עדיפה התשה על הסכם עם החמאס

מאת  | 14 באוגוסט 2014
 

בדרך כלל זו האפשרות הכי גרועה למדינה מערבית, מודרנית כמו ישראל. הצד השני לא ממש מפסיד מלהיות עוד חודש בבונקר. עבורנו, זה אומר שתושבי עוטף עזה לא חוזרים ליישובים והתיירים לא חוזרים לתל אביב. לא קל. עבור ראש הממשלה, מלחמת התשה היא אפשרות פוליטית נוראית. שיגור של עשרים שלושים רקטות כל יום מעזה במשך חודש – חודשיים יכול לשחוק את הפופולריות, הממילא נשחקת שלו. מצד שני, במובן הכי ענייני, זו האופציה היותר טובה שיש לנו כרגע.

המסלול הנוכחי של הסכם עם החמאס בתיווך מצרי, היא אפשרות לא טובה. לנו לא יכול לצאת מזה כלום. מקסימום התחייבות חמאסית לשקט. ביג דיל. כבר קיבלנו כזאת ב"עמוד ענן", היא שווה מה שהיא שווה רק לזמן מוגבל, עד שמתחילים החיכוכים ואז היא לא שווה כלום.

החמאס, לעומת זאת, יכול לצאת מהסכם כזה כמנצח גדול. למרות כל מאמצי המצרים לא לתת לו כלום, תראו מה הוא הולך, מבחינתו, לקבל בהסכם:

1. אנשי החמאס יקבלו משכורות, כולל 17 אלף אנשי הזרוע הצבאית המשמעות היא שהאנשים שירו עלינו רקטות וחפרו מנהרות, יקבלו בתום העימות הזה כסף, בהסכמה שבשתיקה שלנו. נכון, אנחנו לא נותנים את הכסף וזה גם לא יהיה בהסכם, אבל אנחנו מסכימים שיעבור דרך אבו מאזן ואת הקישור הזה כל עזתי ברחוב יבין מצוין. לא קיבלו כסף, אז הם ירו ואז הם קיבלו כסף.

2. ישראל תפתח יותר את המעברים ותאפשר מעבר קבוע של אנשים מעזה החוצה דרך מחסום ארז. הישג גדול של החמאס, שישוייך רק לפעילות הצבאית. זו טעות ענקית. אני אישית חושב שצריך לפתוח את ארז בכל יום בשנה, חוץ מבימים שאחרי "צוק איתן". המסר שלנו לחמאס צריך להיות – לא תקבלו דבר על הלחימה. כלום.

3. ישראל תגדיל את טווח הדייג של דייגי עזה. שוב, באופן כללי אני בעד זה, כי מדיניות המצור לא נראתה לי חכמה, אבל לא עכשיו. עכשיו אסור. צריך לתת את זה בימי שיגרה ורק לאבו מאזן.

4. ישראל תאפשר ייצוא סחורות מעזה, דבר שאנחנו כמעט ולא מאפשרים במשך שנים. עוד הישג משמעותי לחמאס, בהקשר הזה.

5. מעבר רפיח ייפתח. נכון, זה עניין מצרי, אבל שוב, זה אמור לקרות רק בעקבות הלחימה. החמאס יצטרך לבלוע פה עצם לא קטנה בדמות נוכחות של אנשי הרשות הפלשתינאית (החמאס הסכים לזה עוד לפני העימות במסגרת הסכם הפיוס), אבל עדיין בעיתוי הזה, פתיחה תתפרש כהצלחה חמאסית.

בקיצור, מהסדרה לא יוצא לנו כלום. לא פירוז ולא משטר פיקוח, שממילא אנחנו יכולים לאכוף, בלי לשאול את חמאס. אנחנו שוב מלמדים את כל השכונה שרק בכוח אפשר להשיג מאנו משהו, אפילו אם מדובר בדברים שבעצם לא הייתה צריכה להיות לנו בעיה לתת בלי שום לחץ. מהבחינה הזאת, ישראל צריכה להודיע שהיא נוטשת את השיחות בקהיר ולא תחדש אותן.

