בשבוע האחרון של בחירות 2015 בנימין נתניהו רשם, כנראה, שיא ישראלי. מספר הדקות בהן הוא הושמע בכלי התקשורת האלקטרוניים, על פי חברת "יפעת", עמד על 1,450 דקות. לא היה כדבר הזה בתולדות המדינה. הוא התראיין בכל מהדורה אפשרית, בכל תחנת רדיו. יריבו דאז, יצחק הרצוג, קיבל קצת פחות ממחצית הדקות של נתניהו. ברגע שאחרון הבוחרים שלשל את המעטפה שלו לקלפי, גם ראש הממשלה חדל מלהתראיין לאנשי התקשורת השנואים. שנה שלמה ואף ראיון לתקשורת הישראלית. לא יום העצמאות, לא ראש השנה, אה, כן, הוא הסכים להתראיין לערוץ 20 המשך לקרוא →

היום הגישו עמוס רגב ושלדון אדלסון את טעמי התנגדותם לעתירה של חדשות 10 ושלי לחשוף את מועדי השיחות שלהם עם ראש הממשלה נתניהו. הבקשה שלהם הוגשה לביהמ"ש המחוזי בירושלים שאמור לפסוק בעניין, אבל זה מסמך מאלף, בעיניי.
ראשית, נתניהו ואדלסון הם חברים אישיים יותר מ – 25 שנה. הם לא מדברים על העיתון אלא על תחומי עניין משותפים שלהם ובכלל אדלסון לא מדבר כמעט עם נושאי תפקידים בעיתון והעיתון בכלל מוחזק על ידי בן משפחה מדרגה ראשונה. לכן, אסור למסור מתי הוא שוחח עם נתניהו כי זה פוגע קשות בפרטיותו. איך מידע על תדירות השיחות שלך עם ראש ממשלת ישראל, שאתה מתגאה בפומבי בהיותו "חבר קרוב" שלך הופך להיות פגיעה בפרטיות?

גם עמוס רגב, עורך "ישראל היום" הוא חבר אישי קרוב של ראש הממשלה למעלה מ – 25 שנה. המשך לקרוא →

היום פרסמו שופטי ביהמ"ש העליון את נימוקיהם למה לא לפסול את אביחי מנדלבליט לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. בחלק הטוב, בעיניי, זרקו שופטי העליון לכל הרוחות את הטענה שהתנהגותו של מנדלבליט בזמן פרשת הרפז, מה שנקרא "תן לישון על זה לילה" היא התנהגות בעייתית. בין השורות, אתה יכול אפילו למצוא תהייה איך בכלל זה הפך לחקירה פלילית הקשקוש הזה. על זה כבר לא נקבל תשובות, מן הסתם, לא מהיועץ המשפטי לממשלה הקודם, לא מהמשטרה ולא מכמה אנשי תקשורת ואנשי אהוד ברק שפמפמו את זה. השופטים כתבו שגם אם זה פאול קטן, שהוא לא ענה את התשובה הנכונה מהמותן, אז ברור שזה לא פגם ערכי משמעותי, שאמור לפסול אותו. כבר למחרת הוא עשה את המעשה הנכון. השופט סולברג אפילו הודה שגם הוא אוהב "לישון על זה לילה".

בחלק הרע השופטים הפגינו מה שנראה לי כמו היתממות נוראית בסיפור של ה'צינון' המשך לקרוא →

