צודקת גאולה אבן. גדעון סער הוא מהפוליטיקאים הכי מוכשרים שצמחו פה. עם זאת, הוא יתקשה לחזור מפרישתו לעמדה עוצמתית. קצת כמו אופיר פינס, זה מסוג הפוליטיקאים שחזקים מאוד במפלגתם בזמן אמת, אבל אחרי פרישתם, המותג שלהם לא מספיק חזק כדי שיוכלו לייצר מפלגה חדשה בראשותם או צמא אמיתי לחזרתם, נוסח משה כחלון.

למה סער פרש? אלו העובדות הראשונות שהצלחתי ללקט משיחות עם מקורביו. סער הגיע למסקנה שנתניהו ימרר את חייו. הוא, למשל, היה משוכנע שהחלטת איילה חסון להשעות את גאולה אבן היא ידו הארוכה של נתניהו.   המשך לקרוא →

אחרי ששר הבטחון שפך אתמול את חמתו על אותו קצין שהעביר בלי היתר מידע בטחוני מסווג לגורם לא מורשה (שבמקרה הוא חבר קבינט ואמור לדעת הכול), הלכתי להציץ בספרם (המצוין) של עמוס הראל ואבי יששכרוף על מלחמת לבנון השנייה ("קורי עכביש"). היה לי זיכרון עמום שגם בוגי יעלון עשה דברים דומים להפליא למה שעשה בנט, רק שמונה שנים קודם.

בעמוד 230 בספר נכתב שבוגי יעלון היה בארה"ב בזמן שהתחילה המלחמה והוא נחרד ממהלכיה. הוא הרים טלפונים בהולים לשני קציני צבא בכירים, האלוף דן הראל ומזכירו הצבאי של ראש הממשלה, האלוף גדי שמני. בספר נכתב מה יעלון אמר להם ואיך ידע להתריע על הבאות. האם ייתכן שגם הם אמרו לו משהו? המשכתי לקרוא.

יעלון,  כך נכתב, נחת בארץ ב – 23.7.2006 ומיד הלך לפגישה עם האלוף גדי שמני המשך לקרוא →

גרסה מקוצרת של המאמר הזה התפרסמה הבוקר ב״הארץ״

בפעם הראשונה בחיי התקשרתי ביוזמתי לאיש אכיפת חוק בכיר כשאני זה שרוצה למסור מידע. ״שמעתי שויינשטיין הורה לבדוק את ביבי טורס. אני בטוח שהוא רק רוצה לקבור את זה ומשתמש בכם, אבל אם אתם במקרה רציניים, יש לי חומר גם על איש העסקים שמימן את ביבי (דדי גראוכר), גם על עוד נסיעות שיש בהן לכאורה מימון כפול והחלטתי בכל זאת להתקשר, כי כמה מקורות שלי בפרשה ביקשו לבדוק אתכם אם אתם באמת בודקים״.

איש שיחי לא נמנה על הרחמנים שבגורמי אכיפת החוק. הוא שתק כמה שניות. היה נדמה שהצעתי לו סיור מודרך בגיהנום. ״היועץ ביקש בדיקה נקודתית בשני עניינים בלבד״, הוא אמר ״אני אבדוק ואחזור אליך״.
הוא חזר. המשך לקרוא →

ארבע שנים אחרי שהחלה הפרשה הלא נגמרת הזאת, שנה אחרי שהחלה חקירת המשטרה השנייה, כמעט שנתיים אחרי שמצ"ח התחילה לחקור וכבר לא זוכר כמה מאז דו"ח מבקר המדינה, סוף סוף פורסמו המלצות המשטרה בפרשת אשכנזי -הרפז – וינר – בניהו ושות'. להלן תמציתן:

1. אין ראיות שהרמטכ"ל לשעבר, גבי אשכנזי, ידע שהמסמך מזויף, או שהייתה לו יד בהכנתו. להפך. המשטרה קובעת שהתחזקו הראיות שלא ידע. פוף, התרסקה לה התיאוריה המרכזית של אהוד ברק ואנשיו. ברק אמר במפורש שהוא בטוח שאשכנזי ידע והיה שותף פעיל לחיבור המסמך המזויף. המשטרה חיפשה וחיפשה ולא מצאה.

2. אין תשתית לאישום פלילי על איסוף חומר מכפיש של אשכנזי כנגד ברק. המשטרה הוסיפה שנאספו ממצאים בנושא וייתכן שיש להם חשיבות ציבורית. ברור שיש להם, אבל כתב אישום אין.

