הארץ: כשאהוד ועמרי נפגשים. 7.3.2007

מאת  | 7 במרץ 2007
 

מאת: מירב ארלוזורוב

א. "גיא עידו, ממלא מקום ראש אגף פיתוח וקצבאות במפעל הפיס, לעשות אותו קבוע. כסף לסמי ברלב לפרויקט 'גם אני אהיה סטודנט'". הציטוט הזה לקוח מיומניו של עמרי שרון. במקרה הזה, הציטוט מסכם פגישה שקיים שרון עם שמעון כצנלסון, מנכ"ל מפעל הפיס, ששרון עמד מאחורי מינויו.

כצנלסון מנהל את מפעל הפיס, שלו מחזור הכנסות של כ-3 מיליארד שקל בשנה ורווח של יותר מחצי מיליארד שקל. בתפקידו הקודם, לפני שמונה לנהל את מפעל הפיס, היה כצנלסון סגן ראש עיריית אשדוד. ספק אם במגזר הפרטי היה מישהו מעלה על דעתו כי הניסיון הזה מכשיר אותו לנהל חברה עם מחזור של 3 מיליארד שקל, שכל הכנסותיה מיועדות לקידום פרויקטים של רווחה ברשויות המקומיות בישראל. אבל לכצנלסון יש מזל. הוא לא עובד במגזר הפרטי. הוא עובד במגזר הציבורי, ושם הפרט היחיד החשוב בקורות החיים שלו היה היכרותו עם עמרי שרון. זה הספיק כדי שכצנלסון ימונה למשרה החשובה, שבשנים האחרונות אחראית לבניית אלפי כיתות ברחבי ישראל. זה הספיק כדי שכצנלסון יקבל את שלו, וגם כדי ששרון יקבל את שלו – קידום מקורבים לתפקידים שונים במפעל הפיס. כצנלסון הרי תלוי בשרון, ולכן הוא חייב לו. את החוב הזה יודע שרון לגבות ממנו היטב.

ב. "לבדוק מול איציק אוחיון איך עוזרים לגסטון מלכה עם הפנסיה שלו". איציק אוחיון הוא ראש עיריית פתח תקוה. יש לו בעיר, ניתן להניח, אלפי עובדים – אבל ספק אם יש רבים מהם שלפנסיה שלהם הוא דואג באופן אישי. לפנסיה של גסטון מלכה, לעומת זאת, יש סיכוי שהוא דאג. זוהי אותה עיריית פתח תקוה, נזכיר, שמבקר המדינה מסיים עתה דו"ח חמור על חשדות לשוחד ששולם לסגן ראש העיר בתמורה לקידום האינטרסים הנדל"ניים של קואופרטיב דן בעיר. זה קורה, נזכיר, באותו שבוע שבו פורסם כי מוגש כתב אישום נגד ראש עיריית לוד, בני רגב, באישום שקיבל שוחד של 1.4 מיליון שקל מדודי אפל כדי לקדם את האינטרסים הנדל"ניים של אפל סמוך ללוד. זהו אותו אפל וזה אותו פרויקט נדל"ן, כזכור, שעמדו במרכז החשדות לגבי שוחד אפשרי ששולם לאריאל שרון ולבנו גלעד בפרשת האי היווני.

לאן שלא תפנה, תצוץ השחיתות בשלטון המקומי. איכשהו, בשנים האחרונות, משפחת שרון תמיד נדחפה אל כל הפרשיות הללו, ולפחות מעונשה של משפחה זו נפטרנו. אבל לא נפטרנו כלל מעונשו של הממשל המושחת בשלטון המקומי, שממשיך לבזבז את הכסף של כולנו על קידום האינטרסים האישיים של מקורביו.

ג. "ועדת תכנון ובנייה ליגאל יוסף". יוסף הוא יו"ר סניף הליכוד בראש העין וראש העיר לשעבר. הניסיון לתפור לו ג'וב בוועדת התכנון והבנייה – הגוף האחראי על כל אישורי הבנייה בעיר – אינו עולה יפה, אבל שרון אינו מרפה. הוא ממשיך במאמציו למענו, ודואג לארגן "פגישה עם אהוד, על יגאל יוסף ובכלל". לא צריך כנראה לגלות איזה אהוד, רק נרמוז שזה האהוד ההוא שאו-טו-טו כולנו בוחרים בו לראשות הממשלה. במקביל, שרון מארגן פגישה עם עוזרו האישי של אותו אהוד, שכזכור באותה תקופה היה שר התמ"ת והאחראי על מינהל מקרקעי ישראל, ובה הוא מנסה לקדם את הנושא של "מנהל מחוז במינהל ליגאל יוסף". המינהל הוא מינהל מקרקעי ישראל כמובן, ומנהל מחוז הוא תפקיד מקצועי רם דרג בו.

גם סידור הג'וב הזה אינו עולה יפה, אבל יוסף זוכה בסופו של דבר לג'וב שלו: ראש מינהל אזורי פיתוח תעשייה במשרד התמ"ת, שבראשותו של אולמרט. "יגאל יוסף", הגיבה אתמול לשכת אולמרט לעיתונות, "נבחר לתפקידו בהליך פומבי וחוקי של ועדת איתור". מכל התפקידים שבעולם, מתברר, יוסף נבחר דווקא לתפקיד בכיר בתוך התמ"ת, וזאת אחרי שעבר מכרז שוויוני ופתוח לכל. תודו שזו מקריות מופלאה.

ד. אהוד או-טו-טו ראש הממשלה יצא גם מהפרשה הזו ללא פגע. לכל הפחות הוא יזכה ב-39 מנדטים במקום ה-45 שציפה להם. בכך אהוד הוא תלמיד מופלא של משפחת שרון: כל אמצעי כשר בדרך להשגת המטרה, וודאי שההגינות השלטונית היא האמצעי הראשון שניתן לרמוס. בכל מקרה לציבור לא אכפת, והוא ימשיך להצביע בעדי ולהעריץ אותי – כמו שהעריצו את שרון – אז בשביל מה להתאמץ להתנהל אחרת?

תגובות

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.