ארכיון: רביב דרוקר

תחקיר יוסי אולמרט

18 במאי 2011
 

לצפייה בתחקיר בווידאו לחצו כאן 

באוגוסט 2004 עוזב בפתאומיות ד"ר יוסי אולמרט את הארץ. חובות. אהוד אולמרט פרסם הודעה: "אחי לא ירד מהארץ". מאז שעזב, יוסי לא העז לחזור לישראל, אפילו לא לחתונת ביתו.

מתוך דבריו של שימי דורי, מנהל תחנת מוניות ברעננה, הלווה ליוסי אולמרט 10,000 ש"ח:

"הוא הגיע אלי הביתה הוא היה מאוד לחוץ וחיוור מאוד. הוא ביקש ממני איזה סכום של עשרת אלפים שקל. הוא ביקש אותם דחוף דחוף. יוסי אולמרט, השם אולמרט, אנשים מכובדים שזה היה ברור שאני את הכסף אקבל. אם לא ממנו, דרך אחיו".

ההתרסקות של יוסי אולמרט מביכה את מי שהיה אז ממלא מקום ראש הממשלה. איך אולמרט הגדול, המחובר, נותן לאח שלו להתרסק ככה?

מתוך שיחת טלפון עם יוסי אולמרט, "חדשות 10", 17.8.04:

"הרבה אנשים מסתבכים בצרות כלכליות, אז זה קרה גם לי, לצערי הרב. אבל אני משתדל, בעזרת חברים, לפתור את הבעיה ואני מאוד מקווה שהיא תיפתר בקרוב".

שבע שנים אחר כך המבוכה הפכה לכתב אישום. הפרקליטות מאשימה את אהוד אולמרט בקבלת שוחד, גם באמצעות בקשות שלו מנדבנים להעביר מאות אלפי שקלים לכיסוי החובות של אחיו. למעשה, זו הדוגמה הכי בולטת בה הפרקליטות מצליחה לקשור את העברת הכספים ישירות לאהוד אולמרט. חומר החקירה בפרשת יוסי אולמרט הגיע ל"מקור" והאמת, הוא מאוד מפתיע, מפתיע כי הוא משקף לכאורה פער משמעותי בין איך שאהוד אולמרט מדבר לאחיו לבין מה שהוא עושה למענו, וזה לא סוג הפער שבדרך כלל קיים בין דיבורים למעשים.

בשנת 1998 יוסי אולמרט מחליט לנסות להיבחר לראש עיריית רעננה.

מתוך עדות יוסי אולמרט בארה"ב, 1.7.10:

יוסי: אחי התנגד בחריפות לכניסתי לחיים הציבוריים בשנות השמונים. שימשתי, למשל, בפרשן
כדורגל וזה גם הוציא אותו מדעתו. הוא גם התנגד בנחרצות להתמודדות שלי ברעננה.

החוקר: אתה יודע למה?

יוסי: אני חושב שזה היה משהו בסגנון, אתה יודע, חיים ציבוריים זה המגרש שלי. אתה תישאר בחיים האקדמיים שלך והוא תמיד זרק לי שהטעות הכי גדולה שלי זה שעזבתי את העולם האקדמי.

מתוך חקירת אהוד אולמרט, 11.7.10:

"הוא החליט שהוא רוצה לרוץ לראשות עיריית רעננה. התחננתי בפניו. אמרתי לו "אידיוט, אתה לא
מתאים להיות ראש עיר, אתה לא עשית בחיים שלך דבר, אתה לא יודע להזיז כוס מכאן לכאן, לך
תרצה, לך תופיע, זה בסדר…מה אתה דפוק בראש? אתה רץ נגד ראש העירייה הכי פופולארי
במדינה (זאב ביילסקי, ראש עיריית רעננה באותה תקופה). אתה תפסיד". הוא רץ, והוא הפסיד,
ואפילו לא נבחר למועצה. אני לא הייתי מעורב בזה. זה הוציא אותי מדעתי".

הנה מה שאומר לנו על כך ח"כ זאב ביילסקי, בעבר ראש עיריית רעננה, יוסי אולמרט התמודד מולו:

"יום אחד בהיר, יוסי קם בבוקר והחליט שהוא הופך להיות ראש עיריית רעננה. וכל מי שדיבר איתו, כל מי שניסה להסביר לו, אני חושב שאפילו אהוד בעצמו אמר לו, "יוסי אתה אח שלי, עזוב אותך מהמרוץ הזה". הבעיה אצל יוסי שהוא, כנראה, לא היה מוכן לשמוע והסוף היה ממש טרגי מבחינתו".

בחזרה לעדותו של יוסי אולמרט בארה"ב, 1.7.10:

"עשיתי טעות נוראית. התחייבתי לרוץ עד הסוף. רציתי להראות שאני עומד במילתי. למרות שהסקרים הראו שאני עומד להיות מובס, לא רציתי לסגת. הפסדתי ונקלעתי לחובות כבדים. הוזהרתי שזה יוביל לקריסה כלכלית ורציתי להוכיח למשפחתי ששום דבר רע לא יקרה כתוצאה מהטעויות שלי. כך מצאתי את עצמי רץ כמו משוגע כדי לשמור על רמת החיים של משפחתי ולהראות שהכל בסדר. אף אחד לא ידע על הבעיות שלי. רמזים קטנים יצאו בשיחות שלי עם אחיי, אבל לא מעבר לזה. אנחנו משפחה טובה ואכפת לנו אחד מהשני אבל אני יכול להגיד – וזה לא סוד גדול – שהטיחו בפניי כל הזמן, אמרנו לך 'לא' ותראה מה קרה".

מתוך דברים שאמר ל"מקור" ח"כ זאב ביילסקי:

"אהוד, אתה יודע, הוא נהג, כלפיי לפחות, בג'נטלמניות, למרות שזה אחיו. הוא לא בא לפה לאסיפות בחירות, הוא לא אמר תצביעו בשביל אולמרט, הוא לא אמר ביילסקי לא בסדר".

לחוקרי המשטרה חשוב מאוד לדעת מתי בדיוק ידע אהוד אולמרט על היקף הבעיות של אחיו. תיכף תבינו למה. אין מחלוקת שבשנת 2003 אולמרט כבר הבין טוב יותר מה מצבו של אחיו, כשהשניים נפגשו לפני הופעה שלו באירוע של "אור ירוק" בהרצליה. השניים מתארים באופן כמעט זהה את הפגישה ביניהם.

מתוך חקירת אהוד אולמרט, 11.7.10:

"יוסי התחיל להתקשר איתי ואמר לי "תשמע, אני במצוקה כספית. תעזור לי". לא רציתי כי חשבתי
שהוא צריך לשלם על השגיאות והשטויות שהוא עשה. יום אחד הוא התקשר ואמר לי "תשמע, אתה לא מבין. זה דבר נורא. אני מאויים". הייתי בהלם…"

מתוך עדות יוסי אולמרט, 1.7.10:

"הוא (אהוד אולמרט) אמר "אני מבין שיש לך בעיות. הנה צ'ק על 10,000 שקלים. אני לא רוצה שאי פעם תבוא אליי עוד פעם לדבר איתי על בעיותיך הכספיות, מכיוון שאני לעולם לא אעזור לך יותר". הוא נתן לי את הצ'ק וזרק אותי החוצה כמו, אתה יודע…"

בחזרה לחקירת אהוד אולמרט 11.7.10:

"הוא בא לשם ואמר לי "תשמע, אני בצרות. אני במצב קשה מאוד". פתחתי את התיק, הוצאתי את פנקס הצ'קים, רשמתי צ'ק על 10,000 שקלים ואמרתי לו "קח". אז הוא הסתכל עליי וכמעט זרק עליי את הצ'ק בפרצוף. אמר לי "על מה אתה מדבר איתי. אני מדבר על מיליונים". אמרתי לו "שמע יוסי, אני אב לארבעה ילדים, אני חי מאוברדראפטים, אין לי אפשרות לעזור לך. זה מה שאני נותן לך וזה יותר ממחצית מהמשכורת הנקייה שלי כממלא מקום ראש הממשלה. תיקח, תהיה בריא ותסדר בעצמך. נקודה". אז הוא אומר "תבקש מהחברים העשירים שלך". אמרתי לו "יוסי, אני לא אבקש אגורה מאף אחד, אתה שמעת?"

ביולי 2004 החיים הכפולים של יוסי אולמרט נחשפים.

מתוך עדותה של לינדה פרננסס, רעייתו (באותה תקופה) של יוסי אולמרט, 11.7.10:

"אהוד התקשר אליי בסביבות 22:00 ושאל "מה עובר על בעלך?". עניתי "אני לא יודעת על מה אתה מדבר". הוא אמר "כדאי שתבררי". יוסי אמר לי שהוא הפסיד את כל מה שהיה לנו כבר מזמן. יוסי עבר לשהות בדירה של חברים שלנו בירושלים כי פחדנו מדפיקות של השוק האפור. הבנו שיש לו יותר סיכוי להחזיר את החובות בחו"ל".

 שלושת האחים לבית אולמרט, ירמי, עמרם ואהוד, החליטו למכור את חלקו של האח הרביעי בנחלת ההורים בבנימינה. את הכסף, כ – 125 אלף דולר, הם לא נותנים ליוסי, לא סומכים עליו. הם מממנים את חלק מהחובות יוסי אולמרט 1שלו. יוסי עוזב את הארץ ב – 10 באוגוסט. לפני כן הוא יושב עם אשתו ומכין רשימה של החובות. בסה"כ כ- 677 אלף דולר, או 3 מיליון שקלים של אותם ימים.

הנה מה שאמר לנו אלון אלרואי, שהלווה כסף ליוסי אולמרט:

"יום אחד, אם אני לא טועה, זה היה יום שבת, הוא מתקשר אלי ואמר לי שהוא זקוק בדחיפות ל-30 אלף שקל למספר ימים, והוא הסביר לי שיש איזו קרן השתלמות שלו שעתידה להשתחרר. אם אני יכול לתת לו 30 אלף שקל, הוא במצוקה נוראית, אני מבקש ממך טובה כחבר ואני מיד נותן לך שיקים, שלושה, עשרת אלפים שקל כל אחד. ואחרי עשרה ימים שמעתי שהוא על המטוס".

הנה קטע נוסף מחקירתו של אהוד אולמרט, 11.7.10:

"אף פעם לא נתתי לו כסף ולא ביקשתי מאף אדם אי פעם לתת לו אגורה. ההיפך. אני זוכר פגישה אחת של אדם שקוראים לו אלון אלרואי ובתום הפגישה הוא אמר לי "אתה יודע, אני נתתי כסף ליוסי". אמרתי לו "באד לאק" אלון, בעיה שלך. אני לא רוצה לדעת מזה".

והנה התייחסותו של אלון אלרואי, שהלווה כסף ליוסי אולמרט, על אהוד אולמרט:

"שאלתי אותו אם הוא מודע לזה שיוסי קיבל ממני הלוואה והשיקים חזרו ואם יש משהו שבכוחו לסייע בעניין. ואז הוא השיב לי מיד, "אל תספר לי, לא רוצה להיות מעורב, זה לא קשור אליי".

עד כאן הכול נטול סתירות. שני האחים מסכימים שאהוד אולמרט לא עזר ליוסי אחיו, לא לפני ההתרסקות, לא אחרי ההתרסקות, לא. נקודה. עד שהחוקרים של יוסי אולמרט שולפים את השפן הראשון. הם שואלים אותו אם הוא מכיר את מוריס טלנסקי.

מתוך עדותו של יוסי אולמרט בארה"ב, 1.7.10:

"לא מכיר את מוריס טלנסקי. לא פגשתי אותו מימיי. לא דיברתי איתו בחיים. אם אראה אותו ברחוב, לא אזהה אותו. אחי מעולם לא העלה את השם הזה בפניי ואני לא בפניו. מוריס טלנסקי נתן לי כסף? מעולם לא".

יוסי אולמרט 2החוקרים שולפים ליוסי מסמך. בנובמבר 2004, מעביר מלאך גואל בשם מוריס טלנסקי 30 אלף דולר לחשבונו של יוסי אולמרט בבנק מזרחי ברעננה. הסכום מספיק בדיוק כדי לכסות את חובו של יוסי לבנק. מוזר. מי יוסי אולמרט 3ביקש מטלנסקי את הכסף? איך הוא יודע את מספר החשבון, ואיך הוא יודע להעביר בדיוק את סכום החוב של יוסי אולמרט לבנק? בחקירתו גם יוסי אולמרט נשמע מופתע. מעדותו של יוסי אולמרט, 1.7.10:

"אני לא רוצה להיכנס פה לתיאוריות קונספירציה, אבל זה נראה מאוד מאוד מוזר. זו הפעם הראשונה שאני רואה את זה. לא ידעתי על כך. אני המום. זו הפתעה גדולה עבורי. לא ראיתי משהו כזה בחיים".

והנה הדברים מעדותו של מוריס טלנסקי, 24.5.10:

טלנסקי: אני רואה את המסמך. אין לי שום זיכרון מזה. זה היה לפני 6 שנים ולא היו לי שום עסקים
עם הבחור. אהוד אולמרט בטח הנחה אותי או נתן לי כסף.

חוקר: ביומן של אולמרט כתוב שיום לפני אתם אמורים להיפגש ב – 14:45 במסעדת טאלאסה. האם אתה זוכר את הפגישה והאם אולמרט ביקש ממך להעביר את הכסף?

טלנסקי: אני לא זוכר את זה. אני המום מכך שעשיתי את זה. אני לא מכיר את יוסי, אבל אם אהוד
ביקש ממני טובה אז הנחתי שהוא יחזיר לי.

וזה מה שאמר על כך בחקירתו אהוד אולמרט, 11.7.10:

אהוד: אני לא ביקשתי מאף אדם לרבות טלנסקי להעביר כספים לאחי.

חוקרת: יוסי הכיר את טלנסקי?

אולמרט: אין לי ספק. אני מעלה בדעתי, בואי נאמר כך.

הנה קטע ראיון שערכתי עם עו"ד רונן מטלון, פרקליטו של יוסי אולמרט:

יש לך מושג איך אותו טלנסקי יודע בכלל על סכום החוב, איפה החוב, מספר חשבון הבנק, דברים כאלה?

העניין נראה מאוד מוזר כי בעצם בתקופה שבה ניתנת ההעברה, בחודש נובמבר 2004, יוסי אולמרט שהה בארה"ב, הוא לא שהה בישראל. והיה ברור שאם הם יצטרכו לסגור את כל החובות, אז יסגרו את כל הנושים האלה ביחד. לא היה טעם לשלם לנושה מסוים ולא לנושים אחרים. ולכן, כל העניין של ההפקדה נראה מוזר מאוד.

הוא יודע מה קורה בחשבונות שלו מרגע שהוא מגיע לארה"ב?

אני מניח שלא, כי בעצם ברגע שבנק מכריז על חשבון שהוא מוגבל, שלא ניתן לפעול באותו בנק, אז הבנק גם לא שולח לך מסמכים מאותו בנק. הוא הופתע מאוד מההעברה ולא היה ידוע לו לפני כן על אותה העברה.

עוד יוסי מתאושש מה'הפתעה הגדולה' כפי שהוא כינה זאת והחוקרים עוברים לנושא שבגללו באמת נסעו עד וושינגטון.

מתוך עדותו של יוסי אולמרט בארה"ב, 1.7.10:

חוקר: יוסי, האם היית קשור לפרוייקט הולילנד בירושלים?

יוסי: מעולם לא. אני אפילו לא יודע איפה זה. אין לי מושג מי היזמים.

חוקר: האם אתה מכיר את השם שמואל דכנר (עד המדינה)?

יוסי: אני ב – 99% בטוח שהוא תרם 6,000 שקלים לקמפיין שלי ב – 96. לא פגשתי אותו מאז. הוא בטוח נשלח אליי על ידי אחי. זו הפעם היחידה שנתקלתי בו. לא פגשתי אותו מאז, לא דיברתי איתו… יש לי זיכרון טוב.

החוקרים שואלים אותו על חבר שלו לשעבר, אברהם נתן, שהעיד במשטרה שראה פעם את יוסי אולמרט יוצא מהמשרד של עד המדינה בפרשת הולילנד, דכנר, ואומר שהוא קיבל ממנו שיק. יוסי אומר שנתן אכן הפנה אותו לאיש עסקים שנתן לו כמה אלפי שקלים.