האפשרות השנייה היא ללכת למבצע צבאי נרחב יותר. בלי להתיש אתכם במיחזור מאמרים קודמים, בוא נגיד שאין לישראל אופציות טובות בהקשר הזה. ראש הממשלה, כנראה, לא נורא מאמין ביכולת הביצוע של צבא היבשה, או מעדיף לא להאמין כי לא רוצה לצאת לפעולה נרחבת. כך או כך, בשלב הזה קשה מאוד להתניע את המכונה הצבאית מחדש, בוזבז המון זמן יקר וכמעט כל הלגיטימציה הבינלאומית. לעומת זאת, באופציה של התשה, יש המון יתרונות לישראל. חמאס כבר אמור להיות על המאגרים האחרונים של התחמושת שלו. האיום של הרוב המכריע של הרקטות הוא איום ריק. ההגנה שלנו כמעט הרמטית. חוץ מיישובי עוטף עזה, רוב הציבור לא באמת מאוים מהרקטות. הכי חשוב, לחמאס אין אופציה אמיתית להתחמש מחדש. ישראל, לעומת זאת, יכולה להמשיך להפציץ מהאוויר כמעט בלי סיכון. נכון, אין מטרות מאוד איכותיות, אבל ללא ספק, יש להפצצות הללו הרבה יותר פוטנציאל להזיק מאשר הרקטות של החמאס. ייתכן מאוד שאחרי חודש של התשה, החמאס יאבד כמעט את כל האפשרות שלו לשגר רקטות לעבר ישראל והפסקת אש חד צדדית של ישראל, נוסח "עופרת יצוקה" תיראה לו כמו אופציה מלבבת.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תגובות

תגובות

32 תגובות על “עדיפה התשה על הסכם עם החמאס

  1. נדב

    מוזר. ההתלבטות לגבי דרך הפעולה דומה מאוד להתלבטות בין מדעי הרוח ומדעי הטבע. השיקולים הם אותם השיקולים והפואנטה היא אותה הפואנטה. הנה דוגמה קצרצרה:
    http://conadav.com/?p=1283

  2. ע. לציון

    נחמד מאד.
    מעבר להערות החכמות של אורי קציר (המגיב הראשון בפייסבוק מעלה), דומני שמשום מה נשמטה מהפוסט הזה הפסקה האחרונה שהתכוונת לכתוב, שאומרת ככה:
    "… וכדי להמחיש כמה ההצעה שלי טובה ונכונה, אני מתכוון לעבור כבר בשבוע הבא עם משפחתי לאחד מישובי עוטף עזה. התארחתי לאחרונה בחדר האוכל של קיבוץ בארי, אחלה אנשים ואחלה מקום, וגם הזדמנות להצטרף לטרנד המגניב הזה של 12 שניות ריצה למיגונית הקרובה עם 2 ילדים קטנים על הידיים. "

    אה, לא?

  3. עוזי

    רביב

    שכחת יתרון אחד גדול שיש לנו בהסכם עם החמאס: חיתוך ההפסד.

    תיארת יפה מאד את מצבנו העגום (כמו עמידרור קצת שיפצת את מצבנו בחלופה של התשה, הוא יותר גרוע ממה שאתה מתאר)
    אם זה כך, אולי צריך להודות בתבוסתנו בסיבוב הזה, לחתוך הפסדים, לקבל את ההסכם ולחכות לסיבוב הבא, שיגיע בלי ספק בעוד שנה שנתיים.

    עד אז יתמלאו מחדש מאגרי הקרדיט הבינלאומי שלנו
    עד אז האיסלאם (איראן, טורקיה, דעאש, אסד, חיזבאללה, ציר רשע, ציר פשע וכו') שוב יזכיר לאירופה על מה מדובר ונקבל שוב אשראי למקצה תיקונים בעזה

    בשנה – שנתיים גם אצלנו יכולים להיות תיקונים:
    כמה זוגות ביצים טריות בקבינט, אולי שר בטחון חדש, ראש ממשלה חדש, רמטכ"ל חדש וכו'
    אולי טכנולוגיה חדשה לטיפול במנהרות, אולי דוח עב כרס של מבקר המדינה או איזה ועדת חקירה, או סתם תחקירים פנים צה"ליים – לא אלמן ישראל
    ומה עם חידוש התיירות, הצמיחה, הקטנת היחס חוב – תוצר וכו'

    בעוד שנתיים נעשה שוב ניסיון לקעקע את שלטון חמאס, ואולי נצליח יותר

    אצל נבחרינו נהוג לתאר כל קדנציה כ"חלון הזדמנויות חד פעמי" שהולך אוטוטו להיסגר. כל נבחר רואה את עצמו כ"מלך המשיח" ומנסה למכור כל מה שזז תמורת "חזון אחרית הימים" שלו.
    ידידי הקורא, אם הטייתך הפוליטית מפריעה לך לראות את האמת הזאת, תסתכל על רבי עקיבא ומרד בר כוכבא, או אפילו המרד הגדול של שנת 66-70 לספירה. ותראה מה הביאו עלינו דוחקי הקץ לדורותיהם.

