צוק איתן – אותו תהליך קבלת החלטות בעייתי

מאת  | 8 באוגוסט 2014
 

ועדת  אגרנט, ועדת וינוגרד, מועצה לבטחון לאומי, כאילו כל זה לא היה ולא קרה. שיחות עם חברי קבינט שניהלתי תוך כדי המבצע נשמעות כמו שיכפול מדויק של כל מה ששמענו בעבר. מיליון וחצי ועדות, מאגרנט ועד וינוגרד, קבעו – צריך איפכא מסתברא, צה״ל צריך להציג לקבינט כמה חלופות מעשיות ולא רק אחת (או בתלבושת הצה״לית היותר מתוחכמת – מציגים שלוש חלופות, אחת מוטרפת, שנייה לא לעשות כלום ושלישית, זו שכולם מצביעים בעדה) ועדיין אותן זמירות. משתתף אחד אמר לי: לא יכול להיות שניזון רק מהמידע של צה״ל. הם גם מציגים את המידע וגם את התוכניות ואז את ההמלצות. הצבא לא רצה להציג בכלל תוכנית למבצע קרקעי וכשאולץ להציג, המליץ לא לבצע אותה. כל המנגנונים אמרו לנו כל הזמן שחמאס מורתע, חלש, רוצה בהפסקת אש. לא הייתה חוות דעת אחרת. פעם אחר פעם התברר שהם טעו.

משתתף אחר דיבר על פסיביות של הצבא. לא הוצגו בפנינו חלופות אמיתיות. בכל פעם הוצגה חלופה אחת שרק אותה אפשר לבצע.

הסיפור הכי בולט לעניין הזה הוא, כמובן, המבצע לכיבוש עזה. שר הבטחון רצה להציג אותו מוקדם במבצע, לסתום את הפה לליברמן. נתניהו עיכב. בסוף היא הוצגה בשבוע השלישי ובצבעים מאוד מחמירים (אני דיווחתי עליה בתמצית כאן. שבוע לאחר מכן אודי סגל הרחיב בחדשות 2. לא יודע מה לגבי אודי, אבל אני ממש לא קיבלתי אותה, כפי שנטען, מנתניהו או אנשיו). כשהצבא לא רוצה לבצע משהו, ככה זה נראה. אחד המשתתפים אמר לי – רק מטורף היה תומך בזה. ליברמן באמת לא תמך והסביר שעכשיו כבר מאוחר, היה צריך לבצע בהתחלה. בנט לא תמך. מעולם לא תמכתי בכיבוש, הוא הסביר לעמיתיו.

דעתי בעניין כיבוש עזה לא חשובה. הנקודה היא תהליך קבלת החלטות. גם לפני מבצע ״חומת מגן״, הצבא התנגד בכל תוקף, כולל הרמטכ״ל מופז וסגנו יעלון. גם שם הוצגו הערכות מחמירות על מאות הרוגים. אני נמנה על אלו שלא קונים את המיתוס ש״חומת מגן״ חיסלה את האינתיפאדה השנייה (בחודשים שלאחר מכן המשיכו פיגועים קשים), אבל בדבר אחד אין ספק – כמות הנפגעים לא גירדה את מה שצה״ל הציג.

אני לא טוען שגם במקרה עזה הצבא טועה. אני לא יודע. אני רק אומר ששורה של אנשים חכמים קבעו כבר מזמן שצריך להיות עוד גוף בקבינט, שחשוף לכל העובדות ויכול להציג עמדה אחרת. גם צה״ל צריך להביא לקבינט קצינים שחושבים אחרת ולא לוודא כל הזמן, כמו במלחמת לבנון השנייה, שרק קול אחד יישמע כדי שחלילה השורה המחשבתית לא תיסדק.

image

מתוך המהדורה המרכזית, חדשות 10, יום רביעי 31.7.14

תגובות

תגובות

22 תגובות על “צוק איתן – אותו תהליך קבלת החלטות בעייתי

  1. יואל

    רביב, אנא המתן עם הביקורת. אנחנו עדיין במלחמה. אתה מחליש אותנו בלי משים. אני בטוח שאינך מתכוון. סיכומים וביקורות בסוף המלחמה.

