סימון מוצרי התנחלויות – אולמרט מדינאי, שלום פוליטיקאי

מאת  | 27 בנובמבר 2003
 

זאת דוגמא קלאסית להתנהלות הבעייתית של אריאל שרון כראש ממשלה. בדיונים הפנימיים עם שר החוץ ושר התמ"ת, שכונסו בעקבות הלחץ האירופאי המסיבי להטיל מכס על מוצרים שיוצרו בהתנחלויות, תמך שרון בעמדה של סילבן שלום. בוא נמשוך עוד קצת זמן עם האירופאים. מי יודע –  אולי הם ישכחו, אולי הם ישנו את דעתם ובכל מקרה, למה לקבל החלטה אם אפשר למשוך עוד קצת זמן. זה שרון הפוליטיקאי, שרון שבורח מכל החלטה שאין צורך לקבל אותה בשנייה הזאת.

אבל בשיחה פרטית עם אהוד אולמרט, שרון  שינה את עורו. עכשיו זה שרון המדינאי, שרון הביצועיסט או מה שנשאר ממנו אחרי יותר מדי שנים בפוליטיקה. "אל תדאג, אהוד, אני אתן לך גיבוי. לא אשאיר אותך לבד", אמר שרון לאולמרט, שלחץ עליו לפתור את הבעיה אחת ולתמיד – להודיע לאירופאים שכל מוצר ישראלי יישא את שם המקום בו ייוצר. הם כבר יעשו את האבחנה. אחרי ככלות הכל, מדובר בסך הכל ב – 8 מיליון דולר לשנה, 8 מיליון דולר שמסכנים ייצוא ישראלי של מיליארדי דולרים לאירופה.

"אריק, אני כבר ילד גדול. אני יכול לספוג את זה. זאת ההחלטה הנכונה", השיב אולמרט. אין מילים שנעימות יותר לאוזניו של שרון ובאמת הוא נותן לילד הגדול להתמודד עם האש לבד. שלום רותח, חברים במרכז הליכוד צועקים, ראשי יש"ע משתוללים מזעם ושרון שותק.

מישהו שמע ציוץ מכיוונו של ראש הממשלה מאז הודיע אולמרט על ההסדר שהושג עם האירופאים בעניין הייצוא הישראלי לאירופה? ראש הממשלה שותק. בלשכתו אומרים כי שרון מתלבט, מתלבט, אתם מבינים? כאילו משהו חדש קרה השבוע, כאילו הוא לא ידע מראש שזה מה שאולמרט עומד להציע לאירופאים? כאילו וייסגלס, איש אמונו האולטימטיבי, לא עודכן בזמן אמת על התגובה האירופאית מייד אחרי הפגישה של אולמרט.

עכשיו שרון קובע פגישה עם שלום ואולמרט בעניין. מתי הפגישה? ביום ראשון הבא. כן, כן, עד אז אין זמן לדון בעניין הזה. אולמרט יכול להמשיך להיצלות על ידי כל גורמי הימין. שרון מתלבט. הוא צריך עוד קצת זמן. יום ראשון זה מספיק זמן כדי שההחלטה, ששרון מבין שהיא נכונה, תעוכל.

אי אפשר להתעלם משני הגיבורים האחרים של הפרשה הזאת. סילבן שלום ממשיך להוכיח במשרד החוץ שהוא בעצם נשאר פוליטיקאי ושהדיפלומטים של המשרד לא הצליחו להדביק אותו בקמצוץ של מדינאות או מנהיגות. שלום לא נפגש עם פלשתינאים והוא גם לא יוצא עם יוזמות מדיניות, מה שאמור להיות הלחם והחמאה של שר חוץ. יוזמה מדינית עלולה, חלילה, להרגיז את חברי מרכז הליכוד. בפרשה הזאת גם שלום יודע שאולמרט עשה את הצעד הנכון אבל הוא מאוד שמח להעמיד פני כועס ולא להשתתף בהחלטות הקשות. גם הוא יודע שטקטיקת משיכת הזמן עליה המליץ לא הייתה עובדת. ישראל כבר מיצתה אותה עד תום ב – 6 השנים מאז עלה הנושא לראשונה.

על אהוד אולמרט אפשר להגיד הרבה דברים. כשהוא עולה לראיון ברדיו הוא לא בדיוק מעורר אמפטיה. לפעמים נראה שאולמרט פשוט שונא עיתונאים ובכלל לא ממש יודע להתמודד עם ביקורת. מצד שני, אולמרט הביא איתו לקדנציה הזאת משהו שכבר הרבה זמן לא ראינו אצל השרים שלנו. הוא רוצה להחליט, הוא לוקח את ההכרעות אליו. אפשר בהחלט להתווכח עם אולמרט על חלק מהעימותים שהוא מנהל (העימות עם היועץ המשפטי לממשלה סביב הפשרת הקרקעות הוא דוגמא טובה). אי אפשר לקחת ממנו את הרצון להחליט. אולמרט מזכיר לכולנו בשביל מה אנחנו בוחרים פוליטיקאים. בפרשה הזאת הוא הוכיח מנהיגות אמיתית. חבל שהלקח הפוליטי שהוא יפיק ממנה הוא שזאת הייתה טעות קשה.

תגובות

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.