ארכיון: רביב דרוקר

כחלון – פראייר שימושי

12 במרץ 2018
 

את בנט קל להבין. מה ליברמן עושה בסיפור הזה –  שקוף. ההתנהגות של גפני ודרעי צפויה.  מה לעזאזל עושה שר האוצר כחלון?

יו"ר הבית היהודי מזמן הבין שעל ציר הימין – שמאל הוא לא יצליח להתבדל מנתניהו. כמה שלא יילך ימינה, ביבי יבוא ויישב לו על הבלטה. הכשרת מאחזים? נתניהו בעניין. התנחלויות חדשות בשטחים? ביבי זורם. סיפוח? למה לא. בנט החליט לנסות הפוך. להיות ביבי, אבל נורמלי, ממלכתי, אחד שמברך את דוד גרוסמן על פרס ישראל, מכה על חטא בפייסבוק, שאולי היה שותף לשיח מקטב. כמו ביבי המשך לקרוא

"אחד מראשי הממשלה הכי פחות מושחתים שהיו כאן"

19 בפברואר 2018
 

בשטף הפרשיות הבלתי פוסק קיבלו דברי ראש הממשלה בעניין ערוץ 10 תשומת לב מינימלית. "פעלתי לסגור את ערוץ 10 שהוא (מילצ'ין – ר.ד.) מבעליו. אילולא הנחיית היועמ"ש, הערוץ היה נסגר", אמר נתניהו. קשה להתחיל להסביר כמה הדברים הללו של ראש הממשלה הם מטורפים ומזעזעים וכן, אני כותב מהפוזיציה של מי שמקבל את משכורתו מערוץ 10 ב 15 השנה האחרונות.

תכלית הטיעון של ראש הממשלה היא שקר גס ואידיוטי. ארנון מילצ'ין היה בעל מניות פורמלי באותו שנים בערוץ 10. הוא הפסיק להזרים כסף לערוץ ופעל מעשית לסגירתו, כך שנתניהו לא פעל נגדו בעניין הזה. האינטרסים שלהם דווקא התלכדו. נתניהו יודע זאת המשך לקרוא

איך אפילו ליברמן קושר בין התקדמות בנושא ה'שבויים' לקריסת עזה?

12 בפברואר 2018
 

המצב קשה, אבל אין משבר הומניטרי, פסק שר הביטחון ליברמן. 40% אבטלה, שעות ספורות של חשמל ביום, היעדר מים ראויים לשתייה, פרצי אלימות נוראיים, כל זה, כמובן, לא עונה להגדרה של "משבר הומניטרי". מקסימום קצת קשה. לא צריך להישבר. מה פתאום הרמטכ"ל הזהיר מ"משבר הומניטרי" בישיבת הממשלה?

עמדתי, הבהיר השר ליברמן, משותפת לכל גורמי הביטחון. רוצה לומר – גם הרמטכ"ל. אה, כן ואם יש משהו שאנחנו יכולים לעשות כדי לשפר את המצב, אז לא נעשה אותו "בלי התקדמות בנושא השבויים, לא נתקדם", הבהיר שר הביטחון. זה המקום בו העניין הופך למטורלל. בואו נעזוב לרגע את גורלם של קרוב לשני מיליון אומללים שתנאי חייהם הקשים לא ישתפרו בגלל ה"שבויים". זה הרי לא באמת אכפת לנו. הם 'בחרו' בחמאס. שייענשו, אבל איך מדינה רציונלית באמת מוכנה למשכן את האינטרסים הרציונליים שלה לטובת "התקדמות בנושא השבויים"? המשך לקרוא

הדחיינות של מנדלבליט רק תסבך לו יותר את ההחלטה

5 בפברואר 2018
 

החקירה הראשונה נגד ראש ממשלה מכהן ארכה בחודש. הידיעה על חשבון הדולרים של לאה ויצחק רבין התפרסמה באמצע מרץ 1977, חודש לאחר מכן כבר הייתה החלטה סופית של היועץ המשפטי, אהרון ברק. החקירה השנייה נגד ראש ממשלה מכהן ארכה שלושה חודשים. פרשת בר און – חברון התפרסמה בינואר 1997. באפריל 97 היועהמ"ש, אליקים רובינשטיין, הודיע על השורה התחתונה. עם השנים גברו ההיסוסים, החלו המריחות. פרשת חשבון ההובלות של עמדי כבר ארכה שנה מרגע שהחקירה החלה ועד החלטת היועץ. לפחות ניהול ענייני המדינה לא נפגעו. הפרשה עסקה בראש ממשלה לשעבר (נתניהו). החקירה הפלילית בפרשת עמותות ברק החלה בינואר 2000. קצת יותר משלוש שנים לאחר מכן היועץ פרסם את החלטותיו. פרשת האי היווני ארכה כמעט שלוש שנים וחצי, מפרוץ החקירה המשטרתית ועד החלטת היועץ מזוז. פרשת טלנסקי של אולמרט ארכה פחות משנה וחצי, מתחילת החקירה ועד החלטה סופית להגיש כתב אישום.

