אילו עמיר פרץ היה מתגבר על רגשותיו

מאת  | 12 ביולי 2014
 

שאלה פוליטית ענקית מלווה את חיינו בשנים האחרונות. מה סוד שרידותו של בנימין נתניהו בראשות הממשלה? האם זה קשור למדיניותו? ליציבות המקרו כלכלית? לשקט הבטחוני ברוב תקופת כהונתו?

זו לא שאלה של מה בכך. הנרטיב שיתעצב, ישפיע עמוקות על הפוליטיקה הישראלית. איך ראש ממשלה עם 20 מנדטים, אחוזי פופולריות נמוכים יחסית, יחסים הרוסים עם כל ראשי סיעות הקואליציה מצליח לשרוד? איך מצליח נתניהו להיות המנהיג היחידי בזירה בלי הישג אחד משמעותי? בלי סדר יום אמיתי שהוא יכול להצביע עליו, בעיקר אחרי התפוגגות סדר היום האיראני?

ההסבר שלי לא נותן הרבה אשראי לנתניהו. לדעתי, לביבי יש פשוט המון מזל. הוא משחק לבד על המגרש כשמחנה המרכז שמאל מחסל את מנהיגיו הפונטציאליים ביעילות מרשימה. אולמרט כרה לעצמו בור פלילי ענק. אהוד ברק השניא את עצמו על המחנה שלו בתערובת של אופרטיוניזם ונהנתנות. ציפי לבני הצליחה לפרק את מפלגתה שלה. מופז לא התרומם. שלי יחימוביץ לא הצטיירה כמי שיכולה לשבת בעמדת הקברניט ויאיר לפיד, טוב, על יאיר לפיד כתבתי מספיק.

קשה לתת לנתניהו קרדיט אמיתי על חיסול יריביו. נכון, היה לו את השכל לשחד פוליטית את ברק ומופז לעסקאות פוליטיות, שחיסלו אותם. הוא ידע להציע מחירים כמעט מלוכלכים לחברי סיעתה של לבני, במטרה לפרק את מנהיגותה, אבל את כל השאר הם עשו בעצמם.
אם היה למחנה הזה מנהיג בינוני, הוא היה יכול להפיל את נתניהו. אי אפשר לקחת מנתניהו את יכולותיו הפוליטיות המשופרות, שידרוג אמיתי של הדרך בה תפקד בקדנציה הראשונה. רוב הקדנציה (בשנה האחרונה הוא קצת איבד את זה) הוא היטיב לתחזק מוקדי כוח, הוא חילק שרים בנדיבות אינסופית בקדנצה הקודמת, שילם לאיווט מחיר מופקע כדי להבטיח את שלטונו ומוותר כמעט על כל החלטה, אם היא מסכנת חלילה את שלטונו.
המקרה הכי רלוונטי של מועמד פוטנציאלי שירה לעצמו ברגל בלי שנתניהו נקף אצבע הוא המקרה של עמיר פרץ. אחרי ״עמוד ענן״ בנובמבר 2012 פרץ כבר זכה לרהבילטציה, שהוא כה חיכה לה. ״כיפת ברזל״ כבר עשתה לו את העבודה, הוא היה מספר 2 בלתי מעורער של יו״ר העבודה, שלי יחימוביץ ואם רק היה מתגבר על רגשותיו ולא עושה את השטות הנוראית של ההצטרפות ל״תנועה״ של ציפי לבני, אז רק תדמיינו לעצמכם איזה יריב היה נולד פה לנתניהו. סביר מאוד להניח שאחרי הכשלון של יחימוביץ, פרץ היה לוקח את העבודה בהליכה. יו״ר העבודה פרץ היה נראה היום, אחרי ההצלחה המסחררת של ״כיפת ברזל״, כמנהיג שיש לו את כל החבילה. חברתי, אבל כבר לא מאיים כמו שנראה ב 2006 (אחרי שבא מתפקיד יו״ר ההסתדרות). בטחוני, מדיני, מנוסה, מה היו יכולים לטעון כלפיו? הוא לא היה מביא עכשיו 20 מנדטים בסקר מול נתניהו? הוא לא היה הופך אוטומטית למנהיג המרכז שמאל?
האם זה הפיך? קשה מאוד. פרץ עשוי לחזור למפלגת העבודה, אבל הוא יחזור, אם יחזור, בחסדי היו״ר הרצוג, שזה עתה העביר החלטה בועידת המפלגה שלא יהיו עוד פריימריס עד הבחירות. יהיה קשה מאוד לפרץ לבגוד בהרצוג ולבקש קרוב לבחירות שוב פריימריס. זה לא בלתי אפשרי, אבל זה מאוד קשה. לו רק לא היה נכנע לרגשותיו.

