אל גז'ירה תוקפים באופן מוטה את הרש"פ, אבל למה אנחנו מצטרפים?

מאת  | 26 בינואר 2011
 

קראתי את המסמכים שאל ג'זירה פרסמו באתר האינטנרט באנגלית שלהם. השתכנעתי שהם באמת עשו עוול לרשות הפלשתינית. עוול קשה. עוד יותר מעצבן, הקו שהם לקחו, אומץ על ידי רוב כלי התקשורת הישראליים, לא מתוך רצון לתקוף את הרש"פ. סתם שטחיות וחוסר בדיקה.

הנה כמה מהכותרות שפורסמו:

1. הפלשתינים ויתרו בירושלים – שטויות. הפלשתינים כבר בקמפ דייויד הסכימו שהשכונות היהודיות במזרח ירושלים, יישארו בריבונות ישראלית. אתם יכולים לקראו את זה בעשרה ספרים שונים על המו"מ. אז לא ייחסנו לויתור כזו משמעות. ההיפך. אמרנו שהפלשתינים הציגו עמדות נוקשות מדי. קלינטון הטיל בפומבי את האשמה לכשלון הועידה, על ערפאת. נכון, אבו עלא, כשנתן את הויתור הזה ללבני, הציג אותו כאילו זה בא לראשונה. בקמפ דייויד לא הסכמנו לזה, אמר שועל המו"מ, אבל הם כן הסכימו ולבני בוודאי ידעה את זה. שום דבר חדש. הפלשתינים תמיד תבעו את מזרח ירושלים להם, כבירת המדינה הפלשתינית והם המשיכו לתבוע את זה. הם תבעו את העיר העתיקה עבורם, תוך ויתור על הרובע היהודי וחלק מהרובע הארמני. הם המשיכו להציג את אותה עמדה גם במו"מ עם לבני. שום דבר חדש. אם כבר אפשר להאשים את הרש"פ במשהו, זה בשעמום. אותן עמדות כל השנים. לא כמונו, הישראלים, שכל מו"מ הולכים קצת קדימה…

2. הפלשתינים ויתרו בסוגיית הפליטים – עוד שטות מוחלטת. קראתי בעיון את המסמכים שפורסמו. בכמה מקומות נמסר שגורמים שונים ברשות חושבים שעמדת אבו מאזן היא גמישה מדי, רכה מדי. מה העמדה? העמדה היחידה עליה נמסר היא שאבו מאזן דרש קליטה של 100 אלף פליטים פלשתיניים בישראל במשך 10 שנים, בעוד אולמרט הציע 5,000 פליטים במשך 5 שנים. שוב, העמדה הפלשתינית קונסיסטנטית עם מה שערפאת דרש בשעתו. במו"מ בטאבה, הנחה ערפאת את נביל שעת, שניהל את המו"מ, להשיג לו מספר של 6 ספרות, כלומר 100 אלף. שום ויתור ושום נעליים. אותה עמדה כל הזמן. ייתכן שמנהיגי המו"מ הפלשתיניים לא מספרים לעמם מה הם הציעו, אבל זה התפרסם כל כך הרבה פעמים בכל כך הרבה מקומות שלהתייחס אל זה כחידוש, זה טירוף.

3. הפלשתינים שיתפו פעולה עם ישראל בחיסול מבוקשים – עוד סילוף בוטה. יכול להיות שהם שיתפו פעולה, אבל המסמכים שפורסמו ממש לא מוכיחים את זה. זה מדהים, שהכותרת הזאת מתפרסמת בישראל יחד עם המסמך המקורי ואף אחד בעיתון לא אומר – רגע, אבל תוכן המסמך לא מוכיח את הכותרת. מופז ביקש משר הפנים הפלשתיני לטפל במבוקש פלשתיני. הוא לא טיפל. מאוחר יותר ישראל חיסלה אותו. איפה שיתוף הפעולה? שיתוף פעולה זה אם השר הפלשתיני אומר למופז איפה נמצא המבוקש הפלשתיני ורומז לו שישמח אם אנחנו נחסל אותו. זה לא קיים במסמך.

4. לבני הציעה להעביר כפרים ערביים בישראל לתחומי פלשתין – לפי המסמכים, גם זה לא היה ולא נברא. לבני העלתה בשיחת מו"מ בעיה טריטוריאלית, אפרופו הדיון בגבולות. היא הסבירה שישראל לא רוצה לחזור על בעיית רג'ר בצפון, כפר שנחצה לשניים והזכירה שיש כמה כפרים ערביים שמחציתם בתחומי ישראל ומחציתם בתחומי פלשתין. באקה היא דוגמא מובהקת, כמובן וגם בית צפאפה ואחרים. היא בפירוש לא אמרה שעמדתה היא שצריך להעביר גם את החלקים שבתוך ישראל לפלשתין. לפחות לא במסמך הזה. אולי היא חושבת ככה, אולי אמרה את זה בשיחת צד. אני לא מתעלם מהעובדה שלא ראיתי הכחשה של לבני לכותרת הזאת, אבל במסמך שהתפרסם, זה לא קיים. אני, אגב, תומך במודל מסוים של הרעיון הזה וממש לא רואה בו גזענות, אבל לבני לא הציעה אותו. בעבודת המטה שערכה ישראל למצוא שטחים בתוך ישראל, כפיצוי לפלשתיניים על סיפוח גושי ההתיישבות, הרעיון הזה לא הועלה אפילו.

5. המסמכים חשפו את המו"מ הסודי בתקופת אולמרט. נו, באמת. הנה מה שנכתב בבלוג הזה בסוף אוגוסט 2010

http://israblog.nana10.co.il/tblogread.asp?blog=394281&blogcode=12008349

תגובות

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.