ארכיון שנת: 2014

נתניהו וצעדים חד צדדיים – נו, באמת

25 במאי 2014
 

הרעיון של צעדים חד צדדיים תופס תאוצה מהמרכז ימין ועד המרכז שמאל, אמר נתניהו בראיון לעיתונאי ג'פרי גולדברג בבלומברג וכבר מתחיל רחש בחש, אולי בכול זאת הוא מבשל משהו. אולי הוא יעשה איזה דבר גדול. בכל זאת, הוא לא רוצה להיזכר רק כראש הממשלה שהביא את ביתו ורעייתו להחלטות הגדולות ביותר. כמה הערות: 1. נתניהו לא אמר איזה סוג של צעדים חד צדדיים פופולארי, לדבריו. סיפוח חד צדדי כמו שבנט מציע עכשיו, או נסיגה חד צדדית? הוא כן אמר שהציבור לא רוצה התנתקות נוספת. אין לי מושג מה נתניהו מבשל, אני מניח שאם זה תלוי בו אז הוא מבשל פסיביות מוחלטת לכמה שיותר זמן, אבל אם איזשהו לחץ חיצוני יחייב אותו אז המקסימום שאני מאמין שהוא יעשה זה פינוי משטחים לא מאוכלסים. לא דרמה ענקית.

2. ארבע פעמים שואל גולדברג בדרכים שונים – מה הלאה, אדוני ראש הממשלה. 4 פעמים נתניהו התחמק. הלוואי שהוא התחמק כי יש לו רעיון והוא רוצה לעבוד עליו בשקט. על פי נסיון העבר (זוכרים את פרק הזמן למחשבה מחדש שהוא לקח לעצמו. מה נגמר בסוף אותה מחשבה מחדש?), הוא מתחמק כי אין לו מושג ועוד יותר גרוע – הוא נשמע כמו סוקר דעת קהל, לא כמו מנהיג. נתניהו מתאר לגולדברג פעם ועוד פעם ועוד פעם מה הציבור הישראל רוצה. יש קונצנזוס שאבו מאזן לא פרטנר ויש קונצנזוס שלא רוצים להיות מדינה לאומית והציבור רוצה ככה ולא רוצה אחרת. אתה קורא ורוצה לצעוק עליו – עזוב שנייה מה הציבור רוצה, מה אתה חושב שטוב לנו? לאן אתה מוביל אותנו?

המשך לקרוא

הולילנד – אז איפה הצ'קים של יוסי אולמרט

25 במאי 2014
 

תקציר הפרקים הקודמים – אנשי אולמרט טענו אחרי ההרשעה: המשטרה והתביעה סרקו את כל חשבונות דכנר ואין יציאה של צ'קים בסכומים הללו. פרופסור דניאל פרידמן השתית על הטענה הזאת את בסיס המאמר שלו "אין ראיות" ב"ידיעות אחרונות". אם אין יציאה של צ'קים, אז אין צ'קים ואם אין צ'קים, אז מה זה משנה מה יוסי אולמרט אמר ומה אברהם נתן העיד ואיזו גרסה בדיוק מסרה שולה זקן.

כזכור, במשפט עצמו סניגורי אולמרט לא העלו את הטענה הזאת ובמהלך חקירתו של יוסי אולמרט, הסניגור עו"ד רועי בלכר, הסכים לקבל את עדותו של אולמרט במשטרה לפיה היו צ'קים והוא קיבל אותם. בלכר צמצם את החזית לשאלת המודעות של אהוד אולמרט. בסיכומים, החליטו פרקליטי אולמרט לפתוח גם את העניין הזה ולטעון שבאמת לא היו צ'קים. השופט רוזן בהכרעת הדין בחר להתעמת קצרות עם הנקודה הזאת בכך שהראה כמה עדותו של יוסי אולמרט במשטרה היא חזקה ומשכנעת בנקודה הזאת.

כזכור, אותי הכרעת הדין שיכנעה, אבל בכול זאת הלכתי לחקור עם אנשים שהיו מעורבים בחקירה ובהעמדה לדין. איפה הצ'קים, שאלתי אותם, איך אין תיעוד ליציאה מהחשבון.

הנה מה שאמר לי אדם שמתמצא בחומר:

רועי בלכר ידע למה הוא לא מחדד את הנקודה בעת המשפט. הוא ידע שזו לא נקודה חזקה. החקירה החלה ב – 2010. הבנקים חייבים לשמור צ'קים במשך שבע שנים. בחקירה ראינו באופן מאוד חד שצ'קים מ – 2003 נמצאו וצ'קים מ – 2002 לא נמצאו. בסיפור של שולה זקן זה הגיע ממש לידי ביטוי. היא קיבלה 5 צ'קים. אלו שהיו לשנת 2003 נמצאו ואלו של 2002 לא נמצאו כי בוערו על ידי הבנקים. באותו אופן גם מצאנו את הצ'קים שביססו את השוחד של ה – 60 אלף שקלים כי היה מדובר בצ'קים מ – 2004. הסיפור של יוסי אולמרט קרה ב -2002 ולכן, ברור שאין את הצ'קים עצמם.

