המסקנה המשתמעת מהכרעת הדין – גם א' מבית הנשיא הייתה צריכה להיות בכתב האישום

מאת  | 3 בינואר 2011
 

המרכיב המעניין בהכרעת הדין בעניין קצב הוא שהשופטים ידעו לקחת בפרופורציות הנכונות את אי הדיוקים והסתרות האינפורמציה של הנאנסת. מה שבעיני קצב ועורכי דינו היה שקרים בולטים של מתלוננת שווא, חזר לפרופורציות הנכונות – נאנסת שמתקשה לפלוט הכל בבת אחת, פה טועה, שם מגמגמת ואולי אפילו אומרת לא אמת ביודעין, כשקשה לה מאוד להתמודד עם האמת.

לא צריך להתעלם מזה, אבל זה לא צריך לגרום להשלכת עדותה לפח.

למה אני כותב את זה? כי זה רק חיזק את תחושתי שהפרקליטות עשתה טעות קשה (ואכזרית) בהוצאתה של א' מבית הנשיא, האישה שפוצצה את הכל, מכתב האישום.

גם בפרקליטות מודים שלכאורה, המקרה שלה היה הכי קל להוכחה. לא ניסו להוכיח אונס (כפי שהיא טענה). ניסו להוכיח "בעילה בהסכמה" וליתר דיוק, קיום יחסי מין תוך ניצול יחסי מרות. די היה להניח בפני השופטים גרף זמנים פשוט, שמתאר מצד אחד את התפתחות היחסים המיניים בין השניים ומצד שני את מעמדה בסביבת קצב. היא מגיעה משום מקום + מתפתחים ביניהם יחסים מיניים = היא מקודמת כמטאור. היא בולמת אותו מינית = עפה מהלשכה. מאוד חד וברור.

בפרקליטות, כמובן, לא יושבים מטומטמים. גם הם ראו את זה, אבל חשבו שיש בעיה קשה. היא נתפסה בשקרים, ימוטטו אותה על דוכן העדים. מה השקרים? המשמעותי ביותר הוא, שהיא הפנתה את החוקרים לשתי בחורות, שהיא התיידדה איתן בהיותה בארה"ב. היא טענה בחקירה, שלהן היא סיפרה מה קצב עשה לה.

חקרו את השתיים, אלא ששתיהן אמרו באופן נחרץ – כן, היא סיפרה לנו, אבל מה שהיא סיפרה זה על רומן, לא על כפייה, רומן קשה, בעייתי, חיזור אובססיבי, אבל רומן. שתי העדויות האלו גרמו להוצאתה של א' מבית הנשיא מכתב האישום

אני חושב שזו הייתה טעות קשה. ראשית, נניח שהיא שיקרה. אז מה? עדיין, העדות מחזקות את העובדה שהיו יחסי מין וכן שליחסי המרות היה משקל באותם יחסי מין. מופרך לטעון שיחסי המין מנותקים מיחסי המרות, בהבדל הגילאים והמעמדות שיש בין א' לקצב. קצב עבר את העבירה, גם אם היא משקרת באשר לטיב היחסים.

שנית, אני לא חושב שהיא שיקרה. היא הרי זו שהפנתה את החוקרים אליהם. מה, לדעתי, כן קרה?

מערכות יחסים בין אדם רב עוצמה כמו נשיא למזכירה פשוטה הן מערכות יחסים חולניות. הן קצת דומות למערכת יחסים בין גבר מכה לאישה מוכה. אף אחד לא טוען כנגד האישה המוכה – למה המשכת לקיים יחסי מין עם בעלך, אחרי שהיכה אותך? למה נסעת איתו לטיול בחו"ל? למה הצטלמת איתו מחייכת ושלחת לו מכתב אהבה? לכולם ברור שזה טיב הקשר החולני. עליות וירידות במערכת היחסים, כאשר, לעתים, גם הזיכרון של האישה המוכה צובע בדיעבד אירועים בצורה אחרת.

אני לא פסיכולוג, אבל ברור לי שקשה מאוד לבחורה צעירה להכיל מערכת יחסים כל כך חולנית כמו עם נשיא מדינה. מן הסתם, לעתים, תוך כדי ההתנהלות של הקשר, זה מרגיש לה כמו אונס וניצול. בימים יותר ורודים, היא מנסה לראות את זה כרומן ולעתים, אולי, כצעד לגיטימי להתקדמות בקריירה בעולם גברי וסקסיסטי.

בדיעבד, אחרי שהכל נגמר, קל הרבה יותר לזכור את הכל בגוון אחד, הגוון בו הסתיימה מערכת היחסים. בדיוק בגלל טבעה הבעייתי של מערכת יחסים כזאת, קבע המחוקק את האיסור על ניצול יחסי מרות לצורך יחסי מין. הפרקליטות הייתה צריכה לקחת את א' מבית הנשיא לדוכן העדים. אי אפשר כבר להוכיח את זה, אבל כמי שיצא לו לשמוע את א', גם במקרה שלה, נראה לי, שהשופטים היו מרשיעים את קצב.

תגובות

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.