביא קהל של רופאים זה דבר נפלא, כן? ההיענות הייתה מעל ומעבר. את התאריך הזה אני כמעט חודש וחצי כבר לא מוכר.

אז מה מושך אותם, מישהו שם להם כסף?

שילוב של שניהם. אני חושב שהם מקבלים על זה החזר, זאת אומרת, זה מוכר להם כנקודות והשתלמויות ו… לא יודע בדיוק איך שזה עובד. כנראה שיש להם איזושהי זכות להשתתף בכנס ולקבל החזרים או משהו. חופשה. מצב שכולם מרוויחים בו קוראים לזה.

בצד השני, היזם עם הרעיון הפנטסטי שלא הגיע לקרואטיה. אח שלו כן. והנה מה שאמר לנו אחיו של יזם הכנס בקרואטיה (צולם במצלמה נסתרת):

אני מת לדעת איך זה עובד, הוא עלה פה על איזה משהו אח שלך.

כן.

איך קוראים לו?

שלמה הרשקוביץ. הוא הרב.

הוא הרב של שניידר?

כן. אבל חוץ מזה הוא בתיירות כבר המון זמן, אז הוא איכשהו שילב ביניהם. הם רוצים עוד חצי שנה עוד פעם, הם לא רוצים, עד שנה הבאה…

מי זה הם?

הרופאים, הרבה רופאים גם. 50 רופאים עם המשפחות שלהם, פחות או יותר. קצת יותר, קצת פחות. תשמע, יש כאן קרדיולוגים ודברים ברמה. הוא אמור לחתום גם לרופאים על טופס שהם באמת השתתפו בכנס והם מקבלים על זה איזה מיסוי.

טבח: כאילו, הם נסעו לא לטיול, הם נסעו ללימודים.

כן.

טבח: קומבינה.

מה קומבינה? זה מגיע להם.

הנה מה שאמר בשיחה טלפונית הרב שלמה הרשקוביץ, רב ביה"ח שניידר:

"יש עשרות כנסים, זה לא כנס ראשון ולא שני. היה כנס ברמה מאוד מאוד גבוהה. עושים בלי סוף סמינרים כאלה, זה משהו שעושים על בסיס שוטף".

מתוך שיחה עם אשתו של רופא שהשתתף בכנס:

וזה נחשב לו כנס מקצועי כל ה..?

זה נחשב כנס, כן. לפי רשויות המס זה הוצאה מוכרת, אנחנו מנצלים את זה. עושים את זה די הרבה יחסית. כל שנה.

מתוך ראיון עם פרופ' יואל דונחין, המרכז הרפואי הדסה:

אמר לי פעם בכיר במערכת הבריאות שאין מצב שרופא נוסע לחו"ל על חשבונו. תמיד יש איזה כנס שיממן את זה.

אני יכול להגיד לך שאני מעט מאוד נסעתי על חשבוני, כאשר ב"הדסה" אני הייתי צריך לנסוע לכנס, אני חייב, כדי לקבל את כל ההטבות האישיות, ואת הפטור ממס ואת יום העבודה, אני חייב להראות שהכנס הזה הוא רציני, זה עובר למנהל בית החולים.

מתוך שיחה עם ד"ר פנחס גונן, רופא מוהל, כירורג (צולם במצלמה נסתרת):

אני חושב, המטרה העיקרית פה זה כסף. זה פעם, לפי דעתי, רביעית שאני יוצא איתם, אנחנו יוצאים איתם לחופשות סתם. ויש איזה נוהל כזה של איך עושים את זה בצורה שאנשים יתפתו לבוא וגם יקבלו החזר כספי על ההוצאות שלהם. הסיכון שיגידו לך "אנחנו לא מכירים בזה". בסדר.

גם הבנתי שיש את הקרנות שנותנות השתלמויות לרופאים.

אני חברה, יש לי חברה. חברה בע"מ. אז חברה בע"מ אני מנסה להוציא את זה מהחברה.

מתוך שיחה עם גרשון לידר, מנכ"ל המרכז הרפואי "מעייני הישועה" (צולם במצלמה נסתרת):

אתה רופא?

אני לא רופא, אני מנהל בית חולים אבל לא רופא, "מעייני הישועה" בבני ברק.

זה כנס?

זה לא כנס.

עושים כנס לעצמם.

זה לא כנס פה, זה לא כנס. מה אתה, מה… אני צחקתי. אתה נרדם גם באמצע, עייף מכל היום. כנס זה נקרא שיום יום מהבוקר ועד הערב עושים לך שטיפת מוח ומכניסים לך שיטות חדשות, שתבין משהו, שאתה בא הביתה עם איזה מטען מסוים. אני למשל, עצמי, שמתי את זה שיהיה הוצאות מוכרות. אם אני נוסע סתם להבראה זה מס הכנסה. אם נסעתי לכנס, אז זה מוכר על ידי מס הכנסה. אתה מכניס את ההוצאה הזאת, אז הרווחת.

כולל המלון והטיסה?

הכל, הכל.כנס, כמו שאתה קורא לזה עכשיו, כנס, כנס. איך אומרים, עובדים על מס הכנסה, כנס. כתוב שם למטה "מוכר". גמול השתלמות משהו.

בחזרה לראיון עם פרופ' יואל דונחין, המרכז הרפואי הדסה:

איפה אתה רואה "כנס"?

יש תכנית מדעית.

זה איזשהו סמינר שמתרכז בנושא החשוב של מלון חדש עם ספא מפואר ובריכת שחייה. בין הכנס הזה לבין כנס שאתה קורא לו כנס מדעי רפואי, המרחק הוא יום ולילה.

מתוך דברים שאמר לנו אריה פז, לשעבר מבקר הפנים של משרד הבריאות:

"לו הייתי מנהל של מוסד, לא הייתי מאשר דבר כזה, זה טובת הנאה! בעיניי יש דבר כזה, זה טובת הנאה".

כשחזרנו לארץ התקשרנו לבקש תגובות מהרופאים. ד,ר מרדכי הלפרין, בעת הכנס הממונה על האתיקה במשרד הבריאות, לא רצה להתראיין לכתבה זו ולהסביר מה הוא עשה בכנס כשהוא עוד היה בתפקיד. כנס שהוגדר לפי חלק ממשתתפיו "קומבינה". כן הצלחנו לחלץ ממנו תשובה לגבי המימון שלו עצמו.

מתוך שיחה טלפונית עם ד"ר מרדכי הלפרין, הממונה על האתיקה הרפואית במשרד הבריאות:

רציתי לשאול אותך אם קבלת מימון מלא או חלקי מאחד המוסדות שאתה עובד בהם לכנס הזה?

שלילי.

אוקי, לא מבית החולים, לא מגוף אחר במשרד הבריאות או גוף אוניברסיטאי?

שלילי לחלוטין.

ואתה מתכוון להגיש חשבונית למי מהמוסדות האלה ?

אני צריך… אני חייב להיות סגור בכל הנושאים הכספיים שלי, אני אתייעץ עם רואה החשבון שלי ואשאל אותו.

רביב: טוב יובל, הבנו, הכנס הזה הוא באמת קצת חריג. לתחושתך, כמי שהיה שם, עד כמה הוא חריג?

יובל: תשמע, הייתה לי תחושה שזה משהו באמת שונה ממה שבדרך כלל מדברים עליו.

רביב: 50 רופאים כולל פרופסורים.

יובל: 50 רופאים, כולם מאוד מרוצים, והאמת שמאז אנחנו רק רואים עוד ועוד דוגמאות וכנסים. לדוגמה כנס בים המלח בסוף החודש הזה, מלון מפואר, יש מחיר זול מאוד, יש שם מפוצץ, "רפואת קהילה", רק דבר אחד עדיין חסר, למרות שהרוב כבר נרשמו, תכנייה עדיין אין.

אביב: אין תכנית רפואית.

יובל: תכנית מדעית לכנס, לא. בוא תראה:

מתוך שיחה עם סוכנות מדיקל אקספו, כנסים רפואיים:

רק לפני זה בואי אם תכלי טיפה לתת לי פרטים על… מה זה כולל פחות או יותר, מה הלו"ז, כמה זה עמוס?

אין לנו עדיין תכנית.

אוקי, אבל בגדול זה אמור להיות עמוס או שיש זמן ליהנות?

לא, מה פתאום, לא להגזים. זה גם כנס, וזה גם סוף שבוע. נכנסים לחדרים ביום חמישי בשעה שלוש, בערב תהיה הופעה, יש ביום שישי גם ארוחת צהריים.

המחיר הוא כמה בדיוק?

לזוג 700 שקלים.

בסדר, ויש איזשהו נושא נבחר…

כן, תרופות 2014, ניהול סיכונים, ניהול מרפאה, זה כנס למנהלים.

כמה כבר נרשמו?

הרבה. נפלו עלי היום הרבה, לכן אני לא מספיקה לחזור לכולם.

עד מתי אפשר…

אני לא יודעת. פשוט בגלל שאין לי תכנייה עדיין. מחכים ליו"ר הכנס שיחזור מחו"ל ואז תהיה לנו תכנית.

הבנתי. מי זה יו"ר הכנס?

ד"ר ניקי ליברמן וד"ר אמיר פרידנברג.

יובל: הבנת.

רביב: שמע, אתה ממש קטנוני, באמת. יש להם כבר כותרת, יש להם יו"ר כנס, אז עוד אין לו"ז, זו הבעיה שלך?

נשוב לראיון עם פרופ' יואל דונחין, המרכז הרפואי הדסה:

יש באתר באינטרנט שאתה מחפש כנסים לפי המקום, לא לפי הנושא.

הרופאים בארץ, עד כמה שאתה יודע, משתמשים באתר הזה?

החכמים שיודעים את הסודות . לא כולם גם יודעים להשתמש בגוגל כמו שצריך.

רביב: לאן אתה רוצה לנסוע? תבחר כל אתר בעולם, מה שבא לך.

יובל: בהאמס יש?

רביב: בהאמס, נסדר לך את זה. קריביים. היית פעם בבהאמס? יא גרידי.

יובל: לא. אין לי כסף לדברים האלה.

רביב: אוקי. האתר ייתן לך את כל הכנסים שיש שם, אתה רק צריך למצוא את הנושא הנכון. תראה כמה יש בבהאמס, וואו, שים לב, עדכונים בבריאות גבר או בריאות האישה. בהוואי, הנה, תראה איזה כנס מגניב, ה-8 עד ה-14, לרופאי רגליים. כנס כרדיולוגיה, רפואת משפחה. מה רע? רע? תראה. אתה רק צריך להתאים את זה, אתה לוקח את התכנייה, מגיש למוסד הרפואי… יש לך כנס.

יובל: טוב, בקיצור אני רואה שזה לא רק אצלנו הסיפור הזה, לא אנחנו המצאנו את הגלגל.

רביב: לא המצאנו. למרות שיחסי מטפל מטופל, תודה, פטנט ישראלי.

יובל: רק אנחנו יכולנו לחשוב על דבר כזה גאוני.

שלא תהיה טעות, יש כנסים רפואיים חשובים שעוזרים לרופאים שלנו להיות רופאים טובים יותר.

פרופ' יואל דונחין:

"אם לא הייתי נוסע לכנסים ולא הייתי מתקדם ולומד ברמה הבינלאומית, וברפואה ובמדע אי אפשר רק בכנסים של הארץ, אני חושב שאם גמרתי את הלימודים בשנת 1971, אני הייתי נשאר עם הידע של 1971".

אז האם הכנסים המוצדקים שדונחין משתתף בהם, הם הכלל, וקרואטיה היא יוצא מן הכלל? או ההפך? ביקשנו מכל בתי החולים הגדולים שימסרו לנו מידע על הנסיעות של הרופאים שלהם לחו"ל. מי נסע, לכמה זמן? על חשבון מי ולמה? מה כבר סודי יכול להיות בנסיעה של רופא לחו"ל על חשבון חברת תרופות או קרן מחקרים? רק שתי בתי חולים הסכימו, שיבא ואיכילוב. והאמת, זה קצת לא פייר שאנחנו נרד דווקא עליהם כי אצלם יש לנו את המידע, ולא נרד על רמב"ם או בילינסון או הדסה. אבל בכל זאת יש תובנה אחת שאנחנו לא יכולים להתעלם ממנה.

כמה מהרופאים הבכירים בארץ נמצאים, מסתבר, המון המון בחו"ל. לפי נתוני איכילוב שקיבלנו מכוח חוק חופש המידע, פרופ' דן פליס, מנהל המערך לאף אוזן גרון וניתוחי ראש שהה 107 ימים בחו"ל בשנים 2008-2010 ב-23 נסיעות שונות. הרוב הגדול של הנסיעות, על חשבון קרן המחקרים של בית החולים. ד"ר שי יזרעאלי, מומחה ללוקמיה ילדים בביה"ח שיבא, שהה 39 ימים בחו"ל ב-2009 בלבד, בעשר נסיעות שונות. רופאים בכירים רבים שוהים עשרות ימים בשנה בחו"ל, בדרך כלל על חשבון קרן המחקרים של ביה"ח.

פרופ' יואל דונחין, המרכז הרפואי הדסה:

רופא במערכת הציבורית שמחויב קודם כל כלפי חוליו, האם העובדה שהוא נעדר מהארץ 40 יום, 50 יום, האם בזה אין איזשהו טעם לפגם?

יש בזה טעם לפגם. זה לא צריך להיות דבר כזה אני חושב כמה ימים בשנה.

מתוך דברים שאמר לנו פרופ' אבינעם רכס, יו"ר הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית:

"כשרופא בכיר נוסע לחו"ל להרצות בכינוס, הוא מגביר את המוניטין של עצמו, הוא מגביר את המוניטין של מדינת ישראל, של ביה"ח שממנו הוא בא, הוא מכיר אנשים ברמה בינלאומית, פותח לו פתח אחר כך לקבל מענקים בינלאומיים למחקר, אני חושב שזה לבו של העולם האקדמי".

ויש עוד נקודה בעייתית שמוכרת בכל העולם. רופאים שנוסעים על חשבון חברות תרופות לחו"ל.

פרופ' אבינעם רכס:

"אין דרך בעולם שרופאים צעירים ייחשפו לעולם האקדמי הבינלאומי על חשבון ביה"ח או על חשבונם האישי, זה קשה מאוד. אני חושב שצריך להסתכל על זה כתרומה לרמת הרפואה בישראל".

ובכן, זה לא רק רופאים צעירים. לפי רישומי שיבא, פרופ' עדי שני מביה"ח, מתמחה בגידולים במערכת העיכול, שהה בשנים 2009-2010 ב-11 נסיעות שונות על חשבון חברות מסחריות, כולל חברות תרופות כמו "באייר", "נוברטיס" ו"רוש". לפי רישומי איכילוב, האונקולוג פרופ' משה ענבר היה בשנת 2010 חודש בצרפת על חשבון חברת התרופות "סנופי", וחמישה ימים באיטליה על חשבון חברת התרופות "מרק".

פרופ' אבינעם רכס:

"הטבע האנושי הוא שאם אתה מקבל גרגיר מבן אדם, גרגיר, אתה מרגיש חייב לו. ולכן עבודות סוציומטריות מראות שרופאים שקיבלו טובות הנאה מחברות התרופות משנים את דעתם ורושמים יותר תרופות של אותה חברת תרופות".

שלא יהיה ספק, זה חוקי, זה אושר, הרופאים הבכירים שציינו בשמותיהם פעלו על פי הנוהל והדין. הם כן בולטים באותם בית חולים שהעבירו נתונים, אבל כזכור, רוב גדול של בתי החולים שלנו לא הסכימו להעביר נתונים.

מתוך ראיון עם פרופ' יואל דונחין, המרכז הרפואי הדסה:

הם לא נותנים לך על מצב החולים ועל מצב התחלואה, אז הם יתנו לך על מצב הרופאים?

יש סיבה אבל לא לתת?

לא.

והנה התייחסותו של פרופ' אבינעם רכס, יו"ר הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית:

אני חושב שזה לגמרי שקוף, אם אני נוסע…

זה לא שקוף. הם לא מסרו לנו.

אני אומר שזה צריך להיות שקוף.

אריה פז, לשעבר מבקר הפנים של משרד הבריאות:

"כאשר הדברים האלה לא שקופים ונמצאים איפשהו בחשכה, מראה שמשהו כנראה לא טוב קורה שם".

כן, יש קונצנזוס שבנתונים צריכים להיות שקופים, רק שהקונצנזוס הזה לא כולל, מסתבר, את הנהלות בתי החולים.

כתבתם של יובל אגסי ורביב דרוקר

עריכה: גלית שאול

צילום: נאדר בגדסאר

מקליט: קובי כהן

תגובות:

תגובתו של שלמה הרשקוביץ, חברת יורופאלאס:

הכנס נוהל על ידי פרופסורים ורופאים בעלי שם בתחום האתיקה הרפואית, הכנס נחל הצלחה חסרת תקדים ובעקבות ההצלחה מתוכננים סמינרים נוספיםבארץ ובחו"ל.

תגובת ד"ר מרדכי הלפרין:

ההרצאות שניתנו היו ברמה גבוהה וניתנו ע"י מומחים בעלי שם. תכנית ההרצאות נשלחה מראש למרצים ולמשתתפים.

תגובת מנכ"ל איכילוב, פרופ' גבי ברבש:

שני הרופאים המוזכרים מובילים בתחומם בארץ ובעלי שם והכרה בינלאומית.