  2. ליואל

    אנחנו תמיד במלחמה. אין זמן אחר לביקורת.
    גם ביקורות כלכליות אסורות בגלל שאנחנו כבר בתוך שנת התקציב?

  3. מאיה

    רביב אנא המשך עם הביקורת. דווקא כעת, כשהלחימה נמשכת, ניתן אולי להשפיע על מוסריות הפעולות. אתה מחזק אותנו בהשמעת קול שונה ולא פעיייה של עדר כבשים לקול תרועות הלחימה. יש כאן חברה חזקה, מגוונת שיכולה להתמודד עם מגוון דעות. תודה רבה.

    אמא, מותר כבר לדבר? / יונתן גפן

    כֵּן, אִישׁ רוּחַ, נִגְמָר הַמַּשְׁבֵּר,
    כֵּן, עַכְשָׁו כְּבָר מֻתָּר לְדָבֵּר,
    כֵּן, אִישׁ רוּחַ, הַשֶּׁקֶט נִשְׁמָר,
    וְעַכְשָׁו כְּבָר מֻתָּר, כְּבָר מֻתָּר.

    הֵן צַיְתָן וּמַשְֹכִּיל נָדַמְתָּ,
    בְּעֵת קְרָב דַּבָר לֹא אָמַרְתָּ,
    רַק כָּתַבְתָּ עַל נוֹף וְאָדָם,
    שִׁיר הַלֵּל לֶעָשָׁן וּלַדָם,
    כִּי יָדַעְתָּ – עֲדַיִן מֻקְדָּם,
    עַד שֶׁגָּמַרְנוּ אִתָּם,
    וְהִגַּעְנוּ לְאֵיזֶה הֶסְדֵּר,
    וְעַכְשָׁו כְּבָר מֻתָּר לְדַבֵּר.

    כְּבָר יֵשׁ הַפְסָקַת אֵשׁ כְּלָלִית
    שׁוֹתְקִים גַּם חַיָל גַּם פָּלִיט,
    אַךְ אַתָּה יָכוֹל כְּבָר לִצְעֹק,
    וְאִישׁ לֹא יֹאמַר לֵךָ: שְׁתֹק!
    לֹא יַפְרִיעוּ אַנְשֵׁי הַמּוּסָר,
    לֹא יַלְשִינו עָלֶיךָ לַשַּׂר,
    וְשׁוּם פַּטְרִיּוֹט מְסֻכָּן
    לֹא יִצְרַח לְךָ: זֶה לֹא הַזְּמָן!
    וְלָכֵן – קֳבֵל עִם וְאֻמָּה
    תְּדַבֵּר רַק כְּשֶׁאֵין בִּשְׁבִיל מַה!
    צָעַק בְּעִיר הֲרֵגָה בְּלִי בָּתִּים,
    מַה יוֹעִיל הַדִּבּוּר לַמֵּתִים?
    וְהָאֵל וּמַצְפּוּן הָאָדָם,
    אָז יַבִּיטוּ אֵלֶיךָ דּוּמָם,
    וַיֹּאמְרוּ: דִּבּוּרְךָ לַשָּׁוְא,
    אֵין כְּבָר מַה לְהַצִּיל עַכְשָׁו!

    כֵּן, אִישׁ רוּחַ, הָיְתָה הִזְדּמְּנוּת
    לְהָקִים צְעָקָה: לֹא לָמוּת!
    אַך אַתָּה הֶעְדַּפְתָּ לִסְתֹּם
    וּלַחֲזֹר לִבְסִיסְךָ בְּשָׁלוֹם.

    כֵּן אַתָּה עוֹד תַּמְשִׁיך וַתִּכְתֹּב,
    הֲגִיגִים עַל הָרַע וְהַטּוֹב,
    אַך אִישׁ לֹא יִקְרָא אֶת דְּבָרְךָ,
    וּבְכָל לַיְלָה תִּרְאֶה בִּשְׁנָתְךָ,
    אֵיךְ בָּאִים הֲרוּגֵי שְׁתִיקָתְךָ
    לִתְבֹּעַ עֶלְבּוֹן וְהֶסְבֵּר,
    כֵּן עַכְשָׁו כְּבָר מוּתַר לְדַבֵּר!