שאלתי את אותו גורם – או. קיי, הצ'קים עצמם כבר לא נמצאים, אבל הרשומות הבנקאיות, שמתעדות יציאה וכניסה, עדיין נמצאות. האם יש סדרה של צ'קים עוקבים שיורדים באותו מועד בסכומים, שדומים לאלו שצויינו על ידי דכנר ויוסי אולמרט (50 אלף שקלים, 80 אלף שקלים)?

המשך לקרוא

פס"ד הולילנד – תגובה על מאמר הזיכוי של פרופסור דניאל פרידמן

18 במאי 2014
 

"בלי ראיות" מוכתר מאמרו המזכה של שר המשפטים לשעבר, פרופסור דניאל פרידמן, ב"ידיעות אחרונות" ביום שישי האחרון. אפשר לראות במאמר שהפרופסור, שמשפט פלילי אינו תחום מומחיותו, קרא את פסק הדין. איך הצליח להתעלם מכל הראיות שנמצאות בו? זו האובססייה הרגילה שלו, רצון לגמול למי שמינה אותו? זה לא באמת משנה. מה שחשוב הוא להתמודד עם הטענות, שמסתבר ששיכנעו רבים וטובים.

אז הנה ה"בלי ראיות" של פרופסור פרידמן:

פרופסור פרידמן נתלה בעיקר בעובדה שלא נמצאו ראיות ליציאת כספים מחשבונותיו של דכנר. מכאן הוא לומד ש:

"התשלומים לא היו ולא נבראו".

פרופסור פרידמן ממשיך וטוען את הטענה הפלאית הבאה:

"העובדה שבחשבונות הבנק אין זכר לתשלום ליוסי איננה בגדר "היעדר ראיה" שניתן לקבל במקומה עדות חלופית. זוהי ראיה פוזיטיבית שהתשלום לא נעשה – משל הדבר כאילו פלוני טוען שהקים מבנה על מגרש מסוים ובית המשפט מבקר במקום ורואה שהמגרש ריק. במקרה כזה לא יועילו עדים שיספרו שהשתתפו בהקמת המבנה…זוהי הוכחה פוזיטיבית חותכת שתשלום כזה לא היה".

אם זה כל כך חותך ומוצק, למה עורכי דינו של אולמרט, בעת המשפט אמרו שהם אינם מתווכחים עם הטענה שאחיו של אהוד אולמרט, יוסי, קיבל מאות אלפי שקלים משמואל דכנר, אלא רק עם הטענה שאולמרט ידע מזה (הם העלו את הטענה הזאת רק בסיכומים בכתב)? אולי מכיוון שעו"ד בלכר ידע שהראיות לקבלת הכסף הן מאוד חזקות והעובדה שאין תיעוד בנקאי ניתנת להסבר בשלל דרכים?

קודם הראיות:

א. העברת הכסף ממוריס טלנסקי ליוסי אולמרט לבקשת אהוד: 

הצוות האמריקני – ישראלי (מטעם יאח"ה הייתה החוקרת איריס ברק) שחקר את יוסי אולמרט, עושה עבודת חקירות שצריכה להילמד בבתי ספר לחקירות. מדהים. הם נתנו לאיש הגאוותן הזה לדבר את עצמו למוות. שואלים אותו המון שאלות פתוחות, מתנהגים אליו בהמון נימוס ורק בעמוד 137 לתמלול החקירה, מן הסתם, אחרי כמה שעות, הם שואלים אותו ככה סתם בדרך אגב, אם הוא מכיר את מוריס טלנסקי. יוסי אולמרט עונה שלא. החוקרים הראו לו תיעוד בנקאי ששלושה חודשים אחרי שהוא עזב את הארץ, טלנסקי, שלא מכיר אותו בכלל, העביר לחשבונו בבנק המזרחי ברעננה 30 אלף דולר, שכיסו את יתרת החובה. יוסי אולמרט המום. הוא בטח לא ביקש את זה מטלנסקי. במשפט נפרשו ראיות שהראו שאהוד אולמרט (למרות הכחשתו) הוא זה שביקש מטלנסקי להעביר את הכסף לאחיו. ראשית, טלנסקי אמר את זה במשפט (בחקירה, אגב, טען שלא זוכר). טלנסקי אמר – אהוד ביקש ממני כי אחיו במצב חמור. שנית, יום לפני ההעברה הבנקאית, טלנסקי ואולמרט היו אמורים להיפגש. הם לא נפגשו, אבל יש ראיות ששוחחו בטלפון וכן ששולה זקן שוחחה עם אולמרט ומיד לאחר מכן עם טלנסקי. השיחות הללו איששו את טענת טלנסקי שאולמרט ביקש ממנו בטלפון ולאחר מכן, שולה העבירה לו את מספר החשבון בבנק המזרחי. פרופסור פרידמן לא התייחס לפרשה זו כלל. העובדה שיש עוד בעל הון שאולמרט ביקש ממנו להעביר כסף לאחיו, אינה ראייה בעיניו.

