ארכיון: רביב דרוקר

הפרוייקט הסודי של קק"ל לרכישת קרקעות בשטחים – הימניים מצאו קופה, השמאלנים מנמנמים

4 בנובמבר 2019
 

לפני כמה שנים קרה דבר מאוד מוזר. קרן קיימת לישראל, תחת לחץ ציבורי אגרסיבי, הסכימה להכניס לתוך דלתות הארגון הרקוב את הביקורת של מבקר המדינה. מה שהיה חריג זה שמי שהרג את היוזמה הברוכה היו השרים לוין ואקלין, הימין האידיאולוגי של הליכוד. הרגו וידעו למה. באיחור של עשרות שנים, הימין הבין שיש לו מתחת ליד בנק עתיר מזומנים, מפוצץ מכסף, נטול מעצורים וכמעט חף מבקרות חיצוניות. קרן קיימת לישראל. למה שלא נשתמש בבנק למטרות שהמדינה לעולם לא תסכים לממן?

במאי 2018 יצא הפרויקט השאפתני והסודי לדרך. בתקציב קק"ל הוקצו 250 מיליון שקלים לרכישת קרקעות בכל הארץ. אף אחד לא ידע שהכסף שהוקצה למחוז ירושלים בעצם הולך לשטחים. באמצעות חברת בת, הימנותא ירושלים, שרשומה בשטחים, קק"ל החלה במסע רכישות פראי, חסר תקדים, שכלל 6 או 7 עיסקאות בסכום כולל של 100 מיליון שקלים. טירוף. קבלן הביצוע היה עובד ארד, איש תנועת "רגבים", התנועה ממנה בא בצלאל סמוטריץ'. ארד עזר לבצע עסקאות ביריחו ובגוש עציון, קרני שומרון ובבקעת הירדן ושיא השיאים – עסקה לכאורה לקניית בית בכרי השנוי במחלוקת בחברון, אחרי שבימ"ש כבר קבע שמתנחלים סילקו שם שלא כדין משפחה פלשתינית (אני כותב 'לכאורה' כי בהרבה מאוד מקרים התברר שהעיסקאות הללו מזוייפות).

יו"ר קק"ל הוא איש מפלגת העבודה בכלל, דני עטר, אבל במצוקתו הפוליטית – כוחה המידלדל של מפלגת העבודה גוזר מוות על תקוותיו לקדנציה נוספת – הוא נתן יד להשתוללות. עטר הקצה את הכסף האדיר הזה בלי אישור דירקטוריון קק"ל, מאחורי הגב של כולם, תוך שהוא ממנה שניים מהדירקטורים, אנשי ימין, נחי אייל וארנן פלמן, לפקח על מסע הרכישות. מסלול הכסף עצמו עוד לא עד הסוף ברור. כיום יש מי שדורש חקירה חיצונית. איך עבר הכסף? איך נעשו העסקאות? מי אישר את המדיניות החדשה?

היום יתכנס לראשונה דירקטוריון קק"ל לדון במסע הרכישות השנוי במחלוקת. עטר הצטייד בחוות דעת משפטית של השופט בדימוס, ספי אלון. לפי תקנון קק"ל, קבע אלון, אין שום בעיה לרכוש קרקעות בשטחים. השופט צודק, כמובן. לפי תקנון קק"ל, מותר גם לממן הימורים על מרוצי סוסים או לקנות סוכות מוזרות מעץ לבתי ספר (קנו בעשרות מיליונים). למעשה, תקנון קק"ל מתיר הכול. היהודים החכמים שהקימו את הקרן ב 1901 אפשרו לעצמם לעשות הכול עם הכסף. בעשרות השנים האחרונות קק"ל התרחקה מקניות שנויות במחלוקת של קרקעות כאלו. היו קצת השקעות בשטחים, תחת לחץ פוליטי, טיילת, בית מדרש. גם במקרים הללו קק"ל ניסתה להעלים את זה, כדי לא להרגיז את מדינות אירופה, שהיא פועלת בתחומן ואת מפלגות המרכז שמאל, שמאוד חזקות בקק"ל.