תגובות

תגובות

28 תגובות על “אילו עמיר פרץ היה מתגבר על רגשותיו

  1. מתבונן

    סוד השרידות של ביבי זה חוסר מוחלט באידיאולוגיה, עקרונות, דיעות ומטרות (מלבד להישאר ראש ממשלה)

  2. המטיף

    רביב, לרוב (כמעט תמיד) אני מסכים איתך וסבור שהערוכתיך שקולות, אבל פה לגמרי עפת על תיאוריה ממש אבל ממש מצוצה מן האצבע. פרץ מחוסל פוליטית מאז מלחמת לבנון השנייה, ואין ולא היה לו שום סיכוי לחזור לעמדת הנהגה אחרי כשלונו כשר ביטחון, גם אם לא היה נוטש לתנועה. אדרבה, אם היה נשאר בעבודה ובזכות מפקד הארגזים היה נבחר ליו"ר המפלגה, היא הייתה מקבלת מספר חד ספרתי של מנדטים.

  3. יוסי

    עצוב מאוד שאנשים ריקים ו\או מנוולים, עם מעט מאוד אמפתיה והבנה לסבל הפלשתיני, נחשבים כאן לראשי השמאל: אולמרט, לבני, ברק, לפיד, ואפילו מופז מוזכר כאן. אף אחד מהם לא יכול לקדם הסכמי שלום מוצלחים עם הפלשתינים, כי אף אחד מהם (ואגב, גם לא רבין ובטח לא פרס) לא ניסה להבין ולקבל, אפילו במעט, את הדרך שבה הפלשתינים מבינים את הסכסוך. איזה מן שמאל זה שלא מבין את הסבל הפלשתיני? שלא כואב את כאב הילדים המתים אחרי הפצצות שהוא אישר בישיבת ממשלה? שלא מדבר אל הערבים מפרספקטיבה של הבנה. הכי קרוב לזה היה ברק שאמר שלו היה פלסטיני, היה מצטרף לאחד מארגוני הסירוב. אבל זו אמירה בטלה בשישים מול האחריות שלו לפרדיגמת האין-פרטנר שהשתרשה בציבור והזיזה אותו ימינה (שלא לדבר על מופז ואחריותו הישירה לאינתיפאדה השנייה).
    כואב מאוד שהתקשורת מתייחסת אל האנשים האלו כשמאלנים. זה רק מראה עד כמה ישראל רחוקה מפיוס.

  4. אל רום

    תודה על הפוסט רביב . אין ספק שאתה מעלה סוגיה , היא לא כל כך סבוכה ואניגמטית כמו שהיא נחזית להיראות לך , אתה פשוט " חיית שטח " וקצת לא מאורגן עם תובנות או תפיסות עיוניות של המציאות .