    מי שלא דחוף לו להיבחר למשהו, יכול להסתכל לאחור בעין ביקורתית יותר ולהיווכח ש"חלון ההזדמנויות" הוא אשלייה אופטית. לעולם אינך יכול לזהות חלון כזה בזמן שהוא פתוח. רק בדיעבד, ואז כבר החמצת את ההזדמנות ונשאר לך ה"אמרתי לכם".
    אולי אין חדש תחת השמש. אולי הערבים אותם ערבים והים אותו הים.

  4. ארז

    איזה עונג וזחיחות לפרשן את עצמך לדעת במקום סתם לעשות עבודה עיתונאית. ביקרת את תרבות האיפכא מסתברא בקבינט? אז וואלה – עיתונאי אמיתי – לטיפולך:
    1. השגת ראיון עם גולדסטון?
    2. בדקת את תפקוד משרד החוץ והעומד בראשו – פרט לנאומיו המתלהמים אלא עבודת חוץ פרופר?
    3. דיווחת על מערכת היחסים שמאחורי הקלעים בין מצריים לישראל? בין ירדן, סעודיה לישראל?
    4. עמדת על הקשר עזה יוש: נתב"ג, התנחלויות מול עוטף עזה?
    5. סיימת את סבב השיחות עם עיתונאים זרים שחזרו מעזה?

  5. ע. לציון

    אה, עוד משהו קטן:
    מוסרים לי שיש מקומות באוטובוסים שחוזרים הלילה מההפגנה בתל-אביב לישובי העוטף.
    לא לשכוח מצב רוח טוב, כלי נגינה, לבוש נוח ונעלי ספורט לריצות קצרות.

  6. תמריץ

    רעיון גרוע ממש. ואם החמאס לא יסיים את ההתשה כעבור חודשיים ולא כעבור חצי שנה, מה יקרה – או שניכנס עד הסוף לתוך עזה או שניכנע אז לחמאס. ומכיוון שהחמאס מבין זאת, הוא לא יפסיק. הקסאמים לא יגמרו אם יירו אותם לאט, לאט. ובפצמ"רים בכלל אין מחסור. אסטרגיה של התשה והבלגה זו למעשה האסטרטגיה ששרון ניסה אותה בתקופת ה"הבלגה היא כוח" ב-2001-2002, בטרם חומת מגן. הייתה קטסטרופה והביאה למאות הרוגים בהסלמה בלתי פוסקת ללא הכרעה. אגב, בוגי יעלון היה גם אז כסגן רמטכ"ל הססן שלא מסוגל להכריע.

    מכיוון שביבי לא מוכן בשום פנים להיכנס לעזה (לדעתי בצדק), הוא צריך להיכנע לדרישות החמאס. כן, גם העברת משכורות. מה אפשר לעשות.

  7. יוסי

    שיטת ה "לא לא" של ביבי מתפוצצת לנו בפרצוף
    במקום לתת את ההקלות לאבו מאזן, ולקבל נקודות בעולם ואצל השכנים, הוא ייתן את אותן הקלות לחמאס כדי שיפסיקו את הירי לשבוע.

    נ.ב.
    אפשר לחסום את התגובות של "נדב"? הוא משתמש בתגובות פה לספאם.

  8. LDR

    מה הבעיה עם חיזוק חמאס (לבטח כאשר התושבים האומללים ברצועת עזה יהיו מי שייהנו מפירות ההסכם) ?
    אנשים כמו דרוקר (ומוזר שדרוקר נמצא בחבורה הזו) הניחו לאורך שנים שאפשר יהיה להגיע להסכם עם אבו מאזן (שמייצג רק חלק מהעם הפלסטיני), הסכם שמשמעותו היא הפרדה בין הגדה המערבית לרצועת עזה ויצירת שתי ישויות מדיניות, אחת בשליטת פתח והאחרת בשליטת חמאס.
    השבועות האחרונים הביאו אל קצם שלל רעיונות שצמחו בימין (סיפוח שטח C, ״ניהול הסכסוך״, הפרדה בין הגדה לרצועה) והבהירו את מה שהיה ידוע תמיד לכל מי שלא טמן את ראשו בחול – לעולם לא ייחתם הסכם קבע בין ישראל לפלסטינים ללא השתתפות חמאס.
    יתכן שלרביב דרוקר אין עניין בחתימת הסכם קבע בין ישראל לפלסטינים שיביא לקץ הסכסוך ולהקמת מדינה פלסטינית ברצועת עזה ובגדה המערבית.
    אם דרוקר סבור שסיום הכיבוש הוא אינטרס ישראלי מובהק, עליו להכיר בכך שחמאס חייב להיות חלק מהפיתרון ואין דרך להשאירו מחוץ להסכם.

