השקרים של שלומי לחיאני

מאת  | 8 במאי 2014
 

לפני קצת יותר משש שנים עמד להתפרסם דו״ח מבקר המדינה על שלומי לחיאני. היו עוד גיבורים בדו״ח, אבל לחיאני האפיל על כולם בעיקר בזכות העובדה שאמא שלו מונתה בלי כישורים למנהלת במחלקת הגיל הרך בעירייה. עפר שלח ואני הגשנו אז את ״שישי״. אמרנו למה שלא נלך לראיין את לחיאני על הדו״ח. הטיוטה הייתה כבר בידינו, מישהו אחר עשה בשבילנו את התחקיר, תוך ימים זה עמד להתפרסם, למה לא.

הלכתי לראיין את לחיאני לבד. שלח ולחיאני היו אז בקשרי ידידות, כנראה תוצאה של החברות הקרובה בין לחיאני ליאיר לפיד (חברו של לחיאני). בלילה לפני, אחרי חצות, הגיע אליי טלפון של מישהו מעיריית בת ים. ״רק שתדע שמחליפים עכשיו את השלטים במחלקה של אמא של לחיאני ושמים שלט חדש שתראו שהיא לא מנהלת״.

בבוקר פגשתי את פצצה הכריזמה שנקראת שלומי לחיאני. הוא הפעיל עליי את כל קסמיו, לקח אותי לסיור בעיר, ישבנו ביחד באיזו כיתת בי״ס יסודי, שלומי לקח אותי לאיזה בית קפה חמוד, שאל אותי על עצמי, נתן לי כבוד, צ׳אפחות, מחמאות, עקיצות קטנות, תוך שעה אתה מרגיש שהוא אח שלך.
– ״שלומי, מה אתה אומר שניסע למחלקה בה אמא שלך עובדת?״.
– ״בטח, בכיף״.

הגענו עם צוות הצילום למחלקה. איך שנכנסנו שלומי הסתער על השלט הקטן בו היה כתוב שמה של אמו.
– ״הנה, תראה, איזה מנהלת ואיזה נעליים (כל הציטוטים בנויים הל הזכרון שלי. זה לא מילה במילה) מאיפה המבקר הביא את זה?״
– ״שלומי, תגיד דוגרי, מתי שמו את השלטים האלה?״
– ״מה זאת אומרת? הלילה. ברור״.
לחיאני לא פראייר. כשהוא כבר אומר את האמת, דבר שהוא מקפיד לא לעשות יותר מדי, הוא שם עליה איזה חיוך קטן, כאילו זו סתם בדיחה.
נכנסנו לתוך המחלקה. אני, כמובן, לא ראיתי בעיניים. האמא לא עניינה אותי וגם לא שום דבר אחר. רק מתי שמו את השלטים.
-״תגיד״, אמרתי לאיזה מישהו שנראה כמו מנהל, ״מתי שמו פה את השלטים?״.
– ״מה זאת אומרת?״. אולי אני מדמיין, אבל היה נדמה לי שהאיש מעדיף לחטוף התקף לב ובלבד שלא יצטרך לענות לשאלה הזאת, כשלחיאני לידו והכול מתועד במצלמה.
– ״השלטים, השלטים, מתי?״
– ״אה, אתמול״, האיש חצי לחש, חצי נחנק.
– ״אתמול? בגללנו?״
– ״לא, מה פתאום. פשוט השלטים הקודמים היו ישנים״.