3. המשטרה ממליצה להעמיד לדין את אשכנזי על כך שעיכב את המסמך המזויף יומיים אצלו. זו הפרת אמונים בעיניה. חזרו שנית, הפרת מה? אין ביטוי חד יותר למופרכות והמטורללות של הסיפור הזה. קצת מזכיר לי את חקירת התצהיר המזויף של יעקב נאמן (שהסתיימה, כזכור, בזיכוי מהדהד) והחדירה לפרטיות של רפול (עוד זיכוי משפיל לפרקליטות).

זה לא בסדר שאשכנזי לא רץ למשטרה ביום ראשון, אחרי הפרסום בחדשות 2 ביום שישי ואמר "המסמך אצלי". האמת, היה צריך לרוץ כבר בשישי ונתן את זה רק בשלישי, אבל אישום פלילי? יצאתם מדעתכם? זו תוצאת החקירה המאומצת שלכם? זו עובדה שידועה מאוגוסט 2010. הראשון שידע אותה זה היועץ המשפטי לממשלה. היה אפשר להעמיד את אשכנזי לדין בספטמבר 2010, עכשיו נזכרתם? אם יומיים איחור במסירת המסמך, זו הפרת אמונים, אז אפשר להעמיד לדין עכשיו את כול העולם ואישתו. אגב, אני לא קונה את הסיבה שאשכנזי נתן בחקירתו לעיכוב במסירת המסמך (הייתי עסוק בהכנות לועדת טירקל), אבל מכאן ועד בימ"ש, המרחק עצום.

לא פחות הזויה היא ההמלצה להעמיד לדין את מזכיר הממשלה המשך לקרוא →

איזה גאון ביבי. בעוד אנחנו, כסילים שכמותנו, ממשיכים לספור קולות בקבינט, מעניקים משמעות לכל אמירה של גלעד ארדן או ציפי לבני, נתניהו כבר חשב על הפתרון המושלם. ללכת ליועץ המשפחתי לממשלה.

יהודהל׳ה, אמר לו בוודאי ראש הממשלה בישיבה לילית, סגרת לי את הפינה בביבי טורס, עזרת לי בתיק איווט (עזוב שעכשיו אני מצטער על זה), תעזור לי בזה. אין לי רוב להפסקת אש. בנט וליברמן המנוולים, יחד עם אהרונוביץ׳, הסנג׳ר של איווט, שפתאום שינה עמדה נגדי בטוח. גלעד ארדן נעל את עצמו לעמדת נגד ולבני מסתובבת בכל מקום ואומרת שהיא נגד הסדרה. מאיפה אני אביא רוב? אני חייב את עזרתך יהודהל׳ה. הם יגררו אותנו לאסון השרים האלה.
יהודהל׳ה בטח נתן פייט בהתחלה. איך אני יכול אדוני ראש הממשלה? הבאנו לקבינט את הכניסה הקרקעית, אישרנו בהצבעה את היוזמה המצרית, הצבעתם על הסגת כוחות צה״ל מהרצועה וקיבלתם אישור טלפוני לכל גיוס של עשרת אלפים חיילים. איך אפשר ד המשך לקרוא →

האם נתניהו באמת נתן כתף? בהתקפה המפוארת שלו על שרי הקבינט טען נתניהו שהם צריכים ללמוד ממנו, כשהוא היה יו"ר אופוזיציה או חבר קבינט בתקופות לחימה, הוא נתן כתף, גיבה את הממשלה ודיבר פחות. בתור מי שחושב שהתנהגות חלק משרי הקבינט בזמן לחימה היא בלתי נסבלת (בנט וליברמן), כדאי ליישר קצת את העובדות בעניין.

נתניהו היה יו"ר האופוזיציה בזמן הפיגועים הגדולים שאחרי הסכם אוסלו, 1994-1995, כשרבין היה ראש הממשלה. על התנהגותו בזמן הפיגועים הללו כבר דובר רבות. אפשר להגיד עליה הרבה דברים. "לתת כתף" זה לא היה, גם אם פיגועי התאבדות מתמשכים לאורך זמן אינם זהים למבצע צבאי (שגם הוא הפך בינתיים למשהו בלתי נגמר).

