ארכיון שנת: 2013

חקירותיו של שלומי לחיאני במשטרה – איזה נחקר, איזה ראש עיר

10 ביולי 2013
 

שלומי לחיאני, ראש עיריית בת ים, הוא נחקר נדיר. המשטרה בוודאי לא פגשה הרבה נחקרים שתוך כדי חקירה שרים באירוע עם תושבי העיר, מתראיינים לתקשורת והודפים עדויות ישירות נגדם, כאילו היו אבק. הנה מה שדליתי מחלק מחקירותיו של לחיאני אי שם בדצמבר 2009, ינואר 2010. אני אבאר רק במקומות שאי אפשר יהיה להימנע מכך.

חקירתו של לחיאני, 28.12.09

שאלה: האם קיבלת הלוואה מעזרא דוש?

תשובה: אתה יכול להגיד לי מתי? אני לא זוכר, אבל עזרא דוש הוא חבר מאוד טוב.

שאלה: תאר את הקשר שלך לעזרא דוש.

תשובה: לעזרא דוש יש סופרמרקט מתחת לבית שלנו בשד' העצמאות 8, אני גר במס' 6. אני מכיר אותו משנות התשעים. אנחנו אוכלים יחד, הוא מוזמן לאירועים שלי ואני לשלו. אני חבר של אחים שלו. אני מגדיר אותו חבר בכיף.

שאלה: האם מישהו מבני משפחתך קיבל הלוואה מעזרא דוש?

תשובה: אני לא יודע.

שאלה: האם ביקשת מעזרא דוש הלוואה מאז הכרותך איתו?

תשובה: אני לא זוכר.

שאלה: האם עזרא דוש תרם לעירייה או לפעילויות הקשורות לעירייה?

תשובה: כל הזמן. כמעט כל דבר שמבקשים. איל"ן, אקי"ם, חסויות, כדורגל, כדורסל, חינוך, נזקקים, בתי תמחוי.

שאלה: אם עזרא דוש אמר שהוא תרם עבור אמפיתאטרון לבקשתך, אתה מסכים איתו?

תשובה: עזרא הוא אדם מסודר. כל התרומות שלו הם בצ'קים מסודרים. אם אראה רישום מסודר, אסכים איתו. אמרתי לכם כבר קודם שפניתי אליו הרבה פעמים.

שאלה: בתקופה בה כיהנת כראש עיר?

תשובה: בודאי.

שאלה: יש לעזרא דוש סיבה לאמר שהוא תרם 20,000 ₪ לאמפיתאטרון ושזה לא יהיה נכון?

תשובה: אני עניתי על השאלה. אני רוצה להסביר לכם איך זה עובד, לפי דוגמא מהחיים עצמם. לפני מס' חודשים הגיעה אלי אישה בשם א.ח. (הורדתי את שמה המלא – ר.ד.), שמטופלת ב – 4 ילדים, אלמנה. מבקשת את עזרתי. היא מגיעה אלי עם צו פינוי מהבית שבנק מזרחי לוקח לה את הבית וחובות בבנק לאומי ובבנק מרכנתיל. יושבת ובוכה ואני אומר לה אל תדאגי. אני עושה סדרה של 3 טלפונים: גליה מאור, אלי יונס ומנכ"ל מרכנתיל מגיע איתם על הסדר של תשלום 100,000 ₪ ופונה לחברים שלי, מגייס את הכסף כולל צ'ק אישי שלי. נותן לאישה את הכסף ומציל לה את החיים. עזרא דוש הוא בין אלה שפניתי ונתן לה 10,000 ₪. תרמו לה גם גבי רותם, יאיר לפיד (כן, כן, אל תהיו ציניים – ר.ד.), מר לימון, אני. גייסנו לה 100,000 ₪ ונתנו לה ביד והיא שלמה ונשארה בבית.

שאלה: האם קיבלת הלוואה אישית מעזרא דוש?

תשובה: נשאלתי על כך לפני מס' דקות בוורסיה שונה ועניתי לך שאני לא זוכר. אני רוצה להוסיף דוגמא לשאלה הקודמתשובה: בשנת 2004 הבאתי לבת ים יהודי בשם גוסטב לובן מצרפת והוא תרם לעיר סדר גודל של 20 מיליון ₪ ב – 3 שנים.

שאלה: אנו אומרים לך שאתה פנית לעזרא דוש באירוע של בנו של עזרא דוש, ושם ביקשת ממנו הלוואה ע"ס 200,000 ₪ כשאמרת שאתה צריך כסף באותה תקופה. תגובתך

תשובה: אני לא זוכר.

שאלה: האם אבי לחיאני קיבל מעזרא דוש הלוואה?

תשובה: אני לא יודע.

שאלה: האם לעזרא דוש יש בעיות הקשורות לעסקיו מול עיריית בת ים?

תשובה: למיטב ידיעתי, לא.

שאלה: איך אתה יודע שאין לו בעיות מול העיריה?

תשובה: לא אמרתי שאני יודע שאין לו בעיות. אמרתי שלמיטב ידיעתי לא.

שאלה: האם עזרא דוש, או מישהו מטעמו, או מישהו אחר, פנה אליך אי פעם בזמן כהונתך כראש עיר בעניין בעיה של עזרא דוש מול העיריה, וזאת בכדי שתסייע לו?

תשובה: אני לא זוכר שום פניה כזאת. אני מניח שככל איש עסקים שיש לו עסקים בעיר, יש לו זכות ורשות לפנות, אבל אני לא מעלה בדעתי איזושהי פניה ספציפית. עזרא הוא טיפוס שלא מבקש שום דבר.

שאלה: בהנחה שנתנה הלוואה כאמור, שלדבריך אינך זוכר אותה, האם היא הוחזרה?

תשובה: ההנחה שלי שלא נתנה הלוואה כזו מעזרא דוש לי, ולפיכך אני לא יכול לענות על שאלה היפותטית. אני אשמח לבדוק את הנושא. הכוונה היא לאצלי בראש. לשאלתך כמה זמן זה יקח לי אני משיב שכמה שבועות.

שאלה: האם היית בבר מצווה של הבן של עזרא דוש?

תשובה: משפחת דוש זה 6 אחים, שלדעתי יש להם ביחד עשרות ילדים. השתתפתי בהרבה אירועים משפחת דוש בעשרים השנה האחרונות. אני לא יכול להגיד לך בוודאות שהייתי, אבל כמו שאני מכיר את האירועים שלהם, יש צילומים.

שאלה: האירוע היה בשנת 2005. זה מסייע לך להיזכר?

תשובה: אני הולך לסדר גודל של 600-700 אירועים בשנה. משנת 2005, אני מניח שהייתי בכ – 3000 אירועים. לזכור אירוע ספציפי ברור לכם שיהיה קצת קשה.

שאלה: האם היה ביניכם איזשהו חוזה הלוואה – בינך, דורית , אבי או אלשב לבין עזרא דוש?

תשובה: אני יכול לדבר רק בשם עצמי. היות ואני בחקירה ומבודד מכל האנשים האלה ואסור לי ליצור עימם קשר, אני יכל לומר בוודאות כמעט מוחלטת שאני לא זוכר דבר כזה.

שאלה: אם אומר לך שעזרא דוש אומר שאתם לא חברים ושהוא מכיר אותך מהעיר כמו הרבה אנשים נוספים וכראש עיר, אבל יחסי חברות אין ביניכם, מה תשובתך?

תשובה: אני לא מבין את זה, אבל אם כך הוא מרגיש זו זכותו המלאה.

חקירת לחיאני – 3.1.2010

שאלה: ספר לי על נסיבות היכרותך עם עזרא דוש?

תשובה: לדעתי, איפשהו בשנות ה – 90 כשנפתח "סופר דוש". אין לי מושג ירוק באיזו מסגרת הכרתי אותו.

שאלה: מה מידת הקשר שלכם?

תשובה: חבר טוב שלי

שאלה: מה יש לך לומר על כך שעזרא אומר מספר פעמיים בחקירותיו כי אתה ביקשת ממנו הלוואה של 200,000 ₪?

תשובה: אתה אומר זאת. שמעתי את הנושא הזה בחקירתי הקודמת והסברתי שאני לא זוכר דבר כזה.

שאלה: 'לא זוכר' זה יכול להיות?

תשובה: אני לא בן אדם של לבקש הלוואות.

שאלה: אני מקריא לך מהודעתו של עזרא דוש מתאריך 3.1.10 בה הוא שוב חוזר על פרטי בקשת ההלוואה ומגיב לדברים שאתה אמרת בחקירותיך ושאחיך אמר בחקירותיו, מה יש לך לומר על כך?

תשובה: נו, מה אני יכול להגיד. תגיד לי. אני רואה את מה שאתה מציג בפני ולא מבין.

שאלה: מה אתה לא מבין?

תשובה: מה קורה.

שאלה: למה אתה מתכוון מה קורה?

תשובה: אני לא ביקשתי ולא קיבלתי הלוואה. נקודה.

שאלה: אז למה שעזרא דוש יגיד את זה?

תשובה: תשאל אותו.

שאלה: שאלתי אותו, והוא אמר שזאת האמת והעובדות הן שאתה ביקשת ממנו הלוואה על סך 200,000 ₪, אין לך בעיה עם זה?

תשובה: אין לי בעיה עם זה.

שאלה: אולי אתה מכחיש כי אתה יודע טוב מאוד שעשית מעשה שלא יעשה בכך שביקשת הלוואה מאיש עסקים בבת ים?

תשובה: אני לא ביקשתי ולא קיבלתי הלוואה. המניפולציות והניסיון לגרור אותי אל תוך הלילה והקריאה בדקה ה – 90 לחקירה לילית, אשר אמורה להימשך בין שעה וחצי לשעתיים, כפי שסוכמה בין עו"ד קנת מן לבין ירון, לא תשנה את מהות העובדות. אני לא ביקשתי ולא קיבלתי הלוואה. נקודה.

שאלה: אם נסתובב בעיר האם נמצא עוד כמה "עזרא דוש" שנתנו הלוואה?

תשובה: התשובה היא לא.

שאלה: בוודאות?

תשובה: במאה אחוז.

שאלה: תסביר לי איך יתכן שגם אנשים שעובדים איתך בעירייה נתנו לך הלוואה לבקשתך באותה תקופה בה ביקשת מעזרא דוש?

תשובה: אני מבקש לא להשתמש במילים 'יאללה' ולהוריד את טון החקירה. אין לי שום עניין להתעמת. יש לי עניין למסור את גרסתי. אני לא ביקשתי הלוואה.

חקירת לחיאני, 4 ימים מאוחר יותר

שאלה: האם "סופר דוש" מספק סחורה לעיריית בת ים?

תשובה: באמת שאני לא יודע. לא נראה לי.

שאלה: בטוח?

תשובה: מליון אחוז שאני לא יודע.

שאלה: אז אני אומר לך ש"סופר דוש" מספק סחורה לעיריית בת ים ולפי עדות מהגזברות הוא החל את זה רק לאחר שנת 2004 (אחרי שלחיאני נכנס לתפקידו – ר.ד.), האם יודע לך משהו בעניין זה?

תשובה: ממש לא.

חקירת שלומי לחיאני, 20.1.10

תשובה:אני לא קיבלתי מעולם הלוואה מסופר דוש ולפיכך לא היה לי על מה להצהיר (השאלה של החוקרים נגעה להצהרת ההון של לחיאני – ר.ד.). המשטרה הציגה בפני מסמך הנחזה להיות הודעתו של מר דוש, בו הוא מספר לכאורה כי בעת האירוע של בנו ביקשתי ממנו הלוואה, מעבר לכך שכל מי שהסתכל בתמונות מהאירוע יראה שעזרא היה שיכור ברמות שלא מבדיל בין ימין לשמאל ואפשר לראות זאת בווידאו, אני באותו אירוע הייתי עם אח שלי, אבי ולמרות שאני לא מאמין לעדות שהוצגה בפני כעדותו של מר דוש, אם היא נכונה, אז ברור לי מקור הבלבול. מר דוש, כפי שהציגו לי בחקירת המשטרה, נתן שיק למר אבי לחיאני, קיבל ממנו שיק נגדי בגובה ההלוואה, אישי של מר אבי לחיאני, ביניהם יש קשרים עסקיים ולכן תמוה, בעיניי, שמנסים לקשור את ההלוואה, אשר נתן מר דוש למר אבי לחיאני אליי. אני מעולם לא ביקשתי ולא קיבלתי הלוואה ממר עזרא דוש.

יש עוד אנשי עסקים בבת ים, שטוענים שנתנו כסף ללחיאני.

חקירת שלומי לחיאני, 31.12.09

שאלה: האם יש קשר עסקי או קשר אחר בין חברת אלשב לאבנר קריאף ועובד דוד חי?

תשובה: בטח. עובד הוא בעל המכולת בשכונה שלנו ואשתו ואחותה שלדעתי היא אשתו של קריאף הם שוכרות מאלשב (חברת הנדל"ן של הזוג לחיאני – ר.ד.) חנות בטיילת, מפעילים שם בית קפה שנקרא קפה ג'ו.

שאלה: עבור מה חברת אלשב קיבלה כספים מעובד דוד חי ואבנר קריאף?

תשובה: אני לא יודע. אבל אני אשמח אם תרענן את זכרוני.

שאלה: האם אתה קיבלת כספים מעובד דוד חי ואבנר קריאף אי פעם?

תשובה: לדעתי לא.

שאלה: מחשבונם הפרטי של עובד דוד חי ואבנר קריאף הועברו 700,000 ₪ לחשבון חברת אלשב בתאריך 6.2.04, מדוע?

תשובה: אני רוצה לראות את ההפקדה וחוץ מזה הסברתי לך שאני איני בעלים בחברת אלשב ולא מנהל ואני זוכר היטב את שאמרת קודם.

שאלה: אני אומר לך שסכום כסף זה עבר מחשבונם של עובד ואבנר כהלוואה עבורך ולפי בקשתך, תגובתך?

תשובה: אני משיב לך שאני אשמח לראות את המסמכים ולהתייחס.

שאלה: האם ביקשת אי פעם מעובד או מאבנר או מאדם אחר שיפנה אליהם ויבקש הלוואה מהם?

תשובה: לא למיטב ידיעתי.

שאלה: אבנר קריאף אומר שנתן לך בעצמו את השיק של 700,000 ₪ עבור הלוואה בפברואר 2004, תגובתך?

תשובה: אני לא זוכר דבר כזה.

שאלה: עובד דוד חי אומר שנתן לך הלוואה של 700,000 ₪ בפברואר 2004 בשיק, תגובתך?

תשובה: אני מניח שגם הוא טוען שנתן לי את השיק בעצמו, אז צריך לצרף אותו לרשימה של מי שנתן לי 700,000 ₪ בשיק בעצמו, כפי שאמרתי לך קודם איני זוכר דבר כזה.

שאלה: הוצגו לך כעת 2 גרסאות הנוגעות להלוואה בסכום של 700,000 ש"ח. מוקדם יותר היום הוצגה לך גרסה הנוגעת להלוואה בסך 200,000 ₪. המשותף לשתי ההלוואות הוא שהן ניתנו ע"י בעלי עסקים בבת ים. תשובותיך בנוגע להלוואות אלה זהות לתשובות שנתת בנוגע להלוואות עובדי העירייה. שוב ניתן לראות שאתה בוחר להציג זיכרון סלקטיבי בתחומים מאוד ספציפיים. אולי הסיבה היא שאתה חושש שהלוואות אלה עלולות לסבך אותך?

תשובה: אינני חושש מכלום. לא הצגתם לי שום מסמך של הלוואה, לא הצגתם לי שום עדות, תחקיר, נייר כלשהו, כל מה שאני שומע זה אמירות שלכם ואתה מבין שאין לי יכולת אמיתית להתייחס לכך. באופן עקרוני אומר לך אני משוכנע שאני באופן אישי לא פניתי לאף אדם.

שאלה: אבנר קריאף אומר כי הוא נתן עבורך את ההלוואה של 700,000 ₪ מכיוון שאתה ראש עיר ובכדי שבבוא היום זה יוכל לעזור לו בקידום עסקיו בעיר מול העירייה לדוגמא בקפה ג'ו. תגובתך?

תשובה: הסברתי בתשובותיי הקודמות שאין לי שום יכולת להתייחס לאמירות שאתה אומר ובטח ובטח לא לאמירות מסוג זה שנשמעות תמוהות ומוזרות.

חקירת שלומי לחיאני, 3.1.10

שאלה: האם קיבלת מאבנר קריאף הלוואה בסך 700,000 ש"ח ?

הערה: הנחקר מניד את ראשו לאישור חיובי למשמע השאלה.

תשובה: אני שמח על הניתוח התנועתי. אני לא עשיתי תנועה של כן ולא עשיתי תנועה של לא. השאלה הזו הופנתה אלי בשבוע האחרון במשך עשרות פעמים והתנועה שעשיתי לך בראש כוונתה "שוב פעם". אני ראיתי את אבנר קריאף פעמים ספורות בחיי. אני לא חבר שלו ולא קיבלתי ממנו מעולם הלוואה.

שאלה: נתת לו הלוואה ע"ס 700,000 ש"ח ?

תשובה: כפי שעניתי קודם אין לי היכרות עם אבנר קריאף חוץ מאשר "שלום – שלום" ולשאלתך מעולם לא נתתי לו הלוואה כלשהיא בשום סכום שהוא.

שאלה: הסכום של כל הצ'קים הללו הינו בדיוק 1,300,000 ש"ח, לשנת 2004, וזה בדיוק מה שרשום בצידו השני של הדף בכתב יד כפי שהוצג לך – , האם זה אומר לך משהו ?