הקשר המדעי-מקצועי של רופאים כאלה עם הקולגות שלהם בעולם והנגישות לידע הרפואי המתפתח במהירות – הם חיוניים לשירות המעולה שהם נותנים לאלפי החולים המשחרים לפתחם.

תגובת המרכז הרפואי שיבא:

ד"ר שני הוא פנסיונר מביה"ח קפלן שבחר לטפל ולעזור לחולים גם לאחר פרישתו לגמלאות.

פרופ' יזרעאלי הוא חוקר בכיר עולמי ורב מוניטין שאינו רופא קליני והוא מייצג את ישראל בוועדות מקצועיות נחשבות רבות בעולם.

תגובת ביה"ח מאיר:

לפי רישומי ביה"ח רק רופא אחד קיבל יומיים של השתלמות מתוך שבוע של הכנס. אתיקה והלכה הנם נושא מהותי בדילמה ובהחלטות שפוגשים רופאי הפגייה במהלך עבודתם.

תגובת ד"ר יעקב הרצליך:

הרופא פעל ופועל בהתאם לנהלים ובהתאם לדין.

תגובת ד"ר ניקי ליברמן, ראש אגף רפואה בחטיבת הקהילה שרותי בריאות כללית:

מדובר בכנס עם תכנית מדעית רחבה הכוללת הרצאות מקצועיות בתחום הסוכרת ותחומים אחרים. אני לא מקבל תמורה על הייעוץ לכנס.

בכיר ב"בחדרי חרדים" מבקש ממני עצה

3 בפברואר 2014
 

קשה לסקר את הציבור החרדי. לפעמים יש הרגשה שכולם מרמים את כולם ובראש וראשונה, מרמים אותך. הטובים הופכים לרעים, הרעים לטובים. קצת כמו שאתה מרגיש כשאתה צופה ב"ירח מר" של פולנסקי. פעם אתה עם האישה והגבר מנוול ופעם הפוך (טוב, לא לגמרי, בסוף אתה תמיד רוצה להיות עם עמנואל סנייה).

הנה סיפור, אפרופו התחקיר על "בחדרי חרדים" שפרסמנו ביום רביעי האחרון:

שלב א' – הם שחורים:

לפני כמעט שנתיים הגיע אליי מקור חרדי בסופר דיסקרטיות. בקושי מצאנו מקום להיפגש בו. הסתתרנו באיזה קומה שנייה במסעדה ירושלמית נידחת והוא סיפר לי ברעד שהמודל הכלכלי האמיתי של "בחדרי חרדים", האתר הגדול ביותר, כנראה, לציבור החרדי, המודל שלהם הוא סחיטה. באים לאנשים ואומרים להם – יש לנו חומר קשה עליכם, לא תשלמו לנו, נפרסם. הוא טען שלא אכפת לו להתאבד כלכלית על הסיפור הזה כי מוסרית לא יכול לחיות אתו, הבטיח שיגייס לי ראיות, שילך עם זה עד הסוף. המקור עשה עליי רושם טוב, הוא סיפר שפוליטיקאים בכירים מעורבים בזה וחברות חילוניות ענקיות, שכולם משתפים פעולה. אמר ונעלם. לא ראיות ולא נעליים. ניסיתי לבד. דיברתי עם כמה מקורות בציבור החרדי. הם טענו שיש דברים בגו, אבל לא סיפקו שום ראייה.

באפריל 2012 פוצצה המשטרה את הפרשה. ניסו שחם, מפקד המחוז, התראיין ואמר שמדובר בפרשת סחיטה חמורה, שיש עשרות נסחטים, גם בבית המשפט הפגינה המשטרה בטחון רב ואני הרגשתי טמבל שפספסתי את התחקיר. נזכרתי שמקורותיי שלחו אותי לאחד, ינקי ברגר, אבל לא פניתי אליו. איזו טעות. התברר שברגר מחזיק לכאורה ב"אקדח המעשן", קלטת ובה מצולם בכיר ב"חדרי חרדים" מבקש ממנו כסף ומספר לו שיש לו לקוחות של עשרות אלפי שקלים וכו'. ההקשר כולו נשמע סחטני (והקלטת צולמת באיכות מעולה). בקיצור, שוכנעתי שזה מה שהם עשו ואפילו טענתי באיזה שידור רדיו שנכון יהיה לסגור אותם ולנקות את האורוות (היועהמ"ש ויינשטיין החליט לא לסגור).

שלב ב' – אולי בכל זאת לבנים?…

אחרי שנגמר הבום הגדול והכותרות נפגשתי עם מנכ"ל האתר והבעלים שלו, גיא כהן. פגשתי חילוני עדין, איש עסקים שאמר שהוא מצביע מרצ. הוא נשמע מאוד משכנע, שלא היו דברים כאלו באתר שלו, אבל אני כבר מזמן חיסנתי את עצמי בפני מסעות שכנוע כאלו. הייתי משוכנע שהוא מבלף, רק בהרבה חן וחיכיתי לכתב האישום. מאז עברו כמעט שנתיים. האתר משגשג, כהן אפילו מכר את השליטה בו לפרסומאי בשם מאיר גל (שכנראה עומדים מאחוריו אנשים נוספים). מעת לעת הרמתי לגיא טלפון והשיחות הפכו לידידותיות, כשהוא מסביר לי שאוטוטו התיק נסגר ולכן, הוא לא רוצה לדבר ולא להגיד כלום וכו'. בארונו של עד המפתח, אותו ינקי ברגר, התגלו פתאום שלדים והתיק כולו נראה פתאום מאוד מעורער. אולי שפכתי סתם את דמם?

שלב ג' – לבנים? לא ממש

לפני כמה חודשים, בהיותי בכנסת, נזכרתי שגיא כהן חיפש אותי ושכחתי לחזור אליו. התקשרתי. "מה עמדתך", הוא שאל "האם למו"ל מותר למנות כתב בכלי תקשורת נגד רצונו של העורך הראשי?". השאלה הריחה לי מצרות. ניסיתי להיות מקסימום מנומס ואמרתי לו שאני לא מתיימר להכתיב נורמות אתיות ועיתונאיות, אבל, לדעתי, לא. מותר למו"ל להמליץ לעורך ראשי על כתב, בוודאי שיש לו זכות להביע דעה על מה שכתבים אומרים ועושים או לבקש מהעורך לפטר כתב, אבל זכות המילה האחרונה שייכת לעורך הראשי. הוא זה שנושא באחריות, גם מכוח החוק והוא זה שצריך לקבל את ההחלטות הללו. בעל המאה, המו"ל, טענתי באוזניו, יכול לפטר את העורך הראשי (בכלי תקשורת נטול רגולציה כמו "בחדרי חרדים") ולמנות מישהו אחר, או את עצמו, אבל הוא לא יכול לכפות דבר כזה על עורך ראשי. נפרדנו בידידות.

ואז הגיעו ההקלטות של שרי רוט, הפרשנית הפוליטית של "בחדרי חרדים" ודוד רוטנברג, העורך הראשי של האתר. הרבה זמן לא שמעתי מו"ל, מאיר גל, כזה בוטה ולא חכם. באיזו גסות הוא מנסה לכפות את רצונו על העורך רוטנברג ואיזה רצונות הוא מנסה לכפות. בלי בושה. הוא בכלל נשמע מתפלא שהעורך הראשי, שזה מפעל חייו, חושב שיש לו מה להגיד בעניין. טוב, את מאיר גל לא הכרתי, אבל את גיא כהן כן.

מאוד שמחתי לשמוע בהקלטות הראשונות, שהוא ניסה לעצור את מאיר גל. לא, אסור לך לעשות את זה, תיזהר, זה משחק מסוכן, אבל אז הוא התהפך. לא ברור למה. הוא התחיל לתמוך בעמדה של מאיר גל. יותר גרוע, הוא (יחד עם גל) טען בהקלטות ובבית הדין לענייני עבודה שיש לו חוו"ד משפטית מעו"ד יהושע רזניק, שמתירה להם לכפות את רצונם על העורך הראשי, כולל כשמדובר בהוראות להיות נגד מישהו ובעד מישהו אחר מתוך תקווה לעשות כסף (אין ולא הייתה חוות דעת כזאת).

הכי גרוע, רוטנברג, העורך, הביא להם את דורון גלעזר, איש עיתונות בכיר ומנוסה, שיסביר להם קצת מותר ואסור בתקשורת. אחרי שהלך, גיא כהן התחיל להגיד לו של"רביב דרוקר יש עמדה אחרת" ו"האם קראת את המאמר של נחום ברנע", שכביכול, טוען אחרת.

התפלצתי.

התקשרתי לגיא כהן. הוא אמר שמה פתאום והוא לא אמר שזה מה שאמרתי והוא הציג את עמדתי כמו שצריך ובכלל, הוא לא אמר את הדברים האחרים שאני שמעתי שהוא אומר. אחר כך התחילו דיווחים שאולי הפרקליטות בכל זאת תגיש כתבי אישום בפרשת "חדרי חרדים". תם שלב ג'. האם יהיה גם שלב ד'?

גזבר "קדימה" חושף למה בנק הפועלים מימן את "קדימה"

9 באוקטובר 2012
 

בפעם שעברה שישבנו עם מצלמות מול איציק חדד, הגבר לשעבר של מפלגת קדימה, שמענו עדות נדירה. הנה חלק מהדברים שאמר לנו אז, מרץ 2012:

"צחי, זה טובי. דליה איציק זה שלום הנהג. לכל אחד ישי מישהו".

לא הרבה פעמים אתה נתקל באדם מתוך המערכת שלא דופק חשבון לאיש.

"אדלר לא יוותר על שקל".

פותח על כולם.

"אהוד שמע את הסיפור הזה: "צחי, אתה אמרת לי שזה בסדר, החוזה". יואל חסון מבטיח לו מאה אלף שקל".

לא שיחת רקע, לא מאשים בכירים עלומים. הכל "און רקורד"

"אולמרט נמחק באותו רגע".

שמות תאריכים ומסמכים, בלי הצללה, בלי עיוות קול, כאילו הוא אומר: יאללה, תתבעו אותי, נראה אתכם.

"אם ראובן יראה את הכתבה, אז הוא ישנא אותי עוד קצת".

גיבורי סיפוריו של חדד אמרו אז: "הוא שקרן. הוא רוצה לנקום בנו על כך שהתלוננו כנגדו במשטרה". אף אחד מהם לא תבע אותו.

אבל אפילו חדד, ששרף את רוב הגשרים במערכת הפוליטית, השאיר סיפור אחד מחוץ למצלמות שלנו. חוויה אחת מחייו כגזבר הוא לא רצה לספר. אפילו הוא לא העז להתעמת עם מי שנראה היה לו כגדול עליו, בליגה אחרת: הבנקים בישראל או ליתר דיוק, בנק הפועלים.

מתוך ראיון עם איציק חדד, לשעבר גזבר קדימה:

אז אנחנו מדברים על… אתה מצלם כבר?

בנק הפועלים מממן את המפלגות בישראל. זו אסטרטגיה של הבנק. צריך לבדוק את זה, אבל בנק הפועלים מממן את המערכת הפוליטית בישראל. עכשיו אתה צריך להבין משהו חשוב. הרי למה המדינה מעבירה כסף כל חודש למפלגות? כדי ליצור איזשהו רף של שוויון. הרף הזה, המשמעות שלו, בוא, אל תלך לקחת כסף מעוד מקור. אם אתה הולך לקחת כסף מעוד מקור, אז מה הועילו חכמים?

מי שיש לו קשרים עם הבנק, יכול להביא יותר כסף, יכול להפעיל יותר עצמה פוליטית. יש פה בעיה. בנק ברצותו מעלה מפלגה, ברצותו מוריד מפלגה.

חדד מתאר סיטואציות יוצאות דופן של המפגש הזה בין כסף גדול ופוליטיקה. מפגש, שעד היום מעולם לא נחשף.

אריאל שרון, מתוך סרטון הקמת "קדימה", נובמבר 2005:

"תנועה חדשה שאנו מקימים היום, תשרת את עם ישראל".

בחזרה לראיון עם איציק חדד, לשעבר גזבר מפלגת קדימה:

עכשיו מתחיל הסיפור של קדימה. אני מופנה לסניף המרכזי של בנק הפועלים, לפתוח חשבון. מי מפנה אותך?

אביגדור יצחקי. אתה נכנס למערכת בחירות, אתה צריך להוציא כסף גדול, ביל בורדים, לשלם לכל היועצים ונזקקנו לאיזשהו סכום יותר מהותי. משהו כמו עשרה מיליון שקל. ופניתי לבנק, אומרים לי: "תקשיב, אין בעיה, אנחנו ניתן לך את הכסף, אבל אנחנו מבקשים שתהיה פגישה עם גורם בקדימה שיודע לקבל החלטות". אמרתי "פגישה עם מי"? אז אמרו לי: "עם שלמה נחמה".

לפי חדד עם כן, הבנק לא מקדם את ההלוואה עד שייפגש גורם בכיר במפלגת השלטון החדשה, קדימה, עם יו"ר בנק הפועלים, שלמה נחמה. נחזור לראיון:

מי אומר לך אבל בבנק: "אנחנו מבקשים פגישה עם מישהו"?

בבנק ישבתי עם אחת הפקידות, אפילו לא רוצה להזכיר את השם שלה, היא אמרה לי: "תשמע, עניין רגיש". "ככה וככה", תפנו להנהלה "וזו החלטה של ההנהלה".

אני מעלה את זה בישיבת הנהלה, ושמה מפילים את זה על אורי שני. אומרים לו: "אורי, גש לדבר עם שלמה נחמה".

מתוך ועדת הכלכלה, ינואר 2005:

"עמלות הבנקים הן מהגבוהות, גם ביחס למה שמקובל בעולם, זה דבר שאנחנו לא נוכל להשלים איתו".

איציק חדד, לשעבר גזבר מפלגת קדימה:

ברקע היו הצעות חקיקה של הרבה מאוד גורמים בכנסת ישראל על הנושא הזה של עמלות השורה, ריביות הבנקים והבנקים עמדו לספוג הפסדים שנאמדים במיליארדים.

איך להקל על המערכת הבנקאית כאשר בנק הפועלים כאשר בנק הפועלים הוא הנהנה העיקרי מהעניין הזה. אורי שני נפגש עם שלמה נחמה. חזר, אמר לנו: "הכול בסדר". 24 שעות אחרי הפגישה העיפו לנו עשרה מיליון שקל לחשבון הבנק של המפלגה.

הצלחנו לאתר את הפקידה שהעבירה את אותו מסר לטענת חדד. היא לא ממש התלהבה לענות לשאלות.

מתוך שיחה עם הפקידה המטפלת בבנק הפועלים:

זה קרה? לא קרה? את זוכרת את זה?

אני לא אענה לך גם אם אני זוכרת וגם אם אני לא זוכרת.

בחזרה לאיציק חדד:

כשכסף עף לחשבון, נתתם איזו בטוחה או משהו תמורת עשרה מיליון השקלים?

שום דבר. כלום. כלום.

מה זאת אומרת, פשוט עשרה מיליון שקל מגיעים לחשבון?

כן.

אז האם נכונה האמרה השחוקה שאם אתה חייב מעט כסף לבנק, אז זו בעיה שלך, ואם אתה חייב הרבה, זו בעיה של הבנק? שלחנו תחקירנית שלנו לבקש הלוואות.

סניף בנק לאומי בדיזנגוף סנטר תל אביב, צולם במצלמה נסתרת:

אני רוצה לקחת הלוואה.

לצורך?

אני רוצה אוטו.

נכון, זה קצת פופוליסטי, אבל למה בעצם שהבנק לא יסכים לתת הלוואה לקניית רכב לתחקירנית שלנו בלי לשעבד אותו? כמו "בקדימה". בחזרה לבנק:

כל לקוח ולקוח נשפט לפי הוא הוא. הוא, באופן פרטי, אינדיווידואלי, אישי.

איזה ערובות צריך ממני?

צריך לשעבד את הרכב. בעבר לשעבוד רכב, יש כאן שיקולים של נתוני אשראי, כמה הבנקאי שלך מכיר אותך.

אם יש חלילה וחס, בעיה עם החזרים, מה קורה אז?

פונים אליך ותובעים את הכסף וכולי, ואת תצטרכי למכור את האוטו. כל בן אדם שלוקח את ההלוואות האלה צריך להסתכל קדימה ולחשוב מה עוד צפוי לו, אולי.

איציק חדד, לשעבר גזבר קדימה:

צריך להסביר לך בכלל איך זה עובד. כמו שאמרתי, אדם בא, רוכש רכב. רוצה על רכב לקבל הלוואה, 50, 80 אחוז. מתחילים להחתים אותו, שעבודים, משרד התחבורה, אגרות חוב, "תביא ערבים", ערימה של ניירות. "קדימה", כשהיא קיבלה כסף, זה היה דבר מדהים. היה מגיע ניירA-4 לשולחן, הייתי שם, משרבט את חתימתי, המנכ"ל היה מוסיף את חתימתו, שמים חותמת, הכסף היה נכנס לחשבון באותו היום. לא בטחונות, לא שום דבר. אין ביטחונות לכספים האלה. בנק הפועלים נותן את הכסף הזה בלי ביטחונות.

