ארכיון: רביב דרוקר

תיירות מרפא – משניידר עד איכילוב, אולי עכשיו מישהו יתעמת עם הבעיה?

16 בדצמבר 2013
 

שיחקו אותה ב"עובדה" עם התחקיר על שלושת הרופאים הבכירים באיכילוב. לפי הפרסומים המקדימים, שלושתם מוקלטים כשהם מבקשים בעקיפין או במישרין כסף לכיס על ניתוח שיבצעו במסגרת תיירות מרפא. למען הסר ספק, זה מנוגד לנהלים.

עכשיו תתחיל המכבסה לעבוד. תסמכו עליה: זה לא בא על חשבון חולים ישראליים. אין דבר כזה. הנהלים נשמרים. זה רק אחה"צ, כשבית החולים לא עובד. זו השלמת הכנסה לצוות. ההכנסות הולכות לשיפור הבריאות לאזרחי ישראל ושאר תירוצים.

האמת, יש הנמקות טובות לתיירות מרפא, אבל שאף אחד לא יטען ברצינות שזה לא פוגע בחולים ישראליים. לפני שנתיים בדיוק שידרנו תחקיר מפורט, עמוס במסמכים פנימיים על הדרך בה נוהג ביה"ח שניידר בתיירות מרפא. במסגרת התחקיר הראינו מזכרים פנימיים שכתבו הגורמים הכי בכירים בביה"ח על הדרך בה נפגע הטיפול בילדים ישראליים כתוצאה מתיירות המרפא (שכוללת באופן שונה במקצת גם טיפול בפלשתינאיים מהרשות).

שוב ושוב כותבת אחות אחראית בחדר מיון שילדים עזבו עם משפחותיהם אחרי שהעומס לא אפשר להגיע אליהם. שוב ושוב נכתב באותם דו"חות שאי אפשר היה לאשפז במחלקה הייעודית כי היא הייתה מלאה ולכן, ילדים אושפזו במחלקות כלליות, בהם הם חשופים יותר לזיהומים.

הראינו איך באותם לילות עמוסים ממש, אותן מחלקות מאכלסות תיירי מרפא. הראינו מכתב של מנהל המחלקה האונוקולוגית שבמצב העומס הנוכחי הוא לא יכול לקלוט יותר תיירי מרפא, מכתבים של אחיות שהן לא מוכנות יותר ושנגרם נזק לחולים, מכתב של רופא בכיר ממחלקת השתלות מח עצם, שהתריע על הנזקים. התחקיר הראה שבכלל ביה"ח מאוזן פלוס (בדו"חות שלו), שזו מדיניות סדורה של ביה"ח לתמרץ עוד ועוד קליטה של חולים כאלו, מדיניות שבאה מלמעלה, מהבעלים של בית החולים – קופת חולים כללית.

אז שאף אחד לא יגיד לכם שזה לא בא על חשבון חולים ישראליים. מספיק לשמוע את פרופסור גבי בן נון, מהמומחים הבכירים לנושא. הוא הסביר איך באחוזי תפוסה כאלו ובזמן המתנה כזה לתורים, אין דבר כזה בכלל. הראינו שבשניידר המחלקות עמוסות לעייפה, ההמתנה לתורים גדולה וארוכה וגם שידרנו ראיון עם מנהל ביה"ח. קיווינו שהתחקיר יזעזע את מערכת הבריאות. בכול זאת, הורים לילדים חולי סרטן התראיינו שם וסיפרו על הבעיה. אנשי צוות רפואי התראיינו בהצללה, שמו את נפשם בכפם וסיפרו כמה זה גורם להם כאבי בטן. בקיצור, בתמימותנו, חשבנו שהאדמה תרעד. קשקוש בלבוש.

בשלב השאילתה, כשמשרד הבריאות עוד חשש מהאפקט, הוא הודיע שהשבוע (כלומר, לפני שנתיים) מנכ"ל המשרד יפרסם חוזר מיוחד על מה מותר ומה אסור בתיירות מרפא בעקבות צוות שפעל בנושא (למשל, כמה אחוזים מהחולים בביה"ח יכולים להיות תיירי מרפא). החוזר לא פורסם, למיטב ידיעתי, עד היום. אחרי שהתחקיר פורסם והשמיים לא נפלו, המשרד פשוט התעלם. קופת חולים כללית האריכה בשמחה את ההתקשרות עם מנהל ביה"ח ולא שינתה למעשה דבר. בביה"ח עצמו היה זעזוע קל בחודשים הראשונים, אבל למיטב הבנתי לאחר מכן הכול חזר לשגרה.

אחרי כחודשיים פרסמנו עוד סיפור (באותה תוכנית יש גם תיעוד דוקומנטרי של המחלקה לטיפול נמרץ של שניידר, שהראתה את הפנים היפות של ביה"ח ונעשתה במקרה במקביל לתחקיר) על המתרחש במחלקה האונקולוגית החדשה של איכילוב. אחוזי תפוסה של לא ישראליים של כ – 90%. 90%. פרופסור ברבש, מנהל בית החולים, שאני באמת מאוד מעריך, הסביר לי שפרסומים כאלו יעזרו להרוס את הרפואה הציבורית, שהממשלה כל כך מייבשת אותם שהם חייבים מקורות הכנסה נוספים (פרסמנו שם לראשונה את הנתון על כמה בתי החולים מרוויחים רק מהחולים הפלשתינאיים. איכילוב בראש הטבלה עם 51 מיליון שקלים לשנה) והכי חשוב – שזה לא פוגע בחולים ישראליים.

במקרה של איכילוב באמת לא מצאנו אף ראייה לחולה ישראלי שנפגע. עם זאת, ברור שכאשר משאבים רבים מופנים לבניית מחלקה מצוחצחת שבסופו של יום, מטפלת כמעט אך ורק בלא ישראליים אז הם לא מופנים למקום אחר.