  4. אורן

    אם אכן אלה העובדות, זו ביקורת חשובה ובעיתה, דווקא עכשיו, כשממשיכים לקבל החלטות קריטיות. ועכשיו אפשר לנתח גם את ההחלטה ההזויה להסיג את הכוחות, להכריז ולנהוג כאילו הסתיים המבצע (מלחמה), רק כי הוכרזה הפסקת אש ל 3 ימים והתחילו לדבר.

  5. ליבוביץ' ליאור

    גם בלבנון החיזבאללה ירה בתושבי לבנון וידע להאשים את צה"ל – שהרי,למה לו להודות שהוא ירה – אותו דבר גם כאן – אבקש להזכיר עוד 2 דברים – דבר ראשון שחשוב שהעולם ייראה (אפרופו,שקרי והצגות החמאס) https://www.facebook.com/photo.php?v=254954607961455 והקישור השני זה של העיתונאים הזרים בעזה שאויימו לבל יעזו לצייץ מילה אחת על החמאס וכשיצאו מעזה יכלו לפתוח את הפה http://www.baba-mail.co.il/Content.aspx?emailid=30243&source=facebook&sourcemember=843142&type=0

  6. סנטו רוחו

    הביקורת הזו, הבונה והעניינית, חשובה בייחוד עכשיו.

  7. אורן29

    בשביל להפקיע את מונופול המודיעין מידי צה"ל צריך גם אומץ וגם נחישות, משום שמהלך כזה ילווה בהתקוממות עצומה מתוך צה"ל, שלא יהסס להדליף לתקשורת, וינצל את הדימוי ה"נקי" שלו לעומת הדימוי ה"מושחת" או ה"אופורטוניסטי" של הפוליטיקאים.

    הפתרון הוא המועצה לבטחון לאומי. בראשה צריך להעמיד דמות בקליבר של, נניח, דן מרידור- מישהו שמסוגל לראות גבוה ורחוק, ושהיה בתפקידים בכירים בשירות המדינה כמו שר. מישהו שרואה יותר ממימד אחד- המימד הצבאי.

    איש כזה שיקבל את מלוא הגיבוי מראש הממשלה יוכל להזיז את ההר של המודיעים הצבאי, ולהפוך סדרי עולם. זה לא יהיה קל, אבל זה הכרחי.

    במל"ל צריכים לגבש שני תיקים "תיק חמאס" ו"תיק חיזבאללה". מכיוון שמדובר בארגונים, ולא במדינות, אין סיבה שההתמודדות עם שני אלה תהיה כמעט רק במישור הצבאי. ראש מל"ל ימנה פרוייקטור לכל תיק, והוא יעבוד מול ראשי הצבא/שב"כ/מוסד (או מי מטעמם), וידווח לראש הממשלה.

    בשוטף, יש מה לעשות מול ארגונים כאלה- לרדוף את מקורות הכסף והנשק שלהם בכל העולם למשל. בעת עימות, גם אם המשקל של צה"ל עולה באותו רגע, עדיין הפרוייקטור הוא הפילטר והמעריך שאותו צריך ראש הממשלה לשמוע.

  8. -ליאור

    קשה לבוא בטענות לצה"ל, הוא חי בעמו, והדרג הבכיר שם הוא ממילא יותר פוליטיקאי מאשר לוחם. מבצעי העבר לימדו את ראשי צה"ל משהו ברור מאד – הצבא הוא הבייבי הלאומי, כולם אוהבים אותו כל עוד הוא מספק את הסחורה, אבל ברגע שהוא מפשל החיוכים נעלמים וכולם והסכינים נשלפות (לא כלפי החיילים חלילה, אלה הילדים שלנו, אבל בהחלט אל עבר דרגי הפיקוד הבכירים). ניכר היה שבשבוע האחרון ללחימה כולם כבר דיברו אל הרשומות שינהלו ועדות החקירה. דבר נוסף שצה"ל למד – לעורף יש רגישות יתר לאבידות, באופן מדהים אנחנו רגישים יותר לחיילים הרוגים מאשר לאזרחים, יהיה מבצע צבאי מוצלח ככל שיהיה בהשגת המטרה – אבדות יכולות להפוך אותו לכשלון בתודעה הציבורית.
    אם כך, מה ההפתעה שהצבא "השתבלל" ולמד להנמיך ציפיות, לצמצמם יעדים, וללכת על בטוח?

