ארכיון שנת: 2015

לא תאמינו במה דרעי התעסק ביומו הראשון כשר כלכלה – בחופש מידע (או שלא)

10 ביוני 2015
 

לפני כמה ימים התקשר אחד מאנשיו של אריה דרעי. רצה קרדיט. ראית איך שינינו את המדיניות בנושא פרסום של רשימת העסקים שיש להם היתר לעבוד בשבת? רק אתמול שמע השר על הנושא הזה והוא מיד הורה לפרסם אותו, הוא הסביר לי. האמת, הוסיף האיש המכובד, אף אחד מפקידי המשרד בכלל לא הבין למה לא מסרו את זה עד עכשיו. בטח, למה לא לפרסם? אולי תפרגן פעם, שאל אותי האיש?
את התשובה שלי אני אצנזר מהפוסט הזה. היא לא הייתה דיפלומטית. מה הסיפור?

במהלך תקופת כהונתו של נפתלי בנט כשר הכלכלה התנהל ויכוח ממושך סביב הסוגיה הרת הגורל. התנועה לחופש המידע (וגם חברי כנסת כמו תמר זנדברג) ביקשו לדעת מי העסקים המאושרים שקיבלו היתר עבודה בשבת. תהפכו את העולם שש פעמים מצד לצד ולא תמצאו נימוק אחד הגיוני למה לא למסור את זה. משרד הכלכלה של בנט לא רצה. אלוהים יודע למה.
התחילו לעכב את התשובות, לגרור רגליים, מלמלו משהו על סודות מסחריים – עסק שעובד בשבת בטח שומר על כך בסוד, הגיוני – אחר כך אמרו שהם צריכים לשאול את כל העסקים שעובדים בשבת מה עמדתם בנושא חשיפת הנושא הסופר סודי. בסוף נמאס לתנועה. לפני שבעה חודשים הוגשה עתירה לחייב את המשרד לחשוף את סודות הגרעין הנוראיים. שוב החלה גרירת רגליים, הפרקליטות בשם משרד הכלכלה, מסרה כבר בינואר השנה שהמועד להגשת התגובה "נשמט בטעות מהיומן" – קורה לכולם – ושהם עומדים למסור את החומר המבוקש. איכשהו, לא הסתייע. לא מסרו.
הגיע חודש מאי. לא סתם מאי, 18 במאי, כ – 48 שעות אחרי שהושבעה ממשלת נתניהו, 24 שעות אחרי שאריה דרעי נכנס למשרד הכלכלה. מעשה שטן, בדיוק במועד הזה היה אמור להתקיים דיון בבימ"ש על הנושא. לקראת הדיון כתבה לנו מיכל שלם, פרקליטה מפרקליטות מחוז ירושלים אזרחי – "השר החדש מעוניין לבחון את הנושא לאור העובדה שרבים מבעלי ההיתר לא השיבו לפניית המשרד בנושא…גם אם יתקיים דיון בתיק, לא תהיה לי עמדה למסור כך שממילא נראה שאין טעם בקיומו של הדיון".
וואו.
דרעי נכנס למשרד וביומו הראשון בעבודה, מדהים, הוא כבר טיפל, מכל העניינים בעולם, בעניין פרסום היתרי עבודה בשבת. לא סתם טיפל, כבר יש לו מחשבות חדשות. לא ייאמן. איזה שר יעיל. אבל רגע, לא אמר האיש של דרעי שרק אתמול, שלושה שבועות אחרי הדיון ההוא, השר שמע על זה? המשך לקרוא

למה בני למה?

31 במאי 2015
 

לא, לא בקנטרנות, לא בעוקצנות, באמת לא מצליח להבין. למה אדם עם כבוד, עם דרך, לא צעיר, צריך לעבור השפלות כאלה? יכול להיות שהיו בו כל השנים הללו נטיות מזוכיסטיות ואנחנו לא ידענו? אם היה מדובר במישהו אחר, היינו אומרים – הוא רודף שררה המשך לקרוא

"הרצוג" אכן מוכיח שבוז'י לא מתאים להיות מועמד לראשות ממשלה, אבל לתפקיד אחר?