התקופה הבאה הרלוונטית היא מפרוץ האינתיפאדה השנייה בסוף ספטמבר 2000 ועד סוף 2002, עת נתניהו חוזר לממשלה. בשנתיים הללו נתניהו הוא 'אזרח מודאג'       (הגדרה שלו עצמו, בנאום ההתנגדות שלו לועידת קמפ דייויד – ר.ד.). יושב בחוץ, לא נושא תואר רשמי, אבל בונה כל הזמן את הכניסה חזרה פנימה. בחודשים הראשונים של האינתיפאדה ברק ראש הממשלה. לאחר מכן אריאל שרון. נתניהו ממש לא נותן כתף.

שוב, לא דין 'אינתיפאדה', כדין 'מבצע צבאי', אם כי האבחנה כבר מתחילה להיטשטש, אבל מכיוונו של נתניהו יוצאות אמירות ביקורתיות על אזלת ידה של הממשלה, בעיקר ממשלת שרון. הנה דוגמא אחת מני רבות. יולי 2001 נתניהו תקף את 'מדיניות ההבלגה' של שרון במרכז הליכוד: "ההבלגה מביאה רק להסלמה בטרור, ועכשיו היא גם מביאה משקיפים בינלאומיים…אי אפשר להבהיר את המסר בצורה עקבית וברורה כשבמקביל נציגים רשמיים (שר החוץ של שרון, שמעון פרס – ר.ד.) ובלתי רשמיים נפגשים עם ערפאת ומסנגרים עליו". .

במאי 2002 נתניהו תקף קשות את שרון על הסכמתו למדינה פלשתינאית ואפילו מנצח אותו במרכז הליכוד בהצבעה שנערכה. לא בטוח ששרון הרגיש אז, המשך לקרוא →

המשך לקרוא →

אתמול שודר ב"מגזין" עם אושרת קוטלר ראיון שערך מואב ורדי עם רוני ברט, עד לא מזמן בכיר במועצה לבטחון לאומי. הרבה זמן לא קראתי טקסט כל כך חשוב בזמן אמת. זה לא בגלל הויכוח שלי עם אלוף בדימוס, יעקב עמידרור, הבוס של ברט עד לא מזמן. זה מכיוון שכל מי ששבוי בדימויים על מי בטחוני ומי לא, מי שומר על בטחוננו ושאר הקשקושים שיועצי תדמית מוכרים, חייב לקרוא את מה שברט אמר.

באדיבותו של מואב, אני מעלה לכאן את התמלול הכמעט מלא של דבריו. זה ארוך מאוד, אבל כל מילה מרתקת. ההדגשות הן שלי, לטובת אלו שבכל זאת אין להם סבלנות לקרוא כל כך הרבה טקסט. הנה כמה כותרות בנסיון נואש לשכנע אתכם לקרוא:

– ראש הממשלה נתן הוראה לבחון יעד ארוך טווח לגבי עזה. אחרי הדיון, כשרצו לקדם את זה, ראש המועצה לבטחון לאומי אמר שלא צריך לטפל בזה. "זה לא רציני".

– הצבא בכוונה מציג תוכנית מוטה לרעה בכל הקשור לכיבוש עזה. אפשר לעשות את זה תוך יומיים עד שבוע והרמטכ"ל יאשר לך את זה.

– לא היה שום דיון אסטרטגי על עזה במשך 4.5 שנים. כשכבר הגיע, הוצגו 2 חלופות קש והמלצה חד משמעית – להמשיך עם המדיניות הקיימת.

– יש קיבעון מחשבתי בצמרת המדינית והבטחונית. כל הגופים אומרים כל הזמן להמשיך עם המדיניות הקיימת. גם מזכיר הממשלה, האוזר, אמר וכתב את זה.

– לא באנו מוכנים לעזה, אין איפכא מסתברא, לא הוכנה המערכה בשום צורה.

– האגף הבטחוני במועצה לבטחון לאומי משותק. הצבא לא משתף איתו פעולה ולכן, יש שם אבטלה גלויה.

– אופן הפעלת הכוח של צה"ל אחיד במשך שנים וייתכן שזה עולה לנו בחיילים.

– כל שנה מציגים כל הגופים הערכות מצב שנתיות. בכל שנה, בכל הזירום ובכל הנושאים, ההמלצה היא להמשיך עם המדיניות הקיימת.

– בפעם חריגה אחת הציע ראש אמ"ן רעיון חדש. ראש הממשלה ביקש לקיים דיון. לא נערך דיון.