    כך היה עד עכשיו. אני מעז לקוות שהמבצע הנוכחי תיקן קצת את העיוות הזה, מכיוון שלראשונה נוכחו בצבא שהציבור מסוגל לספוג כמות גדולה של אבדות (בהשוואה למבצעים קודמים, לא למלחמות עבר כמובן), ובכל זאת לשמור על חוסן ולכידות. נקווה שזה ידרבן את ראשי הצבא להראות קצת יותר יצירתיות בהמשך, ונקווה שבממשלה יהיה לשם שינוי מי שידע להבין ולדרוש את זה.

  9. חסן חמוד

    על איזה הליך קבלת החלטות ועל אילו תכניות אתה מדבר, רביב? בשביל להפגיז ריכוזי אוכלוסיה בתותחים כבדים מהגבול ומהים ובהטלת פצצות מפלצתיות מהאוויר לא צריך תכניות. הצבא יודע זאת יותר טוב מכל יועץ אחר. הצבא יודע שבאקדמיות הצבאיות לא קוראים לזה מלחמה והצבא יודע שמקבלי ההחלטות משתמשים בצבא כקבלן עפר עם ציוד כבד.

  10. ע. לציון

    קודמי כבר הרחיבו ולכן אתמצת:
    להשמיע (ביקורת), בודאי שלהשמיע – לפני, בזמן ואחרי. ושוב, ולא להרפות.

    ואם כבר עוסקים בתהליכי קבלת החלטות:
    היתכן שאף אחד מהחכמולוגים בכל הדרגים האפשריים לא קפץ והתנגד להחזרת התושבים לישובי "העוטף", בסיטואציה שבה הסבירות לשבירת הפסקת האש וחזרה לאיום רקטות ופצמרים היא לכל הפחות "סבירה"?
    האם זו היתה גם עמדתו "המקצועית" של פיקוד העורף?

  11. רעמסס 1

    זה לא פשוט להציג חלופות. מי שמציע הוא זה שצריך לבצע. הוא יציע, כמובן, את החלופה הטובה ביותר לדעתו. הוא הרי יהיה אחראי לתוצאות. אם מכריחים אותו להציג חלופות – יציג אותם כך שלא יכריחו אותו לקבל חלופה גרועה יותר לדעתו.

    לא פשוט להביא "קצינים שחושבים אחרת".
    אם הם לא יהיו אחראיים לביצוע – הם יכולים להציע הצעות שהרמטכ"ל\אלוף הפיקוד לא יכול לבצע טוב (אחרת הוא היה מציע זאת בעצמו).
    הם ישארו במטכ"ל ויתכן שהרמטכ"ל ושר הביטחון יפגעו בקידומם. זה יביא חשש להגיש בכלל הצעות כאלה החוצה.
    האם ניתן להחליף את הרמטכ"ל\אלוף הפיקוד באותו הקצין המציע (נניח הצעה מבריקה שמוצאת חן בעיני הקבינט) באמצע המלחמה? בניגוד לדעת שר הביטחון? האם יש לרוה"מ כוח פוליטי לעשות דבר כזה? האם הוא בכלל רוצה?

    בתיאוריה תחרות אכן מחכימה טיפשים. פתאום אנשים שטוענים ש"אי אפשר לעשות כך וכך" מוצאים שאפשר כאשר הם נוכחים לדעת שיש מתחרה שעלול להחליף אותם. זה עובד מצויין בשוק. זה לא יכול לקרות בצבא. יש רק צה"ל אחד. רק לראשי ממשלה בודדים (בן גוריון, צ'רצ'יל) היה באמת כוח ציבורי-פוליטי להתערב בצבא ולהחליף מצביאים. נתניהו וגם יעלון אינם כאלה.