לחיאני: אני מבקש שכל אשר נאמר בחקירה זו יירשם, כולל האיומים המרומזים של החוקר המיומן אשר טוען שמתחיל לעלות לו ושולח מבטי אימה. אני מבקש שאמירתו הקודמת בדבר זה שאפילו שאני סגן של אלוהים, הוא קובע פה וגם אמירתו האחרונה יאללה שיספר סיפורים תירשם. אני מאוד מבקש להוריד את טון החקירה. אין שום צורך בהתלהמות. לשאלתך, התשובה היא לא, זה לא אומר לי כלום. אני מבקש לצאת להפסקת סיגריה, דבר אשר בכל חקירותי עד לרגע זה כולל החקירות הקשות ביותר אופשר לי ואני לא מבין למה בחקירה של מסים הדבר נמנע ממך. אני רוצה לצאת להפסקת סיגריה אם לא אני קורא לעו"ד שלי. הוא מאוד עויין האיש הזה(מצביע על החוקר שרון), אין לי בעייה באווירה נחמדה, לא באווירה של לאיים עלי.

הגרסה של לחיאני בחקירתו ובתקשורת תמיד התבססה על בסיס אחד עיקרי. אני איש עשיר. מאוד. לכן, אין לי צורך בכול הקטנות האלה. למרות זאת, התברר בחקירה כי התבצע מבצע של לקיחת הלוואות מבכירי העירייה, בכירים שפרנסתם תלויה בראש העירייה.

חקירת שלומי לחיאני, 28.12.09

לחיאני: מאחורי גבי ארגנה דורית יחד עם שמעון ווקנין הנהג שלי את הסכום הנ"ל בסדרה של הלוואות שלקחו קרובי משפחה כגון: אימי, אבא של דורית ועוד הבכירים של העירייה: ארז (פודמסקי – ר.ד.), אפרים, חיים, אריה, בוסקילה, עובד, יואב ועוד אנשים ושילמה לבנק מזרחי מאחורי גבי בשביל שהמו"מ לא יתפוצץ ויגיע לבית משפט. כל ההלוואות האלה דווחו בדו"ח על ידי למבקר המדינה במסגרת ההצהרת הון שכל ראש עירייהצריך להגיש. אני מיוזמתי לאחר שידעתי על העניין הזה, אני לא יכול להגיד במדויק מתי ידעתי על כך, פעלתי להגיע לסיכום עם בנק מזרחי ולצאת מההסכם איתם בכל מחיר.

שאלה: לאחר שעובדי העירייה לקחו את ההלוואות מישהו מהם סיפר לך על כך?

תשובה: לא.

שאלה: מי סיפר לך על כך?

תשובה: דורית סיפרה לי על כך לאחר מס' חודשים.

חקירת לחיאני, יום לאחר מכן

שאלה: עובדי העירייה שלקחו את ההלוואות נחקרו כאן אתמול ואמרו כי אתה ביקשת מהם לקחת עבורך הלוואה מבנק איגוד, תגובתך?

תשובה: אני לא ביקשתי מאף אחד לקחת הלוואה אני התגאיתי במהלך הזה שהם ביצעו בפני למעלה ממאה איש בכנס מנהלים.

שאלה: גם דורית (אישתו של לחיאני – ר.ד.) בחקירתה אומרת שידעת מכל העניין הזה ואף היא יודעת על כך שביקשת מחלק מהעובדים לקחת הלוואה, תגובתך?

תשובה: דורית טועה. אני מניח שהיא בלחץ של החקירה וכנראה מתבלבלת.

שאלה: לדברי אשתך, אתה אפילו יזמת את עניין לקיחת ההלוואות מעובדי העירייה ומבני המשפחה, ביצעת זאת כששמעון ווקנין, הנהג שלך, היה רק מעורב. תגובתך.

תשובה: לדעתי, היא מתבלבלת.

שאלה: קודם לכן, אמרת שדורית היא אישה חזקה עם עמוד שדרה ובוודאי מי שחקר אותה יכול היה להתרשם שהיא כזאת. למה אתה סבור שהאישה שתיארת תתבלבל בפרט שהוא כל כך מהותי?

תשובה: אני מניח שבעיניה הפרט המהותי שלך שולי ביותר. היא נמצאת בלחץ היסטרי על גבול פאניקה וכנראה לא מתייחסת לדקויות, זה לא נראה לה דרמטי.

שאלה: לצורך המחשה, ולמען ריענון זכרונך, נביא בפניך מס' הודעות שנגבו: עובד קונה, מנכ"ל העיריה אמר כי ביקשת ממנו בלשכתך לקחת את ההלוואה וכי הוא העביר לך את הצ'ק הבנקאי שהוא קיבל בעקבות לקיחת ההלוואה לאחר שחתם עליו היסב, וכי אתה הבטחת לו כי אתה תטפל בהחזר ההלוואה. יואב בן יהודה אמר כי לקח את ההלוואה ע"ס חמישים אלף שקלים לבקשתך במשרדי העיריה, ולאחר שהבטחת לו שאתה תטפל בהחזר ההלוואה והעבירו לידיך, כך גם חיים אברהם, סיגל פרץ וארז פודמסקי. תגובתך.

תשובה: אני באמת באמת לא זוכר.

שאלה: האם ברור לך שתשובתך זו, לאור הדברים שאתה זכרת עד כה, נראית בלתי הגיונית?

תשובה: ממש לא. לך זה נראה אירוע מהותי. אתה חייב להבין שסדר היום שלי הוא עמוס ומפוצץ באירועים ויכול להראות בית משוגעים למישהו אחר. אין לי יכולת לזכור דברים כאלה. ובמיוחד שמבחינתי אין פה שום דבר לא בסדר ולא גלוי. אתה מתעקש שאני אנסה להיזכר, ואני מבטיח להשתדל.

שאלה: ממלא מקום ראש העיר, אורי בוסקילה, אמר כי ביקשת ממנו הלוואה בגלל חוב שיצר קמפיין הבחירות, ולאחר שלקח את ההלוואה הוא נתן לך את הצ'ק הבנקאי. תגובתך.

תשובה: אין לי מושג על מה מדובר. נשמע לי מוזר, כי הבחירות נגמרו ב – 2003 ואנחנו מדברים על 2005. אני באמת לא זוכר.

שאלה: אותם אנשים שלקחו את ההלוואות היו צריכים להחזיר לבנק כל חודש קצת פחות מאלף ₪. איך הם ידעו בוודאות שהכסף כל חודש יוחזר להם?

תשובה: אני מניח שכל מי שפותח חשבון בנק, חייב הבנק לשלוח לו מידי רבעון דו"ח על הפעולות המתבצעות החשבון. אני מניח שכולם פותחים את הדואר. לגבי וודאות ההחזר, הרי ברור לך שדבר זה נעשה מיחסי קרבה ואמון. בבחירה של כל האנשים שהזכרת, בין דורית לביני, הם אוהבים אותה יותר ממני.

שאלה: אותם אנשים שלקחו את ההלוואות אמרו שסמכו על מילתך שלך בעניין החזר ההלוואה. תגובתך.

תשובה: כמו שזה נראה עכשיו, היה להם על מה לסמוך. למיטב ידיעתי לא דיברתי עם אף אחד מהם על ההלוואה, אבל שוב, יכל להיות שאני טועה.

שאלה: לדברי דורית ההלוואות שנלקחו ע"י עובדי העירייה נלקחו מאחר והייתם בלחץ כלכלי. כיצד מסתדרת אמירה זו של אשתך, בעוד אתה בהודעתך מיום 28.12.09 סיפרת כמה אתה איש עשיר, ו"כמה כסף לא מעניין אותך" ושהרווחת מיליונים רבים של שקלים לאורך השנים?

תשובה: תפריד בין תזרים מזומנים לבין עושר ונכסים. תזרים מזומנים הוא פונקציה של הכנסות. עושר כלכלי שלנו הוא כולו נדלני. אין בעיה לבדוק את הנכסים הרשומים על שמנו ואת שוויים ולהבין בדיוק מה מצבנו הכלכלי. גם לב לבייב, שהוא אליבא דכולי עלמא, הוא עשיר. יש לו כרגע מצוקת תזרים, זה לא הופך אותו לאיש פחות עשיר.

שאלה: איך אתה מסביר את זה שאתה מבקש מעובדים הכפופים לך הלוואות, כאשר הרוב הגדול של עובדים אלה מונו לתפקידם על ידך, או בזכותך, או ע"י התערבותך הישירה?

תשובה: למיטב ידיעתי וזכרוני, לא ביקשתי מאף אחד מהם הלוואה. כל המהלך לא היה יוזמה שלי. אני התוודעתי לסיפור רק לאחר שנעשה.

חקירת לחיאני, 31.12.09

שאלה: אמרת שדורית היתה זו שלקחה את ההלוואה, זאת אומרת שבזמן ההלוואה לא היה לכם תזרים מזומנים לכסות 600,000 ₪. תגובתך.

תשובה: אני בן אדם שבאופן סיסטמטי הולך לישון בלילה עם כרית של מזומנים, וכל הזמן, כל חיי יש לי כסף במזומן. למרות המצב הזה, הרבה פעמים אני לוקח הלוואות כדי שהכרית תהיה נוחה לי, כלומר תמיד להיות בסיטואציה של נזילות.

שאלה: ממתי התחלת לשמור כספים מזומנים בבית?

תשובה: מרגע שהיתה לי יכולת לעשות זאת. זה היה בתחילת שנות ה – 90. מדובר במאות אלפי ₪, עשרות אלפי ₪, כל פעם לפי מה שהיה.

שאלה: כמה כסף במזומן היה לך בבית בשנת 2003 ערב בחירתך לראשות עיריית בת ים?

תשובה: אני לא יכול לזכור מס' מדוייק. אני מעריך שמדובר במאות אלפי ₪. אני גם לא יכול להגיד לך באיזה מטבעות.

שאלה: בהצהרת הון שלך משנת 2004, לאחר שנבחרת לראשות עיריית בת ים לראשונה, הצהרת שיש ברשותך 560,000$ במזומן. האם מה שכתבת בהצהרה זו הוא אמת, והאם יכל להיות שהיה לך באותו זמן פחות או יותר כסף מזומן ממה שהצהרת?

תשובה: אני מסרב לענות לשאלה הזאת היות והיא יוצאת מתוך נקודת הנחה של מס' שאתם אומרים. אם אקבל לידי את הצהרת ההון שלי, אשמח לענות בצורה מדוייקת

לחיאני התבקש להתייחס לעדויות אחיו, אבי ומעורבותו בענייני העירייה.

חקירת לחיאני, 28.12.09

שאלה: אבי קשור באיזושהי צורה לעבודת העירייה?

תשובה: לא (מי שלא קרא, הפוסט הקודם הביא את הודאותיו של אבי לחיאני. ההודאות שופכות אור קצת אחר על הנושא הזה, אבל בטח שלומי לא ידע – ר.ד.).

שאלה: הוא מדבר איתך לפעמים על עבודת העירייה?

תשובה: לא. הוא בעיקר מתלונן על זה שהוא לא מקבל רישיון לקפה ג'ו שזה בית קפה אשר בבעלותו.

חקירת לחיאני, 25.1.10

ש. האם אפשר לדמות את אבי אחיך כבעל סמכויות המקבילות לנמשל של 'אשת ר' הממשלה' ?

ת. לאבי אחי לא הייתה שום סמכות בכל שנוגע לעיריית בת ים, להיפך, לא הייתה לו נגיעה הוא התעסק בעניינים שלו בקפה ג'ו, בג'פניקה, וברור שלאדם שאינו עובד עירייה לא יכולה להיות סמכות בעירייה.

ש. האם אבי עשה את שעשה בעיריית בת ים בתקופה החל מבחירתך לתפקיד ר' העיר על דעתך ?

ת. אני לא יודע מה הוא עשה. מה שברור, שמבחינתי, הוא לא יכול היה לעשות שום דבר, היות והוא אינו עובד עירייה ולא קשור לעירייה. יותר מזה אני אספר לך, לפני כמה חודשים או שנה, מתחקיר שעשינו בעירייה על אי ביצוע צו הריסה הסתבר לי שאחד הפקחים טוען שאבי הגיע לשם ודיבר איתו ולטענתו, אני הוצאתי הנחייה ברורה ואף דאגתי שיהיה כינוס של כל העובדים שאף אחד לא שומע או מדבר אפילו עם אחד האחים שלי בכל שקשור לענייני העירייה ויש חובה לדווח לארז (פודמסקי, בכיר בעירייה – ר.ד.) על כל פנייה שנעשית על ידי מישהו שקשור למשפחה שלי. אם יש משהו ברור זה שאני נגד התערבות בענייני עירייה של כל אדם קרוב ככל שיהיה. העירייה פועלת לפי חוק ונהלים, ואני כעומד בראש הארגון חייב לשמש דוגמא.

ש. מהתחקיר הזה נגזרו ממצאים לגבי עובדי עירייה. אתה שיתפת בממצאי התחקיר את אבי אחיך ?

ת. אני שאלתי אותו אם אכן נכון שהוא פנה לעובדי עירייה והוא הכחיש. אני לא זוכר את הסיטואציה אבל זה בגדול המהות.

ש. האם אתה קראת את התחקיר שערך ארז ?

ת. לא זוכר, אני חושב שהוא עשה לי "בריפינג" באופן עקרוני אני לא קורא מסמכים (באופן עקרוני הוא לא קורא מסמכים? ענק רוחני האיש – ר.ד.).

ש. מחומר החקירה עולה שאבי אחיך פנה אליך ושיתף אותך בכוונה לבצע צו הריסה ברח' בן גוריון 107 עוד טרם שחתמת על הצו שהצגתי בפניך. עוד עולה כי אבי קידם את עניין החתימה על הצו כנקמה בכך שבעל המקום מטריד אותו באופן אישי ואת משפחת לחיאני באופן כללי ומהווה גורם המפריע להתנהלות העסקית של המשפחה. עוד עולה מחומר החקירה מעורבות של עובדי עירייה נוספים שאינם קשורים במישרין לאכיפת חוק תכנון ובניה. למביט מן הצד הדבר נראה כאילו יש כאן ארגון הפועל להשגת מטרות אישיות של אבי לחיאני ומשפחתו בניצול המנגנון העירוני כולו. תגובתך.

ת. אני חושב שעצם השאלה היא בושה וחרפה. אתה צריך להציג לי ראיות לטענות ההזויות שאתה משמיע. לתאר את ההתנהלות כהתנהלות של משפחה, זה תאור שחוטא לאמת. לאבי לחיאני יש חיים משלו ואני לא מכיר בכלל את בעל הסופר שנהרס לו. אני לא זוכר פנייה של אבי אליי בעניין זה ואין שום מצב שמשהו כזה קורה ויקרה בעיר שאני מנהל אותה.

עצם השאלה מעליב אבל אני מניח שאתה עושה את עבודתך, אני אומר חד משמעית אין שום אדם קרוב ככל שיהיה שיכול לגרום לי לסטות מהחוק או משמירה על החוק או לנצל אותי למעשים כגון שאת המרמז עליהם.

ש. אני אומר לך אבי אחיך עצמו מאשר שפנה לגורמי עירייה לקידום הוצאת צו ההריסה כנגד דגן (בעל עסק שהתעמת עם אבי לחיאני – ר.ד.). תגובתך ?

ת. אני מציע שכל מה שקשור לאבי תפנה לאבי, אני אומר לך לגביי. אני נמצא כרגע בחקירה. אין ולא היה דבר כזה ולא יהיה דבר כזה, זה נגד תפיסת העולם שלי וזה נגד מה שאני ונגד מי שאני.

ש. אני אומר לך שאחרי שאבי אחיך הודיע לך בטלפון שיש בעיה דגן הזה, הבעלים של הסופר בבן גוריון 107, אתה היית מאוד מוטרד. מה זכור לך על כך ?

ת. אני לא זוכר שום דבר כזה. וכמו שאתה רואה אותי, אני לא בן אדם שהופך מוטרד בקלות (אין משפט בחקירה שאני מסכים אתו יותר מהמשפט הזה – ר.ד.).

ש. אני אומר לך שאחרי אותה שיחה שלך עם אבי שאבי העלה בפניך את הבעיה אתה היית צריך לבדוק בשבע עיניים לפני שאתה חותם על צו ההריסה ולבדוק אם אין כאן איזו נקמה. תגובתך ?

ת. אני הסברתי קודם שבעניין צוי הריסה אני חותם בלנקו על כל הצווים אשר מובאים לפני כדי למנוע לזות שפתיים.

ש. גם אם יש רק 3 צווים בכל שנת 2009 ?

ת. אבי לא מתעסק בשטויות שכאלה. כפי שהסברתי לך, אינני יוזם צווי הריסה, אני הגורם שחותם על צווי הריסה שמוגשים אלי לאחר שעברו את הדרג המקצועי. הדרג הוא מהנדס העיר, היועמ"ש ובסוף ארז (פודמסקי, בכיר בעירייה – ר.ד.).

ש. אני משמיע לך שיחה מיום 7/4/09 שעה 11:16 בינך ובין אבי אחיך, מה תגובתך. לשם הנוחות אני מצרף את התמליל לחקירה.

ת. (קורא את התמליל) אני לא מתייחס בכלל. כמו שאני אומר בשיחה של הטלפון – אין מה לבדוק את זה אפילו. הכוונה שאני ברור לי שאבי אחי מקשקש, ואני לא רק שלא מתייחס, אלא אומר לו בפירוש שגם אין מה לבדוק, שהכוונה שיש לעיריית בת ים מערכת טובה מצוינת והיא פועלת כמו שצריך.

ואין שום צורך אפילו לבדוק את הנושא ואכן הנושא לא נבדק אפילו, אני מניח.

ש. אני מציג בפניך הודעת SMS ששלחת לאבי אחיך אחרי שבדקת עם שמעון ועקנין (עוזרו של לחיאני – ר.ד.) את העניין. תגובתך?

ת. מתי זה ? בודק … אני לא כותב ככה. העברית. העברית שאתה מציג בפניי נכתבת עם שגיאות כתיב נוראיות. אני לא כותב ככה. לכתוב 'עם' עם י'. אתה יכול לבדוק את מאות אלפי ה-sms שלי, לי אין שגיאות כתיב נוראיות כאלה, ואני אשמח שתציג בפני את כל ההשתלשלות כפי שאתה מתאר אותה ואז אגיב לך.

