זכרונות בלייר? זכרונות אולמרט!

מאת  | 19 בספטמבר 2010
 

בלייר? מקנא באוטוביוגרפיה של בלייר? מי כתב את השטויות האלה (אני)? קראתם את אולמרט? איזה תענוג, איזה כיף. אני כבר מודיע להוצאת "ידיעות" – תחסכו את הכסף, אין צורך לשלוח לי ספר. אני אלך לקנות. ראשון בתור. שווה כל שקל.

אני יודע – אתם רואים בי עיתונאי צמא דם, מחפש שערוריות והכפשות. בסדר. אבל אני גם חושב שככה צריך. שברק יידע, בתכך הפוליטי הבא שלו, שזה עשוי לצאת. שדיכטר יידע. שמופז יידע. מה עדיף – רמטכ"ל שאומר למצלמה ש"אין מתח בינו לבין שר הבטחון", כשבמגירה שוכב לו "מסמך גלנט" והוא בטוח שברק מנסה לחסל אותו? באולמרט תמיד היה את הצד הווכחני הזה, התגרני, לחסל, להחזיר, לא להשאיר חשבון פתוח. אני זוכר שפעם, כשעוד היינו מדברים, חטפתי שיחה איתו במזנון הכנסת. הוא היה במיטבו, כלומר רתח על סילבן שלום. "תשדר שהוא קריקטורה של שר חוץ", הוא ביקש. אולמרט היה אז ממלא מקום ראש ממשלה ושלום, כשר חוץ, ניסה לטרפד לו פגישות בארה"ב. "אהוד, אתה הרי תתחרט על זה אחר כך", אמרתי לו (לא יודע מאיפה זה בא לי). "לא, לא", הוא היה נחוש, "תשדר שאני אמרתי שהוא קריקטורה של שר חוץ". שידרתי (עוד לפני כן זה שודר ברדיו. היה שם כתב נוסף ששמע את חילופי הדברים). אחר כך, אולמרט התנצל בפני שלום, אבל, מן הסתם, מעולם לא התחרט. ככה הוא אוהב את עצמו וככה הוא כותב את ספר הזכרונות שלו. 

אני לקחתי, בינתיים, תובנה אחת משני הפרקים שפורסמו ב"ידיעות אחרונות". אולמרט מפוכח דיו כדי להבין שאין סיכוי שיחזור לפוליטיקה. אני כותב את זה, כי אנשים רבים שפוגשים אותו משתכנעים ממנו, שאוטוטו הוא חוזר. יש לו כוח שכנוע רב וביטחון עצמי. הם, באופן טבעי, לא מכירים את התיק הפלילי נגדו והוא משכנע אותם שאין כלום, שהוא ייצא זכאי ושהוא חוזר. אולמרט, מן הסתם, רוצה לשדר לסביבה ששווה להיות איתו בקשר, שהוא עשוי לחזור, אבל כשהוא כותב את ספר הזכרונות שלו, הוא מעדיף, מסתבר, את האמת על הסיכוי התיאורטי שאי פעם יחזור. מי שיש לו מחשבה מעשית לחזור לפוליטיקה לא מביך את לבני, שטרית, מופז, דיכטר, פרס וברק והכל בפרק אחד. מתי כבר הפרק הבא?

תגובות

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.