במילים אחרות, הויכוח הוא לא אם חולים ישראליים נפגעים מהתופעה (הם נפגעים). הויכוח הוא האם הפגיעה בהם שווה את זה? האם כדי לשמר רפואה ציבורית ברמה גבוהה אין ברירה אלא להגדיל את מקורות ההכנסה על חשבון הטיפול בחולים ישראליים? האם לולא תיירות המרפא, שלושת כוכבי איכילוב (באמת כוכבים, בלי טיפה זלזול), היו עוברים כבר לאסותא? לא יודע, אבל אני מקווה שלפחות ועדת גרמן לא מטייחת ולא בורחת מהתמודדות עם השאלות הללו.

קראתי לא מזמן את המכתב הזועם של פרופסור רוטשטיין מביה"ח תל השומר נגד כתבי הבריאות. הוא טען שהם התעלמו מהתוכנית החשובה לחיזוק הרפואה הציבורית, שהוא הציג יחד עם ברבש, מכיוון שאיכשהו כול כתבי הבריאות שייכים לאותו בית מדרש אידיאולוגי סופר סוציאליסטי. שני דברים רציתי להגיד לפרופסור רוטשטיין: א. התוכנית שלכם באמת הייתה ראויה ליותר דיון ציבורי ממה שקיבלה. ב. אני לא בטוח שזה בגלל ההתנגדות האידיאולוגית של הכתבים. סביר הרבה יותר להניח שמכיוון שהתוכנית נחשפה ב"7 ימים" של ידיעות אחרונות ולוותה בראיון ארוך של שלושה מנהלי בתי חולים, אז לשאר כתבי הבריאות ירד החשק לדון בכך. אני לא מצדיק את זה, אבל זה לא פעם טבעו של עולם התקשורת.

עדכון – קרן נויבך צייצה בטוויטר שעשתה ראיון ארוך על התוכנית של מנהלי בתי החולים להבראת הרפואה הציבורית.

עוד דבר – ריבה, הדוברת של שניידר, שאלה אותי בסמס אם קראתי את הכתבה של רוני לינדר, כתבת הבריאות של "הארץ" ביום שישי. לבושתי, לא קראתי (בדר"כ אני מקפיד לקרוא אותה). ובכן, מהכתבה עולה שמדיניות שניידר בנוגע לתיירות מרפא וחולים פלשתינאיים השתנתה באופן דרמטי. מנהל ביה"ח צוטט על כך בכתבה וגם אילן שמש, שאחראי על הכסף בביה"ח. יש מכסה לחולים לא ישראליים. כשאין מקום, לא קולטים, גם על חשבון הכנסות. אם זה כך, אז התחקיר (באיחור) אולי בכול זאת עשה שינוי, לפחות בבי"ח אחד. אני כותב 'אולי' כי דיברתי קצרות עם אחד ממקורותיי בכתבה והוא התרשם אחרת לגבי המצב בשניידר. כך או כך, זו כתבה ראויה, ששופכת אור על בעייתיו בנושא בבית חולים נוסף, עליו לי לא הייתה אינפורמציה.

מעון ראש הממשלה – נתניהו במלכודת הפופוליזם (העצמי)

16 בדצמבר 2013
 

אתמול אישרה הממשלה את הקמתה של ועדה ציבורית בראשות השופט בדימוס גולדברג, שתדון ברכישת מטוס לראש הממשלה והקמת ׳בית לבן׳ ישראלי. אחד השרים, אורי אורבך, העיר לנתניהו בישיבה: כמו בשיחרור האסירים, אתה מתעקש לשלם את המחיר הציבורי בחתיכות. באסירים, במקום לשחרר פעם אחת, אתה משלם ארבע פעמים. גם פה אתה מתעקש כמה פעמים.

צודק אורבך, אבל מה לעשות – זו דרכו של נתניהו לצאת מבור הפופוליזם שכרה לעצמו.

ערב בחירות 2009 אישרה ממשלת אולמרט את פרוייקט בניית הבית הלבן הישראלי. העלות מטורפת – 650 מיליון שקל. יש היגיון מאחורי הפרוייקט. משרד ראש הממשלה הנוכחי לא מכבד ראש מדינה מודרנית. השינוע של ראש ממשלה בין ביתו למעונו יקר ומעצבן. אבטחת ראש ממשלה הרבה יותר קלה כשיהיה בית לבן ישראלי. האם זה צריך לעלות כל כך הרבה כמו בתכנון של רם כרמי ז״ל? אין לי מושג, אבל נתניהו – אלוהים יודע למה- החליט לעשות על זה סיבוב בקמפיין בחירות 2009. הוא הודיע שהפרוייקט מגלומני, בזבזני ונשבע פומבית (אפילו בנאום הבחירות האחרון שלו) שההחלטה הראשונה של ממשלתו החדשה תהיה לבטל את הפרוייקט. הרווח הפוליטי מהסיבוב היה קרוב לאפס. זה אולי פגע באולמרט, אבל אולמרט לא התמודד בבחירות. מי שבטוח נפגע זה נתניהו. הוא אכן ביטל את הפרוייקט ומאז מחפש דרך לחדש אותו.

לפני כחצי שנה התברר לי שבלי לספר לאף אחד חודשו ההליכים התכנוניים של הפרוייקט. בישיבה באפריל בירך מהנדס עיריית ירושלים על התנעתו המחודשת של הפרוייקט. נציג משרד ראש הממשלה היה בישיבה ועשה רושם שנתניהו התחיל את פניית הפרסה שלו.

פניתי לבקש תגובה ממשרד ראש הממשלה. לירן דן, יועץ התקשורת של נתניהו, כמעט שרף לי את האוזן – מה פתאום, אנחנו נגד הפרוייקט הזה. זה לא יהיה. למה עיריית ירושלים מתניעה את ההליך התכנוני? לא יודע, לא מבין בזה, אולי יאשרו את תוכנית הבנייה הנוכחית ואז ישנו את המבנה (לא ממש הגיוני), אבל אנחנו לא ניתן. אנחנו נגד. איך נציג משרד ראש הממשלה היה בחדר ולא אמר כלום, שאלתי. אנחנו לא יודעים מי זה הנציג הזה. כנראה מישהו מהאבטחה.