    על מנת להיות ראש ממשלה במדינת ישראל ( לפחות עד כה ) אתה צריך לעמוד בכמה פרמטרים מופשטים אתוסיים מובהקים :

    תדמית המייצגת טבע אינטלקטואלי
    קשיחות וקילר אינסטינקט בכל הנוגע לזירה הפוליטת פנימית
    שיקול דעת ואחריות ממלכתית בכלל ובפרט במישור הגיאו פוליטי
    הילה חלוצית ( מייסד , מן המייסדים )
    הקרבה אישית ופטרוטיות
    שירות צבאי או עבר צבאי פיקודי משמעותי
    אינטגריטי במובן האישי ( לא הפוליטי דווקא )

    כך למשל מוחזרו אינספור פעמים המוחות האנליטיים של ברק ורבין , פרץ נלעג אינספור פעמים על מבטאו המרוקאי או האנגלית העילגת משהו שלו וכו…… הגנרלים הבטחוניים תמיד דרכם הייתה סלולה מראש – גבי אשכנזי , דן חלוץ , אורי אור , מופז וכו…… כך הישראלים אוהבים זאת !!

    לביבי אתה צודק – היה מזל !! הוא כבר היה גמור , כי הוא לא ממש עומד בפרמטרים , אבל – רצח רבין , הקומה של אריק שרון , שמעון פרס כ – " פושע אוסלו " , הסיפור השלומיאלי האישי של ברק , כל אילו : הותירו ואקום אליו נשאב ביבי , מבלעדי ואקום זה , הוא לא היה שורד , בטח לא בטופ !! הוא הברירה הכי קרובה כרגע לפרמטרים , ויחד עם הניסיון שלו , הוא מייצר תחושת המשך הכי מוכרת ורגועה , והכי מתקרב לתדמית האבהית לה מרבית העם זקוק .

    שלי יחימוביץ הייתה סוציאליסטית נוקשה , וזה גמר אותה !! המחאה החברתית הייתה על פוליטיקה נקיה ושיוויון בנטל , ולא לגמרי צדק חברתי , לכן לפיד גרף הקלפים , הכל ממעמד הביניים הבורגני פלוס . פרץ בנעליה לא היה משנה הרבה , וגם בעתיד קשה לראות איך ישנה הרבה .

    תודה

  5. רון

    אהלן רביב, להערכתך דיסקין הוא לא אופציה ריאלית (מבחינתו, מבחינה פוליטית ומכל שאר הבחינות)?

  6. שי

    רביב,
    מדוע כשמדובר בפרץ המינוח שאתה בוחר הוא "רגשות"?
    לא ראיתי שימוש במונח הזה ביחס למהלכי הפרישה של ברק ופרס בעבר.

  7. תומר

    אני כן אתן לו קרדיט על הבחישות שלו בכל פוליטיקאי שמרים את האף.

  8. רותם

    מפלגת העבודה הוכיחה בעבר ששום דבר אינו בלתי אפשרי. שום טריק פוליטי הוא לא מופרך מידי, שום תסריט הוא לא דמיוני מידי ואין תקנון או חוקה שאי אפשר לשנות במחי הצבעה מכורה בוועידה. לדעתי מפלגת העבודה צפויה להוכיח את זה שוב. הסיכוי שהעבודה תלך עם הרצוג לבחירות הוא לדעתי נמוך. זו התאבדות פוליטית ואנשים שם יותר מידי משתוקקים לחזור לינוק מעטיני השלטון כדי שזה יקרה. יהיה יו"ר אחר. לא יודע מי, אבל יהיה.

  9. שרוני

    כדי לבסס תיאוריה מופרכת, רביב:
    1. מייחס את כל ההצלחות של נתניהו ל"מזל".
    2. מתעלם מן ה"אופוזיציה" הנוכחית בדמות הרצוג, שלו רק בגלל האינטונציה ומראה-הפנים (שאיננו אשם בהם, אבל הם חלק מהדימוי) ואפס-היכולת להציג רעיון חדש כלשהו (וזו אחריות מלאה שלו!). עם אופוזיציה כזו נתניהו יהיה ראש ממשלה עוד 70 שנה.
    3. מרומם את עמיר פרץ, בזכות החלטה אחת שלו, חשובה ככל שתהייה – ומתעלם מתפקוד קטסטרופאלי שלו כשר ביטחון (מינוי הזוי של ראש ממשלה פלילי וכושל), מינוי שעם קצת יושר אישי היה מסרב לקבלו. אני מתקן: עם פרץ בראש האופוזיציה נתניהו יהיה ראש הממשלה 90 שנה, כי אפילו במפלגה שלו פרץ לא מקבל גיבוי ולכן מצא את מקומו אצל גב' לבני, ויחד הם יושבים בממשלה של נתניהו.

