האם נתניהו באמת נתן כתף?

מאת  | 24 באוגוסט 2014
 

האם נתניהו באמת נתן כתף? בהתקפה המפוארת שלו על שרי הקבינט טען נתניהו שהם צריכים ללמוד ממנו, כשהוא היה יו"ר אופוזיציה או חבר קבינט בתקופות לחימה, הוא נתן כתף, גיבה את הממשלה ודיבר פחות. בתור מי שחושב שהתנהגות חלק משרי הקבינט בזמן לחימה היא בלתי נסבלת (בנט וליברמן), כדאי ליישר קצת את העובדות בעניין.

נתניהו היה יו"ר האופוזיציה בזמן הפיגועים הגדולים שאחרי הסכם אוסלו, 1994-1995, כשרבין היה ראש הממשלה. על התנהגותו בזמן הפיגועים הללו כבר דובר רבות. אפשר להגיד עליה הרבה דברים. "לתת כתף" זה לא היה, גם אם פיגועי התאבדות מתמשכים לאורך זמן אינם זהים למבצע צבאי (שגם הוא הפך בינתיים למשהו בלתי נגמר).

התקופה הבאה הרלוונטית היא מפרוץ האינתיפאדה השנייה בסוף ספטמבר 2000 ועד סוף 2002, עת נתניהו חוזר לממשלה. בשנתיים הללו נתניהו הוא 'אזרח מודאג'       (הגדרה שלו עצמו, בנאום ההתנגדות שלו לועידת קמפ דייויד – ר.ד.). יושב בחוץ, לא נושא תואר רשמי, אבל בונה כל הזמן את הכניסה חזרה פנימה. בחודשים הראשונים של האינתיפאדה ברק ראש הממשלה. לאחר מכן אריאל שרון. נתניהו ממש לא נותן כתף.

שוב, לא דין 'אינתיפאדה', כדין 'מבצע צבאי', אם כי האבחנה כבר מתחילה להיטשטש, אבל מכיוונו של נתניהו יוצאות אמירות ביקורתיות על אזלת ידה של הממשלה, בעיקר ממשלת שרון. הנה דוגמא אחת מני רבות. יולי 2001 נתניהו תקף את 'מדיניות ההבלגה' של שרון במרכז הליכוד: "ההבלגה מביאה רק להסלמה בטרור, ועכשיו היא גם מביאה משקיפים בינלאומיים…אי אפשר להבהיר את המסר בצורה עקבית וברורה כשבמקביל נציגים רשמיים (שר החוץ של שרון, שמעון פרס – ר.ד.) ובלתי רשמיים נפגשים עם ערפאת ומסנגרים עליו". .

במאי 2002 נתניהו תקף קשות את שרון על הסכמתו למדינה פלשתינאית ואפילו מנצח אותו במרכז הליכוד בהצבעה שנערכה. לא בטוח ששרון הרגיש אז, זמן קצר אחרי "חומת מגן" ושבועות ספורים לפני "דרך נחושה" שנתניהו 'נותן לו כתף'.

לאחר מכן, נתניהו מונה לשר חוץ ואחרי בחירות 2003 הוא שר אוצר עד אוגוסט 2005. זו הפעם היחידה בה נתניהו חבר קבינט של מישהו אחר. לא היה אף מבצע צבאי גדול באותה תקופה כך שלא היה לו ממש מתי לתת כתף.

נקודת הזמן הרלוונטית הבאה היא מלחמת לבנון השנייה ביולי – אוגוסט 2006. נתניהו יצא למסע הסברה בערוצים זרים בעד ישראל. בפומבי הוא אכן 'נותן כתף' ולא מבקר את הממשלה. בשיחות סגורות הוא נשמע אחרת. הנה כמה ציטוטים: "ברור שתוכנית קרקעית משמעותית כבר הייתה צריכה להתבצע. למה הם לא עושים את זה? אני לא מבין את זה. אני חושב גם שהם הגזימו עם הכתישה האווירית. יש שם אסון הומניטארי אמיתי".