26 במאי 2015
 

אני הראשון להסכים. ל'יועצים האסטרטגיים' למיניהם אין את ההשפעה שהם מייחסים לעצמם. מעמדם נבנה על סיפורי אגדות ובעיקר על חוסר הבטחון של המועמדים. אין סיבה לשלם לספי שקד, האסטרטג של ש"ס, סכום מטורף של 750 אלף שקלים לחודשיים וחצי. אני די המום מזה שהשטח של ש"ס לא התקומם קשות על כך שבתקופה בה היו"ר הכניס את המפלגה לגרעונות מטורפים והוציא סכומים בלתי נתפסים למפלגה של שבעה מנדטים, שילמו סכום מופרך כל כך, אבל כנראה שזה לא זמן לריב עם אריה דרעי, בדיוק שעומדת למרגלותיו אימפריה של מינויים וחוזים. באותה נשימה, אם משה קלוגהפט, האסטרטג של "הבית היהודי", באמת קיבל המשך לקרוא

כתב הגנה על שניים מאנשי נתניהו (בתקווה שזה לא יפגע בהם)

20 במאי 2015
 

אביחי מנדלבליט – אני לא חושב שמזכיר ממשלה יכול להפוך ישר ליועץ משפטי לממשלה. נשמע לי הזוי שבן אדם שהיה איש של נתניהו, כפוף לו, יצטרך ביום אחד להפוך את עורו ולעמוד מולו כיועץ משפטי.

יחד עם זאת, מה שנעשה למנדלבליט בסיפור של החקירה הפלילית נגדו זה טירוף. דוגמא נוראית לכמה עוול יכולות לגרום רשויות החוק לאדם ולאיזו רמה של שיגעון הגיע סיפור הרפז הבלתי נגמר. חטאו של מנדלבליט מסתכם בכך שבהיותו הפרקליט הצבאי הראשי, לא דיווח מידית ליועץ המשפטי לממשלה על כך ששמע מהרמטכ"ל אשכנזי, שמסמך הרפז נמצא בחזקתו. הוא אפילו הסתיר אקטיבית את העובדה הזאת מעוזרו של היועהמ"ש, רז ניזרי, בדיוק כשהפרקליטות הכינה בקשה לביהמ"ש לחייב את ערוץ 2 למסור את המסמך. ייתכן שזה לא בסדר, אולי מנדלבליט טעה כשרצה 'לישון לילה' לפני שהוא מייעץ לרמטכ"ל מה לעשות (יש גם תיאוריה שהוא בכלל כבול בחיסיון לקוח כלפי הרמטכ"ל, אבל בוא נתעלם ממנה לצורך הדיון), אבל איך זה מגיע לחקירה פלילית? איך מפה מגיעים לעשרות שעות של חקירה באזהרה? אין מילים לתאר את גודל העוול שנעשה פה. עכשיו כבר סוגרים את התיק סוף סוף, אחרי שעינו את האיש היטב, אבל עדיין מישהו בפרקליטות לא מוכן לרדת מהאקליפטוס ורוצה שהתיק ייסגר מ'חוסר ראיות' ולא מ'חוסר אשמה'. סגירת תיק בעילה של חוסר ראיות, מבחינת מנדלבליט, חוסמת אותו לכל תפקיד שיפוטי בכיר, שופט או יועץ משפטי. זה המקום להזכיר שהתיק הלא ממש דל בראיות נגד השופט העליון יורם דנציגר נסגר באופן די מסריח מחוסר אשמה. אם דנציגר קיבל חוסר אשמה, למנדלבליט מגיע צל"ש הפרקליטות ואם ארגון הפרקליטים רוצה להבין למה כל כך צריך שהילה גרסטל, נציבת הביקורת על הפרקליטות, תשב להם על הזנב, אז ההתנהלות סביב התיק הבלתי נגמר הזה היא דוגמא טובה.

