התחזוקה הפוליטית של נתניהו

מאת  | 22 בנובמבר 2010
 

אתמול כינס נתניהו את חברי הכנסת של הליכוד לעדכן אותם על המגעים המדיניים. תחזוקה פוליטית זה דבר קריטי. אולמרט ושרון היו מצוינים בזה. לעשות מסאז' לאגו של כל האנשים סביבם, עוזרים, ח"כים, שרים ואנשי תקשורת. לפצות ביחס חם, על פער בעמדות, או על מחירים פוליטיים. יחס חם זה המחיר הכי נמוך שראש ממשלה יכול לשלם ולא פעם, יותר אפקטיבי ממינוי, או כל דבר אחר.

הנה איך שנתניהו עשה את זה אתמול.

הוא כינס את הישיבה באיחור רב, לא אמר שם דבר שחברי הכנסת לא קראו בעיתונים. כשהוא נכנס הוא אמר: "איפה כל היריבים שלי? אמרו שיש לי הרבה יריבים", אחר כך המשיך עם "אתם ביקשתם את הפגישה הזאת" ו"תשאירו את הטלפונים בחוץ… אתם גם לא חייבים לרשום".

התחושה הברורה שקרנה ממנו הייתה – אני עושה את הפגישה כדי לסמן וי. אין לי שום צורך להיפגש איתכם. אתם ביקשתם. מי אתם בכלל שתהיו יריבים שלי, אתם רק עסוקים בהדלפות, אל תרשמו ואל תסמסו.

בפגישה עצמה נמשך הקו המתנשא. הוא לא ממש ענה לשאלות. אמר ש"אתם יכולים להבין לבד", עקץ את חוטובלי, דאג להעביר להם חזק את המסר שאתם מדברים, אבל אני צריך להחליט ובקיצור, הוציא אותם עם טלטול לאגו, לא מסאז'. וזה כשמדובר בסיעה די צייתנית, בהחלטה לא כזו דרמטית וכשהוא לא נזקק לקולותיהם (הקבינט יכריע). כשהוא יזדקק לקולותיהם, בהחלטות דרמטיות, שלא יתפלא אם הם לא יהיו שם.

ועוד הערה על הפגישה אתמול – נתניהו אמר שהוא כלל לא שינה את עמדותיו. שכבר ב-94', בנאום בבנייני האומה, הוא אמר שאין לנו רצון לשלוט בפלשתינים ואינו רוצה אותם, לא כאזרחים (מדינה דו לאומית) ולא כנתינים. איזו דרך מדהימה יש לפוליטיקאים ליישב את הדיסוננסים שלהם. שרון, אחרי שהודיע על נסיגה מעזה, טען שבכלל לא שינה את עמדותיו, שכבר ב-88' בהתייעצות שרים אצל שמיר, הוא קרא לנסיגה מעזה. וואלה.

כמו ששרון טאטא הצידה עשרות שנים של עמדותיו, לטובת התבטאות אחת לא ברורה, גם נתניהו הצליח לשכוח עשרות שנים של התנגדות למדינה פלשתינית, נאומים נלהבים נגד הקפאה בשטחים וכו' לטובת איזה נאום ב-94', שאף אחד לא זוכר. 

תגובות

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.