בתקופתו של לחיאני, התקדמה בת ים. יש אומרים, מאוד. האם לחיאני אחראי לכך? אני מוכן להניח שכן. האם זה שווה את דרך ההתנהלות הזאת? לדעתי, לא. לפי הסקרים, תושבי בת ים חושבים אחרת. אולי אני נאיבי, אבל אני באמת מאמין שהתושבים פשוט לא מכירים את ההתנהלות האמיתית, הם שומעים את הצהרות לחיאני, הוא נשמע מאוד משכנע וחושבים שזה סתם לכלוך בפינות ואופוזיציה שאפתנית. אולי אם הם יידעו טוב יותר איך זה נשמע בתוך חדרי החקירות, השיפוט שלהם יהיה טוב יותר.

חקירותיו של אבי לחיאני או איך נגמרה כאן השחיתות

9 ביולי 2013
 

בשלוש וחצי השנים האחרונות נגמרה השחיתות. הסקר הזה, שפורסם היום, כנראה עוד לא התעדכן. עובדה. עד לפני שלוש וחצי שנים הייתה שחיתות נוראית. ראש ממשלה, נשיא, שר משפטים, שר אוצר, בכירי רשות המיסים, ראש עיריית ירושלים, מנכ"ל מנהל מקרקעי ישראל ועוד. מאז שקט, דממה. אין חקירות, אין כתבי אישום, נגמרה השחיתות. באו סוף סוף יועץ משפטי לממשלה, שהיה סניגור ומבקר מדינה, שנבחר על ידי ראש ממשלה ומאז הכול טוב.

פה ושם יש איים אחרונים. ראשי ערים, למשל. גם שם זה נמתח ונמרח ונסחב כשהחשודים איכשהו עדיין אוחזים בכול משרות הכוח והעדים נגדם נרדפים.

יש, למשל, חקירה נגד שלומי לחיאני, ראש עיריית בת ים. לאחרונה פורסמה סוף סוף טיוטת כתב אישום. זה לקח לרשויות האכיפה קצת זמן. הוא נעצר לפני שלוש וחצי שנים. התחקירים נגדו הם בני 4 ו – 5 שנים. העדויות על התנהלותו כל כך בוטות וחריפות, אבל לחיאני יושב בלשכת ראש העיר, לצדו בכירי העירייה ואם בג"צ לא יסלק אותו משם (דרך פסיקה עקרונית בעניין צבי בר), אז הוא ינצח בבחירות הקרובות ברוב מוחץ.

אני רוצה לחשוף באופן חריג את תמצית עדויותיו של אחיו, אבי לחיאני, במשטרה. קחו לכם חמש דקות לקרוא את זה. צריך קצת סבלנות ולא מעט ריכוז לפעמים, אבל לא צריך פרשנות. תאמינו לי, לא צריך פרשנות. תקראו לבד. מפעם לפעם בסוגריים אני אבאר דברים קריטיים להבנת החומר.

חקירת אבי לחיאני במשטרה, 28.12.09

שאלה: חברת "אלשב", בבעלות מיהי?

תשובה: למיטב ידיעתי, הייתה בבעלות אחי, שלמה, עד שנבחר לראש עיר ואחר כך עברה החברה לבעלות גיסתי, דורית לחיאני.

שאלה: מתישהו עזרא (דוש, בעל סופרמרקטים בעיר – ר.ד.) העביר לך סכום כסף גדול או נתן לך צ'קים גדולים ?

תשובה: לא זכור לי.

שאלה: מחומר החקירה עולה כי עזרא דוש העביר לך 200.000 ₪ ב- 2006 . עבור מה קבלת את הכסף ?

תשובה: לא זכור לי סכום כזה. אולי הלוואה. לא החזרתי לו אותה.

שאלה: יש ביניכם איזשהו חוזה או מסמך שנחתם לגבי ההלוואה ?

תשובה: לא זוכר

שאלה: עזרא לא רוצה את הכסף בחזרה. אתה אומר שעדיין לא החזרת לו.

תשובה: הוא רוצה. המצב קשה.

שאלה: אז למה עזרא לא קיזז את ה 65.000 ₪ ששילם לך כעמלה, השנה ?

תשובה: לא יודע. המצב קשה, אולי הוא בקטע של עזרא. אמרתי לעזרא שיהיה לי כסף אז אני אחזיר לו.

שאלה: למי ההלוואה הזו ?

תשובה: לי

שאלה: לאיזה צורך הייתה ההלוואה ?

תשובה: לא זוכר

שאלה: מחומר החקירה עולה כי לאחר מכן העברת את ה 200.000 ₪ הללו לחשבונה של חברת "אלשב" (ששייכת לזוז שלמה ודורית לחיאני – ר.ד.). למה העברת את הכסף הנ"ל לחברת אלשב ?

תשובה: אולי אלשב הייתה צריכה הלוואה. לא זוכר מה היה לפני 4 שנים. אולי זה הלך למשהו אחר. אני לא זוכר. לא זוכר מה היה אז

שאלה: אם אתה אומר שזה היה הלוואה בשבילך, אז למה להלוות אותו סכום לאלשב ?

תשובה: מה זה משנה? זו חברה של המשפחה. אולי אני הייתי במצוקה והלוויתי הכסף מעזרא ואז אולי אלשב הייתה במצוקה וזקוקה לכסף הזה אז העברתי הכסף לה

שאלה: זה דווקא נראה כאילו אתה מעביר את הכסף מעזרא ישירות לאלשב.

תגובתך ?

תשובה: זה לא נכון. זה מעזרא אליי וממני לאלשב.

שאלה: ואם כן אז למה זה קורה שהכסף מועבר מעזרא אליך ואחרי זמן קצר ממך לאלשב ?

תשובה: אולי הייתה מצוקה לאלשב. אני לא זוכר, אבל מה זה משנה. אולי דורית פנתה אליי שהייתה במצוקה

שאלה: יש לך מה להוסיף ?

תשובה: לא. הכל דבש

דבש, אכן דבש. הנה המשך החקירה בנושא בשלב מאוחר יותר: 

שאלה: עזרא דוש מסר כי שלמה לחיאני בקש בעצמו מעזרא דוש את ה 200.000 ₪ האלו. תגובתך ?

תשובה: לא זכור לי דבר כזה לפני חמש שנים. מבחינתי מה שעזרא אומר זה קדוש

שאלה: אז יכול להיות ששלמה לחיאני בקש את הכסף ישירות מעזרא דוש ?

תשובה: לא זכור לי

שאלה: שלמה לחיאני דיבר איתך על 200.000 ₪ מעזרא דוש ?

תשובה: לא זכור לי מה היה לפני חמש שנים, לא זכור לי מי ביקש או מי לקח. זכור לי שאני בקשתי ולקחתי

שאלה: עזרה פנה אליך בבקשה לעזרה כלשהי?

תשובה: יכול להיות. אולי מישהו שקיבל דוח. לא זוכר מה עוד. מה שכן זה שאני מציע לעזרא דוש המון עסקאות נדל"ן בכל הארץ.

שאלה: מחומר החקירה עולה כי לאחרונה, עזרא פנה אליך בבקשה לעזרה בנושא של בעיית חניה באחד מסניפי העסק שלו. למה עזרא פונה אליך בנושא הזה ?

תשובה: הייתה לעזרא בעיה עם החניה באזור הבת ימון, איפה שיש לעזרא עסק, והוא פנה אליי ושאל מה עושים ואני הפניתי את עזרא למאיר האחראי על הכבישים בעיר. פונים אליי ביום 400 אנשים כי יודעים שאני יכול לנסות לעזור להם במה שאני יכול, אני מפנה את האנשים לעירייה, רק מפנה ולא בא איתם. העזרה לעזרא דוש הייתה רק בכך שהפניתי אותו למאיר אוני. הבעיה בחניה שלא היה מעבר למשאיות או משהו כזה, כך נראה לי.

שאלה: מחומר החקירה עולה שאחרי כמה זמן אתה דברת עם ציונה מהעירייה לגבי ענייניו של

עזרא. תגובתך ?

תשובה: לא זוכר

שאלה: אני משמיע לך שיחה מס' 25055 ובה אתה משוחח עם ציונה על עזרא ולוחץ עליה לטפל בעניין. תגובתך ?

תשובה: בקשתי ממנה שתעשה פגישה בין עזרא לארז. לא זוכר באיזה עניין, אולי לעניין החניה

שאלה: אמרת שאתה רק מפנה אנשים לעובדים בעירייה ולא מדבר בשמם. למה פה אתה מתקשר ומברר מה עשתה ציונה עם סופר דוש ?

תשובה: רק תיאום פגישה. אם אני צריך לחבר בין האנשים לעירייה אז אני מחבר, זו זכותי

שאלה: מה הקשר של אחיך, שלמה, לעזרא דוש ?

תשובה: לפי דעתי הם חברים הרבה זמן.

שאלה: ע"פ שיחה 16833 אתה אומר לעזרא, לעניין החניה באדום לבן, כי תדבר עם אחיך שלמה, ה"ביג בוס". למה שתפנה לאחיך ובמה הוא יעזור לעזרא ?

תשובה: שאני אומר "ביג בוס" אני מתכוון לשמעון וקנין, העוזר של שלומי. אני לא פונה לשלומי בשטויות כאלה ומפריע לו בעבודה שלו.

איזה אח למופת. לא מפריע לראש העירייה בשטויות. מלאך. הנה המשך החקירה כמה ימים לאחר מכן,  31.12.09

שאלה: ביום שני אמרת שעזרא שילם לך 65.000 ₪, מה זה ?

תשובה: אמרתי לך בערך. היה שם יותר מהסכום הזה. היה שם בערך 100 או 110 אלף ₪ וכל זה על התיווך. שווי הנכס היה בערך 2 מליון ₪ או אפילו 2.8 מליון ₪ . לא יודע בכמה סגרו בסוף. רק חיברתי ביניהם

שאלה: עזרא אומר שהעסקה ברמת גן בכלל לא יצאה אל הפועל והוא לא רכש כלום. תגובתך ?

תשובה: אני הבנתי שהייתה עסקה. עזרא אמר לי שהכל בסדר עם העסקה. זה היה לפני כמה חודשים.

שאלה: אז למה לנו עזרא אמר שלא הייתה עסקה ?

תשובה: לא יודע

שאלה: ואם לא הייתה עסקה, אז למה שילם לך כסף ?

תשובה: בקשתי שיביא לי על החשבון ?

שאלה: אבל לא הייתה עסקה אז למה שישלם לך ?

תשובה: אם לא הייתה עסקה אז נחזיר לו.

כמה פשוט. לא הייתה עסקה, נחזיר לו. מה זה מאה אלף שקל בין חברים. בכלל, אבי לחיאני סיפר כי הוא משתכר משכורת שכיר צנועה וכך גם אישתו, אבל תראו איזה סכומים הוא מגלגל ומאיפה הם.

חקירת אבי לחיאני – 4.1.09

שאלה: למה שאבנר ועובדיה יתנו לך צ'ק בנקאי על סך כ-700,000 ₪ ללא ריבית וללא הצמדה כהלוואה לאחיך (ראש העירייה – ר.ד.) לחברת אלשב?

תשובה: הכול מקטע של אמונה באברהם לחיאני. היום עובדיה מוכן לחתום לי ערבות בכל סכום שארצה כי אני בן אדם הגון וישר ומסור.

שאלה: אבנר בחקירתו מסר שבמתן ההלוואה לחברת אלשב הדבר היחיד שעמד מולו זה שהוא עומד מול ראש עיר ואם יצטרך את ראש העיר בעתיד מתן ההלוואה יוכל לעזור לו.

תגובתך?

תשובה: זה לא מעניין מה שהוא אומר.לשלומי אין שום קשר לאבנר קריאף למעט שאבנר קריאף משכיר את הנכס בחוף השייך לאלשב. לאבנר קריאף אין שום קשר לשלומי לחיאני לא במישרין ולא בעקיפין למעט הנכס בחוף הים. שלומי לחיאני לא הבטיח שום טובה על הכסף לאבנר קריאף. הטובה שאבנר קריאף ועובדיה נתנו את הכסף לחברת אלשב הכול בגללי.

חקירה מאוחרת יותר

שאלה: מה הקשר שלך לצ'יינג' של ציקורל?

תשובה: פעם הייתי אחראי על צ'ק של חבר, הייתי ערב וזהו. לא זוכר עוד משהו אם היה

שאלה: מחומר החקירה עולה שציקורל נתנו לך צ'ק בנקאי ע"ס של 416.000 ₪, לפקודתך. בתאריך 20.12.06. עבור מה ניתן לך הכסף הזה ?

תשובה: לא זכור לי (איך הוא יכול לזכור סכומים עלובים כאלו? – ר.ד.) 

שאלה: מה עשית עם הכסף הזה ?

תשובה: לא זכור לי

שאלה: הכסף הזה, הופקד באותו היום בחשבונה של חברת אלשב. למה ?

תשובה: תבדוק אצל רואה החשבון של אלשב. לא זכור לי מה זה

שאלה: מחומר החקירה עולה כי המרת בצ"ינג' של ציקורל בתאריך 16.11.06 סכום כסף של כ 290,000 דולר ובתמורה קבלת צ'ק בנקאי ע"ס של1.253.655 ₪. מה מקור הכסף הזה ?

תשובה: לא ראיתי את הצ'ק והניירת, לא יודע מה זה ועל מה מדובר (נו, די כבר להציק, עוד 2.5 מיליון, פחות 2.5 מיליון, השחיתות נגמרה, תרדו מזה – ר.ד.) 

נושא מרכזי בחקירה הוא שהאח לחיאני משמש מעין מאכער על בעירייה. כולם פונים אליו כדי שיעזור בעירייה והוא עוזר. רק מתוך רצון טוב, כמובן ולפי החוק. פעם, למשל, הוא רוצה להרוס נכס מסוים (ששייך לאדם בשם שלמה דגן), שפוגע לו בעסקים, אז הוא לוחץ על העירייה להרוס אותו ואז הוא משנה את דעתו. בטח מתוך רחמנות ועושה הכול כדי שלא יהרסו את העסק (ואז לא הורסים).

דמות מפתח בסיפור הזה הוא פקח בנייה בשם מוריס לוי. לוי שיתף פעולה בשלב מסוים עם המשטרה וללא שום קשר, כמובן, העירייה החליטה לפטר אותו. בסוף, איכשהו, הוא הצליח לחלץ צו ממבקר המדינה, שהשאיר אותו בתפקידו. נסו אתם לדמיין איך זה לעבוד במקום שכול המנגנון יודע שראש העיר ואנשיו רוצים את ראשך.

חקירת אבי לחיאני:

שאלה: ציינת קודם לכן שמאיר דגן (בעל אותו נכס, שלחיאני רצה להרוס) פוגע בפרנסה שלך. פרט באיזה פרנסה מדובר ואיך הוא פגע בך?

תשובה: שהיה לי עסק בבן גוריון 73 בשם גרגירים. בעסק הזה השקענו בו הרבה כסף בבניה ובשיפוץ כל מהלך שהייתי עושה בעסק. מאיר דגן הילדים שלו או אשתו והבת שלו היו שולחים מכתבים. הוא עשה לי בית משפט וועדת ערר.

שאלה: אבל ציינת בתחילת העדות שהעסק שנקרה גרגירים לא שייך לך, אלא לאשתי ולשותפים. וכל פעם ציינת שהעסק שייך לאשתך ולשותפים. תגובתך?

תשובה: אשתי ואני זה גוף אחד. בשר ודם שלי.

שאלה: אני משמיע לך שיחה 9936 מיום 07.04.09 בה אתה משוחח עם מפקח על הבנייה מטעם עיריית בתים בשם מוריס לוי ואתה מורה לו לבדוק מי מעורב בבניה בבן גוריון 107 ואתה מורה לו להוציא צו הריסה למקום. למה אתה אמרת שאתה לא מעורב בזה ולמרות זאת אמרת למוריס בשיחה שיוציא צו הריסה למקום.

תשובה: בנה בלי היתר, תוציא לו צו הריסה. אני לא הבוס שלו אני לא מהנדס העיר אני לא עובד עירייה ואין לי משכורת מהעירייה. אמרתי למוריס שיפעל אך ורק ע"פ חוק אני לא הבוס שלו.

שאלה: אתה אומר שאתה לא בוס שלו. ואנחנו מבינים שאתה לא אחראי עליו. אז מדוע מוריס פונה אליך, אני מצטט "אדוני ראש העיר" ואתה במהלך השיחה מורה לו להוציא צו הריסה למקום הזה וע"פ חומר הראיות שיש בידינו, זו לא הפעם היחידה שאתה נותן הנחיות למפקחי העירייה לבצע פעולות במסגרת תפקידם. תגובתך?

תשובה: אני לא נותן להם הנחיות אני מייעץ להם בלבד. מוריס יודע שדגן הציק לי המון המון זמן. יודעים שאני אוהב לעזור לאנשים ולייעץ לאנשים מכל תחום והכול מהלב.

שאלה: ע"פ השיחה שהושמעה 10012 בה אתה נשמע אומר למוריס "תתקוף שם". ובתגובה אתה לא מסרת לנו תשובה לגבי האמירה הזו ואתה רק מתחמק מהשאלה. אני רוצה לומר לך שאתה משקר כי על סמך הראיות שהוצגו לך אתה כן מורה למוריס לתקוף במקום הזה הכוונה להוציא צו הריסה וזאת בניגוד לטענתך שאתה רק נסית לעזור בכל מה שקשור לבן גוריון 107?

תשובה: לפני שהכרתי את יגאל, רציתי להציק לו למאיר דגן, אני מודה. אחרי שהכרתי את יגאל עזרתי לו. אני לא מהנדס עיר ואני לא הבוס של מוריס ויש לו בוסים שיפעל ע"פ חוק. אין לי משכורת מעיריית בת ים.

שאלה: מה שאתה אומר זה שמוריס שמע בקולך הוא פעל בניגוד לחוק?

תשובה: אני לא הבוס של מוריס. אם אני יגיד למוריס לקפוץ מהגג הוא יקפוץ. הוא פנה אלי לא אני אליו. שיפנה למהנדס, לא אליי.