טוב, עכשיו נתניהו מקווה שגולדברג ׳ישכנע׳ אותו שראוי להוציא 650 מ׳ ש׳ על בית לבן ישראלי. אני מוכן כבר להמר על ההנמקה – הפרוייקט מוצדק. הוא אכן יקר מדי, אבל לתכנן עכשיו משהו חדש יהיה יותר יקר ויארך המון שנים. הרכבת יצאה מהתחנה (ככה הסביר שר האוצר נתניהו את תמיכתו בתוכנית ההתנתקות בתחילת דרכה).

"אין סודות בחישוב נוסחת הקב"א" – איזו אמירה חצופה

15 בדצמבר 2013
 

ביום שני שעבר התפרסמה כתבה במאקו על הדרך בה הצבא קובע את הקב״א של מתגייסיו. למי שלא יודע זה הציון שיכריע יותר מכול את עתידכם בצבא, עבור לא מעט אנשים – את עתידם בחיים. הכתבה כללה את אחת האמירות המעצבנות והשיקריות ביותר שקראתי תקופה ארוכה. סא״ל שרון פישר היא ראש ענף פיתוח מערכות מיון במרכז מדעי ההתנהגות של צה״ל, תואר ארוך שמסתיר הרבה כוח. שינוי קטן אני בדרך בה יחושב הקב״א ופרופיל הטייסים שלנו עשוי להשתנות, יחידת 8200 יכולה להיראות קצת אחרת (אני לא אומר שהיא צריכה להיראות אחרת).

הנה מה שאמרה סא״ל פישר:הסוד הכי גדול הוא שאין יותר סודות. היום נגלה את כל סודות הקב״א״. וואו, איזה יופי. בלעדי למאקו.

במרץ 2005 (כן, לפני כמעט תשע שנים!) הגישה התנועה לחופש המידע בקשה לצה״ל. ספרו לנו בבקשה איך מחושבת הקב״א, האם משהו מהשמועות נכון? צה״ל סרב. התנועה עתרה לביהמ״ש באמצעות עו״ד אילן יונש.

מה שעשתה הסגן אלוף עכשיו, עשה צה״ל גם אז. זלזל באינטליגנציה שלנו, אז זה קרה בדיון באולפן לונדון קירשנבאום. את התנועה ייצג פרופסור יורם רבין, היום דיקן בי״ס למשפטים במכללה למנהל. צה״ל שיגר לאולפן קצין בכיר מהבקו״ם, שבא ואמר (אני מצטט מזיכרון): מה צריך עתירה, אין בזה סודות, הכול על האתר שלנו. רצנו לאתר, אולי סתם הגשנו עתירה? ובכן, שטויות. באתר הם מפרטים דברים כלליים, רחוק מלהיות הדרך בה הם מחשבים את הקב״א.

העתירה מתנהלת כאמור כבר נצח. צה״ל (״אין סודות, היום נחשוף״) עומד על הרגליים האחוריות. אסור לגלות, זה יהרוס את כול שיטת המיון של צה״ל, זה יפגע פגיעה אנושה בבטחון המדינה. ביהמ״ש מתקשה להכריע. מן הצד האחד, שיקולים חברתיים כבדי משקל. האם באמת הנוסחא הזאת יודעת בצורה מתוחכמת לתעדף אוכלוסיות מסוימות ולפגוע באחרות? מהצד השני, איזה שופט שפוי רוצה להכריע נגד בטחון המדינה?

הפסקה לרגע.

ב 2008, כשראינו שהשופט ניסים ישעיה מתקשה להכריע, הגשנו בקשה פשוטה יותר. האם תהיו מוכנים להגיד למועמד לשירות בטחון מה ציון הקב״א שלו? צה״ל ענה בשלילה. הגשנו עתירה. צה״ל ענה לביהמ״ש (נשבע לכם) שאם יחייבו אותו למסור למתגייסים את ציון הקב״א שלהם, זה יהרוס את שיטת המיון הצה״לית ויפגע פגיעה אנושה בבטחון. כן, כן. ביהמ״ש לא התרשם וחייב את צה״ל. היום כל מתגייס מקבל את ציון הקב״א שלו ונדמה לי שבטחון המדינה עדיין עומד.

חזרה לנוסחא קוקה קולה של צבא הגנה לישראל.

בביהמ״ש טען צה״ל שכל כך סודית הנוסחא שהוא יהיה מוכן לחשוף אותה רק לפסיכומטריקאי (לא ידעתי שיש דבר כזה), שהתנועה תביא ויהיה מקובל על הצבא. הפסיכומטריקאי ישמע את הסוד הגדול, הוא לא יגלה לנו, אבל יוכל לחתום לביהמ״ש שאין בנוסחא הזאת משהו שמעדיף אוכלוסיות שלמות על אחרות. חיפשנו וחיפשנו. מתברר כי יש מעט מאוד פסיכומטריקאים כאלה ולא נמצא אחד שהסכים למלא את התפקיד עבורנו ויהיה מקובל על הצבא. עוד מעט תשע שנים חלפו, השופט ישעיה כבר פרש ופתאום סא״ל פישר נזכרה שבכלל אין סודות והכול שטוית ואם יש כבר איזה סוד, אז היא חושפת אותו ככה כלאחר יד, כי על מה כבר מדובר. בוא נגיד בעדינות שאם היא באמת הייתה חושפת את הכול הייתי א. שמח. ב. סקרן. ג. מבקש הוצאות משפט כבדות בביהמ״ש על כך שצה״ל ביזה את המחוזי, אלא שסא״ל פישר, כמובן, עשתה עוד מניפולציה.

