הארץ: חלומו של דרוקר 6.3.2006

מאת  | 6 במרץ 2006
 

מאת: אהוד אשרי

הסקופ הגדול של ערוץ 10 נעלם בערוץ 2.

אם להסתמך על "ידיעות אחרונות", רשימות הסעד והתעסוקה של עמרי שרון הסתובבו בשוק כבר לפני כמה חודשים. יובל קרני, כתב העיתון, סיפר אתמול לרזי ברקאי בגל"צ שהרשימות הוצעו לעיתון, אך זה החליט שלא לפרסם אותן עקב "דרישות מופרזות וחצופות" של המקור. קרני הבהיר שלא מדובר בכסף, אלא ב"שווה כסף, והרבה כסף". אם לקבל את עדותו של רביב דרוקר, חושף רשימות שרון, ערוץ 10 לא שילם למקור דבר. מסקנה: דרוקר עשה את הבלתי אפשרי – הוא הצליח היכן ש"ידיעות אחרונות" נכשל. העיתון של המדינה לא ידע להביא את המשא ומתן לסיום מוצלח והפסיד את הסקופ הגדול ביותר של הזמן האחרון; דרוקר השכיל להשיג את הסקופ ללא שום תמורה.

ואמנם, קשה להמעיט בערך ההישג (אם כי יש כמה שניסו) כשם שקל להסכים עם ההגדרה שנתן לו דרוקר עצמו ("זה החלום הגדול ביותר של כל כתב"). ראשית, בגלל התחרות – הזירה הפוליטית רוויה בכתבים אמביציוניים שכולם מחפשים את הסיפור הגדול. דרוקר הקדים את כולם. בכך הוכיח גם את קשריו וגם את כישוריו. שנית, בשל אמינות המידע – עיתונאים רבים ידעו וכתבו על דפוסי העבודה המפוקפקים של עמרי שרון. רק דרוקר הביא מסמכים כתובים, פרי עטו של שרון הבן עצמו.

שלישית, בשל איכות המידע והשלכותיו האפשריות – הרשימות חושפות את ההיקף העצום של השיטה שנועדה להבטיח את שלטונו של אריאל שרון, מאות פריטי שחיתות שקושרים אליהם את בכירי קדימה ושכל אחד מהם שווה פרסום עיתונאי בפני עצמו. יש סיכוי (אם כי לא גדול) שהחשיפה של דרוקר תטלטל את מערכת הבחירות ותשנה במשהו את מגמותיה הנוכחיות. אם כך יקרה, היא עשויה להצטרף לרשימה המכובדת הכוללת את חשבון הדולרים של לאה רבין ופרשת בראון-חברון.

צריך להגיד משהו גם על סגנון השיווק של דרוקר. בניגוד לכמה מעמיתיו הוא לא יוצא מגדרו, לא מתנפח כטווס ולא נסחף לדרמטיזציה מופרזת. הוא מדווח על ממצאיו בטון ענייני, מתובל ביותר משמץ אירוניה, ומשאיר לאחרים את הפרשנות ואת הציונים. גם כשהוא נדרש להעריך את משמעות ממצאיו, הוא מסרב. הוא מבין שבמקרה זה, תפקידו מצטמצם למסירת המידע. התחקיר מדבר בעד עצמו וזאת הדרך הנכונה לשווק אותו.

דרוקר גם לא מסתיר את החולשות של ממצאיו. הוא אומר שלא פיענח את כל הקודים הפרטיים של שרון ("זה כמו סודוקו") ומודה שהמסמכים מעידים רק על כוונותיו של עמרי שרון, לאו דווקא על הגשמתן. חלק מהאנשים המוזכרים ברשימות לא יודעים על מה מדובר, או לפחות לא מודים בכך. גם התגובה שלו לפרסום ב"ידיעות אחרונות" על זהות המקור (עניין הראוי לדיון נפרד) מאופקת למופת: "זה לא הכי אתי בעולם", הוא אומר בתשובה לשאלה (מוזמנת?) של רפי רשף.

הדרך שבה מתייחסים שני הערוצים המתחרים לגילויי ערוץ 10 מלמדת מה קורה למורשת מקצועית בעידן של תחרות. קשה להבין איך חברת החדשות של ערוץ 2 מעיזה להתעלם כמעט לגמרי מהפרשה הלוהטת. ככל שהצלחתי לעקוב, היא הביאה רק שני אזכורים בלשון לקונית זהה, אחד ב"שש עם" ואחד במהדורה המרכזית: "היועץ המשפטי יבדוק את גילויי ערוץ 10". בלי תגובות, פרשנות, או דיון. המחדל המקצועי השערורייתי הזה מתבלט על רקע הטיפול היסודי שקיבל התחקיר בערוץ 1 (ובכל תחנות הרדיו). חברת החדשות מאמינה, כנראה, שהדרך היחידה להתמודד עם ההישגים של חדשות 10 היא להסתיר אותם מעיני הצופים.

תגובות

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.