מי לא הביע עמדה עד עכשיו על חוק ההשעייה? בני בגין חזר להצדיק את המוניטין שלו כמגן זכויות המיעוטים, כל ראשי הסיעות כבר אמרו משהו, הנשיא דיבר, היועץ המשפטי של הכנסת חיבר חוות דעת. כמעט כל מי שמתיימר להשפיע על החיים כאן, כבר התייחס לחוק, שמאפשר לראשונה לרוב חברי הכנסת לפטר חבר כנסת שלא נושא חן בעיניהם. דמות אחת לא השמיעה קול בויכוח החוקתי הגדול. הסמכות המשפטית העליונה של הרשות המבצעת. היועץ המשפטי לממשלה החדש, אביחי מנדלבליט. אומרים יוזמי החוק בלי בושה – בחרנו בתהליך חוקתי שלא יחייב אותו להביע עמדה. לא הלכנו בכוונה דרך ועדת השרים לענייני חקיקה. למה? האם ידעו יוזמי החוק שהיועץ המשפטי יתנגד חלילה לחוק ולכן, טרחו לעקוף אותו? ואם כן, למה מנדבליט מאפשר לתהליך עקום כזה, שכל תכליתו לעקוף אותו, לקרות? יועץ משפטי חזק לא היה מאפשר לדרמה חוקתית כל כך משמעותית להתרחש בלי להביא לידי ביטוי את עמדתו. בנאום, בהדלפה, בטלפון לראש הממשלה, משהו. מנדלבליט, ככל שאנחנו יודעים, החליט להישאר על הספסל בעניין הזה.

שרת התרבות, מירי רגב, מעסיקה באינטנסיביות את משרד היועץ המשפטי לממשלה. בשבוע שעבר נפגשו ראשי מוסדות התרבות עם המשנה ליועהמ"ש, דינה זילבר. בסוף הישיבה אמרה להם זילבר המשך לקרוא →

כשפורסם התחקיר על עזרא נאווי ב"עובדה", צייצתי בטוויטר כמה ציוצים לא מפרגנים לעבודת התחקיר. היחצ"נים של "עד כאן" כתבו לי: רגע, רגע, אל תקפוץ. יש עוד המון חומרים, המון ארגונים, המון תופעות קשות. זו רק ההתחלה. מאז אני מחכה. בדרך שמעתי שהם העבירו חומרים נוספים ל"עובדה", כולל העדות שאני עומד להתמקד בה עכשיו. בינתיים, הפרויקט היומרני, שהשתרע על מספר שנים, הסתייע בהרבה מאוד כסף ומושתלים לא הנפיק תוצאות מרשימות, אבל אולי יש להם עוד חומרים במחסנית. אני רוצה להתמקד בסיפור אחד, שאולי ישפוך אור על הסיפור כולו. המשך לקרוא →

אין לי שום דבר טוב להגיד על הדרך בה דני דנקנר התנהל בסיפור תעשיות מלח. אם הסיפור הזה היה מגיע אליי בזמן אמת הייתי עושה עליו תחקיר מדמם. הוא שילם 1.3 מיליון שקלים, סכום עתק לבחור בשם מאיר רבין, שהוא לא מומחה בנדל"ן ועיקר כישוריו מתמצים בקשר שלו למנכ"ל מנהל מקרקעי ישראל באותה תקופה, יעקב אפרתי, שהוא גם דוד שלו. הוא שילם עוד מאות אלפי שקלים למיכה גולדמן ואריה דרעי על שירותים שלא בכדי השופט דוד רוזן הגדיר אותם כבעייתיים. בקיצור, הוא ניסה לעקם את השיטה. הוא עשה את כל זה תוך פעולות הסתרה לא קטנות ובחקירתו שוב ושוב ניסה לעגל פינות לגבי סכום התשלום, מה בדיוק עשה כל אחד ולמי כל מאכער קשור (הוא טען שאינו יודע שרבין הוא אחיין של אפרתי). אחרי כל זה, אני חושב שההרשעה הפלילית שלו לא צודקת ובטח ובטח ששנתיים מאסר בפועל הם לא הגיוניים על גבול השערורייתיים.

עמדה כזאת חייבת בהסבר. חמישה שופטי עליון המשך לקרוא →

רוצים להבין על מה כל המהומה? למה שר החינוך מפטר באקט חסר תקדים את סגן יו"ר המועצה להשכלה גבוהה (התפקיד הוא סגן כי השר הוא היו"ר, אבל כמעט תמיד הסגן מנהל את העניינים והשר פחות מעורב) וממנה מישהי אחרת, לא מצמרת המערכת? איך קורה שוב באופן חסר תקדים ששישה פרופסורים מכובדים מהמועצה מתפטרים?