  12. אורן

    אכן לא פשוט רעמסס, ואף על פי כן מונוליטיות מחשבתית מובילה לאסונות ולאובדן חיי אדם. גנרלים וקברניטי האומה צריכים להיות כאלה שיודעים להתמודד ביושר ובאומץ עם המכשלות אותן ציינת וגם עם אחרות. והם מתוגמלים יפה על כך, לא רק מבחינה חומרית. כשהם מצליחים נושאים אותם על כפיים, ובהיכשלם צריך לבוא עימם חשבון ולהחליפם בטובים מהם, או לפחות בכאלה שטרם נכשלו ויש סיכוי סביר שיעשו מלאכה יותר טובה. ואת האמיצים שבשעת מבחן היו נאמנים לאמת ושחו נגד הזרם גם תוך תשלום מחיר אישי – צריך לפאר ולרומם.

  13. גלעד

    שיא החוצפה של עיתונאי שספק אם בכלל ירה
    ברובה למתוח ביקורת על צהל…

  14. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    ניתוח טהרני ולא קשור למציאות קבלת החלטות ממסדית בזמן אמת.
    1. אין דרך פשוטה לשכנע את הקבינט והקואליציה באמצעות ״חלופות״ רציונלית, כי כל אחד מהשחקנים צריך למצב עצמו פוליטית מול האחרים.
    2. אין דרך להוסיף גוף נוסף לקבלת ההחלטות אם הגוף הזה אינו נושא באחריות לביצוע ולכשל אפשרי.
    3. אין מספיק אנשים מוכשרים בישראל לנתח ולתכנן ולשווק אסטרטגיה ומערכות צבאיות ברמה גבוהה- הטובים ביותר כבר שייכים להנהלה שמבצעת. מל״ל ושות׳ לרוב מקבלים את הפליטים.

  15. עמוס

    מיועד לגלעד, שבתגובתו בז לניתוחו ומסקנותיו של "שיא החוצפה של עיתונאי שספק אם בכלל ירה ברובה למתוח ביקורת על צהל"…
    איש חכם היה ושמו ד"ר ג'ונסון. אנגלי אלא מה. היה ביקורתי ביותר ובעיקר ביקר וירה חיצי מלים אל ועל שחקן הבמה המוביל בדורו. זימן שחקן הבמה את עצמו למשכנו של ד"ר ג'ונסון ותבע עלבונו: "מי אתה, שמעולם לא עלה על במה לפני מאות אנשים, ומה זכותך לבקר אותי, מי שכל חייו השקיע כדי לשחק תפקידים על הבמה"?
    ענה הד"ר : "אתה רואה את השולחן הזה במטבחי? הזמנתי אותו במיוחד מנגר מקצועי, משובח ומומלץ, אבל כאשר הציבו את השולחן בביתי, מצאתיו רועד ומפרכס, רגליו אין שוות באורכן. לאכול עליו פשוט בלתי אפשרי. עכשיו אמור נא לי, הרי בנגרות מושג אין לי, אבל האם אינך סבור שזכותי להעביר ביקורת על יצירת ההילולים הרועדת של הנגר"?

  16. ל. פרייליך

    חסן חמוד מאיר את הדיון הזה מהפרספקטיבה של הקרבנות העזתים. חשוב, לא?

  17. LDR

    ב״חומת מגן״ הלוחמים הפלסטינים היו ברמה של לוחמי חמאס ב״עופרת יצוקה״.
    לוחמי חמאס ב״צוק איתן״ קרובים ברמתם ללוחמי חיזבאללה בלבנון 2.
    אין שום דימיון בין רצועת עזה לגדה המערבית מבחינת היכולת לבצע מהלכים מתוחכמים ויצירתיים.
    כיבוש רצועת עזה מנוגד לאינטרסים של ישראל.
    מה היה קורה אם הממשלה היתה מחליטה על כיבוש הרצועה וכעבור כמה ימים מועצת הביטחון היתה מתכנסת ומנסה להעביר הצעת החלטה שהיתה דורשת מישראל להסיג את כוחותיה ?
    האם נתניהו יכול היה לבטוח שארצות הברית תטיל וטו על הצעת ההחלטה ?
    האם אובמה היה תומך במהלך לכיבוש רצועת עזה ?