כך נקבע הקב״א לדבריה:

  1. צה״ר – ציון השכלה ראשוני. 17 אחוזים מהציון הסופי לגברים ו 40 אחוזים מהציון הסופי לנשים.
    פישר טענה שפשוט מחפשים פוטנציאל. מי שסיים בי"ס יסודי יקבל הרבה פחות ממי שיש לו זכאות לתארים אקדמאיים או בגרות. ראשית, נדמה לי שהקב״א נקבע לפני שיש בגרות מלאה בכלל בסוף י״ב. שנית, למיטב בדיקותיי, יש אלמנט אחד סודי שממד״ה לא אוהבת לדבר עליו. אתה מקבל ציון לפי זהות בי״ס בו למדת. טען בפניי איש ממד״ה שהם מודעים לכך שזה קריטריון ניבוי שנוי במחלוקת. בית הספר בצפון תל אביב עשוי לתת ניקוד מיטיב יותר מבי״ס התיכון בדימונה אפילו שהבוגר בדימונה עשה את אותה בגרות. עם זאת, לדברי אותו איש ממד"ה, כל בדיקותיהם לאורך השנים הוכיחו שזה קריטריון ניבוי חשוב מאין כמוהו וזו תהיה טעות לוותר עליו.
    אני ממש לא מתיימר להתווכח עם מומחים למיון בני אדם, אבל נדמה לי שזו בדיוק הרשימה שכולנו זכאים לראות. כמה שווה כל בי״ס ועל םי מה מחליטים בממד"ה כמה שווה כל בי״ס. אשכול כלכלי חברתי של הבוגרים? ציוני הבגרות הממוצעים של בית הספר? מיקום גיאוגרפי? אחרי שנראה את הרשימה, שקובעת את עתיד החיילות בצבא (40 אחוזים מהקב״א! ) יתעורר שיח ציבורי ואם בסופו יוחלט להשאיר את השיטה על כנה, אז זו החלטה לגמרי לגיטימית, כמובן. רק שפישר לא תגיד לנו שהכול גלוי ואין סודות.
  2. דפ״ר – מעין מבחן פסיכומטרי שקובע 50 אחוזים מהקב״א של הגברים ו 60 אחוזים מהקב״א של הנשים. גם לעניין הזה יש לי מיליון שאלות. מה קורה עם דרוזים? עולים מארצות חבר העמים? אנשים שלא שולטים היטב בשפה העברית? פישר אמרה למאקו שהם יעשו בחינה צורנית בלבד. וזה לא יפגע בקב״א שלהם? ואם הוא שולט בשפה, אבל סתם פחות טוב ממי ששפת אמו עברית, אז מי קובע שהוא עושה רק בחינה צורנית?
  3. המרכיב האחרון הוא צד״ך (ציון דרך כללי). זה קיים לגברים בעיקר ולנשים המעוניינות בתפקידי לחימה ושווה 33 אחוזים מהציון לגברים. הציון הזה נקבע באמצעות הראיון המפורסם עם המאבחנת הצה״לית. לאורך השנים פנו אליי כמה כאלו, ששמעו על המאבק שלנו וטענו שהנושאים הכלכליים חברתיים כן משפיעים על הציון כי הן, כנראה, הונחו לשאול שאלות בנושא. אני מוכן להאמין לסא״ל סופר שזה לא משפיע ישירות, לא אם אתה בן למשפחה חד הורית ולא אם עלית לארץ. בכול זאת, נדמה לי שאנחנו זכאים לדעת הרבה יותר על איך בדיוק השאלות של המאבחנת אמורות לבדוק אם יש לנו או אין לנו התאמה לתפקידי לחימה והאם אין בשאלות הללו משהו שמבטא בכול זאת השתייכות חברתית, ארץ מוצא וכו׳.

שורה תחתונה – אולי השיטה לקביעת הקב״א חכמה וראויה, ייתכן אפילו שאת חלק ממרכיביה אסור לגלות למתגייסים, כדי שלא יתמרנו אותה, רק שדבר אחד לא יספרו לנו – ש״אין סודות״.

חשיפה: מכתבי המשנה למנכ"ל משרד מבקר המדינה

11 בדצמבר 2013
 

איזה בלגאן במשרד מבקר המדינה. פקיד חזק, משנה למנכ"ל, נגד המבקר ונגד המנכ"ל. הקרב התקשורתי יצא לדרך לפני שלושה ימים בידיעה של ספי עובדיה בגלי צה"ל. מאז, מבקר המדינה מנצח תקשורתית כמעט בנוק אאוט. המכתב הקשה של שפירא נגד שמואל יונס מצא את דרכו איכשהו לתקשורת. יונס הוצג שם כמי שעשוי להקליט את המבקר, מי שמחליף את דעתו לגבי הפרוייקט היקר של בניית משרד מבקר המדינה, לפי הפוזיציה בה הוא נמצא, מי שמאוד לא אהוב במשרד המבקר (יונס באמת לא אהוד על רבים מהעובדים). במקביל התפרסם מכתב אנונימי של 'עובדים' במשרד שיצאו בחריפות נגד יונס, צהלו על השיעור שמלמד אותו שפירא ואפילו כינו את המבקר החדש והמנומנם "אריה". אפילו שפירא לא האמין שהוא כזה…

רק על דבר אחד עוד לא קיבלנו תשובה. האם יונס צודק? בואו נניח שמניעיו פסולים וזרים, שהוא בא לזה רק מרצון לנקמה, שלא טוהר מידות עומד לנגד עיניו, יאללה, אבל מה זה משנה. לא פעם נחשפים פגמים גדולים מהסיבות הממש לא נכונות. משרד המבקר בודק מדי יום עשרות תלונות כאלו.

מה יונס טוען? יונס כתב סדרת מכתבים ללשכה המשפטית של משרד המבקר ולמנכ"ל המשרד. במכתבים הוא טען שהוא גילה לפתע שהחברה האדריכלית של פרוייקט בניית משרד המבקר והחברה המפקחת עליה מטעם המדינה, שתי החברות הללו מחזיקות חברה אחרת משותפת. "ניגוד עניינים חמור" כדברי יונס. 