מתוך שיחה עם פרופ' משה בן חורין, ראש הקריה האקדמית אונו, מומחה למימון:

"אני יכול לצפות שבנק שעובד בצורה מסודרת כן יעבוד מול ניירת בדוקה ומסודרת".

אביגדור יצחקי, לשעבר מנכ"ל קדימה, אמר לנו:

"הייתה פגישה אצל שלמה נחמה. היא לא הייתה נעימה. אני לא זוכר שדיברנו על עמלות. דיבר על זה שדופקים אותו. אני ואורי שני יצאנו משם מאוד כועסים ואמרנו לו – "אנחנו לא מבינים את הגישה. לא סיכמנו כלום". אמרנו לו – "רוצה לשים רגל, תשים רגל". מבחינתנו, הפגישה לא הסתיימה טוב".

התקשרנו לשלמה נחמה וזה מה שהוא אמר:

בתקופתך או אפילו אתה אישית, ניצלתם את העובדה הזאת ש"קדימה" הייתה נזקקת למימון שלכם כדי לבקש כל מיני בקשות בנושא העמלות וההתייחסות של מפלגת השלטון דאז לבנק.

זה הכול קשקוש בלבוש. אני לא פגשתי אותו ולא התעסקתי ב…

לא, הוא לא טוען שאתה פגשת אותו, הוא טוען שאתה ביקשת פגישה עם אורי שני ואביגדור יצחקי כש"קדימה" רק קמה על רגליה וביקשה הלוואה מהבנק.

חד משמעית לא. והכל בלבולי שכל ממדרגה ראשונה, ומי שהתעסק באשראים ברמות האלה היה מי שהיה אז מנהל החטיבה העסקית שי טלמון.

אתה לא זוכר פגישה כזאת בכלל?

לא. לחלוטין לא.

בעקבות השיחה איתנו, נחמה התקשר מספר פעמים לשני ויצחקי וביקש מהם להעביר לו בכתב את גרסתם לפגישה ההיא. הנה מה שכתב לנו בעקבות פניית נחמה אורי שני, חבר בכיר בפורום החווה, ובתקופה האמורה, מנכ"ל חברת שיכון ובינוי ששייכת לקבוצת אריסון.

אורי שני, מנכ"ל חברת "שיכון ובינוי" (חבר בפורום החווה של שרון):

"נחמה באותה תקופה היה בוס שלי וחבר והיו לנו עשרות אם לא מאות פגישות. שלמה נחמה טיפל באותה העת בנושאי עמלות הבנקים כנציג כל הבנקים והיה לו קשר ישיר לראש הממשלה אריאל שרון ולבינימין נתניהו, שר האוצר. מידיעתי האישית היו לו קשרים חבריים ואישיים עם שניהם, כולל את מספרי הסלולר האישיים שלהם ויכולת לתאם פגישות תוך שעות עימם.

באופן אישי מעולם לא טיפלתי בענייני קדימה, ועם כל הכבוד וההערכה לאביגדור יצחקי ולי, שלמה נחמה בעת ההיא היה מחובר ומקושר אישית וחברית למקבלי ההחלטות, כך שדברי החשב של קדימה בעניין זה הם רכילות יד שנייה או שלישית שאין לה על מה להתבסס ואינה הגיונית".

לנו לא ברור למה קרבתו של נחמה לשרון ונתניהו מוכיחה שחדד לא צודק, אבל זה נכון שנחמה היה קרוב. לא פעם אחרי ישיבות דירקטוריון של הבנק, היו הולכים כמה מהדירקטורים של בנק הפועלים יחד עם נחמה, היו"ר, לסעוד ארוחת ערב עם ראש הממשלה שרון. בעקבות הפניות של נחמה, שלח לנו גם אביגדור יצחקי תגובה בכתב.

מתוך מכתבו של אביגדור יצחקי, לשעבר מנכ"ל קדימה:

"בסמוך לפתיחת החשבון של קדימה בבנק הפועלים נערכה פגישה של מר אורי שני ושלי עם מר שלמה נחמה. זו הייתה פגישת נימוסין חברית. לא ביקשתי אשראי בפגישה זו, ולמיטב זכרוני נושא עמלות הבנקים לא עלה בפגישה. הפגישה למיטב זכרוני, לא הייתה נעימה במיוחד ואינני זוכר למה".

אז אם נושא האשראי לא עלה, ועמלות הבנקים לא עלו, אז למה התכוון יצחקי כשאמר: "אם אתה רוצה לשים רגל, תשים רגל". ולמה הכוונה כשהוא אומר שהפגישה לא הייתה נעימה במיוחד? הכיבוד?

בכל מקרה, הגורם המקצועי שעבד שנים ארוכות בבנק הפועלים על מימון המפלגות הוא שאול רפפורט. הנה מה שאמר לנו רפפורט:

אני לא יודע פגישות ששלמה נחמה שהיה מעורב במועדי מתן אשראי. בגדול אני יכול להגיד לך שעבדנו כעסק עסקי לחלוטין, כי אני שקט כלומר בנושא הזה.

למה הבנק לא עומד על כך שיהיו שעבודים ובטוחות?

אין שעבודים. לא יכולים להיות.

למה?

כי אין להם.

יש להם נכסים מה זאת אומרת?

לאף מפלגה אין נכסים. אם הם צריכים ללכת נגד ביטחונות, אני אומר לך שאף מפלגה לא הייתה מקבלת מימון. אין נכסים למפלגות רק היסטוריה. מי שהיה שתי המפלגות ההיסטוריות יש להן נכסים קצת שהן בן כה וכה כבר מימשו אחד מהם וכיסו את חובותיהם, אבל אין לאף מפלגה נכסים.

אין מחלוקת שבסופו של דבר, הכסף הועבר לקדימה. האם קדימה עזרה בתמורה לבנק הפועלים? לא מצאנו ראיה לכך. אבל צודק חדד, שנושא העמלות באותה תקופה היה גבוה על סדר היום הציבורי, וגם נכון שהצעות חקיקה לבנקים ירדו משולחן הכנסת, והומרו בהסכם בין המפקח על הבנקים לבנקים עצמם.

במשך שלוש שנים הכול תקתק. קדימה בשלטון, והיא מקבלת מהמדינה עשרות מיליוני שקלים שנה, כחוק, כיאה למפלגה הגדולה ביותר. הבנק מקבל את כספו חודש בחודשו. עד שמגיע נובמבר 2008.

מתוך ראיון עם איציק חדד, לשעבר גזבר מפלגת קדימה:

ואז נוחתות המכות של הבחירות המוניציפאליות. מכות קשות, והמפלגה נכנסת לגירעונות גדולים. ופה אין לנו את אורי שני, ואין לנו שום דבר שקשור להצעות חקיקה. הגענו למצב שיכולת ההחזר של המפלגה כבר הפכה להיות בעייתית. אתה צריך להבין, אם יש למפלגה חוב של 35 מיליון שקל והיא מחזיקה 600 אלף, היא הרי לא תגמור את זה בקדנציה. מי יודע מה יהיה בקדנציה הבאה? הבנק רצה שאת כל הכסף, את כל החוב, אנחנו נסגור עד סוף הקדנציה, מקסימום קצת אחרי. אז מדובר על מעל מיליון שקל להחזיר. אנחנו רוצים 600 אלף החזר, אחרת אנחנו לא יכולים לממן את התקציב של קדימה, תקציב מאוד מנופח.

חיים (רמון) מגיע עם יואל חסון לחדרו של מנכ"ל המפלגה, משה שחורי, וחלק מהדברים, על מה שאנחנו מדברים, זה על הנושא של האשראי הבנקאי וכולם יודעים שלחיים יש קשר עם מנכ"ל הבנק, וחיים אומר: "אני אטפל בזה. תעבירו לי את החומרים, תעבירו לי מה שאתם רוצים". אנחנו מעבירים לו חומרים, מעבירים לו את מה שאנחנו רוצים, הוא סוגר את זה.

הפגישות עם רמון אכן נערכות ביוני וביולי 2009. שישה ימים לאחר הפגישה השנייה עם רמון, אנשי קדימה הולכים לבנק. לבדוק כנראה אם מעורבות רמון עזרה.

מצד שני, איך תתקיים המפלגה, אם הבנק לא יענה לבקשה כמו זו שנשלחה בדצמבר 2009, להקטין את ההחזר החודשי לבנק ב-200 אלף שקלים?

בקשת "קדימה" להקטנת ההחזר החודשי לבנקהסבר קצר. הנכס היחיד של קדימה הוא הכסף שהיא מקבלת מהמדינה. ברגע שהבנק מוכן להקטין את ההחזר החודשי ולקבל חלק מהכסף אחרי תאריך הבחירות, הוא מגדיל מאוד את הסיכון שלו. מי יודע מה יהיה אחרי הבחירות?

חיים רמון אישר לנו שהוא זוכר את המעורבות שלו בנושא. לדבריו, הוא דיבר עם הגורמים המקצועיים בבנק הפועלים, ולא עם המנכ"ל קינן. רמון גם אמר, שכחבר כנסת הוא לא עסק בענייני בנק הפועלים.

בחזרה לראיון עם איציק חדד:

מה קורה לבנק אם קדימה בקדנציה הבאה לא נכנסת?

לדעתי זה הופך להיות חוב אבוד.

הלך הכסף?

הלך הכסף.

חדד מדייק. גם שאול רפפורט, אותו איש מפתח שניהל את נושא מימון המפלגות בבנק הפועלים, אישר שהוא זוכר את ההתרחשות.הנה מה שאמר לנו רפפורט בשיחה טלפונית שקיימנו עימו:

חיים רמון כשהוא פנה, פנה אלי אפילו ישירות. אם אתה רוצה לדעת, בלי ציון קינן.

אוקי.

וקיבל תשובה שלילית על הבקשות שלו, וקיבל הסכמות חלקיות בהתאם לכללים.

אגב, ביתו של רפפורט עבדה באותה תקופה בה אביה מטפל באשראי של קדימה, כעוזרת פרלמנטארית של חבר כנסת מקדימה, עתניאל שנלר. הדיווח של קדימה לרשם המפלגות מגלה את הדבר הבא:

דוח קדימה רשם המפלגות, 2010נכון לסוף 2010, המפלגה חייבת 32 מיליון שקלים לבנק הפועלים מכוח חמש הלוואות שונות. הגדולה שבהן, 14.5 מיליון שקלים, אמורה להיפרע עד ינואר 2016, שנתיים וחצי לפחות אחרי הבחירות הקרובות. ואם קדימה תצטמק, או אפילו תיעלם בבחירות הקרובות, איזה בטחונות יש לבנק? על-פי הדו"ח, למפלגה אין שום נכסים של ממש.

מתוך שיחה עם פרופ' משה בן חורין, ראש הקריה האקדמית אונו, מומחה למימון:

"הייתי מצפה שהריבית תהיה יותר גבוהה אם אין בטחונות, לעומת מצב שיש בטחונות".

מתוך ראיון שערכנו עם משה כהן, לשעבר גזבר מפלגת העבודה:

"ההחלטה הזאת, יש לה בסיס כלכלי, בהנחה שהמפלגה הזאת לא נמחקת לגמרי. בסופו של דבר, הכסף הזה יוחזר, כן? אולי זה לא בדיוק יוחזר בלוח הזמנים, אבל יוחזר. אני לא מכיר את כל הנתונים. זה נראה לי חשוף קצת, או קצת הרבה".

בכיר לשעבר בבנק הפועלים אמר לנו:

"אתה לא יכול להימנע מהמחשבה שאני לא יכול להגיד למפלגות "לא" טוטאלי. אתה גם לא רוצה שמסיבות לא ענייניות, יתנקמו בך. אבל אני לא מכיר דיון אסטרטגי בבנק בנושא הזה. כבנק גדול בישראל, אתה לא יכול לא לעשות את זה, ואנשים שהיו ממונים על זה התאפיינו באינטגריטי ללא דופי".

נחזור למשה כהן, לשעבר גזבר מפלגת העבודה:

"תראה, היו לנו שיחות קשות עם הבנק והיו לי מלחמות עם הבנק, ונכון שבנק יכול להגיד: "אני אסגור, ואני אעשה". ואני אומר, בנק לא סוגר מפלגה".

מהתחקיר שלנו עולה שקדימה היא באמת כנראה מקרה יוצא דופן, אבל היא לא המציאה שום דבר. משה כהן היה גזבר "העבודה" במשך 18 שנים. נשוב לראיון עמו:

שיא החובות, כולל כולו של מפלגת העבודה, היה בסביבות 120 מיליון.

כמה לבנק הפועלים?

בנק הפועלים, לדעתי, היה בסביבות… יכול להיות אפילו איזה 80 מיליון. בוודאי שנוצרת תלות. התלות היא כלכלית. הבנק מחזיק אותך בביצים וכן, אתה תלוי באותו רגע בבנק. היו פגישות שהיו יושבי ראש מפלגה לפעמים, כן? אני אומר, בשביל לדבר על המצב.

גם ברק ישב איתם?

ברור, ודאי שברק ישב איתם. אני לא מכיר מצב שחברי כנסת התבקשו על-ידי מישהו לעזור באיזה עניין מסוים לאיזה בנק או בנק הפועלים. היה בעניין הזה קיר פלדה בין מה שצריך לעשות מול הבנק כמפלגה עם כסף, לבין פוליטיקה.

הגזבר הוותיק תיאר התנהלות מקצועית מאוד של בנק הפועלים, אבל גם הודה בבעייתיות הסיטואציה. כהן ידע לספר למשל איך שלושה בנקים התגייסו לתת לאהוד ברק כסף, בזמן מאוד קריטי.

משה כהן:

"שבועיים-שלושה לפני הבחירות, זה אהוד ברק, 99', הולכים לנצח את המדינה, הייתה תחושה שזה הולך לקרות. הסתבר שהכסף חסר. באתי ליו"ר המפלגה, הסתכלנו על העניין ואמרתי: "את הכסף הזה חייבים להביא". נפגשתי עם ראשי הבנקים, ותוך ימים התארגנה החבילה של 15 המיליון, מה שאפשר להזרים את זה ליום הבחירות".

מעניין אם בנימין נתניהו מודע לנכונות המרשימה של שלושה בנקים בישראל להעביר כסף משמעותי ברגע האחרון למי שניסה, והצליח, להדיח אותו בבחירות 99'. כך או כך, גם הליכוד, גם נתניהו, נזקקו לא מעט בשנים האחרונות לחסדי המערכת הבנקאית בכלל, ולבנק הפועלים בפרט.

בכיר בליכוד אמר לנו:

"לקראת הבחירות המוניציפאליות לא היה לנו כסף. כבר אי אפשר היה לבקש מהבנק, אז נתניהו הרים טלפון למישהו וזה הסתדר. לבנק היה ניסיון טוב איתנו ולכן הוא הילווה. ביבי גם הרים טלפון לעוד חבר שלו לקראת אחת ממערכות הבחירות האחרות, והביא שני מיליון שקלים ממזרחי-טפחות. גם שם בדקו אותו, וראו שיכול להחזיר, ואכן החזרנו הכול. זה לא שהבנק מוותר. הבנק לוקח פה סיכונים שאולי הוא לא היה לוקח עם כל לקוח".

דוח הליכוד לקשם המפלגות, 2010דו"ח של הליכוד לרשם המפלגות, מגלה שנכון לסוף 2010, המפלגה חייבת כ-17.5 מיליון שקלים, אבל אף אחד מעשרות נכסיה לא משועבד לבנקים.

במהלך הכנת התחקיר גילינו למשל, שכאשר שר האוצר נתניהו ניסה להעביר דו"ח ועדת בכר שפגעה בבנקים, ביקש שלמה נחמה מחברו אורי שני, שיעזור לו להשפיע על נתניהו, בין השאר באמצעות פגישה עם אותו אביגדור יצחקי. בסופו של דבר, הדו"ח אושר, למרות כל הלחצים.

אז מאיפה אתם שואלים תיקחנה המפלגות שלנו כסף, אם לא מהבנקים? תנו לי לספר לכם עובדה אחת. "ישראל ביתנו", "ש"ס", "שינוי" מנוחתה עדן, כל המפלגות האלו מתאפיינות במזג מפלגתי ריכוזי, שלא לומר דיקטטורי. אבל יש להן עוד קו דמיון – הן לא חייבות שקל לבנקים. לפי הדוחות שלהן לפחות, הן לא צריכות את הטובות שלהם בכלל. זה לא אומר שזו התנהלות מפלגתית יותר נכונה. זה כן אומר שיכול להיות שהמפלגות שלנו יכולות לחיות ממיליוני השקלים שהמדינה נותנת להן.

כתבתו של רביב דרוקר

עריכה: לי בר לבב

צילום: דודו בוקר, עמיר טרקל, אמיתי אייזנברג

מקליטים: אוהד סתמתי, עמית אלה

תגובות:

תגובת שלמה נחמה:

מעולם בשום פגישה שהיא בין מר נחמה למר יצחקי ומר שני לא הייתה כל בקשה ו/או התניה מצד נחמה הקשורה קשר כלשהו לעמלות הבנקים.

תגובת בנק הפועלים:

בנק הפועלים מתנהל כחוק ופועל על בסיס שיקולים ענייניים בלבד ולפי נהלים מקובלים, לרבות מטחונות לאשראי. מנכ"ל הבנק לא נפגש ולא טיפל אישית בבקשות אשראי כאמור על ידכם.