שלב אחר בחקירה

שאלה: איך אתה מסביר את זה שבהתחלה אתה פעלת להרוס את המקום לדגן ואחרי זה נהפכו היוצרות וניסית לעזור לדגן שלא יהרסו את המקום. מה המניע?

תשובה: הפעילו עלי לחץ לתקוף. אח"כ יגאל דיבר איתי דרך כמה אנשים שאמרו… לא משנה מה הם אמרו. יגאל פנה אליי לעזור לו. הסברתי לו מה לעשות כיוונתי אותו וניסיתי לעזור לו. אפילו ביום ההריסה ניסיתי לעזור לו. באתי לשם לאזור וניסיתי לעזור לו שלא יהרסו.

למי שלא הבין, אבי לחיאני, האח של ראש העיריה, הגיע לנכס שפקחי העירייה באים להרוס והוא מונע את ההריסה.

שאלה: אמרת שהגעת למקום בבן גוריון 107 ביום ההריסה ועזרת ליגאל חכמון. מה בדיוק עשית פרט?

תשובה: ניסיתי לדבר עם מוריס שינסה לעכב את ההריסה. באותו יום הלכתי להלוויה אני לא זוכר בדיוק ולא יכולתי להישאר שם. הייתי במקום דקה שתיים והלכתי.

שאלה: מה הסיבה שלא הרסו באותו היום שהיית בבן גוריון?

תשובה: לא יודע, אני הלכתי.

שאלה: ע"פ חומר החקירה ביום שאתה היית במקום לא התבצעה ההריסה בגלל המעורבות שלך. מה תגובתך?

תשובה: לא יודע. הלכתי להלוויה לא הייתי שם.

שאלה: באותו היום שהיית בבן גוריון 107 מי היה נוכח במקום?

תשובה: אני ויגאל. הייתי במקום דקה ונסעתי.

שלב מתקדם יותר בחקירה

שאלה: בשיחה עם קצין החקירות, זיו שגיב, טענת שאף פעם לא פנית לאחיך ראש העיר שלמה לחיאני בענייני תכנון ובנייה בעיר בת ים. האם בהקשר לבן גוריון 107 בגין צו ההריסה למקום וביצועו האם דיברת עם אחיך שלמה לחיאני?

תשובה: פניתי לשמעון (עוזרו של שלמה לחיאני – ר.ד.). אני לא פניתי לשלמה.

שאלה: אני משמיע לך שיחה 9993 מיום 7.4.09 בה אתה משוחח עם אחיך שלמה לחיאני ראש העיר בת ים (שוב הזכרון המתעתע הזה, איך מצפים מאדם לזכור כל איזו שיחה עם אחיו? – ר.ד.) . בה אתה שואל אותו לגבי אישורו של שמעון וקנין בגין הבניה בבן גוריון 107. תגובתך?

תשובה: אני שאלתי את שלמה אם שמעון וקנין אישר לו לסגור את הויטרינות בבן גוריון 107

שאלה: למי שייך העסק?

תשובה: למאיר דגן

שאלה: אתה אומר לשלמה לחיאני אחיך כי מוריס שלנו אמר לך. למה אמרת שלנו? למה התכוונת?

תשובה: מוריס מהעירייה. עובד עירייה.

שאלה: למה אתה אומר שלנו ואחיך שלמה מבין אותך. מה זאת אומרת שלנו. מה מוריס עובד שלך ושל אחיך?

תשובה: מוריס עובד של אח שלי לא שלי. הוא עובד עיריית בת ים בלבד. אני אין לי סמכות לומר למוריס מה לעשות ואיך לפעול. יש למוריס בוס בשם שוקי פתאל הוא צריך לפנות אליו. אין לי מושג למה הוא פונה אליי מה הוא רוצה ממני. הוא יודע שדגן עשה לי הרבה חיים קשים בסיטואציה הזו.

שאלה: ע"פ חומר הראיות שיש בידנו וע"פ חומר הראיות שהצגנו לך וע"פ התגובות שלך לחומר שהוצג לך, עולה שבמהלך מסירת הודעתך אתה משקר ולא אומר את האמת. אני מפנה אותך לשיחה האחרונה שנשמעה בפניך שאכן כן מוכיחה ששוחחת עם אחיך ראש העיר בת ים בהקשר לבן גוריון 107 בגין הריסת המבנה וזה בניגוד לטענתך הקודמת שאף פעם לא פנית לאחיך שלמה לחיאני בענייני תכנון ובנייה. למה אתה מנסה להסתיר את המעורבות של אחיך שלמה לחיאני?

תשובה: אני לא מנסה להסתיר כלום השיחה הזאת פשוט לא זכרתי אותה. יש לי מאות שיחות ביום בכל ההקשרים. אני הייתי בטוח שפניתי לשמעון וקנין ולא לשלמה לחיאני.

שאלה: למה שזיו (קצין החקירות – ר.ד.) היה פה ואמר לך שאחיך שלמה אישר שפנית אליו, עדיין הכחשת והסתרת את המעורבות של אחיך?

תשובה: כי זה פרח לי מזכרוני אנחנו בני אדם בשר ודם.

שאלה: מה המעורבות של אחיך גדי לחיאני בעניין בן גוריון 107 (וואו, לשלמה יש עוד אח? הוא בטח לא מעורב בעניינים בבת ים – ר.ד.)?

תשובה: אולי הוא גם עזר להם אני לא יודע.

שאלה: מחומר החקירה עולה כי אתה ביחד עם אחיך גדי לחיאני מנעת את ההריסה בבן גוריון 107. אני אומר לך שאתה ואחיך גדי הפרעתם בביצוע צו הריסה מנהלי שהוצא לבן גוריון 107 בנכס של מאיר דגן?

תשובה: שלילי וחזק הייתי במקום שלוש דקות הלכתי להלוויה לא מעניין אותי שום דבר.

שאלה: האם אתה מכיר את חגי כץ?

תשובה: לא מכיר.

שאלה: חגי כץ הוא מנהל על הפיקוח על בנייה בעיריית בת ים. לטענתו, אתה ביחד עם אחיך גדי לחיאני מנעתם את ביצוע צו ההריסה. מה תגובתך?

תשובה: אני בחיים שלי לא ראיתי את חגי במקום הזה. זה שקר וכזב אני ראיתי רק את מוריס ויגאל. אח"כ אחי גדי בא לשם ואני הלכתי להלוויה. אני מוכן שחגי יבוא ויגיד שהפרעתי או דיברתי איתו.

שאלה: אני שאלתי אותך מה המעורבות של גדי לחיאני בעניין בן גוריון 107 ואתה אמרת שאתה לא יודע ולא ראית אותו שם. למה שיקרת? למה אמרת שגדי הגיע שהלכת?

תשובה: אני לא משקר ולא מרמה אולי גדי בא לעזור להם. זכותו המלאה. אני פניתי למוריס ויגאל. אמרתי שיבקש בקשה לבית משפט לדחייה של הצו ונסעתי אחרי שלוש דקות להלוויה.

שאלה: מוריס טוען כי הוא מפחד ממך בגלל שאתה אח של ראש העיר והא מודה שהוא לא עושה את עבודתו בגלל המעורבות שלך. למה שבן אדם יפליל את עצמו בעבירות פליליות ויאמר כאלה דברים שהוא מפחד ממך בגלל שאתה אח של ראש העיר?

תשובה: מוריס לא מפחד ממני אני לא מאיים על אף עובד עירייה. תביא לי עובד עירייה שאיימתי עליו או דיברתי אליו לא יפה אני מוכן להיכנס 20 שנה בית סוהר.

היו עוד הרבה מקרים שאבי לחיאני טוב הלב ניסה לעזור. המון מקרים. המון פקידים. הנה מקבץ מייצג.

שאלה: האם פנית למפקח מהעירייה לבצע אכיפה כנגד מיכאלה גביש?

תשובה: לא

שאלה: מוריס לוי (פקח הבנייה – ר.ד.) טוען בהודעתו כי אתה הורית לו להמשיך ולבצע אכיפה כנגד מיכאלה גביש ואחרי שאתה רכשת את הנכס, אתה ביקשת שלא להמשיך לבצע את האכיפה (כשהוא היה של גביש, הוא היה לא חוקי. כשהוא שלי, הוא חוקי. מה לא ברור? – ר.ד.). מה תגובתך?

תשובה: שלילי. לא היה ולא נברא

שאלה: למה שמוריס לוי יפליל את עצמו ויטען כזה דבר?

תשובה: אין לי מושג

ש.אני משמיע לך שיחה 1507 מיום 22.3.09 בה אתה משוחח עם המפקח יעקב גורברין בה אתה מנחה אותו מה עליו לבצע במסגרת תפקידו. תגובתך?

תשובה: אין לי מושג מה זה. אני לא יודע על מה מדובר.

שאלה: מדוע התקשרת אליו ליעקב גורברין?

תשובה: כדי לעזור למישהו אני לא יודע את הסיבה.

שאלה: האם זה לגיטימי שאתה לא עובד בעיריה, לא ממונה על יעקב גורבריין מפקח על הבנייה ואתה פונה אליו ומנחה אותו מה לעשות והוא נותן לך הסבר. ומי זה המישהו שצריך לעזור לו?

תשובה: אני לא יודע מי זה המישהו הזה. אני עוזר לכולם כל מי שמבקש אני עוזר לו. לא משנה מה המטרה ומה הסיבה. אני בתוך תוכי כל הזמן יעזור ואני תמיד יעזור. כל האנשים פונים למפקחים אישית אליהם ולא ישר למחלקות.

שאלה: מי זו ריטה שטנצקי מהעירייה ?

תשובה: אני מכיר ריטה מעיריה, לא מכיר שם משפחה שלה, היא אחראית על כל גביית ארנונה בעיריה

שאלה: מה הקשר שלך לריטה ?

תשובה: כלום

שאלה: באילו מקרים אתה פונה אליה ?

תשובה: שאנשים ניתקו להם מים או רוצים לפרוס חובות אז פונים אליה ואני מפנה אנשים אליה. אני תמיד אעזור בשמחה ובכל מקרה.

שאלה: אני משמיע לך שיחה מיום 15.10.09 משעה 16:01 מספר שיחה 25115. בשיחה אתה מדבר עם ללו ומפנה אותו לריטה. למה? מה הקשר לריטה ?

תשובה: כנראה עשו לו עיקולים אז אני מפנה אותו לריטה בקטע של עזרא

שאלה: במה ריטה עוזרת לך ?

תשובה: או שעושה תשלומים או או שמשלמים לה על החשבון וזה כדי למנוע עיקול. ריטה עוזרת כך לכל מי שיש לו צרות בעיר.

שאלה: אז למה ללו צריך לפנות אליך ולא פונה ישירות לריטה

תשובה: אולי שם מציקים לו ויש שמה סחבת

שאלה: ואיך זה שאתה יכול לפנות ישירות לריטה או להפנות אליה?

תשובה: זה התחום שלה. זאת העבודה שלה.

שאלה: מי זה מנשה לוטן ומה הקשר שלך אליו ?

תשובה: הוא אחראי על הגביה. אם יש בעיה לאנשים אז אני מפנה אליו או מדבר איתו.

שאלה: ממתי אתה מכיר את מנשה וריטה ופונה אליהם ?

תשובה: חמש עשרה שנה בערך, מהתקופה שעבדתי באלשב בכל העניינים של בתים משותפים ורישום דירות והעברת חוזים, ניתוקי מים שניתקו לדיירי חברת אלשב

שאלה: באילו נסיבות אתה יוצר קשר עם מנשה ?

תשובה: שיש למישהו בעיה ולא יכול לפתור אותה אז אני פונה למנשה

שאלה: מי זו פלורה ששון ומה הקשר שלך אליה ?

תשובה: בעיריה שם, בחדר 106 בקטע של הגביה

שאלה: באיזה עניינים יצרת איתה קשר ועבור מה ?

תשובה: לא זוכר. עזרה לאנשים. רק עזרה לאנשים

שאלה: ממתי אתה מכיר את פלורה?

תשובה: גם 15 שנה

שאלה: מה הקשר שלך לדורון לוי ?

תשובה: אני מכיר אותו הוא חבר שלי. אני מכיר אותו. מכיר אותו 15 שנה.

שאלה: האם פנית אליו בענייני עבודה ?

תשובה: כן. אומר לו שיחייב עסקים בארנונה, שיתן לעסקים בראש. העירייה בגרעון. אומר לו על עסקים חדשים שיחייב בארנונה ועל עסקים ישנים שיחייב אותם ע"פ חוק

שאלה: בשיחה מס' 4401 מיום 26.03.09 אתה מדבר עם דורון ומורה לו לשים ברקסים ב 105 וב 63 . למה הכוונה?

תשובה: עשיתי עסקה עם יוסי בן שמעון, שלא שילם לי תיווך. אני מבקש מדורון שינסה לסחוב את יוסי בנכסים שלו ככה כדי שישלם לי. זה נכס בהרצל 10 שיוסי רכש ומגיע לי שמה דמי תיווך ובבן גוריון 105 שגם שמה נכס שהוא קנה. בנכס ב 63 לא קשור אליי.

שאלה: באיזו סמכות אתה מנחה את דורון לוי, עובד עירית בת ים, מה לעשות ומה לא לעשות?

תשובה: לא מנחה. מבקש (גם אתם יכולים לבקש מבכיר בעירייה שימרר את החיים למישהו שיש לכם מחלוקת חוזית אתו – ר.ד.).

שאלה: מי זה שלמה שמש ומה הקשר שלך אליו ?

תשובה: פקח דוחות. מכיר אותו מהעיריה

שאלה: כמה זמן אתה מכיר את שלמה שמש ?

תשובה: יותר מעשר שנים

שאלה: באילו מקרים אתה פונה אליו?

תשובה: אם משהו קיבל דוח שיעזור לו ,או לבקש ממנו לרשום למחשהו דוח על פסולת (אבי בעד עיר נקייה – ר.ד.).

שאלה: מי זאת רלי ומה הקשר שלך אליה ?

תשובה: חברה של אשתי.

שאלה: בשיחה מס' 4931 מתאריך 29.3.09 מתקשרת אליך רלי ואומרת לך שיש במקום פקח. אתה מדבר עם שמש הפקח ומנחה אותו לתת אזהרה ולא דוח. מדוע אתה מנחה פקח של העירייה כיצד לפעול?

תשובה: כנראה שמה זבל, קרטונים של מזגן, על המדרכה ליד הבית שלה והגיע פקח, שלמה שמש, ואני מבקש ממנו בטלפון אם הוא יכול לתת לה אזהרה בלבד ולהימנע מהדוח. אני לא יודע מה עשה אחר כך. אין לי מושג

שאלה: למה הפקח שומע לדבריך כאשר אתה בכלל לא עובד עירייה?

תשובה: כי אני מכיר אותו מהעיריה ובקשתי ממנו. לא יודע אם ויתר לה או לא.

שאלה: למה רלי פונה אליך כשמגיע אליה פקח ?

תשובה: כי היא חברה של אשתי ויודעת שאני אח של שלמה לחיאני. היא גם עזרה לנו בבחירות. הייתה פעילה בבחירות.

שאלה: מי זה מפקח וסילי ומה הקשר שלו אליך?

תשובה: זה וסילי, פקח של העיריה

שאלה: מה הקשר שלך לעסק "קפה רם"?

תשובה: זה בחור שקשור לרב שלי, הרב רזיאל אלול, יש לו עסק במצבה, ברוטשילד בבת ים, יש לו עסק של תבלינים ועושים לו בעיות שמציקים לו הפיקוח על הסחורה שיכניס ואני מנסה לעזור לו ע"פ חוק.

שאלה: באילו מקרים פנו אליך מקפה רם ומה עשית בשבילם?

תשובה: פנה אליי שאני אעזור לו שלא ירשמו לו דוחות על הסחורה ששם מחוץ לעסק. זה סחורה שקיבל ושם על המדרכה.

שאלה: בשיחה מס' 12716 30.4.09 מתקשר אליך בחור מקפה רם ומתלונן שהפקח וסילי נתן לו דוח ועשה לו בקורות. הוא מבקש ממך שתדבר עם שמש או עם משהו אחראי ואתה אומר לו שתנסה לעזור לו בזה. תגובתך?

תשובה: אני רוצה לעזור לו. לא זוכר אם טיפלתי בזה או לא.

שאלה: למה "קפה רם" פונה אליך בעניין זה בכלל כשאינך עובד בעירייה ?

תשובה: הוא יודע שאם הוא מבקש עזרה אני אנסה לעזור לו ע"פ חוק. הוא יודע שאני אח של ראש העיר ומנסה לעזור לו ע"פ חוק

מילה אחרונה לחברים וסילי, ריטה, דורון לוי, שמש, מוריס וחבריהם. אל תדאגו. העזרה בדרך. אוטוטו, עניין של חמש – שש, עשר שנים ותוכלו כבר לסנן את השיחות של אבי לחיאני טוב הלב.

גלובס: דרוקר: "משדר יום ההולדת של פרס היה מזעזע, דביק ומביך". 19.6.2013

19 ביוני 2013
 

הסנטימנט ברשתות החברתיות מוכיח כי רבים חשו כלפי האירוע תחושות שליליות ■ רביב דרוקר: "אם התקשורת המיינסטרימית תמשיך לקיים פער כל-כך גדול בין מה שהציבור מרגיש, התוצאה תהיה פגיעה אנושה באמינות שלנו". להמשך קריאה.

מה באמת מנסים להגשים שר השיכון ומנכ"לו ולמה הם מתחבאים מאחורי נימוק אחר

19 ביוני 2013
 

לפני כחודש הגיע מנכ"ל משרד השיכון, שלמה בן אליהו לוועדת הכלכלה של הכנסת.

לפי הודעת דובר משרד השיכון, כך הוא אמר שם:

"יש לחתור להפרדת נכסי קרן קיימת לישראל מניהולם על ידי רשות מקרקעי ישראל (המינהל) כך שיהיו שני גופים מתחרים שינהלו וישווקו קרקעות…כאשר יש תחרות, תהליך השיווק מתייעל ומחיר המוצר יורד".