המלחמה/מערכה/מבצע הבא הוא "עופרת יצוקה" בסוף 2008. נתניהו יו"ר האופוזיציה, התקופה היא תקופת בחירות וסיכוי טוב שאחרי הבחירות נתניהו ייבחר לראש ממשלה. על ההצהרה ההיא באשקלון, שממשלה בראשותו תמוטט את החמאס, כבר דובר מספיק, אבל היא באה בתום המבצע. גם תוך כדי המבצע, נתניהו לא ממש 'נותן כתף'. הנה מתוך נאום שלו בכנסת ב 29.12.08:

 

"אנחנו מחזקים את תושבי הדרום שעומדים תחת האש המתמשכת וכעת עומדת לפנינו מטרה כפולה: הפסקת הירי על יישובינו והסרת איום הטילים. השגת המטרה הראשונה יכולה להסתיים תוך זמן קצר, אך המטרה השנייה תושג רק עם הפלת שלטון החמאס. כמו כן ישנו יעד נוסף שהוא השבת כושר ההרתעה של ישראל שבלעדיו אין לנו קיום. השבת כושר ההרתעה לא תתרחש בעקבות מבצע אחד. אויבינו ראו לפניהם במשך שנים ארוכות מהקמת המדינה ישראל חזקה, וממלחמה למלחמה מספרם של אויבינו פחת, מדיניות זו היא שפילסה את הדרך לשלום עם מצרים. בשנים האחרונות טעויות מדיניות וחולשה הובילו לכך שתפיסתם השתנתה".

 

בוא נגיד בזהירות שאם בנט וליברמן מרגישים שאנחנו לא עושים לנתניהו שום דבר שהוא לא עשה לקודמינו, יש משהו בדבריהם. מצד שני, לצאת לתקשורת בזמן מבצע צבאי כחברי קבינט ולהציג את ראש הממשלה כמדשדש, משתרך ונגרר, בזה הם קבעו שיא ישראלי חדש.

 

תגובות

תגובות

22 תגובות על “האם נתניהו באמת נתן כתף?

  1. akuo

    מתי כספית,
    מספיק לחפש את נתניהו.
    פאתטי ומעורר רחמים.

  2. יוסי

    השוואה שגויה, לא דין חבר או ראש האופוזיציה כדין חבר ממשלה.
    רביב, בוא ניראה אם תוכל למצוא מקרה דומה מהעבר ששר החוץ של הממשלה מתנגד לממשלה מבפנים, מתכנן תוכניות משלו, ובעיקר לא מתפקד כשר חוץ.

  3. שרה

    האם נתניהו באמת נתן כתף? כן! ולא רק כתף הוא נתן לי, גם איברים אחרים!

  4. אחד

    מה, הפוליטיקאים צבועים?! לא יכול להיות…

    צריך לעשות סרטונים כמו שג'ון סטיוארט והדיילי שואו עושים שמראים את הצביעות של הפוליטיקאים בזמן אמת בוידאו.

  5. אורן29

    איך פוספסה פליטת הפה הפרוידיאנית משהו של נתניהו, כשאמר: "כשאני הייתי ראש אפוזיציה בזמן לחימה, נתתי את כל הגיבוי לראשי הממשלה, בין אם היו ממפלגתי או לא".

    נתניהו, כמו אריק שרון בשעתו (לפני שהפך לראש ממשלה), הוא אופוזיציונר נצחי לכל ראשי הממשלה, בין אם ממפלגתו, או לא: הוא תמיד יודע יותר טוב מה צריך לעשות ואיך צריך לעשות. אם רק יהיה ראש ממשלה, או אז הוא יוכיח את צדקת דרכו הנצחית. שרון, מסתבר, היה חכם יותר ויהיר פחות (ומנוסה יותר) מנתניהו, והתמרונים הפנימיים והחיצוניים שלו כראש ממשלה היו מרשימים יותר (ועוד בלי "ישראל היום"), אבל התוצאה היתה כשלון אסטרטגי מוחלט שסופו בריחה ישראלית מרצועת עזה, והגשתה לחמאס על מגש של כסף.

