ארכיון שנת: 2007

חידוש מושב החורף של הכנסת

10 באוקטובר 2007
 

בוא נגיד את האמת, הכותרת "חידוש מושב החורף של הכנסת" לא מעניינת אף אחד. למה בכל זאת שמעתם על זה כל כך הרבה? זה מתחיל בעורך עצבני, שאין לו איך למלא עיתון/מהדורה. העורך מתקשר לכתב הפוליטי/פרלמנטרי שלו. מבחינת העורך, מדובר בפרזיט, שבחודשי הפגרה לא עשה כלום. הגיע הזמן להעביד אותו. מעניין, לא מעניין, הגיע הזמן לכתוב פוליטיקה.

אז בוא נדבר פוליטיקה. חידוש מושב הכנסת באמת לא מעניין אבל בפוליטיקה כן קורים דברים מעניינים. מעניינים אותי לפחות.

התאומים ברק ונתניהו מתכוננים לבחירות. טוב, מתכוננים זה מוגזם. נתניהו רוב הזמן פסיבי, משחק בונקר, מפחד לעשות משהו. ברק, אותו הדבר. תאום או לא תאום. ובכל זאת, שניהם הבינו את מה שברור מאליו. בלי הקול הרוסי הם לא ינצחו את הבחירות הבאות. התרופה שהם גיבשו הרבה יותר מעניינת מהתובנה השחוקה הזאת.

ביבי הולך על איווט ליברמן. עד לא מזמן היחסים ביניהם היו מזעזעים. במו אוזניי שמעתי מה נתניהו אומר על איווט. זה לא דברים שאפשר להדפיס. אפילו לא בבלוג (לא בגלל בוטותם. ביבי ממעט לקלל, אם בכלל. אני פשוט לא זוכר את הציטוטים המדוייקים…).

את מה שאיווט חושב על ביבי הוא אמר בפומבי. במהלך קמפיין 2006 ליברמן הודיע שהוא אמר לביבי בפגישה ביניהם "תפסיק להיכנס לפניקה". אין דבר שפוגע בביבי יותר מאשר האשמתו בהיסטריה. למה, אם כן, נתניהו מחזר אחרי פוליטיקאי שפגע בו, שנמצא בירידה בסקרים, פוליטיקאי שבעצם כניסתו התמוהה לממשלה (התעלומה הגדולה ביותר של הפוליטיקה הישראלית בשנה האחרונה) מנע את המלכתו הזריזה של נתניהו?

כאן המקום לסיפור קצר.

במערכת הבחירות 2006 היה נתניהו קורבן תרגיל פוליטי מבריק. מישהו, אני יכול לשער מי (אבל לא יכול להוכיח), מכר לביבי סקרים על פיהם כדי להביא את הקול הרוסי הוא צריך שנתן שרנסקי ויולי אדלשטיין יוצבו במקומות ריאליים ברשימת הליכוד לכנסת. אחד מהם, הסביר לי נתניהו בעצמו, לא מספיק. רק שניהם ביחד ייצרו את האפקט המבוקש: עוד מספר מנדטים לליכוד.

זה היה קישקוש מקושקש אבל ביבי כידוע לא מתווכח עם סקרים והוא עבד קשה מאוד כדי ששניהם יהיו במקום ריאלי ברשימה. אחרי ששניהם הגיעו לאן שהם רצו החל הקמפיין. פתאום התגלה ששרנסקי בכלל לא פופולארי בקרב הציבור הרוסי ואדלשטיין לא מזיק אבל גם לא ממש מועיל. הליכוד לא נחל הצלחה בקרב המגזר הרוסי בבחירות 2006.

ביבי לקח מהסיפור הזה לקח חשוב. אני לא יודע מה שאני לא יודע או במילים אחרות – אני לא יודע איך מביאים את הרוסים להצביע עבורי אבל איווט יודע. הרעיון של נתניהו פשוט. נמכור את הליכוד. ממילא מקומו של ישראל כץ לא באמת מעניין אותנו. ניקח את איווט עם כל חבריו ל"ישראל ביתנו" ונשים אותם ברשימה לכנסת. ניתן לאיווט גם הבטחה לשר בכיר (שר אוצר) ונקבל את הקול הרוסי.

העיסקה עדיין לא סגורה. איווט רוצה איש שלו על כל אחד מהליכוד. אחרי הכל מדובר בסיעות בעלות גודל זהה. נתניהו אומר – היחס צריך להיות שונה. זאת מחלוקת פתירה. איווט הרי גם לא ממש מתעניין בגורל חבריו לסיעה. תפקיד של שר אוצר והוא מוותר על שניים – שלושה חברים. בכל מקרה שום עסקה בסדר גודל כזה לא תיסגר עד שבאמת יהיו בחירות.

לעומת נתניהו, ברק דווקא חושב שהוא יודע איך מביאים את הקול הרוסי. כסף, כסף ועוד כסף. זה עבד ב – 99, למה לא הפעם? הקול הרוסי רגיש במיוחד לכסף. בעזרת כסף קונים עיתונאים בשפה הרוסית (כן, כן), בעזרת כסף אפשר להפציץ אותם בתעמולה (נשארו עוד כמה עותקים מהתרגום לרוסית של "החייל מספר 1") ולשדר אייטמים בערוצי הלווין בשפה הרוסית.

הפעם ברק לא יכול לגייס כסף באמצעות עמותות. במקום זאת, הוא מתכוון למכור נכסים של מפלגת העבודה. מי ששאל את עצמו מה פתאום פרץ כל המשבר הזה בנוגע לגירעון של מפלגת העבודה זו התשובה. הגירעון היה קיים ובאמת העיק אבל יש מי שידע להפוך אותו למשבר אקוטי שמחייב החלטות חירום.

אז למה החלטתי לכתוב בלוג?

10 באוקטובר 2007
 

– כי יש המון דברים שאני רוצה להגיד ואני לא אומר אותם בטלוויזיה. הם לא בתחום שלי, הם ארוכים מדי, עמוקים מדי, שטוחים מדי, רכילותיים מדי.

– כי אני מת על המדיום הזה של בלוגים. היכולת לקבל פידבק אמיתי. בטלוויזיה אתה מדבר למאות אלפי אנשים. אומרים לך שאתה נורא משפיע אבל כשאתה יוצא מהשידור אתה בדר"כ לא מקבל תגובה אחת. מקסימום מוטי קירשנבאום בדרך למונית הביתה זורק לך "היה טוב". מקסימום.

– כי אני שונא את הדרך בה אנחנו, אנשי התקשורת, מתנהגים לגבי מה שקורה אצלנו. מכולם אנחנו תובעים שקיפות ואנחנו לא מוכנים להסביר כלום. לא למה בחרנו את המרואיין הזה ולא אחר, למה ברחנו באייטם, איך הוא הגיע, מה לא נכנס לשידור ובכלל "אין תגובה" זו תגובה הכי שכיחה מצד גופי תקשורת. מגעיל. אני מתכוון לספר לא מעט על מה שקורה אצלנו, לפחות עד שמישהו בערוץ 10 יעצור אותי…

– כי אני לא יכול לעמוד בפני הצורך שלי (כמה עלוב) להתבלט. אה, כן, וזו גם הסיבה האמיתית…

הארץ: כשאהוד ועמרי נפגשים. 7.3.2007

7 במרץ 2007
 

מאת: מירב ארלוזורוב

א. "גיא עידו, ממלא מקום ראש אגף פיתוח וקצבאות במפעל הפיס, לעשות אותו קבוע. כסף לסמי ברלב לפרויקט 'גם אני אהיה סטודנט'". הציטוט הזה לקוח מיומניו של עמרי שרון. במקרה הזה, הציטוט מסכם פגישה שקיים שרון עם שמעון כצנלסון, מנכ"ל מפעל הפיס, ששרון עמד מאחורי מינויו.

