עיסקת הקלטת – ניסיון זול של נתניהו לצבור פופולריות

מאת  | 3 באוקטובר 2009
 

לא נעים להגיד, אבל חאלד משעל צודק ובנימין נתניהו לא. משעל צודק שהם השיגו הישג גדול תמורת איזה שתי דקות וידאו של גלעד שליט. הוא צודק שאנחנו מלמדים את העולם כולו שיעור חשוב. רוצים אסירים? תחטפו חיילים. איך אמר משעל? נחטוף עוד שליט ועוד שליט עד שבתי הכלא יהיו ריקים. מו"מ עם ישראל? ויתורים? פשרות? שיתוף פעולה נגד טרור? בשביל מה? עדיף לחטוף.

המחירון שישראל בונה עכשיו הוא בלתי אפשרי. אף ארגון טרור לא יבקש מחירים נמוכים יותר. אם שתי דקות וחצי וידאו שוות עשרים טרוריסטיות, אז מה יהיה שווה ביקור של הצלב  האדום? האובססיה הלאומית שלנו בעניין גלעד שליט הגיעה בסיפור הזה לרמות של פארסה והתבזות. לא, לא ייגרם (כנראה) נזק עצום לביטחון המדינה משחרור עשרים הטרוריסטיות, אבל המסר לסביבה שלנו הוא מסר קשה. אנחנו רכים, אמוציונאליים ובכיינים. יש משהו מאוד הומני ויפה בכך שמדינה שלמה עוצרת את הנשימה בגלל חייל אחד, רק שההומניות הזו לא מתאימה לאזור הזה.

בנימין נתניהו, מצד שני, מאוד לא משכנע כשהוא מסביר למה הסכים לעסקת הקלטת. ההסבר של נתניהו הוא שבסדנת השבי שלו בצבא לימדו אותם שהכי חשוב שכולם יידעו שאתה חי, שאתה בשבי ובידי מי. עכשיו, אמר נתניהו לשליט, עפ"י דובריו, יש לנו הוכחה מתועדת שב-14 לספטמבר 2009 גלעד שליט חי, בריא ובאחריות של החמאס. בעיניי, זהו טיעון דמגוגי וחלש. דמגוגי, כי ברור שנתניהו מנסה להדביק לעצמו את ההרואיות של סדנת השבי של סיירת מטכ"ל כדי לעורר אמפתיה להחלטתו. חלש, כי לא היה שום עוררין על כך ששליט חי, בריא ובאחריות חמאס.

נתניהו אומר את מה שהוא אומר כי הוא רוצה שיהדהד לכם בראש מקרה רון ארד, שם ישראל רצתה להדביק אחריות על איראן לגורלו. ההקבלה לא במקומה. איראן התנערה ומתנערת מאחריות לרון ארד ומעולם לא אישרה קשר אליו. אם היינו מצליחים להדביק לה את האחריות לגורלו, אז ייתכן שבהיותה מדינה ריבונית, זה היה מאפשר להפעיל מנופים מסוימים כנגדה (ספק רב). במקרה של גלעד שליט, החמאס מעולם לא התכחש לאחריותו. הוא התגאה בה. אם חלילה יקרה משהו לשליט, זה לא ממש יעזור לנו שנגיד "אבל רגע, ב-14 בספטמבר הוא היה בסדר". יתרה מזאת, לא היה ספק של ממש במערכת הביטחון ששליט חי ובריא. אם היה ספק כזה, היה אפשר לנסות לקבל אות חיים בלי לשלם מחיר מופקע, חסר תקדים. על אותות החיים הקודמים לא שילמנו בשחרור אסירים. חבל לקבוע תקדים קשה כזה.

ייתכן שבנימין נתניהו ירוויח פופולריות קצרת טווח מההתנהלות שלו בפרשת שליט. לי ההתנהלות הזו מרמזת שהוא הגיע לקדנציה הזאת עם מטרת-על אחת. להיות פופולרי. לעשות מה שהעם רוצה, לא משנה מה הוא צריך. ראינו את זה בתקציב, בנאום בר אילן, בהסכמים הקואליציוניים ועכשיו. נתניהו, כפי שכבר כתבתי, היה מבכירי המתנגדים לעסקאות כאלה. יצא לי לדבר עם כמה ממקורביו וניסיתי להבין את הפליק פלאק שהוא עשה. באיזשהו שלב הם נותנים לך את המבט של "אני לא יכול להגיד לך הכל" ואומרים משהו על זה שבגלל האיום האיראני, חשוב לנקות את השולחן מעניין שליט. מה קשור שליט לאחמדינג'אד? לנתניהו הפתרונים. יכול להיות שאני לא מבין, יכול להיות שאני לא יודע, אבל מה לעשות, אני מתקשה לראות קשר. הפליק פלאק נראה לי יותר כמו ניסיון זול לקנות פופולריות, לא שום דבר אחר.  

תגובות

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.