אז הנה סיפור אחד שאת תמציתו סיפרתי אתמול במהדורה – יש כמוהו עוד לא מעט – שמסביר מה קורה פה.

בחיפה פועלת מכללה בשם כרמל, שחיה לא מעט על חוג למשפטים. סטודנטים למשפטים הם מכונת כסף. משלמים הרבה, לומדים 3-4 שנים ולא צריך מעבדות ופרופסורים יקרים. המכללה בכרמל היא פרי יצירתו של איש עסקים בשם אבי ביתן . כל ההתנהלות של אותו ביתן היא עקומה למדי, בלשון המעטה והקדשנו דקות ארוכות ב"מקור" להסביר עד כמה (ביתן טען בסמס אליי שהוא כבר שלוש שנים לא מעורב שם. אני קצת מפקפק. התחקיר נעשה לפני פחות משלוש שנים וגם בחודשים אחרי זה הוא היה מעורב בוודאות) התחקיר גילה כי ביתן השכיר למכללה, שהוא הקים, מבנים שלו וחתם בעצם על חוזה השכירות משני הצדדים (!), הוא העלה את דמי השכירות ביום אחד פחות או יותר פי 5, הוא שילם המון כסף לעמוס רולידר המשך לקרוא →

יוסי בכר היה פעם מנכ"ל משרד האוצר של נתניהו. הרבה אחרי סיום תפקידו, הוא נשאל בשיחת מסדרון איך בתור שר אוצר נתניהו היה כל כך אפקטיבי. מה היה שם, בניגוד לרוב הקריירה שלו, שהוא הצליח להביא תוכניות מבושלות ולהוציא אותן אל הפועל. כשבאתי לאוצר, הוא סיפר, נתנו לי עצות איך להוציא מנתניהו את המיטב. תתרחק ממנו ביום ראשון, לפחות עד הערב. בכלל, תשתדל לשבץ את הפגישות החשובות שלך איתו בערב, סיפר המנכ"ל. כשהוא בא מהבית, הסבירו לדוקטור בכר המשך לקרוא →

הכרתי את עו"ד איתן להמן כשייצג את ענת קם. נראה לי אחד מהטובים. מוסרי, יסודי. נשארנו בקשר לאחר מכן. כשעבדתי על תחקיר אל וואטן התקשרתי אליו. התחקיר, למי שלא זוכר, הראה איך 14 עסקאות של החברה שמנוהלת על ידי זאב חבר (זמביש) זוייפו ובמקרה זה היה במאחזים הכי רגישים ובמקרה זה נעשה על ידי אנשים שעברם היה אמור להדליק מאה נורות אדומות אצל ראשי אל וואטן, בכירי תנועת ההתיישבות.

התקשרתי אליו כי שמעתי שיום אחד נעצר אחד מאנשי הקש של אל ווטאן. איש קש חשוב שחתום על הרבה עסקאות בגבעת אסף, מגאון וכו'. התברר לי שקבלן הביצוע של אל ווטאן הביא את עו"ד איתן להמן לייצג אותו, לעזור לו. עד כדי כך הוא היה חשוב להם. שאלתי את עו"ד להמן על העניין והוא אמר שהוא לא יודע על מה אני מדבר, סיפרתי לו עוד ועוד והוא אמר שממש לא ומה פתאום ולא זוכר שום דבר כזה ומה השם של איש הקש. ידעתי את השם, אבל כבר הרחתי שעשיתי טעות ושלהמן אולי לא רוצה להיזכר.