כצנלסון מנהל את מפעל הפיס, שלו מחזור הכנסות של כ-3 מיליארד שקל בשנה ורווח של יותר מחצי מיליארד שקל. בתפקידו הקודם, לפני שמונה לנהל את מפעל הפיס, היה כצנלסון סגן ראש עיריית אשדוד. ספק אם במגזר הפרטי היה מישהו מעלה על דעתו כי הניסיון הזה מכשיר אותו לנהל חברה עם מחזור של 3 מיליארד שקל, שכל הכנסותיה מיועדות לקידום פרויקטים של רווחה ברשויות המקומיות בישראל. אבל לכצנלסון יש מזל. הוא לא עובד במגזר הפרטי. הוא עובד במגזר הציבורי, ושם הפרט היחיד החשוב בקורות החיים שלו היה היכרותו עם עמרי שרון. זה הספיק כדי שכצנלסון ימונה למשרה החשובה, שבשנים האחרונות אחראית לבניית אלפי כיתות ברחבי ישראל. זה הספיק כדי שכצנלסון יקבל את שלו, וגם כדי ששרון יקבל את שלו – קידום מקורבים לתפקידים שונים במפעל הפיס. כצנלסון הרי תלוי בשרון, ולכן הוא חייב לו. את החוב הזה יודע שרון לגבות ממנו היטב.

ב. "לבדוק מול איציק אוחיון איך עוזרים לגסטון מלכה עם הפנסיה שלו". איציק אוחיון הוא ראש עיריית פתח תקוה. יש לו בעיר, ניתן להניח, אלפי עובדים – אבל ספק אם יש רבים מהם שלפנסיה שלהם הוא דואג באופן אישי. לפנסיה של גסטון מלכה, לעומת זאת, יש סיכוי שהוא דאג. זוהי אותה עיריית פתח תקוה, נזכיר, שמבקר המדינה מסיים עתה דו"ח חמור על חשדות לשוחד ששולם לסגן ראש העיר בתמורה לקידום האינטרסים הנדל"ניים של קואופרטיב דן בעיר. זה קורה, נזכיר, באותו שבוע שבו פורסם כי מוגש כתב אישום נגד ראש עיריית לוד, בני רגב, באישום שקיבל שוחד של 1.4 מיליון שקל מדודי אפל כדי לקדם את האינטרסים הנדל"ניים של אפל סמוך ללוד. זהו אותו אפל וזה אותו פרויקט נדל"ן, כזכור, שעמדו במרכז החשדות לגבי שוחד אפשרי ששולם לאריאל שרון ולבנו גלעד בפרשת האי היווני.

לאן שלא תפנה, תצוץ השחיתות בשלטון המקומי. איכשהו, בשנים האחרונות, משפחת שרון תמיד נדחפה אל כל הפרשיות הללו, ולפחות מעונשה של משפחה זו נפטרנו. אבל לא נפטרנו כלל מעונשו של הממשל המושחת בשלטון המקומי, שממשיך לבזבז את הכסף של כולנו על קידום האינטרסים האישיים של מקורביו.

ג. "ועדת תכנון ובנייה ליגאל יוסף". יוסף הוא יו"ר סניף הליכוד בראש העין וראש העיר לשעבר. הניסיון לתפור לו ג'וב בוועדת התכנון והבנייה – הגוף האחראי על כל אישורי הבנייה בעיר – אינו עולה יפה, אבל שרון אינו מרפה. הוא ממשיך במאמציו למענו, ודואג לארגן "פגישה עם אהוד, על יגאל יוסף ובכלל". לא צריך כנראה לגלות איזה אהוד, רק נרמוז שזה האהוד ההוא שאו-טו-טו כולנו בוחרים בו לראשות הממשלה. במקביל, שרון מארגן פגישה עם עוזרו האישי של אותו אהוד, שכזכור באותה תקופה היה שר התמ"ת והאחראי על מינהל מקרקעי ישראל, ובה הוא מנסה לקדם את הנושא של "מנהל מחוז במינהל ליגאל יוסף". המינהל הוא מינהל מקרקעי ישראל כמובן, ומנהל מחוז הוא תפקיד מקצועי רם דרג בו.

גם סידור הג'וב הזה אינו עולה יפה, אבל יוסף זוכה בסופו של דבר לג'וב שלו: ראש מינהל אזורי פיתוח תעשייה במשרד התמ"ת, שבראשותו של אולמרט. "יגאל יוסף", הגיבה אתמול לשכת אולמרט לעיתונות, "נבחר לתפקידו בהליך פומבי וחוקי של ועדת איתור". מכל התפקידים שבעולם, מתברר, יוסף נבחר דווקא לתפקיד בכיר בתוך התמ"ת, וזאת אחרי שעבר מכרז שוויוני ופתוח לכל. תודו שזו מקריות מופלאה.

ד. אהוד או-טו-טו ראש הממשלה יצא גם מהפרשה הזו ללא פגע. לכל הפחות הוא יזכה ב-39 מנדטים במקום ה-45 שציפה להם. בכך אהוד הוא תלמיד מופלא של משפחת שרון: כל אמצעי כשר בדרך להשגת המטרה, וודאי שההגינות השלטונית היא האמצעי הראשון שניתן לרמוס. בכל מקרה לציבור לא אכפת, והוא ימשיך להצביע בעדי ולהעריץ אותי – כמו שהעריצו את שרון – אז בשביל מה להתאמץ להתנהל אחרת?

מעריב: אולמרט הכין תיק הוכחות. 2.3.2007

3 במרץ 2007
 

בתגובה לפרסום בערוץ 10 על ההטבות למקורבים התייצבו לצד ראש הממשלה היועצת המשפטית של מנהל המקרקעין, ובכירים במשרד התמ“ת ובשירות התעסוקה

מאת אורי יבלונקה 

24 שעות אחרי פרסום פרשת ההטבות שהעניק, כביכול, אהוד אולמרט לחברי מרכז ליכוד בעת שהיה שר התמ"ת, גיבש ראש הממשלה תיק ראיות מפורט אשר סותר, על פניו, את רוב הטענות שהועלו נגדו במסמך שכתב יועצו הפוליטי לשעבר.

על פי ראש הממשלה, המסמך שבו מפרט היועץ רשימה של יותר ממאה מקרים שבהם סייע אול־ מרט לחברי מרכז אינו אלא מהלך התרברבות של היועץ, אשר מפליל את אולמרט בסיוע לאנשים שכלל לא זכו לעזרתו. לידי מעריב הגיעו עיקרי הראיות שאספו אנשי אולמרט.