לפני קצת יותר משנתיים קק"ל היו תחת מתקפה גדולה ומוצדקת. כדי לשחרר לחץ, הארגון הסכים להעביר למדינה (עוד) 1.8 מיליארד שקלים בשנים 2018-2019, רוב הכסף – 1.4 מיליארד מיד והשאר בהמשך. קק"ל רצתה בתמורה רק שקט מהממשלה. מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, ביהירות והכוחניות המאפיינים אותו, התעקש לקבל את כל ה 1.8 מיליארד שקלים עכשיו. המחלוקת הלא נורא גדולה הזאת, הביאה את באב"ד לפוצץ את המו"מ ולחוקק חוק שיכפה על קק"ל לשלם מיסים למדינה. במקום 1.4-1.8 מיליארד שקלים, קק"ל תשלם אחרי החוק 150 מיליון שקלים בלבד. במילים אחרות, "הימנותא גייט" עלול להיות רק המיזם הראשון בדרך להפיכת קק"ל לבנק למימון הימין. דני עטר בדרכו החוצה, אין לו דרך לשרוד, במקומו ינסו להביא איש ימין, קופת הארגון מפוצצת במיליארדי שקלים, תודה לשי באב"ד, מבקר המדינה – ככל שלמשרד הזה יש עוד משמעות – לא יכול להיכנס והתיאבון של המתנחלים בשיאו.

הקרן נטולת ההצדקה הקיומית מצאה לעצמה סוף סוף סיבה להתקיים. למרבה הצער, הסיבה הזאת רק תגרום לנו להתגעגע לזמן שהם ניסו לשכנע אותנו שרק איכות הסביבה מעניינת אותם.

המאמר התפרסם ב"הארץ"

כת נתניהו – בכיינות בלתי פוסקת אל מול ההנחות המפליגות

27 באוקטובר 2019
 

קשה לחשוב על איש ציבור שקיבל הנחות יותר גדולות ממערכת אכיפת החוק מבנימין נתניהו. כל ראשי הממשלה קיבלו יחס וי איי פי. לא נעשה חיפוש בחוות שיקמים אצל גלעד שרון, כדי לא לפגוע באביו ראש הממשלה. לא שמו האזנות. כשמבקר המדינה בא ליועץ המשפטי לממשלה עם תיקים שונים על אהוד אולמרט – מזוז הסביר שעדיף שהמבקר יחקור. יומני שולה זקן שכבו בפרקליטות חודשים ארוכים, עד שיצאו מהמגירות ועדיין, נתניהו הוא גרם מדרגות לפחות מעל כולם ברמת הסלחנות שהוא קיבל לאורך השנים. המשך לקרוא

תיק 1000 – האם ניגוד העניינים הפך לפלילי

7 באוקטובר 2019
 

באחת מחקירותיו במשטרה התקומם בנימין נתניהו כנגד הסכום הגבוה של המתנות ממילצ'ין, כפי שחישבו אותו החוקרים, חישוב שהעמיד את סך המתנות על מאות אלפי שקלים: "אני לא יודע את הסכום ותוך כדי זה גם הוא לא יודע. אני יודע בזמן אמיתי שאני מקבל ממנו קופסת סיגרים. מה אני סוכם את זה? אמרתם ואם הוא יביא מטוס? אם היה מביא מטוס מלא סיגרים, כן, המשך לקרוא

האם גנץ יעז לעשות את מה שביבי היה עושה בלי למצמץ

23 בספטמבר 2019
 

טענה רווחת בקרב מחנה הפרו ביבי היא שאין הכרעה בבחירות, תיקו, הולכים לבחירות שלישיות. זה בנוי על הנחה סמויה, אולי לא מודעת שאומרת – בני גנץ הוא לא בנימין נתניהו. בחוסר המעצורים. אם מצב המנדטים היה הפוך, נתניהו היה משביע ממשלה בלי להתעכב שנייה על המעצורים שבולמים עכשיו את גנץ. אחרי הבחירות באפריל, ביבי הרי המשך לקרוא