    יש תחושה שדרוקר משתוקק למהלך קרקעי נרחב ברצועת עזה רק כדי שלאחר מכן הוא יוכל לתקוף את נתניהו (שמבין היטב שכיבוש רצועת עזה מנוגד לאינטרסים של ישראל) על החלטתו לצאת למהלך הזה. אין לי הסבר אחר לחוסר שביעות הרצון של דרוקר מכך שנתניהו לא הורה על כיבוש הרצועה.

  9. yara113

    להיכנס לעזה משמעו אבוד לדעת. עם אלפי קורבנות חינם.
    שנאה מביאה שנאה. ובמלחמה יש הרבה קורבנות ופצועים , אין מנצחים.
    המלחמה הזו הייתה מיותרת מתחילת , הכל כסף והרבה כסף על גבם של אזרחים שנתנו את הנשמה למדינה. והכסף הולך להתנחלויות ועוד במקום לניצולי שואה לעוטף עזה ועוד.
    העיקר שעושים לנו שטיפות מוח.
    במצב בו מצרים ש"איננה ידידה" "ירדן,ערב הסעודית" גם אינן ידידותיות אבל,
    מבינות את המצב העולמי והתחמשות הגיהאד והתעצמותו, לפעמים צריך להיות עניו, ולקבל את הרע במיעוטו למען עניי ביתך או למען המדינה.
    הפלסטינאים רוצים שלום בדיוק כמונו. קיצוניים ,היו תמיד ותמיד יהיו.
    גם אם נכנס לעזה לא נחסל את מי שצריך לחסל , הם מסתתרים לא בעזה אלא במקומות אחרים. אז היכן הרווח?
    בדת פנאטית, אי אפשר להילחם! היא כמו תמנון. ואם ראית את הכתבות של צבי יחזקאלי מניחה שגם אתה מבין שהפעם המצב שונה.
    בתקווה שהדיסקט של המנהיגים ישתנה כדי שנשרוד.
    אותי מפחידה המלחמה הפנימית יותר מהחיצונית.
    ואני לא פוליטיקאית.

  10. חסן חמוד

    סוף סוף התקרנפת, רביב. חמאס זה לא עם ועזה איננה מדינה. חמאס זו מפלגה ועזה היא רצועה וחלק ממדינה. איך הגעת למסקנה הזו שישראל נמצאת במצב הבלתי אפשרי הזה או מלחמת התשה או הסכם עם חמאס? הרי אתה לא פעם מתחת ביקורת על נתניהו שלא נתן סיכוי לאבו מאזן להכיל את חמאס החלש והמיואש. ההסכם שאתה מדבר עליו הוא לא בין ישראל לבין חמאס, הוא בין ישראל לבין הרשות הפלסטינית שמייצגת את כל הפלגים הפלסטיניים. למה אתה לא מדבר על ההזדמנות להמשיך בשיחות השלום עם הרשות הפלסטינית כולל עזה. אתה יודע וכל העולם יודע שמטרת חמאס בסבב הזה היא לשבור את המצור על עזה, אחרת אין להם מה להפסיד. הגם אתה, רביב, מפחד להשתמש במילת הגנאי "שלום"? לך לעוטף עזה!

  11. אמנון

    הגיוני. אבל במקביל צריך לזמן ועידת פיוס ושלום אזורית בירושלים/רמאללה ולהזמין ביחד עם אבו מאזן את המצרים, הסעודים, חאלד משעל (כן!), התורכים (כן!) האירופים הרוסים והאמריקאים.

  12. יוסף

    האם אנחנו רוצים בכלל ללחוץ על החמאס שירוץ להפסקת אש בתנאים שלנו?
    אפשר להשיג את זה בקלות יחסית בהפצצה של כל כבישי הרצועה הראשיים וגם לא ראשיים – יצירת בורות ענקיים במקומות שלא ניתן לייצר מעקפים תחליפיים בקלות של האיזורים הפגועים. החימוש לכך זול, אפשר לבחור מקומות ללא פגיעה באזרחים חפים – או ללא נזקים "משניים" וסיר הלחץ של האוכלוסיה המקומית יתפוצץ לחמאס בפרצוף תוך 72 שעות.

    איזורים שלמים ברצועת עזה המשיכו את חייהם כרגיל בעוד שמליון תושבים ישראלים התרוצצו בפחד בכל הארץ ואיבדו את מטה לחמם.
    המשוואה של שקט יענה בשקט – היא משוואה אנכרוניסטית. צריך להכניס לשימוש את המשוואה הבאה:
    אי שקט אזרחי אצלנו- יענה באי שקט אזרחי בלתי נסבל אצלם.