בחזרה לעדותו של יוסי אולמרט, 1.7.10:

חוקר: מי היה יכול להיות איש העסקים שנתן הפנה אותך אליו?

יוסי: זה לא היה שמואל דכנר. זה בטוח.

בטוח שלא דכנר? איריס ברק מיאח"ה, שמשתתפת בחקירת יוסי אולמרט, הביאה איתה את עדות דכנר והזיכרון שלו, שכל כך הוכפש, קצת יותר טוב מסתבר משל יוסי אולמרט.

וזה מה שאמר בעדותו עד המדינה, שמואל דכנר, 17.2.10:

"בסתיו 2002 נתבקשתי על ידי אהוד אולמרט לעזור לאחיו יוסי אולמרט, שהיה נתון בבעיות כספיות גדולות על ידי מתן 500 אלף שקלים. אולמרט מסר לי שעל ידי כך שאני אתן את הכסף ליוסי, אני לא אצטרך לעזור לו (לאהוד) באף צורה. את השיקים מסרתי ביד אישית ליוסי אולמרט. זו הייתה הפעם הראשונה בחיים שנפגשתי איתו. קבעתי איתו בקפה אפרופו. בפגישה דיברנו סמול טוק ואחר כך יוסי אמר לי שאהוד אמר לו שאני עומד לעזור לו והוא מאוד מודה לי על כך. שלפתי פנקס צ'קים ורשמתי 8-10 צ'קים של 50 אלף שקלים כל אחד".

סתיו 2002, אומר דכנר. זו בדיוק הסיבה שבגללה שהחוקרים מנסים להוכיח שכבר במועד הזה אהוד אולמרט יודע שלא מדובר בעוד אוברדרפט שיגרתי של יוסי.

והנה קטע מעדותו של ירמי אולמרט, אח של יוסי ואהוד אולמרט, 11.7.10:

"ידעתי שהוא במצוקה לאחר הבחירות. עובדה שבראשית שנת 1999 חתמתי ליוסי על הלוואה בבנק ירושלים של 200 אלף שקל ואמרתי לו שאני חותם עם חשש שלא יצליח לעמוד בהתחייבות. מה שכן, אם הייתי יודע את הסכומים והמספרים, ייתכן שלא הייתי חותם אולי. אני מעריך בדיעבד שאמרתי לאחים שלי על אותה הלוואה, אבל אני לא זוכר שהתייעצתי איתם".

בינתיים, האווירה הנינוחה בחדר החקירות בוושינגטון מתקלקלת. החוקרים מתפלאים על איבוד הזיכרון של ד"ר יוסי אולמרט. מתוך עדותו של יוסי, 1.7.10:

חוקר: דכנר אמר שהוא זוכר פגישה ביניכם בקפה אפרופו, אבל זה לא היה בשנת 96, אלא בשנת 2002 והוא נתן לך שיקים בסכום מצטבר של חצי מיליון שקל.

יוסי: הוא נתן לי שיקים?

חוקר: כן ואנחנו שואלים, מה תגובתך?

יוסי: אני לא זוכר. אני מנסה לרענן את זכרוני עכשיו.

חוקר: אנחנו מדברים על חצי מיליון שקלים.

יוסי: כן, אני מבין.

חוקר: אתה יכול לקחת את הזמן לרענן את זיכרונך.

יוסי: לא, זה בסדר. מתי זה קרה? 7-8 שנים?

חוקר: משהו כזה. סוף 2002, כמו שאתה זכרת.

יוסי: לא, לא, אני לא…

חוקר: בקפה אפרופו

יוסי: זה משחק מילים יפה. קפה אפרופו. אני חושב שייתכן שניתנו לי שיקים על ידי דכנר. אני מנסה להיזכר עכשיו. אני לא זוכר סכומים או משהו כזה, אבל אני זוכר, כן אני זוכר שניתן לי כסף על ידי דכנר.

חוקר: אתה זוכר כמה שיקים?

יוסי: לא, אבל היו שיקים משמואל דכנר. אני רוצה לבסס את זה. בוודאות היו צ'קים מדכנר. אני זוכר את זה עכשיו ואני אסיר תודה שרעננתם את זכרוני.

חוקר: האם אתה יכול להעריך מה היה הסכום של השיקים?

יוסי: אני לא זוכר, אבל זה היה סכום משמעותי. זה לא היה כמה אלפי שקלים. זה היה יותר מזה. בטוח.

יוסי אולמרט 4דכנר גם נותן לחוקרים מסמך, תיעוד שלו ביומנו על סיכום פגישה לכאורה בינו לבין יזם פרוייקט הולילנד, הלל צ'רני. וכך הוא כתב:

"שמואל (דכנר כותב על עצמו בגוף שלישי) נפגש היום עם אולמרט. ביקש שנעזור לאחיו יוסי… הלל התרעם מאוד… שמואל מצביע על כך שבהמשך בלאו הכי נהיה זקוקים לו… אנו גם יודעים שתמיד עמד במילתו ועזר… הלל בספק אם אהוד יזכור זאת".

החוקרים מראים להלל צ'רני, יזם הולילנד, בחקירתו את המסמך, 23.4.10:

"אתם מכירים אותי כבר שבועיים. ראיתם אותי פעם כועס? אני לא כועס. אני לא מסוגל לכעוס. זה
סילוף של דכנר. זה קשקוש מוחלט. אני את כל המסמכים שאתם מציגים לי אתלה על הקיר. לשאלתכם, אני לא שמעתי על יוסי אולמרט לפני החקירה. אנחנו לא משלמים לו כסף ואם עד
המדינה משלם אז הוא אידיוט".

והנה התייחסותו של אהוד אולמרט בחקירתו, 11.7.10:

"אין לזה שחר. לא ביקשתי ממנו (מדכנר), לא פניתי אליו. לא ידעתי אז שמצבו של יוסי הוא כזה"

החוקרים לא מצליחים לאתר את השיקים שניתנו ליוסי אולמרט. הם מנסים לפחות לברר למה לדעתו ניתן לו הכסף.

בחזרה לעדותו של יוסי אולמרט, 1.7.10:

חוקר: האם יש לך הסבר למה שמואל דכנר נתן לך את הכסף?

יוסי: לא, אין לי הסבר. זו שאלה שצריך לשאול את דכנר.

חוקר: ככל שזה קשור לך, זה היה אקט של צדקה?

יוסי: אני לא הייתי קורא לזה כך. זה בטוח לא היה אקט של צדקה. דכנר חשב שזה ישרת את
האינטרס שלו. אני לא יודע מה היה האינטרס הזה.

חוקר: מה היו המוטיבציות של נתן ודכנר?

יוסי: אני לא יודע אם אהוד אולמרט אמר להם או לא. זה הגיוני להניח שהם רצו להשתמש בזה כדרך למצוא חן בעיני אחי ואם זה המקרה, אז הם בוודאי דאגו לומר לו על זה, אבל אני, באמת לא יודע.

אין סיבה לקנא ביוסי אולמרט. אם יחזור לארץ, לא יוכל לצאת. גם בגלל הנושים, אבל עוד יותר חשוב, בגלל המשטרה. העדות הכתובה שלו בארה"ב, ממנה הובא לעיל, לא יכולה לשמש במשפט. רק אם יוסי יעמוד על דוכן העדים תוכל המשטרה לקבל את הסיוע, החשוב מבחינתה, לעדות דכנר על העברת הכספים אליו. בינתיים, מכל המקומות בארה"ב, יוסי עובד בחברה שמנוהלת על ידי שרון צור, שמקורבת לאחיו, אהוד.

מתוך שיחה שערכנו עם שרון צור, בעלת החברה שמעסיקה את יוסי אולמרט:

יוסי אולמרט הוא על תקן יועץ בארגונים שאני מעורבת בהם, והוא דובר. עושה לנו אירועים.

את גם מקורבת לאהוד אולמרט?

יש לי מערכת יחסים מאוד טובה וקרובה עם אהוד אולמרט, אבל הוא אף פעם לא ביקש ממני
להעסיק אף אחד.

בדרך כלל, אנשים נדיבים במילים וקמצניים במעשים. מחומר החקירה הזה, שרובו שנחשף לראשונה כאן, נחשפת תמונה יוצאת דופן. אהוד אולמרט קשה כלפי אחיו. במשך שנים הם בכלל לא בקשר. לפני שנה הוא סוף סוף הסכים לפגוש אותו במלון בוושינגטון. אולמרט במשך 45 דקות נוזף באחיו יוסי, אחרי שזה נקלע שוב לבעיות כלכליות, בין השאר, בגלל בעיות בריאות. האם יתכן שאותו אהוד אולמרט דואג שנדבניו יעבירו מאות אלפי שקלים לכיסוי החובות של האח שהוא כל כך כועס עליו? לא הגיוני. מצד שני, התרחיש האחר, שאנשים כמו טלנסקי ועד המדינה בפרשת הולילנד, שמואל דכנר, מעבירים כל כך הרבה כסף, בלי שאולמרט בכלל ידע, התרחיש הזה נשמע לי לגמרי דמיוני.

כתבתו של רביב דרוקר

עורך: אלון רייף.

צילום: יובל סייג, דודו בוקר.

מקליט: מור בידר.

תחקיר: לינור גריסריו.

כספי המיסים המעוכבים – שיעור באנטי מנהיגות

16 במאי 2011
 

אני נגד אי העברת הכספים לרשות הפלשתינית. זה לא הדבר שבגללו אני כותב, אבל אנמק קודם בקצרה.

1. הסכם הפיוס לא רע, לדעתי, לישראל (ראו פוסט קודם) והוא בטח לא סיבה להפסיק להעביר את כספי המיסים שלהם.

2. הכספים הללו הם שלהם ולא שלנו. אנחנו רק אוספים אותם. יש משהו מאוד לא הגון בהשארתם אצלנו. כדי לעשות משהו כל כך לא הגון, צריך סיבה ממש משמעותית. אם הייתה סיבה כזאת, היא בטוח לא נעלמה תוך שבוע כי עכשיו משחררים את הכספים.

3. הכספים הללו משמשים את סלאם פייאד במאמץ החשוב שלו לבנות מדינה מתוקנת. זה אינטרס שלנו שהמאמץ יצליח והוא צריך את הכסף הזה.

למרות כל הנימוקים המשכנעים הללו, לגיטימי לחלוטין לחשוב אחרת. ראש הממשלה יכול, כמובן, להחליט שהוא עוצר את הכספים, כי הוא רוצה להעביר מסר חד לרשות הפלשתינית – אם תשתפו פעולה עם החמאס, לא תהיה רשות. מה, שלדעתי, הוא אנטי מנהיגות בצורה הבוטה ביותר זה להגיד – אני עצרתי את הכספים? מה פתאום. זה שטייניץ. להשאיר לשטייניץ את עצירת הכספים ועכשיו את שחרור הכספים, זה פשוט מגוחך. זו בריחה ממנהיגות ומאחריות. לכולם ברור שמאחורי שטייניץ עומד נתניהו, אבל משום מה הוא מפחד להתייצב בגלוי. גם שרון עצר את הכספים וגם שרון שחרר אותם (לאותו פייאד, אבל אחרי הרבה יותר זמן), אבל הוא אמר בגלוי שהוא עוצר ונימק ולא נרתע מכל הלחצים הבינלאומיים. ממתי שר אוצר עושה החלטות מדיניות כאלה? איפה הממשלה? השביעייה? הקבינט? ובעיקר, איפה ראש הממשלה? קלינטון מדברת על זה, באן קי מון, האיחוד האירופי ומהצד שלנו, שטייניץ…לא ייאמן.

ההפגנה של יואל שליט ויערה וינקלר

15 במאי 2011
 

זה לא נוח להמשיך להתנגד לעסקת שליט. הקונצנזוס כל כך רחב, ההתגייסות של כלי התקשורת כל כך מסיבית, שמי שמעז להגיד משהו נגד, הוא טמבל או מנוול וכנראה ששניהם.

אחסוך מכם את טיעוניי נגד העסקה. כתבתי כבר הכול, גם בבלוג הזה, מיליון פעם. אני רק אגיד שהעמדות של אהוד ברק, גבי אשכנזי, עמי איילון, דני יתום, יעקב פרי וכרמי גילון הן פשוט משהו שאני לא יכול להסביר. אני נוטה להאמין שאף אחד מהם לא היה עושה את העיסקה לו זה היה בידיו. למה כשהאחריות לא עליהם, הם בוחרים לדחוף את העיסקה ההזויה הזאת? את זה אני לא יודע להסביר.

בטקס הדלקת המשואות בחרו אחיו של גלעד שליט וזוגתו, להפריע לטקס. ההפגנה זכתה לחיבוקים תקשורתיים חמימים וזה מוציא אותי מדעתי. לא, לא אכפת לי על הטקס. לא ראיתי אותו מעולם ואין לי שום עניין בקדושתו. מה שמפריע לי זה הפלטפורמה המחשבתית עליה נוסע החיבוק התקשורתי הזה.

זה מורכב מהקביעות הבאות: המאבק לשחרור שליט נכשל עד עכשיו. הוא נכשל, כי רק מבחן התוצאה משנה ובמבחן התוצאה, גלעד לא כאן (כולנו התרגלנו לקרוא לו בפמיליאריות גלעד, עוד הצלחה של המאבק). המאבק נכשל כי המשפחה אצילית מדי, רכה מדי, לא דופקת על השולחן כמו משפחת גרוף. בארץ, מאבקים כאלו לא עובדים. בארץ רק כוח עובד. סוף סוף המשפחה הבינה והפנימה את זה ועכשיו אולי משהו יזוז.

אני חולק כמעט על כל הקביעות הללו.

ראשית, המאבק לשחרור גלעד שליט הוא המאבק הציבורי המוצלח ביותר שהיה פה. לפי הסקר האחרון של "ידיעות אחרונות", קרוב לשישים אחוזים מהציבור מוכנים לשחרר מאות רוצחים עבור החזרת גלעד שליט. זה אחוז תמיכה שלא היה מעולם בישראל, באף שנה, באף עיסקה. הקונצנזוס סביב העיסקה, ההתגייסות של עיתונאים, אמנים, פוליטיקאים, גנרלים לטובת המאבק, כל אלו הם חסרי תקדים.

גם בשכנוע הממשלה, המאבק רשם התקדמות, שאין דומה לה. ממצב בו ממשלת ישראל הסכימה לשחרר שמונים מ-450 האסירים שדורש החמאס, למצב בו הממשלה, בראשות גדול המתנגדים לשחרור אסירים, בנימין נתניהו, מוכנה בעצם לשחרר את כל ה-450 ועומדת בכוחותיה האחרונים על עקרון אחד אחרון – שלפחות רבי המרצחים לא ישוחררו לאיו"ש.

אם זה לא מאבק מוצלח, אני לא יודע מה זה מאבק מוצלח. באנטבה חטפו כשמונים בני ערובה ואפילו החוטפים לא העזו לדרוש שחרור כל כך שערורייתי. שלושים שנה אחר כך, החמאס עומד לקבל את דרישותיו המקוריות מהראשונה עד האחרונה, כניעה מוחלטת של ישראל, מבישה ומשפילה.

התנהלות הקמפיין הביאה במידה רבה להצלחה הזאת. אגב, הוא לא תמיד היה אצילי. לא פעם היו בו מרכיבים של דפיקה על השולחן. אפשר להבין את זה בנסיבות הללו, אבל לטעון שהמאבק היה עד עכשיו שקט ומנומס, זה לחטוא לאמת, בלשון המעטה. אולמרט ונתניהו ספגו במהלך המאבק אמירות מאוד קשות, הפגנות ליד הבית והשפלות לא קלות.

גרוע מכל – ההפגנה הקטנה של יואל שליט ויערה וינקלר, מאשררת את תחושת הבטן של כל כך הרבה ישראלים – רק בכוח אפשר להשיג פה משהו. מהעובדים הסוציאליים ועד הרופאים, מהפרקליטים ועד עובדי הרכבת, כולם מאמינים שרק בכוח אפשר להשיג משהו, בהפרת חוק, באלימות ובצפצוף על נורמות. על הקביעה הזאת קשה לי לערער, אבל נדמה לי שזה אינטרס של כולנו שזו לא תהיה הדרך להשיג פה דברים. עיסקת שליט עכשיו תתקבל על ידי הכול כקשורה להורדת הכפפות, כביכול, של קמפיין שליט, עוד נזק שהעיסקה הזאת תעשה לכולנו.