ב. עדות אברהם נתן:

נתן היה עד לא מזמן יו"ר "קשת" בערוץ 2. הוא נחשב ליד ימינו של מוזי ורטהיים מקוקה קולה ושימש בעבר נציב שירות המדינה ועוד שלל תפקידים מכובדים. עדותו במשפט קנתה לו את טינת השופט, שהעדיף את עדותו במשטרה. במשטרה אמר נתן שהוא זוכר שבא יום אחד לדכנר (הוא עבד מטעמו בפרוייקט תמורת סך כולל של 345 אלף דולר, מה שלא הפריע לו לכנות את דכנר במשפט בשורה של ביטויים מעליבים, כולל הטענה שלא הבין בכלל בתכנון ובנייה) וראה את יוסי אולמרט יוצא ממנו עם צ'ק. כמה שעות אחרי החקירה התקשרה חוקרת המשטרה אל נתן לנסות לתארך את הזמן עליו הוא מדבר. נתן אמר בטלפון שמדובר בערך כשנה לפני שיוסי אולמרט עזב את הארץ. החוקרה כתבה מזכר על השיחה הטלפונית. העדות הזאת אישרה לחלוטין את עדות דכנר. דכנר טען כי נתן שני צ'קים ראשונים ליוסי אולמרט במשרדו ואת השאר בקפה "אפרופו" בכיכר הבימה. מה פרידמן כותב על זה?

"בעיניי ספק אם מזכר כזה (המזכר שכתבה החוקרת על השיחה הטלפונית בה נתן תיארך את סיטואציית מתן הצ'ק – ר.ד.) מפיג את הספקות ואי הבהירות לגבי האירוע ומועדו. מה גם שבכלל קשה לצפות שעד יזכור מועד מדויק לאחר שנים כה רבות".

באמת? עד לא אמור לזכור התרחשות חריגה כזאת שבע שנים לאחר התרחשותה? מה זאת אומרת פרופסור פרידמן שבעיניך, המזכר של החוקרת "לא מפיג את הספקות"? איזה ספקות? אברהם נתן, שרוצה כל כך לגונן על אולמרט, המציא את האירוע? חלם אותו?

ג. עדות שולה זקן:

דכנר העיד כי אחרי שאולמרט ביקש ממנו לעזור הוא יצא מלשכתו ופגש את שולה. דכנר סיפר לשולה מה אולמרט ביקש ממנו ושולה התרתחה. שיבקש ממך לעזור קודם לכיסוי החובות שלו, היא אמרה, לפי עדות דכנר. שואלים את שולה על זה בחקירה. היא לא שוללת ולא מאשרת. "יכול להיות", היא חוזרת ואומרת. "סביר", יכול להיות גם שלא. במשפט שאלו אותה מתי השתמשה בתשובות "יכול להיות" בחקירה.

זקן, אז עדיין בתוך כבלי הנאמנות לאולמרט, הסבירה שכאשר רצתה לשלול משהו שללה אותו בוודאות וכשאמרה בעדותה "יכול להיות" אז ודאי שזה קרה. פרופסור פרידמן לא התייחס משום מה לעדות זקן.

ד. עדות יוסי אולמרט:

זו הראייה החזקה ביותר לכך שהכסף עבר גם עבר. הנה מה שפרידמן כותב:

"תחילה הכחיש וזכר רק קבלת תשלום כלשהו בשנת 1996, אך לאחר חקירה ממושכת הודיעו לו שיש עד, אברהם נתן, בנושא. הדבר גרם ליוסי לסגת מהכחשתו, בצורה מהוססת, ולהשמיע גרסה שאיננה תואמת בדיוק את זו של עד המדינה. הוא דיבר בחוסר ביטחון על 6 צ'קים דחויים. הוא לא בטוח בסכומים".