    מול החמאס לא צריך היה להילחם עם חיילי חי"ר במנהרות ארורות עמוסות מלכודות בשכונות עמוסות מלשנים וצלפים.
    חייל אחד לא היה צריך להיכנס לעזה – למעט הטיפול במנהרות ההתקפיות – היה צריך להטיל מצור תחבורתי על כל השכונות
    המחופרות מתחת לאדמה – אין יוצא ואין בא אלא על חמורים וברגל. פשוט טרור תחבורתי מצידנו ללא נפגעים אזרחיים מצידם.

    זה היה יוצא גם הרבה יותר זול – ויותר יעיל להפסקה מהירה של שיגור הרקטות.

  13. הפטיש

    אנחנו לא יודעים כלום על הלחץ שיש על נתניהו מארה"ב והמערב ומה הם הציבו לו כקו אדום. יתכן והוא נכבל ואין יותר אשראי לפעול בעזה. עצירת טילי "הלפייר" שיתרונם בדיוק בפגיעה ,היא ממש מפתיעה, כי הרי מידתיות מושגת על ידי דיוק ודווקא את זה עצרו?

  14. אורן29

    אולי הגיע הזמן עכשיו להכות על חטא היחס המזלזל כלפי ג'ון קרי? כן כן, אותו חייזר אמריקאי מוזר, מזכיר מדינה ש"לא מבין שום דבר" ו"לא יודע איך האיזור הזה עובד".

    אז מסתבר שקרי רואה כמה צעדים קדימה, ומבין שיש פה כמה וכמה וקטורים שנעים בכיוונים שונים, ולפעמים מנוגדים. מרגע שמצרים תפסה את הצד הישראלי (זה לא התחיל במלחמה הזאת, אגב, אלא מאז ש א-סיסי תפס את השלטון שם), חמאס נדחק לפינה, ופינה של ארגון מהסוג הזה היא בעייתית מאד, משום שהוא שולט בפועל, אבל לא מקבל אחריות רשמית, כי ממילא כולם טוענים שהוא ארגון טרור. קצת כמו אש"ף בלבנון של שנות השבעים והשמונים.

    אז קרי ניסה להכניס פנימה את קטאר- מדינה שמצד אחד היא הספונסרית העיקרית של חמאס, ומצד שני יש לה קשרים הדוקים עם הממשל האמריקאי. קטאר יכולה היתה להשפיע על חמאס בכל מיני דרכים, בעוד האמריקאים נמצאים כל הזמן בתמונה. כשקטאר מקבלת אחריות על חמאס, מצרים יכולה היתה לדחוף קדימה את מחמוד עבאס ביותר כח. על כל זה היו משקיפות ארה"ב וישראל, מתאמות ביניהן, ומשיטות את הספינה לכיוון המדיני הרצוי להן.

    במקום זה זרקנו את ארה"ב מכל המדרגות, ושמנו את כל הביצים שלנו בסל המצרי. אז כן, כרגע מצרים וישראל רואות עין בעין. ומחר מה? ןגרוע מכך- ברגע שמצרים תמצא את נקודת האיזון הרצויה לה- לישראל לא יהיה פתחון פה, משום שהיא לא תזרוק גם את המצרים מכל המדרגות. מצרים תקבע את צרכי הבטחון של ישראל. הגיוני, בהתחשב בעובדה שהמלחמה הזאת היתה מלחמה שבה ישראל נלחמה עבור אינטרסים מצריים.

    הגיע הזמן להפסיק להיות עדינים, ולהצביע על האיש שדחק אותנו לפינה המדינית האיומה הזאת. האיש הזה צריך להתפטר מוקדם ככל האפשר. הוא נכשל כמצביא, ונכשל כמדינאי. נתניהו הביתה.

  15. איתן

    אלטרנטיבה לא מנוצלת.
    לרדוף אחרי טרוריסטים בכל העולם זו לא אפשרות אופטימלית להילחם בטרור. כך נהגה ישראל עד שנות ה 70-80 פלוס כי ארגוני הטרור שהו במדינות ערב מרוחקות או/ו קרובות . ישראל לא מיהרה לפעול במדינות השכנות . המצב בו אירגון טרור פועל מתא שטח מצומצם כמו עזה צריך להיות יתרון ברור לישראל. אלא שגם פה צריך ללמוד מההיסטוריה.
    כל פתרון שמוזכר בימים אלו לוקח בחשבון את חמאס בעזה כגורם שלטוני כמובן מאליו – גם אם בדרך עקיפה .
    כמעט כולם שכחו או לא מזכירים שהסכמי אוסלו היו מול אש"ף, לימים הרשות הפלשתינית . ולכן צריך להבין כי החמאס ואירגוני הטרור הם גורמים לא "רצויים" ברצועת עזה. מה עושים???
    אם נהיה כולנו הוגנים, אפילו השמאלנים יודו שמלחמת לבנון הראשונה הייתה מוצלחת עד שערפאת מצא את עצמו בתוניס. כלומר עד אוגוסט 1982.
    גירוש אש"ף מלבנון שמט את הקרקע מתחת לרגלי האירגון הטרוריסטי עד שב 1993 היה על סף קריסה טוטלית. כל השאר היסטוריה.