תחקיר קדימה – הגזבר המפוטר פותח הכול על לינדנשטראוס, אדלר, הנגבי, רמון וחסון

6 במרץ 2012
 

 מתוך ראיון עם איציק חדד, לשעבר גזבר מפלגת קדימה:

אני נכחתי בדיון אחד. דנו האם אבי דיכטר צריך להיות ברשימה או לא צריך להיות ברשימה. עמרי שרון התנגד. הוא אמר: "אבא חושב שהיום אבי דיכטר זה מותג לקדימה. בעתיד , זה יהיה שק קמח על הגב של קדימה. לא צריך להכניס אותו, הוא בעייתי".

האיש הזה, איציק חדד, היה ממש ליד האינקובאטור הפוליטי שממנו יום אחד נולדה לנו קדימה. שותף לחברות הסוד הקטנה שביצעה את הפרישה מהליכוד.

איציק חדד:

לגבי שאול מופז, הוא אמר: "תשמע, הבן אדם הזה זגזגן. מה פתאום עכשיו…".

זה עמרי (שרון) אומר?

כן. הוא יודע שמה שנדמה לי, ראובן אדלר אמר שאריק אמר ש'אם מישהו יורד מהאוטוסטראדה בפנייה הלא נכונה ואחר כך רוצה לחזור לאוטוסטראדה, אז נותנים לו את האפשרות. ככה זה בחיים.

איציק חדד, גזבר משפלגת קדימה לשעברברוך קרא: טוב, אתה בטח נורא נהנה מהפיקנטריה הפוליטית הזאת, אבל לא לכבודה התכנסנו היום. האיש הזה היה גזבר קדימה, האיש על השיבר, האיש שאחראי על ההתנהלות הכספית של קדימה, ובוא נזכור שהוא גם נעצר באוקטובר האחרון לאחר שיושבת ראש המפלגה, ציפי לבני, הגישה נגדו תלונה במשטרה. לא ניכנס לפרשה הזאת, רק נגיד בגדול שמדובר במערכת יחסים בעייתית, לכאורה, בינו לבין רואה חשבון שהיה קבלן משנה של קדימה, ובמקביל היה לוגם איזשהו פרויקט נדלן משותף יחד עם חדד.


רביב דרוקר
: אז צריך לומר כמובן שלחדד יש בטן מלאה, גם על לבני שהגישה נגדו את התלונה, וגם לכל צמרת המפלגה ששותפה לה. מה שעוד יותר חשוב להגיד אני חושב, זה שאנחנו התייחסנו לעדות של איציק חדד קצת כמו שהמשטרה מתייחסת לעדות של עד מדינה. כלומר, אנחנו משדרים היום רק את הטענות של חדד שהצלחנו להגיע לאיזשהו אימות חיצוני עבורן. זאת אומרת, או מסמך או עד, או חיזוק בבדיקת פוליגרף שאנחנו ערכנו.

10 מיליון שקלים חוב לראובן אדלר

מתוך ראיון עם איציק חדד, לשעבר גזבר מפלגת "קדימה":

נגמרת מערכת הבחירות (2006, בה רצה קדימה בראשות אולמרט), מופיעה דרישה (של הפרסומאי ראובן אדלר), עשרה מיליון שקל. מה זה עשרה מיליון שקל? "תשמע, המחיר שרשמנו בחוזה, בחוזה של אדלר, זה לא המחיר הנכון. זה המחיר כי ככה היינו צריכים מבחינת תקרה ומבחינת אילוצים פיננסיים".

זה אומר לך מי?

אביגדור (יצחקי). "נתתי התחייבות" הוא אומר לי, "על עשרה מיליון שקל". אני אומר לו, "תשמע, עשרה מיליון שקל, עשרה מיליון שקל". ואז מתחילים הלחצים של אדלר. "איפה הכסף"?

ברוך קרא ורביב דרוקרברוך קרא: בוא נסביר רק למה אנחנו מתעכבים על זה. לא מדובר פה באיזשהו סכסוך כספי בין שני אנשים. מדובר פה בכספי מפלגות, כלומר, כסף ציבורי. רוב התקציב של מפלגות הוא מכסף ציבורי, כסף של משלמי המיסים. ולכן, כל מפלגה חייבת לדווח על כל ההוצאות שהיא מבצעת במערכת בחירות ועל כל החוזים החתומים שהמפלגה חותמת בזמן מערכת בחירות.

רביב: ולכן, לכאורה, לא אמור להיות מצב שלראובן אדלר יש חוזה עם קדימה שהוא מקבל כך וכך מיליוני שקלים עבור השירות שהוא נתן בבחירות 2006, אבל בכיס, פתאום מתברר אחרי הבחירות, שיש לו איזה "צעטלה" מאביגדור יצחקי, ש"מגיע לי עוד עשרה מיליון שקלים מקדימה, על אותן בחירות".

מתוך הראיון עם איציק חדד:

אני גם נפגשתי אישית עם ראובן אדלר על העניין הזה…

ומה הוא אומר לך?

"בוא'נה, אני רוצה את הכסף. אני, מה מעניין אותי הנהלים שלכם? אני נתתי שירות, אני צריך לקבל את העשרה מיליון האלה". והיה לו חוזה. כל החוזה שולם מההתחלה ועד הסוף. מבקר המדינה בדק את החוזה. לא היה שום זכר לעשרה מיליון האלה.

ובנוסף למה ששילמת, הוא ביקש עוד עשרה מיליון?

כן, כן. הוא אמר שיש התחייבות. אם ראובן יראה את הכתבה, אז הוא ישנא אותי עוד קצת. התחלתי למסמס את זה. אמרתי, בואנ'ה, מה זה עשרה מיליון? מאיפה הוא הביא את זה? אהוד שמע את הסיפור הזה, לא רצה לריב עם ראובן אדלר. אנחנו ערב בחירות מוניציפאליות. אני זוכר שהייתה פגישה בניהם. ראובן אדלר בא ושם לו את הפתק של אביגדור. קיבלתי על זה עדכון, שהוא (אולמרט) ראה את הפתק, שהראו לו את הפתק.

ממי?

מראובן אדלר. ושהוא היה מזועזע לחלוטין. ואיכשהו מתגלגל לעניין הזה צחי הנגבי שלקח על עצמו לנסות להיות המתווך ופותר העניינים. בסופו של חשבון, אני מבין וגם מנכ"ל קדימה מבין, עדי שטרנברג, שיש אור ירוק לשלם לראובן אדלר את הכסף. ואז, מה מסתבר? שכמה חודשים לפני כן, אדלר וחומסקי עשו מבחינתם "טעות", הנפיקו את החברה שלהם לציבור. מוציאים הודעה מיידית לבורסה. מתחיל מחול שדים. אהוד, נדמה לי, בגרמניה באותה תקופה. מתחילים חברי כנסת לדבר על זה ב"יאללה קדימה" (אתר אינטרנט), ובטלפונים לאהוד, בטלפונים לעוזרים שלו. אני קלטתי שאהוד מבין באותו שלב שהעסק הזה צריך לעשות לו מהר מהר רוורס, אחרת הוא מביא לאיזו תקלה קולוסאלית, ומתכנסת ישיבה במשרד ראש הממשלה בקיריה בתל אביב. בקיצור יוצא פרוטוקול, "אין חוזה, מבוטל. אני מורה לבטל את החוזה. לא ישולם כסף. קדימה לא נתנה את ההתחייבות".

רביב: צריך לומר שהסיפור הדי מדהים הזה אומת לנו על ידי שורה של גורמים חיצוניים. אביגדור יצחקי למשל, אמר לי שהוא נתן את אותה התחייבות כתובה לאדלר כתשלום גלובאלי עבור כל השנים שאדלר עוזר לשרון בהתנדבות. אחלה נימוק. השאלה היא רק, על סמך מה? למי זה דווח? מי אישר את הדבר הזה? מה פתאום קדימה צריכה לשלם עבור כל השנים שאדלר עזר לשרון בליכוד בכלל, או אלוהים יודע איפה עבור בחירות ששרון בכלל לא מועמד בהן?

ברוך: מה שלא פחות מדהים זו פניית הפרסה של הפוליטיקאים. בהתחלה, כולם בעד התשלום הזה. ושנייה אחרי שזה מתפרסם בעיתון, כולם מתנערים.

נשוב לראיון עם איציק חדד:

אחרי שראובן אדלר, בעצם, לא מקבל את העשרה מיליון שקלים, מה באמת קורה בינו לבין אולמרט?

מתחיל להיות גם נתק, גם השמצות מאוד מאוד קשות עליו. כלומר, הבנתי, זה נכנס ל… הם מנתקים קשר. אולמרט נמחק באותו רגע. הייתה ישיבה שבה אריק שרון עוד היה בתמונה. הייתה ישיבת מטה בחירות וראש מטה הבחירות של קדימה, בבחירות הראשונות, היה אהוד אולמרט. ואדלר, הרי אדלר לא ספר אף אחד מחברי הכנסת. אדלר ישב בישיבה ואמר לו, "תגיד לי, מה אתה חושב את עצמך שאתה הולך לבית תמחוי לאכול מרק עם עניים? אתה פרצוף לשבת…", אמר לו את זה ליד כל חברי הכנסת. הקרע התחיל עוד באותה ישיבה עם בית התמחוי, העשרה מיליון גמרו את הקשר בניהם.

ואחרי זה אדלר מנסה לעשות פעולות נגד אולמרט, או שהוא רק ממורמר בצד?

תשמע, מה זה לעשות פעולות? אדלר… אדלר לא יוותר על שקל. אדלר דיבר עם כל מי שרק אפשר בשביל לעשות… לקחת את אולמרט ולבעוט אותו החוצה. אל תתפוס אותי עכשיו במילים, אבל אני יודע משיחות בבתי קפה, שכל המהלך הזה שפתאום אהוד ברק ממציא "אני, דרישה שלי שההוא (אולמרט) יתפטר", שאלו דברים חריגים, זה לא… לא כל כך מקובלים בעולם הפוליטי. הבנתי שבית היוצר של העניין הזה זה השכן מהקומה למעלה במגדלי אקירוב.

ראובן אדלר?

(מהנהן).

לפי כל מיני כתבות עיתונאיות, לפני שברק הציב את האולטימאטום במאי 2008, זה ששלח את אולמרט הביתה, הוא באמת התייעץ עם ראובן אדלר. אבל אין שום הוכחה שאדלר אמר לברק להציב את אותו אולטימאטום ובטח לא שיש איזשהו קשר לאותו חוב של עשרה מיליון שקלים.

חדד סיפר לנו לא מעט על מה שהוא רואה כמעורבותו של הנגבי בניסיון ליישב את המחלוקת בנוגע לאותם עשרה מיליון שקלים שתבע אדלר:

אני עדכנתי אותו. אני אמרתי לצחי, אני הרמתי אליו טלפון בערב ואמרתי לו, "צחי, תגיד לי, מה זה הקרקס הזה? אתה אמרת לי שזה בסדר, החוזה. איך עכשיו פתאום אהוד מזמין ישיבה כאילו להגיד שזה לא בסדר?" כי הוא היה איש הקשר עם אהוד.

מה הוא אומר לך?

הוא אומר לי, "אני לא הוזמנתי ואני אגיע", והוא מגיע.

עוד משתתף בישיבה סיפר לי שהוא זה שעדכן את הנגבי על הישיבה, שלא ידע ממנה באותו זמן, אבל אמר לו שהוא מתכוון להגיע. חדד בכלל חושב שהוא יודע למה הנגבי התערב בעניין. לפני תשעה ימים העברנו את התיאוריה שלו על מעורבות הנגבי והוא הציע מיידית ששניהם ייבדקו בפוליגרף. חדד נבדק ונמצא דובר אמת. הנגבי לא נבדק. אנחנו החלטנו לא לתת פרסום לתיאוריה של חדד בנושא, בהיעדר תמיכה נוספת, בכל מקרה, הנגבי אומר שהוא לא היה מעורב בנושא בכלל, ורק לישיבה הזאת אצל אולמרט הוא הגיע בגלל הזמנה מפורשת של אולמרט בתפקידו כיו"ר הוועדה לענייני מפלגה.

"ג'ובים" בקדימה

מתוך ראיון עם איציק חדד, לשעבר גזבר מפלגת "קדימה":

המפלגה העסיקה את טובי ירוחם (עוזרו של הנגבי). טובי ירוחם היה אמור לגייס כספים עבור צחי הנגבי לעמותה שהקימו, ופנו לכל אותם אנשים שצחי הנגבי עזר להם פעם, הכיר אותם, מינה אותם. "חבר'ה, בואו. החבר בצרה. תביאו, מה שנקרא, כסף". לקחו בין 200 שקל ל-10,000 ל-50,000 שלק, כל אחד כפי יכולתו וכפי הלחץ שהופעל עליו.

הנה מה שאמר לנו על כך טובי ירוחם, עוזרו של צחי הנגבי, בשיחת טלפון שקיימנו עימו:

"מותר לי בשעות הערב לנסות לעזור לחבר כמו להרבה מקרים אחרים שאני רץ ועוזר בערבים. איפה הבעיה פה?"

איציק חדד:

טובי ירוחם טוען שהוא נוסע עם הרכב שלו, מעודד פעילים, מתחזק קשר עם פעילים.

תשמע, אני, קודם כל… אני נתבקשתי לעזור בגיוס תרומות. אני תרמתי ממשרדי, תרמתי 10,000 שקלים. ראיתי הבנאדם במצוקה. לא משנה שכשאני הייתי במצוקה אפילו טלפונים לא הרימו וכמו שאני מבין, גם היו שותפים בסוד לקחת ולהכניס אותי לשק החול ולזרוק לים. ראיתי בן אדם במצוקה, צריך לעזור, אז תורמים. פניתי גם לכל מיני אנשי עסקים שיתרמו, אבל לא ציפיתי שיתחילו לפנות לכל מיני אנשים פוליטיים.

ברוך: אז בדקנו ככל יכולתנו. קודם כל, הנגבי אכן הקים עמותה לגיוס כסף עבור ההוצאות המשפטיות שלו. נזכיר, הוא שכר את עורך הדין וינרוט, עורך דין יקר מאוד. הוא לא הסתיר את זה. הוא הצליח לגייס חמישה מיליון שקלים והיה לו קשה מאוד לגייס את הכסף הזה, הוא אפילו אמר את זה לכם באחת ההזדמנויות.

רביב: גם סיפור ההעסקה של טובי ירוחם, העוזר של הנגבי במפלגת קדימה, סופר פה, בתכנית הזאת, כאשר פרסמנו שהוא עולה לקדימה יותר מ-20 אלף שקלים בחודש, למרות שעבודתו עבור המפלגה די מצומצמת. כך או כך, אנחנו לקחנו את איציק חדד ושלחנו אותו למכון הפוליגרף של זיגי הורוביץ.

ממצאי בדיקת הפוליגרף שנערכה לאיציק חדד, לשעבר גזבר מפלגת קדימה:

טובי ירוחם וגיוס התרומות בעבור צחי הנגבי?

"נראה כי הנבדק (חדד) דובר אמת קרוב לוודאי בטענה כי טובי ירוחם גייס כספי תרומות עבור צחי הנגבי בשעות שהועסק בשכר בקדימה".

מתוך הראיון עם איציק חדד:

אתה שמעת מטובי ירוחם ישירות שמה שהוא עושה זה יום-יום הוא נוסע ממקום למקום ומחפש כספים לגייס כסף…

ודאי, ודאי, ודאי. היו גם עתות מצוקה שבהן הוא לא עמד ביעדי הגיוס והוא אמר, "בוא תעזור לי, בוא פה…". כן, ממש. באופן שיטתי, מסודר, מהיום הראשון. הוא היה איש הקשר לעניין…

יושבת ראש המפלגה הייתה מודעת לכך אישית?

ודאי, ודאי.

איך אתה יודע את זה?

קודם כל, דובר על זה לא פעם ולא פעמיים.

בנוכחותה?

בוודאי. במאה אחוז היא יודעת את זה, היא יודעת שהיא מחזיקה לצחי את טובי ואם היא מעזה לגעת בטובי, צחי מוריד לה את הראש. אלו דברים שהיו ידועים, אין פה משחקים. צחי, זה טובי, דליה איציק זה גלית (מנהלת הלשכה של ח"כ דליה איציק) ושלום הנהג (הנהג של ח"כ דליה איציק). לכל אחד יש מישהו.

ברוך: חדד מתאר לנו מבפנים את המנגנון הזה שהוא היה חלק ממנו כמעט שלוש שנים, בתקופת לבני, כמנגנון מסואב. הוא מספר לנו על אנשים שעובדים בקדימה, עבור מי הם עובדים. האם הם בכלל עובדים עבור קדימה, והוא נותן לנו עדות מבפנים על מה שאתה (רביב), לפני כמה חודשים, פרסמת מבחוץ.

מתוך שיחה טלפונית עם סלומון קרובי, קבלן קולות ומקבל שכר מ"קדימה", שודר ביוני 2011:

המקור: שמענו שאתה בעצם בכלל עוסק יותר בנדל"ן בתאילנד, בוויאטנם, למה אתה צריך לקבל משכורת "מקדימה"? זה לא בעצם קומבינה שבמסגרתה "קדימה" וציפי לבני שעבדת עבורה משלמים…

קרובי: חס וחלילה, חס ושלום אני תמכתי בלבני ואני תומך בלבני כל הזמן.

המקור: אתה עובד בכלל בימים עבור "קדימה"?