שלמה (מומו) פילבר – פילבר שימש ע המשך לקרוא

מצעד האומללים

17 במאי 2015
 

אופיר אקוניס – כשהשר ללא תיק החדש עבד בעבר כיועץ התקשורת של יו״ר האופוזיציה, בנימין נתניהו, הוא נאלץ לשמוע שוב ושוב איך הבוס מראיין בלי בושה מועמדים להחליף אותו. חודשים על חודשים. אחרי ז המשך לקרוא

אפילו אני לא דמיינתי את עומק הריקבון – המקרה של יעקב בורובסקי

14 במאי 2015
 

יעקב בורובסקי הוא איש רקוב, שרק בגלל לא מעט מזל ואמביציית היתר שלו ניצלנו ממינוי שלו למפכ"ל המשטרה או בחירה כראש עיריית חיפה. אני יודע את זה מזמן. שמעתי את זה כבר מצחי הנגבי, בעת שהיה שר לבטחון פנים ומינה את משה קראדי למפכ"ל המשטרה. למה לא בורובסקי, שאלתי אותו. בורובסקי היה אז ניצב ותיק, מפקד המחוז הצפוני, עם קשרים טובים בתקשורת.

התחילו לפנות אליי כל מיני חברי מרכז ליכוד עם השם שלו ועם כל מיני הצעות, אז ירדתי ממנו, ענה הנגבי. שנים מאוחר יותר פרסמה איילה חסון איזה סוג של הצעות בורובסקי לכאורה העביר לבכירי הליכוד, כדי שימנו אותו למפכ"ל. נפתחה חקירת משטרה, שהסתיימה בלי כתב אישום אבל עם מכתב מהדהד של פרקליט המדינה, שאחריו היינו אמורים לטמון את בורובסקי במגירת המושחתים, אלו שלא מכניסים לאולפן טלוויזיה, אלא אם הם באים ללמד על שחיתות (במקום זאת, עוד ניתן לראות אותו מפציע פה ושם ללמד אותנו על שלטון החוק).

הנה תמצית הידיעה ב – YNET על מכתב הסגירה שכתב פרקליט המדינה לתיק ההוא:

תיק החקירה נגד ניצב בדימוס בורובסקי נסגר, אך בורובסקי עצמו לא יכול לרשום ניצחון. במסמך שהגיע לידי ynet, כותב פרקליט המדינה מילים קשות על בורובסקי ש"התרועע עם גורמים פוליטיים לקידום עניינו האישי". עוד מתברר כי עמרי שרון הודה בחקירתו: "אמרו לי שבורובסקי יעזור בחקירות נגדי ונגד אבי"

מאוחר יותר רצה בורובסקי לנצל את קשריו עם בנימין נתניהו כדי לקבל מינוי לתפקיד יו"ר רשות השידור. גידי וייץ ורויטל חובל חשפו ב"הארץ" איך המינוי הזה נמנע:

יעקב בורובסקי היה המועמד המועדף על נתניהו לתפקיד יו”ר רשות השידור. הוא התקשר לוינשטיין, אמר לו כי בורובסקי הוא איש מצוין וביקש את ברכת הדרך. וינשטיין קיבל מהפרקליטות את סיכום החקירה הפלילית שהתנהלה נגד בורובסקי, בחשד לכך שבשבתו כניצב במשטרה הוא הפעיל אנשי מרכז ליכוד כדי שיקדמו אותו לתפקיד המפכ”ל. בסיום הבדיקה התקשר וינשטיין לנתניהו ואמר: “על המינוי הזה לא תהא תפארתך. התיק נגד בורובסקי נסגר מחוסר ראיות, אך כפסע עמד בינו לבין כתב אישום, אל תמנה אותו”. נתניהו ניסה להתווכח, ובסוף נפרד מהרעיון.

ובכן, זה לא חדש לי שבורובסקי והתנהלות תקינה הם לא ממש מושגים נרדפים, אבל אפילו אני לא דמיינתי המשך לקרוא

מה בין שביתת הפרקליטים לבריחתו של ארדן מתיק המשפטים

3 במאי 2015
 

ארבע שנים לקח להקים איזשהו גוף שיבקר את הפרקליטות. תקלות וטעויות בשורה של תיקים גדולים לא שכנעו את פרקליט המדינה, משה לדור, שעמד על הרגליים האחוריות. היועץ המשפטי לממשלה, יהודה ויינשטיין דחף ודחף. בסוף התגבש יצור כלאיים, לא רצו להעביר אותו בחקיקה, מי יודע מה הפוליטיקאים המשוגעים יכניסו לחוק, אז הוחלט שהנציבות החדשה תוקם בהחלטה מנהלית של שרת המשפטים (ותומכת נלהבת בעניין), ציפי לבני. כשהתהליך האינסופי עמד להסתיים נכנס פרקליט המדינה לדור לחדרה של שרת המשפטים.
א המשך לקרוא