גנץ ולפיד צריכים להתאפק – הפעם "המפלגה הגדולה ביותר" לא יקבע

16 בספטמבר 2019
 

זה היה אמור להיות עוד ראיון בויינט. המראיינת, מורן אזולאי, שאלה אם נתניהו לא יצליח לפורר את "כחול לבן" אחרי הבחירות. המועמד גנץ היה אמור לנער את השאלה בקלילות. משום מה המראיינת התעקשה, שמונה וחצי דקות לתוך הראיון הוא מלמל משהו על הרצון להקים ממשלת אחדות חילונית. המראיינים לא כל כך שמו לב. המשך לקרוא

בשם פנטזיה לא ריאלית, עמיר פרץ ימיט חורבן על כל מה שהוא הטיף לו

22 ביולי 2019
 

במערבולת הפוליטית המעט מאוסה יש שדני דברים ברמת ודאות גבוהה. הראשון הוא שלא תהיינה בחירות נוספות. בחירות 2019 ב' ינפיקו ממשלה חדשה. הערך של התחייבויות הקמפיין זול מאי פעם. הפוליטיקאים נמצאים במצב אידיאלי, הם יכולים להבטיח מה שהם רוצים. אחרי הבחירות הללו, באופן אולי חסר תקדים, יהיה עליהם לחץ ציבורי מסיבי דווקא להפר את הבטחותיהם. לא מעניין אותנו עם מי התחייבתם לא לשבת ואיזה תפקיד נשבעתם לקחת. תקימו כבר ממשלה ותנו לנו מנוחה.

עיקרון היסוד השני הוא המשך לקרוא

אז אולי זה תרגיל מבריק של נתניהו?

15 ביולי 2019
 

תרחיש דמיוני על אחריותי בלבד.

בנימין נתניהו ישב עם חומר החקירה שהועבר לו לקראת השימוע. הוא חשב לעצמו: ברור שהחומר הזה יודלף, במקום שהכתב יבחר בעצמו קטעים שיציגו אותו כמוחלש ועלוב בדיוק לפני הבחירות, למה שאני לא אדליף? בקפידה נבחרו כמה קטעים בהם החקירה נראית קטנונית, תמלילים בהם בדיעבד החוקרים לא דייקו בעובדות, ספק אפילו התנשאו על ראש הממשלה. בקטע חקירה אחד מפקד יאח"ה חוקר אותו כמעט בחוסר כבוד על סוגיה שולית של מימון מסוק של חיל האוויר. ראש הממשלה נקטע שוב ושוב כשהוא מנסה להסביר את החזון המדיני מרחיק הראות שלו (יחסים עם הודו!). מאוחר יותר התברר המשך לקרוא

ההחלטה המכוערת והלא חכמה של האוזר והנדל

28 במאי 2019
 

יועז הנדל סיפר פעם על מה שעבר לו בראש כשר' ישבה מולו וסיפרה לו על מה שנתן אשל מעולל לה. 'למה, למה היא הייתה צריכה לספר את זה דווקא לי?' . הנדל ידע כבר כמה רע יהיה סופו של הסיפור הזה, הוא הבין שאם יעשה משהו עם דבריה של ר', דינו נחרץ, הוא יאבד את התפקיד העוצמתי שכה אהב בלשכת ראש הממשלה, אבל כמו גיבור קלאסי בטרגדיה יוונית, הוא לא יכול היה שלא לפעול. עניין של אופי. מכאן הדברים התגלגלו בדיוק כפי שחשש. הנדל עף משם בבעיטה. "אין לי אמון בך", הודיע לו נתניהו.