קרובי: בוודאי, מה זאת אומרת?

המקור: אתה מארגן כנסים? אתה עושה פעילויות? מה אתה עושה?

קרובי: אני לא חייב לך דין וחשבון.

בחזרה לראיון עם איציק חדד:

אני חושב שיהיה יותר קל להגיד מי עובד עבור קדימה ומקבל כסף, מאשר להגיד מי לא עובד. יש שם ברשימה אנשים שהם עוזרים של כל מיני, נניח, כמו שאמרנו, טובי ירוחם, שעסק בעבודות עבור זה… יש את המזכירה של חיים רמון, ענבר לובין. לא היה לה שום תפקיד. ישבה במשרד של חיים רמון שניהל עסקים פרטיים. היא הייתה המזכירה שלו וקיבלה משכורת מקדימה. רוני בן חמו היה מקבל כ-16 וחצי אלף שקלים. היה לו "טייטל" של מנהל מרחב דרום. האמת שהוא קיבל את הכסף בגלל שהיו לו כאלפיים מתפקדים בעיר אופקים. קדימה העסיקה אנשים לפי כוחם או במתפקדי השטח או באיזשהו אינטרס עם ח"כים שיכולים להשפיע.

מתוך שיחה טלפונית עם רוני בן חמו, קבלן קולות ומקבל שכר מ"קדימה", שודר ביוני 2011:

המקור: אני מבין שפשוט אתה עושה הרבה מאוד עסקים אחרים. אומרים לי גם שאתה לוביסט עבור איזה משרד יחסי ציבור בשדרות.

בן חמו: נכון.

המקור: הדברה עבור החברה שלך "עמית תמיר פרויקטים".

בן חמו: בנדל"ן אני מתעסק, מה זה קשור? אני מנהל מרחב דרום בשכר מיום הקמת "קדימה".

איציק חדד:

שחורי היה אומר לי, "תשמע, הוא יש לו 200 מתפקדים, תן לו טלפון". "ההוא יש לו ככה וככה, תגדיל לו את התקצוב". הדברים האלו נאמרו, אלו דברים שכולם יודעים אותם. בקדימה, אין אחד שלא יודע אותם. קח את העוזר של שחורי, יואל מוגמי. מוגמי כמה חודשים לא היה במפלגה, קיבל את כל כספו.

ברוך: על זה נמסר לנו בתגובה מ"קדימה" ש"יושבת הראש ציפי לבני קיצצה בכוח האדם ובגירעון מאז כניסתה לתפקיד. העסקת אנשים ב"קדימה" נעשית על בסיס ענייני".

רביב: אבל לפי חדד, הסיפור לא פחות מקדימה, הוא משרד מבקר המדינה.

איציק חדד:

קח את הנושא של העסקת כוח-אדם. בא המבקר ואומר, "בוא'נה, מה זה המשרות המטורפות האלה? המפלגה בגירעונות". ואז אומרים לו (אנשי קדימה). ואז אומרים לו, "תגיד לי, מה אתה עובד אצל רביב דרוקר?" אז הוא אומר, "מה זאת אומרת עובד אצל רביב?". הוא אומר, "רביב פרסם את זה לציבור, שהציבור ישפוט. מה פתאום אתה מתייחס לזה עוד פעם?".

רביב: בתגובה של קדימה לטיוטת דו"ח מבקר המדינה בעניין העסקת כח-אדם, אכן נכתב הטיעון הבא: "תכנית טלביזיה פירטה את העובדות בפני הציבור… והמפלגה הרי עומדת למבחנו של הציבור. בנסיבות כולן, ולו נשמעה בקשתנו – לא היה המבקר נזקק להערות ביקורת במישור זה."

איציק חדד:

בטיוטה של מבקר המדינה נמתחת ביקורת על משרות שניתנות על ידי מנגנון קדימה לקבלני קולות שונים של קדימה.

קבלני קולות, משרות מנופחות, תשלומים מנופחים לאנשים, היקף משכורות ענק, היקף משכורות ענק בסיעה בכנסת. אתה חייב להבין. הסיעה בכנסת מתוקצבת כ-70, 80 אלף שקלים על ידי המדינה ישירות לתקציב הסיעה. בנוסף לזה, קדימה העבירה כ-95 אלף שקלים נוספים למימון משכורות בסיעה.

ואז מה קורה?

יש איזושהי ביקורת, אבל אתה רואה, אין קשר בין הטיוטות לבין מה שיוצא בסוף. בסוף יוצא בלי שמות, בסוף יוצא… הכול מעודן כזה. כלומר, השפעתו של הברמן…

ברוך קרא: הברמן זה איתן הברמן שהוא היועץ המשפטי של קדימה, שלטענת חדד, מתאפיין ביכולת לשכנע את אנשי משרד המבקר לרכך את ביקורתם כלפי המפלגה.

מכתבו של איציק חדד לעוד איתן הברמןמבחינת הברמן זו כמובן תעודת כבוד וגם מבחינת קדימה, האמת, שווה להעסיק יועץ משפטי כזה. כך או כך, חדד רואה בהברמן את אחד האנשים שהביאו למעצרו והוא בטוח שהרקע האמיתי לכך הוא ההתנגדות שלו, של חדד, לחתום על חוזה חדש שרצה הברמן. חוזה לחמש שנים, שקבע שגם אם קדימה תרצה להפסיק את ההתקשרות עם היועץ המשפטי שלה, היא תצטרך לשלם את כל הכסף חמש שנים.

מי קיבלה 150,000 ש"ח פיצויים מקדימה ועל מה?

מתוך ראיון עם איציק חדד, לשעבר גזבר מפלגת קדימה:

יוליה שמאלוב ברקוביץ' עבדה בקדימה בתקופת כהונתו של יוחנן פלסנר כמנכ"ל קדימה. היא הלכה על כל מיני תכניות מרחיקות לכת שלא הסתדרו עם מה שקרה בקדימה בפועל. הם מחליטים לפטר אותה. יוצא לה מכתב פיטורים על ידי המנכ"ל. היא, כמובן, לא מחזירה את הרכב ואני מפעיל חברה שגוררת לה את האוטו, אנחנו נכנסים פה לאיזה קלאש בעייתי. יום אחד זה נגדע סופית, הסיפור הזה, ומגיעה תביעה. מי שמייצג את יוליה שמאלוב ברקוביץ' פונה לקדימה ואומר להם, "תקשיבו, תיגרמנה אי נעימויות קשות מהסיפור הזה של יוליה שמאלוב ברקוביץ'". אני ברקע יודע על מה יכול להיות ועל מה מדובר. היא אמרה לי, היא תגרום לקדימה מבוכה אם לא ישלמו לה את הכסף. הוסף לזה, אתם העיתונאים הייתם קופצים על זה כמוצאי שלל רב, הבנתי שנזק אטומי יכול להיות. אני מבין את העניין הזה. אנחנו מגיעים לישיבת גישור ואנחנו הופכים להיות גמישים ואנחנו משלמים לה את הכסף, נדמה לי 150 אלף שקלים וככה אנחנו סוגרים.

הפתק של אביגדור יצחקי לאיציק חדדברוך: שמאלוב, לפי הבדיקה לשנו, עבדה בקדימה ארבעה חודשים, לאחר מכן פוטרה. אביגדור יצחקי, אז יושב ראש הסיעה, עוזר לה לעבוד עוד כחודשיים, לקבל שכר. עכשיו תסביר לי למה היא מקבלת פיצויים בסך כ-150 אלף שקלים, ולמה יצחקי כותב לחדד את הפתק הבא: "אל תתן ליוחנן (הכוונה ליוחנן פלסנר) לקלקל לך, אל תעשה פרסה מיוליה, הכול עליך. תנסח מכתב שצחי ואני נחתום עליו. המשך עבודתה באותם התנאים. אביגדור".

רביב: היועץ המשפטי של קדימה, אגב, אומר בתגובתו לנו, "נכון, לא היה מגיע לה סכום כזה על פי ההמלצה שלנו". במייל שכתב בזמן אמר הברמן לחדד, שמקסימום מגיעים ליוליה "דמי מבוכה" מצומצמים. אבל לדברי הברמן היום, מי שהחליט על הפיצוי הנדיב, בסופו של דבר, הוא דווקא חדד. לחדד יש הסבר איזו מבוכה רצה למנוע, אבל ההסבר הזה לא נתמך בהוכחות. בכל מקרה, בכירים בקדימה ששוחחתי איתם התייחסו להסדר הפיצויים הזה כבעייתי.

מיליונים אבודים בבחירות המקומיות 2008

רביב: הסיפור הזה מתחיל כמו איזה ארכיאולוגיה למתקדמים. את מי מעניין היום, ב-2012, למי נתנה קדימה כסף בבחירות לרשויות המקומיות ב-2008?

ברוך: אז בוא כבר נגיד שהסיפור הזה מתפתח לאחד הסיפורים המוזרים ביותר, לפחות שאני שמעתי. בוא נתחיל באמת בספטמבר 2008, אז יש פריימריז בין מופז ללבני. כמה חודשים אחר כך יש בחירות מוניציפאליות. לסמיכות הזאת יש חשיבות רבה, כפי שמיד נבין.

מתוך ראיון עם איציק חדד, לשעבר גזבר מפלגת קדימה:

אני מגלה בכל התקופה הזאת שלוקחים פשוט אנשים, אומרים להם, תשמעו, נוסיף לכם כספים, מבטיחים להם כל מיני הבטחות, כל מיני תקצובים עפים. יואל חסון תופס את עמי כחלון מקריית אונו, מבטיח לו 100 אלף שקלים. אחר כך עמי כחלון מספר לי שצחי הנגבי הרים אליו טלפון ואמר לו להעביר את כל התמיכה של האנשים משאול מופז לציפי לבני ובתמורה לזה הוא ידאג שיואל יסדר לו תוספת תקציב.

רביב: כחלון הוא עמי כחלון, מועמד קדימה בקרית אונו. אני שמעתי את הסיפור הזה כבר לפני שנתיים משאול מופז, הקורבן של הסיפור והתקשרתי אז לכחלון לבדוק איתו.

מתוך שיחה טלפונית עם עמי כחלון, מתמודד "קדימה" בקרית אונו, בחירות מקומיות 2008, שודר בינואר 2010:

המקור: אתה בכלל עברת ממופז ללבני?

כחלון: אני עברתי בשעה 11:00 בבוקר ממופז ללבני. זה נכון, אמת.

המקור: ב-11:00 בבוקר ביום הבחירות?

כחלון: ביום הבחירות, זה נכון.

המקור: ויואל חסון התקשר אליך, זה הטלפון המכריע שאמר לך ב-11:00 בבוקר "בוא ואז אנחנו…".

כחלון: לא, זה היה צחי הנגבי.

המקור: אהה, תעבור ואז אנחנו ככה וככה נעזור לך.

כחלון: נעזור לך ויהיה בסדר וזה חשוב למפלגה.

רביב: כחלון גם טען שיש לו מסמך מפורש מיואל חסון על אותה הגדלת תקצוב, לכאורה. לפני שבועיים התקשרתי שוב לכחלון לבדוק איתו את הסיפור. עכשיו כבר המילים "נעזור לך", שהוא אמר שצחי הנגבי אמר לו בבוקר יום ההצבעה, נעלמו. לגרסתו, הוא כבר הצביע מופז, כי הוא איש מופז, אבל אז התקשר אליו צחי הנגבי, איש לבני צריך לומר, ואמר לו שציפי לבני תביא יותר מנדטים בסקרים. הוא לא חשב על זה עד אז, כנראה, ואז הוא עומד בפתח הקלפי ומפנה את כל תומכיו להצביע ללבני ולא למופז.

מתוך הראיון עם איציק חדד:

מוקמת הוועדה המוניציפאלית. עכשיו, הוועדה המוניציפאלית זה חברי כנסת. חברי כנסת לא רוצים שהידיים שלהם יהיו בענייני כספים. לקחו אחד, אמרו לו, אתה… אתה תנהל את בריכת הסירחון, מה שנקרא, יואל חסון. עכשיו אני מכין טבלאות, אני אומר, בוא'נה, המפלגה זאת הולכת לפשוט רגל. אני מזדעק. לאן אני אלך? עדיין יושב ראש התנועה אהוד אולמרט. זה היה ממש ערב הפריימריז. אני מבקש אצלו פגישה בהולה. הולך אליו הביתה. בפגישה איתו נכח גם שלמה יצחק. הוא מכניס אותנו לחדר הצדדי, מדליק לו סיגר, רואה את הדברים, חוטף חום. אני מראה לו איפה הפערים, דברים לא הגיוניים. פה אנחנו מעריכים שההוא יקבל שני מנדטים, הוא מקבל פתאום תקצוב של 4. ההוא מהצפון היה לו בסקר אפס מנדטים, מקבל שני מנדטים. כל מיני דברים הזויים שהיו שם. אתה יודע, זה מאות אלפים. מאות אלפים, מאות אלפים, נהיה מיליונים בסוף.

ברוך: הגרסה הזאת נתמכת בתיק המסמכים שהעביר חדד למשטרת ישראל. בוא נראה מה הוא כותב בזמן אמת לחיים רמון ויואל חסון. אנחנו מדברים על שלושה חודשים וחצי לפני הבחירות: "צפוי לפיכך גירעון מצטבר של 20-25 מיליון שקלים, העשוי למוטט כלכלית את תנועת קדימה".

רביב: חדד בטוח שהגדלת התקצובים שחסון נותן למועמדים, זה נובע משיקולים לא ענייניים. הוא בטוח שחסון עושה את זה כדי לתמרן אנשים לתמוך בלבני. חסון ורמון אומרים לנו שהתקצוב היה הגיוני וענייני, ובכלל בשלב מאוחר יותר גם חדד הסכים לו. יתרה מזאת, לדבריהם, הגירעון נגרם בכלל בגלל אנשי מופז, ולכן אין בתיאוריה של חדד דבר.

איציק חדד:

איך שהיא נכנסת למפלגה ביום שישי, אני נכנס אליה לפגישה. ואני אומר לה, "תקשיבי, יש פה ברדק אטומי עם הקטע המוניציפאלי ברדק תהומי". היא אומרת לי, "תשמע, אני אשלח את האנשים שלי, יבדקו את העניין ואני אתן החלטה". ואז מתכנסת ישיבה. בישיבה משתתפים חיים רמון, יואל חסון, נדמה לי עדי שטרנברג, יוסי טובור (עוזרו של יואל חסון). וחיים פותח את הישיבה ככה, אומר, "עם כל הכבוד לגזבר, הגזבר יכול לעשות חישובים, דבר אחד לא מקובל עליי – שהגזבר יקבע דברים פוליטיים". אני אומר לו, "מה זה דברים פוליטיים"? צפי מנדטים. הוא אומר, "מה פתאום. איך הגזבר יכול להגיע שלזר קפלון יקבל אפס מנדטים? לזר קפלון יקבל שני מנדטים. ויונה יהב יקבל שמונה מנדטים". ותיק-תק מתחילים לתקן את כל הטבלאות לפי צפי המנדטים של הפוליטיקאים הידועים והגירעון… נעלם, יורד פלאים והכול בסדר והוא מודיע לציפי שהגירעון בסדר והיא מחליפה איתו מכתב ש"זה בסדר, רק תקפיד על העניין". מגיעות הבחירות המוניציפאליות, התחזית של הגזבר בתוספת מס ערך מוסף מתממשת עד הסוף.

אתה עוד היית אופטימי.

אני הייתי אופטימי. 18 פלוס מיליון שקל גירעון.

ברוך: ושוב נדגיש, ש-18 מיליון השקלים הללו, רוב הכסף הזה הוא כסף ציבורי, הוא כסף שניתן למפלגה מהציבור. ובוא נראה מה כותב חדד ללבני מיד אחרי הבחירות. הוא כותב ככה: "לאחר פניית גזבר התנועה לעצור את הזרמת התקציבים, הוסמכו השר רמון וחבר הכנסת חסון ובדוק ולטפל בעניין.בשני המקרים למרבה הצער שוחררו החסימות". חדד גם כותב בזמן אמת ש"מועמדים תוקצבו תוך התעלמות מנתונים מקצועיים, ולעיתים אפילו תוקצבו שתי רשימות באותה העיר". הוא גם מציע ללבני להגיש תלונה במשטרה נגד כמה ראשי רשויות". עכשיו אני שואל אותך (רביב), זה שכיח שנוצר בור תקציבי כזה לאחר מערכת בחירות?

רביב: באופן עקרוני, זה כן שכיח, אבל לא בהיקף הזה ולא בעוצמה הזאת שמטלטלת את קדימה והופכת אותה מהמפלגה הכי יציבה ברמה הכלכלית, למפלגה עם באמת בור כזה. ואני רוצה להפנות אותך לטענה של חיים רמון בעניין הזה. חיים רמון אומר, סליחה, גזבר מפלגה לא אמור לקבוע תחזיות פוליטיות. אנחנו, סמכותנו לעשות את זה. אנחנו הפוליטיקאים, וגם סמכותנו להחליט במודע שטוב לנו להיכנס לגירעון בגלל שיקולים פוליטיים כאלו ואחרים.

בכל מקרה, יש הרי גורם שאמור לבדוק בדיוק טענות חריפות כמו אלו של חדד – משרד מבקר המדינה. אחרי הכול, כסף ציבורי.