    נתניהו, מסתבר, למד מכשלונותיו של שרון, והצליח להיכשל באופן אחר לגמרי. הבא בתור (כנראה): ליברמן. הרצף הזה דומה לשילוב בין מערכון של מונטי פייתון לסרט של פרדי קרוגר. מדינת ישראל ואזרחיה נידונו לשמש כזקן שעליו יתגלחו כל מנהיגי הימין בדרך לקריסת הקונספציות שלהם. כמה חבל שהגילוח הזה כואב ופוצע, ולפעמים פצעי מוות.

  6. ד

    רביב, צר לי לבשר לך, אבל מכל מה שאמרת יוצא שנתניהו דווקא כן נתן כתף.
    נתת הרבה דוגמאות שנתניהו ביקר את הממשלה *לאחר* הלחימה, *לפני* הלחימה, או *בשיחות סגורות* בעודו מגבה כלפי חוץ.
    זה עומד בקריטריונים של "לתת כתף בזמן לחימה".
    בנוסף גם כדאי לציין שכל תקופת אולמרט, בעודו יו"ר האופוזיציה, לא תקף אף לא פעם אחת את התנהלותו בנושא גלעד שליט.

  7. דן

    נתניהו בונה על הזיכרון החלש של של רוב הציבור, על האג'נדה של התקשורת המנהלת את סדר היום במרחב הציבורי וכמובן על הסקרים. כך למשל נמנע נתניהו מביקורת על ציפי לבני שעברה מאולפן לאולפן והציגה את ביקורתה על מהלכיו והעדיף להתמקד בבנט וליברמן כדי לצבור אהדה בתקשורת ובמרכז הפוליטי.
    בסיכומו של דבר הציבור לא מטומטם ונתניהו יחטוף בסוף על ההססנות שלו ועל דרך ההפעלה האינפנטילית של הצבא.

  8. ברטה

    "נתניהו סומך על הזיכרון הקצר של הציבור…"
    בשביל זה יש רביב דרוקר.
    אל תפסיק רביב. סומכים עליך.

  9. רביב דרעקר

    איזה מאמר מקושקש, ראשית נתניה דיבר בעיקר על חברי בקבינט שבתוך הממשלה. בנוסף הוא דיבר על נתינת כתף בזמן מלחמה ופעולה. לא מדובר על כך שאם יש פיגועים ולא עושים כלום כמו בתקופת רבין אז צריך לתת כתף. לפי השטויות של דרוקר אף פעם אופיזציה לא יכולה לבקר קואליציה. דרוקר מבינים את האובססיה שלך לנתניהו, אבל קצת חשיבה לפני שלוחתים על האותיות במקלדת

  10. אוהד

    אתה רק מוכיח שנתניהו לא תקף אף ממשלה, לא משנה מה היה התפקיד שלו, בזמן מבצע ו/או מלחמה.
    אתה אומר לפני, אתה אומר אחרי, אתה אומר בשיחות סגורות.
    אבל בזמן לחימה? עד כה לא מצאת שום אמירה שלו שאפילו קרובה לבנט וליברמן.
    במקום לתקוף את בנט וליברמן שבזמן שהם חברי קבינט ותוך כדי לחימה הם יוצאים בצורה בוטאת נגד הממשלה.
    שיחליטו: או שהם בפנים ושותקים או שהם בחוץ ואז הם יכולים לדבר.

  11. תמריץ

    הרושם מהפוסט הוא שדווקא לא כל כך תפסת את נתניהו בצביעות. יחסית שמר על ריסון במלחמת לבנון השנייה ובעופרת יצוקה.
    עם זאת, התבוננות בעבר והשוואה להווה זה נחמד כשעשוע. השאלה העקרונית היא האם הגיוני ששר בממשלה שמאוד לא מרוצה מהכיוון של המלחמה יביע את דעתו. ודעתי היא שדווקא אין מנוס מכך. זמן המלחמה זה הזמן להשפיע, אחר כך זה יהיה זמן לוועדות חקירה חסרות משמעות. אבל עתה זה הזמן להשפיע, ואם מישהו חושב שמשהו בהתנהלות מאוד שגוי הוא צריך להביע זאת וגם בפומבי כדי לגייס תמיכה ציבורית לעמדתו.
    כמה, למה ואיך – זו שאלה עדינה, אבל קשה לקבל לחלוטין את הטענה שאסור להשמיע ביקורת פומבית אסטרטגית בזמן מלחמה.
    לכאורה ביקורת יכולה לפגוע במורל של החיילים ושל הצבא, אבל מצד שני האם עדיף לשלוח חיילים אל מותם במשימות חסרות שחר, רק כי אסור להשמיע ביקורת?