    מההתחלה הייתי נגד הלחימה בעזה על אף הקשר של עזה לחטיפת הילדים ביו"ש . מההתחלה חשבתי שיש לעשות לחמאס מה ששרון עשה לערפאת בבירות.
    האשראי העולמי שקיבלנו בעולם היה מספיק עבור הידוק המצור על עזה ( פרט למזון ותרופות בשפע) תקיפות מינוריות על מטרות טרור "נקיות" (שקט יענה בשקט) והודעה חד משמעית כי המצור בעזה יפתח בהדרגה רק לאחר עלייה בטוחה ( כך תבטיח ישראל ) של צמרת החמאס והג'יהד האיסלמי ומחבליהם על אוניות . אוניות שיובילו אותם למדינות כמו קטאר. קטאר תשמח לקלוט עלייה.
    ולכן לדעתי מדינת ישראל צריכה לעשות reset גם במחיר של "התשה" לצבור שוב אהדה בעולם וללכת על "תוכנית שרון".
    נראה לי שלא נצטרך לחכות הרבה זמן שזה יקרה. אני סומך על החמאס!!!

  16. שמואל אייל

    אתם יודעים איפה הבעיה שלנו?
    לא מה שאנחנו עושים או חושבים
    בכלל לא משנה איך אנחנו רואים את פני הדברים
    דעתנו כלל אינה חשובה!
    אנחנו חיים בבועה של אגו וחשיבות עצמית.
    עיזבו את כל ההערכות, הניתוחים, ההבנות שלנו, – הם חסרי חשיבות כמו קליפת השום
    שמעתם מה אמר אובמה?
    "ישראל אינה מבינה את מקומה בעולם"!!!
    אולי נקשיב למה שהוא אומר? מה עושה כרגע מטה חיל האוויר מישהו יודע?
    מישהו יודע היכן נמצא ברגע זה ממש ראש להק אוויר?
    אני אגיד לכם, בעצם מה הטעם, אף אחד לא מקשיב כאן
    יום טוב לכולם

  17. דניאל

    קראתי מאמר של ד"ר ערן חיות שצפה את הדיעות האלה לפני יותר משבוע.
    טוב שאתם נזכרים עכשיו.
    "דוקטרינת מלחמת השוורים של החמאס"
    http://bit.ly/1ycmhJi

  18. אוף

    ביעסת, דרוקר. אז מה הפתרון הזמני לתושבי העוטף?

  19. אריה

    הנבואה ניתנה לשוטים, אמרו חז"ל.
    אני חושב שגם לשוטים לא ניתנה הנבואה. לאף אחד.
    לדעתי, עד שלא יפתר הסיכסוך שלנו עם ערביי פלסטין – לא יהיה כאן, בארץ הקודש, שקט.
    יתכן שגם אחרי שהסיכסוך יפתר גם אז לא יהיה שקט. מי יודע.
    בכל מקרה – עד אותו יום שאולי יבוא ואולי לא, תהיינה רק הפוגות בין מלחמה כזאת או אחרת.
    כל זמן שהסיכסוך קיים, חי ובועט – לא יהיה כאן שקט.

  20. דודי

    מה ישתנה בעוד חודש חודשיים התשה?
    אתה חושב שהחמאס יסכים לתנאים גרועים יותר מבחינתו? בעצם אתה לא מציע שום ויתור.
    מי שלא יכול להכריע חייב להתפשר. התשה לא תשנה את התמונה בעוד חודשיים.
    מה נתקוף בהתשה הזו? אתה חושב שאחרי 4000 מטרות מושמדות יש עוד מה לתקוף? כל מה שאנחנו יכולים לעשות זה להטריד את האוכלוסיה בפיצוצי פצצות. לא יותר.
    לעכב את השיקום? זה כואב לאלו שהחמאס לא סופר אותם.
    הדרך שאתה מציע היא מבטן רגיזה ולא מניתוח רציונלי.

  21. מ

    במושגים קלאסיים של ימין ושמאל, לא אלה המעוותים של ישראל, ביבי נתניהו הוא איש ימין קיצוני.
    ביבי מעוניין בשקט בכל מחיר ובהסכם עם החמאס, כי זה טוב לעסקים וזה טוב לבעלי ההון.
    הביזניס אצל איש ימין קיצוני אמתי ועקבי כמו ביבי קודם לכל דבר, כולל בטחון האזרחים.