בן אליהו הכריז על רפורמה משמעותית, אבל אף אחד לא התייחס. לא פלא. זה נשמע עבש כזה, משעמם. ובכן, רחוק מכך.

קצת רקע – קרן קיימת לישראל היא גוף שמחזיק בכ – 12 אחוזים מקרקעות המדינה. רוב הקרקעות של קק"ל הן באזורי הביקוש. למעשה, כ – 30% מהקרקעות באזורי הביקוש הן של חברה פרטית , שנוסדה בתחילת המאה במטרה ברורה לגאול אדמות בפלשתינה עבור העם היהודי.

בנובמבר 1961 נחתם חוזה בין המדינה לקק"ל. אנחנו, המדינה, ננהל עבורכם את הקרקעות שלכם ונעביר לכם את הכסף שנקבל עבורן, בניכוי דמי הניהול שלנו. אחלה.

אלא שהתעוררה בעיה. מה קורה כשאזרח ערבי רוצה לחכור קרקע, ששייכת במקור לקק"ל? לפי תזכיר ההתאגדות של קק"ל זה אסור, אבל איך יכול להיות שהמדינה תפלה בגלוי אזרחים, כשהיא משווקת את קרקעותיה. הוגשו עתירות, התחיל בלגאן ובסופו הוחלט – מכיוון שהמדינה מנהלת, המדינה לא יכולה להפלות. כולם יכולים להתחרות על הקרקע, ערבים, דרוזים, בדואים, עולי חבר העמים שאינם יהודים, כולם.

עכשיו שר השיכון, אורי אריאל ומנכ"ל משרדו בן אליהו, כאמור, רוצים לשנות את זה. מסך העשן שהם מפזרים טמון באותה הצהרה עבשה לוועדת הכלכלה. רוצים תחרות. קק"ל תשווק בעצמה את קרקעותיה. היא תתחרה במדינה ומחירי הקרקעות ירדו.

זה קשקוש שאין כדוגמתו וגרוע מכך, זו מניפולציה שלא לומר שקר.

ראשית, כשהמדינה משווקת קרקעות היא יכולה לשקול שיקולים שאינם מיקסום רווח. פריפריה, זוגות צעירים. קק"ל תשווק במחירים מקסימליים. המחירים לא ירדו.

יותר חשוב, בינואר 2009 מינתה קק"ל ועדה שתייעץ עבורה בנושא הזה. חבר הועדה היה שלמה בן אליהו, אותו אחד שהתגלגל היום לכורסת מנכ"ל משרד השיכון. הועדה הגישה דו"ח של 80 עמודים (אגב, משום מה קק"ל לא רצתה לשלם ובן אליהו הפך עולמות, בצדק, עד שקיבל את שכרו, כ- 50 אלף שקלים) עם מסקנה מאוד חדה – קק"ל צריכה לדרוש לשווק את קרקעותיה בעצמה. איזו עקביות. בן אליהו, מסתבר, לא שינה את עמדתו מהכובע של יועץ לקק"ל, שכותב שמנהל מקרקעי ישראל לא 'סופר' את קק"ל ולכן, בין השאר, צריך להיפרד, לתפקיד מנכ"ל משרד השיכון, שאמור לייצג את המנהל מול קק"ל (בהרבה עניינים אחרים מעניין אם בן אליהו של היום עדיין חותם על מה שכתב בדו"ח ההוא על יחס המדינה לקק"ל וחוסר ההצדקה שלו).

כך כותבת הועדה (בה היו חברים גם עו"ד מאיר אלפיה ועו"ד צביקה ברק) בדו"ח הייעוץ שלה לקק"ל:

"הדעות נוחות להתיישב עם חוו"ד שניתנה לקק"ל מאת שופט בדימוס…לדעתו, אין מקום לאלץ את קק"ל לפעול בניגוד לתזכירה ולהציע את מקרקעיה גם ללא יהודים…מאחר והנחיות היועץ המשפטי לממשלה מובילות את המנהל להתייחסות לנכסי קק"ל כאל נכסי המדינה, בהתעלם מהאמנה שקבעה שקרקעות קק"ל לא תימכרנה בבעלות ושהן נועדו ליישוב יהודים בלבד (כל ההדגשות שלי – ר.ד.), קצרה הדרך לאישור הלאמת נכסי קק"ל. ולכן באנו למסקנה שעדיף לקק"ל לנהל את קרקעותיה לבד ולא להיות תלויה בפרשנות אידיאולוגית של יועץ משפטי כזה או אחר."

חוות הדעת מלאה שוב ושוב בצורך של קק"ל, גם כיום, להחכיר את אדמותיה גם ליהודים. בן אליהו וחבריו לוועדה מוצאים מיליון נימוקים למה זה טוב לקרן הקיימת לנהל לבד את קרקעותיה. המנהל דופק אותנו בדמי הניהול, פולשים לנו לקרקעות והמדינה לא יודעת לפנות, המדינה לא יודעת לתכנן, אנחנו נדע לעשות מהקרקעות עוד כסף, אבל מעל לכול מרחף נימוק העל – אם אנחנו ננהל, אנחנו נתן רק ליהודים.

רק נימוק אחד אין בדו"ח הוועדה – שתהיה תחרות עם המנהל ומחירי הקרקעות יירדו, אותו קשקוש שבן אליהן ניסה למכור לוועדת הכלכלה ונולד, מן הסתם,לצורך שיווק ההחלטה במשרד השיכון.

אגב, עבודת הייעוץ של בן אליהו וחבריו כוללת אפילו תכנית יחסי ציבור: צריך להגיד שאנחנו נתן שירות טוב יותר וזה ישרת את העם היהודי. משרד השיכון בטוח יתמוך, מעריכים בן אליהו וחבריו.

שלמה בן אליהו הוא בנו של מרדכי אליהו. עמדותיו הפוליטיות ידועות וברורות. הוא סרב ליטול חלק במהלך ההתנתקות ומזוהה עם הימין. גם לשר שלו יש עמדות ברורות וחדות. לגיטימי. אפילו לגיטימי שיובילו מדיניות שמטרתה להעדיף יהודים על פני ערבים בכל הקשור לשימוש ב – 2.5 מיליון הדונם של קק"ל. אני מתנגד לכך בכל ליבי, אבל לגיטימי. הם נבחרו ומותר להם לנסות ליישם את המדיניות בה הם מאמינים. רק דבר אחד בטוח לא לגיטימי – לרמות אותנו ולטעון שהם עושים את זה כדי להוריד מחירים כשבעצם יש להם מטרה אחרת לחלוטין.

ראיון ל"חוצה ישראל" עם קובי מידן. 19.6.2013

19 ביוני 2013
 

אורח התכנית הוא רביב דרוקר, עיתונאי ופובליציסט, יו"ר התנועה לחופש המידע וממייסדיה, ואחד הלוחמים הידועים למען שקיפות ביחסי הון-שלטון. במלאות 15 שנה לחקיקת חוק חופש המידע, משוחחים קובי מידן ורביב דרוקר בשאלה מדוע השקיפות מבוששת להגיע.

תחקיר ביבי נגד ברק

4 ביוני 2013
 

מתוך ראיון עם אלדד יניב, לשעבר יועצו של אהוד ברק:

"אחרי 2007 אני כבר לא עבדתי עם אהוד ברק, וביבי היה מזמין אותי ככה, לכל מיני התייעצויות כאלה ואחרות. הוא רצה שאני אעבוד איתו, שאני אייעץ לו. ואז יום אחד הוא (נתניהו) מתקשר בבהלה שאני אגיע אליו. אני שואל אותו: "מה קרה? אני לא יכול להגיע עכשיו לירושלים. נעשה את זה מחר". (ביבי משיב): "לא, לא, לא. זה חייב להיות עכשיו. זה חייב להיות הרגע זה חייב להיות מיד". ואז הוא אומר לי: "עוד רגע", ואז אני שומע מוזיקה, מוזיקה מתנגנת".

הסיפור הזה נשמע קצת כמו עוד אחד מהסיפורים המרעישים של אלדד יניב, אלו שהוא פרסם ברשת בזמן הבחירות כשהוא רצה להיבחר וכלי התקשורת חששו לצטט. אלא שפה סדר הדברים הפוך, אז בוא נתחיל מהתחלה. בינינו, זה קצת "בית הקלפים" גרסת הפוליטיקה הישראלית. עבר לא מעט זמן מאז שזה קרה, אבל הסיפור הזה, לדעתנו, עדיין ראוי להיות מסופר.

בשנת 2007 אהוד ברק מנסה בשנית להיבחר ליו"ר מפלגת העבודה, לעשות קאמבק. יריבו העיקרי הוא עמי איילון, אבל מה ששניהם לא יודעים זה שהיה אדם אחר, שהיה מאוד מוטרד, מאוד, מחזרת ברק לפוליטיקה.

יו"ר האופוזיציה, בנימין נתניהו, הסביר אז לצוותו הקרוב שברק הוא האיום המרכזי עליו, מבחינתו. "הוא בכלל לא פופולארי", אומרים היועצים. "אתם לא מכירים אותו", מבטל נתניהו. הוא ינצח, יהפוך לשר בטחון ואז הוא יעשה הכול, הכול כדי להפוך לראש ממשלה. הוא יפציץ באיראן אם צריך כדי להפוך לפופולארי. אנשי נתניהו מתחילים בפרויקט סודי, איסוף מודיעין כנגד היריב ברק, כולל ניסיון לפגוע בו בקמפיין שלו לראשות העבודה.

זה מתחיל בסקר. לפי הסקר, היועצים צודקים. ברק לא כל כך פופולארי בציבור. לפי הסקר של מאגר מוחות, נתניהו אז יו"ר אופוזיציה, צמוד לליבני, צמוד לעמי איילון, צמוד לשמעון פרס, אבל מביס את אהוד ברק. נתניהו לא נרגע מהנתונים.

הקמפיין שברק ניהל אז באמצע 2007 היה חסר תקדים. הוא לא מדבר בתקשורת, כנסיו סגורים, אף מילה מהם לא מצולמת או מוקלטת, שום דבר לא משודר.

אף כלי תקשורת כאמור לא מחזיק בצילום של הכנסים של ברק, אבל בלשכת נתניהו יש. אחד מאנשי נתניהו שולח בסתר אנשים שייכנסו לכנסים של ברק. אולי תהיה לו איזו פליטת פה שתוכל לשמש את נתניהו בעתיד.

מתוך כנס של אהוד ברק, צולם במצלה נסתרת על ידי חוקרים שנשלחו על ידי אנשי נתניהו:

ברק: אנחנו לפני בחירות חשובות מאוד. יש לנו לראשונה מ-99 הזדמנות ממשית לחזור אל הנהגת המדינה. אמרו ביבי הוא קוסם, הוא מהפנט את האזרחים בטלוויזיה. אי אפשר להתגבר עליו, וברק לא ממריא. מפלגת העבודה זה כריש מת. אמרתי להם: "תעזבו את ביבי. תשאירו לי את ביבי. אני מכיר אותו מאז שהוא היה נער. אני אטפל בביבי."

והנה דברים ששמענו מאחד מהאנשים שנשלחו מטעם נתניהו לצלם בסתר את כנס הבחירות:

"הקלטנו את הכנס בהוד השרון. שלושה כנסים… פה בגבעתיים, שאלו שאלות וכולם הרי מערכניקים פה בגבעתיים אז לא היה משהו להלהיט את העניין. למרות שמישהו ניסה להלהיט את העניין, השקיטו אותו ונגמר הסיפור. הכנס הכי מעניין היה בהוד השרון. גם הוא ארך הרבה זמן. הכנס המעניין השני זה היה הכנס עם הוויכוחים, שהוציאו אנשים, הוציאו תקשורת החוצה".

קטע מהקלטה נסתרת מהכנס של ברק בהוד השרון:

ברק: צריך להעמיד בראשנו צוות, ובראשו אדם שיכול לנצח את נתניהו בבחירות, משום שאנחנו לא נתמודד, לא מול אולמרט ולא מול פרס. היריב שלנו יהיה נתניהו וצריך לנצח בבחירות.

בלשכת נתניהו לא מסתפקים באיסוף מודיעין. איך ההפגנות של אוקטובר 2000, שבסופן 13 מערביי ישראל נהרגו, קשורות לסיפור הזה? בואו תשמעו.

אנשי נתניהו מגלים בשנת 2007 שברק מתכנן לסייר בנצרת. ספר הבוחרים של מפלגת העבודה כולל, כידוע, מספר רב של מתפקדים ערבים, וברק רוצה, כמובן, את קולם. אלא שבנצרת מחכה לו הפתעה לא נעימה, הפגנה כנגד בחירתו, שהמנוע העיקרי שלה הוא המשפחות השכולות של אותם 13 הרוגי אוקטובר 2000, שכועסים על מי שהיה ראש ממשלה באותה תקופה.

לקראת ההפגנה ולקראת אותו סיור של ברק במאי 2007 בנצרת, התפרסמו בעיתונים הערביים המודעות הקשות הללו.

ברק, עיניכם הרואות בתמונה מאוד לא מחמיאה, ומתחת הכיתוב הקשה הבא:

"ברק צרה או אסון, שלך". בגוף המודעה נאמר: "בגלל האלימות תחת פיקודו שהובילה לרצח צעירים מבנינו. בגלל דעותיו הקיצוניות, הוא הסכים בכתב לביקורו הפרובוקטיבי של שרון במסגד אל-אקצה. בגלל עמדותיו הלאומניות הקוראות לעקירה ושלילת אזרחות במסגרת חילופי שטחים".

מי חיבר את המודעות? מי שילם עליהן? מי עומד מאחוריהן?

מתוך שיחה טלפונים עם חסן עאסלה, אביו של אסיל עאסלה שנהרג באירועי אוקטובר 2000:

אנחנו לא שילמנו שום כסף ולא היינו מוכנים לשלם שום כסף אפילו.

ומישהו פנה אליכם עבור זה?

לא. אף אחד לא פנה, ואם מישהו היה פונה היה מקבל על הראש.

מתוך שיחה עם אלדד יניב, לשעבר יועצו של אהוד ברק:

"אז הוא אומר לי: "אתה מכיר את הקמפיין מ- 2007". אמרתי לו (לנתניהו): "אני מזכיר לך שאני הייתי בצד השני. זה לא אנחנו. זה אתה פעלת נגדנו" (יניב ניהל את הקמפיין של ברק). ואז הוא מספר לי שהיה קמפיין שהוא הוביל אותו, קמפיין מאוד אכזרי נגד אהוד ברק במגזר הערבי, של כרזות ומודעות והשמצות, אבל מאוד מאוד אגרסיבי".

כהרגלו, יניב אומר את הדברים למצלמה ובגלוי, אבל עוד לפני כן שמענו את הסיפור הזה מכמה מהאנשים שהיו מעורבים בו אישית. לדבריהם, בכירי לשכתו של נתניהו היו מעורבים בכל המיזם הסודי הזה מראש הלשכה, נפתלי בנט, היום יו"ר הבית היהודי, ועד יועץ הסקרים באותה תקופה, ישראל בכר.

אחד מאנשי לשכת נתניהו באותה תקופה סיפר לנו שהם רכבו על הכעס, האמיתי, של המשפחות השכולות, והזמינו מודעות לפרסום בעיתונים הערביים. לדבריו, הכסף למימון המודעות הגיע במקור בכלל בפאונדים, במזומן, והועבר דרך אדם שלישי, פרסומאי בשם ירון מרחב. תפסנו את מרחב והוא לא ממש אהב לדבר על הנושא, אבל אישר לנו שהוא אכן העביר את הכסף מאנשי נתניהו לעיתונים הערביים. בעיתונים הערביים של אותה תקופה מצאנו רק המודעה אחת מעניין הזה, המודעה שכבר הראינו לכם. ביררו עליה. היא נקנתה על-ידי חברת רכש מדיה בשם "יוניברסל מקאן", והתשלום ניתן במזומן.

בחזרה לשיחה עם אלדד יניב:

"עכשיו הוא רוצה לפעול נגדי בעניין הזה, ואז הוא אומר (נתניהו): "תשמע, יש איזה חוקר פרטי שבמשך שנים עובר ביני לבין אהוד, וזה איש מהיחידה שאנחנו מאוד סומכים עליו והוא מאוד מאוד דיסקרטי. אתה חושב שאהוד יקליט אותו?" אמרתי לו: "אני לא יודע". (נתניהו): "במשך השנים אתה נתקלת שהוא מקליט אנשים?" אמרתי לו: "לא, אני בחיים לא נתקלתי במצב שאהוד ברק מקליט אנשים". (נתניהו): "אני מאוד מאוד חושש, אני מאוד מאוד חושש שעכשיו הוא מבין שזה הקמפיין האחרון שלו, שזו הפעם האחרונה שהוא יכול לנצח אותי". אמרתי לו: "כן, זו גם הפעם האחרונה שאתה יכול להפסיד לו, אתה יודע". הוא אומר: "כן, כן, בגלל זה אני מפחד שהוא יחצה את הקווים."

אגב, זה לא המבצע היחיד שנתניהו ולשכתו היו מעורבים בו באותה תקופה. בבחירות 2009 אנשי נתניהו יוזמים פרסומים שליליים כנגד איווט ליברמן, יו"ר ישראל ביתנו באותה תקופה, במספר אתרי אינטרנט בשפה הרוסית. גם כאן הם עושים זאת בלי לחתום בשמם, וגם כאן מושא ההתקפה, ליברמן, עולה עליהם ומעביר מסרים קשים לנתניהו, שגורמים להפסקת הקמפיין.

אז איך יכול להיות, אתם שואלים, שברק וליברמן, כאורה קורבנות ההתקפות הללו, הפכו לשותפים הקואליציוניים הבכירים של נתניהו במשך שנים? אולי זו המסקנה הכי מעניינת מהסיפור הזה. כנראה שלפחות חלק מהפוליטיקאים שלנו חושבים שזו הפוליטיקה, וזה מה שאתה נדרש לעשות ולהכיל, אם אתה רוצה לשרוד בה.