תחקיר יד שרה

4 במאי 2011
 

לצפייה בתחקיר בווידאו לחצו כאן

זה קריטי להגיד את זה, על ההתחלה – בסיפור הזה אסור לשפוך את התינוק יחד עם המים. עמותת "יד שרה" היא מפעל חיים מבורך של משפחת לופוליאנסקי. היא עזרה ועוזרת לאינסוף אנשים בשעתם הקשה. לא במקרה קיבלו אורי לופוליאנסקי והעמותה שהקים על שם אימו שרה, את פרס ישראל. 103 סניפים, אלפי מתנדבים, תרומות של מאות מיליוני שקלים, יצירה ישראלית מבורכת.

אלא שעל היצירה הזאת מבקשת הפרקליטות להעמיד את מייסד העמותה לדין על שוחד. בשפה עממית האישום הוא שכדי להשיג תרומות לעמותה שלו, הוא דפק את תושבי ירושלים עם הפרויקט המכוער והמושחת של הולילנד.

לידי "המקור" הגיע חומר החקירה המלא בפרשת "יד שרה", לופוליאנסקי והשוחד שקיבל, לכאורה, מיזמי הולילנד. העדויות הללו נחשפות כאן לראשונה.

מתוך עדותו של עד המדינה בפרשת הולילנד, שמואל דכנר 11.04.10:

"קשה לטעון שזו "תרומה תמימה" ללא כוונות נסתרות מאחורי זה. זאת גם לאור העובדה שיחסי ה"קח ותן" נמשכו קרוב ל – 13 שנה. אורי לופוליאנסקי הביע תחילה ספקות בקשר לפרויקט המוצע ואילו בסוף 94 הפך לאוהד מושבע של הפרויקט. בדיקה בספרי "יד שרה" תוכל להראות שכבר באותה שנה החלה הזרמת הכספים שלי ל"יד שרה"".

ואיזו הזרמת כספים זו הייתה. דכנר תרם בדרכים שונות 1.386 מיליון שקלים ל"יד שרה" רק בין השנים 2000 ל – 2006. השיקים והחשבוניות שלו מראים: 30 אלף שקלים, 60 אלף שקלים, 25 אלף, 75 אלף. זרם כספים גדול וקולח. ויש גם את הקבלות מ"יד שרה", עליהן חתומה שושנה שרעבי. מי זאת? עוד נגיע אליה.

דכנר הוא זה שקנה ארון קודש, למשל, עבור העמותה. 77 אלף שקלים מחירו. קנה את הריהוט לבית הכנסת של הארגון בירושלים, וילונות, רהיטים, קנה מערך מחשוב לסניף בהרצליה, עזר בשיפוץ הסניף בבאר שבע, בקיצור, הפך לתורם נדיב ומשמעותי של העמותה.

מתוך עדותו במשטרה של עד המדינה בפרשת הולילנד, שמואל דכנר:

"בכל המקומות הללו יש עד היום שלטים שהמקומות האלו נתרמו בכספי".

לא רק עד המדינה, נציגו של פרויקט הולילנד, תרם סכומים גדולים ל"יד שרה". גם היזם בעצמו, הלל צ'רני ואמו, תרמו. עד שנת 1996 הם עוד תורמים בקטן: 100 שקלים, 600 שקלים, 1,300. ואז, משנת 1996, הזמן בו תכנית הבנייה מתחילה לטפס בוועדות, צ'רני ואימו תרמו 1.2 מיליון שקלים ל"יד שרה". ליתר דיוק, להקמת השיקומון בירושלים, מתקן מיוחד שעוזר לפגועי ראש.

מתוך עדותו במשטרה של הלל צ'רני, 11.4.10:

צ'רני: בשנת 1999 או 2000 פנה אליי עד המדינה (שמואל דכנר) וביקש תרומה גדולה ל"יד שרה". הבקשה שהגיעה אליי מ"יד שרה" הייתה שערורייתית. הם קיבלו רבע ממנה במסגרת תרומות אחרות שנתתי ומאז אין לי כל קשר אליהם".

החוקר: לופוליאנסקי בתפקידיו השונים, גם כראש עיר, פעל רבותלקידום הולילנד. מדוע העברתם כספים ל"יד שרה" שלופוליאנסקי עומד בראשה?

צ'רני: בעברית של חברי הכנסת קוראים לזה "לובינג". עשינו "לובינג". מדינת ישראל לא מצאה לנכון עד לאחרונה שנוהל זה אינו תקין. (עובדה גם ש) לא העברתי את התמורה הגבוהה שנדרש ממני (על ידי "יד שרה") ואם תרצה, סיכנתי את מערכת היחסים ביני לבין לופוליאנסקי".

צ'רני, אגב, אמר לחוקרים כי "יד שרה" ביקשו ממנו תרומה של לא פחות מארבעה מיליון שקלים, מה שהעלה את חמתו. החוקרים הראו לו שמיליון ומשהו השקלים שהוא כן תרם, נרשמו בספרי הפרויקט כהוצאות. הוצאות. כמו לשלם לאדריכל.

מה שיותר חשוב זה שלפי שמואל דכנר, לופוליאנסקי ביקש לא רק עבור "יד שרה". הוא גם ביקש וקיבל 30 אלף דולר למימון יום הבחירות שלו ביוני 2003, וכן ביקש שדכנר יעזור לכולל "נחלת מאיר", שהבן של אורי, יצחקו לופוליאנסקי, מנהל. דכנר תרם לכולל 30 אלף שקלים. הנה קטע משיחה שערכנו עם יצחק לופוליאנסקי, בנו של אורי לופוליאנסקי:

אתה טוען בעדות שלאבא שלך אין שום קשר לזה בעוד שהפרקליטות קושרת את זה להולילנד ולמעמדו של אבא שלך, מר לופוליאנסקי.

מה אני יכול לעשות? יש פה הרבה שקרים בכל הסיפור הזה. זה יגיע לבית המשפט והאמת תתגלה בעזרת השם בצורה הכי ברורה שיש. כמו שהכל בלוף, גם זה בלוף.

לעדותו של עד המדינה, דכנר, נגד לופוליאנסקי יש לכאורה חיזוקים. הנהג של דכנר העיד שהביא מעטפות ממנו ללשכת לופוליאנסקי. המזכירה העידה שהיא זוכרת שהבן יצחק הגיע לקחת תרומה.

מתוך עדותו של אברהם נתן, שעבד למען "הולילנד":

"עד המדינה אמר לי שהוא תרם כספים ל"יד שרה". שאלתי אותו מה הקשר שלך ל"יד שרה", והוא אמר שלופוליאנסקי הוא יו"ר הוועדה לתכנון ובנייה ולכן תרם".

דכנר העביר גם מסמכים כמו המכתב הזה, שכתב ליזם "הולילנד", הלל צ'רני. מתוך מכתבו של דכנר ליזם הולילנד, הלל צ'רני, 29.12.2001:

"הוא (לופוליאנסקי) כועס עלינו ואתה מעמיד אותי במצב רע. טוען שבפגישה איתך הבטחת העברת כספים ל"יד שרה". הבטחתי לו שאזרים כעת סכומים נוספים ואדאג שגם אתה תעמוד בהתחייבויותיך. ידוע לך כמה המצב היום רגיש בייחוד לאור התנגדותו של שטרית (מהנדס העיר) לשינוי הייעוד. נא לטלפן לא"ל (לופוליאנסקי) ולפייס אותו".

מה לופוליאנסקי נתן בתמורה? אוהו, הרבה מאוד. לפחות לפי גרסת המשטרה והפרקליטות. ראשית, הוא השתמש בסמכותו לא לשמוע מאות רבות של התנגדויות של תושבים לתכנית הבנייה חסרת התקדים ב"הולילנד". שנית, הוא עזר ליזמים לשלם פחות היטלים לעירייה. ושלישית, הוא עזר להם להגדיל את אחוזי הבנייה בפרויקט העצום ממילא. תראו, למשל, את מהמסמך הבא.

מהנדס העירייה, אורי שטרית, שבשלב הזה כבר תומך בתוכנית, לפי הפרקליטות, כי גם הוא התחיל לקבל שוחד, כותב לפקידה בעירייה, שניסתה להוריד להולילנד שתי קומות ממגדלי הענק:

"דיברתי עם סגן ראש העירייה, אורי לופוליאנסקי, והוא הבהיר לי שלא הייתה כוונה להוריד ממספר הקומות".

הפקידה, אגב, העידה במשטרה שהיא אכן נלחמה בהרבה מדרישות היזמים, אבל בסיפור הזה של הקומות במגדלים של "הולילנד", הפרשנות הייתה סבירה לחלוטין.

גרסת ההגנה שנחשפת כאן לראשונה, מבוססת בראש וראשונה על אישה בת 70, פנסיונרית מ"יד שרה", אותה שושנה שרעבי שחתמה על הקבלות לדכנר. בשנים הרלוונטיות היא עבדה בגיוס כספים עבור הארגון.

מתוך שיחה טלפונים שקיימנו עם שושנה שרעבי, לשעבר מגייסת התרומות של "יד שרה":

אני כשעבדתי אצל אורי לופוליאנסקי אני ראיתי לפניי את אורי צדיק ועדיין בעיניי אורי הוא צדיק. עד המדינה (דכנר) הוא בן אדם שפשוט בעל הזיות. מה הוא אמר? שושנה יודעת שהוא תורם מהולילנד?

לא, הוא אמר "שושנה הייתה באה אלי אחרי שהיא תסכם עם לופוליאנסקי".

רגע, אורי לופוליאנסקי היה שולח אותי אליו?

כן.

אז הוא שקרן, בכלל אורי לא ידע את זה, אני הלכתי וביקשתי ממנו תרומה שבכלל לא שייכת ל"יד שרה".

המשטרה הראתה לשרעבי ששמואל דכנר תרם בסכומים משמעותיים גם לא דרכה, אבל שרעבי בשלה.

בחזרה לשיחה עם שושנה שרעבי:

שאת סניף באר שבע הוא פרסם על שמו ועל שם ההורים שלו. אם זה הולילנד אז למה הוא מנציח את שם המשפחה שלו?

אני אסביר לך מה הוא אומר בעדותו על זה. הוא מראה תכתובת בינו לבין צ'רני, שצ'רני מאשר לו לתרום ואז הוא אומר… הוא שאל את צ'רני "אתה רוצה שהשלטים יהיו על שמך, על שם המשפחה שלך?" הוא טוען שצ'רני אמר לו "לא, זה יראה יותר מידי מסריח". ולכן הוא רשם את זה על שמו.

למה הוא ביקש ממני לחכות עד שהמשפחה שלו תבוא מאנגליה? מאיפה אני יודעת שיש לו משפחה באנגליה? מאיפה אני יודעת את כל הסיפורים האלה? מה זאת אומרת "שושנה מדברת"… אז הוא בא אלי וכו'… איך זה יכול להיות?

אם שרעבי בכלל היא זו שהתרימה את יזמי "הולילנד" ולא לופוליאנסקי, אז האם ייתכן שכוונות התורמים היו נכלוליות, אבל מקבל התרומה לא היה מודע בכלל לכל העניין?

מתוך עדותו של אורי לופוליאנסקי במשטרה:

"לא קיבלתי מעולם משכורת או טובת הנאה מ"יד שרה". אני לא זוכר שעד המדינה בא אליי באיזו בקשה ואני לא ביקשתי ממנו. אני נוטה להניח שהוא תרם חלק מיוזמתו. אני לא יזמתי פנייה להלל צ'רני. שושנה שרעבי עמדה איתם בקשר".

ראש עיריית ירושלים לשעבר הכחיש חקירתו את סיפור מימון הבחירות שלו ובחקירותיו הבאות אמר שהוא מרגיש שעושים לו עוול עצום ולכן מעדיף לשמור על זכות השתיקה. האם עושים ללופוליאנסקי עוול עצום?

במשטרה יגידו לכם, הוא אולי לא קיבל כסף מ"יד שרה", אבל תראו כמה מבני המשפחה שלו כן מקבלים. האחות היא מנהלת סניף חיפה, שתיים מהבנות מקבלות משכורת מהארגון ואחת הכלות עובדת בו. מצד שני, זהו מפעל חיים של המשפחה. עוד הרבה מבני המשפחה הם מתנדבים של הארגון. בבית של לופוליאנסקי יש מעין סניף של "יד שרה". מורכב. תראו אפילו מה אומר עד המדינה.

מתוך עדותו של עד המדינה בפרשת הולילנד, שמואל דכנר, 25.3.10:

"באותה עתבמוח שלי ושל צ'רני הייתה הבדלה ברורה בין אלה שקיבלו שוחד לעצמם, לבין "יד שרה" שהיה ועדיין מוסד מפואר ביותר. רק בשנת 2003 התחלנו לשאול את עצמנו מה ההבדל בין לופוליאנסקי שלא מכניס לכיס, לבין אלה שכן מכניסים לכיס, והגענו למסקנה שאין למעשה הבדל".

השורה התחתונה שלי לגבי הסיפור הזה מאוד אמביוולנטית. מצד אחד לופוליאנסקי לא לקח כסף לכיסו. מצד שני, לכאורה, הוא עזר להקמת מפלצת "הולילנד" משיקולים זרים. מצד שלישי, לא נורא שיזמים ישימו את המיליונים שלהם בכיסאות גלגלים ועזרה לפגועי ראש. ומצד רביעי ואחרון, בפעם הבאה שאכנס לסניף "יד שרה", ארגיש קצת אחרת.

כתבתו של רביב דרוקר

עורכת: טלי קורין

צלם: יובל סייג

מקליט: מור בידר

תפסיקו לפחד כל הזמן

1 במאי 2011
 

ויקיליקס עומדת לשחרר כמות מסמכים סודיים? חרדה בישראל. הפיכה במצרים? חשש בירושלים. הפגנות בסוריה? בכירים בירושלים חוששים. הסכם פיוס פתח – חמאס? חרדה, חרדה, חרדה. מה יהיה יהודים? עד מתי כל התפתחות בעולם תקפל בתוכה רק איומים וסכנות? מה צריך להיות במחסני הנשק שלנו כדי שנאמין שאיזשהו שינוי במדינה אחרת, יכול להיראות לנו כמו הזדמנות? מתי נקרא כותרות כמו "תקווה בירושלים"? אצלנו יש או "חרדה בירושלים", או/ו "איך לא ידענו? המודיעין נכשל".

אני לא גיא בכור (שהגיע לאולפננו בתחילת ההפגנות במצרים והסביר שמובארק חזק, הוא לא ייפול ולעג לפרשנים שחזו את נפילתו, רוצה לומר, אהוד יערי). נפילת מובארק לא אמורה להיות התפתחות חיובית, אבל מי יודע. אולי דווקא עמרו מוסא יפתיע? אולי יותר דמוקרטיזציה תביא ליותר נורמליזציה? אולי המהומות בסוריה יחלישו את ציר הרשע? יקטינו את יכולת התמרון של אסד להתעסק בסכסוכי חוץ, כשהוא נלחם על חייו?

הסכם הפיוס בכלל נראה לי כמו הזדמנות גדולה. בעינינו החששניות, החמאס ישתלט על התנועה הלאומית הפלשתינית וישלוט בשטחים. ואולי דווקא הפתח יביא את החמאס להתמתן? אולי החמאס ישתמש בפיוס הזה כדי לאפשר לאבו מאזן לנהל מו"מ עם ישראל מנקודה הרבה יותר לגיטימית? אני לא רוצה להתחיל להיכנס לדוגמאות היסטוריות של האצ"ל, הלח"י וההגנה, להזכיר מה הוביל לתהליך השלום באירלנד וכו'. לעתים, זו דרכו של הארגון הקיצוני להתמתן. לא, זה לא בטוח, אבל נמאס לשמוע כל הזמן שהמנהיגים שלך מפחדים וחוששים, נמאס לי לקרוא כל הזמן  שהמעצמה הכי חזקה במזרח התיכון, שיש לה נשק להשמיד את כל עולם 5 פעמים רצוף, מפחדת מכל דבר שקורה. פעם מזמן השתתפתי בקורס על מנהיגות בזמן משבר. דובר על זה שמנהיגים צריכים לדבר עם עמם בזמן המשבר, להסביר, להרגיע, לחלוק רגשות. אחד הסטודנטים שאל. מותר למנהיג לחלוק גם רגשות של פחד? המרצה האמריקני נראה מבועת. לא. זה אסור. במילים אחרות, מנהיגינו, גם אם אתם חוששים ומפחדים, עשו טובה, תשמרו את זה לעצמכם.