  10. שבע

    רביב, מה אתה חושב על סיכוייו של יובל דיסקין לכשייכנס באופן רשמי לפוליטיקה?

  11. אלי

    אילו עמיר פרץ היה מתגבר על רגשותיו, הוא לא היה עמיר פרץ

  12. אושיק

    רביב די אתה מעלה גרה תזהר לא להחנק מהקיא של עצמך
    אומר עוד בשפה של רבין אתה תרחן בלתי נלאה. בשם ה
    מצא לעצמך משהו שהוא לא ביבי ממש נמאס מהקישקוש הזה
    שבוע טוב

  13. אריה

    גם אני תוהה איך ולמה נתניהו שורד כפי שהוא שורד.
    לדעתי, הגורם העיקרי לשרידותו הוא עליבות היריבים.
    משקיע לא מעט בריפוד המערכת סביבו.
    מדבר יפה. עברית, אנגלית ויש אומרים גם צרפתית.
    זה עובד הייטב על כל מי שלא מחפש תוכן או משמעות.
    עמיר פרץ? עם כל השגיאות שעשה – בסך הכל הוא פוליטיקאי חיובי.
    האם מדינת ישראל הפסידה ראש ממשלה מוכשר? מי יודע.

  14. חסן חמוד

    מוזרים דרכיו של העם הזה.
    אלה המגדירים את עצמם שמאל מרכז הם אינם שמאל ואינם מרכז, הם יחידים שלכל אחד מהם יש תיאוריות משלו, כל אחד מהם הוא פילוסוף שאפלטון ואריסטו מתגמדים מולו וביום הבחירות הוא לא מטריח את עצמו להגיע לקלפי, בו בזמן הימין מורכב מעדרים סקטוריאליים הולכים אחרי מנהיגם בעיוורון מוחלט ובהמוניהם נוהרים אל הקלפי. במצב כזה אין ולא תהיה אלטרנטיבה לנתניהו שנתפס כיום כאיש שמאל מרכז בעיני ליברמן ובינט וחלק גדול מהליכוד.

  15. ברטה

    סוד שרידותו של ביבי מלבד מזל גדול הוא שכל פעם כשנדמה ש"הנה – הפעם הוא גמר", מתרחש איזה אירוע שמשכיח את כל הטענות נגדו . כוורת היועצים חובשי הכיפה הנכלוליים שמקיפים אותו מחזיקים באמתחתם ספין מוכן לכל משבר (כולל הצוק הנוכחי. וכמובן חוסר במועמד רציני נגדו.

  16. ערן

    רביב, לצערי שנאתך העצומה לנתניהו מעוורת אותך ולא מאפשרת לך לסקור את המציאות באופן אובייקטיבי ולנתח את יתרונותיהם וחסרונותיהם של נתניהו ושל יתר המועמדים (הנוכחיים והעתידיים) לראשות הממשלה. רק נקודה קטנה למחשבה – האם יתכן שלאדם שעומד במשך זמן כה ממושך בראש המדינה הקשה ביותר לניהול ברחבי הגלובוס אין ולו תכונה אחת חיובית מלבד "מזל"?

  17. אביהו

    למרות שהיתה בידיים שלו ואתה יודע את זה.
    לא יכול להיות במשך כמעט 20 שנה רק מזל,הפרשנות הזו רדודה ושיטחית מאוד.
    נתניהו ראש ממשלה טובסה"כ הכלכלה והביטחון בסדר גמור ,,בנוסף לזה המראה ,הקול,האנגלית ,הכריזמה (שאותה אתם מקעקעים דקה דקה ,יום יום כבר 20 שנה ),הנוכחות מוציאה אתכם מדעתכם .
    עם תקשורת השוחטת אותו יום יום והוא עדיין רוה"מ ,זה נס משמיים.