הנה הראיון הכמעט מלא. אני כבר אציין שבתגובות לכתבה אתמול של משרד ראש הממשלה וראשי המועצה לבטחון לאומי נאמר בעיקר שברט לא יודע, שהוא לא היה בכול הדיונים וכו'. ובכן, ברט מעיד אחרת והוא היה בתפקיד שאין סיבה שלא יהיה, מה עוד שזה טירוף מבחינתו להמציא. שנית, אני מזמין את ד"ר ארד והאלוף עמידרור למסור גרסה מלאה בתגובה לדברים המדהימים הללו שאל"מ בדימוס ברט אומר.

מואב: למה בחרת לדבר? למה רצית להשמיע את דברך?

רוני: כי לפי דעתי, מה שאנחנו רואים היום בניהול המבצע בעזה, מה שראינו בחודש האחרון, זה תוצר של קבלות החלטות כושלת של הצמרת המדינית והמקצועית במדינת ישראל בתחום בטחון לאומי. למבצע בעזה יצאנו אחרי 5 שנים שבהן כמעט ולא התנהל שום דיון בצמרת בקבינט או בצמרת המקצועית של הגופים שעוסקים בנושא בשאלה האסטרטגית מה אנחנו רוצים מעזה. במשך 4.5 שנים לא היה דיון כזה בהגדרה. היו כל מיני דיונים בשאלות כאלה ואחרות, הבנות עמוד ענן, סגר הכוסברה, מה יהיה טווח הדיג בעזה כל מני שאלות טקטיות ואופרטיביות … לא היה מעולם דיון שבו ישבה הצמרת המדינית ושקלה מה אנחנו רוצים שיקרה בעזה. האם אנחנו רוצים בידול בין עזה לגדה או לדחוף לחיבור. האם אנחנו רוצים סוף כל סוף להתנתק תשתיתית מעזה? מאז 2005 לא עשינו את זה. רק דיברנו, או שאנחנו דווקא לא רוצים, רוצים לשמור על התלות. האם באמת כל הזמן חשוב לשמור על שקט, או שאולי צריך לפעול לטיפול שורש בכיוון? דיון כזה, עד מרץ האחרון לפני חמישה חודשים. במשך ארבע וחצי שנים לא התקיים. כשהתקיים הדיון הזה, שאמור היה להיות אסטרטגי, שם המל"ל (המועצה לבטחון לאומי – ר.ד.) שתי חלופות לדיון, שהיו חלופות קש, בלי שום התעמקות, בלי פירוט של תכניות, בלי ניתוח של יתרונות וחסרונו וכבר בעמוד השני של המצגת שם את ההמלצה לשמור את המדיניות הקיימת כפי שהיא.

מואב: למה זה ככה?

רוני: כי יש ולא רק לגבי הסוגיה בעזה אלא לגבי כל הסוגיות האסטרטגיות הביטחוניות, יש קיבעון מחשבתי בצמרת המקצועית. אני, דרך אגב, לא היחיד שאומר את זה ,כתב את זה ואמר את זה. מישהו שמודע ומכיר את הנושא זה האוזר (מזכיר הממשלה של נתניהו במשך מספר שנים, צבי האוזר – ר.ד.) – שכתב שיש כל הזמן תמימות דעים בין כל הגופים להמשיך כל הזמן אותו דבר.

מואב: לפי חוק המל"ל (המועצה לבטחון לאומי – ר.ד.), נאמר שבאחריות המל"ל להציג אלטרנטיבות לאתגר את המערכת הביטחונית לאתגר את הדעה השלטת עם חלופות זה לא מתקיים?

רוני: זה לחלוטין לא מתקיים. ואתה צודק יש סעיפים מפורשים בחוק הממל שקובעים שהתפקיד של המלל, בין השאר, להציג חלופות להמלצות שמוצגות לדרג המדיני. בדוח וינוגרד השתמשו בניסוח להתייחס בספקנות בריאה להמלצות מערכת הביטחון וצה"ל. הדבר היה לחלוטין לא קורה בכוונה, ביודעין, כמדיניות במל"ל, שלהערכתי נובעת מראש הממשלה אבל כל ראשי המל"ל (עוזי ארד, יעקב עמידרור ויוסי כהן – ר.ד.), שלושה מהם שאני עבדתי תחתן יישמו אותה, אין אתגור חלופות, אין הסתייגות, בוודאי שלא ברמה האסטרטגית. לפעמים מביאים רעיון טקטי טכני כזה או אחר אבל אסור למל"ל לערער, או להביא חלופות.