המסמך המקורי כולל, למשל, את יצחק פוני מרמלה ורון אגרון מרמת השרון, שכביכול ביקשו הטבות כחוכרי קרקע של המדינה. בפועל מתברר, כי הם אכן פנו בכתב לבקשת סיוע, עם העתקים ללשכת שר התמ"ת דאז אולמרט, אולם נענו בשלילה מפאת חוסר זכאות. לגבי אילן בדני מהוד השרון, מתברר כי בקשתו מהמנהל הייתה לגיטימית, וכי הוא קיבל שירות ללא צורך בקשרים פוליטיים. היועצת המשפטית של מנהל מקרקעי ישראל, רחל זכאי, אישרה אמש למעריב את קיומן של ההוכחות שהשיגו מקורבי אולמרט. לדבריה, "המסמך של היועץ הפוליטי הזה כולל עשרה מקרים. אף אחד מהם לא טופל בהנהלת המנהל, כולם טופלו במחוזות עצמם. בחלק מהמקרים אכן צורפה לבקשת החוכרים בקשה בכתב שהופנתה לשר אולמרט. אנשים רבים שולחים מכתבים ללשכת השר, וכל פניות הציבור מועברות אוטומטית לטיפול הדרג המקצועי. אף אחד לא יודע אם הם פעילים פוליטיים או לא‭."‬

זכאי מוסיפה, כי "אני חייבת לציין שאנשים רבים נוהגים לפנות במכתב אישי לשר התמ"ת. זה לא הליך שמיוחד לפעילים פוליטיים. אנשים חושבים שפניה לשר מזרזת את הטיפול בעניינם במנהל מקרקעי ישראל שכפוף לשר. בפועל כל פניות הציבור מועברות למחוזות‭."‬ לגבי יצחק פוני מוסיפה זכאי, כי "הוא פנה לשר בבקשה לקבל הטבה שלא הגיעה לו. הפניה שלו לשר הועברה למחוז אוטומטית, שם בחנו אותה ושלחו לו תשובה שלילית. שום פרוטקציה ושום בטיח‭."‬ כך גם במקרה של רון אגרון. לדברי זכאי, "הוא פנה למחוז, וכנראה שגם שלח פניה בכתב לשר, בבקשה להוון נכס בשנת 2004 בתנאים מוזלים בהתאם למבצע שנערך ב־‭.1996‬ גם הוא קיבל תשובה שלילית מהמחוז. לא הייתה שום פרוטקציה במקרים הללו. לא ברור לי איך השתרבבו שמות של חוכרים למסמך הזה‭."‬

זכאי אומרת עוד, כי "אני מרגישה צורך לומר שכואב לי העניין הזה. בתור שר קיבל אהוד אולמרט המון פניות, ובמהלך כל העבודה שלנו מולו הן הועברו לדרג המקצועי ללא שום התערבות שלו. מעולם אהוד לא פנה בבקשה שנעשה משהו שאנחנו סברנו שהוא לא נכון. כשאמרתי לשר שיש בעיה משפטית לא היה מצב מעולם שבכך לא נסגר הדיון. הוא תמיד השיב לפונים במילים כמו 'אין מה לעשות, אינני יכול לעזור לכם‭."' ‬

גם שלום בן־משה, תת־אלוף במיל' ומנהל יחידת הסמך לעובדים זרים במשרד התמ"ת, דחה אמש את הטענות בדבר מתן אישורים לעובדים זרים סיעודיים עבור הורים של חברי ליכוד. "בדקנו את הרשימה‭,"‬ אמר בן־משה, "בשני המקרים שבהם צוין במסמך שמו של הקשיש, הוצאנו את התיק ובחנו אותו מחדש. בעיקרון, ישנו מבחן נקודות רפואי, כאשר הרף המינימאלי לקבלת עובד סיעודי הינו ארבע וחצי נקודות. במקרה אחד היה לקשיש שש וחצי נקודות ובמקרה אחר מדובר היה באדם בן תשעים, אשר קיבל אישור מוועדה רפואית שבכלל לא כפופה אלינו, לקבל עובד סיעודי. אלו אנשים שזכאים לעובדים זרים ממילא. לא ברור מדוע בכלל הייתה פניה, אם הייתה, לשר הממונה‭."‬

מקורבי אולמרט אספו גם הוכחות משירות התעסוקה, מהם עולה כי המינויים שבוצעו בו לא התנהלו תחת לחציו של אולמרט. בעניין דליה הררי, עיון בתיק הרלוונטי מעלה כי היא מונתה למנהלת לשכת התעסוקה בראש העין לאחר שעברה בהצלחה רבה מכרז פנימי, אליו ניגשו חמישה מועמדים, שמהם היא בלטה כמוצלחת ביותר.

גורם המקורב לאולמרט אמר אמש, כי "היועץ הפוליטי הזה הכין רשימת התרברבות, כדי להציג לחברי ליכוד את פועלו לכאורה של אולמרט. זו הייתה הדרך שלו להתמודד עם הנורמות הפסולות ששררו במרכז הליכוד בתקופה ההיא. המסמך שהוא חיבר רצוף עובדות שגויות, שכלל לא מסתדרות עם המציאות‭." ‬

nrgמעריב: זו לא שחיתות. 2.3.2007

2 במרץ 2007
 

השאלה הנשאלת בעקבות תחקיר "חדשות 10" פשוטה: האם אכן מדובר בהתנהלות מושחתת מיסודה של ראש הממשלה או אנשיו, הגובלת בפלילים (ואולי אף חוצה אותם) מהסוג שהמיט על צחי הנגבי כתב אישום חמור או שמדובר בגירסה נוספת של "יומני עמרי שרון", המרימה שוב את המסך מעל תרבות הקומבינה שפשתה בימי מרכז הליכוד, אך ללא כל היבט פלילי. להמשך קריאה.

מעריב: בעקבות הפרסום, מבקר המדינה יבדוק את פרשת המינויים. 2.3.2007

2 במרץ 2007
 

חילופי האשמות בין איש רשות הדואר לשעבר אבי מוסקוביץ ללשכת אולמרט 

מאת: שני מזרחי ואורי יבלונקה 

מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס יבדוק את פרשת אולמ־ רט בעקבות המסמך שנחשף המתעד את הסיוע שנתן, לכאורה, לחברי מרכז ליכוד ובני משפחותיהם – כך הודיע אתמול מב־ קר המדינה מיכה לינדנשטראוס ליו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה ח"כ זבולון אורלב.

מאז הפרסום שלשום, העלו מקורבים לאולמרט טענות כנגד לינדנשטראוס על כך שהוא זה שעומד לכאורה מאחורי פרסום המ־ סמך – זאת, כחלק מהרדיפה שלו, להגדרתם, את ראש הממשלה.

בעקבות הטענות פנה ח"כ אורלב מיידית למבקר ושאל אותו האם אכן הוא בודק את הדברים והאם יש אמת בטענות מקורביו לגבי פר־ סום המסמך. לינדנשטראוס השיב כי הפרסום אמש בערוץ 10 הפתיע גם אותו וכי לא ידע דבר על קיום מסמך שבו מפורטים יותר ממאה מקרים של סיוע לחברי מרכז, בעת שכיהן אולמרט כשר התמ"ת. לינדנשטראוס הוסיף כי כבר כעת יתחיל לבדוק את הפרשה. גם משרד המשפטים מתכוון לבקש את החומר הפרשה. לאחר שיתקבל החומר ייבחנו הדברים על ידי היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז.