אני מצרף כאן חלק מהמכתבים (שוב בצילום אייפון). יונס נשען לכאורה על עובדות. החברה האדריכלית מטעם הקבלן היא קולקר קולקר אפשטיין (אני לא אחראי על השמות המוזרים של החברות). החברה שאמורה לפקח, בין השאר, עליה מטעם המדינה היא וקסמן גוברין גבע. שתי החברות, מסתבר, חולקות לכאורה חברה משותפת, שעונה לשם הבלתי אפשרי – קולקר קולקר אפשטיין וקסמן גוברין פלדחי. האם ייתכן כי המפקח והמפוקח הם בכלל לא משני צידי המיתרס? יונס סבור כי התקלה הזאת עלולה לפגום אפילו בבחירה של החברה שאמורה לבצע את הפרוייקט, במילים אחרות – לעצור את כול הפרוייקט. לסיפור הזה גם השתרבב קשר לכאורה שיש למבקר עצמו עם אחת החברות. אולי זו הסיבה שמשרד המבקר לא נתן תשובה עניינית ליונס (או לנו) על מכתביו? המבקר הסביר כי הקשר שלו הוא איזה ייצוג מלפני עשרים שנה, לא משהו שאמור לפסול אותו. בסדר. ומה עם ניגוד העניינים לכאורה בו נמצאות החברות? 

אני באמת לא רוצה לחרוץ משפט. אולי אין ניגוד עניינים, אולי הכול בסדר, רק שייתנו תשובה ויסבירו. הפניתי שאלות למשרד מבקר המדינה. עדיין לא קיבלתי תשובה. ברגע שאקבל, אעלה אותה, כמובן.

עדכון: והנה תגובת משרד מבקר המדינה – המידע על החברה של שתי החברות הללו התקבל ממר יונס רק לאחר שהודר מתפקידו כנציג משרד המבקר בפרוייקט, דהיינו לפני כשבועיים וכנראה שקיבל את המידע מאותה בת דודה, שעובדת אצל החברה המפקחת של הפרוייקט ואילו הקבלן זכה במכרז ביולי 2012. בהינתן שמר יונס אינו נציג המשרד, העניין של שתי החברות עבר לטיפול המנכ"ל והחלה בדיקה בנדון.

ואני אומר- נגיד שהוא פנה רק אחרי שהוא הודר, נגיד שהוא קיבל את המידע מבת הדודה, אז מה? משרד המבקר אומר שתהיה בדיקה. אל תעצרו את נשימתכם. עוד שאלה מעניינת – למי יונס יכול לפנות אם הוא רוצה לקבל הגנה כחושף שחיתויות? לא נראה לי שמבקר המדינה ייתן לו צו הגנה.

הנה חלק מהמכתבים:

אלקין מתראיין בכל כך הרבה בטחון, אבל הדיוק, הדיוק

11 בדצמבר 2013
 

שמעתי הבוקר את סגן שר החוץ זאב אלקין ב"מה בוער" בגלי צה"ל. בדרך כלל אני לא מסכים עם עמדותיו של אלקין, אבל מכבד את שליטתו בחומר. הבוקר זו הייתה תצוגה נדירה של מניפולטיביות וחוסר דיוק. הנה כמה מהדברים שאמר אלקין בראיון לטלי ליפקין שחק:

  1. אלקין: האיחוד האירופי יצא עם ההנחיות הנוקשות שלו בנוגע לשיתוף ישראל בתוכנית המחקר המדעי הורייזן 2020 אחרי שהושק המו"מ לשלום. המסקנה, על פי אלקין, בניגוד למיתוס הרווח, מו"מ לא גורם להפסקת הביקורת באירופה.
    האמת – ההנחיות האירופאיות פורסמו באמצע יולי 2013. המו"מ בין ישראל לפלשתינאים החל בסוף אותו חודש. רבים סוברים מאז שההנחיות האירופאיות תרמו להחלטה של נתניהו לשחרר אסירים כבדים ולהיכנס למו"מ.
  2. אלקין: זה לא נכון שאני התנגדתי לחתימה על הורייזן 2020. האירופאים דרשו שכל בנק ישראל שיש לו סניף בגילה לא יקבל כסף מהתוכנית. אנחנו התעקשנו ו"טוב מאוד שהנושא הזה נשאר במחלוקת". אלקין נתן במניפולטיביות להבין שהייתה דרישה כזאת והיא לא קיימת. ובכן, זו מניפולציה עלובה. האמת היא שהאירופאים מעולם לא דרשו את הדרישה הזאת. כשההנחיות פורסמו, אלקין אימץ על הפרשנות המחמירה וטען שזו הדרישה. האירופאים פרסמו הבהרה שלא זו הדרישה ושהם דורשים שחברה שיש לה פעילות בשטחים ורוצה הלוואה מהאיחוד האירופאי תקבל אותה רק אם תקים חברת בת. מענקים ניתן יהיה לקבל בלי חברת בת. אלקין התנגד לכך, גם בדיון האחרון אצל נתניהו והמליץ בתנאים הללו לא לחתום על התוכנית. האירופאים לא נכנעו, ביבי נכנע. הוא העביר את הכדור ללבני, שהסכימה לדרישה האירופאית.
    אגב, אם תראו את 'קליפ הנצחון' של נפתלי בנט בנושא, תראו את אותו סוג מניפולציות. הוא קובע שהאירופאים דרשו הצהרת נאמנות מהחברות, הוא התנגד והאירופאים ירדו מזה. ובכן, הם לא ירדו. הם שינו. אכן, לא תהיה הצהרת נאמנות, אבל כל חברה תידרש למלא טופס אלקטרוני ותהיה רובריקה במחשב שאומרת שאתה מודע ומסכים לכל תנאי הפרויקט. תנאי הפרויקט הן – אין השקעה מעבר לקו הירוק.
    בנט גם תיאר את 'הנצחון' הישראלי בהתגברות על אותו תנאי אירופאי לא קיים לא להעביר כספים לחברות, שיש להן סניפים מעבר לקו הירוק. כאמור, לא נצחון ולא נעליים.
    בנט טען, אגב, בתקשורת שזה הסכם כמו הסכמים קודמים לו, שישראל כבר חתומה על הסכמים כאלו ואין בכך שום בעיה. אנחנו לא מקבלים את הגישה הזאת, אבל לא יכולים להכריח אנשים להשקיע בשטחים. איזו ליברליות. אז ככה – אכן ממשלות קודמות, כמו ממשלת אולמרט, חתמו על הסכמים כאלה, אבל בנט אמור היה להפסיק את ההכרה המשתמעת הזאת של ישראל בכך שמה שמעבר לקווי 67 לא שלנו, לא? הוא ואלמרט זה אותו הדבר?
    חוץ מזה, בנט טוען שהעולם לא באמת מוטרד מזה. למה הוא טורח עכשיו כבר להכניס את זה במפורש ובכתוב להסכם? זה בעצם ההבדל הגדול בהסכם הזה. האירופאים הוסיפו נימה של התרסה. שלישית, בנט ואלקין הם אלו שתיארו את זה כאסון ונופפו בחוק החרם הישראלי. הם האחרונים שיכולים עכשיו להגיד – שום דבר לא קרה.
  3. חזרה לאלקין. בראיון הוא טען שהנה יש מו"מ לשלום, אבל החרמות האירופאיים נמשכים. איזו דרך מופלאה לסובב את המציאות. לפי קו המחשבה הזה, האירופאים ממילא שונאים ומחרימים אותנו, אז בשביל מה לדבר עם הפלשתינאים. מה עם הטיעון היותר הגיוני, שכל עוד ישראל מודיעה כל יומיים וחצי על עוד איזה אלף יחידות דיור בשטחים, אף אחד לא באמת מאמין לה שהיא שואפת למדינה פלשתינאית בשטחים?