כמו שזה מסתמן, אביחי מנדלבליט ורוני אלשייך יקבעו שיא חדש. מכל החקירות שנוהלו נגד ראשי ממשלה, תיק טובות ההנאה הוא כמעט התיק הפשוט ביותר (למעט חשבון הדולרים). כמה עדים, סיפור מעשה ברור ויציב, מחלוקות עובדתיות לא גדולות ועוד מעט שנתיים שהתיק מתנהל. הוא עוד לא עבר אפילו מהמשטרה לפרקליטות. ראש צוות החקירה המשטרתי כבר התחלף, סגנו בפועל עבר לתפקיד אחר, עוד כמה חוקרים מהצוות כבר עזבו לאורך הדרך, בשבוע שעבר שוב קראו לעדת המפתח בתיק לעדות, אלוהים יודע איזה מספר. אולי בונים על זה שתמאס בהליך. המפכ"ל אלשייך, כנראה, מושיט פה יד לעמיתו ההססן מנדלבליט. בדרך כלל, יש גבול כמה המשטרה מוכנה לדחות את העברת התיק ולקחת על עצמה את התיק של מריחת הזמן. פרשות מסובכות כמו האי היווני ואיווט ליברמן שכבו יותר אצל היועץ המשפטי, מאשר במשטרה. כאן המפכ"ל דוחה את ההגשה. היועץ תמיד יוכל לטעון שהזמן שהתיק שכב אצלו הוא קצר יותר. המשך לקרוא

תרחיש פוליטי – גנץ ידיח את גבאי

29 בינואר 2018
 

תחילת 2015 – בני גנץ עמד לסיים כהונה כרמטכ"ל. החלטה חשובה עמדה לפניו. לקחת את שנת השחרור או להשתחרר מידית. כלכלית, עדיף למצות עוד שנה על הפיירול הצה"לי. פוליטית, עדיף להשתחרר מיד. גנץ המתלבט בחר ללבן את הדילמה עם הבן שלו על כוס בירה. אתה חייב להשתחרר עכשיו, אתה חייב להיכנס לפוליטיקה ולעשות את זה, אמר הבן. המצב במדינה נורא, לנו יש מספיק כסף ונסתדר. אבא גנץ השתכנע, אבל הפוך. הוא החליט כן לקחת את השנה. למה, שאל הבן המופתע. פוליטיקה זה כמו מלחמה, כשנכנסים צריך להיכנס עם כול הכוחות, לא חצי חצי. אני עוד לא ערוך. אם אודיע על שחרור מידי עכשיו, מיד יסמנו אותי כמי שרוצה ללכת לפוליטיקה וכל דבר שאעשה, יוכתם בכך. המשך לקרוא

למה לא שילמנו על הקלטת של יאיר

15 בינואר 2018
 

האיש שישב איתי היה רחוק מלהיות חמדן. הוא פשוט באמת ובתמים היה צריך את הכסף וגם נגעל מההתנהגות של יאיר נתניהו וחבריו. זה היה נובמבר 2016. שמעתי את הקלטת פעם אחת, למיטב זיכרוני, אולי פעמיים. לא שמעתי אזכור לסמים, אבל ייתכן שלא הבנתי מילות קוד שלהם. גם לא קלטתי דיבור על הזמנת זונות, אבל, כאמור, לא ישבתי מול תמלול מסודר והמקור להקלטה לא הכיר דיבור כזה באותה שיחה.

ההקלטה נשמעה לי בעלת ערך סקסי גבוה, היה ברור שזה יעשה רייטינג, אבל בעלת ערך עיתונאי נמוך. יאיר נתניהו הוא אדם פרטי. הוא בנו של ראש הממשלה. יש בו עניין עצום, אבל בדרך כלל, אנחנו לא מסקרים את הבעיות של ילדי נבחרינו. היו כמה ילדים של נבחרים שהיו מעורבים במעשים מאוד בעייתיים, אפילו פליליים. זה לא סוקר כלל. המשך לקרוא

תחקיר התרופות – גיבורה אחת מרימה את המסך

10 בינואר 2018
 

הנה הכללים העקרוניים ליחסים בין חברות תרופות לרופאים: איסור מוחלט על קשר ישיר בין רופא לנציגי חברות התרופות לגבי נסיעות לחו"ל. אסור לממן אירועים שאינם מקצועיים וגם זה ללא קשר ישיר.