חשיפה המסמך המלא והמדהים של המנצחים האמיתיים בבחירות -יהדות התורה (לתשומת לב לפיד וכחלון)

28 באפריל 2015
 

יש תיזה מעניינת, ששמעתי מאחד השחקנים הפוליטיים לפיה בקרוב כבר לא ניתן יהיה בכלל להרכיב ממשלה בישראל. פעם מפלגה עם שישה מנדטים הייתה באה למו"מ הקואליציוני ליומיים של שיחות. מקבלים 2 תיקים, עוד דרישה בנושאי מהות, דנים קצת בכיוון הכללי של הממשלה, דואגים שלא תיקח יוזמות בעייתיות, מבחינת אותה מפלגה ויאללה, לעבודה. היום "הבית היהודי" הגישה 39 דרישות ואחר כך העבירה דרישות נוספות. "ישראל ביתנו" רוצה חצי עולם עם שישה מנדטים. כחלון מפרק משרדים ומקים ועדות עם העשרה מנדטים שלו ועל כולם מתעלה בענק יהדות התורה. היא הגישה מסמך של למעלה מ – 70 דרישות, אליו מתלווים נספחים על נספחים, טיוטות של הצעות חוק בשלות להגשה וכמובן, דד ליינים. מפלגת השישה מנדטים קובעת למפלגת השלטון שעליה להעביר לפחות כ 15 חוקים ועל חלקם נכתב "מיד עם כינון הממשלה ולא יאוחר משלושה חודשים לאחר כינונה". אתמול במהדורה פרסמתי את המסמך. הרבה מהדרישות כבר התקבלו על ידי הליכוד. פה אני רוצה לתת כמות הרבה יותר גדולה מהמסמך, רק שיובן מה רמת החמדנות של ראשי יהדות התורה.

המסמך מתחיל בכופתאות. יהדות התורה דורשת את תיק הבריאות, ועדת הכספים, סגן שר במשרד החינוך ואת ועדת הפנים, שש"ס הייתה בטוחה שהאחים האשכנזיים שומרים לה

סעיף 9 – לא יועלה אחוז החסימה.

סעיף 10. הממשלה תפעל לאפשר בחוק מינוי סגן שר שאינו חבר כנסת. זה מנוגד לכל השיטה הנוהגת, אבל כנראה שגם ביהדות התורה רוצים לעשות 'חוק נורבגי' ומכיוון שהם לא לוקחים תפקידי שרים אז למה לא לשנות את השיטה.

סעיף 13. מתוך הכרה בערך לימוד התורה תפעל הממשלה לשמירת מעמדם של תלמידי הישיבות שתורתם אומנותם (חוק הגיוס)

סעיף 14. יישמר הסטטוס קוו בנושאי דת ומדינה ובמיוחד הממשלה תפעל לתקן את אשר פגעו בשנתיים האחרונות (הצורר לפיד). במידה ותהיה פגיעה בנושאים אלה הממשלה תפעל לתיקון הפגיעה ולא תחול רציפות על חוקים אלו.

סעיף 15. לא תקודם ולא תאושר חקיקה פרטית אשר יש בה משום פגיעה בסטטוס קוו בנושאי דת (לגיטימי)

סעיף 21. תכובד רצונה של המשפחה המעוניינת לקבור את יקירה בקבורת שדה לקבל חלקת קבורה בדומה לזכות הקבורה הניתנת לכלל אזרחי ישראל (טירוף. מישהו סיפר להם שיש עודף קרקעות לקבורה בארץ?). השר לשרותי דת יתקין תקנות בהתאם לעיקרון זה.