זמן קצר לאחר מכן שמעתי מאיש הקש, אותו עד מרכזי בפרשה, שקבלן הביצוע השני של זמביש התקשר אליו. מתווך קרקעות ערבי ממזרח ירושלים, שהורשע בארבע עסקאות של זיוף בנסיבות מחמירות, מה שהפך אותו, מסתבר, למועמד מושלם לביצוע עסקאות קניית הקרקעות עבור זמביש. איש הקש סיפר לי שהמתווך התקשר אליו בבהילות כי שמע שאני מתעניין בו והוא רוצה להגיע יחד עם עורך דינו, איתן להמן, כדי להקליט אותי. וואלה. להמן? יפה לו.

אחר כך קיבלתי תיעוד מלא של הפגישה. להמן מנסה לשכנע אותו שקיבלתי את המידע מהמשטרה. איש הקש אומר לו – הוא לא אמר שזה מהמשטרה, אבל אני הבנתי שזה מהמשטרה. מאיפה עוד הוא יכול לקבל.

להמן שואל מה הבטחתי לו. איש הקש אומר שכלום, שאני יכול לשאול בשב"כ עליו, שאני יכול להשתדל, אבל שאני לא מבטיח דבר. להמן לא מוטרד, מסתבר, מזה שחשוד בביצוע עבירות חמורות, שבועות ספורים לפני השימוע שלו בפרקליטות נפגש בנוכחותו עם עד מרכזי בפרשה והם מדברים ארוכות על תחקיר עיתונאי שעוסק בנושא הזה ממש. הוא גם טורח להזכיר לאיש הקש שייצג אותו בעבר, שדואגים לו. בין לבין יש כל מיני דחקות עלובות כאלו על טיב האוכל ומי ישלם את החשבון, שנראות כל כך לא בהקשר כשמדובר באיש קש שמסתתר מפחד בתחומי הרשות הפלשתינית ופוגש עורך דין ירושלמי מתוחכם וחשוד בזיוף, שדווקא הוא מסתובב חופשי ויש לו כסף לעורכי דין.

אחר כך להמן הולך להדפיס תצהיר משפטי. כשהוא חוזר, מתברר שמה שנכתב בתצהיר לא תואם את מה שאיש הקש הרגע סיפר לו. פתאום כתוב שם שאני אמרתי לו שהמידע שלי הגיע מהמשטרה ושיש לי חברים בשב"כ. מה יודע איש הקש המסכן? הוא חותם. בין לבין הם גם מקליטים אותי. מהשיחה לא יוצא להם דבר. הוא שואל לבקשתם מאיפה קיבלתי את המידע? אני אומר שזו העבודה שלי וזה "מבפנים" ודיברתי עם הרבה אנשים. מתווך הקרקעות לא מרוצה והם נפרדים.

פניתי ללהמן לתגובה. מה לעורך דין ולפעילויות כאלו? פגישה עם עד מרכזי בפרשה? החתמה על תצהיר שאינו אמת? לדעתי, על פחות מזה צריך לשלול רישיון לעורך דין. הנה התגובה המלאה שלו. אחרי שבדקתי אותה קצת, הכנסתי את ההערות שלי.

תגובת עו"ד איתן להמן:

