ארכיון: רביב דרוקר

למה צה"ל שינה את תגובתו בעניין וינטר והעלים ממנה חלק רלוונטי?

13 בדצמבר 2016
 

אז הנה כמה עובדות לא שנויות במחלוקת לגבי תא"ל עופר וינטר:

הגיע אליו סמג"ד בגדוד "צבר" של חטיבת גבעתי ופרש בפניו שורה של מעשים חמורים לכאורה שביצע מפקד הגדוד, לכאורה חלקם מחייבים חקירה פלילית. תרומות לא חוקיות, טיוח תאונה, הטרדות מיניות. מה שוינטר היה אמור לעשות נורא פשוט – טלפון אחד למצ"ח.

במקום זאת, מח"ט גבעתי עשה את הדברים הבאים: הוא הדיח את הסמג"ד המעצבן ותחושת הצדק שלו והשאיר, כמובן, את המג"ד ולא, הוא לא דיווח למצ"ח.

בנקודת זמן אחרת המשך לקרוא

מהתוכנית של גיא פינס ביקשו למסור: הטבות ליאיר נתניהו עשויות להיות הטבות לביבי

29 בנובמבר 2016
 

הטיעון העיקרי של ראש הממשלה נגד הכתבה שפרסמנו אתמול היא שמדובר ברכילות. יאיר נתניהו אינו איש ציבור (נכון), הוא סטודנט וזכאי לפרטיות (צודק). נתניהו, כמובן, יודע מצוין שזו ממש לא הנקודה ולא מכיוון שיאיר ואבנר מאובטחים 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע (על לא עוול בכפם) מכספי משלם המיסים ומוסעים באוטו ממשלתי עם נהג ממשלתי. לא בגלל זה. זו סתם שחיתות של אגף הביטחון במשרד ראש הממשלה, שלא מסוגל לעמוד מול התביעות של משפחת נתניהו.

הנקודה היא אחרת לחלוטין. המשך לקרוא

כתב אישום נגד זייפני הקרקעות בשטחים – התחקיר השפיע? ממש לא

21 בנובמבר 2016
 

הפרקליטות הודיעה על היום על כוונה להגיש כתבי אישום נגד שני חשודים בזיוף קרקעות בשטחים בפרשה הקרויה "אל וטן". "אל וטן" היא חברת בת של "אמנה", שבראשה עומד זאב חבר (זמביש). זמביש הוא האיש הכי חשוב במפעל ההתנחלויות, "אמנה" היא הזרוע הביצועית שלו ו"ל וטן" היא הזרוע לקניית קרקעות מפלשתינים. "אל ואן", אגב, גם התיימרה לקנות את עמונה, עד שהתברר שגם העסקה הזאת, כמו כמעט כל העיסקאות שהמשטרה החליטה לחקור, היו מזוייפות ואפילו באופן חובבני. לכאורה, אנחנו אמורים לחגוג את הצלחת התחקיר שלנו על "אל וטן". שטויות. המשטרה והפרקליטות הולכות הכי נמוך שאפשר בפרשה הזאת, זמביש לא ידע דבר המשך לקרוא

מאמן האיגרוף, הכלב רוק ואיך, בשם אלוהים, זה קשור לצוללות?

21 בנובמבר 2016
 

שתי ישיבות בלתי שיגרתיות התנהלו בלשכת היועץ המשפטי לממשלה, יהודה ויינשטיין, בחודשים האחרונים לכהונתו. ויינשטיין זימן את שרת התרבות והספורט ומנכ"ל משרדה וניסה לקדם את העניין הדרמטי הבא: שאיגוד האגרוף, בגיבוי משרד הספורט, ישכור את שירותיו של מאמן האגרוף הזר והמוערך (על ידו), פול ריצ'ארדס, לאמן את המתאגרפים הישראליים. הישיבות היו כה הזויות שאפילו רגב אמרה מתישהו לויינשטיין: ״אם הייתי יודעת שיש לך כל כך הרבה זמן פנוי, הייתי מעסיקה אותך יותר״. וזה לא שהיא לא נזקקה לו הרבה באותה שנה, כולל אפרופו בדיקת מבקר מדינה על מינויים שביצעה. תהיו בטוחים שהיועץ הנוכחי לא יהיה מעורב בפגישות כאלו, שעל גבול ניגוד העניינים האישי (המתאגרף החובב ויינשטיין מכיר את המאמן) ולשכת מנדלבליט לא תתעסק בהשגת אישורים מיוחדים לייבוא כלב מיוחד המשך לקרוא