בתוך כך טען אתמול איש רשות הדואר לשעבר, אבי מוסקוביץ, כי מקורבי ראש הממשלה כפו עליו לבצע מינויים לא כשרים של חברי ליכוד ברשות. בראיון לתוכנית "מה בוער" בגלי צה"ל, אמר מוסקוביץ, אשר שימש כעוזרו של מנכ"ל הרשות דאז, יוסי שלי, כי אנשי אולמרט – ובמיוחד איש אמונו עובד יחזקאל – לחצו על הנהלת רשות הדואר למנות אנשים לא מתאימים לתפקידים ברשות, רק מפני שהם חברי ליכוד. לדבריו, הוא סירב לעשות כן ובעקבות זאת פוטר מתפקידו.

בתגובה, תקפו אתמול גורמים בלשכת ראש הממשלה במילים קשות את מוסקוביץ' ואמרו: "דבריו של האיש בשקר יסודם. מר מוסקוביץ‭,'‬ ששימש כעוזרו של המנכ"ל דאז של רשות הדואר, יוסי שלי, שוחרר מתפקידו יחד עם המנכ"ל בעקבות שורה של התנהלויות מושחתות, הכוללות מנהל לא תקין וחשדות בפלילים, שאף הגיעו לידיעתם ולטיפולם של פרקליטות המדינה ומשטרת ישראל. הוא האחרון שיכול למסור איזושהי עדות הנוגעת להתנהלות תקינה‭."‬ מקורבי אולמרט הוסיפו: "צר לנו שעל אדם כזה מנסים לבסס תחקיר‭." ‬

תחקיר יומני אולמרט

2 במרץ 2007
 

רק לפני שנתיים מעמדו של הפוליטיקאי אהוד אולמרט עמד בסימן שאלה קיומי. הסקרים שנערכו במרכז הליכוד העלו כי ספק רב אם החברים יבחרו במי שהיה אז ממלא מקום ראש הממשלה. הוא ידע שעשה המון למען חברי המרכז ורתח על כך שהם לא מעריכים זאת.

בלשכתו הוכן מסמך מפורט, אולי חסר תקדים, שסוקר את כל הדברים שעשו אולמרט ואנשיו למען חברי המרכז. המסמך הגיע לידי "חדשות 10" והתמונה שעולה ממנו לא פחות ממדהימה. 115 חברי מרכז ופעילי ליכוד מוזכרים במסמך. כולם קיבלו משהו מאהוד אולמרט ואנשיו, ולאולמרט של אותם ימים היה הרבה מה לתת.

כשכונן אריאל שרון את ממשלתו אחרי בחירות 2003, ייסד לאולמרט אימפריה כמעט חסרת תקדים. אהוד אולמרט חלש על משרד התעשייה והמסחר, שכולל, בין השאר, את מרכז ההשקעות והרשות לעסקים קטנים, משרד העבודה שחולש גם על שירות התעסוקה ויחידת הסמך לעובדים זרים, משרד התקשורת ששולט גם על רשות השידור, שלט על בזק והיה חשוב לחברות תקשורת כמו פרטנר וברק 013 ובנוסף לכל אלו, מינהל מקרקעי ישראל. אולמרט, כפי שהמסמך הפנימי מוכיח, השתמש בכל האימפריה שלו כדי לסייע לחברי מרכז.

קחו לדוגמא את יחידת הסמך לטיפול בבעיות עובדים זרים. פיני סבח, כך כתוב במסמך הפנימי, חבר מרכז מאשקלון: "סידרנו למקורבו 21 עובדים זרים (בנייה)"

מתוך שיחה שערכנו בעניין עם פיני סבח:

סבח: לא היה ולא נברא. לא היה ולא נברא. בחיים לא התעסקתי עם זה. לא יודע על מה אתה מדבר.

רביב: יש לי פה מסמך פנימי של לשכת אולמרט שהם כותבים: "פיני סבח, חבר מרכז מאשקלון – סידרנו למקורבו 21 עובדים זרים לבנייה".

סבח: וואלה אני לא יודע על מה אתה מדבר. פיני סבח אין לו מקורבים שמתעסקים בעובדים זרים.

נמשיך. "פרדי מליק – חבר מרכז ויו"ר סניף נשר – עובד סיעודי לאמו".

הרמנו צלצול גם לפרדי מליק:

מליק: בחיים לא. בחיים לא. קודם כל אבא שלי נפטר כבר…

רביב: אמא שלך…

מליק: בחיים לא. מה אני צריך היא סובלת מפגיעה 50%.

רביב: היא לא הייתה צריכה עובד סיעודי?

מליק: עובד סיעודי יש לה.

עוד כתוב במסמך: "ד"ר שלמה ברק – חבר מרכז מתל אביב צפון – הונפק היתר עבור אביו של אשתו".

מתוך שיחה עם ד"ר שלמה ברק:

ברק: היה לו עובד זר. הוא היה יהודי בן 90 פלוס עם אלצהיימר.

רביב: ולא פנית אליהם?

ברק: אני ללשכה של אולמרט? לא. אני הכרתי את אהוד ממרכז הליכוד… אבל לא פניתי לאף אחד מהלשכה של אולמרט ממש לא. גם לא אשתי אני בטוח.

לפי המסמך, אולמרט ועוזריו דאגו לעובדים זרים לעוד חמישה חברי מרכז אחרים. אולמרט גם עבד קשה ברשות הדואר. לפחות חמישה אנשים שונים זכו לעזרתו, לעיתים תוך שהוא מתערב אישית ולוחץ על מנכ"ל רשות הדואר.

מתוך דברים שאמר לנו אבי מוסקוביץ, בעבר עוזר בכיר למנכ"ל רשות הדואר:

"אהוד אולמרט, כשר הממונה על רשות הדואר, הוא בעצמו פנה וביקש למנות אנשים פוליטיים".

והנה עוד: "שמעון שושן חבר מרכז מיבנה (כתוב במסמך) – קידמנו אותו ברשות הדואר".

מתוך שיחה עם שמעון שושן:

שושן: אני אפילו לא זוכר דבר כזה.

רביב: אפילו נפגשת לדעתי עם אולמרט עצמו על זה.

שושן: אני לא זוכר דבר כזה.

רביב: יכול להיות ששוכחים פגישה עם אולמרט?

שושן: אני נפגשתי איתו אבל לא קשור לרשות הדואר בכלל. מה זה קשור לרשות הדואר?

רביב: בסוף קודמת?

שושן: לא. תמיד הייתי אותו דבר ונשארתי אותו דבר.

"עמיחי מאור – חבר מרכז מבאר שבע – מנענו סגירת סוכנות הדואר שלו".

מתוך שיחה עם עמיחי מאור:

רביב: אתה הסתייעת בלשכת אולמרט כדי למנוע את סגירת סוכנות הדואר שלך בבאר שבע, ואכן הצלחת.

מאור: מה פתאום. אני אף פעם לא הייתי בלשכת אולמרט.

רביב: הייתה גם מעורבות של השר ואנשיו.

מאור: לא הייתה שום מעורבות, מה שאני יודע, שום מעורבות של לשכת אולמרט.