ענק הפרופסור. איזה יופי לכתוב שיוסי אולמרט אישר "בצורה מהוססת". צירפתי בסוף הפוסט הזה קטעים מחקירתו המופלאה של יוסי אולמרט, שמשתרעת על 316 עמודים. רק בעמוד 180 התחילו לשאול אותו על דכנר, בשלב הזה הוא כבר, כנראה, משוכנע שלחוקרים יש גיבוי לכל שאלה, ראיה לכל דבר. בהתחלה יוסי אכן הכחיש וטען שקיבל מדכנר (יוסי יודע בחקירה שדכנר משמש כעד מדינה נגד אחיו. הוא הודה בכך בעצמו) רק תרומה לקמפיין ב – 96 אחרי שאהוד הפנה אותו אליו. מה פורץ אצלו את הסכר? שהחוקרים אמרו לו שאברהם נתן אומר שקיבלת מדכנר כספים בהקשר לחובותיך. האם זה לחץ נוראי שכתוצאה ממנו יוסי אולמרט קורס? אט אט יוסי 'נזכר'. הוא דיבר גם על פגישה בקפה אפרופו בהבימה. אף אחד לא נתן לו את הפרט הזה, שחופף במדויק את עדות דכנר. הוא דיבר גם על כמה צ'קים דחויים ואמר שהם היו "בסכום משמעותי", הוא לא זוכר אם 50 או 80 אלף שקל כל אחד. ולגבי ה"מהוססת", הנה משפטי ההודאה הראשונים שלו, בתרגום שלי לעברית (כאמור הגרסה בשפת המקור מצורפת. בעבר פרסמנו כתבה גדולה ב"מקור" בנושא):

אני חושב שייתכן שהיו צ'קים שניתנו לי על ידי מר דכנר, כן. אני מנסה להיזכר עכשיו. אני לא יכול לזכור את הסכומים ודברים כאלה. אני זוכר, כן. היה כסף שניתן לי על ידי מר דכנר, כן.

שאלה: כמה זמן לפני שעזבת את ישראל?

יוסי אולמרט: אני לא זוכר, אני לא זוכר. עזבתי את ישראל באוגוסט 2004 ואני מאמין שזה חייב היה לקרות לפני כן, הרבה לפני כן. שנה, שנתיים, אני לא יודע.

שאלה – האם אתה זוכר כמה צ'קים?

יוסי אולמרט: לא, אבל כן, היו צ'קים ממר דכנר. אני רוצה לבסס את זה. בטוח שהיו צ'קים ממר דכנר. אני זוכר את זה עכשיו.

המשך לקרוא

אז למה בנט, לבני ולפיד הולכים למסע המבזה של דחיית הבחירות לנשיאות?

12 במאי 2014
 

יוזמת  נתניהו לדחות את הבחירות לנשיאות אפילו כבר לא מזעזעת אותי. ההזיות והפראנויות, שבתוכן מתנהל ראש הממשלה שלנו, הן כבר מזמן המציאות שלנו. הוא מנסה לפרק את קדימה, מעביר את חוק מופז בכוח ואז מבטל אותו בלי בושה בכנסת שלאחר מכן, מדיח את יו״ר הכנסת, לא מאייש חצי שנה את ועדת חוץ ובטחון, לא מצליח לקבל החלטה על המשרד להגנת העורף, בונה את כל המו״מ הקואליציוני שלו על טינה אישית מוזרה לנפתלי בנט בממשלה (הדליף את ביבי טורס..) ואלוהים יודע מה אנחנו לא יודעים. בקיצור, זה היה מפתיע אותי אם הוא לא היה באובססיה פרנואידית לחסום בכל מחיר את כניסתו של רובי ריבלין למשכן הנשיא.

מה כן מפתיע? שיאיר לפיד – באנו לשנות – שמע על זה לפני שבועיים ולא הרג את זה במקום. שנפתלי בנט, שלא יכול כרגע להגיע להסכמה עם ביבי על הכיוון ממנו זורחת השמש, שמע ולא הגיב פומבית עד היום. שמיסיס קלין (בדימוס) פספסה הזדמנות להגיד ״עד כאן״, לא אתן יד לתרגילים המסריחים שלך.
אז למה?
הסבר אחד ששמעתי מסביבת אחד מהשלישייה אמר – זה ימות ממילא, למה להיות זה שמחרב את היחסים עם ראש הממשלה. הרי אנחנו יודעים שזה מאוד חשוב לשרה. ובכן, אחלה תירוץ, אבל זו לא הסיבה האמיתית.

הסיבה האמיתית היא שנתניהו אחוז האמוק פשוט שרף את המועדון (שלו).
הוא הציע לשלישייה (פלוס איווט) פיתוי שקשה לעמוד בפניו. במקום שהנשיא יטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על חבר הכנסת, שיש לו את הסיכויים הטובים ביותר (השיטה הנהוגה כיום), נשנה את החוק כך שמלאכת הרכבת הממשלה תוטל אוטומטית על ראש המפלגה הגדולה ביותר.
ב 2007 הרעיון הזה עלה תוך כדי ממשלת אולמרט. באותה תקופה עוד דיברתי עם נתניהו. שאלתי אותו על זה בשיחת מסדרון בכנסת. הוא פסל את זה בתקיפות. זה יעביר את תהליך הסחטנות מאחרי הבחירות ללפני הבחירות, הוא הסביר. זה לא ייתן כלום. זה לא דמוקרטי שמפלגה שתנצח במנדט בודד, הרצה באוזניי נתניהו, תרכיב את הממשלה, בלי שיש לה רוב אמיתי. ברקע עמד הגיון פוליטי שכל טמבל מבין ומי שלא הבין, באו בחירות 2009 והסבירו את זה. למנהיג גוש הימין זו הצעה מחרידה. הברית האוטומטית עם איווט והחרדים מביאה ממשלה, גם כשהליכוד שווה עשרים מנדטים. נכון, מאז הליכוד והחרדים זה לא רומן, אבל עדיין אני רוצה לראות את ליצמן וגפני ממליצים על מנהיג מחנה השמאל אצל הנשיא.