עמיר פרץ 1 בוז'י הרצוג 0

14 באפריל 2011
 

כמה הערות על התבטאותו ה'גזענית' של הרצוג:

1. אני משוכנע שהרצוג אמר את הדברים לרוב דנין, הדיפלומט האמריקני, למרות הכחשתו. אני בטוח שהוא אמר אותם גם אחרי ששמעתי את דנין מגן עליו.

2. אין שום פסול במה שהרצוג אמר. הצביעות פה היא מדהימה. הרצוג לא אמר שהוא חושב שפרץ אגרסיבי, מרוקאי וכו'. הוא אמר שחלק מציבור מצביעי העבודה תופסים את פרץ ככזה. זה נכון, זה ידוע וזה נאמר גם על ידי עמיר פרץ בשיחות סגורות, גם אם הניסוחים היו קצת יותר מתונים.

3. אז למה בכל זאת פרץ ניצח את הסיבוב הזה? כי הוא הביא לידי ביטוי את הבטן הרכה של הרצוג. שהוא חלש כביכול. למה בוז'י רץ להכחיש? בשביל מה התחנן לדבר עם פרץ? נכון, הוא לא התחנן, אבל בקמפיין הוא צריך לדעת שטלפון כזה לפרץ, ישחק לידיו ויתפרש כתחנונים, כהודאה שעשית משהו רע. הרצוג היה צריך להגיד – אני לא זוכר אם אמרתי את זה (בהנחה שהוא לא זוכר), אבל זה נשמע לי כמו משהו שהייתי יכול להגיד. עבדתי קשה במערכת הבחירות 2006 כדי לשכנע בוחרים להצביע עבור עמיר פרץ, למרות תפיסות גזעניות ששררו בקרב חלקים מהציבור. לצערי, אחרי הבחירות, ח"כ פרץ איכזב רבים מהבוחרים ששיכנעתי להצביע עבורו. זהו. לא התנצלות, לא פגישה עם פרץ, לא לשכנע את רוב דנין לדבר בשבילו, לא להפציר בשגריר האמריקני לפרסם הודעה בזכותו, זו בדיוק סוג ההיסטריה, שהרצוג חשוד בה ואסור היה לו לשדר.

4. במסיבת העיתונאים בה השיק עמיר פרץ את המירוץ שלו, שאלה אותו כתבת "מעריב", מיה בנגל, איך יכול להיות שכל אלו שיושבים ליד שולחן הכבוד שלו הם מזרחיים (למחאת טליה ליבני מנעמ"ת,  שתבעה את עלבון שורשיה הפולניים). פרץ, לא בפעם הראשונה, סירב לעשות שימוש בפוטנציאל העדתי שהיה בשאלה. הוא לא שיחק את המשחק שסילבן שלום משחק בשנים האחרונות, מעין משחק עדין עם השד העדתי (שלום אמר ל"מעריב" בסופ"ש שזה מדהים שעוד לא היה לנו ראש ממשלה מזרחי. מעניין את עלבונו של מי הוא תובע). בסיפור הזה, גם פרץ לא התאפק. הוא רכב על ההתבטאות הלא בעייתית של בוז'י וניפח אותה כדי להראות מי פה כבר עבר כמה קמפיינים קשוחים ומי בתול. בינתיים, זה עבד לא רע. 

לחקור את כולם – הניצחון של נתניהו

5 באפריל 2011
 

אין בעיה. שכולם ייחקרו. שרים, חברי כנסת, חמש שנים אחורה, עשר, כל נסיעה לחו"ל, כל קפיצה, לא מפריע לי. חוץ מזה, שכל הדרישה הזאת עקומה ופוליטית ומרגיז שאנשים כמו בני בגין ודן מרידור שותפים לה.

לפני תשע שנים פורסמה אותה מודעה מפורסמת של צחי הנגבי על המינויים שעשה במשרד לאיכות הסביבה. מבקר המדינה הקודם, שהיה הרבה פחות אקטיבי מהנוכחי, החליט לפתוח בבדיקה מיוחדת. למה לא דרשו אז שיחקור את כולם? נורמת המינויים הפוליטיים בוודאי הייתה אז יותר שכיחה, מנסיעות לחו"ל על חשבון נדבנים וגופים שלא אושרו בוועדת האתיקה. המבקר גולדברג פרסם דו"ח מיוחד, שלא כהרגלו, רק על הנגבי ומינוייו. לא על כולם. הוא לא חקר את כולם, לא הלך שנים אחורה. הוא אמר – פה התגלה משהו חריג, בעיניי, וחקר אותו. בדיעבד, בבית משפט, כשדנו במישור הפלילי, עמדה לזכות הנגבי טענת "מן הצדק", כלומר כולם עשו ורק נגדי הוגש כתב אישום.

בעניין נתניהו, לא דנים כרגע במישור הפלילי. מדברים על בדיקה נטו. העובדה שהוא הצליח לגרור את כולם לבדיקה הזאת, בלי שמץ ראייה שעוד מישהו הפר את הכללים, היא ניצחון עבורו. היא תהיה נצחון גדול, אם היא תגרום לקבורת הבדיקה, בהטבעת המבקר בכל כך הרבה חומר, שהוא לא יוכל למצוא את ידיו ורגליו. זה יהיה ניצחון קצת פחות גדול, אם המבקר יתרכז רק באותם מקרים בהם הובא לידיעתו מידע שמצביע לכאורה על הפרה של הכללים הנהוגים בנושא. כאמור, עד עכשיו לא צץ מידע כזה, אבל שלא תהיה אי הבנה – אם יש עוד ח"כים ושרים, שנסעו בניגוד לכללים, צריך לפרסם את זה ולבדוק את זה.

ותודה לברוך קרא, עמיתי וידידי, שהזכיר לי מה קרה בהנגבי מול מה שקורה כאן. 

תחקיר נסיעות ביבי – הספינים 2

3 באפריל 2011
 

כולם נוסעים, כולם צריכים להיבדק – זו הטענה המגוחכת מכולן. היא דומה לטענה שכולם לוקחים "ישראל היום" בחינם, אז מותר למישהו לקחת בלי כסף מהדוכן גם עיתונים, שכן עולים כסף.

אני אסביר – לחבר כנסת מותר לנסוע לחו"ל על חשבון גורם חיצוני. יש נוהל. צריך להגיש בקשה לוועדת האתיקה. להסביר מי מזמין אותך ולמה. ועדת האתיקה בודקת ואם אין ניגוד עניינים בין הגוף המזמין לפעילות חבר הכנסת, היא תאשר. הכל בסדר. נתניהו והרבה מאוד חברי כנסת אחרים נסעו במימון הרבה גופים כאלו וזה, על פי הנהלים הקיימים, לגיטימי. לא עלתה על כך בתחקיר מילת ביקורת אחת. מה שונה במקרה של נתניהו? למה, אם עושים בדיקה, צריך לבדוק אותו? כי רמת הנסיעות שלו היא כזאת שגוף אחד לא מספיק כדי להרים אותה. לכן, מצטרפים גופים, לעיתים אנשי עסקים, שמשלמים חלק מחשבונות הנסיעה. אלו לא הובאו בפני ועדת האתיקה, לא אושרו, אף אחד לא בדק אם יש או אין ניגוד עניינים בינם לבינו ואת זה, ככל הידוע לי, אף חבר כנסת אחר לא עושה. אם מישהו עושה את זה, זה שווה תחקיר, אבל עד היום לא הובאה ראייה אחת שמישהו אחר, חוץ מנתניהו, עושה את זה.

אני אתן דוגמא, כי זה קצת מסובך ועל כך בונים נתניהו, אנשיו ועיתונו. בספטמבר 2006 נסע נתניהו לארה"ב. הוא ביקש וקיבל מועדת האתיקה לנסוע במימון של בי"ח ביקור חולים ועמותה בשם המרכז הרפואי אשדוד. עד כאן בסדר. אבל אז הצטרפו למימון גם גוף בשם HERITAGE, ישראיל בשם דדי גראוכר, עמותה בשם המרכז ללימודים קהילתיים ועוד. כל אלו לא קיבלו אישור. נתניהו ידע, מן הסתם, שאף אחד לא יאשר לאדם פרטי לשלם את חשבון המלון שלו. זה לא עניין פרוצדורלי. זה עניין מהותי ועל כך התחקיר. הספין של נתניהו, חלק מאנשי הליכוד ו"ישראל היום" הוא פשוט מגוחך.

אנחנו לא יכולים להיכנס לפרטי התחקיר כי הנושא בתביעה – זו הטענה של גברת שרה נתניהו בראיון לחדשות 2. ובכן, גברת נתניהו בוודאי יודעת היטב שהתביעה שהוגשה כנגדי וכנגד חדשות 10 לא מזכירה כלל את תחקיר הנסיעות. היא הוגשה על משהו אחר. מסמך שחשפנו והראה סיכום חלקי של התורמים לפריימריס 2005 של נתניהו. גברת נתניהו ניסתה להיתלות בתביעה הזאת כדי להימלט מדיון בעובדות התחקיר, שבגינו לא הוגשה תביעת לשון הרע.

ביבי טורס – הספינים של נתניהו

30 במרץ 2011
 

הנה כמה מהספינים והתשובות שלי:

אני נוסע ברמת האירוח המקובלת בעולם, בדיוק כמו קלינטון ובלייר – שטויות במיץ עגבניות. קלינטון ובלייר טסים ברמת אירוח גבוהה כאזרחים פרטיים. זה לא בעייתי, בדיוק כשם שאין שום בעיה, שמר נתניהו נסע ברמה כזאת בזמן היותו אזרח פרטי. קלינטון ובלייר לא היו מעלים על דעתם לנסוע על חשבון איש עסקים זר לחו"ל, כשהם היו נשיא ארה"ב וראש ממשלת בריטניה. נתניהו יכול לנסוע בסטנדרט אירוח מכובד מאוד כשר אוצר, או יו"ר אופוזיציה על חשבון משרד האוצר או הכנסת, כמו רוני בר און, סילבן שלום וכל אחד אחר. הוא מעדיף לנסוע על חשבון ארגונים אחרים, כי הוא רוצה לנסוע בכרטיסי טיסה של 40-45 אלף שקלים לכרטיס וללון בסוויטות של 10,000 שקלים ללילה. זה אכן סטנדרט אירוח שמשרד האוצר או הכנסת לא מוכנים לממן ובצדק.

הארגונים שמזמינים אותי קובעים את רמת האירוח, לא אני – לא נכון. כפי שהראינו בתחקיר, אנשי נתניהו דורשים את המחלקות הראשונות, המלונות המפוארים, שירותי וי איי פי בשדה התעופה, רכבים צמודים וכו'. לא בכדי זה תמיד אותם מלונות. סוויטה מספר 155 במלון הקונהוט בבריטניה. מלון המארק בניו יורק, מלון המנדרין אוריינטל וכו'.

ביבי הוא מרצה מאוד מבוקש ולכן כולם מזמינים אותו לדבר  – נתניהו הוא אכן מרצה מבוקש, אבל הרבה מההרצאות הללו הן יוזמה של נתניהו ולשכתו, שמעוניינת לנסוע במועד מסוים ותופרת סביב זה נסיעה. התפירה היא דרך הזמנות לאירועים אמיתיים, כי תמיד יש הזמנות ותמיד יש אירועים כי ביבי הוא אכן מרצה מבוקש.

קיבלתי אישור מיו"ר ועדת האתיקה דאז, חיים אורון לנסיעות בשנת 2006 – זה הספין המתוחכם מכולם.

ראשית, אין ולא יכול להיות אישור לטיסות במטוס פרטי של נדבן, כפי שקרה לפחות 3 פעמים בשנים הללו. אין ולא יכול להיות אישור לאיש עסקים בשם דדי גראוכר לממן חשבון מלון של הזוג נתניהו בניו יורק בעלות של 48 אלף שקלים. אין ולא יכול להיות אישור לחברת היי-טק בשם פרוסיד קפיטל, חברה שהיו לה באותו זמן משרדים בישראל, לממן טיסה ב – 19 אלף דולר לנתניהו ואישתו. אין ולא יכול להיות אישור לנסיך בלגי בשם סימון דה מרוד, שהתעניין בעסקים בישראל, לשכן את נתניהו ואישתו בטירה מפוארת בלי לשלם. אין ולא יכול להיות אישור לאיש עסקים בריטי בשם ג'ושוע ראו לממן טיול כיף לסקוטלנד, כולל טיסות, מדריך טיולים, רכב, נהג , כרטיסים לכדורגל וכו'  (הטיול בסופו של דבר בוטל, אבל ראו כבר שילם מראש חלק מההוצאות). אין ולא יכול להיות אישור לבונדס לשלם את כרטיסי הטיסה של יאיר ואבנר נתניהו ביולי 2005, כשאבא שלהם שר אוצר. אין ולא יכול להיות אישור לאיש עסקים בשם מארק בלזברג, שפעיל בישראל, לשלם את הוצאותיה של משפחת נתניהו דרך ארגונים פילנטרופיים שלו.

שנית, אורון לא אישר לנתניהו להטיס את אישתו בכל נסיעה ואין לו סמכות לעשות כן. יש החלטה מפורשת של ועדת האתיקה מ – 2002 שאסור לממן את רעיית חבר הכנסת במימון חיצוני. למרות זאת, בעת התחקיר ידענו על המכתב של אורון וטענת נתניהו. אמרנו את זה גם בתחקיר. כשספרנו את ההפרות לכאורה של נתניהו את כללי האתיקה, לא ספרנו את המימון החיצוני של גברת נתניהו באותן נסיעות שנויות במחלוקת.

שלישית, גם אם נלך לשיטתו של נתניהו, שבאותן נסיעות מאפריל 2006 עד דצמבר 2006 היה לו אישור לממן את אישתו במימון חיצוני, הרי אין לו אישור לממן אותה על ידי גופים שלא אושרו בוועדת האתיקה. מסובך?

הנה דוגמא. ביוני 2006 נתניהו ואישתו בארה"ב. המממן – מכון מחקר בשם AEI. נתניהו מקבל אישור. אישתו לא. בוא נניח שיש לה. אבל לשניהם אין אישור לטוס במהלך הנסיעה במטוס הפרטי של ספנסר פרטרידג'. באוגוסט 2006 נתניהו טס ללונדון. הוא ביקש אישור שהאגודה למען החייל תממן את נסיעתו וקיבל. אלא שהבונדס מימן ואותו איש העסקים, ג'ושוע ראו. הוא לא קיבל אישור לכך ואישתו לא קיבלה. לכן, זה ספין הספינים. אתה לא יכול לקבל אישור למימון של גוף, שכלל לא ביקשת. ברגע שלא קיבלת אישור, גם אשתך אין לה אישור, בכל מקרה.

זה שונה לגמרי מ"ראשון טורס" – ובכן, זה שונה, אבל יש גם נקודות דמיון. שני האישים, נתניהו ואולמרט, היו יכולים לנסוע כדין ברמת נסיעות איקס. שניהם רצו לנסוע ברמה של 3 איקס. אולמרט, לפי כתב האישום, אמר לשלושה ארגונים – כל אחד מכם ישלם איקס על נסיעתי. הארגונים לא ידעו אחד על השני וכך התקבלה במרמה המסה של 3 איקס, שאיפשרה את נסיעתו. נתניהו נהג ביותר חוכמה. הוא פיצל את הנסיעה שלו, שעולה 3 איקס, לשלושה חלקים. סתם לשם הדוגמא – טיסה שלו, טיסה של אישתו, מלון של שניהם. כל אחד מהמרכיבים נזרק על ארגון אחר. התוצאה זהה – הארגון במקרה של אולמרט שילם כמו הארגון במקרה של נתניהו. הנסיעה במקרה של אולמרט עלתה כמו הנסיעה של נתניהו. בשני המקרים היו 3 ארגונים. המקרה של אולמרט הוא לכאורה פלילי. המקרה של נתניהו שונה. לא פלילי? לא יודע.