    זה מה שקורה לעיתונאים שהולכים לפוליטיקה.
    אלה הדברים הנוקבים והחריפים שעפר שלח כתב בסיום ״עופרת יצוקה״ והם הולמים גם את הימים האלה רק ששלח הפוליטיקאי לא מעלה על דעתו לומר דברים דומים :
    ״ישראל כולה תצא משלושת השבועות האחרונים כמדינה מטורפת, במובן הבעייתי ביותר של המילה. מדינה שיש לה צבא מעצמתי וכוח השמדה בלתי נתפס, הטובלת ברחמים עצמיים וחוסר ביטחון.
    חברה מוכת שינאה ותאבת דם ברמה ההולכת ומתקרבת לזו של אויביה, שפעם רצתה להיות אור לגויים והיום מתגאה בכך שאימצה את סולם הערכים של ולדימיר פוטין. אם זהו ניצחון, אוי למנצחים.״

  18. עוזי

    ביקורת מתונה, שקולה ואחראית, רביב.
    המשך לתקןף בנקודה זאת, יש לך סיכוי להזיז משהו.

    אין טעם לבקש מהצבא שתי חלופות.
    כמי שהגיש לא מעט הצעות פעולה, אני יודע איך זה עובד.
    אחרי שהחלטת (מהבטן בדרך כלל, גם כשנדמה לך שמהראש) מהי הדרך הנבחרת, אתה מציג את החלופות כך שלא יתקבלו.
    בטח כאשר המחליטים הם פוליטיקאים ש"לא ירו כדור מימיהם".

    הדרך היחידה היא להקים גוף חלופי ממומחים צבאיים, בדיוק כמו שהמליץ וינוגראד.

    נדמה לי שהפעם, אחרי כל כך הרבה כרטיסים צהובים, הגיע הזמן לכרטיס אדום

  19. גדי

    מזמן נאמר ביחוד אחרי מלחמת הגליל 2 שנדרש גוף צבאי /אזרחי נוסף לרמטכ"ל ושר הבטחון .ומוזר שכול המטה גם אמר יס מן אחרי הרמטכ"ל ..בעברית המועצה לבטחון לאומי .שבה יהיו קצנים בכרים נוספים שלא עברו לפולטיקה ..והם יבאו רעיונות צבאים אחרים ..כדוגמת אלוף במיל פרקש ראש אמא"ן לשעבר ..מפקד פיקוד דרום הקודם ….ועוד קצנים ..גם רצוי שהם לא בעיתים .כמו דובר צהל הקודם ..בנהו או הרמטכ"ל הכשלון של מלחמת לבנון שתים .

  20. רעמסס 1

    מצאתי דרך איך לכפות על צה"ל (ובעצם על כל מטה) להציג חלופות אמיתיות:

    1. לתבוע מצה"ל לקבוע מראש רשימה של קריטריונים להערכת החלופות (כ-12 בערך). אלה יאושרו על ידי קובעי החלטות.

    2. לתבוע לתת 4 חלופות. (אחת מהם להמשיך להמשיך במצב הנוכחי – יהא אשר יהא).

    3. לתת לצה"ל עצמו להעריך את החלופות לפי הקריטריונים שקבע. (ניקוד ושיקלול כלשהו או כל שיטה אחרת).

    4. כעת הדבר החשוב ביותר: לדרוש שכל החלופות (אולי פרט לחלופת הסטטוס קוו) יקבלו דרוג סופי שווה פחות או יותר!!!

    כלומר החלופות יהיו כאלה שאלה שיש להם יתרונות בקריטריונים מסויים יהיו חלשים יותר בקרטריונים אחרים.

    – לא תתקבל טענה ש"אי אפשר" למצוא חלופות דומות. זאת העבודה של המטה. מי שלא יכול לבצע את עבודתו – איננו במקום המתאים.

    – כלומר הבחירה הסופית בין החלופות תיעשה על ידי קובעי ההחלטות (קבינט, ראש ממשלה, שר ביטחון וכו') על בסיס קריטריונים אחרים, נוספים ואישיים של קובעי החלטות!

    זה רעיון שעלה על דעתי. עד כמה שאני יודע הוא חדש ולכן אינני יכול להצביע על מקום בו נהוגה הפרקטיקה הזאת. ניתן לנסות אותה ולבחון את התוצאות.