על מה שעשה אז יועז הנדל, יחד עם צבי האוזר (ויוחנן לוקר), מגיע להם להירשם המשך לקרוא

מנדלבליט צריך לאסור על ליצמן להחזיק בתיק הבריאות

20 במאי 2019
 

הרב יעקב ראטה ביצע עבירות מין מחרידות בנערה בין הגילאים 8 עד 18. היא אזרה אומץ, העידה והוא נשלח ל 16 שנות מאסר. הפוליטיקאי יעקב ליצמן התעסק בזה לא מעט. לפני ותוך כדי שהחזיק בתיק הבריאות, תוך שהוא מפעיל לחצים על הפסיכיאטרים, שכפופים אליו ומחליטים בגורלו של ראטה.

ביום חמישי פרסמנו ב"מקור" תחקיר על מעורבותו של מחזיק תיק הבריאות ולשכתו לטובת עשרה עברייני מין מורשעים לפחות. בצעד לא בלתי יצירתי, פרסם ליצמן בערב השידור פרסומת מטעמו. "מי שעובר על עבירות מין", ליצמן מדגיש שם בטון קשוח "אין סליחה ומקומם חייב להיות בכלא". בעניין ראטה, למשל, ליצמן בכלל הביע עמדה בפגישות עם הפסיכיאטרים שנעשה לו עוול במשפטו. ליצמן התאמץ והשתדל כדי שראטה יקבל חופשות ארוכות יותר, זה הגיע עד לעימות נדיר בין משרד הבריאות לשירות בתי הסוהר.

הנרטיב הכללי של ליצמן הוא שהמעורבות שלו למען עברייני מין היא פשוט טיפול שיגרתי בפניות ציבור. בין חולי סרטן לחולים סיעודיים, השתרבבו להם גם כמה פדופילים ואנסים. זה קשקוש גמור. יותר מדויק, יש גרעין של אמת בכך שליצמן עוזר לפונים רבים, העזרה מוטה באופן משמעותי לטובת חרדים וסלבריטאים (בעקבות התחקיר פרסמו ח"כ בצלאל סמוטריץ והעיתונאי עמיחי אתאלי ציוצי שבח בזכות ליצמן. פנינו אליו והוא עזר לנו באופן נפלא, ללא שום קשר, כמובן, לזהות הפונה – ח"כ ועיתונאי פוליטי). האמת היא שיש קשר שתיקה עצום במערכת הבריאות סביב הפניות הללו. מנהלי בתי חולים, מנהלי מחלקות, רופאים בכירים, כולם מכירים את היקף הפניות הבלתי נגמר של ליצמן ולשכתו לטובת אלו שהוא חפץ ביקרם, באמתלה של 'פניות ציבור'. ליצמן פשוט מצא דרך גאונית לתגמל את הקהל שלו. בסיפור של עברייני המין זה משולב בתרבות נוראית של חמלה ועזרה לעברייני המין והתכחשות והעלמה של הקורבנות. ראטה, למשל, השתחרר וחזר להיות רב של קהילה. כאילו לא קרה כלום. אגב,  לחסידות גור ולפוליטיקאי ליצמן יש עניין פוליטי בתמיכת הקהילה הקטנה הזאת בה ראטה הוא דמות מפתח.

מי שחייב לנקוט פה במעשה הוא היועץ המשפטי לממשלה. בעבר היועהמ"ש לממשלה מנע מינוי שרים לביטחון פנים כשהתנהלה חקירה בעניינם. כשהחלה החקירה נגד צחי הנגבי בנושא המינויים הפוליטיים, הוא השעה את עצמו מתפקיד השר לביטחון פנים, אבל הממשלה מינתה רק ממלא מקום. הוגשה עתירה לבג"צ. השופטים חשין ובייניש בדעת מיעוט אפילו חשבו שצריך לאסור על הנגבי לכהן כשר לביטחון פנים במשך מספר שנים, כדי שהחוקרים לא יחששו שאחרי שתסתיים החקירה הוא יחזור להיפרע מהם.