אגב, לראיון עם אלקין קדם ראיון עם רובי סייבל, אקס היועץ המשפטי של משרד החוץ. ליפקין שחק, המראיינה, שבה ואמרה לאלקין – הרי שמעת את הראיון ותגיב. אלקין הגיב, רק שאת הראיון – למיטב הבנתי -הוא לא שמע.

תעלומת המים האבודים של הבית בקיסריה

8 בדצמבר 2013
 

אף פעם לא הצלחתי להבין את הקטע של דוד שימרון. למה הבן של ארוין שימרון, עורך דין מכובד, מוכן להתפלש בסיפורי ביבי שרה, בעוזרת הפיליפינית, בחשבונות המים, בנסיעות לחו"ל. מה שהוא עובר, ספק אם איזשהו עורך דין היה מוכן לעבור. אני קצת מתקשה להאמין שבני הזוג נתניהו משלמים לו. נכון, זה מקנה לו מעמד, הוא מופיע בטלוויזיה, בכול זאת מקורב לראש הממשלה, אבל המחיר, המחיר. קרוב המשפחה השני, השותף למשרד, עו"ד יצחק מולכו, יוצא ובא בבית הלבן, נושם אוויר פסגות, משתתף בישיבות מו"מ קריטיות (אם אין לו במקרה איזה לקוח אסטרטגי שבא בדיוק מחו"ל באותו זמן), בעוד שימרון נשאר עם כול הבלגאן.

אתמול הופיע עו"ד שימרון ב"פגוש את העיתונות" וטען שבעצם חשבון המים המנופח של 2012, חשבון שנחשף כתוצאה מעתירת התנועה לחופש המידע, הוא תוצאה של 4 שנים, כלומר שנת 2012 ועוד שלוש שנים. החזר חובות. במילים אחרות, זה לא 82 אלף שקלים, אלא קצת יותר מ – 20 אלף שקלים לשנה, פחות מ -2,000 שקלים לחודש ואם לוקחים בחשבון שהמונה מקולקל ויש דליפה, אז זה כל כך טבעי וברור.

ובכן, אני קצת מתקשה לקנות את הגרסה הזאת. באוקטובר 2011 שלח לי משרד ראש הממשלה את פירוט ההוצאות של המדינה על תחזוקת הבית בקיסריה של בני הזוג נתניהו. אתם מוזמנים לקרוא בעצמכם. מהדיווח של משרד ראש הממשלה עצמו עולה שמאפריל 2009 עד אפריל 2010 המדינה שילמה את חשבונות המים בקיסריה. כלומר, במקרה המקסימלי, נוצר חוב של שנה ושמונה חודשים, לא שלוש שנים (וגם זה לא בטוח כי הדיווח נמסר לפני סוף שנת 2011 ועושה רושם שלגבי 2011  הם פשוט לא דיווחו לי כי רוב הרובריקות בכל סעיפי ההוצאות ריקים).

במילים אחרות, 2009 שולמה (נתניהו היה זכאי להחזר רק מאפריל 2009, כשנכנס לתפקידו) והחלק הראשון של 2010. למה נוצר חוב? בזמן אמת אמר לי יודע דבר שזה מכיוון שהגיע חשבון מים מפוצץ, שגילם את תחלופת המים בבריכה בבית ובין בני הזוג נתניהו התגלעה מחלוקת. מר נתניהו הבין שכדאי לא להטיל את זה על המדינה וגברת נתניהו ביקשה למצות את הזכויות כדין (על פי החוק היבש, שמעולם לא העלה על דעתו חשבונות כאלה, אכן המדינה צריכה לשאת בעלות הזאת). מכיוון שהיה מדובר רק במקור אחד, החלטתי לא לפרסם את המחלוקת בזמן אמת וגם כעת אני שם אותה בערבון מוגבל. כך או כך, לשכת ראש הממשלה טענה שהמים שולמו על ידי משפחת נתניהו ולא המדינה ולכן, ירדתי מזה.