רק שתבינו את עומק השגעון בבית נתניהו – היוזמה החדשה של נתניהו זורקת מהחלון את היתרון הכי גדול של הימין, לטובת ניסיון פתטי למנוע (לדחות???) את כניסתו של ריבלין לבית הנשיא.
הטיעון הענייני היחיד של נתניהו (ענייני בסטנדרטים של נתניהו) הוא שהנשיא ריבלין לא יטיל את מלאכת הרכבת הממשלה עליו. נתניהו בוודאי יודע שמרחב התמרון של נשיא אחרי בחירות הוא אפסי. בתקופת כהונתו, הנשיא פרס הטיל על לבני פעם אחת (שכשלה) ועל נתניהו פעמיים. מילת ביקורת לא נשמעה. גם לא מגדולי ההזויים של הזירה הפוליטית, כי זה היה מובן מאליו. רק פעם אחת היה לנשיא תפקיד אמיתי, הרצוג ב 84. אז הנה החישוב הפוליטי של נתניהו:
כדי למנוע סבירות כמעט בלתי קיימת שיהיה תיקו כמו בפעם האחת ההיא ב 1984, והנשיא הימני ריבלין יטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על מועמד השמאל, הולכים על פתרון שמציב איום הרבה יותר גדול, שיהיה איחוד בשמאל שייצר ראש מפלגה גדולה יותר, קרי, ראש ממשלה.
זה כבר מסביר את השתיקה של 3 ראשי סיעות הקואליציה והתמיכה הפומבית של איווט. אם ביבי מסכים לזה, לבני הופכת מגוויה פוליטית לנכס מבוקש במרכז שמאל. בוז׳י יכול לתת לה מספר 2 בעבודה כדי שתביא לו עוד שניים – שלושה מנדטים. בנט יהפוך לאדם מאוד מחוזר על ידי הליכוד, שירצה לוודא שהם יישארו המפלגה הגדולה ביותר ויהיה מוכן לשלם פרמיה ל״בית היהודי״ עבור איחוד. בנט יהפוך למועמד מוביל לראש המפלגה המאוחדת, ״הליכוד – בית יהודי״. ליברמן יהפוך מהאיש שדני דנון לא נותן לו להתקרב לליכוד, לאיש שהליכוד משלם לו כל מחיר כדי שירוץ איתו בבחירות ויאיר, יאיר לפיד יוכל לחלום על כך שיהפוך לראש המפלגה הגדולה ביותר, כלומר, ראש ממשלה. אוי, כמה נחמד לחלום בהקיץ. העובדה שכל ארבעת הפוליטיקאים המכובדים הללו, שיודעים בדיוק איך נתניהו מתייחס למילתו, מוכנים להיגרר למסע המבזה הזה, בתמורה לאיזו הבטחה ערטילאית על הקרח, מראה שכן, כן אפשר לרמות את כל העולם כל הזמן.

הזכרון של אלי אפללו – על התביעה 'האזרחית' המדהימה שמתנהלת בעפולה

11 במאי 2014
 

זה סיפור שהיה אמור על פניו להתנהל במדורי הפלילים. למזלו הרב של השר לשעבר ויו"ר עמית בקק"ל היום, אלי אפללו, המשטרה לא הולכת לבדוק מה קורה בביהמ"ש בעפולה, גם כתבי משפט לא נוהגים לבקר. בספטמבר 2013 נערך שם דיון מרתק. ראש עיריית עפולה לשעבר, צדוק נאוי תבע את אלי אפללו. סיפור התביעה נשמע קצת כמו כתב התביעה (שהיה למעשה כתב סחיטה, שנכתב על ידי עורכי דין) ששמואל דכנר הכין לנאשמי הולילנד. רק שבעפולה הגישו אותו לביהמ"ש.

נאוי טוען שהוא היה שותף שווה בתחנת דלק יחד עם אפללו. לבקשת אפללו, הוא הסכים לא להירשם בניירות כשותף, כדי לא להביך את חבר הכנסת. מאוחר יותר, טוען נאוי, באמצעות עו"ד עידן אדרי, אפללו מכר את תחנת הדלק ב – 950 אלף דולר, אבל לא העביר לו את המחצית שמגיעה לו. על הדרך, נטען במשפט, שאפללו קיבל עוד 200 אלף דולר על הנכס ב'שחור', מחוץ לסכום הרשמי של המכירה. כל הדברים הפנטסטיים הללו קורים כשאפללו הוא נבחר ציבור בכיר, שבכלל לא אמור לקנות ולמכור נכסים.