בחזרה לאבי מוסקוביץ, בעבר עוזר בכיר למנכ"ל רשות הדואר:

"אולמרט הגיע לסיור בבית המיון בתל אביב עם העוזר שלו, עובד יחזקאל. כשעלינו למעלית אז אולמרט נכנס, עובד נכנס למעלית, יוסי שלי, מנכ"ל רשות הדואר, מאבטח ואני. כשהדלת נסגרה והמעלית התחילה לנוע, פנה אולמרט כשר ליוסי שלי, ואמר לו: "אם אתה תוך חודש לא פותר לי את הבעיה של המינוי בצפון אני אתלוש לך את הביצים" ".

ידו של אולמרט בכול. מסתבר שחברי המרכז יקרים לליבו והוא עוזר להם במה שהמסמך מכנה "טיפול בבעיות". הנה, למשל, הבעיות של חברי המרכז שאולמרט עזר לפתור במשרד העבודה.

"ניסים גלעם – חבר מרכז מקרית מלאכי – סידרנו לחברו, דוד אשוש, פתרון בעיה במכללה למנהל".

מתוך שיחה שקיימנו עם ניסים גלעם:

רביב: אתה פנית ללשכת אולמרט שידברו עם מה שנקרא בקפסיטי שלהם כמשרד העבודה?

גלעם: לא. אני אומר לך לא. לא פניתי בשביל דוד אשוש לאף אחד. מה היה במכללה למינהל?

רביב: אתה צריך לדעת.

גלעם: לא. אם הייתי יודע הייתי אומר לך.

"דליה הררי – אישתו של יגאל הררי – קידום לראש צוות". יגאל הררי הוא חבר מרכז ליכוד מהוד השרון ודליה הררי אכן קודמה בשירות התעסוקה.

הנה מה שאמר לנו בנושא יגאל הררי:

רביב: אני בודק איזשהו סיפור שאתה בזמנו הסתייעת בלשכת אולמרט כדי שאשתך דליה תקודם בשירות התעסוקה.

הררי: לא. טעות.

רביב: מה טעות?

הררי: בחיים לא יכול להיות.

רביב: היא ראש הלשכה בראש העין.

הררי: כן.

רביב: ואתה לא ביקשת מהם שיקדמו אותה?

הררי: לא.

רביב: ומתי היא קודמה?

הררי: לפני כמה ימים.

"אלינור בלוריאן – אחייניתו של אריק ברמי, הייתה מועמדת לפיטורין מהתמ"ת – מנענו זאת". אריק ברמי כיהן באותה תקופה כמנכ"ל הליכוד. ערכנו גם עם אריק שיחה כמובן:

ברמי: תקשיב אני בחיים שלי, אני לא טיפלתי בה אפילו לא אחד, אפילו לא בגרם.. אני רק אמרתי לה שאני מטפל ולא טיפלתי… ממש ככה. היא צלצלה אלי לפני 3 שנים, שנתיים שאמרה לי.. אה. אני לא יודע.. באיזה משרד?

רביב: היא במשרד שאולמרט היה בו, היא שמה דווקא בדוברות לדעתי או משהו.

ברמי: תאמין לי… אולמרט לא מחפש ליפול. לא דיברתי עם אולמרט… אולמרט לא חבר שלי, אתה יודע. לא דיברתי איתו ולא שום דבר, אני רק אמרתי שאני מטפל ולא טיפלתי.

אולמרט מסתייע גם בקשריו ובהשפעתו על גופים פרטיים וחברות ממשלתיות כדי לסייע לחברי המרכז.

"אלכס גופמן (כך כתוב במסמך) – יו"ר סניף נצרת עילית – עבודה לבנו בברק 013".

מתוך שיחה עם אלכס גופמן:

רביב: לפני איזה שנתיים אתה הסתייעת בלשכת אולמרט כדי לסדר לבן שלך עבודה ב"ברק 013".

גופמן: אתה צוחק ממני?

רביב: לא.

גופמן: הבן שלי עבד שומר.

רביב: ב"ברק 013"?

גופמן: שומר הבן שלי. לא הסתייעתי באף אחד.

"אלון פלח – בנו של יוסי פלח מהרצליה – סידרנו לו ג'וב במכללת תל אביב". יוסי פלח כמעט מיותר לומר, הוא חבר מרכז.

מתוך שיחה עם יוסי פלח:

רביב: יש לי מסמך פנימי של לשכת אולמרט שבו הם אומרים שהם סידרו לו את הג'וב הזה בגלל בקשה שלך.

פלח: מה פתאום. לא היה ולא נברא.

רביב: אוקיי. לא דיברת איתם על זה? לא סייעו? לא כלום? הגיע לזה ללא קשר אליהם.

פלח: לא, הם ניסו לעזור אבל לא… לא התאים לו. זה לא בשבילו היה.

רביב: אבל הוא עבד שם לא?

פלח: לא, לא חושב שהוא עבד שם. אולי עבד שבוע ועזב. לא יודע להגיד לך. זה ממש מפתיע אותי. היחיד שלא חיפש ג'ובים זה לא אני.

"תיאו לוסקי – פרסנו למקורבו חוב בבנק פיתוח תעשייה". לוסקי הוא חבר מרכז ליכוד מטירת הכרמל.

"עומרי שרון – סידור סטאז' לאביטל לוינזון אצל זליגמן ושות' ". עומרי שרון, כן גם הוא חבר מרכז שביקש איזושהי עזרה, סידור סטאז' לאביטל לוינזון אצל זליגמן ושות'. השותף הבכיר במשרד עורכי הדין זליגמן ושות' הוא עורך דין אלי זוהר, מקורבו ועורך דינו של אהוד אולמרט.

התקשרנו למשרד עורכי דין זליגמן ושות':

זליגמן ושות': זליגמן שלום.

רביב: שלום, אביטל לוינזון עוד עובדת אצלכם?

זליגמן ושות': בדיוק סיימה את הסטאז.

רביב: יש לך טלפון שלה במקרה?

זליגמן ושות': לא יכולה לתת טלפון שלה.

לאהוד אולמרט, עם כן, הייתה סיבה טובה לכעוס על חברי המרכז. עכשיו, הוא כבר היה שמח לשכוח אותם, כששדים מהעבר צצים פתאום.

הדבר אולי הכי מדהים במסמך שנכתב בלשכת אולמרט הוא כמות המאמץ שהוא ועוזריו היו מוכנים לעשות כדי לשמח את חברי המרכז, חברי מרכז, אגב, שאולמרט בכלל לא אהב, בלשון המעטה.

"אלי אוליאל – חבר מרכז מרמלה – סידור למספר טלפון בפרטנר 054-2222222".

מתוך שיחה עם אלי אוליאל:

רביב: תשמע יש איזה סוג של ייחוד שהמספרי פלאפון שלך הם מדהימים.

אוליאל: כן.

רביב: האמת היא שבעניין הזה אני מתקשר אלייך, כי אני מבין שבשביל ה-22222 שיש לך זה…

אוליאל: כן.

רביב: זה לשכת אולמרט אני מבין עזרה לך להשיג את המספר הזה.

אוליאל: איזה לשכת אולמרט, איזה נעליים.

רביב: אז איך השגת אותו.

אוליאל: מה זה איך השגתי אותו? מאורנג'.

רביב: כן, פשוט ככה?

אוליאל: כן. איזה אנשי אולמרט, מה אתה עכשיו, איזה אולמרט ואיזה נעליים. אני לא מכיר את אולמרט בכלל.

רביב: זה פשוט כתוב במסמך.

אוליאל: איזה מסמך?