אז הוא ביקש פירות, מה הביג דיל – אנשי נתניהו ציטטו במהלך הראיונות ממסמך דרישות של הזוג נתניהו לקראת אחת מנסיעותיהם. הם יצרו תחושה שהיינו קטנוניים. מה הפסול בלהעביר למלון מסמך עם תפריט שאתה מעדיף? ובכן, באמת אין בעיה, רק שזה לא טיב המסמך. המסמך אותו חשפנו נחשף כשנתניהו היה אזרח פרטי. הוא נסע עם משפחתו לחופשה משפחתית על חשבון איש העסקים הצרפתי מאיר חביב (לפחות על פי המסמך שבידינו. חביב מכחיש). לקראת החופשה נשלח מלשכת נתניהו מסמך ארוך ומפורט, שאנחנו הקראנו רק חלק ממנו, עם רשימת הדרישות. זה נראה לנו כמו כוכבנית הוליבודית, ששולחת את דרישותיה. זה נראה לנו מוזר ששולחים כזה דבר לאיש עסקים, שעושה לך טובה ומארח אותך. לכן, פירסמנו את זה.

הערה בשולי הדברים – בראיון רדיו בגלי צה"ל אצל דני קושמרו, יום אחרי התחקיר, התעמתתי עם רן ישי, משנה למנכ"ל משרד ראש הממשלה. את ישי אני מכיר שנים ארוכות ממשרד החוץ. הייתי די המום מרמת ההתלהמות שלו, במיוחד ממישהו שנמצא במצב עדין. בדיוק מסדרים לו את התפקיד במשרד רה"מ, הוא עובר מכרז כאילו הוא לא משרת אמון, נמצא בחל"ת ממשרד החוץ, לא פשוט. במהלך העימות, ניסיתי לספר למה זכה בלשכת נתניהו בעבר לכינוי "העוזר ההודי". זה לא יצא טוב. סיפרתי רק חלק מהסיפור וישי עשה מזה מטעמים, כאילו אני צוחק על צבע עורו. אז הנה האנקדוטה המלאה. באחת מהנסיעות לחו"ל, ישי ונתניהו היו ביחד על המטוס, אלא שנתניהו היה במחלקה הראשונה וישי בתיירים. במהלך הטיסה ישי רצה לעדכן את הבוס במשהו. הוא ניסה לעלות למחלקה הראשונה. לא נתנו לו. הדייל הסכים ללכת לנתניהו ולהגיד לו שהעוזר שלו רוצה לדבר איתו. כשהוא בא לביבי הוא אמר – העוזר ההודי שלך רוצה לדבר איתך…מאז הוא כונה בלשכה עוזר הודי. גזענות של דייל.

תחקיר: הנדבנים של נתניהו »

נתניהו לא קיבל אישור »

כך נראה נתניהו במונית האווירית »

תחקיר נסיעות נתניהו

23 במרץ 2011
 

לצפייה בתחקיר בווידאו לחצו כאן 

ביולי 1999 עזב בנימין נתניהו את לשכת ראש הממשלה. לקח לו כמעט עשר שנים לחזור לשם, אבל לא היה יום בעשר השנים הללו, שהוא לא חלם ועשה הכל כדי לחזור. חלק חשוב במאמצים של נתניהו עבר דרך טיפוח קשר אינטנסיבי עם בעלי הון. זה נעשה בשיטתיות וכמעט קשה לתאר כמה אנרגיה וזמן השקיעו בזה נתניהו ומשפחתו.

במשך כמעט שנתיים נאספו לצורך תחקיר זה מאות מסמכים, חשבוניות, קבלות, כרטיסי טיסה ונערכו שיחות עם עשרות אנשים. התחקיר הנוכחי יתרכז בנסיעותיו של נתניהו ומשפחתו לחו"ל. הנסיעות הללו תוקצבו במקרים רבים על ידי יהודים עשירים, מקורבים, שמעוניינים בקרבתו של נתניהו. אחד מהם ארגן טיול כיף למשפחת נתניהו בסקוטלנד, השני הטיס אותו במטוסו הפרטי, השלישי שילם את הסוויטה המפוארת במלון בניו יורק, הם אירחו אותו בטירה מפוארת, ושילמו על נסיעות אשתו. זה לא קרה פעם ולא פעמיים. זה קרה עשרות פעמים בעשר השנים עד שחזר נתניהו באפריל 2009 ללשכת ראש הממשלה.

בין 1999 ל – 2002 נתניהו הוא אזרח פרטי, "אזרח מודאג", כדבריו. דפוס הנסיעות שלו לחו"ל נקבע במידה רבה באותן שנים. הנה חשיפה ראשונה של ספר הטלפונים של נתניהו, ספר טלפונים שכל פוליטיקאי ישראל היה רוצה. הספר הספציפי הזה נכתב ביולי 2002 לקראת חזרתו של נתניהו לזירה הפוליטית, הוא מורכב בעיקר מבעלי הון וכולל הערות לצד התורמים. על אחד מהם, ג'ורג' קליין, כתוב "עשיר. הקשר לא מספיק טוב. צריך לשפר", על אחר, חיים קורן-קירש: "ישראלי צרפתי. נפגשו בצרפת. קשר ברמה עסקית. אולי בעתיד יוכל לתרום. נשיא של חברה. עשיר".

נתניהו אוהב לדרג את העשירים סביבו. למספר אותם. במסמך נדיר שנמצא בידינו מצוינים שמות אנשים, ולידם מספרים וסימנים בכתב ידו של ביבי. הנה מקרא שהכנו, רק על אחריותנו. מחוק – לא עשיר, 3 לא כל כך שווה, 2 די אמיד, 1 ממש עשיר. חיבור של שני המסמכים חושף את ליגת החלומות של נדבני נתניהו – מאיר חביב, האיש של נתניהו בצרפת, מסומן 1 כוכבית. יהודה ויינגרטן, האיש של נתניהו בבלגיה, 1 ופלוס. טוני גלברט 1 איקס, עליו נכתב בספר "חבר עסקי. גר בפלורידה. עשיר. יכול לפעמים לעזור להביא תורמים…יש לו ארגון 'נפש בנפש'".

על ארנון מילצ'ין, 1 כוכבית, נכתב "חבר. מפיק, ('אישה יפה' שלו). תורם. גר בצרפת, קליפורניה, N.Y. ויש לו דירה בארץ". בנסיעות שונות באותן שנים, מילצ'ין עזר במימון הנסיעה, העמיד רכבים לרשות נתניהו ולקח את המשפחה במטוסו הפרטי על חשבונו.

והנה ג'ושוע ראו ממנצ'סטר. ראו, למי שלא זוכר, נחשף בתחקיר חדשות 10 על נסיעתו של נתניהו ללונדון בעיצומה של מלחמת לבנון השנייה. ראו הוא זה ששילם את חשבון המלון המנופח של משפחת נתניהו. בספר התורמים הוא תואר כך: "מאנגליה (מנצ'סטר), עשיר גדול. הוא היה תורם גדול. התיידדו. מעוניין בקשר מוכן לתרום ולעזור". גם ראו שילם כבר באותן שנים חלק מחשבונות משפחת נתניהו.

האיש הבא זוכה אצל נתניהו לספרור 1 פלוס פלוס. הוא אוהב להישאר מאחורי הקלעים, אבל הוא מהנדבנים הכי קרובים לנתניהו. שמו ספנסר פרטרידג'. הוא זוכה מביבי לשני אחדים וכוכבית. בספר נכתב עליו כך: "חבר. עשיר. המונית האווירית של נ. בארה"ב. לאתרם ישירות אבל עוזר במעשים". מה זאת אומרת מונית אווירית? לספנסר יש מטוס פרטי גדול ונתניהו טס בו על חשבונו של פרטרידג' עשרות פעמים. מתוך שיחה עם ספנסר פרטרידג':

"אין לי מה להגיד. אין תגובה".

ברשות "המקור" לוחות זמנים של נסיעותיו של נתניהו לחו"ל. הטיסה במטוסו של ספנסר שכיחה מאוד, אבל לא רק במטוסו נתניהו טס. המולטי מיליונר הקנדי, טים בליקסט לקח אותו במטוסו, ונדבנים רבים נוספים.

הבעיה היא שמה שהיה אז, באותן שנות אזרחות, לגיטימי לגמרי, הפך מאוחר יותר לבעייתי ומנוגד לכללים. הנה, למשל, קטע ממכתב לגיטימי שכתב ראש לשכתו של נתניהו בתקופת האזרחות לאחד הארגונים שהזמין את נתניהו:

"ההוצאות שלנו יכללו כרטיס מחלקה ראשונה לטיסה פנימית עבור מר נתניהו וכרטיס במחלקת עסקים לעוזרו, כמו גם הוצאות המלון והתחבורה במקום האירוע".

כשנתניהו עזב את לשכת ראש הממשלה הוא נהג להגיד שיצא כמעט ללא נכסים ועם פנסיה ממשלתית מצומקת. איך הפך תוך שלוש שנים לאדם סופר אמיד עם בית בקיסריה ובית בירושלים? לא מעט בגלל מינוף יחסיו עם הנדבנים העשירים. תראו, למשל, מה כתוב במסמך הבא :

נתניהו עבד באותה תקופה עבור חברה בשם "אלקטריק פיול", והוא שולח לה בקשת תשלום. נתניהו, מסתבר, גבה כסף עבור כל פגישה שהוא ארגן עם חבריו העשירים. מאפריל 2001, הוא ארגן 15 פגישות כאלו, והוא מבקש על זה 120 אלף דולר, שמונת אלפים דולר לפגישה. מי שווה שמונת אלפים דולר? תראו: אייל עופר, הבן של סמי עופר, טוני גלברט מ"נפש בנפש", מייק סינקלייר, פויו זבדלוביץ ועוד. "את חשבון ההוצאות", כתב נתניהו ל"אלקטריק פיול", "אגיש בנפרד".

מסמך נוסף מתאר את ריכוז כל הנסיעות של משפחת נתניהו באותן שנים. נתניהו הוא אזרח פרטי באותם ימים. מותר לו לנסוע לאן שהוא רוצה ועל חשבון מי שבא לו. מצד שני, הוא ראש ממשלה לשעבר, שמתכנן את חזרתו לזירה הפוליטית. למה הוא נותן לכל מיני עשירים לממן נסיעות של אשתו ובניו?

לפי המסמך, בין אוגוסט 1999 ליוני 2001, שרה נתניהו נמצאת בחו"ל ב – 24 נסיעות שונות. כרטיסי הטיסה שלה משולמים על ידי גופים אחרים כדוגמת קרן היסוד, טוני גלברט, העשיר צ'רלי קושנר, מאיר חביב מצרפת, בסך הכל הם משלמים, בפחות משנתיים, 108 אלף דולר לאשת ראש הממשלה לשעבר. יתרה מזאת, משפחת נתניהו נוסעת לא פעם ביחד לחופשות משפחתיות, הכי לגיטימי כמובן. אבל, לפי המסמך, מישהו אחר משלם את החשבונות שלהם.

חופשת קיץ ארוכה בארה"ב, מייד אחרי ההדחה מראשות הממשלה, שולמה על פי המסמך, על ידי גוף בשם EMPOWER AMERICA, בסכום של כמעט 25 אלף דולר. אחד ממייסדי הגוף הזה היה פוליטיקאי רפובליקני בכיר וידיד של נתניהו, ג'ק קמפ.

את חופשת הסילבסטר של המילניום בילתה משפחת נתניהו בפריז על חשבון המקורב ואיש העסקים, מאיר חביב. עפ"י המסמך שנמצא בידנו, זה עלה לו לפחות 3000 דולר. מתוך שיחה עם חביב, איש עסקים ומקורב לנתניהו:

"ביבי הוא… הוא אח שלי, אני אף פעם (לא) שילמתי לו כרטיס טיסה, אני אומר לך מה… מה פתאום, זה לא היום ולא אף פעם ולא אף פעם בחיי".

עשרה חודשים לאחר מכן שוב משפחת נתניהו בפריז. שוב, חופשה. הפעם, שילמה חברה בשם "גרופ ונדום". למי שייכת החברה? לאותו מקורב ועיש עסקים, מאיר חביב כמובן. חביב:

"למה שאני אשלם לו כרטיסי טיסה? הוא לא מספיק מישהו עשיר לשלם את כרטיסי טיסה שלו?"

בקיץ 2000 שוב משפחת נתניהו בחופש, ביבי, שרה והילדים. הפעם, לפי מסמך נוסף שהגיע לידנו, על חשבון "עזר מציון", חופשה שעלתה 25 אלף דולר. "עזר מציון" היא עמותה זוכת פרס ישראל, שעוזרת לחולים ומוגבלים. האם ייתכן שהיא משתמשת בכספים החשובים שלה כדי לממן חופשה למשפחת נתניהו? הנה מה שאמרה לנו ד"ר ברכה זיסר מעמותת "עזר מציון":

גם מישהו שיהיה הכי צדיק והכי ישר והכי מקסים והכי נהדר והכי חכם – התקשורת הורגת אותו. אי אפשר, המדינה שלנו נראית חרא רק בגלל דברים כאלה.

אולי המדינה שלנו נראית ככה בגלל שראש הממשלה ואשתו נוסעים ב- 30,000 דולר על חשבון עמותה שאמורה לתת צדקה?

אני אומרת לך שלחלוטין זה לא נכון.

בפסח 2001 המשפחה נסעה שוב לחופשה. לארה"ב. גוף בשם אוונטורה שילם 5,000 דולר וגוף בשם "אריאל" שילם 15 אלף דולר. אוונטורה היא קהילה יהודית בצפון מיאמי. קרן אריאל נועדה לגייס כספים עבור העיר אריאל. רון נחמן, ראש עיריית אריאל:

"אנחנו לא שילמנו ולא מימנו ולא בטיח".

כשמשפחת נתניהו נוסעת לחופש, יש לה, מסתבר, גם דרישות מפורטות. הנה רק חלק ממה שאותו איש עסקים צרפתי, מאיר חביב, התבקש להכין לקראת החופשה של המשפחה אצלו:

  1. בחדר הילדים שיהיו שתי מיטות נפרדות + מיטה מתקפלת למטפלת.
  2. לארגן וידאו לחדר הילדים.
  3.  בחדר האמבטיה של הילדים שטיחונים למניעת החלקה.
  4.  במטבח – מסחטת מיץ + מסננת + פומפיה (מגרדת).
  5.  מצעים ומגבות להחלפה יומיומית. (כמות מספיקה)
  6. מוצרי מזון נחוצים:

פירות: תפוזים טריים (כל בוקר), אגסים, תפוחים (ופירות העונה).

ירקות: עגבניות, בצל, מלפפונים (וכל הירקות הדרושים לסלט)

מוצרי חלב: גבינה לבנה, גבינת קוטג', גבינה צהובה, חלב טרי (3% שומן), ביצים.

שונות: סמוק סלמון, באגט צרפתי, שוקו, חמאה, סיריאל (דגני בוקר), מוזלי, ספיישל K

כאמור, משפטית נתניהו לא חייב בתקופה הזאת דבר לאיש. כאזרח הוא יכול לקבל מתנות ממי שהוא רוצה. מצד שני, הוא יודע בשנים הללו, שהוא יחזור להיות איש ציבור בכיר. בשביל מה הוא מקבל את המתנות הללו, במיוחד כשלא ממש חסר לו כסף. המסמך הבא מסכם את כל הכסף שקיבל נתניהו על הרצאותיו בין השנים 1999 ל – 2002, לא כולל הכסף שהוא קיבל באמצעות סוכנות המרצים שלו. מי הזמין אותו ישירות? ספנסר פרטרידג', המונית האווירית, הזמין אותו ל – 2 אירועים, 60 אלף דולר על כל אירוע, כמעט חצי מיליון שקל.

דדי גראוכר, הזמר-עסקן חרדי, הזמין לאירוע אחד – 50 אלף דולר. טים בליקסט, העשיר הקנדי, הזמין לשלושה אירועים – 120 אלף דולר. יוסף גוטניק, זוכרים אותו? הזמין לאירוע באוסטרליה תמורת 120 אלף דולר. טוני גלברט מ"נפש בנפש" הזמין לאירוע ב – 40 אלף דולר. סה"כ ביבי עשה רק מההרצאות הללו 2 מיליון דולר. למה הוא צריך לשנורר חופשות מכל מיני עשירים?