נשוב לראיון עם איציק חדד:

מגיע צוות של מבקר המדינה. מי שניהל בעצם את הביקורת מטעמו של מבקר המדינה לבחירות לכנסת ה-18 ולבחירות המוניציפאליות שהתקיימו בנובמבר 2008, היה רוני קמפלר. אותו אדם מפורסם שצילם את רצח רבין בזמנו. הוא התחיל לבדוק את העניין הזה של הבחירות המוניציפאליות. הוא בעצם עלה על העניין הזה שיש פה בעיה. יש פה בעיה קשה. מה זה, איך הגירעון הזה נוצר? מה זה התקציבים האלה? הוא הכין לי מכתב, מסמך רשמי של משרד מבקר המדינה שבו הוא שואל אותי שאלות ובין השאלות הוא בעצם מאשים את גזברות המפלגה. הוא אומר, "אתם תקצבתם ככה, אתם לא עדכנתם את יושבת ראש התנועה בכל מיני דברים. תן לי תשובות על העניין הזה".

בשלב הזה אתה כבר מוכן לפרוק את מה שיש לך בבטן?

אני מוכן לפרוק מה שיש לי בבטן, אני אספר לך קוריוז קטן. לקחתי טוש אדום ורשמתי על אחד החלונות בקדימה את התאריך "נובמבר 2008, שנת המפנה לרעה של המפלגה". אני לא אגיד לכם באיזה חלון, אם…

כי אתה מבין שכשאתה כותב את מה שאתה הולך לכתוב למבקר המדינה, זה סוף דרכך בקדימה.

זה סוף דרכי בקדימה, אני מבין שאני שם את זה. אבל אני אומר, אני פה מנקה… אני מוריד את כל המטען שיש לי בלב. אני מכין את הקלסר הזה, ומשתף את רוני בממצאים שהולכים להיות. מקבל טלפון ממשרד מבקר המדינה, מרואה חשבון משה קרני. רואה חשבון משה קרני הוא היום סגן ראש המחלקה לביקורת מפלגות, בן אדם מאוד ותיק במשרד מבקר המדינה, מומחה בענייני מפלגות. הוא, יש לו שם אחיזה, הוא מקושר, הוא היה מופיע בכל הישיבות עם מבקר המדינה. הבנתי שהוא גם מחובר היטב למבקר. הוא גם נתן לנו כל פעם הצעות. "יש לכם פה בעיה. תביאו את הברמן שיגיד למבקר ככה וככה והמבקר יחליק את זה". הוא היה מייעץ לנו איך לסדר את העניינים בכל מיני עניינים שנראו לא הכי טוב. ומשה קרני מתקשר אליי ואומר לי, "איציק, אני צריך אותך לפגישה דחופה אצלנו במשרד". אני אומר לו, "אני אקפוץ אליכם מחר". הוא אומר לי, "לא, לא, זה דחוף. עכשיו". נוסע לרחוב ההרבעה, עולה לקומת הביטחון של משרד מבקר המדינה. קרני יורד לשם, אומר לי, "לא, בוא, בוא. זה לא שיחה למשרד פה". לוקח אותי ללובי, אומר לי, "תשמע, יש משהו עדין שאני צריך את שיתוף הפעולה שלך בו. קיבלנו הוראה מגבוה". עכשיו אתה צריך להבין. כשקרני אומר "הוראה מגבוה", זו הוראה מלינדנשטראוס. "להשמיד את כל המסמך הזה של קמפלר ואת התשובה שלך ואת הכול, ולשים את הדברים בצד. אנחנו נטפל בזה בהמשך". אני אומר לו, "אז למה צריך להשמיד? אל תכניסו את זה בדו"ח". הוא אומר, "לא, לא, הוראה מגבוה, להשמיד את המסמך של מבקר המדינה".

במילים האלו הוא משתמש?

במילים האלו הוא משתמש. עכשיו אני נכנס לאיזושהי חרדה. אני מבין פה… אני אומר בוא'נה, מה זה, להשמיד? זה משרד מבקר המדינה. נשמע לי הזוי. אני אומר לו, "טוב, אני אשמיד את המסמכים". הוא מקשה. הוא אומר לי, "אנחנו יכולים… לא שאנחנו לא מאמינים לך, כן? הכול בסדר. אנחנו יכולים לראות את זה שאתה משמיד את זה?" אני מתחיל הפעם להיכנס ללחץ ואני ככה, ממש בהברקה אומר לו, "מחר בבוקר תבואו, תראו שאני משמיד את זה". אני משם נוסע למפלגת קדימה, לוקח את המסמך של קמפלר, מצלם את כל הסט ושם אותו בארון ליד. למחרת בבוקר אני מגיע למשרדי קדימה, מחכה לי רוני קמפלר רועד כולו. ממש ראיתי אותו… אף פעם לא ראיתי אותו במצב הזה. הבנתי שהוא קיבל… הוא עבר שם שטיפה ואם הניירות האלה לא מושמדים, ראשו על הגיליוטינה. הוא אומר לי, "איציק, אתה נותן לי את מילתך שלא עשית לזה העתק? שאין העתק". אמרתי לו, "אתמול אמרתם לי זה… אין העתק. הנה המסמך, תסתכל עליו". לוקח את המסמך הזה ומראה לו שאני גורס אותו במגרסה. הוא אומר לי תודה רבה והוא מדווח לקרני שהעניין סגור. קרני באחת הפגישות הבאות שלנו קורץ לי עין, אומר תודה ובזה מועלמת כל הפרשה של הבחירות המוניציפאליות. המבקר קונס, כמובן, את קדימה בדו"ח, אבל אתה יודע, זה דו"ח רגיל כזה. "לא דיווחו על הוצאות", מעבירים את זה. 700 אלף שקל ואף אחד לא משלם שום מחיר על כל הפרשה המוניציפאלית.

רביב: ראשית, צריך לומר, שאנחנו שלחנו את חדד להיבדק בפוליגרף גם על העניין הזה.

ממצאי בדיקת הפוליגרף שנערכה לאיציק חדד, לשעבר גזבר מפלגת קדימה:

גריסת מסמכי קדימה לבקשת אנשי מבקר המדינה

"נראה כי הנבדק (חדד) דובר אמת, קרוב לודאי, בטענה כי גרס מסמכים של "קדימה" לבקשת אנשי משרד מבקר המדינה".

עוד נאמר, שחדד נבדק גם בפוליגרף מטעמו עוד לפני שהלך לפוליגרף שאנחנו שלחנו אותו, פוליגרף של נתי שגיא וגם שם יצא דובר אמת בטענה הזאת. אני חייב לשאול אותך (ברוך) כמי שמכיר את משרד מבקר המדינה. שמעת אי-פעם שמבקשים להשמיד מסמכים, לגרוס אותם?

ברוך: לא, אני אף פעם לא נתקלתי במקרה מוזר כזה, ובוא נראה מה משיבים לנו ממשרד מבקר המדינה:

"סערה בכוס מים. עובד ביקורת זוטר עשה טעות ונתן במהלך הכנת הביקורת והרבה לפני סיומה, תרשומת לא מחייבת לגזבר "קדימה". לאחר שנודע על כך לממונים עליו, הם ביקשו לבטל את התרשומת העצמית שעשה אותו עובד".

ברוך: התגובה משכנעת אותך?

רביב: האמת, לא ממש. אני עדיין לא מצליח להבין. נגיד שפעלו פה לא על פי הנוהל, אז למה צריך לרוץ, להשמיד, לגרוס, "בנוכחותי", מה קרה? למה לא להשאיר את המסמכים במגירה ולהגיד בבוא היום נטפל בהם? או לכתוב מכתב שפעלנו לא על פי הנוהל ונפעל עוד מעט? והכי חשוב, האם מבקר המדינה אי-פעם חזר לזה? הרי לחדד יש טענות מאוד מאוד קשות, עם מסמכים, הראינו חלק מהם. אסמכתאות. מישהו בדק אותן?

ברוך: משרד מבקר המדינה לא בדק את הטענות של חדד בתשובה למסמך של קמפלר. המבקר מותח ביקורת על קדימה בנושא ניהול הבחירות המקומיות, אבל לא שום דבר שקרוב לנושא הטעות שחדד העלה. יותר מזה, אנחנו יודעים היום שחד התלונן בנושא למשטרה והמשטרה לקחה את תלונתו ברצינות, והיא אף מתשאלת אנשים לגביה. חדד קושר בין הרצון של משרד המבקר והמבקר לשמור על קשרים טובים עם יו"ר הוועדה לביקורת המדינה באותה תקופה, יואל חסון, לבין הפנייה להשמיד את המסמכים. זו האשמה כבדה ואין לה ראיות מוחשיות, אבל אין ספק שיש פה סימן שאלה גדול שמבקר המדינה צריך להשיב לו בצורה קצת יותר רצינית.

מתוך הראיון עם איציק חדד:

תשמע, זו בקשה של לינדנשטראוס. ככה קרני מקבל את זה בצורה מאוד מאוד קשה. רוני קמפלר כולו רועד. אמרתי, אני לא אעשה השמדה. אני לא ראיתי את עצמי משמיד את המסמך, כי אם הייתי משמיד אותו, אז הייתי משמיד את כולו, כולל עותקיו. ברגע שהשארתי עותק אמרתי… אני אשמור את זה, אני אראה מה יצא מהעניין הזה. אם באמת הם לא יעשו עם זה כלום, נמצא דרך להציף את זה. לא ניכנס איתם עכשיו למאבק חזיתי.

הדם הרע בקדימה

ראיון עם איציק חדד, לשעבר גזבר מפלגת קדימה:

למה אתה במהלך התקופה הזאת, כאשר אתה אוסף הרבה מאוד דברים, והרבה מאוד חומר, יש ברשותך…

כן, אבל אני גם עוסק בפעולות מניעה. יש הרבה מאוד הוכחות להראות שאני מנעתי הרבה מאוד דברים.

אז למה הם משאירים אותך? שלוש שנים אנחנו מדברים פה כמעט. למה הם משאירים אותך? שלוש שנים, המנכ"ל ויושבת ראש המפלגה…

המנכ"ל ניסה להיפטר ממני לא פעם ולא פעמיים.

ומי מנע ממנו?

אני אגיד לך. הוא כנראה חשש, הוא כנראה חשש וחיפש הזדמנות. על מה הוא יפטר אותי? תאר לך, אתה מעלה בדעתך מצב שאני הייתי מפוטר ומוציא את הדברים האלה שיצאו עכשיו לתקשורת, לא כשיש לי איזושהי עננה מעל הראש.

עד כמה יש לך קשר עם אנשי מופז? עד כמה הם מעודדים אותך להחריף את המאבק שלך נגדה עכשיו, בשעה שזה חודש קריטי, מוכרע גורלה?

תראה, אף אחד לא מעודד אותי לשום דבר. אני אמרתי שאני אוציא את כל האמת על כל מה שקרה בקדימה, בין השאר, בשביל להראות שנפלתי קורבן. זה הדבר הראשון, להראות שנפלתי קורבן. תשמע, הרסו את שמי הטוב.

אם אני לוקח את הפלאפון שלך עכשיו ומסתכל, שיחות יוצאות, נכנסות, ליאור חורב (מנהל הקמפיין של מופז) נמצא שם? שאול מופז נמצא שם? הם נמצאים איתך בקשר ישיר?

נקבת בשני שמות, אספר לך. קודם כל, כשהייתי במעצר בית, שאול מופז התקשר מארה"ב ואמר לי, "אני רוצה רק להגיד דבר אחד. אני מאחל למשפחתך שתחזיק מעמד ותעבור את המשבר הקשה. אני לא נכנס לשום דבר של קדימה". מאז אותו יום, כמעט ולא היה לי שום קשר. ליאור חורב, פגשתי אותו בפגישה בבית קפה. הוא רצה, אמר לי, "אני אייעץ לך איך לעשות… איך לנהל את הזה". דברים שידעתי אותם.

ברוך: טוב, תראה, ברור שלולא חדד היה נעצר הוא לא היה יושב איתנו ומספר לנו את כל הסיפורים הפנטסטיים האלה שהוא סיפר לנו היום. אבל מצד שני, צריך לזכור. האיש הזה עבד שלוש שנים בהנהגת קדימה במטה לבני. עכשיו, אם אתם היום אומרים שהאיש הזה הוא מושחת והוא כל כך בעייתי, איפה הייתם בכל השנים האלה? הרי מכל מה שאנחנו למדנו, מהעדויות, מהמסמכים, אנחנו רואים שהסכסוך הזה התחיל הרבה לפני כן. אז עכשיו נזכרתם?

רביב: אני אגיד לך יותר מזה. היום, המערכת הפוליטית, אם מופז יפסיד ללבני, זו תחשב הפתעה. למה אני אומר את זה? כי כשאתה שומע את הסיפורים האלה אתה מבין כמה, בשנים האחרונות אפילו, לבני אמרה, טוב, אתה יודע מה? אני אהיה קצת פוליטיקאית. וקצת קבלני קולות והמנגנון של קדימה, הבחירות המוניציפאליות ופה נעצום עיניים, פה נסמיך את ההוא לעשות את הדברים האלה. ויכול להיות שבסוף זה ייגמר טרגי במובן הזה שהיא גם תפסיד וגם כשהיא תסתכל במראה, היא לא תוכל להגיד ש"מהיום הראשון ועד היום האחרון בפוליטיקה 'אני הייתי לגמרי קלין'".

כתבתם של רביב דרוקר וברוך קרא

עריכה: טלי קורין

צילום: שי פוני, דודו בוקר

מקליטים: יאן ארדשניקוב, עמית אלה

תחקיר: לינור גריסריו

תגובות:

תגובת מפלגת קדימה:

איציק חדד הוא חשוד בפלילים שפוטר מקדימה לאחר שנעצר ונחשד בחשדות פליליים בעקבות תלונה שהגישה קדימה במשטרה. מאז מעצרו הוא פתח במסע נקמה פוליטי במיוחד באלו שפיטרו אותו – במיוחד מעת הזו.

בכל הנוגע לבחירות המוניציפאליות – תקציבים הוקצו באופן ענייני ולא על פי תמיכת המתמודדים במועמד כזה או אחר. הטענה כאילו טובי ירוחם אינו עובד בפועל במפלגה היא שקר – כמוה הטענה כנגד הגב' ענבר ליובין, המשמשת כעוזרת ליו"ר מועצת קדימה ועל כך מקבלת שכרה. קדימה אינה מעסיקה קבלני קולות. רוני בן חמו – החל את עבודתו כמנהל מרחב הדרום בקדימה ב-2007, טרם היבחרה של לבני לתפקיד יו"ר התנועה.

מצער שערוץ 10 בחר לפרסם השמצות וסיפורים חסרי בסיס שנמסרו לו ממר חדד כאשר ברור לערוץ מניעי האיש ועל אף שנמסרו לערוץ ראיות המפריכות את טענותיו של זה.

תגובת חיים רמון:

בהתמודדות בין לבני למופז לא תמכתי באף אחד מהמתמודדים. ממילא, לא פעלתי לטובת אף אחד מהם. כל ההחלטות שקיבלתי שירתו את טובת קדימה ולא לטובת פעיל זה או אחר. הגזבר סרב להעביר דו"חות ביצוע של התקציב במשך שבועות, דבר עליו התרעתי בזמן אמת. החריגה מהגירעון המתוכנן נבעה בעיקרה מסטייה תקציבית במערכות הבחירות של מאיר ניצן מראשון לציון ויונה יהב מחיפה (שניהם, דרך אגב, תמכו בשאול מופז). לגבי ענבר ליובין, ענבר מסייעת לי רבות בתפקידי בהתנדבות כיו"ר מועצת קדימה. חדד תמך בכך בכל העת.

תגובת יואל חסון:

כל אחד ממועמדי קדימה בבחירות לרשויות המקומיות, קיבל מהגזבר חדד מכתב שבו הוא כותב "אני שמח להודיעך שאישרתי את התקציב". מדובר באדם שהוליך אתכם שולל. עובדה שאחרי המכתב המתריע שלו מיולי 08, אותו ציטטתם, הוא כתב באוקטובר 08 ללא הסתייגות שהגירעון יהיה 10 מיליון שקלים. חדד אף ידע שרוב רובו של הגרעון, 8 מיליון שקלים, מקורו ממועמדים שתמכו במופז. לגבי המועמד כחלון, מר חסון לא ביקש ממנו להעביר את תמיכתו ממופז ללבני ולא עשה זאת באף אחד מ-100 המקרים האחרים שתוקצבו על-ידי קדימה.

תגובת צחי הנגבי:

הדברים שהוצגו מפיו של מר חדד בכתבה הם דברי הבל ושקר. מר הנגבי לא היה מעורב בתיווך כלשהו בין מר אדלר למפלגת קדימה. לגבי בדיקת הפוליגרף, מר הנגבי הציע למערכת המקור לערוך בדיקת פוליגרף במקביל למר חדד, כששניהם יישאלו את אותן שאלות, שינוסחו בהסכמה. מערכת המקור בחרה לסרב להצעה הזו, וטעמיה עמה.