כתבתו של רביב דרוקר

עריכה: דרור רשף

תחקיר: יובל אגסי

צילום: אמיתי אייזנברג

מקליט: תומר בלאייר

ברבע מיליון שקל אני כבר אקנה לי חבר במועצה להשכלה גבוהה

2 ביוני 2013
 

במשך כשנה עמלנו יובל אגסי ואני על תחקיר בנושא ההשכלה הגבוהה בישראל. איך להשיג תואר במינימום מאמץ? מי הוי איי פי שמתקבלים לתואר בלי לעמוד בתנאי קבלה וכו'? בשנה ומשהו שעבדנו על התחקיר גם הפנינו בקשה נרחבת לקבל מידע מהמועצה, מכוח חוק חופש המידע.

אנחנו לא תמימים, לא חשבנו שהמועצה תחשוב חלילה שזו חובתה לחשוף מידע לציבור, שזה בכלל תפקידה, שהיא צריכה לשמש דוגמא לאיך מתנהל רגולטור. בכול זאת, הם בסך הכול עוסקים במגדל השן האקדמי, באליטה, במוסדות של הנחלת ידע, מה להם ולשקיפות ועדיין לרמה כזאת של התחמקות והתפתלות, אני מודה שלא ציפינו.

רק שתי דוגמאות קטנות:

ביקשנו את כל הפרוטוקולים של ישיבות המועצה להשכלה גבוהה. באתר המועצה מתפרסמות רק השורות התחתונות, אבל למה המועצה החליטה לאשר תוכנית לתואר שני במוסד איקס? מי התנגד? מי היה בעד? מה השיקולים? אישרו, למשל, לאוניברסיטת בן גוריון להעניק תואר ראשון לבוגרי קורס טייס. מי הצביע בעד? מי נגד? מה היו השיקולים?

ועדה מיוחדת של המועצה המליצה לא להסמיך את בוגרי בי"ס למשפטים של מכללת "כרמל". זה נדיר. ועדת המשנה של המועצה בראשות דפנה ברק ארז (היום שופטת בעליון ואז באוניברסיטת תל אביב) החליטה לא לקבל את ההמלצה. למה? מה היה המשקל של עמוס שפירא, דיקאן בי"ס למשפטים של "כרמל" וגם הוא אקס אוניברסיטת תל אביב, בהחלטה? איך בדיוק פעל שר החינוך סער, כשהנושא הגיע למליאת המועצה? איך זה שיזם המכללה, אדם בשם אבי ביתן, הבטיח שבאמצעות קשריו עם שר החינוך, הוא יסדר את זה ואכן, זה סודר?

הכול חסוי, סודי. תהפכו את העולם 6 פעמים ולא תמצאו סיבה הגיונית למה זה חסוי. למה זה לא מתפרסם. מה זה סוד מסחרי? שיקולי חוץ ובטחון? פרטיות? אין. ישבו החכמים של המועצה להשכלה גבוהה ומצאו פתרון: זה קשה. החוק קובע שלא צריך להעביר חומר אם הדבר כרוך בהקצאת משאבים בלתי סבירה.

אתם בטח תמימים ואומרים – כמה זה יכול להיות קשה לרכז את כל הפרוטוקולים של המועצה, שבטח נמצאים על אותה תיקייה על המחשב, לעשות להם פורוורד ותוך חמש דקות הם בצד השני? ובכן, אתם אכן תמימים.

להלן תשובת המועצה:

בהתאם לבדיקה מדגמית שערכנו, משת 2007 התקיימו כ – 70 ישיבות. מספר עמודים בממוצע בכל פרוטוקול כ – 40 עד 60 עמודים. יובהר כי בטרם הפנייה לצדדים שלישיים (כ – 140 פניות) על המל"ג לבחון כל פרוטוקול לגופו האם אין בחשיפת המידע פגיעה בעקרונות אחרים (כגון סודות מסחריים ופגיעה בפרטיות) אשר עקרון השקיפות נסוג בפניהם. אנו מעריכים כי היקף הטיפול בבקשה בהיקף עליה עמדת תדרוש הקצאת עובד ל – 6 חודשים לערך.

אתם מבינים? פרוטוקול של הגוף המפקח על המוסדות להשכלה גבוהה בישראל כולל סודות מסחריים, התוכנית לתואר ראשון של מכללה כזו או אחרת משנת 2008 היא סודית, אולי הפרטיות של איזה מרצה תיפגע כי יידעו שהוא מלמד שם (לא אמורים להתגאות בזה על אתר המכללה?). צריך לפנות לכל מי שהוזכר, לשאול אם אדוני נפגע, אולי הוא רוצה לערער, להקצות עובד שלם במשרה מלאה שישה חודשים רק כדי לטפל בזה, איזה קשקוש. אם זו המועצה להשכלה גבוהה, באמת אל תתפלאו איך שנראים פה חלק מהתארים. רגע, רגע. ביקשנו עוד דבר.

המועצה מקבלת מהמוסדות להשכלה גבוהה את כל התוכניות השונות שלהם. בתוכנית רשום מי הסגל, איזה תואר יינתן לסטודנטים, מה תנאי קבלה, בקיצור – מה שבבוא היום יירשם פחות או יותר בידיעון. טוב, ברור שהמועצה לא תשים את זה באינטרנט. מה פתאום. ככה חלילה אנחנו עוד עלולים לדעת איך היא פועלת, אבל אולי מהרגע שעיתונאי נודניק ביקש, אולי בכול זאת יעבירו לו את המידע הסופר מסווג הזה?

ובכן, להלן תשובת המועצה (לגזור ולשמור):

בכל ישיבת מל"ג (המועצה להשכלה גבוהה) נדונות כ – 20 תוכניות כאמור. הואיל והמדובר ב – 70 ישיבות מועצה אזי בקשתך מתייחסת ל – 1400 תוכניות. בהתאם לבדיקה מדגמית, הערכתנו שנדרשות כ – 4 שעות עבודה על כל תוכנית ובסה"כ 5,600 שעות עבודה. סך עלות הטיפול בסעיף זה מוערך על ידינו בכ – 250 אלף שקל, לא כולל עלות צילום המסמכים.

כמה שאלות: מה עושים ב – 4 שעות עבודה האלה על כל תוכנית? אין קובץ דיגיטלי שלהם? זה נכתב ביד? באבן? בכתב לימון? האם נכון שאת רוב התוכניות הללו מאשרים בפחות זמן ממה שלוקח לעבור עליהן כדי להחליט אם להעביר לתקשורת? הכי מעצבן – לא כולל עלות צילום? אתם רוצים רבע מיליון ואתם לא יכולים לצלם את התוכניות? וואו. ברבע מיליון שקל אני קונה לי חבר מל"ג, שיעדכן אותי בזמן אמת בכול תוכנית.

על המכתב המופלא הזה, שאני מתכוון למסגר בבית, חתומה – מיכל פרי, רכזת פניות ציבור מל"ג/ות"ת. מיכל יקירתי, אנחנו לא מכירים, אבל כשמנחים אותך לכתוב את דבר ההבל הזה, מותר להגיד 'לא'. מתישהו כל החומר הזה יהיה באינטרנט נגיש לכולם ואז ניקח את המכתב הזה לכל כנס כדי להזכיר איך תפקדה המועצה להשכלה גבוהה בספטמבר 2012. למה את צריכה להיות חתומה על הפארסה הזאת?

תחקיר מכללת כרמל

28 במאי 2013
 

לצפייה בתחקיר בווידאו לחצו כאן 

הנה קטע מדבריו של אבי ביתן בשיחה טלפונית עם המקור:

"יותר טוב שתבדוק בכלל את המקורות שלך וכדאי שתתרחק, מכיוון שהוא ישב בבית סוהר בסוף התהליך וחבל שהמקור וערוץ 10 ילך בעקבותיו לתביעות דיבה".

תכירו: אבי ביתן, ולפני שהוא תובע את אמא שלנו, בוא נכיר לכם אותו. שווה. ביתן היה מורה מן השורה הרבה שנים. להשלמת הכנסה הוא נהג מונית. לפני 20 שנה הפך להיות יזם בתחום החינוך – שלוחת דרבי בארץ הייתה שלו. היום, לפי עדותו, הוא מיליונר כבד. איך? הרי רק לפני מספר שבועות דפקנו לכם בראש ארבעים דקות עם כתבה על אוניברסיטאות שיורדות נמוך נמוך רק כדי לא לקרוס כלכלית.

עוד יותר חשוב, בארץ יש כלל ברזל – אי אפשר להוציא רווחים ממוסדות להשכלה גבוהה. אם המכללה סיימה את השנה ברווח, אז היא יכולה לשלם משכורות, לקנות רהיטים, ספרים, אין דיבידנדים. אז איך ביתן עושה את זה? הנה קטע מראיון שערכתי עם אבי ביתן, יזם המכללה האקדמית כרמל:

"התבקשתי לממן הקמה של מוסד להשכלה גבוהה נוסף, המרכז האקדמי כרמל, שהוקם למעשה במימון של חברה פרטית שלי".

כבר ב – 2010 הוא התגאה ל"מקור ראשון"– "למדנו איך להרוויח ממוסדות להשכלה גבוהה". מה ביתן יודע שאחרים לא?

ביתן שולט בפועל בשתי מכללות פרטיות. המרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה, והמרכז האקדמי כרמל בדרום חיפה. שתי המכללות פולטות אלפים רבים של בוגרים מדי שנה. כדי שהעסק ימשיך לתפקד, ביתן בעיקר צריך שקט מהרגולטור, המועצה להשכלה גבוהה.

ביתן מקושר היטב, גם עם אנשים שיש להם השפעה גדולה במועצה הזאת. עוד נגיע לזה. עכשיו, תשמעו סיפור שלא פורסם מעולם ואולי נותן אינדיקציה לשאלות החשובות בסיפור הזה. מרוויחים? לא מרוויחים? שירוויחו. השאלה איזה בוגרים יוצאים מהמכללות הללו, ועד כמה הפיקוח על המכללות הללו הוא פיקוח עם שיניים?

המועצה להשכלה גבוהה מינתה ועדת מומחים בראשות שופט העליון בדימוס, שלמה לוין, לבדוק האם בית הספר למשפטים של "כרמל" ראוי להעניק תואר במשפטים. ועדת לוין הזדעזעה מהתנהלות "כרמל" והחליטה לא לאשר את התוכנית. במועצה להשכלה גבוהה הזדעזעו לא פחות. ממתי ועדות ממליצות לא לאשר מתן תואר? מה? לא סיפרו להן שרק בתיאוריה יש להן את הסמכות לא לאשר? מה שקרה אחר כך הוא חסר תקדים.

הנה קטע מתוך המכתב של ועדת לוין:

"זו הפעם השנייה שהמלצותינו לא התקבלו על ידי המועצה… הגענו בצער למסקנה שאין זה מן הראוי שנמשיך ללוות את המכללה ותוכנית הלימודים".

מה קרה בעקבות ההתפטרות חסרת התקדים? נכון, מינו ועדה חדשה.

מתוך דברים שאמר לנו פרופ' אריאל בנדור, משפטן, עומד בראש ועדה מטעם המל"ג לבחינת מסלול לימודי משפטים ב"כרמל":

"הליך הבדיקה של תכניות מהסוג הזה לא מבוסס על כן או לא. לא סוגרים מהיום למחר מוסד אקדמי, אלא השאלה אם ניתן, בהנחה שיש בעיות, להביא לפתרונן בדרך של עבודת הוועדה. ההמלצה הסופית היא פחות חשובה".

פרופ' בנדור שעומד בראש הוועדה החדשה, הגיש דו"ח חריף וביקורתי על הדרך בה לומדים משפטים בכרמל, וכמובן, המליץ לתת להם עוד שנתיים.

בחזרה לראיון עם אבי ביתן, יזם המכללה האקדמית כרמל:

בוא נאמר שכל שלוש וחצי שנים אנחנו מסמיכים בערך 250 משפטנים.

אוקיי זה שווה בסביבות המאה מיליון שקל פחות או יותר, פחות או יותר 1000 משפטנים שנפלטים לשוק. מה היית אומר על רמתם של ה-600 / 1000 / 800 משפטנים?

אני לא עוסק בזה.

בוגרי מכללת כרמל יצאו מקום אחרון בבחינות לשכת עורכי הדין, אפילו אחרי הקטגוריה של עולים חדשים שתמיד הייתה אחרי כל המכללות.

אמת, מחזור ראשון.

וזה מעיד על משהו?

לפי דעתי לא. הבחינה היא בחינה לא פשוטה לכל אחד. הגילאים אצלנו הם יותר מבוגרים.

אמרת שלא קראת את הדו"ח של השופט לוין, קראת את הדו"ח של הפרופ' בנדור?

גם לא, הדו"חות האלה לא מעניינים אותי.

אני אתן לך את התמצית של מה שכתוב שם בליקויים. חלק מעבודות הסמינריון מועתקות, כך הם כותבים, ואין טיפול משמעתי. למעלה מחמישים אחוז מהסטודנטים שמתקבלים מדי שנה הם סטודנטים שלא עמדו בתנאי הקבלה שאתם קבעתם, או הוכתבו לכם ע"י המועצה להשכלה גבוהה.

אנחנו לא קובעים, המועצה להשכלה גבוהה קובעת.

אתם הפעלתם מכינה שלטענתם, אתם עותרים כנגד זה, היא ללא אישור. הם מוצאים בחינות ללא נכשלים. זאת אומרת עושים בחינה בקורס, כולם עוברים.

אני לא נכנס להתנהלות היומיומית של המוסד שאותו מימנתי, מהסיבה הפשוטה שלי אין שום קונטקט עם הצד האקדמי.

דירקטוריון "כרמל" דיווח ליו"ר, ששר החינוך גדעון סער אמר לראש עיריית חיפה ש"כרמל" אינו ראוי להיות מוסד אקדמי. עד כדי כך. שאלתי את ביתן האם הוא מודע לאמירה הזו. הוא אמר "לא". מוזר שביתן לא מכיר את האמירה הזאת, של מי שהיה אז שר חינוך, גדעון סער. היא דווחה בישיבת דירקטוריון של "כרמל".

עוד יותר מוזר, סער כיהן במשך 4 שנים כיו"ר המועצה להשכלה גבוהה. אם זה מה שהוא חושב על בית הספר למשפטים של "כרמל", למה לא דאג שיסגרו אותו כפי שהמליצה ועדת לוין? למה בישיבה המכרעת שהתקיימה בדיוק בנושא הזה, הוא הרים את ידו בעד המשך הפעלת בית הספר?

אנחנו רוצים לחשוף בפניכם לראשונה מסמך מאלף שכתב פרופסור דן ביין, סגן נשיא בית המשפט המחוזי לשעבר, שנפגש עם אבי ביתן, אחרי אותה ההמלצה המטלטלת לסגור להם את בית הספר למשפטים. וכך כותב פרופ' דן ביין:

"ביתן בטוח שבאמצעות קשריו עם שר החינוך (גדעון סער) ובהסתמך על הייעוץ המשפטי, הוא ישיג ובהקדם את ההסמכה וזאת ללא קשר לתקנות אלה או אחרות של המועצה להשכלה גבוהה".

שותפו לאותה פגישה, היה דוקטור גבריאל קלינג, גם הוא סגן נשיא בית משפט מחוזי לשעבר. הוא דיווח, שביתן אמר שהוא עומד להיפגש עם סער בנושא. האם הקשרים של ביתן עם סער הם המפתח לחידה? הנה קטע מהראיון עם אבי ביתן, בה הוא מתייחס לקשריו עם גדעון סער:

מה קשריך עם גדעון סער, אפשר לשאול? 

שום קשר אין לי איתו.

מה, לא פגשת אותו בחמש שנים האחרונות?

מעולם לא ואני גם לא תורם שלו.

ביתן לא פגש את סער בחמש השנים האחרונות? אנחנו דווקא שמענו שהם היו באותו כנס בגרמניה. בחזרה לראיון עם ביתן:

אני לא נסעתי.. גדעון סער בא לגרמניה לכנס של איגוד הקהילות היהודיות בגרמניה.

ואתה לא היית שם גם?

אני שם, אני שייך לארגון.

ולא פגשת אותו? 

לא בענייני..

אמרת לי שלא פגשת אותו שנים.

אמרתי לך שבענייני המוסדות.

אז פגשת אותו.

נו אז מה? היה שר באירוע, בכנס של ארגון הקהילות היהודיות באירופה, אז פגשתי אותו אז מה קרה?

אגב, מקורב לביתן, אדם בשם תומר אורני, היה אז סגן יושב ראש הארגון שהזמין את סער לגרמניה. בכובעו השני, אורני הוא… יו"ר דירקטוריון "כרמל".

כל בקשותינו מסער, שכאיש ציבור בכיר יתראיין לכתבה זו, נענו בשלילה. לא הצלחנו גם לקבל תשובה מסער לשאלה אם נפגש עם ביתן בנושא. סער כן הבהיר שנסע לגרמניה במימון משרד החינוך.

בכל מקרה, ביתן, מחובר גם לאיציק שמולי, היום חבר כנסת, אבל עד לא מזמן יו"ר התאחדות הסטודנטים, שישב במועצה להשכלה גבוהה, אותו מוסד שחורץ מעת לעת את גורל המכללות של ביתן. בואו נחזור לראיון עם ביתן:

ראיתי שגם אתה וגם גיל רשף (מנכ"ל המרכז האקדמי אור יהודה, שממומן על ידי ביתן) תורמים לאיציק שמולי בפריימריז שלו.

אמת.

ואתם תומכים שלו כבר מספר שנים, נכון?

אנחנו תומכים בפרוייקט שלו בלוד.

והוא היה חבר המועצה להשכלה גבוהה גם בזמן שעניינכם נדון בפני המועצה להשכלה גבוהה שהוא חבר בה, אין עם זה בעיה לדעתך?

לא. לגמרי לא.