בנובמבר 2002 נתניהו חוזר לפוליטיקה. שר חוץ ואח"כ שר האוצר. הכללים לגבי נסיעות שרים לחו"ל די ברורים. הנה מה שאומרת לנו על כך פרופסור גבריאלה שלו, ממחברי הקוד האתי לשרים:

"חוק שירות עובדי הציבור אוסר על משרת ציבור, בוודאי חבר כנסת ושר, לקבל מתנות שקשורות בתפקידו כחבר כנסת או כשר. עכשיו, כדי לסבר את האוזן, מדובר גם במימון, של נסיעה, באירוח, של נסיעה פרטית".

הנה מה שאומר לנו באותו עניין פרופסור אריאל בנדור, מומחה למשפט חוקתי מהפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר אילן:

"בכלל הפיקוח הוא ע"י היועץ המשפטי של המשרד, ותפקידו של היועץ המשפטי הוא לוודא שאין כאן מצב של ניגוד עניינים. לא באופי ההזמנה, ולא מבחינת המימון".

חשוב להדגיש – המומחים השונים שהתראיינו לכתבה זו, חיוו עמדה עקרונית על מה מותר ומה אסור. לא עמדה קונקרטית על מעשי נתניהו. תחקיר "המקור" מגלה שנתניהו לא עמד, לכאורה, בכללים עליהם הם מדברים.

ביוני 2004 נסע שר האוצר נתניהו לכנס חשוב של מכון המחקר האמריקני "אנטרפרייז". הנה מה שמצוין בחשבונית: 23 אלף דולר על טיסת בני הזוג נתניהו לארה"ב. אשת שר האוצר מומנה על ידי גוף חיצוני, בניגוד, לכאורה, לכללים. יועץ משפטי של משרד ממשלתי כינה זאת באוזנינו "טובת הנאה אסורה". והנה מה שאומר בנושא זה פרופ' בנדור:

"כעיקרון שר לא אמור ולא יכול לקבל מימון לבני משפחה. זאת נחשבת הטבה אישית שאיננה מן העניין, ואיננה קשורה למילוי תפקידו".

באוקטובר 2004 נסעו שוב שר האוצר ורעייתו, שוב לארה"ב. הפעם מטעם הבונדס. תפקידו של הבונדס הוא לגייס כסף עבור מדינת ישראל, לשכנע אוהבי ישראל לקנות איגרות חוב של המדינה. בתחקיר הזה, הבונדס נראה כמעט כמו הקופה הקטנה של בנימין נתניהו. כך או כך, שוב גוף חיצוני, הבונדס, שילם 11 אלף דולר עבור כרטיס הטיסה של אשת שר האוצר. לכאורה, שוב טובת הנאה שמנוגדת לכללים. הנה מה שאומר על כך פרופ' בנדור:

"מדובר בהפרה של כללי אתיקה. אלה כללי אתיקה ויש עליהם סנקציות אתיות".

בינואר 2005 שר האוצר נוסע לארה"ב. שוב הוא לוקח את אשתו. שוב הבונדס מממן, בניגוד לכאורה לכללים, את אשתו שרה. במקום שנתניהו ישלם מכיסו את כרטיס הטיסה שלה, הבונדס משלם סכום של 6,400 דולר. מתוך שיחה עם פרופ' גבריאלה שלו, ממחברי הקוד האתי לשרים:

"מתנות צריך להחזיר לאוצר המדינה, ואם לא ניתן להחזיר אותן, כי זה לא דבר מוחשי, אז צריך להחזיר את שוויין. כמו למשל, נסיעות פרטיות או נסיעות של בני משפחה.

הנה מה שאמר לנו עו"ד יניב שקל, מומחה לדיני מס:

"בהנחה שהשהות של אשתו לא נדרשה לצורך ביצוע התפקיד שלו, או לצורך ביצוע התפקיד שלה, שהיא לא עשתה איזשהו סיוע למטרות של הגוף שמימן את השהות שלה, השהות של אשתו בחו"ל מהווה איזו שהן טובות הנאה. טובות הנאה כאלו ככלל חייבות במס".

במרץ 2005 הזוג נתניהו נוסע לנסיעה מפנקת בבלגיה. המזמין הוא בי"ס "יבנה" באנטוורפן. הרוח החיה מאחורי ההזמנה הוא איש עסקים בלגי-ישראלי, שקרוב לזוג, יהודה ויינגרטן. על פי החשבונית, בי"ס יבנה שילם גם על כרטיס הטיסה של שרה נתניהו. לכאורה, טובת הנאה אסורה. הנה קטע משיחה טלפונית שערכנו עם ויינגרטן:

אשתי מכירה אותו (נתניהו) מ… עוד מהגיל הצעיר.

זה בית הספר הזמין אותו הרי.

אסתר ויינגרטן: גם בית הספר, גם בית הספר.

ביוני 2005 נסעו שוב שר האוצר ורעייתו לארה"ב יחד עם עוזר. שימו לב לרשימת המממנים של נסיעה אחת, של שר שהוא מספר 2 בממשלת ישראל.

המרכז לקידום חברתי-כלכלי הוא גוף אידיאולוגי קטן אבל נחוש, שמנסה לקדם כלכלה חופשית. המרכז הוא בעצם דניאל דורון, שריכז מאמצים רבים בניסיון להשפיע על נתניהו ללכת בדרך הכלכלית הנכונה, מבחינתו. ביוני 2005 נתניהו הגיע לדבר באירוע התרמה של המרכז. מי שילם את כרטיס הטיסה של שר האוצר? 11,920 דולר? אותו מרכז שנלחם על אוזנו של השר.

ומי מימן את הטיסה של שרה? לא בעלה, שר האוצר. הבונדס, ששילם 11,920 דולר עבור גברת נתניהו. מה גברת נתניהו עשתה עבור הבונדס, שהצדיק את התשלום? לשכת נתניהו טענה, בתגובה ל"מקור", שגברת נתניהו הופיעה בפני נשות הבונדס. אגב, גם העוזר, עובד מדינה של משרד האוצר, קיבל מימון מגוף חיצוני, ידידי הליכוד בארה"ב, ששילמו כמעט 5,000 דולר עבור חלק מטיסותיו.

איך קורה ששר האוצר של מדינת ישראל, שאין כמעט עניין כלכלי שהוא לא נוגע בו, שמתמודד על ראשות ממשלה, שזכאי למימון ממשלתי בדין ובזכות עבור נסיעותיו, נזקק למימון של כל מיני גופים חיצוניים? פשוט מאוד. כשרוצים לטוס ברמה בה טסים נתניהו ורעייתו ולא מוכנים להוציא כסף מהכיס, חייבים לבקש מכל מיני גופים חיצוניים לעזור.

ביולי 2005 נסעה משפחת נתניהו ללונדון. ביבי, שרה, אבנר ויאיר. חשבון המלון של המשפחה כבר פורסם כאן לפני שלוש שנים. 84 אלף שקל לחמישה ימים, לא כולל טיסות. גם עכשיו עוד לא ברור מי שילם את החשבון הגדול הזה. נתניהו מעולם לא טען שהוא שילם בעצמו. אבל תחקיר "המקור" כן הצליח לגלות מי שילם עבור הטיסות. על פי כרטיס האשראי המשלם, זהו הבונדס. בידינו חשבונית על שרה, והקבלה על התשלום עבור הילדים.

באתר הבונדס כתוב שהם משקיעים כרגע את הכסף בעיקר בבניית תשתית מודרנית בישראל. נשיא הבונדס הוא יהושע מצא. לפי הקבלות הנ"ל, מבחינתו השקעה בתשתית מודרנית בישראל זה גם לממן את טיסותיהם של שרה, אבנר ויאיר נתניהו. מתוך שיחה עם יהושע מצא, הבונדס:

כמה שנים אתה בתפקיד?

תשע.

כמה הייתה תקופת כהונה של מנכ"ל, נשיא בונדס, בממוצע בעבר?

חמש שנים, שבע שנים, שלוש שנים.

אז אתה הכי הרבה?

נכון, מכיוון שאני הכי מוצלח.

בגלל זה נשארת כל-כך הרבה, לא בגלל שמימנת את שרה או משהו כזה?

אני לא יודע על מה אתה מדבר, כשאתה עובר לנושא הזה, אני לא יודע על מה אתה מדבר.

בתאריך 7.8.2005 שר האוצר נתניהו הטיל פצצה בישיבת הממשלה. מתוך דבריו של נתניהו:

"אדם צריך להגיד את האמת, מיציתי את התהליך הזה. אני לא יכול לעצור את זה, אני לא חושב שזה יעצור את זה, אבל דבר אחד אני יכול לעשות, אני יכול להיות שלם עם עצמי".

התפטרותו נכנסת לתוקף יומיים לאחר מכן. נתניהו הופך לחבר כנסת מן המניין, והכללים לגבי מימון חיצוני של נסיעות של חברי כנסת גם ברורים. מתוך שיחה עם פרופסור אריאל בנדור, מומחה למשפט חוקתי מהפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר אילן:

"הוקמה ועדת אתיקה שמורכבת מחברי הכנסת. הכלל הוא פשוט וברור, כאשר חבר כנסת מוזמן הוא צריך לבקש היתר מהוועדה. בכל מקרה, הוא אל יכול לקבל עבור בן או בת זוג הוצאות".

48 שעות לאחר שהפך לחבר כנסת, נתניהו כבר על המטוס בדרך לארה"ב, יחד עם שרה רעייתו ועוזרו דאז, אמיר גילת. נתניהו לא משלם על כרטיסי הטיסה. הבונדס משלם, גם עליו, גם על שרה, גם על העוזר אמיר גילת, סה"כ – כמעט 19 אלף דולר.

נתניהו לא ביקש, כנדרש וממילא גם לא קיבל את אישור ועדת האתיקה לנסיעה הזאת. להגנתו ייאמר, שייתכן שעוד לא הספיק לבקש את האישור. רק יומיים חלפו מאז שחדל מלהיות שר אוצר ועד שעלה על המטוס. כך או כך, את רעייתו ממילא, לפי הכללים, אסור לגוף חיצוני לממן.

בשלב הזה, נוצר פלונטר כמעט בלתי פתיר. רמת הנסיעות, שנתניהו מציב לעוזריו גבוהה מאוד: מחלקות ראשונות במטוסים לו ולשרה, בתי מלון מפוארים, הסעות ברכבים מהודרים, עוזרים, בילויים, מסעדות פאר. מצד שני, הוא לא מעוניין לשלם מכיסו על הנסיעות. התוצאה – כל פעם נוחת התיק של ארגון נסיעה על עוזר אחר. העוזר המסכן מתחיל לפרפר בניסיון להשיג את המימון, ארגון כזה וארגון אחר, מגלגלים חובות מנסיעה לנסיעה, מבקשים כסף מכל מיני אנשים עסקים שמקורבים לנתניהו, העיקר לעמוד במטלה הכמעט בלתי אפשרית.

ביוני 2006 נוסע נתניהו עם שרה שוב לכנס של מכון המחקר האמריקני אנטרפרייז. לדנבר הגיע הזוג נתניהו, לפי הלו"ז שלו עצמו, במטוס הפרטי של איש העסקים ספנסר פרטרידג', המונית האווירית, כפי שהוא כונה בספר הטלפונים של ביבי. נתניהו, כמובן, לא דיווח לועדת האתיקה שפרטרידג' לקח אותו במטוסו, מן הסתם, ידע מה יגידו לו שם. מתוך דבריו של פרופ' בנדור:

"דין מטוס פרטי כדין מטוס ציבורי. אין הבדל בבחינה זאת בין הזמנה לטוס במטוס פרטי לבין מימון כרטיס טיסה".

פרטרידג' הוא לא רק מונית אווירית. ביבי, מסתבר, הסתייע בו גם כדי לסדר עבודה בישראל לאנשים שהוא חפץ ביקרם. חלקם לא ממש עבדו קשה עבור פרטרידג'. ל'מונית האווירית' פרטרידג', ככל הידוע לנו, אין עסקים נרחבים בישראל. לפחות שלושה מאנשי נתניהו קיבלו משכורת בישראל מפרטרידג' ושלושתם המשיכו לסייע לביבי. מתוך שיחה עם ספנסר פרטרידג', איש עסקים:

מר נתניהו ביקש ממך להעסיק אותם כעובדים שלך.

אין לי תגובה בעניין הזה.

אז זה לא נכון?

אני לא… אין לי תגובה.

ומה יוצא לפרטרידג' מזה? אנחנו לא יודעים לתת תשובה מלאה לשאלה הזאת. סביר להניח שכל אחד מהנדבנים שמשלם את חשבונותיו של נתניהו, נהנה מהעובדה שבקהילה שלו הוא ידוע כצינור ישיר לראש הממשלה, זה טוב לאגו ולפעמים אפילו לעסקים.

הצינור הישיר לביבי במנצ'סטר, אנגליה, הוא אותו ג'ושוע ראו, הנדבן שמימן את הנסיעה המפורסמת של הזוג נתניהו ובנם ללונדון בעיצומה של מלחמת לבנון.

אז האם נתניהו עבד כל כך קשה לטובת המדינה כדבריו? הנה הלו"ז של בנימין נתניהו מאותה נסיעה, לו"ז שלא היה לנו כשפרסמנו אז את החשבון שלו. לפי הלו"ז שלו עצמו, ביום חמישי הוא באמת עבד מאוד קשה בהסברה. הרבה ראיונות בהרבה מקומות. אבל בשלושת הימים שלאחר מכן, לפי הלו"ז שלו, הוא קיים ראיון אחד בלבד. ביום שני הוא כבר טס חזרה ארצה. מתוך שיחה עם ג'ושוע ראו:

אני מבין שאתה שמת את כרטיס האשראי הפרטי שלך יומיים אחרי שהוא עזב, את האמריקן אקספרס, אני פשוט רואה את זה על החשבון.

כן, כן. לא עשיתי את זה כאילו כאדם פרטי. התשלום עשיתי פרטי בגלל שהרבה פעמים… באנגליה תמיד אנחנו עובדים ככה, כדי לא להעמיס על הקהילה הוצאות וכספים וכל מיני דברים כאלה. אז פשוט מישהו אומר "אוקי, אני אקח את זה על עצמי, אני אעשה את זה". וזה מה שאני אמרתי לחבר'ה "חבר'ה, אל תדאגו להוצאות".

ראו שילם את חשבון המלון של משפחת נתניהו, 131 אלף שקל בשישה ימים וחצי, ניקוי יבש באלפי שקלים, ארוחות יקרות, תיאטרון. ראו טען אז שבעצם קהילת יהודי בריטניה הזמינה. ובכן, מסתבר שכשעמדנו לפרסם את התחקיר ההוא, החלו מגעים אינטנסיביים בין נתניהו ואנשיו לג'ושוע ראו בניסיון להילחם בתחקיר. ראו פנה לשניים מראשי הקהילה היהודית בבריטניה. הוא ביקש מהם לחתום על מכתב, שהם עמדו מאחורי הזמנת נתניהו. הם לא חתמו.

ביבי, אגב,דיווח לוועדת האתיקה, שהוא נוסע בזמן המלחמה כי הוועד למען החייל בבריטניה הזמין אותו כדי לעשות גיוס חירום למען חיילי צה"ל, שנמצאים במלחמה. בלו"ז של מר נתניהו, לעומת זאת, אין שום אירוע של הוועד למען החייל. יש ארוחת בוקר עם אנשי הבונדס והארגון גם משלם, כמעט כרגיל, עבור משפחת נתניהו. לפי לשכת נתניהו, גברת נתניהו נסעה על חשבון הבונדס – גורם חיצוני.

ושימו לב לשורה הזאת בלו"ז: לשרה נתניהו ובנה יאיר יש רכב צמוד ונהג לזמן הביקור. השגרירות בלונדון הזמינה את זה. מי משלם את זה? אלוהים יודע. אבל זאת לא השגרירות, כי לגברת נתניהו אין שום זכאות לרכב צמוד בחו"ל על חשבון המדינה.

היום אנחנו גם יודעים לספר שנתניהו הגן אומנם על אותה נסיעה ללונדון, אבל הוא מיהר לבטל חופשת פסח משפחתית מפנקת, בלונדון, שתוכננה זמן קצר אחרי פרסום התחקיר. נתניהו הוזמן על ידי המועדון הישראלי של בית הספר למנהל עסקים בלונדון. הם רצו תחילת אפריל. נתניהו אמר – אני מוכן לבוא רק אם התאריך נופל על חופשת פסח. הם הסכימו והתחייבו לשלם הכל.