ראש המל"ל הקודם, עמידרור, אמר לנו במשך למעלה משנתיים שהוא היה בתפקיד, שהתפקיד הראשי של המלל זה ליצור שקט בסביבות העבודה של ראש הממשלה, אז מכיוון שהוא הגיע לתפקיד אחרי עוזי ארד, אז בהתחלה היה כדאי להכניס שקט אחרי הריב ומדון ובוקה ומבולקה שעשה שם קודמו, אבל זה נהפך לגישה בסיסית ומתמשכת והשקט כלל בין השאר שאי אפשר להציג חלופות או להשיג השגות, לדוגמה, שמענו במבצע האחרון על זה שהודלף תכנית על זה שהצבא הציג תכנית כביכול על אפשרות או לא כביכול לכבוש את כל עזה. זה לא תכנית חדשה. אני גם נכחתי בדיונים שהיא הוצגה בחמש השנים האחרונות, כמובן, בצורה מאוד מצומצמת, כי אף אחד לא רצה להיכנס לזה. לפני דיונים כאלה אני לא פעם ולא פעמים וגם אחרים הצעתי לראשי המל"ל שנציג חלופה לדבר הזה. לצה"ל יש חלופה שאומרת שזה ייקח המון זמן עם המון כוחות והמון חללים, אבל יש גם תפיסות אחרות לשימוש בכח. להפעלת כח ע"י מדינת ישראל. על זה נאמר לי במפורש שזה לעולם לא יקרה, אני מצטט עכשיו, "לעולם לא יקרה". ב 2003 כשארה״ב פלשה לעיראק הביאו לרמספלד בפנטגון, שר ההגנה, תכנית שאומרת שצריך 450 אלך חיילים בשביל לכבוש את עיראק ולהפיל את סאדם חוסיין, הוא אמר להם: "לכו הביתה ותחזרו אלי עם תכנית לחצי מכמות החיילים". וזה מה שהם עשו ובסוף ארה"ב כבשה את עיראק והפילה את חוסיין עם 230 אלף חיילים. שאלתי את ראש המל"ל: "תגיד, מתי יקרה פעם כזה דבר שגוף, גורם מעל הצבא אזרחי, יגיד לצבא 'תציגו לי תכנית אחרת. אני רוצה לראות תכנית אחרת'. הוא אמר לי: זה לעולם לא יקרה.

מואב: עמידרור? המשך לקרוא →

בדרך כלל זו האפשרות הכי גרועה למדינה מערבית, מודרנית כמו ישראל. הצד השני לא ממש מפסיד מלהיות עוד חודש בבונקר. עבורנו, זה אומר שתושבי עוטף עזה לא חוזרים ליישובים והתיירים לא חוזרים לתל אביב. לא קל. עבור ראש הממשלה, מלחמת התשה היא אפשרות פוליטית נוראית. שיגור של עשרים שלושים רקטות כל יום מעזה במשך חודש – חודשיים יכול לשחוק את הפופולריות, הממילא נשחקת שלו. מצד שני, במובן הכי ענייני, זו האופציה היותר טובה שיש לנו כרגע.

המסלול הנוכחי של הסכם עם החמאס בתיווך מצרי, היא אפשרות לא טובה. לנו לא יכול לצאת מזה כלום. מקסימום התחייבות חמאסית לשקט. ביג דיל. כבר קיבלנו כזאת ב"עמוד ענן", היא שווה מה שהיא שווה רק לזמן מוגבל, עד שמתחילים החיכוכים ואז היא לא שווה כלום.

החמאס, לעומת זאת, יכול לצאת מהסכם כזה כמנצח גדול. למרות כל מאמצי המצרים לא לתת לו כלום, תראו מה הוא הולך, מבחינתו, לקבל בהסכם:

1. אנשי החמאס יקבלו משכורות, כולל 17 אלף אנשי הזרוע הצבאית המשמעות היא שהאנשים שירו עלינו רקטות וחפרו מנהרות, יקבלו בתום העימות הזה כסף, בהסכמה שבשתיקה שלנו. נכון, אנחנו לא נותנים את הכסף וזה גם לא יהיה בהסכם, אבל אנחנו מסכימים שיעבור דרך אבו מאזן ואת הקישור הזה כל עזתי ברחוב יבין מצוין. לא קיבלו כסף, אז הם ירו ואז הם קיבלו כסף.