הספינים והשקרים בהודעת המטה לבטחון לאומי – פרשת הצוללות

17 בנובמבר 2016
 

המסמך שהוציא היום המטה לבטחון לאומי, כלומר, לשכת ראש הממשלה, הוא מלאכת מחשבת של רמייה וספינים. הנה הסיפור האמיתי, אחרי שדיברתי עם כמה יודעי דבר:

זה מתחיל בכך שראש הממשלה כתב במסמך הנחיות שלו סביב דיוני הצטיידות עתידיים שצריכות להיות לצה"ל 9 צוללות. שר הביטחון יעלון ראה את זה ולא ידע מאיפה זה נולד. לא צריך יותר מחמש, מקסימום שש. החלה אותה המשך לקרוא

עמונה: ראש השב"כ ארגמן עושה עבודות פוליטיות עבור נתניהו

14 בנובמבר 2016
 

נפתלי בנט ובנימין נתניהו רבו, כזכור, בשאלה למי מגיע הקרדיט על הרעיון הגאוני של לבקש שוב מבית המשפט לדחות את פינוי עמונה. האמת, אפשר להבין אותם. בקשה כל כך סטירית לא הגיעה לביהמ"ש מזמן. האחים מרכס היו מתקשים לכתוב דבר כל כך פארודי. המדינה, שהתחייבה לפנות את המאחז עד סוף 2012, מתחננת שייתנו לה עוד שבעה חודשים כי היא עוד לא הספיקה, מסכנה, לנהל את הפינוי של כמה עשרות משפחות, שגרות בקרוואנים. בית המשפט החנון, כזכור, נתן לה שנתיים שלמות להיערך, אבל הופס, מעשה שטן, לא הספקנו. אולי אפשר עד אמצע 2117, סליחה 2017?

האמת, לזה כבר התרגלנו. אפילו התרגלנו כבר לכך שהמטה לביטחון לאומי, אליק גוף מקצועי נטול פניות, מגיש לביהמ"ש חוות דעת (סודית!) שתומכת בבקשת הדחייה. כזכור, זה אותו מטה שנתן חוות דעת שצריך לאשר את מתווה הגז מנימוקים ביטחוניים (חלקם סודיים!). זה אומנם לא אותו ראש מטה, ראש המטה ההוא כבר מונה לראש המוסד, אבל, מסתבר, ששאר האנשים שם כבר קלטו את רוח המפקד והם מוכנים עכשיו לתת חוות דעת שגם התאגיד מסכן את ביטחון ישראל.

מי שבאמת קובע שיא מפחיד המשך לקרוא

מי צריך משטרה, פרקליטות ובימ"ש כשיש לנו את סטיב אדלר, הפוליגרף האנושי?