    לרביב – אני מתיר להך להפיץ את הרעיון (ובפרס נובל נתחלק שווה בשווה)…

  21. יהונתן

    העובדה שאינך מקבל את העובדה הברורה שחומת מגן הפסיקה את הטרור, מטילה שיקול כבד על שיקול דעתך כפרשן. האלטרנטיבה שלך, שגדר ההפרדה הייתה זו שהפחיתה את הטרור, היא הזויה, גם מאחר שהגדר בכלל לא הושלמה, וגם מאחר שגם הטרור בתוך ההתנחלויות פחת מאוד.

  22. דודי

    נראה לי שאתה אובססיבי בעניין קבלת ההחלטות. אני מכיר את הנושא והוטרדתי ממנו לפחות כמוך. זו לא הבעיה של המבצע הזה. פשוט לא הבעיה של המבצע הזה. אין כאן חד וחלק, האלטרנטיבות היו ברורות והסיכונים היו ברורים. כל השיח של שרי הקבינט מחוץ לקבינט היה על חלופות. אתה מצייר תמונה שהצבא הכתיב את החלופה שבה היה מעוניין. זאת לא נראית לי תמונה מלאה. רעיון הכיבוש נדחה מפני שהוא נראה כחלופה גרועה גם מהיבטים אחרים לא צבאיים. חלופות היו שם כל הזמן. אפילו ליברמן דיקלם: או כיבוש, או לימבו, או התשה הדדית באש. תוכל לטעון שנבחרה חלופה שגויה. אבל לא תוכל לטעון שהחלופה שנבחרה הייתה גרועה מאחרות. אין פה שחור ולבן כמו במקרים של וינוגרד ושל אגרנט. הבעיה איננה בתהליך קבלת ההחלטות. גם אם אתה חושב שהחליטו רע. התהליך לא מבטיח החלטה נכונה. הוא רק מפחית את האפשרות לטעות.

    אם אתה כבר מתעקש לצווח ולצרוח על מחדלים וזה מה שעושה לך את היום (ומקדם לך את הקריירה) אז יש לך שני מועמדים במבצע הזה:

    1. המועמד הראשון הוא מחדל בהערכת רצון הלחימה של החמאס. נראה שהציגו לאורך כל הדרך את החמאס כחלש יותר ושבור יותר ממה שהוא באמת. זה בהחלט מועמד למחדל. מועמד אבל אני לא בטוח שיש כאן מחדל ואני לא בטוח שגם אם היו ספיקות לגבי מצב החמאס לא היה נכון קודם כל לבדוק את האופציה שהוא באמת במצב קשה. כלומר אם יש ספק אז צריך לבדוק האם יתכן והוא במצב קשה. לאור ההחלטה לא לבצע מהלך כיבוש הרי שהזמן פועל לטובתנו במרבית המישורים ולכן נכון ללכת על הצד הבטוח ולבדוק כל פעם האם החמאס מספיק בפינה. עדיין נראה שהקבינט ואמ"ן הלכו בבחינת wishfull thinking בהעריכם את החמאס. בנוסף, וכאן יש מחדל – מה הייתה הקונספציה שגרסה שחמאס כל כך חמוש ומוכן לא יפתח באש? הערכה שלאורה בוטלה אבטחת ישובי העוטף? שלאורה יובש צה"ל עד כדי שהפסיק לחלוטין להתאמן כחודש לפני מלחמה? מי אחראי על הקונספציה הזו? שוב הפער בין הערכת יכולות לבין הערכת כוונות משתקף ומריח רע כקונספציה.

    2. המועמד השני הוא מחדל המנהרות. זה לא מחדל בקבלת החלטות כי כולם הבינו שיש לטפל באיום הזה ואף החליטו על כך. זה מחדל ארגוני ביצועי בקביעת סדרי העדיפויות בבניין הכוח של צה"ל. זה מחדל פנימי במטה הכללי. והמחדל הזה נוצר בגלל שתהליכי בניין הכוח בצה"ל הם לקויים. כשבניין הכוח נעשה במסחרה על רשימות מכולת שעולות מהזרועות למטכ"ל כלפי למעלה, ולא מתוך הערכת מצב אסטרטגית רב שנתית שמנתחת פערים בראיה כוללת צבאית ולא מתוך ראיה מבודלת זרועית, מי נותן כסף להנדסה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.