לו הייתי יועץ פוליטי של יאיר לפיד

מאת  | 22 ביוני 2010
 

הייתי אומר לו ש:  

א. השבועות האחרונים לא היו טובים לך, אבל רחוקים מלגרום נזק בלתי הפיך. אל תתרגש.

ב. עשית טעות מטופשת עם הטקסט בכנס בהרצליה ("נחבר חוקה, נשנה שיטה"), אבל כולם עושים טעויות. לא קרה כלום.

ג. נחלצת מהטעות במיומנות מרשימה עם ההבטחה, שאם תלך לפוליטיקה תחיל על עצמך את הצינון, שעוד לא עבר בחוק.

ד. הכי גרועה זו ההשתבללות שלך בעקבות הסערה. מה קרה? רצחת מישהו? למה אתה לא עולה בבוקר ברדיו ומדבר על זה חצי שעה? אתה מפחד משאלות קשות? ומה יקרה בפוליטיקה? רזי ברקאי ישאל – איך תראיין את ביבי, כשאולי אתה מתכוון להתמודד מולו" ואתה תגיד שעוד לא החלטת ואין לך בעיה לראיין, בדיוק כשם שיש סיכוי שיום אחד ברקאי יעזוב הכל ויילך לפוליטיקה (טוב, אולי הוא לא).

ה. מה פתאום ביטלת את הכנס בבאר שבע? מה פתאום דרשת שלא יוכנסו עיתונאים? למה ביקשת ממארגני הכנס בהרצליה לא להעביר את צילומיו? זו התנהגות של סלב, שנתפס משתמש בקוק בשירותים, כשהוא בדיוק מבלה עם נער בן 17, לא של מישהו שרוצה להיות פוליטיקאי בכיר. תפגין כוח, לא חרדה. לא עשית שום דבר רע. מותר לך להתלבט, מותר לך לחשוב על פוליטיקה, גם גבי אשכנזי חושב על זה ואולי גם לינדנשטראוס.

ו. וכל ההערות הללו, הן שטויות. מים מתחת לגשר. לא יזכרו אותן מחר בבוקר. הבעייה האמיתית שלך היא אסטרטגית. השכלת להציג מסר טוב. המדינה תקועה. היא לא מנוהלת. ואקום מנהיגותי. לא יודע אם היית צריך סקר סודי בשביל זה, או שאתה חש את מה שכולנו חשים בקצות האצבעות, אבל עלית על נקודה מאוד נכונה. הבעיה היא שאתה לא הפתרון. זה מסר שמתאים לרון חולדאי, אולי אולי לדן חלוץ, לגליה מאור. לא לך. זה מסר שמתאים לביצועיסט, למישהו שהרים משהו, ניהל משהו. הציבור שחושב שזו הבעיה הגדולה, יחפש מישהו שיפתור אותה. אין שום דבר בביוגרפיה שלך, שמרמז שאתה יכול לעשות את זה ואתה גם לא נתפס כאחד כזה. לא ניהלת שניים וחצי אנשים ולא בנית קומה בבניין מגורים. זה בסדר. זה לא תנאי לכניסה לפוליטיקה. גם שלי יחימוביץ לא ניהלה ולא בנתה, אבל המסר שלה היה אחר.

ז. לך תעשה פגישות דיסקרטיות עם רון חולדאי, דן חלוץ, אולי גם עם אלדד יניב. רשימה שתכלול את האנשים הללו, כשאתה מספר 3, יכולה להדיח את "קדימה" מעמדת המפלגה הטוענת לשלטון מצד שמאל (ואולי זה גם יתרסק). לא משנה אם תבחר באנשים כאלו או אחרים, אבל אם תהיה חלק מנבחרת, תוכיח שאתה יכול להתמודד עם האגו שלך, שאתה לא יהיר כדי לחשוב שאתה יכול להיות מספר 1 במפלגה, שטוענת לשלטון ושלקחת איתך אנשים שיכולים להתמודד עם בעיית התקיעות והאימפטנציה המניהגותית, כאלו שעשו משהו.

אם תצליח בזה, אז יהיה הזמן לפרוש מתקשורת. כן, כן, הרבה לפני הבחירות. אתה צריך להוכיח לציבור שזה כל כך חשוב לך, זה כל כך בוער בך, שאתה מוכן לוותר על פריים טיים ועל הטור הנקרא במדינה ועל 300 אלף שקל לחודש, או כמה שאתה לא מרוויח. פרישה ברגע האחרון, מכוח חובת צינון, ממש לא מעבירה את המסר הזה.

תגובות

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.