אם אני הייתי נתפס ככה עם המכנסיים למטה, הייתי הולך לחפש איזה בניין לזרוק את עצמי ממנו. לחיאני, לעומת זאת, נראה במצב רוח מרומם מתמיד. מה בסה״כ קרה?
הגענו ללשכתו והתחלתי לראיין אותו. שאלתי אותו על הביקורת בדו״ח המבקר, למה בכירי העירייה מונו על ידו בלי מכרז, אחרי שהיו בתפקידים משמעותיים בקמפיין שלו. מה פתאום, אמר לחיאני. הם לא היו בקמפיין.
לא האמנתי למה שאני שומע. אשכרה לא האמנתי. לא כקלישאה. לחיאני הרי יודע שזה כתוב בדו״ח המבקר, הוא יודע שיש הוכחות חד משמעיות שהאנשים הללו היו בקמפיין שלו, זה אפילו לא כל כך מסובך להתמודד עם הפאול הזה (הגעתי לעירייה הרוסה, לא היה לי זמן לכל הבירוקרטיה של המינויים, לקחתי את הטובים ביותר שהכרתי שיעזרו לי לעשות מהפכה בבת ים), למה לשקר באופן כל כך בוטה?
אחר כך נתקלתי שוב ושוב בתכונה המדהימה הזאת של לחיאני. פעם פרסמתי קטעים מחומר החקירה נגדו. הוא התקשר להסביר לי כמה אין לי מושג והכול לא נכון. בכל מקום וגם לי הוא הסביר שהוא מולטי מיליונר, מפוצץ בכסף. זה נשמע לי כמו ניתוק כמעט חולני מהמציאות. הקשיים הכלכליים של לחיאני לא היו בכלל דבר שטעון הוכחה. לא סתם הוא לקח הלוואות מעובדי העירייה שכפופים לו (גם במשטרה הוא מסר גרסה מופרכת לחלוטין, שהדבר הכי מדהים בה שלחיאני היה אמור להבין שהיא תתרסק בשנייה. אמרו לו ״בחדר השני דורית, אשתך, סותרת את כל מה שאמרת״. לחיאני לא מצמץ ״אתם מלחיצים אותה, אז היא אומרת את זה״). לא במקרה הוא לקח מאות אלפי שקלים מאנשי עסקים בעיר, שנזקקו לו כראש עיר.
היום לחיאני הודה בכול העובדות החמורות. למעשה, אישר שהוא ראש עירייה מושחת. אם לא יקרה משהו יוצא דופן, לחיאני ייצא מהמשחק הפוליטי לפחות לשבע שנים. ייתכן שכבר לא יחזור, אבל יותיר אחריו כמה שאלות מאוד מציקות – מה עוצמת הקשר בין שחיתות ליכולת ביצועית גבוהה (אי אפשר לקחת מלחיאני את הדברים היפים שכן עשה בבת ים)? עד כמה כריזמה גבוהה הולכת עם ניתוק מהסביבה, נרקיסיזם וחצי שיגעון גדלות?

תגובות

תגובות

16 תגובות על “השקרים של שלומי לחיאני

  1. מרים זליקוביץ

    "כריזמה", "קסם אישי", "כושר שיכנוע" הם התירוצים של טמבלים לכך שנפלו ברשתם של נוכלים ורמאים, והאמינו לשקריהם. אבן אבן (אגב, שקרן מדופלם בזכות עצמו) כתב באחד ממיליון הספרים שפירסם כי שוחח פעם עם ראש הממשלה אשכול על הגנב שתום העין משה דיין (שגנב לאשכול את תיק הביטחון ערב האסון המכונה מלחמת ששת הימים), ואמר לו כי אומרים שלדיין יש irresistible כריזמה. אשכול הגיב: Watch me resist (נו טוב, אשכול היה איש חכם).

  2. מרים זליקוביץ

    תיקון טעות סופר(ת): אבא אבן, כמובן, ולא כפי שנכתב.

  3. יוגב

    כמי שבחן נתונים של הרבה רשויות התשובה לשאלה שלך בסוף היא חד משמעית – קשר קלוש, במיוחד בתחילת הדרך, רג היא הדוגמה הטובה ביותר – רק בשלוש ארבע שנים האחרונות התחילה התדרדרות קלה במצבה הכלכלי של העיר, עד אז צבי בר עשה עבודה מצויינת. לנדאו בהרצליה הוא הסיבה שהעיר כל כך חזקה (הוא דחף את הקמת אזור התעשיה הרצליה פיתוח), 8 השנים הראשונות של רוכברגר. אחרי קדמציה שניה או שלישית זה מתחיל להשפיע על העיר לרעה.
    ועוד נקודה – אף אדם לא מסוגל לתפקד כאשר יש מעל הראש שלו חקירה ובתי משפט – זה בוודאי משפיע על תפקודו

  4. אבי המטיף

    הולילנד, ממילא, אז מה חדש … תחת השמש ,

    ברגעים אלה במדינת ישמעאל מתבצעוים עוד מאות …. ניתוחי מעקפים …. ושמים ללעג את שלטון החוק ….

    פרצופה של המדינה …

    נ.ב – מומלץ להדליק נר ריחני …. לעידון הנפיחה ….

  5. מגיב

    השאלה מה זה אומר על שופט בית המשפט העליון, זה שבבפסק דין לא רלוונטי העיר שאין למנוע מראשיי ערים מסויימים מאוד לכהן עד שתוכח אשמתם, אבל מנוע מלעסוק בעניינו של לאחייני.