למחזיק תיק הבריאות ליצמן כפופים שורה ארוכה מאוד של פסיכיאטרים שהם עדי מפתח בפרשה. רובם היו נתונים, לכאורה, ללחצים של ליצמן ולשכתו לעזור למלכה לייפר, אותה חשודה בפדופיליה שאוסטרליה מבקשת להסגיר אליה. ליצמן אחראי על עד מפתח בפרשה, הפסיכיאטר המחוזי, ד"ר קובי צ'רנס, על שותפו לחוות הדעת הבעייתית, ד"ר גדי ליובין, על שני הפסיכיאטרים שניסו לתקן את המעוות – ד"ר איגור ברש וד"ר דניאל ארגו, על הפסיכיאטרית שבדקה את לייפר במשך שנה וחצי, ד"ר יילנה דינרשטיין, על הפסיכיאטרית שקבעה שלייפר מתחזה, ד"ר וייסברוד וכן על כל הפסיכיאטרים שמטפלים בעברייני מין מורשעים והעידו בפרשה – ד"ר משה בירגר ויש עוד רבים אחרים. האם לא מן הראוי להרחיק את ליצמן מיכולת השפעה על כל העדים, שעלולים להכריע את גורלו? בסיפור הנגבי, קבע היועהמ"ש מזוז ש"מן הראוי שהנגבי לא יכהן גם בתפקיד מיניסטריאלי ביצועי אחר". זה לא אמור לחול על ליצמן?

למרבה הצער, נדמה שבתקופה בה אנחנו זקוקים יותר מתמיד ליועץ משפט אקטיבי, מנדלבליט מסתתר איפשהו. גם כאן הוא לא ממש שש להתערב. הנה כמה שורות מהשופט חשין בפס"ד הנגבי: "משלמדנו כי תרבות ה"לא ייעשה כן במקומנו" נחלשה ואנו דלונו עד-מאוד, האם לא ראוי היה כי המשפט ישמיע את קולו ברמה? כי קולו לא יהא אך כקולו של הפיקולו, "זך וטהור אך נבלע בהמולה"?"

המאמר פורסם ב"הארץ"

לאופוזיציה יש סיכוי לנצח את המועמד של נתניהו בבחירות למבקר המדינה

13 במאי 2019
 

למבקר המדינה יוסף שפירא יש מנהג מוזר. הוא אוהב לחקות קולות של חיות במהלך דיונים. שיחות טלפון הוא מתחיל לא פעם בחיקויים כאלה. ישראל כץ סיפר לא מזמן בראיון איך שיחות טלפון עם המבקר נפתחים בחיקויים המוזרים האלה ומשם עוברים לא פעם למחמאות על המהפכה שביצע בדרכים. שפירא לא היה מבקר מדינה חזק, בלשון המעטה. הוא ניחן בשילוב די קטלני של חוסר התמצאות בדו"חות עליהם הוא חותם, שטחיות כללית ונטייה להתקפל בפני איומים. ההחלטה הכי חכמה ששפירא קיבל כמבקר המדינה היא לא להתראיין לתקשורת. בתחילת כהונתו הוא עשה איזה ראיון או שניים, זו הייתה קטסטרופה לא קטנה. שפירא הבין את מגבלותיו וחדל. טוב עשה. החולשה של המבקר דווקא הבליטה את החוזק של משרד מבקר המדינה. גם תחת מבקר חלש, משרד המבקר הנפיק לא מעט דו"חות משמעותיים. הדו"ח על האחראים לעלייה המטורפת במחירי הדירות, הדו"ח על הוצאות מעון ראש הממשלה הפך לחקירת משטרה. הדו"ח על משרד התקשורת והפיקוח על בזק הפך לתיק 4000. על הרבה פחות מזה קיבלה מרים בן פורת שבחים מפה ועד דנמרק. במידה מסוימת, בפער בין הביקורת הרצינית על מחדל התחבורה הציבורית למחמאות ששפירא חלק לכץ בטלפונים ביניהם, נמצאת כל כהונת שפירא. לא בטוח שהיכולות המרשימות שקיימות במשרד המבקר יעמדו בעוד קדנציה של מבקר חלש, מה עוד שהפעם קואליציית נתניהו חולמת על שפירא פלוס פלוס, מישהו שיגרום לנו עוד להתגעגע ליוסף שפירא. העובדה שנתניהו מנסה להגיע לקונצנזוס על זהות המבקר עם ח"כ בצלאל סמוטריץ' נותנת לנו מושג ברור איזה מבקר נתניהו רוצה. סמוטריץ' הרי קידם באגרסיביות בקדנציה האחרונה הצעת חוק, שניסתה לעקר ככל שניתן את מבקר המדינה מכוחותיו.

