ארכיון חודש: יולי 2009

האם לחשוף את המקור?

8 ביולי 2009
 

 העיתונים דיווחו שביהמ"ש הורה לי לחשוף מקור עיתונאי. זו נשמעת כמו ידיעה דרמטית וקיבלתי לא מעט טלפונים מודאגים. המצב העובדתי קצת שונה.

 רקע קצר – לפני כשנתיים, בעיצומה של השביתה של ארגון המורים העל יסודיים, שידרתי שרן ארז פגש את סמנכ"ל משרד החינוך, מנחם כהן בבית קפה בתל אביב. ארז שירטט באוזני כהן איזו קומבינה פוליטית מורכבת, ששפכה אור חדש על השביתה. לדעתי, לא היה בדברים בכלל כדי להכפיש את ארז, אלא את השותפים הפוליטיים לקומבינה, אבל ארז תבע אותי ואת חדשות 10.

 השידור שלנו התבסס על אדם שישב בסמוך לארז במקרה בבית קפה. הוא שמע את מה שארז אמר, רשם על נייר את הדברים והעביר לגלעד עדין, אז מנכ"ל חברת החדשות. עדין העביר אותם לי. אני התקשרתי למנחם כהן. הוא אישר באוזניי שהדברים נאמרו. פירסמתי.

 הפסקה קצרה.

 אני מניח שהרבה עיתונאים שותפים לפנטזיה של הליכה לכלא לאחר סירוב לחשוף "גרון עמוק". אני בטח פלירטטתי עם הפנטזיה לא פעם, למרות שאני פוחד פחד מוות מהכלא. בלעתי כל מילה שנכתבה על עיתונאית ה"ניו יורק טיימס", שנכנסה לכלא אחרי שסירבה לגלות מי המקור, שהדליף לה שוולרי פליים היא סוכנת CIA. היא בסוף יצאה מהכלא אחרי שראש לשכתו של סגן הנשיא הודה שהוא המקור.

 בקיצור, מזמן נשבעתי שאם ביהמ"ש יורה לי לגלות שם של מקור, אלך לכלא. אלא שפה מדובר בסיפור הרבה פחות הירואי. ראשית, זה לא מקור שלי, אלא, כאמור, מקור של גלעד עדין. חוץ מזה, למיטב הבנתי, הסיכום עם המקור היה שאנחנו נעשה כמיטב יכולתנו לא לחשוף אותו, אבל הוא מיוזמתו אמר שבמקרה הכי גרוע יסכים לבוא להעיד. בהתאם לסיכום, הגישו עורכי הדין של הערוץ בקשה לביהמ"ש להעיד את אותו מקור בדרכים שונות, שלא יחשפו את זהותו. לצערנו, ביהמ"ש דחה את הבקשה. עכשיו, הערוץ יצטרך להחליט האם לערער, לוותר על עדות המקור או לנהל דיאלוג עם המקור ולשאול אותו אם יהיה מוכן להעיד.

 מה אני חושב? אני נגוע.

 המחשבה שרן ארז ינצח בתביעה הלא צודקת הזאת מוציאה אותי מדעתי. את מה שהוא אמר באותה פגישה אני, כאמור, אישרתי עם בן השיח שלו לאותה פגישה, סמנכ"ל משרד החינוך, מנחם כהן. אחרי שהוא אישר לי את הדברים, כהן התקשר אליי. הוא ביקש שלא אשדר, שהוא אישר לי את הדברים. ממש לא הייתי חייב להיענות לבקשה. הוא אישר את הדברים מבלי שהיתנה את שיחתנו בחיסיונה, אבל מתוך רצון טוב נעניתי לבקשה ולא שידרתי את העובדה הזאת. אח"כ הוא הלך לשרת החינוך וסיפר לה מה רן ארז אמר לו. התוכן היה זהה. למה אני מלאה אתכם בכל הפרטים האלה? כי כנראה שעכשיו, לצורך התביעה, הוא שינה את גישתו. המחשבה הזאת, שהזיגזוג שלו וטוב הלב שלי פלוס הרצון לגונן על מקור של גלעד, יסתיימו בסוף בניצחונו של רן ארז, היא מחשבה באמת לא נעימה. כבר עברתי פעם חוויה כזאת עם דן תיכון ואני עדיין מרגיש לפעמים את הכוויה.