בדיון בספטמבר העלו את אפללו להעיד על דוכן העדים. אתם חייבים לקרוא את פרוטוקול העדות שלו. חייבים. כזכור, לא מדובר באיזה חוסה במוסד שיקומי, אלא ביו"ר עמית של קק"ל, שיושב על משכורת של עשרות אלפי שקלים בחודש, מקבל מקק"ל רכב מפואר (שמגולם לגמרי), שהקרן הקיימת מממנת עבורו דירת שרד בצפון תל אביב, כולל החשבונות, בטיעון המופרך שהשוו את מעמדו לשר (ממתי שרים זכאים לדירות שרד בתל אביב? לליאור חורב, היועץ של קק"ל, הפתרונים). אגב, עורך דינו של אפללו במשפט הזה הוא חובב ביטון, שאיכשהו, ממש במקרה, התחיל לקבל תיקים מקק"ל בשנה וקצת האחרונות. שטויות, מה זה 150 אלף שקלים ביני לביניכם. ביטון טען בביהמ"ש, בשם אפללו,  ש"ניסו לסחוט פה חבר כנסת". הוא לא אמר למה אפללו לא הגיש תלונה למשטרה על סחיטה.

הנה פרוטוקול מתומצת של עדות אפללו בביהמ"ש בעפולה:

ש: התחייבתם למכור את תחנת הדלק ב-950,000 דולר וכל מה שמעבר שייך לך, נכון?

אפללו: אם זה כתוב סביר להניח שזה ככה. אני עברתי שני אירועים מוחיים וניתוח בראש. אין לי זיכרון סלקטיבי כשנוח לי. יש לי את כל האישורים ולפעמים אני שוכח דברים. מה שאני זוכר אני אומר.

ש: עו"ד קדוש היה איתך או עו"ד דגן?
אפללו: לא זכור לי.
ש: נאוי (ראש עיריית עפולה לשעבר, שטוען שהיה שותפו בנכס – ר.ד.) היה איתך?
אפללו: לא זכור לי.
המשך לקרוא

לא כולם מאבדים את עמוד השדרה כשהם נכנסים לכנסת – המקרה של משה מזרחי

10 במאי 2014
 

לפני כשנה וחצי עבדתי על תחקיר "ישראל היום". חיפשתי בנרות מרואיינים. זו הייתה משימה כמעט בלתי אפשרית. מי רוצה להסתבך עם העיתון הנפוץ במדינה. שמעתי ממקורותיי שמאמרים של מזרחי לעיתון צונזרו, שהוא עזב את מעמדו כבעל טור בעיתון בטריקת דלת. החלטתי לנסות את מזלי. היה לי ברור שמזרחי לא יסכים. הוא כבר היה בתוך הפוליטיקה ועוד לא נולד הפוליטיקאי המשוגע שיתראיין למצלמה נגד עיתון, שלא ירד עליו בכלל (רק שינה את מאמריו). מזרחי הסכים להתראיין. הוא הודה שזה לא חכם מבחינתו, אפילו משוגע, אבל זה מזרחי. הוא התראיין ואמר הכול, כאילו אין מחר. סיכמנו שאעביר לו את הראיון שלו, אחרי שאערוך אותו. העברתי. חששתי שהוא יבקש לשנות, לרכך, לבחור משפט אחר. מילה לא שמעתי ממנו. עד היום.

בקמפיין הבחירות בין שלי יחימוביץ לבוז'י הרצוג, מזרחי תמך בשלי. רוב חברי הכנסת תמכו ביחימוביץ', אבל כול מי שתמך בה, השאיר גשרים פתוחים עם הצד השני. ברור. פוליטיקה.  מזרחי לא רואה בעיניים. הוא פרסם סטטוסים בפייסבוק שהכאיבו לבוז'י במקומות הכי כואבים, שלטון החוק, ריצתו להתחבק עם מי שהתנהגותו לא ראויה לאיש ציבור, ישיבתו בממשלת ברק, הוא יותר מרמז לפרשת העמותות ושתיקתו של הרצוג בה. למיטב ידיעתי, יחימוביץ' אפילו לא ביקשה ממנו את זה. הוא התאבד מרצונו הטוב והחופשי. אם בוז'י ייכנס לממשלת נתניהו, הוא בטח יזכור את זה למזרחי.