  12. ארז

    נתן כתף קרה.
    (מה אתה רוצה, הוא לא ציין איזו כתף. לגיטימי.)

  13. יוסי

    בעברית יש זמן עבר. לאורך הפוסט לא פעם ולא פעמיים השתמשת בזמן הווה כדי לתאר פעולות שעשה נתניהו בעבר. זו מחלה נפוצה ומעצבנת מאוד של כתבי חדשות.
    זכורה לי הבעת דעה שלך בה התנגדת לצורך ללמד ילדים עברית כהלכתה. במקרה שלך, נאה דורש נאה מקיים.

  14. LDR

    המלחמה הזו מעוררת כל כך הרבה שאלות ותמיהות ומחייבת תחקירים מעמיקים.
    למי אכפת (חוץ מדרוקר, שיפר, ברנע, כספית ואמיר אורן) האם נתניהו באמת נתן כתף.
    לא הגיע הזמן לעסוק בעניינים החשובים באמת ?

  15. חסן חמוד

    רביב דרוקר שכח לציין שמתרחשות שתי עלילות בין נתניהו-בינט-ליברמן : עלילה חיצונית, היא רק אחיזת עיניים שקופה וזולה, בינט וליברמן דואגים לדרום, דואגים לתושבים בעוטף עזה, הם משחקים אותה וכאילו אם נתניהו יקשיב להם ויקבל את עצותיהם והחמאס יהיה כלא היה, הם מחזיקים בתרופת הפלא להתפטר מחמאס ונתניהו מסרב לקבל את המרשם שלהם. נתניהו מצדו משתף פעולה במודע בעלילה החיצונית ומבקש מהם לשתוק בשעת מלחמה.
    העלילה הפנימית בין השלושה היא האמתית, עלילה זו מתרחשת במרחב הפוליטי הצר של כל אחד מהם. הם כאילו במחנה אימונים לקראת הבחירות הבאות. בדבריהם הם פונים לאותו מאגר קולות, הם מטילים דופי בקבלת ההחלטות של נתניהו, כי הם מפחדים שיצליח ויגרוף את כל הקופה בבחירות הבאות. בנוסף לסיבות האישיות של כל אחד מהם: בינט לא ישכח את שרה, וליברמן לא ישכח את ניסיון הסיכול הממוקד שעשה לו נתניהו ערב הבחירות האחרונות.

  16. משה גרין

    כתבתי לך כבר, טיפשוני, שאתה צריך להתרכז במה שלא בסדר ולא להציע הצעות לסדר. הרשימה שלמעלה, למשל, היא בסדר גמור, אבל כשאתה מציע להגיד לא להסכם וללכת על התשה, נחשפת ערוותך. "השלום הכי גרוע, יותר טוב מהמלחמה הכי טובה"; שמעת פעם את המשפט הזה? אם אתה נחשב לפרשן מדיני בכיר, למה שנתניהו לא יהיה ראש ממשלה? כמה מהר עולה אצלנו השתן לראש.

  17. גלעד

    רחמים רק רחמים,האובססיה לנתניהו משבשת את שיקול
    הדעת המקצועי ודרוקר כבר לא מבחין שרצה לקלל ויצא מברך..