אם כבר נכנסתם לתוך הביצה הקטנונית הזאת, אז תסתכלו בחשבונות המים של הבית (הלא מאוכלס ברוב המכריע של ימות השנה) בקיסריה ותגלו דבר מעניין. ב – 2009, כשהזוג עוד חדש בתפקידו, החשבונות שפויים לחלוטין. באפריל 2009 כשהזוג רק נכנס לתפקידו החשבון הוא פחות מ – 200 שקל לחודש. בספטמבר, אוקטובר 2009 החשבון פחות מ – 300 שקלים לחודש. הגיוני. בינואר 2010 החשבון כבר כמעט 3,000 שקלים. בפברואר 2010 כמעט 3,000 שקלים. מה קרה? האם מרגע שמישהו אחר משלם את החשבון, הוא לפתע תופח, או שהמונה התקלקל כבר אז?

מסמך נדיר – שרה נתניהו כותבת איך לנהל נסיעה לחו"ל

4 בדצמבר 2013
 

הפעם הקורבן היה זאב אלקין. מישהו היה חייב לעלות לרדיו לנסות להסביר את הוצאות הענק בבתים של המשפחה. גלעד ארדן כבר לא מתלהב (הוא תרם במשרד (כלומר הסכים לתת ציטוט ל"ישראל היום")), גדעון סער אף פעם לא הסכים להשתתף בזה, ישראל כץ לא ממש חבר כרגע של הזוג, בוגי יעלון לא בעניין). אז אלקין הרהוט עלה ל"מה בוער". טענת ההגנה שהוא בחר הייתה השחוקה ביותר בספר ההדרכה לסניגורי נתניהו לדורותיהם – מה אתם באמת חושבים שראש הממשלה ורעייתו יודעים מי מוציא את הכסף ועל מה, יש חשבים, יש ועדות, שרה וביבי לא מתעסקים בזה.

אי אפשר להאשים את אלקין. מה כבר אפשר לטעון על חשבון מים של 80 אלף שקלים בבית לא מאוכלס? הוא עשה את המיטב. אני רוצה להראות לכם עד כמה הזוג לא מעורב בענייניו. הנה מכתב נדיר שהעבירה שרה נתניהו, לפני שהזוג חזר למשרד ראש הממשלה. במכתב הסבירה גברת נתניהו לאחד מעוזריו של בעלה בפירוט מדוקדק איך צריכה להיות בנויה נסיעה של בני הזוג תחת הכותרת "פק"ל נסיעות". הנה בתמצית מה שכתבה הגברת:

"לוודא שיש תשלום מלא על כרטיס FIRST (מחלקה ראשונה)…במידה שקונים לאחד הילדים (או לשניהם) בנקודות – צריך לבקש כרטיס יותר זול (או עסקים) ולבקש מחברת התעופה UPGRADE משום שאנחנו בעלי כרטיס פלטיניום…

במלון סוויטה. תמיד שחדר השינה לא יהיה מעבר מהסלון למקלחת או (וזה עדיף) שיש 2 שירותים ומקלחות (לחדר שינה ולסלון לחוד) או (כמו בלונדון) שהמקלחת תהיה באמצע". גברת נתניהו אפילו צירפה שירטוט של מבנה הסוויטה הרצויה. המבנה העדיף, מסתבר, הוא חדר שינה, מקלחת, סלון. פק"ל הנסיעות גם כולל את שמות העשירים שבני הזוג מחוברים אליהם בלונדון, חלק מהם וכן הוראות מדוקדקות מתי לשלוח פקסים, איפה הרכב צריך להיות וכו'. אני גם מכיר מסמכים אין ספור שמראים את ההתמצאות של גברת נתניהו בפרטי הפרטים של תחזוקת הבית בקיסריה. האם ח"כ אלקין באמת מאמין שהנרות הריחניים (למיטב ידיעתי אלו בכלל נרות נשמה שנקנו בגלל פטירתו של אביה) נקנו בלי ידיעתה על ידי איזה חשב או ועדה? כשדיברו על נסיעותיהם של בני הזוג לחו"ל, הטענה שלהם הייתה, כזכור, שזה סטנדרט הנסיעות המקובל למנהיג ברמת של נתניהו ושהזוג בכלל לא מעורב בזה. המארחים קובעים את הסטנדרט. ובכן, מסתבר שבכול זאת לגברת נתניהו יש כמה תנאי סף לסטנדרט הזה.

אתמול התפרסמה ב"ידיעות" כותרת גדולה שמבקר המדינה עומד לפרסם את הדו"ח על הוצאות בני הזוג בבתיהם השונים. כן, בטח. היום כבר התפרסם שהדו"ח הזה יתפרסם עוד חצי שנה במסגרת הדו"ח הרגיל של המבקר. אל תעצרו את נשימתכם. אחת לחודש, המבקר שפירא נזכר שלא כתבו עליו בעיתון, הוא מדליף איזה קשקוש וחוזר לישון. דו"ח ביבי טורס, למשל, קבור אצלו. שלוש שנים מאז שהתחילו לחקור, למעלה משנה אחרי שנשלחה טיוטה ראשונה ועדיין שפירא מחכה. למה? רק הוא יודע.

(צירפתי לפוסט הזה חלקים מהמכתב הנדיר, כולל השרטוט של מבנה הסוויטה. התמונות באיכות לא משהו בגלל שאני תמיד חושש שמסמכים עלולים לגלות מקורות. צילמתי את המסמך באייפון והעליתי רק חלקים ממנו, אחרי שטישטשתי מעט פרטים).

גלובס: רביב דרוקר מפרסם "פק"ל נסיעות לחו"ל" בכתב היד של שרה נתניהו: טיסה במחלקה ראשונה, תרשים של הסוויטה המועדפת, רכב גדול ורשימת מכרים עשירים. 4.12.2013

4 בדצמבר 2013
 

דרוקר: המסמך נכתב ע"י שרה נתניהו לפני שרה"מ נתניהו נבחר שוב לראשות הממשלה ■ היכנסו וצפו במסמך שפרסם דרוקר ■ גורמים בלשכת נתניהו: "נמאס כבר מהחטטנות והמציצנות". להמשך קריאה.

