גלנט והקרקעות: קמפיין מוגזם

מאת  | 19 בינואר 2011
 

כמה הערות מקדימות:

1. אני חשבתי שהרעיון למנות את גלנט לא נכון. מהיכרותי עם פועלו כאלוף פיקוד דרום ומזכיר צבאי לראש הממשלה, הוא הטיל עליי סוג של פחד, פחד מדורסנותו והאמביציה שלו, שלעתים גורמת לו ללכת רחוק מדי. לטעמי.

2. גם אני החמצתי את הסיפור הזה. ניסו לעניין אותי בו מספר פעמים. חשבתי שהסיפור כבר מת, נגמר, לא נכנסתי אליו וזו הייתה טעות.

3. אם גלנט עבר עבירות תכנון ובנייה, זה לא בסדר, צריך להעמיד אותו לדין, כמובן.

עכשיו, למסקנה: מה שעושים עכשין לאלוף גלנט נראה לי כמו סיכול ממוקד, קמפיין מוגזם ולא צודק לסיכול מינויו, שחלקו מונע מהסיבות הנכונות (רצון שרמטכ"ל יהיה נקי לחלוטין) וחלקו מסיבות אחרות לחלוטין (קירבה לאשכנזי, עויינות אישית לגלנט).

מה שמנסים לעשות לגלנט, זה לקבוע סטנדרט מוסרי חדש, שלא היה קיים עד היום. על גבו לבנות משהו חדש. יכול להיות שזה מוצדק לחפש סטנדרט כזה בבעלי תפקידים ברמה הזאת, אבל צריך להבין שזה מה שעושים ויש לזה השלכות מאוד משמעותיות.

בוא ניזכר על מה מדובר – תחקיר עיתונאי (סחתיין לקלמן ליבסקינד), שחשף לכאורה עבירות תכנון ובנייה, אולי גם דיווח לא מדויק. אין כתב אישום, אין הרשעה, אין חקירה, הכל בשלב מאוד ראשוני. על זה לסכל מינוי של רמטכ"ל? 

בוא ניזכר בכמה פרשיות:

1. שר הביטחון שלנו מכהן עם מעורבות לכאורה בהעסקת עובד זר ללא היתר. הוא זורק את זה על אישתו, אבל זה קצת דחוק. יש נגדו גם בדיקה של מבקר המדינה על העברת חברות לבנותיו. בדיקה לא פחות מטרידה על פניה מסיפור הקרקעות של גלנט.

2. שר החוץ מכהן עם הרשעה בתקיפת ילד וחקירה ארוכת ימים ומאוד מטרידה על הלבנת הון ואולי גם שוחד.

3. ראש הממשלה אולמרט כיהן שנים תחת חקירה מטרידה.

4. המשנה לראש הממשלה רמון כיהן עם הרשעה במעשה מגונה.

5. היועץ המשפטי לממשלה מעורב, כנראה, בהעסקת עובד זר ללא היתר. הוא לא נבחר ציבור, כמו בדוגמאות הקודמות וממונה על אכיפת החוק, לא על צה"ל.

יש עוד דוגמאות רבות, אפילו בצה"ל, של חשדות מטרידים ותחקירים עיתונאיים נגד קצינים. בעבר זה לא הוביל להדחה. אלוף פיקוד מרכז, למשל, יאיר נווה, שהיום מדברים בו כרמטכ"ל זמני, עד שיוסדר עניין גלנט, היה מעורב בחיסולים, שלכאורה נגדו את החוק הבינלאומי ופסיקת בג"צ (על פי תחקיר של אורי בלאו). זה פחות גרוע מהשתלטות לא חוקית על קרקעות?

גלנט עושה טעות גדולה, בעיניי, שהוא לא מציג גירסה משלו בעניין. גם גירסה של "טעיתי, אני מצטער ומוכן לשלם את המחיר", היא גירסה. כבוד השופט טירקל גם נושא באחריות לא קטנה להסתבכות. אם היה בודק כמו שצריך את העניין, זה כבר היה מאחורינו.

ועכשיו למסר ההרתעתי. גם לי קוסמת המחשבה שהמח"ט יראה מה מצופהה מרמטכ"ל  ולא יעז. שני תתי אלופים הודחו מצה"ל על שקרים. רק צריך להבין את המשמעות של יצירת סטנדרט כזה – איבוד אנשים טובים וכן את העובדה שמסר הרתעתי עובר במקרה הזה, גם אם גלנט ימונה לתפקיד. אף מח"ט, שחושב לפלוש לקרקעות לא ירצה לעבור את מה שגלנט עובר.

גם במקרה של תמיר ופארס, חשבתי שמדובר ביצירת סטנדרט מוסרי מחמיר מדי. בין לעבור לסדר היום, להדחת תת אלוף עתיר זכויות מהצבא, יש סקאלה שלמה. אפשר לנזוף, להקפיא קידום, אפשר לעשות כל מיני דברים, אבל צריך לזכור שלא סתם אף אחד בתקשורת לא עשה פולו אפ לליבסקינד, תקופה ארוכה אחרי פרסום התחקיר. רובנו חשבנו, שזה סיפור טוב, תחקיר חזק, אבל שזה לא אמור למנוע מאלוף לכהן. מותר לנו לשנות את דעתנו, אבל צריך לפחות להסביר למה שינינו.

תגובות

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.