  22. דודי

    חייב להגיב שוב בנושא אחר יותר חשוב:
    דרוקר אתה כל היום מבכה את היעדר תהליך קבלת ההחלטות לאור חלופות. לכאורה אתה דן פה בחלופות. אבל הדיון הזה מראה שאתה לא מבין מאום בחלופות. אתה מציג חלופות פעולה כשהלקונה בוינוגרד ואגרנט הייתה שלא היה דיון בחלופות המטרה. מה המטרה? איך אתה דן בפעולות אפשריות מבלי לשים מטרה? נראה שיש לך רק מטרה מובלעת אחת : למנוע הישגים מהחמאס. השאלה היא האם זו מטרה נכונה? האם זו המטרה של המבצע? ואז אם הגדרת מטרה אפשר לראות האם התשה מקדמת אותנו אליה יותר מאשר הסכם כזה או אחר. ולא – לא! הרתעה זו לא מטרה. הרתעה היא תוצאה. אבל זה דיון אחר.

  23. אסף

    רביב

    חבל שאתה לא מבין שכל הישג של החמאס כמו פתיחת המעברים או בגדלת שטח הדיג לתושבי הרצועה הוא קודם כל סכוי גדול עבור תושבי ישראל לחיות כאן פעם חיים נורמיליים בלי צורך כל שנתיים להקריב חיילים ולהרוג אזרחים.
    צריך רק שיהיה פקוח בין לאומי על המעברים.
    גם לאחר ההישגים של הערבים במלחמת יום כפור זכינו בשלום.

  24. רעמסס 1

    ההנחה שלך שההתשה תמשך חודש ואז תיפסק מחוסר תחמושת איננה נכונה. החמאס הוכיח כושר יצירתיות גבוה. ויוכל להמציא איסטרטגיה של התשה לאורך זמן רב הרבה יותר.

    הנה, למשל, אפשרות אחת:

    ירי של 100 רקטות בשבוע בחלוקה אקראית של 3 קבוצות. כל קבוצה יכולה להיות 20-50 רקטות. ירי כזה לא יאפשר חיים נורמאליים במרחב שמגיע עד אשקלון ובאר שבע. כמות הרקטות שיש היום בידי החמאס תספיק לפי החישוב הזה ל-100 שבועות. כלומר הרבה יותר מן החודש שאתה מצפה.

    צריך לזכור שמערכות ההגנה שלנו בכל זאת אינן הרמטיות. כך שיתכן שבמלחמת ההתשה הזאת יהיו גם לנו מספר מסויים של נפגעים.

    נוסף לכך יש בוודאי יכולת כלשהי לחמאס להמשיך ולייצר רקטות נוספות כך שיתכן שיהיו לו עוד כ-10 שבועות ירי. כלומר סך הכל 110 שבועות.

    הוא גם יתחיל בפרוייקט חפירות נמרץ. צה"ל יצטרך לעקוב ולגלות את המנהרות ולחדור כדי להרוס אותם. כך שבכל זאת יהיו גם חדירות קרקעיות.

    אי השקט ברצועה ישמש זרז לפעילות נגד ישראל בגדה ובעולם. הכלכלה, התיירות וכל המערכת הפוליטית והחברתית ימשיכו להיות משועבדים ללחימה במשך כ-4 חודשים.

    זאת רק אפשרות אחת. אני מניח שהמוחות היצירתיים של החמאס ימציאו אפשרויות התשה נוספות.

  25. משה צירקל

    אני לא מקבל שאלו שתי הבירות היחידות.
    חייבים לצאת מהקופסא הזאת.
    כוח רב רק יקצין את המגמות בכל המזרח התיכון,
    והפסקת אש כמו במבצעים הקודמים יביאו לאותם תוצאות כמו פעם.
    מכוון שהמחיר ששני הצדדים ובעיקר הפלסטינאים שילמו הפעם גבוה,
    ומכוון שהתהליכים של היווצרות שני גושים במזרח התיכון, הראשון, הקיצונים שבוחרים בכוח, והשני המתונים שרוצים לעבור מעידן הכוח לעידן הפיתוח והצמיחה הכלכלית משולב בשלום,
    חשוב למנף את המבצע שהיה לכיוון של מו"מ רחב יותר שמטרותיו גדולות יותר,
    ניטרול, בדרכים דיפלומטיים וכלכליים, את חמאס, חידוש המו"מ עם הפלסיטנאים כדי להביא להסכם שלום,
    שילוב של מצרים בתהליך ע"י פיתוח חצי האי סיני לערים נוספות, לתיירות גדולה, ….,|
    שילוב סעודיה בתהליך, תמיכה של סעודיה ונסיכויות הנפט המתונות בשיקום עזה והגדה.
    יצירת ברית אסטרטגית ביטחונית של ישראל מצרים, ירדן, סעודיה ורוב הנסיכויות, בגיבוי ושיתוף של ארה"ב,
    ונאטו.
    של שיתוף פעולה, לפיתוח וצמיחה כלכלית,