אינני מכיר את פרופסור אבי דיסקין, המועמד של קואליציית נתניהו כרגע לתפקיד (גם עורכת הדין מיכל רוזנבוים  במירוץ). ברזומה שלו קשה למצוא משהו שאמור להכשיר אותו לתפקיד כמו מבקר מדינה. נדמה שמה שמכשיר אותו בעיקר לתפקיד זו העובדה שהוא ביטא עמדות ימניות שמרניות בשנים האחרונות (אבל גם עמדות שיקשו על החרדים לתמוך בו) אולי גם קורצת לנתניהו בדיוק העובדה שאף ועדת איתור מקצועית לא הייתה, כנראה, ממליצה על דיסקין לתפקיד.

לאופוזיציה יש הזדמנות מטורפת לסכל את כוונת נתניהו – סמוטריץ'. ההצבעה היא הצבעה חשאית. קואליציית נתניהו עדיין לא קיימת בכלל. ספק אם תעמוד על מכונה ביום ההצבעה. לפי החוק, המבקר הנוכחי מסיים את תפקידו ב 3.7.19. מבקר חדש חייב להיבחר עד 30 יום לפני כן והמועמדים חייבים להגיש מועמדות 14 ימים קודם לכן, כלומר עד אמצע השבוע הבא. במילים אחרות, המועמדים יוצגו, כנראה, לפני שנתניהו יספיק לחייב את כל שותפיו לקואליציה למועמד שלו. האופוזיציה היחסית הומוגנית חייבת למצוא מועמד שבהצבעה חשאית יוכל לנצח את המועמד של נתניהו. יאיר לפיד, כנראה, מעוניין להריץ את המועמדות של פרופסור יפעת ביטון, שניסתה להיכנס לכנסת דרך רשימת "גשר" של אורלי לוי. זו טעות, לדעתי. לא בגלל כישוריה של פרופסור ביטון. זה פשוט משחק לידיים של נתניהו. לראשונה אחרי 30 שנה, ראש הממשלה במכוון מנסה לשחוק את מכובדותו של תפקיד מבקר מדינה ולמנות לתפקיד אדם שאינו שופט בדימוס. לא, לא רק שופט יכול למלא בהצלחה את התפקיד, אבל כשהכוונה הזאת משתלבת בתמונה הכללית של ניסיון להחליש את המוסד והעומד בראשו, אז גם לעובדה הזאת יש משמעות. הצגת מועמד שאינו שופט, תנטרל את האפשרות להיאבק על העניין הזה. לאופוזיציה יש מועמדים מעולים לכאורה, שבאים מרקע שיפוטי. אליקים רובינשטיין, אליעזר ריבלין, אמנון סטרשנוב והרצתם יכולה לאלץ את נתניהו על מועמד כמו השופט בדימוס, ספי אלון, שמייעץ לו בחקירותיו.

בפעם שעברה נדרשו לנתניהו 3 סיבובי הצבעה, לראשונה אי פעם, כדי להביא לבחירת המועמד שלו וזה היה אחרי כהונה טראומטית, מבחינת חברי הכנסת, של מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס ז"ל. הפעם נתניהו במקום אחר. יש חברי כנסת, אפילו בליכוד, שרוצים לשים גבול לנטיות האנטי דמוקרטיות שלו. צריך רק לתת להם מועמד שהם יכולים להרגיש בטוחים איתו.

המאמר התפרסם ב"הארץ"