אגב, לא רק ביתן תרם לפריימריז של שמולי. 4 נושאי משרה נוספים במכללות, שממומנות על ידי ביתן תרמו למסע הבחירות של חבר הכנסת הצעיר. אחד מהם אתם רואים בתמונה, מהבכירים שבהם, חוגג יחד עם שמולי את הניצחון בפריימריז. בסך הכל, כלל נושאי המשרה מקורבי ביתן וביתן תרמו לשמולי כ- 45 אלף שקלים, שהם פחות או יותר רבע מכלל הכסף ששמולי גייס לפריימריז שלו. חשוב לציין, התרומות האלה באו אחרי ששמולי התפטר מהמועצה להשכלה גבוהה.

הבייבי של שמולי כיו"ר התאחדות הסטודנטים היה הפרויקט החברתי בלוד. הוא יזם וקידם אותו. המכללה באור יהודה, שממומנת על ידי ביתן, תרמה לפרויקט הזה. שאלנו את שמולי על כך. הנה מה שאמר לנו חבר הכנסת הצעיר בשיחה שערכנו עימו:

אני לא יודע אבל אתה צריך שתעביר לי את הדברים האלה בכתב, אני לא..

והצבעות במל"ג בקשר לדוחות השליליים על מכללת כרמל אתה זוכר כאלה הצבעות?

אחי, אני ממש לא זוכר, אתה צריך להעביר לי ואני אבדוק. אני לא יודע על מה אתה מדבר.

שמולי אמר לנו בתגובה כי הוא פנה לכל המוסדות האקדמיים בבקשה שיתרמו לפרויקט. לצערו, רובם סרבו, ורק ביתן באמצעות מכללת אור יהודה הסכים לתת תרומה של 50-60 אלף ש"ח. בישיבה היותר חשובה בנוגע לבי"ס למשפטים "כרמל", שמולי לא נכח. הוא היה באוהלים. שמולי הודה בפנינו שהוא הביע את דאגתו כנציג סטודנטים מגורל התלמידים של "כרמל" אם בית הספר למשפטים שם ייסגר.קודמו של שמולי במועצה להשכלה גבוהה הוא בועז טופורובסקי, היום חבר כנסת, ובעבר יו"ר התאחדות הסטודנטים וחבר המועצה להשכלה גבוהה. אחרי שסיים את תפקידו בהתאחדות ובמועצה, הוא הועסק על ידי המכללה באור יהודה, שממומנת על ידי ביתן. טופורובסקי אמר לנו כי ביתן תמך בניסיון שלו לייבא מכללה לרפואה סינית בארץ. שאלנו אם העסקתו לא נועדה לעזור לביתן במועצה להשכלה גבוהה. טופורובסקי אמר שלא, וכי ביתן לא זקוק לו כדי להיות בקשר עצמאי עם שמולי. המכללה לרפואה סינית עליה דיבר טופורובסקי לא קמה.

שורה תחתונה, לאחרונה אישרה המועצה להשכלה גבוהה עוד שנתיים לבי"ס למשפטים ב"כרמל". עוד צ'אנס, עד 2015.

ועכשיו תראו שני חוזים שכירות, חוזים שאני עד היום לא ראיתי משהו דומה להם. בשניהם המשכיר הוא אותו משכיר, אבי ביתן. בשניהם השוכרת היא אותה שוכרת, מכללת כרמל, שאבי ביתן הוא היזם, המממן והרוח החיה בה. החוזה שכירות הראשון שווה לביתן כ-8.1 מיליון ש"ח לאורך חמש שנים.

אבל חוזה השכירות השני שווה לביתן 51 מיליון שקלים לאורך 15 שנה. אותו מבנה, אותו נכס, אותם צדדים. פער של בסה"כ קצת יותר משנה בזמן. איך יש הבדל של פי חמישה וחצי בסכום החוזה?

בפעם הראשונה שנפלנו על ביתן בנושא הזה, זה מה שהוא אמר לנו:

אתה מצד אחד משכיר את המבנה לכרמל, דרך חברה שלך ש.א.א רשת מכללות, ומצד שני אתה כאילו שוכר אותו כמכללת כרמל, כאילו אתה משני צידי החוזה. יש דבר כזה?

מה זה אני? אני לא משום צד. אני מהצד של המשכיר וזה הכל.

מה זאת אומרת? אתה לא כרמל?

מה פתאום אני כרמל? כרמל זה חברה לתועלת הציבור שיש לה דירקטוריון ומועצת מנהלים ואסיפה כללית ואין לי שום קשר לזה.

אבי ביתן זה לא "כרמל"? הוא בסה"כ המממן? זו שאלה קריטית לסיפור הזה. הנה מה שאמר לנו דרור כהן, לשעבר יו"ר אגודת הסטודנטים של המרכז האקדמי "כרמל":

"אני הגעתי למכללה, פניתי לנשיא, ונאמר לי שעל פיו יישק דבר, על פיו של אבי ביתן, וכל זמן שאבי לא ירצה, לא תהיה פה אגודת הסטודנטים, וכשאבי ירצה אז תהיה. אז ביקשתי פגישה איתו ואז הוא הסכים, ואני יכול להגיד לך שאני משוכנע שאם הוא לא היה רוצה זה לא היה קיים".

לפי הכללים, "כרמל" אמור להיות מוסד עצמאי. לפי התחקיר שלנו, בלי ביתן לא זז שם כלום. הנה פרוטוקול הדירקטוריון של "כרמל" מיולי 2010:

אבי ביתן: האדם היחידי שסיכן משהו זה אני. אנו עושים כל מאמץ להקים מוסד בסביבה רוויה. מבחינת דרישות אקדמיות יחס מרצים תלמידים – מצבנו טוב… יש דברים שאני מערערים על החלטות המועצה להשכלה גבוהה".

מי אלה ה"אנחנו" האלה? הוא לא רק 'משכיר'? שימו לב מה אומר יו"ר הדירקטוריון של "כרמל", תומר אורני, שמקורב לביתן, באותה ישיבה:

אורני: שום התקשרות לא תהיה מבלי שהמממן (ביתן) אישר אותה.

פרופסור יחזקאל טלר: לא יכול להיות שאהיה נשיא "בובה".

מי זה שלא מוכן להיות "בובה"? זה פרופסור יחזקאל טלר, נשיא "כרמל" באותה תקופה, שגילה שהשליטה ב"כרמל" נמצאת לגמרי בידי ביתן, בניגוד לכאורה לכללי המועצה להשכלה גבוהה.

בחזרה לשיחה עם דרור כהן, לשעבר יו"ר אגודת הסטודנטים ב"כרמל":

"היו חלק מהדברים שדיברנו עליהם בתור סטודנטים, והסטודנטים פנו לאבי ביתן כדי שישנה את הגזירה. למשל לדוגמה, את הנושא של אנגלית ביקשו להוציא מהממוצע כי זה הרע לכולם את הממוצע, האנגלית. וידוע לי שבאותה ישיבה הוציאו את האנגלית מהממוצע של הציונים".

בשיחה שנייה עם ביתן שמעתי ממנו שבכלל התבלבלתי, שחוזה השכירות הראשון הוא על נכס אחר בכלל. הנה קטע מאותה שיחה:

בוא, אל תערבב אותי, עכשיו אם אתה טוען שהחוזה הזה לא היה קיים אז אני לא יודע אפשר להמציא הוכחה כי יש לי את החוזה, יש לי את החוזה.

אני לא רואה את הניירות שאתה מחזיק, אבל אני כבר ראיתי ניירות בתיקים שקשורים במקור שלך שבהם מזויפת שרשרת מכתבים פנימית שהייתה פה.

ובכן, יש חוזה ראשון על אותו קמפוס ברחוב הנמל ששונה רטרואקטיבית. לזכותו של ביתן יאמר שהסכים גם לראיון מצולם. שם הגיעה הגרסה הבאה:

החוזה הראשון שנחתם אמר שהמבנה הזה יושכר ב-44 שקל למטר. אתה בכלל בהתחלה אמרת לי שזה על מבנה אחר, אבל היום אתה כבר מסכים שזה על המבנה הזה. ואחרי זה זה יעלה ל-48 ואחרי זה ל-53. שנה ומשהו לאחר מכן פתאום עושים חוזה חדש.

אמת.

במקום44 שקלים למטר, המוסד צריך לשלם לך 85 שקלים למטר.

אין עם זה שום בעיה.

כמעט כפול. התקופה היא 15 שנה, אתה מחייב את המרכז האקדמי כרמל ל-15 שנה, וכתוב שם שגם אם הוא עוזב לפני הזמן הוא צריך לשלם את כל ה-15 שנה. עוד 21 אלף ש"ח לחודש על החניון, מגרש שאתה קנית כדי לבנות משהו ובינתיים משמש כחניון, ואתה מחייב אותו רטרואקטיבית, הוא חל גם על התקופה של החוזה הקודם והוא אפילו חל על שנה לפני שהמבנה נמסר להם, ממארס 2008. זה לא עושק של המוסד?

בוא נדייק. תשלום ראשון על חשבון השכירות היה במארס 2009.

ואז אתה מכפיל להם את זה? זאת אומרת אתה מוסיף להם את כל הכסף הזה 15 שנה.

בוודאי. כי כשאני קניתי את המבנה קניתי אותו ב-11 וחצי מיליון שקל, ועד זה קבעתי דמי שכירות א'. כשבניתי את המבנה שילמתי עוד 30 מיליון שקל ואז דמי השכירות הם אחרים לגמרי.

כלומר כשאתה חותם על החוזה שכירות הראשון, אתה לא יודע שאתה הולך לשפץ את המבנה?

לא, אני לא הייתי אמור לשפץ אותו, הם היו אמורים לשפץ אותו.

זו נשמעת גרסה כל כך הגיונית, אבל תראו מה כתוב כבר בחוזה הראשון. מתוך חוזה השכירות המקורי, מרץ 2008:

"המשכיר (ביתן) מתחייב לשפץ את הבניין בהתאם לתוכנית אדריכלות שהוגשו על ידי השוכר ("כרמל")".

הנה אפילו תכנית השיפוץ שצורפה לחוזה, ומכתב של אדריכלית שמתחייבת שהשיפוץ יסתיים עד סוף אוגוסט 2008. הנה מה שאומר לנו על כך אבי ביתן:

"הם היו אמורים לשפץ אותו. הם היו אמורים לבנות בו מה שהם רוצים ועד כך סוכמו הדברים. הם חזרו אלי אחרי שלושה חודשי לבטים מה עושים ואיך עושים, ואחרי שהם לא הצליחו לממן את הפרויקט וביקשו שאני אממן את ההקמה".

ביתן לא העביר תיעוד שיראה ש"כרמל" אכן ביקשו ממנו את השינוי הזה. הוא טען מאוחר יותר שנכון שכבר בחוזה המקורי הראשון נכללה התחייבות לשיפוץ, אבל ההתחייבות הזו לא כללה את מה שהוא הסכים לקחת על עצמו בחוזה החדש, הרטרואקטיבי: אבזור, רהיטים, ספריה משפטית, שיפוץ משמעותי יותר, ולכן לדבריו השינוי הדרמטי במחיר.

מתוך שיחה טלפונית עם סוכן בחברת "רימקס":

אני מנסה לברר את העלות למטר לשכור בשנה תעשייה או משרדים באזור של רחוב הנמל בחיפה.

תשמע, העסקה האחרונה שאנחנו עשינו במשרד, 700 מטר, שילמו 40 ש"ח למטר לפני דמי ניהול. תוסיפו קצת כי המחירים קצת התעדכנו ותוסיף שמי ניהול, אתה מדבר על 60 ש"ח למטר.

הנה מה שאמר לנו מנהל בחברת "רימקס" בשיחה טלפונית:

"זה תמוה. בחיים לא נתקלתי בדבר כזה, או בדייר שחתם על חוזה ראשוני, שמוכן שחוזה חדש, כפול בכסף, הולך רטרואקטיבית מהיום הראשון".

והנה התייחסותו של יוסי לחם, מנכ"ל חברת "מבנים – התחדשות עירונית בחיפה":

"בעסקים אף אחד לא אוהב לשלם יותר ממה שהוא כבר חתם. אני לא מכיר עסקה כזו. כדי שיוכפל מחיר, צריך שבאמת התמורה תהיה גבוהה כי אתה מדבר פה על חוזה של 15 שנה, ואנחנו מדברים פה על תמורה של מיליונים אם אני לא טועה".

ותראו מי נמצא בין נושאי המשרות המרכזיים במכללות של ביתן: הבן שלו, יואב, הוא מנהל השיווק של המכללות. אשתו של הבן היא המזכירה של הדובר. אח של ביתן, גיל, הוא מנהל הלוגיסטיקה, וזה עוד לפני שהתחלנו עם החברים והמקורבים. הנה מה שאמר לנו על כך ביתן:

"אין שום סיבה שמישהו שהוא קרוב משפחה שלי, והוא טוב, לא יעבוד".

במכללת כרמל לומדים אלפיים סטודנטים פחות או יותר. המכללה אמורה לחיות משכר הלימוד שלהם. נשיא "כרמל" אמור להיות פרופ' מהאקדמיה, שמאושר על ידי המועצה להשכלה גבוהה. הנשיא הזה הוא שאמור לקבוע על מה בדיוק יצאו ההכנסות שבאות משכר הלימוד. ב"כרמל", מסתבר, זה עובד קצת אחרת.

הנה חשיפה של פרוטוקול הדיון בו מודיע נשיא "כרמל", זה שלא הסכים להיות "בובה", על כך שהוא מתפטר מתפקידו. פרופ' יחזקאל טלר, הנשיא המתפטר:

"הוחלט שהנשיא יהיה אחראי על התקציב ביחד עם הממונה על התקציבים מטעם הדירקטוריון. נפגשתי עם מאיר (מאיר וידל, יועץ לדירקטוריון, שאחראי על התקציב) התברר כי "כרמל" עומד בזכות של 7 מיליון שקלים. באותו ערב, מאיר יצר עמי קשר והודיע לי על עדכון התקציב, ולדבריו יש גרעון של 1 מיליון שקלים".

לאן נעלמו בכמה שעות, מהפגישה עד שיחת הטלפון, שמונה מיליון שקלים מתקציב "כרמל"? אחד הפרופסורים המכובדים של "כרמל", דן ביין, לשעבר סגן נשיא בית המשפט המחוזי, גם רצה לדעת. הוא הלך לביתן לשאול אותו.

מתוך פרוטוקול המועצה האקדמית "כרמל", דצמבר 2010:

ביין: אבי ביתן סבור שמכיוון שהוא משקיע את מיטב כספו, הוא צריך לשלוט בתקציב… אנו טענו בפניו ששיטת ניהול זו אינה עולה בקנה אחד עם כללי המועצה להשכלה גבוהה.

מה אמר לנו על כך אבי ביתן, יזם המרכז האקדמי "כרמל"? הנה:

למה הוא מתקשר אליו ומשנה פתאום בשבעה מיליון שקל למטה את התקציב?

אני לא יודע, צריך לשאול את אלה שישבו בישיבה, כי אני לא ישבתי לפחות…

אולי אתם פשוט מעמיסים על כרמל הוצאות שהן לא של כרמל בכלל ואתם לוקחים כסף מהסטודנטים על דברים אחרים?

אין צורך

תחקיר המקור גילה למשל שהמרכז האקדמי "כרמל", משלם מאוקטובר 2011 משכורת חודשית של 30 אלף שקלים לפרופסור עמוס רולידר, זה שמלמד את כולנו בטלוויזיה איך להיות הורים.

למה הוא צריך לעלות למוסד הזה כ – 800 אלף שקלים, לפי החוזה, עד היום? לפני חצי שנה התנהלה אסיפה כללית סוערת ב"כרמל". הוחלט להדיח דירקטור בשם צחי כהן, חבר של ביתן ושותף עסקי שהסתכסך אתו.

הנה קטע מפרוטוקול אסיפה כללית "כרמל", אוקטובר 2012, בה אמר צחי כהן, לשעבר חבר דירקטוריון "כרמל", את הדברים הבאים:

"פרופ' רולידר לא נתן שום שירות לכרמל, אינו יכול ללמד בכרמל, אין פה בית ספר לפסיכולוגיה, אין פה בית ספר לחינוך, יש פה כמו שכולם יודעים מנהל עסקים ומשפטים, וההכשרה המקצועית שלו אינה מאפשרת לימודים פה. האם הנשיא פה מכיר אותו? האם הוא נפגש איתו?"

בראיון עימו מתייחס אבי ביתן לנושא זה:

עמוס רולידר נשכר על ידי המרכז האקדמי כרמל על מנת להקים את בית הספר למדעי ההתנהגות בכרמל.

רביב: הוא נשכר מ2011, מקבל הרבה מאוד כסף

אמת

היום אנחנו ב2013, הוא לא לימד יום בכרמל.

הוא לא צריך ללמד, הוא נשכר להקים תוכנית

אז בשנתיים האלה אתם משלמים לו על זה שהוא מקים את כרמל?

יש לי חדשות בשבילך. כשמקימים תכנית אקדמית במוסד אקדמי, לפעמים אתה משלם גם חמש שנים משכורת עד שמאשרים לך את התכנית, עד שהיא בכלל באה לידי החלטה של המועצה להשכלה גבוהה, ויכול להיות ששילמת את כל החמש שנים האלה ולא תקבל אישור גם.

הנה החוזה של רולידר, עליו חתום רק המרכז האקדמי "כרמל". סעיף 12 לחוזה קובע:

"העובד יעבוד במרכז "כרמל" במשרה אקדמית, ו/או במכון הולידר במשרה מלאה, משמעה ארבעה קורסים בשנה בהיקף 40 שעות אקדמיות.."

בחזרה לראיון עם אבי ביתן:

אתם משלמים לו על מה שהוא עושה בעבורכם באור יהודה בכלל.

הוא לא עושה עבור… קודם כל הוא לא עושה עבורנו…

יש הרי את המכון באור יהודה. יש לו לימודים באור יהודה.

הוא לא עושה עבורנו. הוא עושה עבורו באור יהודה והוא לא מקבל… הוא מקבל על מה שהוא עושה באור יהודה הוא מקבל תשלום בנפרד.