אמריקה לא עומדת בהבנות

1 ביולי 2009
 

קולות בכי ונהי בירושלים. ארה"ב לא עומדת בהבנות לגבי הבנייה בהתנחלויות. ח"כ עתניאל שנלר מ"קדימה" מזועזע ונסער. בראיון  ל"מעריב" הוא אומר לבן כספית  דברים בגנות האמריקנים. גם נתניהו ולשכתו כמרקחה. אנשים הגונים שישבו במקומות שלנו, אמר אחד מאנשי נתניהו לג'ורג' מיטשל, סגרו על עיסקה עם אנשים הגונים בעלי מרות שישבו במקומות שלכם. זה מאוד לא פייר. דובי וייסגלס, השליח של שרון, פירסם מאמר בעיתון. היו הבנות, היו הבנות. איך אתם לא עומדים בהם? אני בעצמי השגתי אותן. ה"אקדח המעשן" הוא המאמר של אליוט אברהמס, מהמועצה לביטחון לאומי בממשל בוש, שאישר בוול סטריט ג'ורנל שהיו הבנות. או, הימים היפים שהיה אפשר לסגור משהו עם אברהמס, איפה הם הימים ההם?

הנה מה שהייתי אומר לממשל הישראלי החצוף, לו הייתי בנעליו של ג'ורג' מיטשל (חלק מהדברים אכן נאמרו):

תגידו, אתם לא מתביישים? אתם מודים שממשלות אולמרט ושרון רימו אותנו, הם בנו בניגוד לכל ההבנות. מאיפה שאבתם את האומץ אפילו לדרוש שאנחנו נכבד את מה שאתם דרסתם ברגל גסה? חוץ מזה, רוצים לדבר על התחייבויות שלא כובדו? מה עם ההתחייבות בת אלף השנה לפנות מאחזים? שרון התחייב ואולמרט התחייב וברק ולבני ואפילו הדובי החביבי המצחיק הזה וייסגלס, שכותב מאמרים בעיתון. מה עם זה? אמרתם שמיגרון יפונה ב – 2003. עכשיו 2009. אולי תתחילו אתם לכבד את התחייבויותיכם ואחר כך נלך להתחייבויות שלנו?

רגע, רגע, מר ארד. אל תפסיק אותי. יש לי עוד כמה דברים. על דמוקרטיה שמעתם? מה, אצלכם לא קרה שבא נשיא חדש והוא מבקש לשנות מדיניות? הרי לא מזמן היה לכם ראש ממשלה, שהלך לתהליך אנאפוליס וניהל מו"מ על הסדר קבע. זה נעשה בנוכחות ובהשתתפות הנשיא האמריקני. הוא גם הציע הצעות מרחיקות לכת לפלשתינים. עכשיו נתניהו לא רוצה אנאפוליס, לא רוצה הצעות ולא מרחיקות לכת. מישהו אצלנו העלה על הדעת לדרוש מכם לעמוד בהתחייבויות אולמרט? גם אצלנו עלה נשיא חדש ויש לו מחשבות חדשות לגבי המזרח התיכון.

שני דברים מיטשל לא יגיד: 1. כן, היו הבנות, אבל זה באמת אינפנטילי לנסות לבנות עליהם הכשר לבנייה בהתנחלויות. 2. ארה"ב היא מעצמת העל ואנחנו המדינה הפצפונת שתלויה בה. גם אם היינו עומדים בכל התחייבויותינו ולא היה מתחלף ממשל בארה"ב, להם מותר לסגת מהבנות ולנו לא. למה? ככה. עולם אכזר. עדיף להיות חזק ועשיר מעני וחלש.