סעיף 23. החלטת הממשלה בענייני גיור 2147/33 תשונה כמפורט במכתבו של הראשון לציון הרב עמאר, המצורף להסכם זה (מתה יוזמת אלעזר שטרן)

סעיף 27. הממשלה תביא חוק על פיו בתי הדין הרבניים יוסמכו לדון בענייני ממונות כאשר הצדדים הנוגעים בדבר הסכימו לכך (למיטב זכרוני ,זה ניסיון למחוק פסיקת בית משפט בעניין הזה שאסרה על דיונים כספיים בפורום הבעייתי של בתי דין רבניים)

סעיף 28. הממשלה תביא חוק לביטול סעיף 2א לפקודת הנישואין והגירושין (רישום). יחויב כל רושם נישואין לרשום אך ורק בלשכת הרבנות ולא במקום אחר (ניסיון להרוג את ההחלטה שרבני צהר יכולים לרשום לנישואין, החלטה שנועדה לאפשר חבל הצלה לזוגות שהרבנות נוקשה מדי איתם. לכאורה, "הבית היהודי" מתנגד לסעיף הזה, אבל זה רק לכאורה כי עד עכשיו המאבקים שלהם במו"מ הקואליציוני הסתיימו בזה שדרעי מחזיק בתיק הדתות)

סעיף 29. הממשלה תפעל לתיקון סעיף 3(א) לחוק איסור הונאה בכשרות על מנת שלא ישונה המצב שנהג עד היום. לצורך כך תגיש הממשלה תיקון חקיקה בתאום עם הרבנות הראשית לישראל. (אם אני מבין נכון – לא בטוח – הם מנסים לעצור את הניסיון של בתי עסק למכור אוכל כשר ולקבל תעודת כשרות, גם אם הם פתוחים בשבת)

סעיף 31. הצעות חוק, החלטות ממשלה והחלטות מנהליות שעניינם, בין היתר, נושאי דת והלכה יועברו לעיון הרבנים הראשיים לחוות דעתם כמקובל מול משרדי הממשלה (וואלה? אבל למשרדי ממשלה יש שר ולרבנות יש שר דתות, למה צריך להעביר להם כל החלטה כזאת?)

סעיף 33. יישמרו עצמאותו, מעמדו הייחודי ותקציבו היחסי של החינוך החרדי על כל סוגיו במערכת החינוך הכללית, לרבות לעניין שעות תמרוץ וטיפוח כפי שתוקצב בשנת 2012 (לפני הגעת הצורר) וזאת אף במידה ויחול שינוי ארגוני, מבני או תוכני במערכת החינוך הכללית (מה זה עניינינו מה אתם עושים עם הכסף שלכם? אנחנו משוריינים). אם תהיה פגיעה כאמור, תפעל הממשלה לתיקון הפגיעה, בין אם בחקיקה ובין אם בדרך אחרת והכול לפי העניין והצורך.

סעיף 34. הממשלה תפעל להסדיר את מעמדו של החינוך החרדי על כל סוגיו וגילאיו בחוק ייעודי (עוד חוק. הקואליציה תצטרך לעבוד רק בהעברת חוקים ליהדות התורה. כנראה שהם ניצחו בבחירות). במידה ועד חקיקת החוק האמור תהיה פגיעה במצב הקיים במערכת החינוך החרדי או בחלקה, הממשלה תפעל לתיקון הפגיעה.

סעיף 36. תוך 3 חודשים מיום הקמת הממשלה (שימו לב לסעיף הזה) ייקבע נוהל מחייב ולפיו לא תבוצע חסימה לתמיכה או תקציב מוסד חינוך מבלי שיתקיים שימוע אשר במהלכו תינתן האפשרות לבדוק האם ניתן לגבות את ההחזרים מהמוסד החייב תוך כדי המשך מתן התמיכה בהפחתה הדרגתית עד לקבלת מלוא ההחזר מטעם המוסד אולם אם הגורמים המקצועיים באו לכלל מסקנה שונה לא תבוצע חסימה מקצועית אלא באישור המנכ"ל (בעברית יותר פשוטה – אם הביקורת של המדינה, באמצעות החשב הכללי, גילתה שישיבה מסויימת מרמה את המדינה ולמשל 40% מתלמידיה לא נמצאו פעמיים בכיתות בעת ביקורת פתע, אז אי אפשר יהיה כמו היום להפסיק את התמיכה בה, יצטרכו לשבת למו"מ איתה ולהמשיך את התמיכה בינתיים, בזמן שפורסים לה את הקנס. ככה מדינה מתנהגת תמיד עם מי שמפר את החוקים, לא?) המשך לקרוא