שירונה פרתם, בית הספר למנהל עסקים בלונדון:

הוא היה אמור להגיע אבל בגלל שפרסמו כל מיני דברים שביבי הוציא כסף על ביקור שלו בלונדון על הצגות, לא זוכרת מה זה היה, אז הוא פשוט אמר להם "לא שווה לי את הבלגן הזה להגיע".

אבל מישהו צריך לשלם את כל הנסיעה הזאת.

אני השגתי כסף לעשות את זה.

מבית הספר?

מתורמים. לא, מתורמים.

מה מתורמים של הקהילה היהודית? מתורמים פרטיים?

כן, אתה יודע כמה ספונסרים של חברת וככה.

חודש אחרי שהם חזרו מלונדון, ביבי ושרה שוב על המטוס. הפעם לארה"ב. נתניהו לא ביקש אישור מועדת האתיקה ששרה תיסע על חשבון גופים חיצוניים. בהיעדר אישור כזה, הנסיעה שלה על חשבון גופים כאלו היא, לכאורה, שוב בניגוד לכללים.

מה בכלל שרה עושה בנסיעות הללו? הנה חלק מהלו"ז שלה – ביקור בחנות הבגדים היוקרתית בריוני, מניקור, עיצוב שיער. מתוך שיחה עם דיוויד דיאז, חנות "בריוני" (חליפות), ניו יורק:

"כן, אני חושב שהם הגיעו לכאן אולי 3 פעמים ככל שאני זוכר".

פרופ' אריאל בנדור, מומחה למשפט חוקתי מהפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר אילן:

"בכל מקרה אי אפשר לתת היתר אלא לכיסוי הוצאות ספציפיות של מלונות, של טיסות, ורק של חבר הכנסת, ולא של בן או בת זוג".

הזוג התאכסן באחד המלונות שהם הכי אוהבים בניו יורק, המלון היוקרתי מארק. הנה חשבון המלון. כמעט 9,000 שקלים ללילה, 1000 שקל על ניקוי יבש ובסה"כ 48 אלף שקלים לארבעה לילות. מי שילם את חשבון המלון המנופח הזה? חברת "גרנד אנרג'י" מרחוב אורי צבי 9 בפ"ת. החברה הזאת שייכת לדדי גראוכר, זמר ועסקן חרדי, שמקורב לנתניהו.

מתוך שיחה עם מלכה גראוכר – רעייתו של דדי גראוכר, בעלי חברת "גרנד אנרג'י":

אני לא יודעת על מה מדובר… אני לא מכירה את המלון…

את מלון מארק, לא?

כאילו…

למה שיהיה כתוב אבל גראנד אנרג'י מתחת לנתניהו? כתוב "נתניהו, גראנד אנרג'י"

כי.. כמו שאני אומרת לך, אני לא מכירה את הסיפור הזה, אבל לפעמים אנשים מזמינים לאנשים מלונות.

והנה מה שאמר לנו על כך דדי גראוכר בעצמו:

"לא ידוע לי על זה. גרנד אנרג'י זה חברה שלי אבל אני בחיים לא שילמתי מגרנד אנרג'י על מר נתניהו, בחיים שלי לא. מה אני, משוגע?"

הזוג גרואכר מכחיש, אבל ל"מקור" הגיעה עדות שמאמתת לכאורה את העובדה שגראוכר, ישראלי פרטי עם אינטרסים עסקיים שונים, שילם את חשבון המלון של נתניהו ואשתו. הנה מה קטע נוסף מדבריה של פרופ' גבריאלה שלו, ממחברי הקוד האתי לשרים:

"אדם פרטי שמממן, אז בד"כ מה שנקרא האג'נדה שלו, או התקווה שלו לקבלת טובות הנאה, אפילו טובות הנאה יותר ציבוריות מהשר הן גדולות יותר, וראה עכשיו המאבק שמתחולל בעניין הגז".

פרופ' אריאל בנדור, מומחה למשפט חוקתי מהפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר אילן:

"כאשר עובד ציבור מכניס עצמו למצב חמור של ניגוד עניינים, אז זאת עשויה להיות לא רק הפרה אתית, או הפרה מתחום המשפט המינהלי, אלה גם הפרה מהתחום הפלילי, אבל מה זה חמור ומה זה ניגוד עניינים פשוט, צריך לדון לפי גופו של עניין".

אחרי כמה ימים בניו יורק לקח הזוג נתניהו טיסת לילה לפריז ומשם בנסיעה לבריסל. לפי הלו"ז של הזוג נתניהו, הם התאכסנו בטירה של הנסיך סימון דה מרוד, ללא תשלום, כמובן. מתוך שיחה עם יעקב גרוזמן, מנהל ביה"ס "יבנה" אנטוורפן:

"טירה של…אחד…דווקא לא יהודי, איזה…נסיך. הוא העמיד את הטירה שלו לרשותו של ראש הממשלה. זה משפחה, משפחת תעשיינים גדולה פה בבלגיה ויש להם הרבה עסקים בארץ".

האם יתכן ששר האוצר של ישראל בילה בסוף השבוע עם אשתו בטירה מדהימה, בלי לשלם, כשהוא יודע שבעלי הטירה עושים עסקים בישראל? הנה תגובתו של הנסיך סימון דה-מרודה:

"אני לא אמסור לך מידע, תודה, להתראות".

כרטיס הטיסה של השניים עלה לא פחות מ- 18,975 דולר, 83 אלף שקלים. מי שילם? נתניהו דיווח לוועדת האתיקה שהוא הוזמן על ידי מועדון הרווארד באירופה, בפניו הוא אכן הופיע, אבל מי שבאמת שילם על כרטיס הטיסה, עפ"י החשבונית שבידנו, זו חברה בשם PROSEED, חברת הייטק שיש לה באותו זמן משרד בישראל. למה חברת הייטק עם אינטרסים בישראל שילמה את כרטיסי הטיסה? אולי מכיוון שהיו"ר של פרוסיד באותה תקופה הוא אדם בשם בנג'מין ואן אודנהובה, עשיר שמיודד עם הזוג נתניהו דרך אותו יהודה ויינגרטן, החבר הנדבן של נתניהו בבלגיה. הנה מה שמספר לנו בנג'מין ואן אודנהובה:

"אני לא יכול לאשר, אני לא הגזבר. אני חושב שזה לא העסיק אותם".

אורי שילה, חברת PROSEED:

"שותף שלי (ויינגרטן), שהוא בחור ישראלי, הוא למד איתו בהרווארד בשנת 2000, הם החליטו שניהם תוך כדי לימודים להקים חברה. אני ניהלתי את הפעילות בארץ.

בנג'מין ואן אודנהובה:

מה? כמובן שלא, כמובן, לא היה לי שום קשר לזה. אני נוהג להפריד את עבודת התרומה שלי לגמרי מהעבודה העסקית שלי.

שמרת על קשר, על יחסים עם מר נתניהו אחרי הביקור הזה ב-2007?

כמובן, אני פוגש אותו כמה פעמים בשנה, כמובן.

נתניהו טען בתגובתו ל"מקור" שמועדון הרווארד באירופה, בפניו הופיע, שילם את כרטיסי הטיסה ושיכן אותם בטירה. החשבונית שבידנו מראה שלא הם שילמו על הטיסה ולפי בדיקותינו בבלגיה הטירה של הנסיך אינה מלון, אלא נכס פרטי.

אגב, בשנת 2007 הגיעו שני החברים הבלגיים של נתניהו לארץ – הנסיך דה מרוד ובנג'מין דה אודנהובה כדי לחפש השקעות בישראל. שניהם אוהבי ישראל. באמת, אבל למה נתניהו צריך להיות חייב להם, אפילו בתיאוריה, על הטובות שעשו לו?

חודש לאחר מכן, אוקטובר 2006 הזוג נתניהו שוב על המטוס. שוב ללונדון. שוב לקונהוט. בפעם שעברה עם יאיר. הפעם עם אבנר. בלו"ז של נתניהו מופיעה פגישה עם האוליגרך בוריס ברזובסקי, יריבו הגדול של ולדימיר פוטין. הנה חשיפה של חשבון המלון שהם השאירו בפעם הזאת בקונהוט. שוב הסוויטה היוקרתית של כמעט עשרת אלפים שקלים ללילה, שוב ארוחה ב – 2,800 שקלים, עיצוב שיער 1,000 שקל, סך הכל כ- 75 אלף שקלים לארבעה לילות. אגב, סעיף משמעותי בחשבונות של הזוג הוא הכביסה והניקוי היבש. בחשבון הזה הוא עומד על 2,100 שקלים. למה? עוזרי הזוג נתניהו לאורך השנים מספרים כי גברת נתניהו נוהגת להביא איתה כביסה מלוכלכת מהארץ לניקוי במלון בחו"ל.

חשבון המלון הזה שולם על ידי "בייקום", ארגון למען ישראל, שפועל בבריטניה ונחשב לזרועו הארוכה של פויו זבדלוביץ, מיליונר בריטי, שמיודד עם נתניהו. נתניהו אכן הופיע באירוע של בייקום, אבל גם זה, על פי כללי האתיקה, לא מאפשר לו לכאורה לקבל מבייקום רכב צמוד ונהג פרטי עבור אישתו שרה. מתוך מה שאמר לנו הנהג באותה נסיעה, פול ווטס:

הוא נסע ברכב של השגריר, ואני לקחתי את המשפחה.

שרה והילדים?

כן.

אתה זוכר אם זה היה אדם פרטי?

אני די בטוח שזה היה אדם פרטי ולא מישהו מהשגרירות.

בשבת אמורה המשפחה לטוס לטיול כיף של כמה שעות בסקוטלנד. ארנולד ריפקינד, מדריך טיולים, אדינבורו סקוטלנד מספר לנו:

מישהו יצר איתי קשר ממנצ'סטר, שהכיר אותי, ושאל אם אני מוכן לטפל בו (בנתניהו) ואני אמרתי: "בוודאי, אני אשמח מאוד להראות לראש הממשלה לשעבר של ישראל ולמשפחתו את אדינבורו". איש הקשר שלי ממנצ'סטר אמר: "כל ההוצאות ישולמו ממקום כלשהו במנצ'סטר". הוא לא שילם כלום.

מי?

נתניהו.

החבר, הנדבן, ג'ושוע ראו, ארגן הכל ושילם הכל מראש – טיסות, טיול, כרטיסים לכדורגל (אבנר אוהב). מתוך השיחה עם ארנולד ריפקינד:

"בנו או בתו, אני לא זוכר מי, הוא התעניין מאוד בהארי פוטר".

נהג, אוטו, הכל. בסופו של דבר, נתניהו, לאכזבת ראו, ביטל את הטיול. ג'ושוע ראו אומר לנו בתגובה:

"אני לא זוכר, אני לא זוכר, אני לא זוכר פרטי פרטים כאלה, אני לא זוכר גם את הסיפור, את הביקור השני הזה שעליו אתה מדבר. זאת אומרת יש הרבה ביקורים, הוא בא הרבה פעמים, אני לא, אני לא מעורב בכל ביקור, אני לא חושב שהייתי מעורב בזה, אני לא חושב".

בנובמבר 2006 נתניהו יוצא לוועידה השנתית של הקהילות היהודית בארה"ב. שוב שרה נוסעת, על חשבון מישהו אחר. גם הלו"ז שלה די שיגרתי. טיפול פנים, שיער, שוב מספרה. EXHALE- מכון יופי בניו יורק:

"היא הגיעה לקבל טיפול ב-10 בנובמבר. היא הייתה בשיעור והיא גם הייתה פה גם ב-7 בספטמבר באותה שנה.

מי משלם? כרגיל, כמה מממנים. המעניין שבהם הוא אחיה של שרה, אמציה בן ארצי. איש עסקים מצליח, שהתגורר אז בסן פרנסיסקו. בן ארצי ארגן אירוע לאנשי הי-טק ישראליים בעיר במלון הפור סיסן בו לן הזוג נתניהו. יו"ר האופוזיציה בא להופיע באירוע ובן ארצי שילם 11,940 דולר, לא ברור על מה בדיוק. לנתניהו הרי אסור לקבל תשלום על הופעותיו. לשכת נתניהו הסבירה בתגובתה כי התשלום של בן ארצי הוא עבור נסיעתה של אחותו, גברת נתניהו. הנה תגובתו של אחיה של שרה, אמציה בן ארצי, לדברים:

"פשוט ספור אותי החוצה מהכתבה שלך, אתה יכול גם למחוק את הטלפון הזה מהרשימה שלך ותודה שהתקשרת".

גם המארגן השני של האירוע, גדי בכר, שילם לפי גירסתו. על מה? הנה:

היו פה הוצאות של המקום, של האזור, של המלון, של כל הדברים האלה, אז בזה אני טיפלתי. ההוצאות האלה… אני בתיאום עם מישהו שם בכנסת, לא זוכר עם מי.

אתה יודע על מה זה החשבונית הזאת? על תשלום של מה זה?

אני לא יודע, תברר עם אמציה (בן ארצי).

פרופ' אריאל בנדור, מומחה למשפט חוקתי מהפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר אילן:

"צריך להדגיש שבכלל אסור לקבל שכר עבור ההופעות או עבור פעילות בחו"ל".

חודשיים אחר כך, שוב הזוג נתניהו על המטוס. שוב ללונדון. שוב לסוויטה הקבועה שלהם במלון הקונהוט. הנה החשבון שלהם לארבעה לילות. ושוב, העוזרים נאלצו לעבוד קשה כדי למצוא מממנים לנסיעה.

לוועדת האתיקה דיווח נתניהו שהוועד למען החייל הזמין אותו, אבל הוועד מימן רק חלק קטן מהנסיעה. הפעם, נתניהו ביקש מהוועדה לאשר לו לצרף את רעייתו במימון של גוף חיצוני. עד אז הוא, כנראה, הסתמך על מכתב של יו"ר הועדה, חיים אורון, שאיפשר מימון חיצוני, לגרסתו. הפעם הוועדה קבעה במפורש – לא, אין אישור. שרה בכל זאת נוסעת על חשבון גורם חיצוני.

מארק בלזברג הוא איש עסקים ישראלי-קנדי שמקורב לנתניהו. בלזברג מעורב בהרבה עסקים בישראל, והוא גם מממן כמה ארגונים פילנטרופיים מבורכים. לפי מסמכים שהגיעו ל"מקור", בלזברג, באמצעות ארגוניו הפילנטרופיים, שילם את חשבון המלון של הזוג נתניהו.

אסור, כאמור, לנתניהו לקבל מימון מהארגונים של בלזברג בלי אישור של ועדת האתיקה. התכנון המקורי היה ששרה תופיע באירוע של ארגון של בלזברג בשם "ONE FAMILY"", שעוזר לנפגעי פעולות איבה, וכך יתאפשר לארגון לשלם עבורה, ללא קשר, לכאורה, לנתניהו. מסתבר שבסופו של דבר שרה לא דיברה. מתוך שיחה עם אריאל קוטלר, מנכ"ל "ONE FAMILY":

"באירוע של one family היא לא דיברה. היא הצטלמה עם אנשים ואמרה שלום והייתה מאוד נחמדה, כן אתה יודע, אבל לא… היא לא עלתה למיקרופון לדבר… זה היה חדר קטן, לא היה שמה, היה שמה… סך הכול שעה מהרגע שהוא הגיע עד הרגע שהוא הלך".

פרופ' אריאל בנדור:

"בן או בת זוג אינם חברי כנסת, הם לא כפופים לכללי האתיקה. אם הם מוזמנים, אז הם מוזמנים, אבל כמובן צריך לפעול בתום לב. כלומר, אם מדובר בפיקציה, אז פיקציה היא אסורה".

האירוע נקבע לתאריך 26.01.07, אבל, מסתבר שבסופו של דבר, מר נתניהו הגיע לאירוע והוא זה שדיבר. כך או כך, השאלה הקבועה חוזרת – איך נתניהו לוקח כסף מאיש עסקים שפעיל בישראל?

