ארכיון: רביב דרוקר

ראיון עם קלינטון – לשאול את מה שמציק לי או מה שמעניין את הציבור

13 באפריל 2018
 

הייתי בקונפליקט אישי לא פשוט. שנים רציתי לפגוש את הנשיא ביל קלינטון. שנתיים רק נמשך המאמץ לארגן ראיון כזה לסדרה "הקברניטים". כבר התייאשנו. כל המתווכים העלו חרס. יועצו של קלינטון הפסיק לענות למיילים ואז יום אחד – קלישאתי ככל שזה נשמע – הוא שאל במייל אם אני יכול להגיע תוך שבוע.

אז בדרך לניו יורק – אחרי כל המאמץ הזה – האם לשאול אותו את השאלות שיותר מעניינות, כנראה, את הציבור? השאלות שהן חלק מהסדרה אותה אנחנו מתחילים לשדר, או שלנצל את ההזדמנות כדי לשאול אותו את השאלות שתמיד הטריפו המשך לקרוא

האלגוריתם של לפיד במשבר זהות

9 באפריל 2018
 

מערכת ההפעלה הלפידית לא חוותה משבר כזה. אפשר רק לדמיין את האלגוריתם של מחולל התגובות מנסה לייצר בשם יאיר לפיד תגובה קוהרנטית למשבר מבקשי המקלט. מצד אחד, אלו מסתננים ומסתננים צריך לגרש. קל. אי אפשר להביא קולות של ימין רך כשעומדים לצידם של שחורים המשך לקרוא

צנזור ההודאה בתקיפת הכור הסורי – זה לא היה ענייני כשצנזרו, האם זה היה נקי כשהתירו?

26 במרץ 2018
 

"כשהביאו לי את הידיעה של דרוקר, לא נפלתי מהכיסא", אף פעם לא שמחתי יותר ממישהו שגימד את חשיבות הידיעה שלי.

בפעם הראשונה שניסינו לאתגר את הצנזורה בסיפור הכור הסורי, אהוד אולמרט עוד היה ראש ממשלה. חדשות 10 ואני הגשנו לאישור הצנזורה ידיעה מצומצמת שעסקה בטענות שהטיחו 'שרים בקבינט' כלפי התנהגות שר הביטחון אהוד ברק בחודשים שקדמו לתקיפה. הצנזורה פסלה. ערערנו. המומחה המרכזי שבא לדבר בפני הפורום שמוסמך לדון בדבר, היה ראש אמ"ן, באותה תקופה, עמוס ידלין. ידלין אחראי על הציטוט בפתח המאמר הזה. המשך לקרוא

אחרי 2 עתירות לבג"צ – הפצצת הכור הסורי נחשפת

21 במרץ 2018
 

איראן רחוקה כ 1600 ק"מ מישראל וגם בנקודות הכי מתקדמות של הפרויקט הגרעיני שלה, הוא היה רחוק, כנראה, כשנה מאגירת חומר שיספיק לפצצה ראשונה. הכור הגרעיני בדיר א זור, סוריה, היה רחוק כ 450 ק"מ מישראל בלבד והיה במרחק של חודשים ספורים מהפעלה. על תכנית הגרעין האיראנית מדברים פה באימה עשרים שנה רצוף. על הלילה שבין ה 6 ל 7 בספטמבר 2007, הלילה בו ישראל השמידה את הכור הסורי והרסה אותו (ולא הודתה בכך עד הבוקר), לא מדברים כמעט בכלל . את ההשוואה לאיראן עשה בפניי אהוד אולמרט, ראש הממשלה בזמן הפצצת הכור, כשראיינו אותו על כך כבר באוגוסט 2014. אולמרט ערך עוד השוואה מעניינת נוספת. ב 1981 מנחם בגין הורה על הפצצת הכור העיראקי. לעיראק, הזכיר אולמרט, לא הייתה שום דרך אמיתית להגיב כנגד ישראל. לסוריה ב 2007 היו אלפי טילים שמסוגלים לפגוע בכול נקודה בישראל, כולל יכולת דיוק לא רעה ונשק כימי. המשך לקרוא

כחלון – פראייר שימושי

12 במרץ 2018
 

את בנט קל להבין. מה ליברמן עושה בסיפור הזה –  שקוף. ההתנהגות של גפני ודרעי צפויה.  מה לעזאזל עושה שר האוצר כחלון?