המאבק הפתטי על תיק ההסברה, שקרוי בטעות תיק החוץ, הוכרע

26 באפריל 2015
 
בשעת לילה מאוחרת, הודיע נפתלי בנט על כניעתו. מי שהכריע את נתניהו במו"מ הקואליציוני הקודם, נאלץ להניף דגל לבן ולקחת את התיק בו לא רצה בשום פנים ואופן. עכשיו מתברר כי "התאהב" בו בכלל ואנחנו לא ידענו. מה שהכי מדהים במאבק לחיים או למוות שהוא ניהל עד אתמול ב – 23:00 סביב תיק החוץ זה שהגלדיאטורים שנאבקו לא שילמו שום מחיר ציבורי. נפתלי בנט ואביגדור ליברמן דחקו הצידה כל ערך ראוי לטובת האגו הפרטי שלהם ואף אחד לא אמר כלום. לא מפחדנות. מסתבר שכבר אין לנו ציפיות מהם. זה ברור לנו שהם ירמו אותנו בקמפיין הבחירות, ידברו על נושאים מסויימים ואחרי הבחירות ידרשו דברים אחרים בכלל. ברור. מה חשבתם? מה ציפיתם? הם פוליטיקאים.
תיק החוץ הוא כבר מזמן לא תיק חשוב. מעמדו כאחד משלושת התיקים הבכירים הוא קשקוש גמור. תיקי החינוך, האנרגיה והמים, המשפטים ואפילו התקשורת חשובים ממנו. שר החוץ, במתכונת המודרנית שלו, ממלא לוח זמנים גדוש עד להתפקע. נסיעות, קוקטיילים, רק בדבר אחד הוא כמעט לא מתעסק. בעניינים הבוערים של מדיניות החוץ. הנושא האיראני אצל ראש הממשלה, שר הבטחון והמוסד. אפילו שטייניץ מקבל שם איזו נגיעה. שר החוץ? לא קשור. המו״מ עם הרשות הפלשתינאית, כשהיה דבר כזה, נוהל על ידי ראש הממשלה ושרת המשפטים. התיק של (החרבת) היחסים עם ארה״ב מנוהל על ידי ראש הממשלה. שר החוץ הוא בקושי שר הסברה משודרג. הוא מקבל את הטייטל היוקרתי כשהוא מתראיין בסי אן אן ופחות או יותר זהו. סליחה, הוא גם יכול להתעסק בנזיפה באומות העולם הצבועות – דנמרק ושבדיה ודרום אפריקה, כולם צבועים, עם כולם עוד אפשר להרוס את היחסים.

המשך לקרוא

כן, בוז'י רוצה, גם שלי לא ממש מתנגדת, אבל שניהם לא אהוד ברק (במובן החיובי של ההשוואה)

19 באפריל 2015
 
העובדות הפוליטיות, שלא כהרגלן, עשויות מברזל. אף אחד לא החליף שלטון, כשהוא בא מתוך הממשלה. מנחם בגין, יצחק רבין, בנימין נתניהו אהוד ברק ואריאל שרון כולם כבשו את השלטון מתוך האופוזיציה. נתניהו יכול היה להיות שר בטחון של אולמרט, למרות שעמד בראש סיעה של 12 מנדטיםה אבל ויתר וכבש מאוחר יותר את השלטון.
ומה גורלם של אלו ש״נכנסו פנימה כדי להשפיע״? באחת הם הופכים מכוח פוליטי עצמאי לחוליות תלותיות, מתנדנדות ברוח. ברק נכנס פנימה ב 2009 והפך מפוליטיקאי בעמדת חולשה לפוליטיקאי, שלא יכול לעבור את אחוז החסימה. לבני נכנסה ב 2013 והפכה מפוליטיקאית מאכזבת למי שלא יכולה להוביל יותר שום דבר. פואד, פרס, מופז, כל מי שנכנס תחת נתניהו, התאדה פוליטית.
בוז׳י הרצוג מכיר את זה טוב, כמובן. אפשר להבין למה הוא מתעלם מהלקח הפוליטי ורוצה להיכנס. מי כמוהו יודע שרק בנס הוא היה מועמד ריאלי לראשות ממשלה והוא, מן הסתם, מעריך בצדק שהנס הזה לא יקרה פעמיים. מבחינתו, עדיף לעשות אקזיט עכשיו ולהיות שר חוץ.

המשך לקרוא