השרים, האאוטלוק והיועץ המשפטי לממשלה

מאת  | 5 באוקטובר 2009
 

סביר להניח שלא שמתם לב, אבל לפני כמה שבועות קרתה מהפכה קטנה. אחרי כמה שנים של נדנוד, היועץ המשפטי לממשלה קבע ששרים צריכים לחשוף את לוח הפגישות שלהם. חוות הדעת לוותה בהסתייגות. אם מדובר בפגישה אישית או פוליטית, לא יחוייב השר לציין עם מי נפגש. עדיין, אם ההנחייה לא תמוסמס ואתם, כן, אתם, תתחילו לקחת את מה שנותנים לכם, אז ניתן יהיה דרך החרך הקטן הזה לעשות שינוי גדול.

לפני חמש שנים כשהקמנו את התנועה לחופש המידע, היינו נוהגים לפנטז על הדוגמא השבדית, מולדת השקיפות וחופש המידע. פרופסור זאב סגל ידע לספר לנו ששם, בשבדיה הרחוקה, יש בכל משרד ממשלתי חדר עיון. אתה בא בבוקר, סתם אזרח פשוט, נכנס לחדר עיון ומבקש מהפקידה את הלו"ז של השר ואת רשימת פריטי ה"דואר נכנס", "דואר יוצא" שלו. הפקידה אומרת – כן, אדוני (בשבדית) והולכת להביא לך. קצת שונה ממה שקורה פה. במשך לא מעט זמן התלבטנו בכלל אם לבקש לפרסם לוחות זמנים של שרים. חששנו שנסורב, שביהמ"ש יזרוק אותנו מכל המדרגות ושהתוצאה תהיה מכה לא קלה לרעיון כולו. בסוף ביקשנו בזהירות ובנימוס לוחות זמנים של כמה שרי ליכוד בחודש מאוד ספציפי. ספטמבר 2004, המאבק הגדול (כל כך גדול, שרובכם לא זוכרים אותו) סביב כניסת מפלגת העבודה לממשלת שרון, אם תרצו מאבקו ההירואי של סילבן שלום לשמור על תיק החוץ שלו. רצינו לראות במה השרים עסקו באותו חודש – בענייני משרדיהם או בפוליטיקה ומה הפרופורציות. לא קיבלנו תשובות. מיזמזו ומיסמסו אותנו. במזנון הכנסת פגשתי פרצוף מודאג. ישראל כץ. למה אתם רוצים לראות את הלו"ז שלי? מה זה צריך להיות? הבנתי לליבו. גם אני לא משתגע על הרעיון של חשיפת הלו"ז שלי. מצד שני, אני לא שר.

אח"כ עשו מאיתנו צחוק. במשרד החקלאות, למשל, של אותו ישראל כץ חיכו עד שהוא יעזוב את תפקידו ואז ענו – אין לנו את הלו"ז של השר. הוא לקח אותו איתו.

בניגוד להרגלנו בתנועה, לא לקחנו את העניין לביהמ"ש. כאמור, חששנו להפסיד. המשכנו לבקש משרים ופקידים בכירים. מבקר המדינה, למשל, העביר לנו את הלו"ז שלו. דפים על דפים של אאוטלוק, אלא שכל הדפים ריקים. כתוב משהו כמו "עבודה בי-ם" וזהו. כנראה שלינדנשטראוס לא צריך לו"ז מסודר. הוא פשוט בא למשרד ופוגש את מי שמזדמן לאזור. לחילופין, עבדו עלינו בעיניים דווקא במשרד שלא מזמן הוציא דו"ח ביקורתי על רמת יישום חוק חופש המידע במשרדי הממשלה.

לפני כשנתיים-שלוש שמענו שהיועץ המשפטי לממשלה הודיע לשרים, שהתייעצו איתו מה לעשות, שהוא מגבש חוות דעת מיוחדת. זה לקח קצת זמן. בכל זאת, כולה עניין של שקיפות, אבל בסוף המטבע נפל על הצד הנכון. צריך לחשוף. אם זה נראה לכם כמו דבר פעוט, רק דמיינו את ההשלכות. אולמרט נפגש עם עו"ד שמקורבת לו בשם תמי בן דוד והיא רוצה לשנות את תנאי המכרז למכירת בל"ל? אתם תראו את זה בלו"ז של השר והוא יידע מראש שתדעו את זה. אם הוא ינסה להסתיר את הפגישה, זו תהיה עדות מצוינת לכך שלא בפגישה תמימה מדובר. הנה הוכחה של כוונה פלילית בלי מאמץ. שר לא מתעסק בענייני משרדו או לא מגיע למשרד? תוכלו לראות את זה. תוכלו  לבדוק כמה שעות הוא מבלה בענייני משרדו וכמה בשאר הדברים.

כמובן שלא תוכלו לראות את כל הדברים המרתקים האלה, אלא אם כן תבקשו. אין חובה על השרים מכוח חוות הדעת של היועץ לפרסם את הלו"ז ביוזמתם. אם לא תבקשו, לא תקבלו, אבל אם תבקשו ובאופן שוטף ושיטתי ומכל השרים (ככה נוכל אולי לדעת מה לעזאזל עושים כל השרים ללא תיק בכל הזמן הפנוי שלהם), תתחולל פה מהפכה קטנה בכל מה שקשור לחובת הדיווח של נבחרינו כלפינו.  

תגובות

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.