והנה כמה סצנות מהמציאות שאנחנו נביא הערב ב"מקור":

רופא העביר ביום אחד את כל מטופליו מתרופה אחת לתרופה שנייה. חברת התרופות הנזנחת לא מימנה לו כנס בחו"ל שהוא רצה. המשך לקרוא

החיפוש של מרצ אחרי נפתלי בנט משלה

8 בינואר 2018
 

הפגישה בין זהבה גלאון לתמר זנדברג הייתה טעונה. ח"כ זנדברג הביאה הצעת פשרה. גלאון הרגישה שהפשרה מעקרת את כל המאבק שלמענו עזבה את הכנסת. השיחה נדדה לעוד מקום, אולי יותר רגיש. רצונו של אורי זכי, בן זוגה של זנדברג, שהוא גם יו"ר ועידת מרצ, להיבחר לכנסת. "הוא מנהיג מלידה, הוא יהיה חבר כנסת מצוין", אמרה זנדברג. יש גרסאות שונות על הקטע הזה בשיחה, אבל באיזשהו שלב, ח"כ עיסאווי פריג', התומך העיקרי של גלאון, שאל "נראה לכם הגיוני ששני בני זוג יהיו בשישייה הראשונה?". למה לא, השיב זכי, שנכח בפגישה והזכיר את הפעילות הציבורית המשותפת של ז'אן פול סארטר וסימון דה בובואר. פריג' וגלאון התקשו לראות את הדמיון. לכמה ימים היה נדמה שמרצ עומדת להיקרע לשניים והחלו תרחישים של פרישות והקמות מפלגות מתחרות. בסוף, נמצאה פשרה גואלת. ישנו את שיטת הבחירות, חברי הכנסת לא ייבחרו יותר במועדון הסגור של ועידת מרצ. זה ללא ספק  שינוי בכיוון חיובי במפלגה שמריצה כמעט את אותה רשימה בחירות אחרי בחירות. חיובי, אבל רחוק מלהספיק. המשך לקרוא

לפיד – כחלון – אשכנזי: שובר השוויון היחיד

25 בדצמבר 2017
 

כרגע זה נראה שובר השוויון היחיד. איחוד בין יאיר לפיד למשה כחלון והצטרפות של גבי אשכנזי.

לא מעט פוליטיקאים ואנשי תקשורת מסתובבים בחודשים האחרונים עם האמירה זהו, זה נגמר. הם מפריחים אמירות ערטילאיות על 'מסה קריטית' שנוצרה, 'סדקים בשלטון' ו'ככה הרי זה לא יוכל להימשך'. בינתיים, מרוב מסה וסדקים, אורן חזן ויהודה גליק לא העזו אפילו לקפוץ לכיכר ציון שלשום. ליברמן, שבחירות חדשות הן, מבחינתו, איום חמור יותר מהאיום האיראני, כבר הבהיר שהוא מוכן מקסימום להקדמת הבחירות ביום אחד. נפתלי בנט ואיילת שקד נהנים מכל רגע בתפקידים עוצמתיים. ההפגנה שארגן השבוע יועז הנדל הייתה אתגר לא קטן עבורם. הנדל הוא כל מה ששניהם חלמו להיות. לשניהם ברור שלהנדל יש שאיפות פוליטיות, שעלולות לפגוע בהם ובכל זאת, שניהם בחרו באופן חד וברור להתייצב לצד נתניהו (בנט אתמול: ראיתם כבר כתב אישום אחד שהוגש?). על כחלון, בהקשר הזה, כבר מיותר לבזבז מילים. הוא ייפרד מתפקיד שר האוצר, רק אם לא תהיה לו ברירה. המשך לקרוא

התיווך האמריקני "ההוגן" – ברוך שפטרנו

18 בדצמבר 2017
 

בועידת וואי פלנטיישן, אוקטובר 1998, בין ראש הממשלה, בנימין נתניהו ליו"ר הרשות הפלשתינית, יאסר ערפאת, האמריקנים הציגו טיוטת הסכם. הציגו רק לישראלים. קודם נשמע מה ההערות הישראליות, נכניס לטיוטה ורק אז נבוא לפלשתינים, בלי להגיד, כמובן, שהישראלים ראו את זה קודם. זה קרה בשלב קריטי של הועידה, אחרי שבוע של טחינת מים. המשלחת הישראלית לא הייתה מרוצה ולילה שלם נוהל מו"מ סוער. הפלשתינים שמעו את הצעקות מהצד הישראלי ולא הבינו על מה המהומה. "זה כי אנחנו קשוחים איתם", בילפו האמריקנים בניסיון לקנות זמן, עד שהישראלים יאשרו להציג את הטיוטה לפלשתינים. המשך לקרוא