רביב: מסמך פנימי של לשכת אולמרט.

אוליאל: אתה יכול להציג לי אותו. אם תציג לי אותו אני אשתף איתך פעולה.

אולמרט של אותם ימים הוא פוליטיקאי מקורב מאוד, לכאורה לפחות, לראש הממשלה שרון, אבל שנוא מאוד בתוך מפלגתו שלו.

המקום הכי נחשק באימפריה של אולמרט הוא ללא ספק מנהל מקרקעי ישראל, הגוף שחולש על 93% מאדמות המדינה. במסמך של אולמרט כתוב: "אנו מטפלים במאות פניות של חברי מרכז – אין יותר מדי תוצאות". למרות הבעיות, פה ושם זה כן הצליח: "שלמה יצחק – חבר מרכז מהתענכים – חידוש חוזה חכירה על שטח חקלאי השייך לגיסו". שלמה יצחק הוא היום יועצו הפוליטי של אולמרט.

"ניר אבודרהם – ראש אגף צעירים בליכוד – פתרון מיידי של בעיה קשה שנסחבה כ – 10 שנים במנהל".

מתוך שיחה עם ניר אבודרהם:

"…ואכן, פניתי לחבר'ה אצל אולמרט שאני מכיר, הכרתי טוב. אני אגב עבדתי בליכוד שלוש וחצי שנים… והעסק… הצלחנו לסדר את זה. כשהערנו את תשומת ליבם הם בדקו את זה וראו, זאת אומרת בצינורות המקובלים, שום דבר שהוא לא…שהוא לא בעייתי".

ישנם עוד 4 חברי מרכז ליכוד שלשכת אולמרט מצליחה, על פי המסמך, לסייע בפתרון בעיותיהם במנהל מקרקעי ישראל.

חלק מרכזי בפעילות אולמרט למען חברי המרכז הוא, כמובן, מינויים. אולמרט ממנה לא מעט חברי מרכז. בבזק הוא ממנה את יגאל כהן אורגד, שר האוצר לשעבר, כדירקטור, את חיים אביטן, היום ראש עירית חדרה, ל"אחראי בבזק לרשויות מקומיות, "חוזה בכירים" מדגישים שם. במכון היהלומים הוא ממנה חבר מרכז מנתניה בשם יצחק ברמן.

הנה הדברים שאומר לנויצחק ברמן:

"אני חושב שמעבר לזה שאני שייך למפלגה מסוימת אני בהחלט ראוי ומתאים, ומוסיף המון למכון היהלומים בקשרים הבינלאומיים".

ברשות הדואר הוא ממנה ליו"ר את מקורבו קוקי אדרי ואת אורנה כהן ו"ורד עוזיאל – גיסתו של ישראל מימון", מזכיר הממשלה. במנהל מקרקעי ישראל הוא ממנה את "איציק רגב – חבר מרכז מסניף חיפה לחבר בוועדה מיוחדת של המנהל". רגב אכן מונה לוועדת קרקעות בגליל של מנהל מקרקעי ישראל.

המסמך גם מפרט שורה ארוכה של חברי מרכז שמונו בהמלצת אולמרט לכהן כשופטים במעמד של נציגי ציבור בבית הדין לעבודה. בפומבי טענה לשכת אולמרט כי מומלצי השר למליאת רשות השידור נבחרו מטעמים עניינים. יכול להיות, אבל שמותיהם של המומלצים, כולל ספי ריבלין וזאב רווח, מוזכרים במסמך בתור אנשי תנועת הליכוד.

הבקשות של פעילי ליכוד, שאולמרט ולשכתו מוכנים להיענות להן, הן מגוונות, יצירתיות, יש שיאמרו אפילו מדהימות.

"אלברט אוחנה – מזכיר סניף הליכוד בערד – צילום עם אלי אוחנה".

מתוך שיחה עם אלברט אוחנה:

רביב: סידרו לך צילום עם אלי אוחנה.

אוחנה: צילום?

רביב: לפני שנתיים, שלוש. אולי בכנס שהוא עשה.

אוחנה: בכנס אנחנו הצטלמנו עם אלי אוחנה. נכון, אי הצטלמתי. אבל הם סידרו לי להצטלם? אני לא יודע… פשוט… בקשה מיוחדת, זה היה באקראי.

"אלי בן זקן – חבר מרכז מאשדוד – עזרנו לו מול משרד הפנים לקבל אישור בנייה לבית כנסת".

מתוך שיחה עם אלי בן זקן:

רביב: לא היה שם שום בית כנסת שהיה צריך לקבל אישור בנייה?

בן זקן: כן אבל… הוא לא עזר… מה פתאום.

רביב: אז מי עזר משרד הפנים?

בן זקן: משרד הפנים, כן.

"ידידיה צוריאל – סגן ראש העיר גני תקווה – טלפון לראש העיר (לחץ שכנועי) שימונה לסגן ראש העיר".

מתוך שיחה עם ידידיה צוריאל:

רביב: בזמנו אולמרט עשה טלפון לראש העיר כדי לשכנע אותו שימנה אותך לתפקיד הזה?

צוריאל: לא, אני סגן ראש המועצה מתחילת הבחירות. זאת אומרת אני מהיום הראשון נבחרתי למועצה כיושב ראש המועצה.

"שי קרן – חבר מרכז חולון – מנענו פיטורי אחיו מבזק".

הנה מה שאומר לנושי קרן:

"עבד שם ב… התקבל לעבודה באופן רגיל וטבעי. עבד ב-166 ו… היה איזשהו תפקיד בתוך החברה שהוא התמודד, ונשלח לעשות מבחנים והצליח. ומעולם לא ביקשתי התערבות של אף אחד בעניין הזה, נהפוך הוא".

"אילן חדד – יו"ר הדירקטוריון – סידרנו לו שכר". חדד הוא איש ליכוד ותיק ופעיל שכיהן כיו"ר "בזק-כל". בספטמבר 2004 הוא אכן התחיל לקבל שכר. חדד מסר בתגובה כי לשינוי מבנה העסקה שלו בבזק אין כל קשר ללשכת אולמרט.

המסמך של לשכת אולמרט מתגאה בכך שממלא מקום ראש הממשלה ליווה ראשי רשויות של הליכוד לפגישות עם שר הפנים. הוא נוקב בכל פעולה שעשה שר התמ"ת לטובת אנשים מהליכוד. בכלל, נדמה שבלשכת אולמרט כל הזמן הפנקס פתוח והיד רושמת.

כתבתו של רביב דרוקר

במאי: ישראל רוזנר

עורך: אריאל סיטון

גרפיקה: דן בלאושטיין, יובל חזן

תגובות

תגובת משרד התמ"ת:

לגבי יחידת הסמך לעובדים זרים – לא ניתן למסור פרטים במקרים האמורים בגלל צנעת הפרט. לא קיימת מעורבות ביחידת הסמך של גורם כלשהו מלבד גורמים רשמיים אשר אמונים על הנושא של מתן היתרים.

עו"ד אלי זהר ממשרד זליגמן ושות':

אני מקבל המלצות רבות על מתמחים. אינני זוכר מי המליץ על גברת לוינזון.

תגובת חברת ברק 013:

מר גופמן עבד בעבר כשנתיים במוקד התמיכה של החברה והתקבל לעבודה בהתאם להליך המקובל ובהתאם לכישוריו בלבד. לחברת ברק לא נעשתה פנייה בעבר בנוגע לקליטת העובד הנ"ל.