7 בנובמבר 2016
 

אני ממש מנסה לדמיין את הסיטואציה. יושב החוקר-פרקליט-שופט, סטיב אדלר ומקיים הליך שלרשויות אכיפת החוק אורך חודשים. המתלוננת אומרת לו שהישקו אותה במכוון בעוד ועוד אלכוהול, שציון קינן עשה בה מעשים מיניים חמורים בחדרו במלון, שהיא אמרה 'לא' וזה נמשך. אדלר יודע, חייב היה לדעת, שזו לא "הטרדה מינית" ולא "התנכלות" או שאר הקשקושים שהוא כותב בדו"ח שלו (ודוברת בנק הפועלים מצטטת, כמובן, בשמחה בתגובה שלה). אני יכול למצוא שורה של עבירות חמורות, בהן ניתן לקטלג את התלונה הזאת. 'הטרדה מינית' זה לא. הרי לאדלר בכלל יש סמכות לדון בסיפור הזה רק אם מדובר במעשים מהקצה החלש של סקאלת העבירות המיניות, מה שמכונה "הטרדה". במקום להפסיק את ההליך מיד, אדלר שומע את הכחשתו של קינן (זה לא שיבוש חקירה?) ומשתכנע. "הוא אף עשה רושם רציני, זהיר ובעל הופעה מכובדת", הוא כותב. קצב, כנראה, בא עם גופיה לחקירה שלו. "העדים", כתב אדלר (ופרסמה רויטל חובל באתר האינטרנט של התאגיד), "שאינם חבריו הטובים של ציון, העידו כולם שלא נראה להם שציון יסכן את הקריירה שלו באירוע חריג נגד העובדת. הוא נראה בעיני העדים כאדם זהיר במיוחד". לא יאומן המשך לקרוא

על עבריין מימון בחירות סידרתי ומבקר מדינה חלש

31 באוקטובר 2016
 

נתחיל בעניין קטנוני. הקצב. אחרי כל בחירות מחויב מבקר המדינה להגיש דו"ח על הדרך בה ניהלו המפלגות כספית את מערכת הבחירות. החוק גם קובע לוחות זמנים. בבחירות 2006 זה לקח 11 חודשים. בבחירות 2009 זה ארך 12 חודשים. בבחירות 2013 פורסם הדו"ח אחרי 13 חודשים והפעם לקח למבקר שפירא 20 חודשים! הוא ביקש ארכה מיוחדת כדי לא לעמוד בלוח הזמנים של החוק. אולי שפירא חשש לקבוע תקדים מסוכן בו הוא מפרסם דו"ח שעוד רלוונטי למישהו. אחרי ביבי טורס (חמש שנים וחצי) ו"צוק איתן" (אוטוטו, מיד אחרי המלחמה הבאה), 20 חודשים הם ממש הישג.

זה כמעט אידיוטי להזכיר המשך לקרוא

הישגי השרה שקד – אפליקצייה של שר משפטים

20 באוקטובר 2016
 

אני מצטער שאכזבתי את יועץ התקשורת של שרת המשפטים, איילת שקד. הוא שוהה בסביבתה ומוקסם, מסתבר, מההילה שסביבה. כמה חבל שלא עשיתי גוגל (כאן נמצא המאמר שלי מ"הארץ", שהיועץ הגיב לו). גם אני הייתי מתוודע לרוח הרפורמות הגדולה, שסוחפת את משרד המשפטים. הרוח כה גדולה, שצריך לעשות גוגל כדי להרגיש אותה. כל כך גדולים ועצומים השינויים, שאפילו יועץ התקשורת שכח לציין הישג שהשרה העלתה לא מזמן לחשבון הטוויטר שלה. "מחזקים את הצפון! פתיחת לשכת הוצאה לפועל חדשה בקרית שמונה". הייתה גם תמונה של השרה נואמת שם. אחר כך התברר המשך לקרוא

שקד פרסמה מאמר וההתלהבות גדולה

10 באוקטובר 2016
 

נפל דבר. שרה בישראל פרסמה את חזונה, אשכרה כתבה מאמר בכתב עת בשם "השילוח" שנגע בסוגיות מהות. ההתפעלות עצומה. הלפידתון, שמכונה גם לעתים ״ידיעות אחרונות״, הביא ציטוטים מהמנהיג הדגול שעה שהוא חולק שבחים לעומק החשיבה של השרה שקד, לעובדה שהיא ממש ציטטה ממני מאוטנר ומילטון פרידמן. האיש שהודה שהוא הצליח רק ב 4 מ 12 שאלות להבדיל בין משפטים שלו למשפטים חלולים מקטלוג איקאה, הפך להיות סטנדרט לעומק, חשיבה וחזון (אחרי שפרסמתי את השורות האחרונות, קראתי אותן שוב והצטערתי שכתבתי אותן. מרושעות ללא צורך).