  26. דב

    הרושם הוא כי שכחת שלא מדובר יותר ב: אנחנו מול החמאס. יש שחקנים נוספים בתמונה והם לא נותנים לנו לעשות רק מה שאנחנו רוצים!
    נכון שכולם טובים בדיבורים אבל אם מפסיקים לנו משלוח נשק (טילים מונחים, טילים להגנה של כיפת ברזל) אנחנו לא במצב כל כך טוב יותר.
    אין לנו סכנה מהחמאס מבחינת כח. הטילים שלהם לא מגרדים לנו יותר והמנהרות עם כל הפחד- לא מהוות סיכון ביטחוני משמעותי (עם כל הכאב לפגיעה מקומית שהם יכולים לעשות).
    הבעיה שלנו היא שההנהגה שלנו הובילה אותנו למקום ללא מוצא בהתנהגותם כלפי מי שצריכים לתמוך במעשינו וכאן המגבלה הגדולה שלנו. לא בשדה הקרב.

  27. יגאל פיטשון

    יש עוד אפשרות. לקטוע את ראש הנחש. להכנס לבונקר מתחת לבית החולים ולחסל את כולם. משעל אמנם ישאר בחוץ, אבל אפשר לבקש ממישהו אחר לחסל אותו (לנו אסור). באשר למנהרות: להציף אותם בדלק ולהדליק גפרור ( כמובן לשלוח עלונים קודם כדי שהעכברים יצאו החוצה). ואז יש שקט.

    הבעיה היא שאז אין חמס ונתניהו יצטרך לשוב ולהתמודד עם הבעיה של שתי מדינות לשני עמים. הסיבה שהוא מוכר לציבור שאולי מי שיופיע במקום החמס יהיה יותר גרוע תלושה מהמציאות. עזה היא מקום סגור והרכבים של דאעש לא יכנסו שם.

    אז "שלא יעבדו עליכם"

  28. עמוס

    התשה בהחלט יכולה להיות כלי לשחיקת החמאס, ואולי אף ליכולתו למשול. מכיוון שכל עוד נמשכת הלחימה, רצועת עזה נחנקת ללא יכולת לשקם ולטפל ברבבות נפגעי "צוק איתן" (כולל חסרי הבית).
    אבל אם מניחים שאי אפשר להגיע להסכם עם חמאס (ושלא מוכנים לשלם את מחיר כיבוש הרצועה) חייבים להתחיל משתי פעולות מקבילות במישור הבינלאומי:
    1 – מתן תקווה לתושבי עזה בצורת אותן הקלות שרביב מדבר עליהן. על ישראל להתכוון באמת להקל על תושבי עזה גם אם תתנה את ההקלות בשקט מתמשך. אבל חשוב שישראל תעשה מאמצים להגיע להקלות הנ"ל (ולשקט הנ"ל). כרגע (עם הממשלה הישראלית הנוכחית) זה נראה רחוק מאוד.
    2 – הפצת המסר שחמאס הינו ארגון טרור שלא חושב על תושבי הרצועה, ולכן אינו מהווה ממשלה לגיטימית. מסר זה, שנמצא בבסיס ההסברה הישראלית לאורך כל מבצע "צוק איתן" ואשר קיבל חיזוק מרשתות תקשורת בכל העולם המערבי, חייב להיות מופץ בקנה מידה עולמי, אם ישראל חולמת על ממשלה מתונה (אבו-מאזן או כל מנהיג אחר) מולה תוכל לעבוד בעזה.

  29. עבודה מהבית

    מסתבר שדווקא יש מטרות איכותיות… השב"כ מחזיר קצת מהכבוד שלו שנשחק בחודש האחרון עד דוק עם עניין המנהרות.

  30. משה

    איזו אכזבה; טעיתי בך! כשאתה מצליף בארסיות בראש הממשלה ובחבריה, מתקבל הרושם שאתה בחור פיקח, והנה בא הפוסט הזה הנמוך הזה. לפי רמת החוכמה שאתה מפגין בו, אתה יכול להשתלב בכיף בין חברי הממשלה. אני מציע לך להתנצל ולהגיד שהיית מסטול כשכתבת את זה.

  31. אלון ליר

    הוצאת לי את המילים מהפה.
    עם כל העצב שבדבר זו אכן האופציה הנראית לי כנכונה ביותר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.