מחר תעלה הצעת חוק של מזרחי לועדת שרים לענייני חקיקה. הפעם ראש אגף החקירות לשעבר רוצה להחיל על קק"ל את חוק חופש המידע. אין אף חבר כנסת במפלגת העבודה שהעז לצאת נגד קרן קיימת. יו"ר קרן קיימת, אפי שטנצלר,  בא ממפלגת העבודה. לפני איזה חודש שטנצלר, שכבר ידע על התחקיר, כמובן, לקח את רוב חברי סיעת העבודה לסיור תעמולה, עם תמונות מפרגנות. אפילו אנשים ישרים וראויים כמו איתן כבל המשך לקרוא

השקרים של שלומי לחיאני

8 במאי 2014
 

לפני קצת יותר משש שנים עמד להתפרסם דו״ח מבקר המדינה על שלומי לחיאני. היו עוד גיבורים בדו״ח, אבל לחיאני האפיל על כולם בעיקר בזכות העובדה שאמא שלו מונתה בלי כישורים למנהלת במחלקת הגיל הרך בעירייה. עפר שלח ואני הגשנו אז את ״שישי״. אמרנו למה שלא נלך לראיין את לחיאני על הדו״ח. הטיוטה הייתה כבר בידינו, מישהו אחר עשה בשבילנו את התחקיר, תוך ימים זה עמד להתפרסם, למה לא.

הלכתי לראיין את לחיאני לבד. שלח ולחיאני היו אז בקשרי ידידות, כנראה תוצאה של החברות הקרובה בין לחיאני ליאיר לפיד (חברו של לחיאני). בלילה לפני, אחרי חצות, הגיע אליי טלפון של מישהו מעיריית בת ים. ״רק שתדע שמחליפים עכשיו את השלטים במחלקה של אמא של לחיאני ושמים שלט חדש שתראו שהיא לא מנהלת״.

בבוקר פגשתי את פצצה הכריזמה שנקראת שלומי לחיאני. הוא הפעיל עליי את כל קסמיו, לקח אותי לסיור בעיר, ישבנו ביחד באיזו כיתת בי״ס יסודי, שלומי לקח אותי לאיזה בית קפה חמוד, שאל אותי על עצמי, נתן לי כבוד, צ׳אפחות, מחמאות, עקיצות קטנות, תוך שעה אתה מרגיש שהוא אח שלך.
– ״שלומי, מה אתה אומר שניסע למחלקה בה אמא שלך עובדת?״.
– ״בטח, בכיף״.

הגענו עם צוות הצילום למחלקה המשך לקרוא

נחום ברנע מסיים סלטה מרהיבה לאחור

6 במאי 2014
 

רק לפני קצת יותר משבוע סיפר לנו הכותב הבכיר של "ידיעות אחרונות", בנימה יודעת הכול שמאפיינת אותו, שהדיו בעט של אבו מאזן יבש, שפעם אחר פעם אבו מאזן בורח מהחלטות קשות, כולל בסבב המו"מ הזה. ברנע ידע לספר שבסיבוב הזה נתניהו גילה יותר גמישות מאשר אבו מאזן.

כלל יסודי בעיתונות אומר שאתה צריך לייחס אינפורמציה למקור שהעביר לך אותה. ברנע מעולם לא ראה את עצמו כפוף לכלל הזה ובכך כרה לעצמו את הבור.

באמצע השבוע שעבר ברנע כתב עוד מאמר על התפוצצות המו"מ, אבל הפעם הפוך בתכלית. שוב, בנימה יודעת כול, בלי לייחס, הוא הטיל את מרב האחריות לכשלון על נתניהו וממשלתו, הבנייה בהתנחלויות וחוסר הגמישות בעמדות. ברנע לא ציין שרק כמה ימים לפני כן הוא זרק הכול על אבו מאזן. מן הסתם, אף אחד כבר לא זוכר.

ביום שישי האחרון התברר איך קרה המהפך. ברנע פרסם דברים שאמר לו בכיר אמריקני, נקרא לו לשם הנוחות בלבד 'מרטין'. ובכן, 'מרטין' אמר לברנע (אני מנחש שהוא אמר לו את זה יום לפני המאמר באמצע השבוע וזה מה שהביא את התפנית).

הנה קטע ממה שכתב ברנע ביום שישי:

('מרטין' אומר לו)"לא נכון מה שטענו אצלכם, שאבו מאזן ברח מהחלטות. הוא לא ברח. הוא פשוט נגעל".

ציפי לבני, אמרתי, טענה לאחר הפיצוץ שאבו מאזן לא זז אינץ' אחד מעמדותיו הידועות, בזמן שנתניהו גילה גמישות. "נכון שנתניהו זז", אמרו ('מרטין'). "אבל הוא לא זז יותר מאינץ' ואנחנו היינו צריכים להשקיע בזה מאמץ אדיר. כשניסינו להזיז את אבו מאזן, לא הצלחנו. כמו שאמרנו, הוא נסגר, ננעל. עשיתי המון ויתורים, הוא אמר."

אילו ויתורים, שאלתי.