׳החזון׳ של שקד עצמו הוא אוסף די אקלקטי של רעיונות מאוד לא חדשים. שקד, למשל, מתרעמת על הרחבת זכות העמידה בביהמ״ש העליון, חידוש בן 30 שנה, שכבר עמד במרכזם של אין ספור ויכוחים, גם בתוך ביהמ״ש. היא גם כועסת על ההצפה של הצעות חוק פרטיות, גם נושא שחוק לעייפה. זה מייצר לה יותר מדי עבודה כיו״ר ועדת שרים לענייני חקיקה. משם איכשהו בדילוג גדול היא עוברת לצורך ליצוק יותר תוכן בצלע ׳היהודית׳ של הגדרת המדינה כ׳יהודית ודמוקרטית׳. נהיה יותר דמוקרטים, אם נהיה יותר יהודים, או משהו כזה.

אולי זו רק החשדנות שלי, אבל איכשהו אני מתקשה להאמין לחזרה בתשובה של שרת המשפטים. בתחילת דרכה הפוליטית, החילונית הגמורה, איילת שקד, עמדה להקים עם שותפה נפתלי בנט את מפלגת ״הישראלים״, בין לבין חשבה להצטרף לליכוד ובסוף התגלגלה, רק מסיבות של ניצול הזדמנות פוליטית ל״בית היהודי״ והופס, פתאום נורא חשוב לה האופי היהודי של המדינה. אני גם מתקשה להאמין שהחרדה שלה לאופי היהודי של המדינה מנותקת מהעובדה שמתרחש עכשיו מפקד ב״בית היהודי״ ואולי, רק אולי, השרה שקד רוצה לצבור אהדה אצל בוחרי ״הבית היהודי״, שתמיד התבוננו על היצור המוזר, שנקרא ׳חילונית במפד״ל׳ בחשש לא קטן.

אבל כל זה פחות נורא, בעיניי. טוב ששקד פורשת את תפיסת עולמה, גם אם רובה לא מחדשת הרבה ומונעת גם משיקולים פוליטיים. מה שמעצבן באמת זה שאתה קורא ולא יכול שלא לשאול את עצמך – האישה הזאת היא לא במקרה שרת המשפטים של ישראל? היא לא אמורה ליישם את חזונה? מישהו יכול לנקוב ברפורמה אחת שהיא מובילה כשרת משפטים? היא כותבת על הצורך במשילות ועל עודף בירוקרטיה, שפוגעת ביכולת לעשות עסקים. ומה עם העומס הבלתי נתפס בבתי המשפט? זה לא פוגע במשילות? ומה כבוד השרה עשתה בעניין הזה? האם היא דאגה שתיקים לא ישכבו בפרקליטות שנים? זה לא פוגע בזכויות הפרט? שקד כבר שרת משפטים כמעט שנה וחצי. היא מופיעה על שערי המגזינים הכי נחשבים בארץ בהפקות אופנה מתוקתקות, שבוודאי גוזלות לא מעט שעות מלוח הזמנים המיניסטריאלי, אבל מה היא עושה חוץ מזה? היא האמינה בפיצול תפקיד היועהמ״ש. מה קורה עם זה? היא מאמינה בדיכוי האקטיביזם השיפוטי והכנסת תכנים יהודיים יותר למערכת המשפט, אז למה היא לא עושה דבר?

 

בשאלת האופי היהודי של המדינה שקד מציעה כפתרון את חוק יסוד הלאום היהודי, שהיא אחת מהיזמיות שלו. נו? ומה קורה עם החוק הזה? אני לא מצליח לזכור מאבק של השרה שקד לחוקק את החוק הזה, שבעיניה הוא כל כך דרמטי.

זה באמת מרענן ששר יושב וכותב יותר מחמש מאות מילה על תפיסת עולמו. זה יהיה חידוש הרבה יותר גדול אם גם השר הזה יתחיל לשנות משהו אמיתי בתחומי משרדו.