    ואפילו להקת המעודדות הצפויה שמגיבה בהתלהבות הולכת ופוחתת…

  18. שפירא

    הכל ידוע וברור, אי הפתעות לגבי נתניהו.
    נתניהו הוא אנטי מנהיג, לא מוביל ולא יוזם, לא שלום ולא מלחמה ולא כלכלה ולא חברה.
    רק מגיב להתפתחויות שנכפות עליו, אם זה במישור הביטחוני, אם זה במישור המדיני,
    אם זה במישור החברתי (ההפגנות ההן) או הכלכלי.
    וכאשר הוא כבר מחליט – נתניהו מחליט כמעט תמיד הפוך ממה שהבטיח או הפוך מעמדתו –
    כך היה בשחרור הסיטונאי של מחבלים בעסקת שליט, שהיום ברור, שעסקה נוראה זו
    הביאה את החמא"ס לנסות לחטוף עוד ועוד עד אשר חטפו ורצחו את שלושת הנערים,
    וההמשך ידוע.
    נתניהו תמיד נגרר, תמיד מגיב לפי מירב הלחצים שמופעליו עליו ברגע נתון.
    זה האיש ואין לצפות ממנו שום דבר אחר.

  19. אורי

    רביב שלום
    אני רק רוצה להעיר משהו טכני-תוכני.
    הפסקה השניה שלך לקויה בכתיבתה.
    זה מה שכתבת "…על התנהגותו בזמן הפיגועים הללו כבר דובר רבות. אפשר להגיד עליה הרבה דברים. "לתת כתף" זה לא היה…"
    ולמה זה לקוי ? להלן ההסבר:
    משום מה נדמה לך שאתה כותב לבני 40 פלוס. ואתה טועה.
    קוראים אותך בני גיל שונים. והם לא זוכרים שדובר רבות על ההתנהגות הבזויה של נתניהו בשנת 1995.
    רבאק זה קרה לפני 20 שנה.
    חצי מהאוכלוסיה היתה צעירה בגילה ובכלל לא היו בגיל התבונה אז.
    לכן, מי זוכר ???!!! ומי יודע שנכתב רבות ?!
    ולכן גם לרבים מהם נדמה שאתה סתם מתגולל על נתניהו מעת לעת, מבלי שיש לך ראיות מהעבר על האיש המפוקפק הזה.
    כדאי שתזכיר למי ששכח, וגם כדאי שתיידע לראשונה את מי שהצטרף לאחרונה להתעניין…
    תודה
    אורי

  20. חסן חמוד

    לרביב דרוקר ולאלון בן דוד,
    רביב, רצית מלחמת התשה, קיבלת ונכשלת.
    אלון בן דוד, רצית הרס וחורבן ברבעים היוקרתיים בעזה, קיבלת ונכשלת.
    אני מקווה שהגעתם למסקנה שאין בילתה: הכיבוש הוא הסיבה וצריך להפסיק לטפל בתוצאות הכיבוש. הפסקת הכיבוש היא הפתרון לכל תופעות הלוואי שלו.
    שניכם אוכלי לחם חינם על חשבון הציבור. היושר המקצועי מחייב אותכם לסתום את הפה ולחיות על קצבת אבטלה.

  21. ישראל קרמר

    לגבי הטענות כאילו נתניהו לא גיבה את ממשלת ישראל כראש אופוזיציה בזמן מבצעים צבאיים, בניגוד לדבריו, אז הוא דווקא צדק ואתה הכפשת לשווא את שמו.
    בזמן מבצעים צבאיים נתניהו תמיד גיבה את ממשלות ישראל כשהיה ראש האופוזיציה, ודברי ביקורת אם היו לו השמיע רק לפני ואחרקי המבצעים הצבאיים.
    ולא, ביורת על הפייסנות כלפי הערבים בתקפת פיגועים קשים אינה נידונה כביקורת על הממשלה בזמן מבצע צבאי, כי אותה מדיניות של ממשלת השמאל עם כל הוויתורים והשליטה הביטחונית שקיבלו הערבים הם עצמם הסיבה הישירה לגלי הפיגועים הקשים ביותר שהיה ובזמן ממשל השמאל היו הרבה יותר פיגועים והרוגים מטרור ממה שהיה כשהשטחים שניתנו לערבים להקמת "הרשות הפלסטינית" היו בשליטת ישראל (בממשלת השמאל היו שני-עשר פיגועי תופת [ועוד פיגועי ירי רבים] ולמעלה מ-250 הרוגים [מתחילת 93' היו בדיוק 237 הרוגים], הרבה יותר מפרק זמן מקביל לפני תהליך אוסלו).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.