  18. ערן

    הערה נוספת – ייחוס לנתניהו מזל בלבד מזכיר לי את הסיפור על המנכ"ל שחיפש מועמד לעבודה בחברה ואמר למזכירה שלו לקחת את עשרות קורות החיים שהתקבלו, לשלוף מתוכם שלושה באופן אקראי, לזמן רק אותם לריאיון ולזרוק את יתר קורות החיים לפח. המזכירה התפלאה: "לזרוק את כל השאר? הרי יש ביניהם אנשים משכילים, מוכשרים, מקצועיים ובעלי המלצות – מדוע לזרוק?". ענה המנכ"ל – "אנשים בלי מזל אני לא צריך אצלי…"

  19. חסן חמוד

    התקשורת משתעשעת בדגדוג שעושה לאגו של עמיר פרץ בקשר לחלקו בכיפת ברזל והוא התחיל להתנהג וכאילו הוא אבי אביה של כיפת ברזל.
    כיפת הברזל האמתית היא הכיפה הסרוגה. הציונות הדתית התברגה והתמקמה טוב מאוד בצבא, בזרועות הביטחון, בתעשיה , בכלכלה, במשרדי הממשלה, במערכת המשפט, באקדמיה, בהתנחלויות- איפה לא? הכוח העצום הזה התחיל להניב פרי בפוליטיקה הישראלית. הכיפה הסרוגה חדרה לרוב המפלגות הציוניות והיא היום קובעת את המדיניות של ממשלת נתניהו. בקדנציה הבאה או זו שלאחריה הכיפה הסרוגה תהיה ראש ממשלה בישראל, ואז מדינת האפרטהייד תהיה עובדה קיימת.
    ראינו בשבוע האחרון את ראשי האופוזיציה איך הם מלקקים לראש הממשלה האבהי והשקול ואיך הם מחפשים פירורים אלקטורליים בתיאור דאגתם המלאכותית והמאולצת לבעלי העסקים הקטנים ולעובדים שנפגעו מהפעולה בעזה.

  20. ארי

    רביב לא מתאים לך. אני שומע לעיתים את פרץ מתראיין ברדיו. לבן אדם יש עוד פחות עמדות מאשר נתניהו. עם אחד, העבודה, התנועה, חזרה לעבודה?
    הבנאדם נמצא איפה שמקבלים אותו, הוא כול להחליף את שאול מופז בהגדרה לאופוטוניסט.
    לא היה לו סיכוי מול ביבי, אפילו לא מול בוז'י

  21. יוסי

    כאחד שהלך אחרי עמיר פרץ והאמין בו, ברור לי:
    עמיר פרץ הוא בלוף
    לכן הוא הלך להיות שר ביטחון כושל שאחראי למוות של חיילים.
    מגוחך הקטע שמנסים להשכיח את הנזק שעמיר פרץ עשה.
    עמיר פרץ דואג לעמיר פרץ – זה הדבר הכמעט יחיד שמעניין אותו.

  22. נועה

    אני רואה כמה קשה לך באולפנים עכשיו,למרות האובססיה
    שמבעבעת בדם אתה יודע שזה לא הזמן לתקוף/להגחיך את ביבי
    ( בעיקר עכשיו כשנתניהו מקבל חיבוק מקיר לקיר )אבל היי הרי בדיוק
    בשביל זה המצאת את הבלוג הזה,לתחזק את להקת המעודדת הקבועה
    שמגיבה למעלה..