ראשית אקדים ואדגיש:
א. פרשה זו עוסקת בדיני נפשות, לא פחות. לפחות שני פלשתינאים הקשורים לעסקאות המדוברות כבר נרצחו בגין מעורבותם. יש לקוות שבכך הסתיים מניין המשלמים בנפש שיש להם חלק בפרשה. רביב דרוקר – זה פשוט שקר גס. איש קש אחד מצא את מותו ולהמן אמור לדעת מצוין שללא שום קשר לעניין הקרקעות. הוא קיים רומן עם אישה, שקשורה למשפחת פשע. הוא הוזהר והוזהר והאהבה הייתה חזקה, מסתבר והוא נמצא מת. לא יודעים למה, אבל אף אחד לא חושד שזה קשור להיותו איש קש בעסקאות הללו וזה קרה בכלל עמוק בתוך ישראל. אני מניח שלהמן לא טוען שהרשות הפלשתינית מחסלת אנשים בתוך ישראל. אין מקרה שני. 
ב. לא בכדי קיבל בית המשפט את עמדתנו ודחה, לעת עתה, את הדרישה להסיר את צו הפרסום על פרטי המעורבים ומנע בכך סיכון בנפש. רביב דרוקר – ביהמ"ש אכן קיבל לעת עתה את עמדת להמן ועל השערורייה הזאת ארחיב בעתיד
ג. לאור האמור יש לראות בחומרה רבה את העובדה כי חומרי החקירה דלפו מתוך מערכת אכיפת החוק לתקשורת. רביב דרוקר – להמן הרי לא יודע איך הגיעו אליי החומרים. הוא כן יודע שעורך הדין, שמייצג את בעלי הקרקע בתביעות האזרחיות, מכיר חלק מהחומר, אבל מה אכפת לו לזרוק רימון עשן?
ד. לא ניתן להימנע מלהדגיש כי גזר דין מוות, עם או בלי משפט, מוטל ברשות הפלשתינית על מי שמוכר קרקעות ליהודים. אילו היה מדובר רק במערכת זיופים משוכללת, ולא בעסקאות מכירה אמיתיות, לא היו משלמים אנשים בחייהם. רביב דרוקר – אולי עורך הדין הנכבד מסוגל להצביע על מקרים כאלו? בעסקאות מזוייפות אני לא מכיר מקרה אחד. עובדה שבעלי הקרקע מתראיינים לטלוויזיה, קיימים ומסתובבים בלי שום הפרעה.  המשך לקרוא →

לפני 8 שנים רזי ברקאי ואני גלגלנו רעיון לכתוב ביוגרפיה על ציפי לבני, אז שרת חוץ ומועמדת לא חסרת סיכוי לראשות הממשלה. הלכנו לפגוש אותה. לבני, בהגינותה, אמרה שהיא לא בטוחה שתולדות חייה שווים ספר, "אולי חוברת", כדבריה. ירדנו מזה. לו רק ידענו אז שתעשיית הטלוויזיה הישראלית תגיע למקום כל כך עשיר ועמוק, שהיא תהיה מוכנה להשקיע 400-500 אלף שקלים בסרט דוקומנטרי לא על שרת חוץ, אלא על מורה לתנ"ך, סופר, אדם שבמקרה הבת שלו היא האישה החזקה במדינה.

אבי צבי מנכ"ל "רשת", החברה שהחליטה להפיק את הסרט על שמואל בן ארצי ז"ל, יודע היטב למה הוא עושה את הסרט הזה, בדיוק כשם שירון דקל יודע מצוין למה הוא החליט פתאום בבהילות לקחת שעה אחת מה'שמאלן' רזי ברקאי ולתת אותה ל'ימני' אראל סגל. יש לי עצה קטנה לשניהם. זה לא עובד עם ביבי. עזבו שהחנפנות הזאת מוציאה אתכם עלובים, עזבו שאחרי שהאבק ישקע, עוד כמה שנים, לא תוכלו להסתכל על עצמכם במראה כשיזכירו לכם את האפיזודות האלה, עזבו את זה. הנקודה היא שזה גם לא אפקטיבי איתו. יש פוליטיקאים שמיטיבים עם מי שהיה טוב עמם בעבר, יש כאלו שנוטים חסד דווקא לאלו שהרעו איתם בעבר. שאול מופז, למשל, שכר כיועץ בחירות את ליאור חורב, שעבד בבחירות לפני כן עם לבני. יש פוליטיקאים שמשקיעים בעיקר באלו שעשויים להיטיב עמם בעתיד. אהוד ברק הוא דוגמא מצוינת. כשהוא רצה בתחילת חקירת הרפז, שהיועץ המשפטי לממשלה יוציא הודעה שתאפשר לו למנות את יואב גלנט לרמטכ"ל, הוא התקשר אליו כל כך הרבה עד שהיועהמ"ש בחצי בדיחות דעת איים שיתלונן במשטרה שהוא מטריד אותו.

ויש קבוצה רביעית, נדירה, אליה משתייך נתניהו. המשך לקרוא →