תגובת עו"ד איתן הברמן:

התמונה אותה אתם מנסים לצייר היא שלעו"ד הברמן השפעה על מבקר המדינה שלא בשל טיעונים משפטיים ראויים אלא בשל טעמים אחרים פסולים. זו שטות מוחלטת. לעניין ההסכם של יוליה שמאלוב ברקוביץ' – עמדתנו בעניין הייתה שהגברת שמאלוב אינה זכאית לתחום הנתבע על ידה. לעניין הסכם שכר הטרחה, אין כאן דבר זולת ניסיון של מר חדד להכפיש ממניעי נקם את משרדנו. מדובר בטיוטת הסכם שכר טרחה, שלא נחתמה על ידי קדימה ולפיכך אינה בגדר הסכם מחייב. בחוזה החל בין קדימה לבין מרשנו אין הוראה כפי שזו באה במכתבכם.

תגובת יוליה שמאלוב ברקוביץ':

מרשתי שימשה בתפקיד סמנכ"ל פיתוח ואסטרטגיה. לאחר שנתגלעו מחלוקות בנוגע לשכר עבודתה, מרשתי הגישה תביעה אשר במסגרתה נערך הליך גישור והושגה פשרה. מדבריו של הגזבר עולה כי מרשתי נהגה בדרכים לא לגיטימיות – דברים אלו שקריים.

תגובת עמרי שרון:

הדברים לא היו לא נבראו ולא התרחשו מעולם. רשימת המועמדים לכנסת לבחירות 2006 נקבעה לאחר שאבי אושפז ולכן, לא השתתפתי בקביעת הרשימה.

תגובת ראובן אדלר:

מדובר בבליל של חצי אמיתות, בדיות ושקרים, שכבר סופרו בכל מיני גרסאות במהלך השנים, ואין לי כל עניין להוסיף ולהגיב עליהם.

תגובת משה שחורי:

חדד מנסה להטיל דופי בהגשת התלונה המשטרתית כנגדו ולכן פתח במסע נקמה חסר מעצורים ונבזי.

תגובת יואל מוגמי:

מדובר בשקר וטענות סרק. המשכתי אז ואני ממשיך בעבודתי כיום כיועץ פוליטי של מנכ"ל התנועה בפעילות פוליטית שוטפת.

תגובת טובי ירוחם:

מעורבותי בגיוס תרומות להגנתו המשפטית של ח"כ הנגבי הייתה מינורית לחלוטין. אני דוחה מכל וכל את ההכפשה כאילו העסקתי בקדימה הייתה קשורה קשר כל שהוא לעניין הגנתו המשפטית של ח"כ הנגבי. השקעתי שנים מחיי כדי להבטיח את מעמדה, משקלה התנועתי ואיכות תפקודה של הוועדה לענייני מפלגה.

תגובת רוני בן חמו:

אני עובד כמנהל מרחב דרום של "קדימה" עוד מהתקופה בה אולמרט היה יו"ר התנועה. בתקופת לבני קוצץ שכרי ובכל מקרה, אני תומך בשאול מופז.

תגובת מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס:

למבקר נודע לראשונה על הטענה בדבר מעורבותו לכאורה בגריסת המסמך בחדשות 10. זו עלילת שווא. המבקר נודע לו על המקרה כתוצאה מפניית תכנית "המקור" לפני כשבוע.

תחקיר בורובסקי

10 בינואר 2012
 

מתוך דבריו של מיכה לינדנשטראוס, מבקר המדינה:

"אם יש נושא שהוא ראוי מבחינת המאבק לטוהר המידות, זה הנושא של הטיפול במאכערים ומניעת התופעה הזאת, שהיא משחיתה את הציבור".

ל"מאכער", קבע מבקר המדינה בדו"ח מיוחד, "יש, בדרך כלל, שני מאפיינים. הראשון הוא ייצוג בלתי מקצועי. להבדיל ממנו, בעל מקצוע כדוגמת עורך דין. המאפיין השני הוא ייצוג לא אתי. גם בעל מקצוע המורשה לעסוק בייצוג שאינו פועל באופן אתי, למשל, מייצג העושה שימוש בקשרי חברות, קשרים פוליטיים, יכונה "מאכער" ".

במדינה בה הרשויות נותנות לכל הציבור יחס שווה ויעיל, מן הסתם אין צורך בכלל במאכערים. אצלנו, כשאתה באמת צריך משהו ממשרד הרישוי, אתה לוקח מאכער. רשויות מקומיות? מאכער. יחס מהיר במנהל מקרקעי ישראל? מאכער. רשות המיסים? מאכער, מאכער, מאכער. בדרך כלל, המאכער עבד במקומות שאותם אתם צריכים ותמורת הסכום הנכון הוא יסכים לדבר עם החברים שלו לשעבר. לא בכדי פרסם מבקר המדינה דו"ח נוקב נגד התופעה. מי שהיה אז יועצו הבכיר למלחמה בשחיתות הוא ניצב בדימוס, יעקב בורובסקי. בורובסקי בכלל הצטייר באותן שנים כחוד החנית של טוהר המידות והמלחמה בשחיתות.

מתוך דברים שאמר עו"ד ניצב בדימוס יעקב בורובסקי, ראש האגף למאבק בשחיתות במשרד מבקר המדינה:

"המאכערים קיבלו שדרוג והם מתווכים. הם מתווכים ברמות הגבוהות ביותר. קחו כל עסקה רצינית ותראו את תפקיד המתווכים. מהו המתווך? המתווך מתווך בין האדם שנזקק לשירותים לבין בעל הכוח. זה מזכיר לכם משהו"?

חמש שנים לאחר מכן, אנחנו רוצים להעלות את השאלה הבאה: האם ייתכן שאותו יעקב בורובסקי הוא היום מאכער? האם יתכן שהוא עובד מול אותו משרד מבקר המדינה בו הוא עבד בעבר?

מתוך ראיון עם ניצב בדימוס חיים קליין, איבד את כלתו בשריפה בכרמל:

"זה, לעניות דעתי, ניסיון להחדיר את תרבות המאכעריי לתוך משרדי מבקר המדינה".

חדווה יחזקאלי, חברת מועצת עיריית חדרה לשעבר:

"דווקא זה שעל כל במה מדבר על כיצד לבער את השחיתות, חוצה קווים".

לא פחות חשוב. רצינו פעם אחת לחשוף את התהליך. איך זה מתבצע בשטח? שלחנו אדם מטעמנו שייפגש עם בורובסקי ויתעניין בשירותיו.

מתוך דברים שאמר יעקוב בורובסקי לנציג שלנו, צולם במצלמה נסתרת:

"תאשר את הדברים, נדבר על דרך התשלומים ואתה פשוט יושב פה ונתחיל לעבוד. אם אתה רוצה, אם אתה לא רוצה, אז יעלה לך אלף שקל ההתייעצות הזאת ובזה נגמר העניין".

לפגישה הזאת עוד נחזור בהמשך. לפני כן, ראוי להסביר כי הגענו לבורובסקי אחרי שגילינו שבשורה ארוכה של מקרים, בורובסקי טיפל בלקוחות מול משרד מבקר המדינה. בזרוע אחת הוא טיפל בלקוחות מול המשרד, בזרוע השנייה הוא המשיך להיות מיודד עם המבקר עצמו.

בדיקת המבקר בעניין יו"ר הכנסת, ח"כ דליה איציק

בשנים 2009 – 2010 בדק מבקר המדינה את התנהלותה של דליה איציק, בזמן היותה יושבת ראש הכנסת. הבדיקה עסקה בנסיעותיה לחו"ל ובדירתה. מי שמתעסק עם הדו"ח, בין השאר, הוא היועץ החדש של המבקר למלחמה בשחיתות, מאיר גלבוע, שהחליף את בורובסקי.

מתוך ראיון עם ניצב משנה בדימוס, ד"ר מאיר גלבוע, לשעבר יועץ מבקר המדינה למאבק בשחיתות:

"היו כמה שיחות שבחלק מהן, הוא (בורובסקי) במפורש שאל אותי, מה מצבה של דליה איציק, ובחלק מהן הוא אמר לי במפורש: "אני מייעץ לדליה איציק בנושא הזה", כשבאחת השיחות הוא אומר לי: "אני כרגע בנסיעה לירושלים, לדליה איציק, לייעץ לה בנושא הביקורת הספציפית הזאת". "

בדרך מטיוטת הדו"ח בעניין דליה איציק ועד לדו"ח הסופי, חלו לפי מה שמספר גלבוע, שינויים משמעותיים.

מתוך ראיון עם ניצב משנה בדימוס, ד"ר מאיר גלבוע:

"הוא (בורובסקי) היה אורח קבוע ואפילו רצוי, גם אצל המבקר וגם יכול להיות שזה רק מפגשים חברתיים כאלה עם אחרים, אבל היו לו מספר פגישות עם המבקר, מה היה שם, אין לי מושג, מעולם לא שותפתי בהן".

במשרד המבקר טוענים בתוקף, אין שום קשר בין ריכוך הדו"ח בעניינה של דליה איציק לבורובסקי.

ניצב משנה בדימוס, ד"ר מאיר גלבוע:

"ברור שחל איזשהו שינוי אצל מבקר המדינה לגבי הדו"ח הזה. אין לי שום ידיעה על מעורבות של בורובסקי בשינוי".

ח"כ איציק אמרה לנו שעו"ד משה שחל ייצג אותה בפני מבקר המדינה. "בורובסקי לא ייצג אותי, כן דיברתי איתו בנושא כידיד ותיק", אמרה איציק.

כך או כך, ביוני 2010 יצא מאיר גלבוע בהתקפה חריפה נגד מבקר המדינה בראיון ב"הארץ". באופן טבעי, לינדנשטראוס ומשרדו עוברים למגננה. מי שתדרך כתבים למען המבקר באותו עניין הוא אותו יעקב בורובסקי, שהתגייס לעזרת המבקר.

דוח המבקר בעניין קופות החולים

באותו חודש ממש בו בורובסקי עוזר למבקר להדוף את הביקורת של גלבוע, יוני 2010, עבדו במשרד מבקר המדינה על דו"ח מקיף בעניינן של קופות החולים. קופת חולים מכבי שכרה לצורך העניין שני משרדי עורכי דין. אחד מהם הוא של יעקב בורובסקי. למה צריך שניים? גם בתוך קופת חולים מכבי היה מי ששאל. בורובסקי ביקש על הייצוג של מכבי 12 אלף דולר. מה הוא עשה בתמורה? בין השאר, הוא דיבר, על פי דיווחו שלו, עם ראש המחלקה, שמבקרת את מערכת הבריאות במשרד מבקר המדינה, דן בנטל. בתום השיחה, לפי הדיווח של בורובסקי, בנטל אמר ש"מכבי" יוצאת הכי טוב בדו"ח מכל קופות החולים. האם בשביל סוג השיחות הזה שכרו ב"מכבי" את בורובסקי?

מתוך שיחה טלפונית שקיימנו עם שמעון פרג', הלשכה המשפטית בקופת חולים מכבי:

לפני איזה שנה וחצי היית צריך להתמודד עם דו"ח מבקר המדינה והסתייעתם ביעקב בורובסקי, אני עושה עליו כתבה ועל זה שפעם הוא היה אצל המבקר ועכשיו הוא פועל בשירות גופים שונים מול המבקר. רציתי לשאול אתכם למה לקחתם אותו?

אני יושב כרגע עם אנשים, אז אני אחזור אליך.

אנשי קופ"ח מכבי אפילו לא רוצים לערוך פגישה עם אנשי המבקר בזמן שבורובסקי בחו"ל. רוצים לתאם מחדש, לחכות שיחזור. "מאכער", קבע המבקר בהגדרתו, הוא אינו מישהו שהוא בעל מיומנות מקצועית. עורך דין הוא לא "מאכער". בורובסקי הוא עורך דין, אז הוא לא "מאכער". מצד שני, קבע המבקר, גם עורך דין שמפעיל קשרים פוליטיים, קשרי חברות, הופך למאכער. אילו כישורים בדיוק אמור להפעיל בורובסקי, עבור קופת חולים מכבי, שנוכחותו כה נדרשת בפגישה? האם אלו כישורים משפטיים יוצאי דופן, או קשריו במשרד המבקר?

כך או כך, דו"ח מבקר המדינה בעניין קופות החולים התפרסם בנובמבר 2010. בעניין "מכבי" צוינו מספר ליקויים, אבל הקופה אכן יוצאת יותר נקייה מרוב הקופות.

חשוב להדגיש. אנחנו לא טוענים שבורובסקי עושה משהו לא חוקי. אין עליו מגבלות צינון למיניהן, בוודאי שהוא גם עושה עבודה משפטית למען לקוחותיו, אבל התבוננות במעשיו שלו עצמו מלמדת היכן הוא חושב שמצויה הבעייתיות.

העסקת העובדת הזרה בבית שר הביטחון:

לפני קצת יותר משנה ייצג בורובסקי את רעיית שר הבטחון, נילי פריאל, בנושא של העובדת הזרה שהועסקה בביתה.

מתוך שיחה טלפונית עם נילי פריאל, רעיית שר הביטחון אהוד ברק:

"אני לא משיבה לתקשורת, תפני לדובר".

כשהדבר פורסם, נמתחה על בורובסקי ביקורת, בעיקר מצד התנועה לאיכות השלטון. בורובסקי, מסתבר, הפנים את הביקורת והודיע שלא ייצג את פריאל. במקרה ההוא אפילו לא דובר על ייצוג בפני מבקר המדינה. אז איך ההחלטה אז עולה בקנה אחד עם שורת התיקים שעשה לפני ואחרי כן?

עריית חדרה

תכירו את חדווה יחזקאלי, חברת מועצת עיריית חדרה עד שהמועצה פוזרה בצו של משרד הפנים:

" "בתום הפגישה הבטיח מר בורובסקי כי יעמוד בקשר עמך, באמצעותו או באמצעות מי מטעמו". אז היה סיפור מאוד חם עם אדמות הים, שאמרתי שזה לא בא בחשבון למכור 120 דונם אדמה ב-63 מיליון שקל. אז הלכתי לבורובסקי עם עורך הדין שלי, דיברנו על זה, דיברנו על עוד הרבה מאוד נושאים, ולאחרונה התרעתי על מכרזים תפורים, לכאורה, בעיריית חדרה. וראה איזה פלא, אני מקבלת תביעה הביתה, אני פותחת את התביעה, מי חתום על התביעה? עורך דין יעקב בורובסקי. ואני לא מאמינה. אני אומרת, עורך דין יעקב בורובסקי? זה שהיה יועץ בכיר לנושאי שחיתות במשרדו של מבקר המדינה? זה שאני נפגשתי איתו ונתתי לו חומרים עם עיריית חדרה? גם שמעתי ממנו עוד דברים על עיריית חדרה. חומרים שהבשילו עד כדי חקירה משטרתית, זה שאני חשפתי בפניו את אופן הפעולה שלי בעיריית חדרה, תובע אותי? אמרתי לעורך דין: "תגיד לי בבקשה, האם אנחנו נפגשנו אצל בורובסקי?" הוא אומר לי כן, ויש לי גם אישור שאכן נפגשנו אצל בורובסקי עם תאריך ושעה".

במקרה הזה, אין טענה שבורובסקי ייצג מישהו בפני מבקר המדינה. כן עולה שאלה לגבי החובות האתיות של מי שהיה בתפקיד בכיר במשרד המבקר ועכשיו רוצה להתפרנס בחוץ. בורובסקי, מתברר, טען במכתב ליחזקאלי שכלל לא היה בפגישה איתה כשהוא היה בתפקיד, אבל התצהיר הזה של עורך דינה של יחזקאלי, מחזק לכאורה את גרסתה.

בחזרה לדבריה של חדווה יחזקאלי, חברת מועצת עיריית חדרה לשעבר:

"ועוד מוסיף עורך הדין שלנו, דני דנגור, ואומר ששמענו גם דברים שאולי השתיקה יפה להם, על עיריית חדרה, שבורובסקי מכיר ויודע".

עכשיו בוא ניקח שנייה את הצד השני של המתרס. ממה בכלל אמור להתפרנס ניצב בדימוס, אקס משרד המבקר? במה זה שונה מפרקליט בשירות המדינה, שעובר לייצג עבריינים מול פרקליטות המדינה? הרי החוק לא אוסר על בורובסקי לעבוד בכך. לדעתנו, יש בכל זאת הבדל משמעותי. ראשית, בסיפור הזה, בורובסקי מחובר לשופט אם ניקח לדוגמה את הפרקליט, למבקר עצמו, לפחות כך לפחות חושבים דרגי המקצוע במשרד. שנית, לפי ההתרשמות שלנו, הסיבה המרכזית בגינה שוכרים את בורובסקי היא קשריו במשרד המבקר. ושלישית, אנחנו מודים, יש ציפייה גבוה יותר מכל מה שקורה במשרד המבקר.

עכשיו שימו לב לכמות הלקוחות שבורובסקי מייצג בשנים האחרונות מול משרד המבקר: ד"ר יצחק סמינה מהשירותים הוטרינריים ביקש ממבקר המדינה מעמד של חושף שחיתויות. בורובסקי ייצג אותו. סמינה, אגב, לא קיבל את מבוקשו. ליאורה מרידור התגוננה מפני דו"ח מבקר המדינה על פעילותה כיו"ר הועד המנהל של אוניברסיטת תל אביב. משרד עורכי הדין אשבול-בורובסקי ייצג אותה. להנהלת נמל חיפה יש עימות קשה עם אחד העובדים, שאול כרמלי שמו. כרמלי זכה לצו הגנה ממבקר המדינה, שאוסר על פיטוריו. הוא הוכרז כ"חושף שחיתויות". הנה מה שנכתב בפניית התנועה לאיכות השלטון, בשמו של כרמלי, למבקר המדינה:

"תמהנו על מעורבות משרד בורובסקי אשבול ושות' בתיק זה. עו"ד אשבול, שותפתו של בורובסקי, השיבה לנו כי עו"ד בורובסקי הצטרף למשרדה לאחר שכבר לקחה על עצמה את הייצוג בתיק וכי אין היא שותפה לדעתנו כי יש בייצוג לקוחות בפני מבקר המדינה ע"י עו"ד בורובסקי טעם לפגם".