יו"ר הבית היהודי מזמן הבין שעל ציר הימין – שמאל הוא לא יצליח להתבדל מנתניהו. כמה שלא יילך ימינה, ביבי יבוא ויישב לו על הבלטה. הכשרת מאחזים? נתניהו בעניין. התנחלויות חדשות בשטחים? ביבי זורם. סיפוח? למה לא. בנט החליט לנסות הפוך. להיות ביבי, אבל נורמלי, ממלכתי, אחד שמברך את דוד גרוסמן על פרס ישראל, מכה על חטא בפייסבוק, שאולי היה שותף לשיח מקטב. כמו ביבי המשך לקרוא

"אחד מראשי הממשלה הכי פחות מושחתים שהיו כאן"

19 בפברואר 2018
 

בשטף הפרשיות הבלתי פוסק קיבלו דברי ראש הממשלה בעניין ערוץ 10 תשומת לב מינימלית. "פעלתי לסגור את ערוץ 10 שהוא (מילצ'ין – ר.ד.) מבעליו. אילולא הנחיית היועמ"ש, הערוץ היה נסגר", אמר נתניהו. קשה להתחיל להסביר כמה הדברים הללו של ראש הממשלה הם מטורפים ומזעזעים וכן, אני כותב מהפוזיציה של מי שמקבל את משכורתו מערוץ 10 ב 15 השנה האחרונות.

תכלית הטיעון של ראש הממשלה היא שקר גס ואידיוטי. ארנון מילצ'ין היה בעל מניות פורמלי באותו שנים בערוץ 10. הוא הפסיק להזרים כסף לערוץ ופעל מעשית לסגירתו, כך שנתניהו לא פעל נגדו בעניין הזה. האינטרסים שלהם דווקא התלכדו. נתניהו יודע זאת המשך לקרוא

איך אפילו ליברמן קושר בין התקדמות בנושא ה'שבויים' לקריסת עזה?

12 בפברואר 2018
 

המצב קשה, אבל אין משבר הומניטרי, פסק שר הביטחון ליברמן. 40% אבטלה, שעות ספורות של חשמל ביום, היעדר מים ראויים לשתייה, פרצי אלימות נוראיים, כל זה, כמובן, לא עונה להגדרה של "משבר הומניטרי". מקסימום קצת קשה. לא צריך להישבר. מה פתאום הרמטכ"ל הזהיר מ"משבר הומניטרי" בישיבת הממשלה?

עמדתי, הבהיר השר ליברמן, משותפת לכל גורמי הביטחון. רוצה לומר – גם הרמטכ"ל. אה, כן ואם יש משהו שאנחנו יכולים לעשות כדי לשפר את המצב, אז לא נעשה אותו "בלי התקדמות בנושא השבויים, לא נתקדם", הבהיר שר הביטחון. זה המקום בו העניין הופך למטורלל. בואו נעזוב לרגע את גורלם של קרוב לשני מיליון אומללים שתנאי חייהם הקשים לא ישתפרו בגלל ה"שבויים". זה הרי לא באמת אכפת לנו. הם 'בחרו' בחמאס. שייענשו, אבל איך מדינה רציונלית באמת מוכנה למשכן את האינטרסים הרציונליים שלה לטובת "התקדמות בנושא השבויים"? המשך לקרוא

הדחיינות של מנדלבליט רק תסבך לו יותר את ההחלטה

5 בפברואר 2018
 

החקירה הראשונה נגד ראש ממשלה מכהן ארכה בחודש. הידיעה על חשבון הדולרים של לאה ויצחק רבין התפרסמה באמצע מרץ 1977, חודש לאחר מכן כבר הייתה החלטה סופית של היועץ המשפטי, אהרון ברק. החקירה השנייה נגד ראש ממשלה מכהן ארכה שלושה חודשים. פרשת בר און – חברון התפרסמה בינואר 1997. באפריל 97 היועהמ"ש, אליקים רובינשטיין, הודיע על השורה התחתונה. עם השנים גברו ההיסוסים, החלו המריחות. פרשת חשבון ההובלות של עמדי כבר ארכה שנה מרגע שהחקירה החלה ועד החלטת היועץ. לפחות ניהול ענייני המדינה לא נפגעו. הפרשה עסקה בראש ממשלה לשעבר (נתניהו). החקירה הפלילית בפרשת עמותות ברק החלה בינואר 2000. קצת יותר משלוש שנים לאחר מכן היועץ פרסם את החלטותיו. פרשת האי היווני ארכה כמעט שלוש שנים וחצי, מפרוץ החקירה המשטרתית ועד החלטת היועץ מזוז. פרשת טלנסקי של אולמרט ארכה פחות משנה וחצי, מתחילת החקירה ועד החלטה סופית להגיש כתב אישום.