  23. חנה חורש

    הערות קצרות לגבי המוזכרים כאן – ציפי לבני עמדה מול חבורה של אנשים במפלגתה שכל מאוויהם היה להיות איזה שר לעניני שום דבר אצל ביבי והם ראויים לכל הגינויים . היא עמדה באומץ נגד סחיטת החרדים. לכן היא לא הצליחה אז
    כל החבורה האחרת של קדימה, חבל לדבר עליהם

    שלי יחימוביץ אנרכיסטית בנשמתה ו"דאגה" לבדל עצמה ומפלגתה מהנושא המדיני ולכן הפסידה המפלגה בבחירות.
    בוג"י כנראה נושא את עיניו לשרת את ביבי ולכן הוא בקושי משמיע איזו מילת בקורת על הממשלה הההזויה הזו, כמו גם לא מדבר כלל על ההתנחליויות והכספים הזורמים לשם בכל דרך אפשרית, חוקית, עקלקלה, מלוכלכת ועו

    בסוף יש לציין בצער רב שאין מי שינהיג את האופוזיציה וחבל כי יש אנשים טובים בכל מפלגות האופוזיציה. כולל מפפלגות ערביות "רחמנא ליצלן"

    חבל מאד צאד שרביב כל כך צודק

  24. אילן

    מעניין.
    כמה פעמים היו מעומדים נפלאים מהשמאל שכמעט… (מצנע, ליפקין שחק). ותמיד הם נכשלו.
    במבט רחב, הבחירה הגבולית של רבין הייתה אנומליה זמנית (גם הודות לשוחד עם רכב שרד).
    באלגוריה למונדיאל, גם אנגליה כל פעם מועמדת לזכייה למרות שבפעם האחרונה שהגיעה לחצי גמר היה ב-1966.
    באלגוריה אחרת, אתה כמו אישה מוכה שכל הזמן מנסה להציג רציונליזציות למה הגבר שלה בכל זאת אוהב אותה.
    המציאות היא שהיה לכל מועמדי השמאלה סיכוי רק בראש של עיתונאים מוטים כמו רביב דרוקר.
    מר' דרוקר, אתה יכול להמשיך להציג מציאות מדומה, אבל אתה שייך למחנה העבר. פעם היית חלק מרוב העיתונאים. היום הרבה פחות.
    רק לכחלון יש סיכוי מסוים לגרד את מעמדו של נתניהו, כי הוא ימני וחברתי.

  25. יוחנן המאומן

    נתניהו שורד רק בגלל שאין אופציה ימנית חילונית טובה יותר.
    מבחינה מדינית המסה הקריטית של הבוחרים מנצא עמוד בימין. זו הסיבה ששלי יחימוביץ' הצניעה מאד את המצע המדיני של מפלגתה בבחירות האחרונות ולכן הצליחה לגייס קולות אבודים חזרה למפלגת העבודה.
    יאיר לפיד גם הוא הבין היכן מרוחה החמאה והכריז על מפלגת מרכז עם נטייה ימינה. הוא עשה זאת תוך כדי שהוא כופה על הממשלה להישאר חילונית ובכך הרוויח בזכות את מקום המפלגה השניה בגודלה בבחירות האחרונות.
    בנט הפסיד קולות מאחר והבית היהודי הינה מפלגה דתית, אך הרוויח בגדול כשהוא מציג מצע ימני.
    אם ישכיל בנט להצניע את הפן הדתי במצע שלו – אפשר יהיה לומר שאתה מסתכל על ראש הממשלה הבא!!

  26. אולי אתה לא נותן קרדיט לנתניהו אז מה

    אבל אנחנו נותנים הרבה פחות קרדיט לך. אולי קשה לך להגיד זאת אבל סה"כ הניהול של נתניהו היה הרבה יותר טוב מכל מנהיגי השמאל שקמו בעת האחרונה (מלבד בן גוריון). ביבי צדק ברוב ההסתכלות שלו על המצב באזור. מנגד כל מה שאתה וחבריך מהשמאל טענתם התברר כקשקוש מוחלט שהיום אנו משלמים עליו בריבית דריבית(ראה אוסלו התנתקות וכו).
    כנראה שרוב הציבור מבין ולא ככ מעניין אותו אם אתה נותן או לא נותן קרדיט לנתניהו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.