  6. שחר

    רוב תושבי בת ים יבחרו בלחיאני שוב אם יש בחירות מחר.
    מה שהם מרגישים זה שיש להם אחלה ראש עיר שקידם את חייהם בשנים שלו. שחיתות? מבחינתם אין שום בעיה.

  7. אריה

    מה עדיף?
    ראש עיר הגון וישר שבקושי שולט בעיר, הרבה תושבים מתלוננים
    או ראש עיר עבריין שמנהל את בעיר ביד רמה והתושבים מרוצים?
    נכון, עבריין זה עבריין. אין הריון חלקי. עבריין – לכלא.
    לחיאני הוא עבריין ולכן ילך לכלא(כנראה).
    מה יגידו התושבים בבחירות הבאות?

  8. חסן חמוד

    בקשר לשאלתך, שבסוף המאמר: מה עוצמת הקשר בין שחיתות ליכולת ביצועית גבוהה?
    יש קשר, אינני מתיימר להיות פסיכולוג, אבל למדתי קצת פסיכולוגיה. ראשי ערים אינם שונים משאר האנשים. אדם רגיל, שבגד באשתו הוא פתאום הופך לבעל טוב ולאבא טוב, מתחיל לפנק את אנשי ביתו, במודע או בתת מודע הוא מנסה לכפר על עוונותיו.
    אולמרט היה ראש עיר טוב וכך גם לחיאני.

  9. מה שמצאת ולא ידעת זה תמצית הישראבלוף הישראלי

    כידוע יש מדינות שנבחר ציבור שנכנס לתפקיד מביא איתו את כל הבכירים שלו. וכל הקודמים באותו יום עוזבים את המשרדים. הוא נבחר, אלה האנשים שהוא רוצה לעבוד איתם, הוא מאכלס את התפקידים, ההצלחה שלהם היא ההצלחה שלו והציבור ישפוט בבחירות הבאות.
    ועובדה שלדעת בוחריו הוא הצליח.
    בישראל במקום לעבוד ישר יש ישראבלוף – מוציאים מכרזים כאילו הוגנים שכאילו פתוחים לכל המתמודדים ובפועל תופרים אותם לפי המידות של מי שרוצים ודואגים בכל השלבים לקדם אותם. בפועל כמעט כל ראש עיר שנבחר ממנה את המקורבים שלו ותופר להם מכרזים לפי המידות שלהם.
    ואם הוא לא מצליח אז הפקידים מהשלטון הקודם מסנדלים אותו.

    ואם לחיאני פשע ונתפס אז שייענש מה אכפת לי ממנו.

  10. יוסף

    כתבת יפה וחד, רביב. ואכן, נקודה למחשבה כואבת: מי שכריזמטי, הוא בדרך כלל גם איש ביצוע. אני זוכר שאבא שלי סיפר לי שגם לראש עיריית רמת גן בשעתו קריניצי היו פאלטות (ציוד לבתי ספר שנקנה ממפעל משפחתי או משהו כזה), אבל אנשים סובבו את הראש לצד השני כי הוא היה איש ביצוע וגם העיתונאות לא היתה נושכת כמו היום.
    האימרה בה השתמשו היתה "אל תחסום שור בדישו". אמרו את זה גם על שרון.
    ואף על פי כן, עדיף להתקדם לאט יותר אבל ביושר.
    עייפנו מבולדוזרים.

  11. אופק

    מדהים אותי שגם אחרי עסקת הטיעון הוא ממשיך לפרסם מסעדות בטוויטר

  12. רוני גירון

    טיילתי אתמול במרינה בהרצליה,וראיתי את המלון החדש שהוקם בעזרת השחיתות האדירה של ראש העיר לשעבר לנדאו-שמעולם חוץ מהרבה כסף,לא שילם עליה,למרות השיא ברמיסת החוק.

  13. משה

    לפחות לחיאני עשה עבודה טובה עבור העיר בת ים – החלפת תשתיות ישנות בחדשות, גנים וחוף לתפארת מדינת ישראל בין היתר.
    מה עשו כודמיו ? כלום חוץ מי פוליטיקה בולשויקית וליכודניקית בירוקראטית בלי לטפל כמו שצריך בעיר ולתת שירות מעולה לאזרחי העיר בת ים כמו שלחיאני נתן. בכל מוסדות המדינה ישנם מעידות בהרבה יותר גדולות שמתחילות מלמעלה עם ראשי ממשלה ו נשיא המדינה ועד הפקידים שלהם שפשעו פי 100 יותר מלחיאני ובנוסף לא שירתו את המדינה ואזרחיה ובגדו בבוחרים ובמדיה גם יחד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.