עד היום מכללת כרמל לא הגישה תכנית לימודים במדעי ההתנהגות לאישור המועצה להשכלה גבוהה. אמנם עברו למעלה משנה וחצי מאז שרולידר התחיל לגבש אותה. ביתן אומר: "זה זמן טבעי".

מתוך שיחה טלפונית שקיימנו עם פרופ' עמוס רולידר:

כן, אני פועל להקמת חוג לפסיכולוגיה ומדעי ההתנהגות, זה נכון מאוד. מודה באשמה.

ותגיד, איפה זה עומד כרגע ההקמה שלו?

בשלבים שאנחנו עובדים על זה, עובדים על זה לפני הגשה למל"ג אה… בונים תכנית כפי שצריך… השלושים עבור פעילותי כאיש סגל מלא במרכז ללימודים אקדמיים ועשר עבור המכון

אז מה שרלוונטי לדיון שלנו זה רק אותם שלושים.

לא רלוונטי בכלל לדיון, בזה הדיון הסתיים, שלושים, מעבר לזה אני לא מפרט לך.

אני רק שואל עבור מה, אתה יכול להעביר לי איזושהי אסמכתא על משהו שנעשה

תודה ולהתראות. (ניתוק)

אולי זו פליטת פה, אבל רולידר אומר שהוא מקבל את הכסף עבור פעילות כ"איש סגל מלא במרכז ללימודים אקדמיים", זה הכינוי של המכללה השנייה של ביתן, זו שבאור יהודה. למה הסטודנטים של "כרמל" צריכים לממן את זה? התקשרנו שוב לרולידר:

האם בקשר לתכנית שהכנת יש איזשהו סיכוי לראות משהו ממנה, לשמוע על אנשי סגל ש…

תבדקו בבקשה עם הנשיא ב"כרמל" ותקבלו מהם, כל החומרים אצלם. אם הם ישחררו אותם – בבקשה, אין שום בעיה.

ביקשנו, כאמור, שיועברו אלינו איזשהם פרטים מהתוכנית להקמת בית ספר למדעי ההתנהגות ב"כרמל", זו שעובדים עליה קשה כבר יותר משנה וחצי. "כרמל" וביתן לא העבירו.

כך או כך, אחרי הדרמה של התפטרות ועדת לוין, אמר אבי ביתן בישיבה של דירקטוריון "כרמל" את המשפטים המדהימים הבאים. מתוך פרוטוקול דירקטוריון "כרמל", יולי 2010:

ביתן: אני מכיר את המועצה להשכלה גבוהה. היה צריך להגיד לה מה שהיא רוצה לשמוע ולעשות
מה שצריך לעשות.

למה ביתן מתכוון? כנראה שהוא באמת מכיר את מה שנראה לנו כמו הרפיסות של הגוף המפקח על ההשכלה הגבוהה בישראל. ביתן ראה שהנשיא שלו ב"כרמל" התפטר בטריקת דלת, עוד פרופסור הלך אתו, באותו זמן פוטר נשיא המרכז האקדמי השני שלו באור יהודה, ובתגובה המועצה להשכלה גבוהה לא עשתה דבר. כרגיל. ביתן גם רואה שלמרות כל הפגמים והדו"חות, יהיו לימודים למשפטים בכרמל לפחות עד 2015. אולי זה גם הזמן לספר לביתן שהשופט העליון בדימוס לוין, זה שהעז להמליץ פעם לא לאשר תוכנית לימודים שלו, ואף התפטר כשהמלצתו לא התקבלה, לוין הזה לא הוזמן יותר לאף ועדה של המועצה להשכלה גבוהה.

כתבתו של רביב דרוקר

תחקיר: יובל אגסי.

עריכה: לי בר לבב.

צילום: דודו בוקר, עודד קירמה, יובל סייג, אמיתי אייזנברג.

מקליטים: יניב אוחנה, מור בידר.

תגובות

תגובת גדעון סער:

בישיבה בה נכח השר סער בעניין "כרמל", הוא נקט עמדה ביקורתית וברורה על כך שהמוסד לא עמד בהחלטות המועצה להשכלה גבוהה והבהיר כי תוכנית שלא תעמוד בתנאים תיסגר. ההחלטה שהתקבלה, נסמכה על המלצות ועדת משנה של המועצה ועברה ברוב גדול.

לעניין טענת ביתן, שהוא (ביתן) עפ"י אותו מזכר ישוחח עם השר ויסדיר את מצב המסלול, לשר זכור כי הובאה לתשומת ליבו טענה דומה על אמירת דברים בסגנון זה, שבעקבותיה קיים השר שיחה קשה עם יו"ר דירקטוריון כרמל. לביקור השר בגרמניה אין כל קשר למכללת כרמל. בין השר למר אבי ביתן אין קשרים.

תגובת המועצה להשכלה גבוהה:

המועצה להשכלה גבוהה מקפידה כי המוסדות המוכרים על ידה יהיו עצמאיים. בעקבות תלונות שהגיעו ב-2010 על מעורבות אבי ביתן בניהול "כרמל" חייבה המועצה כל דירקטור במוסד לחתום על הצהרה שאין לו קשר "משפחתי, עסקי או חברתי" עם מר ביתן. לאחרונה התקבלו תלונות חדשות בנושא ובעקבותיהם הוחלט לפתוח בבדיקה מקיפה של שני המוסדות בסיוע מומחה חיצוני.

לגבי הטענה כי השופט בדימוס לוין לא זומן יותר לוועדות של המועצה, לאחר התפטרותו, טענה זו אינה נכונה. השופט לוין הודיע כי אינו מעוניין להיות חבר בוועדה של המועצה להשכלה גבוהה.

תגובת ח"כ בועז טופורובסקי:

ח"כ טופורובסקי לא הועסק ע"י מר ביתן, אלא ע"י המרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה. העסקתו הייתה כמנהל פרויקטים ובכל מקרה, ח"כ טופורובסקי לא עזר לביתן רגולטורים בכל צורה שהיא.

תגובת ח"כ איציק שמולי:

מר שמולי הוא איש ציבור נקי כפיים, המקפיד קלה בחומרה וכך נהג גם בטרם היבחרו לכנסת.

תגובת אבי ביתן:

המרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה תרם רהיטים לפרויקט החברתי בלוד, תרומה המהווה חלק קטן מכלל התרומות למען הציבור. צביעת התרומה הזאת באור שלילי היא עיוות פני המציאות.

חג חופש מידע שמח ליו"ר הכנסת אדלשטיין

21 במאי 2013
 

 רוצים לדעת למה השקיפות בארץ במצב שהיא נמצאת? למה צריך ללכת מכות כדי לקבל כל מידע שהוא מעבר לבנאלי והסתמי? תצטרפו אליי לנאום יו"ר הכנסת החדש, יולי אדלשטיין, שמכול הדברים שאפשר להגיד על השקיפות העלובה בארץ ביום חופש המידע, בחר להגיד את הדברים הבאים:

האם היה זה "פטרנליזם" מצד משרד החינוך שניסה להגן על "כבוד האדם" של תלמידי בתי הספר עם ציון מיצ"ב נמוך שהושפלו קבל עם ועולם? 

חשיפה ברמת רזולוציה כזו היא פגיעה לא קבילה בהורים, בתלמידים, בתושבי שכונות, מורים ומנהלים. הצורך של הורים ממעמד סוציו-אקונומי גבוה להתהדר בציוני המיצ"ב של בית-ספרם איננו מצדיק את המשך הגדלת הפערים על חשבון המעמד הנמוך.

אני מתנגד לפרשנות ל'חוק חופש המידע' שמשמעותה היא תוכנית ריאליטי בשם "מיצ"ב נולד"…אני בטוח, שכפי שפורסם בעבר, גם בעתיד נשמע על נבחר ציבור כלשהו שיצא עם פמליה גדולה ומשלחת אנשי עסקים למדינה אסיאתית לצורך העניין. הבקשות למתן מידע לגבי הוצאות המשלחת יישלחו למשרד הממשלתי, ועם פרסומן, הכותרות תזעקנה על בזבוז משווע של כספי ציבור דווקא בזמן של ריסון תקציבי.

הכותרות כמעט תמיד מתרכזות בהוצאות, אולם לצערי הן נמנעות מלתת ביטוי לשורת ההכנסות. גם אם הפמליה חתמה על חוזים כלכליים בעלי ערך אסטרטגי בסכומים של מיליארדי שקלים, הם לא יבואו לידי ביטוי תחת "חופש המידע". חצי אמת גרועה משקר. אי אפשר לטעון ש"חופש המידע" תורם לאמון הציבור במערכת השלטונית כאשר המידע מנסה לערער את אמון הציבור ולא לבסס אותו. חופש מידע כן, הפקרות המידע לא.

הימור א' – גיל שפר, ראש המטה של נתניהו, סימס לאדלשטיין על הבוקר "סחתיין על האומץ". זה יו"ר כנסת שביבי רוצה, שביום בו כותבים על הנסיעה היקרה שלו לסין, יבוא ויגן עליו. לא הריבלין הזה, שמתחנף לתקשורת השמאלנית כדי לקושש תמיכה במירוץ לנשיאות.

כמה שאלות ליו"ר אדלשטיין, פוליטיקאי שבדרך כלל אני דווקא מעריך.

  1. האם הוא מודע למצבו העגום של חופש המידע בישראל? האם הוא יודע שבבריטניה, שחוק דומה עבר בה שנים טובות אחרינו, חברי כנסת צריכים לחשוף את הוצאותיהם עד לרמת הקבלה? האם הוא יודע, שברוב המדינות הדמוקרטיות יש נציבות חופש מידע, גוף ממשלתי מיוחד שמוסמך לחייב את רשויות השלטון לחשוף מידע בלי ללכת לבתי משפט (אצלנו אין, כמובן, שלא תהיה הפקרות במידע)?

  2. האם כבוד היו"ר הסתכל פעם בנתוני המיצ"ב? הימור ב' – לא. הוא קרא בעיתון. שיעלה על האתר שאותו הוא מנאץ, 'מדלן' ויקרא. הוא יגלה לתדהמתו שהפרסום המלא – ביוזמת התנועה לחופש המידע – חשף גם עד כמה התלמידים בכל בית ספר מתלוננים על אלימות, כמה מהם הוחרמו, כמה מהמורים התלוננו על שחיקה, נתונים אולי הכי דרמטיים למישהו שבית הספר של הילד שלו הוא מקום חשוב בשבילו. מנהל/ת בית הספר שלכם לא יוכל לטעון יותר 'אין אצלנו אלימות' כשארבעים אחוזים מהתלמידים דיווחו שקיבלו אגרוף או סטירה בחודש האחרון. אז מה, מר אדלשטיין, לא לפרסם את הנתונים האלה? לא להשפיל חלילה את המנהל? עדיף שההורים לא יידעו באיזו מציאות חי הבן שלהם? אגב, מר אדלשטיין, תאמין או לא, גם לפני הפרסום היו סטיגמות על בתי ספר. בשנות השבעים בפתח תקווה ידעתי בדיוק שעמל ג' נחשב בית הספר של מופרעים ולא הייתי צריך שום מיצ"ב בשביל זה. מה ההבדל? שאז הם יכלו להכחיש, לחיות בלה לה לנד. לעתים, הדבקנו בטח סטיגמות מוטעות. היום אפשר להפריך אותן, יש נתונים, ציונים, ככה זה, מר אדלשטיין, לאמת יש את הנטייה המשונה הזאת מעת לעת לזקוף את ראשה המכוער. זה לא השפלה, זה לא רצון של הורים עשירים להתהדר בבית הספר שלהם, זה מעורבות אזרחית, זה תורם ללחץ של הורים על הנהלת בית הספר, משרד החינוך והרשות המקומית לשפר את בית הספר, זה מציב מראה.

  3. ובאשר לשפיכת דמו של מר נתניהו. אולי היו"ר היה עסוק ולא שם לב, אבל מטרות הביקור של מר נתניהו סוקרו בהרחבה. החוזים (קצת קשה לחתום כששר הכלכלה לא נמצא משום מה במשלחת, בטח משיקולים ענייניים), הפגישות, הנאומים, הכול סוקר בהרחבה. אם יידע מר נתניהו ומר סיידוף וחשב משרד רה"מ (הוא חי, או שהשאיר את החותמת ויצא לפנסיה?) שבאופן אוטומטי, ההוצאות יהיו על האינטרנט, אז יש יותר סיכוי שהן יהיו סבירות. תאמינו לי. מרגע שהבין נתניהו שאם יעשה סקרים בתקציב ממשלתי, הם ייחשפו יום אחד, הוא פתאום הפסיק להשתמש בכסף ממשלתי בשביל זה. איכשהו, הוא מצא תקציב אחר, מפלגתי, כדי לעשות את הסקרים הללו. למה? עתירה מכוח חוק חופש המידע אילצה אותו (הוגשה בכלל לא בתקופתו וללא קשר אליו).

בסקוטלנד יודעים להשקיע כסף ממשלתי בקמפיין שיעדכן אתכם שאתם זכאים להגיש בקשות לחופש מידע. בבית הלבן מפרסמים און ליין מי נכנס ומי יצא, לאן ומתי. בשבדיה נותנים לך מיידית את הלו"ז של השר אתמול ומה נמצא בדואר היוצא שלו ומה בנכנס. הם לא הבינו, כנראה, כמו אדלשטיין שאי אפשר לסמוך על התקשורת שתעשה שימוש מושכל במידע, שאתם פשוט צריכים להאמין שהשלטון מנהל את ענייניכם בתום לב ויעילות. אדלשטיין עצמו נראה לי כמו פוליטיקאי תם לב ונקי. זה רק האינסטינקטים השלטוניים שמטעים אותו. חג חופש מידע שמח.

אז כמה באמת עולים לנו הבתים של נתניהו?

16 במאי 2013
 

תשמעו דבר מוזר. קראתי את הנייר ששלח משרד ראש הממשלה בעל כורחו ומפרט כמה אנחנו משלמים כדי לתחזק את הבתים של משפחת נתניהו, הרשמי ושני הפרטיים. בשנים 2009-2010 לא כתוב כמה עלה לתחזק את הבתים הפרטיים, אחד ברחוב עזה בירושלים והשני בקיסריה. באותיות הקטנות הסביר משרד רה"מ: "בשנים 2009-2010 לא נוהלו הוצאות הבתים הפרטיים באופן נפרד, לכן לא ניתן להשוואה בשנים אלו". לא מוזר? מה זאת אומרת? שעובדת נקיון בבית בקיסריה הועמסה על "הוצאות נקיון" במעון הרשמי בירושלים? לא הגיוני.

אחרי זה נזכרתי שפעם דווקא קיבלתי כתוצאה מבקשת חופש מידע איזשהו פירוט של הוצאות הבית בקיסריה לשנים 2009-2011. אז הם ידעו לפרט והיום לא?

תראו מה כתוב בפירוט שנשלח אז: בשנת 2010 שילמה המדינה 329 אלף שקל כדי לתחזק את ביתו של נתניהו בקיסריה. על מה יצא כל הכסף? הרי הם לא גרים שם, מקסימום סופי שבוע וגם זה לא תמיד. סעיפי ההוצאות מעניינים: רק הטלפון עולה 6,000 שקלים כל חודש וזה על קו נייח בכלל. מי מגיע לחשבון כזה כשהוא לא גר בבית, מקו נייח וכששיחותיו הרשמיות לחו"ל מתחברות, מן הסתם, דרך המרכזייה של משרד רה"מ? המדינה שילמה 41 אלף שקל רק על חיזוק פלטות שיש. מה זה? למה המדינה צריכה לשלם חיזוק פלטות שיש בבית הפרטי של משפחת נתניהו? המדינה גם משלמת על תיקון תריסים (28 אלף), עבודות מנוף (5,200 שקלים), עבודות צבע ועוד ועוד. מדי חודש המדינה שילמה יותר מעשרת אלפים שקלים לעוזרת בית בקיסריה. אני חייב להבין את זה. מה יש לעוזרת בית לעשות במשרה מלאה בבית ריק? רק לי זה נשמע קצת טירוף?

המסמך, כאמור, היה חלקי ולא הוסבר למה הוא חלקי (אם זה מעניין אתכם, אז ב – 2011 שילמתם עבור לוכד נחשים לבית בקיסריה ושוב משהו עם התריסים וגם עבודות איטום מרתף). רוב הרובריקות בשנת 2011 היו ריקות. לא ברור למה. נכון שזה הגיע רק בסוף אוקטובר 2011, אבל חשבונות מים, חשמל, אינטרנט, כבלים כבר אמורים לדעת בשלב הזה. אפילו ל – 2010 הטבלה לא הייתה מלאה. ברוב החודשים לא נכללו חשבונות המים. למה? לא הוסבר. שמעתי שהייתה מחלוקת גדולה על מי צריך לשלם את המים לבריכה בבית (תנחשו לבד מי עמד באיזה צד של המחלוקת). אולי זה קרה בחודשים האלה.

אגב, לפי הדיווח שהעביר משרד ראש הממשלה לפני מספר ימים לתנועה לחופש המידע (רק בעקבות עתירה שהגישה התנועה לביהמ"ש באמצעות עו"ד עופר דורון) – הבית בקיסריה עלה למשלם המיסים ב -2011 סכום של 184 אלף שקלים. לפי הדיווח שקיבלתי בסוף אוקטובר 2011 (שרוב סעיפי ההוצאה, כאמור, לא היו בו) זה כבר עמד על 136 אלף שקלים. צרפו רק חשבון טלפון שנתי ממוצע וכבר תראו שהנתון שהעביר משרד ראש הממשלה לא מסתדר.

כך או כך, היה פירוט, ידעו לשמור את זה בנפרד. איך זה שהדיווחים הללו לא נכללו במה שנשלח לתנועה לחופש המידע? במילים אחרות, אם משרד ראש הממשלה חשב שהנייר הצנוע הזה שהוא שלח, יסגור את הדרישה שלנו לדיווח אמיתי סוף סוף ושקוף, אז נראה לי שהם יצטרכו לחשוב שוב.