תגובת אביטל לוינזון:

אני לא מודעת לכל התערבות בענייני. מבחינתי, התקבלתי להתמחות בשלושה משרדים, בחרתי בזליגמן ושות' ואינני מכירה את עמרי שרון.

תגובת שירות התעסוקה:

בשנת 2004 הוחלט לבטל 4 משרות נהגים. ירון אזרד, אז נהג, עבר מבחן מקצועי והחל לעבוד כפקיד השמה בדומה לשני נהגים אחרים שמשרותיהם קוצצו. הגברת דליה הררי נבחרה במכרז בינואר 2007 לתפקיד ראש לשכת התעסוקה בראש העין. בשני המקרים הללו אין קשר להתערבות מצד לשכתו של השר אולמרט.

תגובת חברת דואר ישראל:

לא נעשה קידום חריג לגבי שמעון שושן. סוכנות הדואר בבאר שבע של עמיחי מאור פועלת כסדרה.

המינויים שצויינו הומלצו על ידי שר התקשורת אולמרט וקיבלו את אישור הממשלה והוועדה לאישור מינויים.

תגובת חבר מרכז שמעון שושן:

אין שחר לפרסומים הללו. התקבלתי לתפקיד נהג ברשות הדואר בשנת 1988 ונשארתי באותו תפקיד. הפרסומים הללו פוגעים בשמי הטוב.

תגובת חברת פרטנר:

מר אוליאל קיבל את מספר הנייד שלו בשנת 2004. לחברה לא ידוע על מעורבות של אולמרט ולשכתו בעניין.

תגובת חברת בזק:

כל המינויים נעשו על בסיס מקצועי וענייני.

תגובת מינהל מקרקעי ישראל:

השר אולמרט פנה בנובמבר 2003 בעניינו של גיסו של שלמה יצחק. הנושא נבדק והתברר כי התקבלה החלטה בעניינו עוד לפני מינויו של השר אולמרט והחלטה זו לא יושמה.

תגובת לשכת אולמרט:

ראש הממשלה התוודע לכתוב במסמך לראשונה לאחר שהוצג ע"י ערוץ 10. כנראה שהוא חובר ע"י יועץ פוליטי לשעבר מתוך רצון לרומם את השר ולהפגין את הישגיו הפוליטיים כלפי מרכז הליכוד. יש בו פרטים שנראים על פניהם נכונים, פרי טיפול נאות ומוצדק בפניות כולל מינויים שנעשו בדרך חוקית תוך גילוי נאות של זיקה מפלגתית. בצד זאת, ישנם במסמך פרטים נוספים שעל פניו אינם נכונים.

המסמך מתייחס לתקופה שקדמה לאוקטובר 2004, המועד בו פרסם היועץ המשפטי לממשלה הנחיות בנוגע לטיפול בבקשות חברי מרכז ליכוד. עוד לפני כן הנחה השר אולמרט להעביר כל פנייה שמגיעה ללשכתו להתייחסות הדרגים המקצועיים וכך אכן פעלה לשכתו. מכל מקום, הסיבה שבמשך שנים רבות לא הצליח אולמרט לחזק את מעמדו במרכז הליכוד היא בגלל שנמנע להיענות לבקשות רבות שונות ומוזרות של חברי מרכז ליכוד.

מעריב: הכל הולך. 2.3.2007

2 במרץ 2007
 

אולמרט היה מודע לביקורת ולכתבי האישום על מינויים פוליטיים, אבל זה לא הפריע לו לעקוף את עמרי שרון בסיבוב במתן הטבות לחברי מרכז ליכוד ד איך הוא העז? ככה זה כשמתרגלים למעשים כאלה 

מאת דן מרגלית 

שלשום אמור היה היועץ המשכ פטי מנחם )מני( מזוז להודיע למבקר המדינה מיכה לינדנכ שטראוס מה עלה בגורל הדוח לגבי ארבעה מינויים פוליטיים ברשות לעסקים קטנים. המבקר המליץ לפתוח בחכ קירה פלילית נגד אהוד אולמרט. עד שמזוז יקבע את עמדתו, חשף רביב דרוקר מערוץ 10 מסמך המכ כיל שובל ארוך של 115 מינויים ומעשים תמוהים של אולמרט למען חברי מרכז הליכוד ומקורבים.

חומר למחשבה. בעיקר אם מביאים בחשבון שנעשו אחרי הפרסומים הרחבים כי עמרי שרון נהג כך בהיותו מנכ"ל המדינה. מהמסמך עלה שאולמרט עקף אותו בסיבוב עם כמויות מסחריות של הטבות.

אי אפשר להבין כיצד העז. הרי הכיר את הביכ קורת שהוטחה באחרים ואת כתבי האישום. אלא שהורגל בעבירות כאלה. הצליח לו. הכל הולך, או כלשון חכמים "מכיוון שעבר אדם עבירה ושנה בה – נעשית לו כהיתר‭."‬

הפרופסור למשפטים עמנואל גרוס סבור כי מהמסמך עולה חשד לפלילים. הלב מסרב להאמין, אבל הדעת נותנת כי הדבר ייתכן. אלא שגם אם בסופו של דבר חלוקת טובות ההנאה האלה לחברי מרכז הליכוד לא תבשיל לכדי כתב אישום פלילי – היא מעלה ניחוח של צחנה ציבורית.

זה נראה כקניית שלטון בכסף. לא סתם בכסף, אלא בקניינו של הציבור. מצד אחד חויב אולמרט לצמצם את נוכחות העובדים הזרים במשק, ומצד אחר ניפק אותם בזול למקורב פוליטי. גם לא אכפת לו שבעשותו כן פגע בתחרות ההוגנת במשק בין מי שיכול לקבל ממנו טובת הנאה לבין מי שאין לו נגישות אליו. מה היא הפרת אמונים אם לא זה?

ראש הממשלה טען כי לא היה מודע למסמך. איני מאמין לו. אולי לא ידע כי מישהו היה אוויל דיו להותיר אחריו מסמך כה מרשיע, אבל אולמרט הכיר את תוכנו לפרטיו. אחד לאחד.

בכל זאת ראוי לחפש בהתנהלותו גם נקודת זכות. יותר משנה תהיתי מדוע אינו מקרב לחוגו את דן מרידור ואת אליעד שרגא, ומדוע הסתככ סך עם בעלי תפקידים ממלכתיים כלינדנשטראוס וירון זליכה. התשובה מצויה במהות המסמך שנכ חשף שלשום: אולמרט ידע על עצמו מה שנעכ לם מהציבור, ודווקא מתוך יושרה מסוימת חש כי אין בכוחו אפילו להעמיד פנים שבכוונתו לחבור אליהם אף על פי שעשוי היה לצאת נשכר מכך. הוא חלק מהצד שכנגד.

הגדר שאיננה

ארז לבנון מבתכעין שבגוש עציון נרצח בחלקת אלוהים הקטנה. זה התאפשר מפני שאלוהים נטש את משמרתו בשעות אחר הצהריים של יום ראכ שון. אפילו הוא מבריז בימים גשומים.

ארז ישב במורד ההר. התבונן בטראסות שממול ובבור עתיק. "התבודד עם כיסופיו‭,"‬ כלשון אלמכ נתו דפנה. כנהוג אצל חסידי רבי נחמן מברסלב.