כמו שזה מסתמן, אביחי מנדלבליט ורוני אלשייך יקבעו שיא חדש. מכל החקירות שנוהלו נגד ראשי ממשלה, תיק טובות ההנאה הוא כמעט התיק הפשוט ביותר (למעט חשבון הדולרים). כמה עדים, סיפור מעשה ברור ויציב, מחלוקות עובדתיות לא גדולות ועוד מעט שנתיים שהתיק מתנהל. הוא עוד לא עבר אפילו מהמשטרה לפרקליטות. ראש צוות החקירה המשטרתי כבר התחלף, סגנו בפועל עבר לתפקיד אחר, עוד כמה חוקרים מהצוות כבר עזבו לאורך הדרך, בשבוע שעבר שוב קראו לעדת המפתח בתיק לעדות, אלוהים יודע איזה מספר. אולי בונים על זה שתמאס בהליך. המפכ"ל אלשייך, כנראה, מושיט פה יד לעמיתו ההססן מנדלבליט. בדרך כלל, יש גבול כמה המשטרה מוכנה לדחות את העברת התיק ולקחת על עצמה את התיק של מריחת הזמן. פרשות מסובכות כמו האי היווני ואיווט ליברמן שכבו יותר אצל היועץ המשפטי, מאשר במשטרה. כאן המפכ"ל דוחה את ההגשה. היועץ תמיד יוכל לטעון שהזמן שהתיק שכב אצלו הוא קצר יותר. המשך לקרוא

תרחיש פוליטי – גנץ ידיח את גבאי

29 בינואר 2018
 

תחילת 2015 – בני גנץ עמד לסיים כהונה כרמטכ"ל. החלטה חשובה עמדה לפניו. לקחת את שנת השחרור או להשתחרר מידית. כלכלית, עדיף למצות עוד שנה על הפיירול הצה"לי. פוליטית, עדיף להשתחרר מיד. גנץ המתלבט בחר ללבן את הדילמה עם הבן שלו על כוס בירה. אתה חייב להשתחרר עכשיו, אתה חייב להיכנס לפוליטיקה ולעשות את זה, אמר הבן. המצב במדינה נורא, לנו יש מספיק כסף ונסתדר. אבא גנץ השתכנע, אבל הפוך. הוא החליט כן לקחת את השנה. למה, שאל הבן המופתע. פוליטיקה זה כמו מלחמה, כשנכנסים צריך להיכנס עם כול הכוחות, לא חצי חצי. אני עוד לא ערוך. אם אודיע על שחרור מידי עכשיו, מיד יסמנו אותי כמי שרוצה ללכת לפוליטיקה וכל דבר שאעשה, יוכתם בכך. המשך לקרוא

למה לא שילמנו על הקלטת של יאיר

15 בינואר 2018
 

האיש שישב איתי היה רחוק מלהיות חמדן. הוא פשוט באמת ובתמים היה צריך את הכסף וגם נגעל מההתנהגות של יאיר נתניהו וחבריו. זה היה נובמבר 2016. שמעתי את הקלטת פעם אחת, למיטב זיכרוני, אולי פעמיים. לא שמעתי אזכור לסמים, אבל ייתכן שלא הבנתי מילות קוד שלהם. גם לא קלטתי דיבור על הזמנת זונות, אבל, כאמור, לא ישבתי מול תמלול מסודר והמקור להקלטה לא הכיר דיבור כזה באותה שיחה.

ההקלטה נשמעה לי בעלת ערך סקסי גבוה, היה ברור שזה יעשה רייטינג, אבל בעלת ערך עיתונאי נמוך. יאיר נתניהו הוא אדם פרטי. הוא בנו של ראש הממשלה. יש בו עניין עצום, אבל בדרך כלל, אנחנו לא מסקרים את הבעיות של ילדי נבחרינו. היו כמה ילדים של נבחרים שהיו מעורבים במעשים מאוד בעייתיים, אפילו פליליים. זה לא סוקר כלל. המשך לקרוא