"הוא הסכים למדינה מפורזת, הוא הסכים להתוות את הגבול כך ש – 80 אחוזים מהמתנחלים יהיו בשטח ישראל, הוא הסכים שישראל תמשיך להחזיק בשטחי ביטחון (הכוונה בעיקר לבקעת הירדן – נ"ב) במשך חמש שנים, אחר כך תחליף אותה ארה"ב…הוא הסכים גם שהשכונות היהודיות במזרח ירושלים יישארו בריבונות ישראל והסכים שהשיבה של פלסטינים לישראל תהיה תלויה ברצונה של ממשלת ישראל. ישראל לא תוצף בפליטים, התחייב"

כמה הערות:

1. ברנע כותב ש'מרטין' אומר לו: לא נכון מה שטענו אצלכם. מי טען? סבתא שלי? ברנע טען. למה הוא לא מזכיר את זה לקוראיו? מתעמת עם טענת 'מרטין'? המשך לקרוא

למה אורי אריאל תומך כל כך בקק"ל פתאום? חשיפת הכספים שמעבירה קק"ל ליש"ע

4 במאי 2014
 

ממש לא מזמן נחשב אורי אריאל, שר השיכון, לאויב המושבע של קרן קיימת לישראל. אחרי כניסתו לתפקיד הוא הדיח את ראשי קק"ל ממועצת מקרקעי ישראל.  מקורביו דיברו על כך שאם קק"ל לא תעביר מקופתה השמנה איזה מיליארד שקל לטובת 'הסרת חסמים', אז המדינה עשויה לפעול כדי לבטל את הטבות המס הנדיבות מהן נהנית קק"ל (סיפור גדול בפני עצמו). מנכ"ל משרדו, שלמה בן אליהו, בכלל נחשב למילה מגונה במסדרונות קק"ל, עד כדי כך שהקרן לא העבירה לו את שכר הטרחה שלו על השתתפותו באיזה צוות בדיקה, שהם מינו לפני שהוא הפך למנכ"ל משרד השיכון.

ופתאום, אורי אריאל הוא המגן הגדול ביותר של קק"ל. לפחות מפני מבקר המדינה. איך זה קרה? יכול אריאל לטעון – כן, היו לי טענות כלפי קק"ל (דוברו של אריאל אמר לי אחרי פרסום התחקיר על הקרן ב"מקור" שהשר ביקש לשריין לו שעות בלו"ז לראות את התחקיר), אבל זה לא אומר שצריך חלילה להכניס לשם את קלגסי משרד מבקר המדינה. מה הם עלולים חלילה לגלות?

אני לא רוצה לטעון שאריאל טוען מה שהוא טוען כי קק"ל היא זרוע חשאית, שמשקיעה הרבה כסף בשטחים, שומו שמיים, לא, אין קשר, אבל קק"ל שמה הרבה כסף בשטחים. לא צריך אישור ועדת כספים, יריב אופנהיימר לא מנדנד והתקשורת לא כותבת על זה. מספיק טלפון אחד לשטנצלר (יו"ר קק"ל) ויהיה בסדר.

אני מצרף כאן מסמך פנימי המשך לקרוא

יום ראשון – ועדת השרים לחקיקה דנה בקק"ל

1 במאי 2014
 

אז האם הפוליטיקאים יעזו לפגוע בקופה הקטנה שלהם? האם יהיו אמיצים דיים כדי להפנות את הגב למיטיביהם, אפי שטנצלר ואלי אפללו? ראשי קק"ל שפכו כסף כמו משוגעים בחודשים האחרונים על יעדים הקרובים לליבם של הפוליטיקאים. הליכוד קיבל, ישראל ביתנו קיבלו, הבית היהודי קיבלו (בני עקיבא ועוד). מה הסיכוי שהם יצביעו בעד הצעתה של שרת המשפטים ציפי לבני ביום ראשון ויכפיפו את קק"ל למבקר המדינה? מכמות החומרים שמגיעה אליי, מבקר המדינה יוכל לכתוב ספר על הארגון הזה, לא דו"ח.

לא צריך לתלות תקוות גדולות בישיבה ביום ראשון. ראשית, קק"ל כידוע ערוכה טוב ללחוץ על פוליטיקאים. היא משלמת ביד נדיבה ללוביסטים (עליזה גורן ותומר עמיר), יש הרבה עורכי דין, שמקורבים למערכת הפוליטית, שמקבלים ממנה המון כסף, בקיצור, יש המון מנופי לחץ. אז  אומנם "יש עתיד" קצת התרככו, בכל זאת הם לא חלק מהחגיגה ואולי יתמכו בהצעת החוק, אבל כנראה שעכשיו אורי אריאל, שר השיכון, עד לא מזמן המתנגד הגדול ביותר למה שקורה בקק"ל, כנראה שהוא שינה צד. אולי זה בגלל המו"מ הלא נגמר שבו הוא מנסה לקחת מקק"ל מיליארד וחצי שקלים ל"הסרת חסמים", אולי סיבות אחרות, אבל אריאל כבר לא ממש בצד השני. המשך לקרוא

עמוד 10 מתוך 15« להתחלה...89101112...לסוף »