מה יעלה בגורל הסרט על ציפי לבני?

3 בדצמבר 2013
 

הסרט של נפתלי גליקסברג על פרס עדיין חי וקיים איכשהו. יש סרט אחר על  פוליטיקאית בכירה שמפרפר, מסתבר, בין חיים ומוות, קרוב יותר לקוטב של המוות. הבימאית רוני קיי ליוותה את ציפי לבני במשך 3.5 שנים. היא הייתה אתה במקומות ייחודיים כמו פורום סבן בוושינגטון ומאחורי הקלעים של הריאיון עם כריסטיאן אמאנפור בסי.אן.אן ואפילו קלטה אותה בוכה, חצי מתפרקת אחרי ההפסד לשאול מופז. לא ראיתי את החומרים, אבל נשמע לי כמו משהו שיכול לקבל איזה שעה בפריים טיים של "רשת", הזכיינית שקנתה את הסרט, אלא שקיי עשתה עסקה עם לבני: אני אקבל נגישות ובתמורה את תקבלי זכות וטו. לא תסכימי לשידור החומרים, הם לא ישודרו.

אם רוני קיי הייתה מתייעצת אתי, הייתי אומר לה – אל תתני ללבני את זה. בשום פנים ואופן, גם אם זה עולה לך במחיר שלא יהיה סרט. אני לא אומר שעסקאות כאלו אסורות. אישית, אני משתדל לא לעשות אותן, אני בטוח שגם רוני קיי, אבל לעתים, אין ברירה. זה או זה או הסרט. בכול זאת, הייתי ממליץ לה לא לעשות את עם לבני. שרת המשפטים היא קליינט קשה במיוחד בעניינים האלה. לא אתחיל להלאות אתכם בסיפורים, אבל היא צריכה שכול מילה עליה וכל משפט שלה יהיו בדיוק איך שהיא חושבת שנכון. אם אתה לא נותן לה שליטה, היא תרטון בשקט (ולזכותה ייאמר, היא לא נוטרת טינה. היא מהפוליטיקאים הנדירים שאתה יכול למתוח עליהם ביקורת ביום ראשון וביום שני היא תדבר אתך בכנסת כאילו כלום). אם נתת לה שליטה, תתפלל לאלוהים.

קיי, כנראה, לא התפללה כי כשהיא הקרינה את הסרט ללבני, שרת המשפטים ממש לא אהבה אותו. קיי ניסתה לשפר, להשלים, לשנות, לצלם, בינתיים לא עזר. אולי פעם, אולי בעתיד. מבחינתה, מן הסתם, עכשיו, כשהיא שרת משפטים, מה היא צריכה שיראו את ול מה שאמרה על נתניהו וחבריו לממשלה. לי ולנדב פרי זה קרה עם אריה דרעי. הוא נתן לנו ללוות אותו לסרט דוקומנטרי בזמן שחשב שגורלו הפוליטי יהיה מפלגה עצמאית. כשעמדנו לשדר את הסרט, שכלל אמירות של דרעי כנגד אלי ישי, הוא בדיוק מצב את עצמו מחובק עם שנוא נפשו. לא נעים. למזלנו, לא נתנו לו זכות וטו (הוא היה משתמש בה) ויכולנו לשדר. אני מספר את זה כי יש לסיפור הזה שורה תחתונה חשובה עבור לבני – כשעמדנו לשדר את הסרט, דרעי ממש לא רצה שהוא ישודר. אחרי שהוא שודר, נדמה לי, שהוא דווקא התחיל לחבב את מה שקרה ממנו. פה ושם הוא היה צריך לנקות איזה בלגאן, אבל בגדול, הרבה מאוד אנשים ראו שעה שלמה בפריים טיים על פוליטיקאי. זה לא מעט, בימינו עתירי הריאליטי. במילים אחרות, יש מצב שחודשיים אחרי השידור, לבני תרצה להשתמש בסרט של קיי בחוגי בית…

אנקדוטה על בנט ושרה נתניהו

1 בדצמבר 2013
 

במהלך הקמפיין לעיריית ירושלים משה ליאון ונפתלי בנט נפגשו. ליאון רצה בתמיכת בנט וה״בית היהודי״. בנט דווקא היה יותר בעניין של ברקת, אבל הוא טרח לפתוח את הפגישה במשהו בסגנון – אתה ואני הרי חולקים מכנה משותף. שנינו הורחקנו בגלל שרה (לפי דיווחים עקשניים, רעיית ראש הממשלה לא סלחה למנכ״ל המשרד דאז ליאון על תפקודו בפרשת עמדי וההובלות).

בכן, אם יש מישהו בעולם ששרה כרגע פחות אוהבת מנפתלי בנט, זה כנראה אחיה, חגי בן ארצי. אי אפשר להיכנס לפרטים בגלל עניינים משפטיים אבל יש סכסוך לוהט. ללא שום קשר, בן ארצי הוציא ספר לאחרונה ונחשו איזו מפלגה קנתה עותקים של הספר ואפילו חילקה אותם אתמול באירוע מפלגתי? ניחשתם נכון.

לא רק קנו, היו״ר בנט בעצמו כתב הקדשה. האם בנט גמר עם הניסיון הקצת פתטי לרצות את הזוג נתניהו ולהוכיח שלא הוא הדליף את ביבי טורס? ואולי זה לייחס יותר מדי משמעות לספר אחד?

והנה תגובת דובר הבית היהודי: הספר נבחר בשל תוכנו האקטואלי לחג החנוכה ובשל העובדה שמדובר במהדורה מיוחדת לזכרו של סא"ל עמנואל מורנו. בסך הכל נקנו 1500 חוברות והבית היהודי שילם על חלקו 5000 שקלים.