2. ישראל תפתח יותר את המעברים ותאפשר מעבר קבוע המשך לקרוא →

לפני יומיים התראיינתי אצל גיא זהר ב – 103. אתי עלה האלוף במילואים, יעקב עמידרור, ששימש כמה שנים כראש המועצה לבטחון לאומי ויועצו לבטחון לאומי של ראש הממשלה נתניהו. לעמידרור רקע מפואר, כולל כהונה כראש חטיבת המחקר של אמ"ן. אני חייב להודות שמה שהוא אמר השאיר אותי פעור פה ועד עכשיו, אני לא בטוח שאלו עמדותיו האמיתיות ולא דברים שהוא נגרר לומר מרצון להגן על מה שנראה לו כמו התקפה על נתניהו. הראיון קצת ארוך. תמללתי אותו קצת אחרי ההתחלה וההדגשות הן שלי. לשיפוטכם.

רביב – היו נדמה לי 20 ישיבות קבינט מאז תחילת הבלגאן, כל אחת מהן, חוץ מההיא לפני הפסקת האש, שעות ארוכות, כולם מדברים, אך אחד לא יכול להגיד שסתמו לו את הפה, כל המנגנונים מדברים ועדיין כשאתה מדבר עם חברי קבינט זה מדהים: "הייתה דעה רווחת לאורך כל הזמן, שחמאס מורתע, חמאס חלש, חמאס רוצה הפסקת אש, לא היה אף אחד שיציג דעה נוגדת". קשה לי להאמין שש"כ מוסד, אמ"ן אין אף אחד שחושב אחרת. אני לא מאשים אותם על זה שהם טעו, כנראה, בתיאור מצבו של חמאס אלא באמת שאין מישהו שחושב אחרת. גם בחלופות מעשיות, אומרים שרים שיושבים בקבינט, זה לא איזה "בחר כפי יכולתך", או שולחן ערוך שיכול לבחור איזו מנה שאתה רוצה, אפילו לא שתי אופציות, בדרך כלל זה מוצג – זאת האופציה, או שאנחנו ממליצים, מה שאומר שאם תגיד 'לא', שום דבר אחר לא ייעשה, או שהאופציה כל כך מזעזעת כמו בכיבוש עזה שאתה צריך להיות מאושפז במוסד פסיכיאטרי כדי להצביע בעד הדבר הזה.

גיא זהר – הוצגה באופן מזעזע או שאתה חושב שזה מזעזע?

רביב – לי אין כלים להתמודד עם מה שהוצג שם וגם לא ישבתי שם. לפי מה שאני הבנתי זה הוצג באופן מאוד חריף. יכול להיות שככה זה יהיה. אני אתן לך כמה דברים. חודשיים לפחות יארך המבצע עצמו. גיוס מילואים בהיקף מאוד נרחב, שלפחות שבועיים יצטרכו לאמן אותם, שנים לאחר מכן שהות ברצועת עזה, מחירים בינלאומיים כבדים, נזק כלכלי שנאמד במיליארדים רבים של דולרים והכי חשוב, כמובן, ההרוגים – לא נקבו במספר הרוגים, תיארו כמה פחות או יותר זה יום לחימה ברצועת עזה וכל מי שיודע לעשות מכפלות בראש יצא לו, כפי שאמר לי אחד השרים,  מאות ואולי אפילו אלפים של קורבנות בחיילי צה"ל. כמובן שכשזה מוצג ככה –  אני לא גנרל אני לא יודע איך כובשים את רצועת עזה – אני רק זוכר איך ב – 2002 בחומת מגן היו הצגות דרמטיות דומות, מה יקרה אם ניכנס למחנות הפליטים, בסופו של דבר זה נגמר במחיר כואב, אבל הרבה הרבה פחות ממה שתואר.

גיא – אני רוצה לצרף לשיחה את האלוף במילואים יעקב עמידרור. היית אחראי יעקב עמידרור לתאר את החלופות הנוספות כראש המועצה לבטחון לאומי

האלוף (בדימוס) יעקב עמידרור – כיף לא נורמאלי לשבת בחוץ, לא להיות אחראי לשום דבר, להציע הצעות חסרות פשר ולומר שאחרים הם מטומטמים. יש דבר יותר קל מזה?

גיא – אתה לא רומז שזה מה שרביב עושה?

עמידרור – זה פשוט מה שרביב עושה. תן לי שנייה. המשך לקרוא →