שוחחנו בנושא עם אריה אבנרי, יו"ר תנועת אומ"ץ, שפועלת למען טוהר מידות. אבנרי אמר כי בשני מקרים לפחות בהן התלונן למבקר על שחיתות לכאורה, גילה מאוחר יותר שבורובסקי התערב לטובת אלו שכתב נגדם. בשיחות איתנו הכחישו השניים שבורובסקי עזר להם.

והנה עוד מקרה. איש העסקים יגאל זילכה התלונן בפני מבקר המדינה. רצה שתפתח חקירה. את מי הוא שכר? בורובסקי לא רק כתב תלונה למבקר. הוא גם התראיין בתקשורת. למזלו הטוב, או הרע, הוא נפל על מיקי רוזנטל.

מתוך ראיון של עו"ד ניצב בדימוס יעקב בורובסקי למיקי רוזנטל, דצמבר 2010:

החשד הוא שהונו את שלטונות המס ואת מרכז ההשקעות. ודאי כשמישהו מבקש את השירותים שלנו, אז הוא בודק מי אנחנו, מה הרקע שלנו, ואחת הסיבות, לדעתי, להתקשרויות, היא באמת בדיקת הרקע.

אתה לא מרגיש עם זה אי-נוחות?

נהפוך הוא. אני אצן לך את מילת המפתח. הפריבילגיה שלנו היא להחליט, האם אנחנו מסכימים לתת את השירות המבוקש.

דו"ח מבקר המדינה בעניין השריפה בכרמל

אחרי השריפה בכרמל התראיין בורובסקי בשורה של כלי תקשורת. בפיו הייתה ביקורת חריפה על האחראים למחדל. במאמר ב"ישראל היום" בורובסקי כתב שהתגלו מחדלים אין ספור, הוא מתח ביקורת על אלו שפתחו במבצע יחצ"ני לטיהור מחדליהם, ראיונות שקריים ותשבוחות עצמיות. "אני שייך לאלה הסבורים שיש חובה לדרוש נשיאה באחריות אישית ולפעול ללא דיחוי".

מתוך ראיון של דני רוזן, בן זוגה של אהובה תומר ז"ל, ל"מה בוער עם רזי ברקאי":

דני רוזן שלום.

בוקר טוב לך רזי.

בן זוגה של תת ניצב אהובה תומר זיכרונה לברכה. מי יזם את הפגישה בינך לבין השר?

מי שיזם את הפגישה זה ניצב בדימוס יעקב בורובסקי שהוא איש אמונו של השר וגם איש אמוני והוא היה המוציא והמביא בפגישה הזו.

מתוך ראיון לתוכנית בוקר של עו"ד ניצב בדימוס יעקב בורובסקי, דצמבר 2011:

אין איזושהי בעיה ולו הקטנה ביותר בזה שאתה, כיועץ של אלי ישי, לשעבר בכיר במשרד מבקר המדינה?

איזה סוג של בעיה?

ניגוד אינטרסים, יכולת לדעת מה קורה בפנים.

אני בחומה בצורה, אני מתעסק בענייני.

כששאלנו את בורובסקי איך ייתכן שאחרי ביקורת כזאת, הוא מייצג את שר הפנים ישי, בהתמודדות שלו מול דו"ח מבקר המדינה, הוא הסביר שהביקורת שלו הייתה בכלל על דרגי הביצוע, לא על שר הפנים. אחר כך גילינו שלפני שהגיעה ההצעה מישי, עמד בורובסקי לייצג את נציב כבאות והצלה, שמעון רומח, בהתמודדות עם אותו דו"ח. רומח הוא לא הדרג ביצועי, שאליו, לדבריו, כיוון בורובסקי את הביקורת שלו?

ניצב בדימוס חיים קליין היה ראש אגף מודיעין ומנכ"ל המשרד לבטחון פנים:

"תראה, "בורו", אנחנו מכירים שנים רבות, ישבנו יחד באותו סגל פיקוד כללי של המשטרה כמה שנים".

ניצב בדימוס חיים קליין היה ראש אגף מודיעין ומנכ"ל המשרד לביטחון פנים. בנו היה נשוי לטופז אבן חן זכרונה לברכה, ביתו של ניצב בדימוס, זאב אבן חן. קליין ואבן חן מכירים את בורובסקי שנים ארוכות. שניהם התקשו להאמין שהוא מייצג את אלי ישי בסיפור הזה.

מתוך ראיון עם ניצב בדימוס חיים קליין, איבד את כלתו בשריפה בכרמל:

"הייצוג הוא בלתי מוסרי, הוא בלתי אתי, הוא בלתי חברי. בשלב הראשון, הם (הפוליטיקאים) הצליחו להכשיל את הקמתה של ועדת החקירה, ובשלב השני, הם עשו כל מאמץ והם עושים כל מאמץ, כדי להקהות את שיניו של המבקר ו"בורו" הוא על תקן של מאכער, שמנסה להפעיל את הטריקים והשטיקים. זאת דוגמה קטנה לחבורה של אנשים שמנסה לשנות החלטות, הוא לשנות עובדות, בדרכים לא לגיטימיות".

ניצב בדימוס קליין איבד את כלתו בשריפה הנוראה. קל לגמד את הטענות שלו, אבל את הביקורת והרוח הזו שמענו מקציני משטרה רבים, עד לבכירים ביותר, שמתקשים לעכל שבשר מבשרם, מפקד המחוז הצפוני לשעבר בורובסקי, עובד בשירות מי שהצלתו, כנראה, עוברת דרך זריקת האשמה למגרש של המשטרה וכיבוי אש.

ניצב בדימוס חיים קליין:

"והבחור הזה, ללא בושה, ללא בושה, הרים טלפון, הוא יודע שאנחנו כועסים, וביקש להיפגש איתנו. אנחנו כמובן החלטנו שאין לנו שיג ושיח איתו. איך יכול אדם כזה לעמוד ולהסתכל לנו בעיניים ולאחר מכן, עוד אפילו להיפגש איתנו"?

על רקע כל הביקורת ששמענו, רצינו לדעת איך זה באמת עובד. שלחנו אדם מטעמנו לפגישה עם יעקב בורובסקי. סיפור הכיסוי היה שהוא הסתבך בפרשה של מימון לא חוקי של בחירות מקדימות וחושש ממבקר המדינה. האיש שלנו הסביר שהוא ביצע מפקד לא חוקי, שהוא החזיר במזומן למתפקדים את דמי ההתפקדות, שהאנשים שהתפקדו בכלל לא קשורים למפלגה שאליה נרשמו. בורובסקי הדריך אותו מה לומר.

עו"ד ניצב בדימוס יעקב בורובסקי, אוקטובר 2011 (צולם במצלמה נסתרת):

ומפה… תצטרך לבנות סיפור, גרסה שלך. מי שילווה אותך, יצטרך לעזור לך לבנות אותו, אוקיי? צריך לבנות סיפור אחר. סיפור ברור. "זה מקובל, כך אנחנו עושים בכל מערכת בחירות". בשביל זה אתה צריך להתנתק. ממה אתה מתנתק? מקבלת הכסף. תמיד באמצעות מישהו אחר. אז אתה בונה את הסיפור בצורה הזאת. זה תהליך שאפשר לבנות אותו כתוב, מסודר, שאתה חי עם הגרסה בראש, אתה הולך איתה. אף אחד לא יכול לבוא אליך בטענות. אתה לא אומר "לא פעלתי", אתה לא מרחיק עד כזה… אבל אתה אומר: "לא פעלתי, לא עשיתי, אני לא מכיר". אתה לא יכול להכיר אלף ומאתיים אנשים.

זה שאני נותן שוחד לאנשים, מגיד לא קיבלתי מאף אחד כסף, זה לא נחשב?

זה לא נחשב. יש לך מטרה אידיאולוגית, "לא קיבלתי שקל ליד, אני עשיתי את זה, ככה עזרתי לאנשים, אתם נטפלים אלינו כי אנחנו חרדים, לכו לראות מה קורה במפלגת העבודה, מה קורה אצל הערבים, מה אתם רוצים מאיתנו"?

התחקירן שלנו, לבקשתנו, הסביר לבורובסקי שהבעיה שלו היא מבקר המדינה:

אני לא יודע אם סיפרו לך אודותיי, אני הייתי יועץ המבקר.

לא אמרו לי, אמרו לי… אמרו לי לבוא אלייך כי לך יש התמצאות במשרד המבקר.

אז אני הייתי יועצו של מבקר המדינה. בעברי אני קצין משטרה, הייתי מפקד המחוז הצפוני במשטרת ישראל. אני עורך דין, עזבתי את המשטרה בדרגת ניצב. אני הקמתי את האגף למאבק בשחיתות השלטונית במשרד המבקר.

בורובסקי הסביר כי הבעיה של האיש שלנו היא בכלל המשטרה, לא מבקר המדינה:

שמע, המוטיבציה לא מעניינת אף אחד. מתחיל לעניין מאי-חוקיות, מתחיל לעניין בכסף, אוקיי? אני מבקר המדינה, זה לא המקצוע שלי לחקור את נושא הכסף. עבירה אחרת של הכסף היא עברה של שוחד בחירות. שוחד בחירות היא לא עברה שמבקר המדינה מטפל בה. מבקר המדינה מטפל בתקינות הפריימריז. משרד המבקר לא יתעסק לך אם קיבלת כסף או לא קיבלת כסף. זה לא תפקידו.

לא ישאלו אותי…

לא.

אתה מאוד מרגיע אותי. אתה אומר את הדברים בביטחון ואתה… אני רואה שאתה

אני גם אומר לך בביטחון, אני אומר לך בידיעה. הסיכוי שאתה תגיע למשרד המבקר הוא שלושה מתוך מאה, שלושה אחוז מתוך מאה. מאיפה קיבלת את הכסף? פה אתה כבר מגיע לנקודות, שהעצה שלי אליך למשרד המבקר, הוא לא מתעסק בבודדים, הוא לא מתעסק באנשים. "לא יודע, לא זוכר". כלומר מהמאה אחוז שהמבקר יקרא לך, יש לך שלושה אחוז שזה יקרה, ואם הוא קורא לך… אני כבר אסביר לך אז מה אתה צריך לעשות, או איך אתה צריך לעשות כדי אפילו לא להגיע. זאת אומרת, אתה לא חייב להגיע, זה ככה, הוא צריך להוציא לך צו מיוחד.

בפגישה עולה גם שמו של אלי ישי:

אני רוצה שתבין, איך זה עובד במשרד המבקר. משרד המבקר פועל בחיסיון מוחלט. קח את אלי ישי, למשל, אתה לא יודע כלום. למה? תקשורת וזה, אבל החומר הוא פה (במשרד). אנשים לא יודעים.

מה זאת אומרת? אנשים כן יודעים. בהתחלה ידעו שהולך להיות רעש גדול ופתאום…

הם לא יודעים כלום. הם לא יודעים כלום.

הם סתם מקשקשים? העיתונים?

לא יודעים כלום. אתה לא מבין? זה לא יאומן, פשוט לא יאומן. אני חי את זה כבר שנים, אני צוחק כל פעם, אבל הם לא יודעים. למה הם לא יודעים? כי יש שלב שנקרא טיוטה, זה השלב שבו אנחנו נמצאים. המבקר אומר לך… אתה אמור להתקשר. בשלב הזה הייצוג שלי נכנס לעניין. מאוד יכול להיות שבשלב הזה, אני אגיד לך, אנחנו עושים את זה לא מעט, יש אנשים שאני אומר להם: "חבר'ה, חבל על הזמן שלכם". אוקיי?

לקראת סיום הפגישה מוצג מחירון השירותים:

תאשר את הדברים, נדבר על דרך התשלומים ואתה פשוט יושב פה ונתחיל לעבוד. אם אתה רוצה, אם אתה לא רוצה, אז יעלה לך אלף שקל ההתייעצות הזאת ובזה נגמר העניין.

אחרי הפגישה שלח בורובסקי הצעת מחיר. חמישה עשר אלף דולר תמורת ייצוג בפני מבקר המדינה והמשטרה. ביקשנו מהבחור שלנו שיתקשר לבורובסקי וישאל כמה יעלה לו הייצוג רק בפני מבקר המדינה. בינתיים, הוא גם שלח לו את אלף השקלים שבורובסקי ביקש בסוף הפגישה, עם עצם הפגישה.

מתוך שיחה טלפונית עם עו"ד ניצב בדימוס יעקב בורובסקי:

ההצעות לא משתנות, אנחנו לא עובדים עם פחות. ההצעה לא משתנית. אין הצעה מיוחדת ל-א' או ל-ב'.

האם לדעתך, כמי שמכיר את משרד מבקר המדינה, יש מה לעשות קודם.. לפני שמבקר המדינה יתחיל לחקור את הפרשה?

מבקר המדינה יכנס או בתקופה שיוכרז פריימריז או בתקופה שחוק מימון המפלגות יעבור.

אם הבנו נכון, המחיר נשאר חמישה עשר אלף דולר גם אם זה רק לייצוג מול משרד מבקר המדינה. ומה חושבים בכלל במשרד המבקר על כל ההתנהלות הזאת? האם הם חשים בנוח עם העובדה שבשר מבשרם מייצג עוד ועוד לקוחות מולם?

מסתבר שכבר בסוף 2010 דיברה עם עו"ד בורובסקי היועצת המשפטית של משרד המבקר. ביקשה ממנו להימנע מייצוג לקוחות בפניהם. הוא סרב. ב- 4 בדצמבר, לפני חודש, שלח מבקר המדינה בעצמו מכתב יוצא דופן לעו"ד בורובסקי:

"לאחרונה רבו המקרים שאתה מייצג לקוחות בפנינו. זה חוקי כמובן, אבל למען הנראות הציבורית תפסיק לייצג".

בורובסקי שלח מכתב תגובה כועס, אבל בסופו הבטיח שיימנע מייצוג עד לתום כהונת לינדנשטראוס ב – 1 ביולי השנה. ואנחנו נשאל האם המבקר לא היה צריך לשלוח את המכתב הזה מוקדם יותר, או לפחות להעביר מסר פומבי שאצלו במשרד, בניגוד אולי למקומות אחרים, לא תהיה תופעה של דלתות מסתובבות.

כתבתו של רביב דרוקר

צילום: דודו בוקר, אמיתי אייזנברג

עורכת: טלי קורין

תגובות

תגובת יעקב בורובסקי:

את תופעת המאכערים יש לעקור מן השורש. כך סברתי בעבר וכך גם היום. אני גאה להיות חלק ממשרד עורכי דין אשר בחוסר צניעות נמנה בין המשרדים המובילים בארץ, כולל בתחומי הביקורת. אנו מעניקים ללקוחותינו שירות מקצועי ואיכותי הכולל שעות רבות של עבודה אפורה. בחלק קטן מכלל התיקים מדובר גם בייצוג מול משרד מבקר המדינה.

חלפו כמעט ארבע שנים מאז סיימתי את תפקידי במשרד המבקר והגם שאין חובה חוקית או נהלית גזרתי על עצמי, בניגוד לאחרים, צינון של למעלה משנתיים וחצי. האדם שנשלח על ידכם (לצערכם לא הצלחתם להפתיע אותנו. בעתיד בדקו את "הדליפות" שלכם טוב יותר) שמע דברים הפוכים מן המתבקש מפעילותו של המאכער.

תגובת מבקר המדינה:

כידוע, אין שום מניעה בתום תקופת צינון לעובד לשעבר – עו"ד במקצועו – לייצג לקוחות הפונים אליו גם כלפי משרד המבקר. במקרה של עו"ד בורובסקי משרד המבקר נקט בזהירות מיוחדת. יש שורה של תכתובות ופניות אליו, הן מצד הייעוץ המשפטי של המשרד והן מצד המבקר עצמו ובהן פניות שבהן מתבקש בורובסקי, להימנע מייצוג גורמים אשר פונים אליו בנושאים הנוגעים לביקורת המדינה, על אף שסיים את תקופת הצינון.

באשר לדו"ח על קופת חולים מכבי, הדו"ח נכתב על פי מיטב שיקול הדעת המקצועי של משרד מבקר המדינה. מר בנטל מכחיש קיומה של שיחה בינו לבין עו"ד בורובסקי.

בעניין ד"ר ליאורה מרידור, משרד עורכי דין אשבול-בורובסקי ייצג את הגב' מרידור בעניינה. אולם בעקבות הפניות של משרד המבקר בנושא, הטיעון נעלה על ידי עו"ד שולי אשבול.

תגובת קופת חולים מכבי:

אנחנו מייחסים חשיבות רבה לדוחות הביקורת ולעיתים קרובות מצוינת מכבי לטובה בדוחות אלה. עם קבלת טיוטת הדו"ח פעלנו ליישם את ההמלצות וקיימנו דו-שיח מקצועי ומכובד עם אנשי משרד המבקר תוך היוועצות בעורכי דין מקצועיים בתחום.