סילבן והדרך המוזרה שלו להילחם בממשלה חילונית

מאת  | 8 באוגוסט 2004
 

בוא נתחיל מזה שהטיעונים נגד ממשלת אחדות חילונית (ליכוד-עבודה-שינוי) הם לא חכמים במקרה הטוב ולא הגונים במקרה הרע. זה שסילבן שלום רוצה להישאר שר חוץ זה ברור. זה שהוא ממציא טיעונים אידיאולוגיים כי הוא לא מוכן להגיד את האמת, גם זה ברור. מה שלא ממש ברור זה האם הטיעונים האלה באמת משפיעים על אריאל שרון או שהוא סתם עושה הצגה של מו"מ עם החרדים כדי לשכנע את מורדי הליכוד.

הטיעון הראשון של מתנגדי הקואליציה החילונית הוא שבוחרי הליכוד לא יוכלו לחיות איתה. זה נגד הטבע, אומר שר החוץ. לא פחות ולא יותר. במילים בוטות, זה שטויות. סקרים הוכיחו שבוחרי הליכוד מעדיפים את מפלגת העבודה על ש"ס. בכלל, בוחרי הליכוד היו מעדיפים קואליציה בלי העבודה ובלי ש"ס. שלום ואנשיו מקפידים לשכוח שרק לפני 5 שנים, ב – 99, הליכוד הכריז מלחמה על ש"ס –  הם גנבו את הקולות שלנו, אמרו אז אנשי הליכוד. בכלל, העמדה בה שמו את עצמם מורדי הליכוד היא קצת פתטית. עוזי לנדאו לא יכול להוביל את חבריו לבחירות כי עם כל הכבוד לחבל עזה, הרבה יותר חשוב להם להישאר בכנסת. לכן, מורדי הליכוד שוכבים על הכביש כדי שליצמן ורביץ יהיו בקואליציה, מגוחך ככל שזה נשמע.

הטיעון השני הוא שאין טיעון שני. פשוט אפשר בלי, מסביר שר החוץ. למה צריך להרחיב את הקואליציה. הכל טוב ככה. אז אין רוב, אז קצת מקרטעים. אז מה. זה אותו שר חוץ שהסביר כשהיה נוח לו (אז הוא רצה להרתיע את שרון מקידום התוכנית) שמימוש תוכנית ההתנתקות יוביל לבחירות ומסביר היום שבכל מקרה מימוש תוכנית ההתנתקות לא יוביל לבחירות (עכשיו צריך להסביר למה לא צריך להכניס את פרס לממשלה).

האמת היא ששרון נמצא באמת בהתלבטות אסטרטגית. קואליציה חילונית ועימות עם מורדי הליכוד או קואליציה עם החרדים ועימות עם טומי לפיד.

לדעתי האישית, אם היא שווה משהו, לא אמורה להיות לשרון דילמה אמיתית. במשרד האוצר יגידו לכם שכל חודש שהחרדים בחוץ הוא אוויר לנשימה. פוליטית, הכנסת החרדים לממשלה וזריקת שינוי היא מכה אנושה לפופולאריות של ראש הממשלה. זה ייתפס כבגידה בשותף הנאמן שינוי, במיוחד אחרי הויתור הגדול של לפיד, והחזרת ה'סחטנים' החרדים.

בכל מה שקשור לתוכנית ההתנתקות זה לא ממש משנה. ההתנתקות, כל כמה שהדברים קשורים לכנסת, היא כבר עובדה מוגמרת.

ולבסוף, יש טיעון אחד מוזר במיוחד. כשמבצעים תוכנית כל כך קשה כמו פינוי עזה צריך מרכיב דתי בממשלה. למה? לא ברור. האם צבי הנדל ימתן את התנגדותו לתוכנית במידה ויעקב ליצמן יהיה יו"ר ועדת כספים? לא נראה לי. בסופו של דבר, סילבן שלום עלול לצאת כמו המטומטם הכי גדול בעיר. ההתנגדות שהוא מוביל תאלץ את שרון לזרוק את שינוי ולהכניס את העבודה והחרדים לממשלה. ומה ייצא לסילבן מזה? פרס בכל זאת יקבל את תיק החוץ. על זה אומרים, לנצח בקרב, להפסיד במלחמה.

תגובות

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.