מכוניתו נותרה בכניסה העליונה לגן העדן עלי אדמות, לא הרחק מביתו הצנוע ביישוב הפרזות של החוזרים בתשובה. הוא ירד רגלית. בלי נשקו האישי. לאחותו הסביר כי ישראלי המכוון נשק נגד פלשתיני מסתבך עם החוק. אז עדיף להתהלך בידיים ריקות וליידות אבנים להגנה עצמית.

הוא התבודד מדי יום. שעה ביממה. בדרך כלל בבקרים. אותו יום השתבש סדר יומו ויצא ליער הקכ סום רק אחרי הצהריים. היה דייקן. משבושש לשוב יצאה כיתת הכוננות לחפש אחריו. מצאו אותו שוכב דקור על בטנו. אחד מאנשי הצוות לא הצליח להשכ חיל את מכשיר ההנשמה בין שפתיו המהודקות.

השב"כ אפילו לא השתהה ליד זירת הרצח. הוא הוביל יחידה צבאית מובחרת היישר אל הכפר שממול ולכד את שני הרוצחים מודר אבוכדיה ומוסא אחליל. הם ישוחררו באחת מעסקאות חיכ לופי השבויים הבאות.

יקי מורג ואלדד רון, שהובילו אותי בשביל הבוצי, עצרו מול נקיק מרהיב. מימין ניצבו אבני בטון עבה. "זה היה בשביל אריק‭,"‬ זרק ושתק מורג. השב"כ דרש קיר מגן בעבור אריאל שרון, שתכנן לבקר בגוש עציון. לפי מיקומן לא ברור מפני מי הן נועדו להגן על ראש הממשלה, יהודי או פלשכ תיני? אבל הוא לא הגיע. באותם ימים לקה בשבץ שממנו טרם קם.

מן המקום הזה התכוון שרון לצפות על העמק הירוק ולהכריע אם תוואי גדר ההפרדה ייקבע סמוך לבתכעין, כהוראת בג"ץ, או דווקא מתחת לביתכעומאר. אילו נמתחה ליד היישוב לא היה לבנון מגיע למקום התבודדותו. אילו נבנתה לפי התוואי המורחב היה מוגן בשעה שהותקף.

בהעדרו של שרון לא נמתחה גדר. עתה יש סיכ מנים כי חוזרים בתשובה מארצותכהברית הלומדים בישיבה המקומית יארזו ויימלטו בימים הקרובים הביתה.

ראש המועצה שאול גולדשטיין התנגד לגדר ההפרדה. גם תושבי בתכעין. אפילו האלמנה שדכ מעה. "אמא, אל תבכי‭,"‬ ביקש בן זקוניה. זה לא רגע לוויכוחים.

דפנה – בעוז רוחה ובין פרצי דמע – בשלה: ארז היה צדיק. לא היה מעורב בקטטות פוליטיות אף על פי שלבו יצא למקומות בעייתיים כחברון וקבר רחל בביתכלחם. מעולם לא למד לנגן בגיטכ רה. אבל לימד. גם את תורת רבי נחמן.

חזר בתשובה. כמו כל היישוב. מורג, שבנו ירדן עושה בכלא כחבר במחתרת בתכעין, נתקל בכתבי ש"י עגנון וחש שכדי להבינם היטב נחוץ לחזור בתשובה. אלדד רון הסתובב בחוגי השמאל והליכ גות לידידות עם הערבים בגבעתכחביבה עד שפנה לעבודת האלוהים. גם ארז.

הוא היה רוחני. כשאמו המתגוררת מאז גיכ רושיה בניוכיורק ביקשה כי יחבור אליה, סירב "לחיות בין גויים‭."‬ לפני 14 שנה פגש את דפנה. עתה, ביגונה, היא מתחזקת בשינון סיפורים עם לקח מאוצר הבעל שם טוב והמגיד ממזריש. ארז נרצח מפני שיש יהודים רבים שצריך לכפר על מעשיהם, כך אלמנתו, ואנא, שוב, שלא ימתחו גדר, אבל יקימו פארק במקום שבו נקרא בעלה לישיבה של מעלה.

עצוב בבית הדל, הצפוף והמרוד משהו. מישהו אינו מוריד את התפילין מידו ומראשו ואת עיניו מהחלון, והבנות חותכות עגבניות ובצל, ומן החשכ כה בוקע צידוק הדין והאלמנה מחכה לגואל ישכ ראל. כלשון המשוררת עין טורכמלכא, רעייתו של אורי צבי גרינברג: "מה אור יבחר לו מלך המשיח? / אין איש בנו יודע‭."‬

בשירות הסטיגמה

צפיתם ב"ארץ נהדרת‭?"‬ אם כן )איך לא‭,)?‬ כי אז ראיתם את אורנה בנאי ואחרים באולם תיאטרון. אוכלים. מרעישים. מתפרצים. עולים לבמה. פעם, ועוד פעם.

אשכנזים או מזרחים? נכון, ניחשתם. תוכנית בשירות בניית הסטיגמה האסורה. מקומם. מדוע אורנה בנאי הסכימה? היא לעולם לא היתה עושה כן אילו נאלצה להוציא שם רע או ללעוג לבעלי חיים.

YNET: רביב דרוקר נחקר באזהרה. 5.2.2007

5 בפברואר 2007
 

הפרשן הפוליטי של ערוץ 10 נחקר באזהרה במשטרה בחשד להפרת צו איסור פרסום בפרשת שר האוצר הירשזון, כך מדווח היום "ידיעות אחרונות"

רביב דרוקר, הפרשן הפוליטי של ערוץ 10, נחקר באזהרה במשטרה בחשד להפרת צו איסור פרסום באחת הפרשיות הקשורות לשר האוצר אברהם הירשזון. בנוסף לדרוקר נחקר בנושא גם אלי רכלין, עורך בחדשות הערוץ.

נגד שר האוצר הועלה חשד לפיו בעת שכיהן כיו"ר הסתדרות העובדים הלאומית לפני מספר שנים לא דיווח על מעילה שאירעה בעמותת ניל"י ושאותה ביצע

לכאורה יו"ר העמותה לשעבר, עובדיה כהן. הירשזון, על פי הידוע, הדיח את כהן לאחר המקרה אולם על פי דו"ח המבקר לא דיווח על כך למשטרה.

המשטרה מסרה בתגובה לידיעה: "ביחידה למאבק בפשיעה הכלכלית מתנהלת חקירה בחשד לביצוע עבירה של הפרת הוראה חוקית בכך שהופר צו איסור פרסום. הצו עדיין בתוקף ומתייחס לעמותת ניל"י ו/או להסתדרות העובדים הלאומית. במסגרת חקירה זו נחקרו ביום חמישי שני בעלי תפקידים מערוץ 10".

מערוץ 10 נמסר כי: "חדשות 10 לא הפרו כל צו איסור פרסום, אנו בטוחים שברגע שילמדו באגף החקירות את הצו ואת הטקסט, יגיעו גם הם לאותה מסקנה". רביב דרוקר הצטרף לערוץ 10 ב-2003. בנוסף לעבודתו כפרשן פוליטי, הוא משמש גם כמגיש מהדורת יום שישי לצד עופר שלח.

עמוד 7 מתוך 7« להתחלה...34567