אבל המימון של בלזברג וו"ואן פמילי" לא הספיק. ארגון בשם "המרכז ללימודים קהילתיים" שילם חלק מהחשבון של העוזר, שבא עם נתניהו. גם זה לא כיסה את כל העלות. נתניהו הרים טלפון לקרוב משפחה שלו בארה"ב, נתן מיליקובסקי. איש עסקים. מיליקובסקי שילם את כרטיס הטיסה של שרה נתניהו. נתן מיליקובסקי בתגובה לשאלתנו בעניין:

"תראה, הדברים שאני עושה עם בן דודי הם אישיים לחלוטין בין שנינו. אין לי עניין לאשר או להכחיש שום דבר, תודה".

ועכשיו תכירו את זאב רובינשטיין. רובינשטיין הוא איש עסקים ישראלי, שחי בניו יורק. יש לו אינטרסים עסקיים, ולמרות זאת, הוא משמש בהתנדבות כשגריר הלא רשמי של משפחת נתניהו בארה"ב. הוא מארגן את נסיעותיהם לארה"ב, מתלווה אליהם, הולך עם שרה לקניות, מארח את הילדים בחופשה בביתו, נותן הוראות לאנשי לשכתו של נתניהו ולעתים אף מודיע להם שלא עמדו בציפיותיו ויצטרך לדווח לגברת. בקונסוליה של ישראל בניו יורק יודעים לספר שכשמגיעים לניו יורק שרים וחברי כנסת הם רוצים להיפגש עם רובינשטיין. זאב רובינשטיין בתגובה:

מעולם לא נתבקשתי או ביקשתי. אני לא עושה את זה במסגרת מדינת ישראל. מה לקונסוליה ולי? אני עושה את זה כחבר של המשפחה.

זה נכון שעכשיו אתה עובד עבור "תגלית"?

זה נכון מאוד.

זה נכון שנתניהו עזר לך להשיג את הג'וב הזה?

התשובה היא שלילית. היה מכרז.

זה נכון שהייתה ארוחת ערב בה השתתף גם נתניהו וגם שלדון (אדלסון) ושם זה עלה?

בשום פנים ואופן לא. כשקיבלתי את התפקיד הוא הופתע לגמרי.

מנכ"ל תגלית, גידי מרק, אמר ל"מקור" שלא היה מכרז לתפקיד, בניגוד לדברי רובינשטיין. מרק אמר כי לא הייתה מעורבות של אדלסון או נתניהו במינוי רובינשטיין.

ביוני 2007 רובינשטיין עובד קשה מאוד כדי לארגן עוד נסיעה של הזוג נתניהו לארה"ב. כרטיסי הטיסה של הזוג משתנים תכופות. הם נוהגים לבטל ברגע האחרון תוכניות, לשנות מהרגע להרגע, לא פעם הם מאחרים לטיסות, אנשי הלשכה יודעים לספר סיפורי גבורה איך הם הצליחו לעכב מטוסים מלאי נוסעים על המסלול עד שהזוג יגיע.

הבעיה הראשונה של רובינשטיין היא שוב, המימון של שרה. כאמור, ועדת האתיקה אסרה על נתניהו לאפשר מימון חיצוני של נסיעות שרה. מי ישלם?רובינשטיין ביקש מידידתו, אשת יחסי הציבור ברוריה אנג'ל לארגן אירוע בו שרה תדבר. הנה תרגום חלקי של ההזמנה:

"אנחנו קבוצה של 60 נשות עסקים שנפגשות כל חודש. אנחנו מקווים שתכבדי אותנו בשיחה על ההשלכות הפסיכולוגיות על ילדים, שנאלצים לחיות באקלים של טרור ופחד".

גברת נתניהו, מסתבר, ביטלה ברגע האחרון. אז מי ישלם על הנסיעה?

נתניהו ובלזברג טיכסו עצה. בזמן שנתניהו יופיע בפני תורמים של ONE FAMILY, הארגון של בלזברג, שרה תופיע בפני אימו של בלזברג. כן, כן, גברת נתניהו ישבה עם פרנסיס בלזברג.

עם או בלי קשר לפגישה הזאת, "ONE FAMILY " של בלזברג מימנו לגברת נתניהו רכב צמוד, נהג ומכשיר טלפון נייד לשימושה בכל ימות הביקור. בלזברג גם מימן את המלון היוקרתי בו לנו בני הזוג.

עו"ד יניב שקל, מומחה לדיני מס הכנסה:

"אם שקיבל טובת הנאה ולא דיווח עליה לצורכי מס, ביצע עבירה על דיני מס הכנסה".

למרות זאת, בסוף הביקור נוצר גרעון של 10,000 דולר. בלזברג לא רצה לשלם. נתניהו התקשר לאחד מנדבניו וביקש שיתרום ל-ONE FAMILY 10,000 דולר, כדי שאלו יועברו לכיסוי הוצאות הביקור.

אותו בלזברג מממן עוד ארגון פילנתרופי מבורך "מבראשית" – ארגון שמביא בני נוער יהודיים לארץ. לפי החשבונית הזאת, גם הארגון הזה משלם לנתניהו למעלה מ – 4000 דולר. למיטב ידיעתנו, הזוג נתניהו לא עשה דבר עבור הארגון. "מבראשית":

"לא זכור לי על שום אירוע של "מבראשית" בלונדון.."

מארגון "מבראשית" נמסר לנו שהחשבונית הזאת לא שולמה. אולם הארגון כן שילם לפי התגובה כ-1300 פאונד על המלון של נתניהו. לפי התגובה, התשלום הוא בעבור העובדה שנתניהו דיבר עם תורמים של הארגון בעת הביקור. הנה מה שאמר לנו כמה שבועות לפני כן אותו אדם מ"מבראשית" ששלח את התגובה הזאת:

אתה זוכר איזשהו אירוע של 'מבראשית' שהוא (נתניהו) הופיע בו? אולי אני מתבלבל בשנה או במקום.

איזשהו אירוע בחו"ל? לדעתי לא.

בימים האחרונים של הנסיעה מתוכננת לזוג נתניהו נסיעה לכינוס השנתי של אותו מכון מחקר אנטרפרייז, וגיחה מהירה ללוס אנג'לס. איך הם יגיעו? לפי הלו"ז, ב"מטוסו הפרטי של לארי מייזל". לארי מייזל הוא מולטי מיליונר, שמחזיק בחברת נדל"ן גדולה MDC. לפני כמה חודשים הוא קיבל רשיון לחפש גז ליד חדרה. ביוני 2007 הוא ביקש לפגוש את נתניהו לארוחת ערב. נתניהו הסכים, בתנאי שמייזל ישלם את המלון, הבוורלי הילס הוטל ויביא את המטוס. מייזל הסכים. בסוף, ברגע האחרון, נתניהו ביטל.

פרופסור גבריאלה שלו, ממחברי הקוד האתי לשרים:

"מתי המתנות הופכות להיות הפרת אמונים? כשהן מוגזמות, כשהן מופרזות, כשהן פרטיות לגמרי, כשהן קשורות בתפקידו של השר. אבל אז זה כבר יכול באמת לגלוש לתחום של ה… שחור, לא האפור, של השוחד".

בסוף אוקטובר 2007 הזוג נתניהו נסע לנסיעה אקזוטית במיוחד. ארה"ב ופנמה. הזוג נתניהו הסתייע ב"מונית האווירית". שוב יו"ר האופוזיציה טס במטוסו הפרטי של ספנסר פרטרידג'.

במרץ 2008 עוד נסיעה של הזוג נתניהו לארה"ב. הבעיה – נשאר חוב מנסיעה קודמת של גברת נתניהו לפריז. אנשי נתניהו מסכמים עם אחד הארגונים שמממנים את האירוע הקרוב, שיממן גם את החוב מהאירוע הקודם.

על איזה ארגונים מדובר? הבונדס, כמובן, שנתניהו הופיע בפניהם וארגון בשם GATEWAYS, ארגון לחינוך יהודי, שרוצה שביבי יבוא לכבד בנוכחותו אירוע שלו. מתוך שיחה עם הרב סושרד, ארגון gateways:

אתה זוכר ששילמתם, שחברת gateways שילמה על הטיסה והמלון?

אני לא זוכר פרטים ספציפיים אבל זה נשמע לי הגיוני שהיה באחריותי לשלם את כל.

הבונדס שילמו כמובן, והנציגה שלהם גם רצה למלון בפלורידה לוודא שכל דרישות הזוג נתניהו שמועברות אליה באות על סיפוקן. והנה הן:

6 ספסלים בחדר למזוודות.

שטיח באמבטיה.

תוספת סבונים ושמפו.

ניקוי יבש במלון – כי הזוג יצטרך, כרגיל, מייד כשיגיעו.

עוד אוטו, בנוסף לשניים הרגילים, וכן שיחכה מישהו בשדה"ת לקחת את המזוודות מהמטוס לאוטו.

אפי רגב, הבונדס, מיאמי:

"שום דבר מיוחד, הוא בא והלך ב… בצ'יק צ'ק, הוא גם בא לבד, לא היה… שרה".

אגב, באותו מועד התקיים בניו יורק אירוע של בני עקיבא. לנציג של בני עקיבא עלה רעיון. למה שנתניהו לא יופיע בפנינו, אם הוא כבר בניו יורק? הוא קיבל תשובה שזה יעלה לו 20-25 אלף דולר והחליט לוותר.

באותה נסיעה הזוג נתניהו צריך להגיע מניו יורק לפילדלפיה. לפי מסמכי ההכנה לביקור, הוא שוב טס במונית האווירית שלו, כלומר, המטוס הפרטי של ספנסר פרטרידג'.

חמישה חודשים לאחר מכן, נתניהו נוסע לניו יורק לחופשת קיץ. הבחירות כבר נראות באופק, ביבי ברוב הפרשנויות הוא ראש הממשלה הבא, אבל זה לא מפריע לו לבלות שלושה לילות בביתו הפרטי של עשיר, חבר, ג'יי זיסיס. בספרור ההוא של נתניהו הוא שווה 1, כוכבית ושני פלוסים. ג'יי זיסיס אומר לנו על כך:

"אני מעולם לא ביקשתי מביבי שום דבר, הוא לא ביקש ממני שום דבר, הוא לא היה בתפקיד, הוא לא היה… אתה יודע. הוא היה מחוץ לממשלה. אני לא הייתי מארח אותו אם זה לא היה הולם. אני לעולם לא הייתי מארח אותו אם זה לא היה הולם".

שוב טובת הנאה, שוב ללא אישור ועדת האתיקה, שוב מאיש עסקים פרטי.

יאיר ניצל את החופשה כדי לקחת שיעורי משחק אצל מורה מפורסם בשם הרולד גסקין, וכן לומד לנאום בסדנה מיוחדת. החברה ששילמה 8,000 דולר, היא "ניו ריג'נסי", החברה של ארנון מילצ'ין, אחד הישראלים העשירים בעולם וחבר קרוב של נתניהו. האם זאת טובת הנאה, או מחווה יפה של חבר טוב? ויותר חשוב, בשביל מה נתניהו, בזמן שהוא יודע שיש סיכוי גבוה שתוך חודשים ספורים ייבחר לראש ממשלה, צריך בכלל שמישהו ישאל שאלות כאלו? מתוך שיחה עם טוני אימפרטו, "ניו ריג'נסי":

"אני בטוח במאת האחוזים שעבור כל השירותים שסיפקנו – מר נתניהו שילם. אני בטוח במאת האחוזים לגבי זה, רק כך זה יכול היה לקרות".

אבל מילצ'ין לא פראייר. הוא משלם את החשבון של יאיר, שאין סיבה הגיונית שישלם, אבל הוא שולח חשבונית לנתניהו ומקבל את הכסף חזרה.

התחקיר שלנו עקב אחרי 16 נסיעות של נתניהו כשר וחבר כנסת, לא כולל כל הנסיעות כאזרח פרטי. הוא גילה למעלה מ – 30 הפרות לכאורה של כללי האתיקה. כראש ממשלה לנתניהו ורעייתו הרבה יותר קל לטוס. המדינה משלמת, ובצדק. אבל המרכיבים שהתגלו בדרך בה נסע לחו"ל בעשר השנים האחרונות, נמצאים, לדעתי לפחות, גם בדרך בה הוא מנהל את העניינים כיום: קשר בעייתי עם נדבנים חיצוניים, בלגאן בסביבת העבודה המיידית שלו וכמובן, חוסר יכולת או רצון להתמודד עם דרישותיה של גברת נתניהו.

כתבתו של רביב דרוקר

בימוי ועריכה: רפי אבולעפיה.

עיצוב ואנימציה: רועי צורף, גיא לוין.

צלם: דודו בוקר.

ע. עריכה: לי בר לבב.

מקליט: עמית אלה.

תודה למואב ורדי ורתם שדות על עזרה בהכנת התחקיר

תגובות

תגובת לשכת ראש הממשלה נתניהו:

הכתבה היא חלק ממגמה רבת שנים של כתבכם רביב דרוקר לפגוע בשמו של ראש הממשלה ובבני משפחתו. אחרי חודשים רבים של נבירה מיקרוסקופית התברר שלא נמצא כל פגם. מעולם לא שילם שום גוף חיצוני עבור טיסות ילדיו של מר נתניהו בעת שכיהן בתפקיד ציבורי כלשהו.

עד שנת 2007 רשאית הייתה הגברת נתניהו להתלוות לבעלה כאשת רה"מ לשעבר על חשבון הגורם המזמין. לאחר מכן שולמו נסיעותיה על ידה, על ידי בני משפחתה או ע"י גופים שהזמינו אותה להרצות בפניהם בנפרד.

לגבי הטיסות עם מר פרטרידג' – מדובר בטיסות בהן טס מר פרטרידג' בעצמו, במטוסו, להרצאות של מר נתניהו.

תגובת הבונדס:

כחלק מיישום של מדיניות הארגון והשגת יעדיו מוזמנים גם אישי ציבור ישראלים להרצות בפני משקיעים עפ"י נוהל הקיים מאז הקמת הארגון.

תגובת "עזר מציון":

רה"מ מר בנימין נתניהו נענה לבקשתנו בהיותו אזרח פרטי, להיות הנואם המרכזי באירועי גיוס תרומות למאגר מח העצם שהתקיים בארה"ב בשנת 2000.

עבור השתתפותו קיבל נתניהו תשלום כשמדובר בסכום שאינו משמעותי ביחס לגובה התרומות שנאספו באותם האירועים ולערך המוסף של השתתפותו בהם.

תגובת ספנסר פרטרידג':

מר פרטרידג' הוא ידיד אישי של מר נתניהו. מר פרטרידג' מעולם לא נתן למר נתניהו את מטוסו ומטוסו לא שימש מעולם "מונית אווירית". מר נתניהו התלווה אליו בטיסות שונות לאירועים בהם השתתף מר נתניהו בארה"ב ואשר בהם נכח מר פרטרידג'.

למר פרטרידג' אין כל עסקים בישראל והוא מעולם לא פנה אל מר נתניהו בתפקידיו השונים בקשר לעסקיו בישראל. מר פרטרידג' התכוון להיכנס לפעילות עסקית בישראל, ולשם כך היה מעוניין להעסיק בישראל אמינים ובעלי יכולות מוכחות. בהקשר זה העסיק את אותם שלושה אנשים עליהם שאלתם.

תגובת "משפחה אחת" (one family):

מר נתניהו סייע באופן משמעותי לעמותת משפחה אחת עת השתתף ונאם באירועי התרמה מרכזיים שהעמותה קיימה.

עמותת משפחה אחת שילמה עבור הוצאות הנסיעה והשהות של מר נתניהו. התשלומים ששולמו ע"י העמותה ראויים וסבירים.

תגובת "בייקום":

באשר לביקור של משפחת נתניהו באוקטובר 2006, לבייקום יש תכנית מסודרת של ביקורי אישים ישראלים בלונדון. אנחנו דואגים לשהות ראויה ומכובדת לאורחינו, במיוחד בהתחשב בכך שהם עושים זאת בהתנדבות.

תגובת המרכז הישראלי-חברתי, דניאל דורון:

הזמנה זו היא חלק חשוב מפעולות ההסברה שאנו עושים בארץ ובחו"ל. אני עובד 30 שנה יום ולילה בהתנדבות ולכן גם אם אני נלחם על השפעה על שר האוצר, הרי אין זה לתועלתי האישית אלא למה שאני מאמין שהוא לתועלת הציבור.

תגובת לארי מייזל:

הוא (לארי) לא התכוון לקחת את נתניהו במטוסו הפרטי, וההזמנה הייתה להופעה בפני מרכז שמעון ויזנטל.