רוץ מאיר רוץ

מאת  | 3 ביוני 2011
 

אני יודע שאני אצטער יום אחד על המאמר הזה. כמה נכווינו מהביטחוניסטים האלה, עם ההילה, שנראים כשהם פורשים, לכמה רגעים, כמו הבריון הכי חכם שקם לנו, אבל לראשונה אחרי מיליון וחצי שנה (טוב, מאז השבץ של שרון) שיש ריח של מנהיגות באוויר. לא הפניקה התמידית של נתניהו ולא הפחדנות המשתקת של לבני. בא ראש מוסד לשעבר, הכי עטור תהילה שהיה פה, שב-2050 עוד ישחזרו, כנראה, כמה מהמבצעים שהוא היה אחראי להם, מצפצף על כל היוסי פלדים שמטיפים לו לשתוק ואומר הכול בפנים, בגלוי (ארי שביט מותח היום ביקורת במאמרו על כך שהתקשורת הישראלית ייחסה את הדברים, "כמו עיתונות סובייטית", לנאום שכתב מר דגן, בעוד שהדברים נאמרו בעצם בראיון, בתגובה לשאלות מראיין. הוא לא כותב מי היה המראיין שמגיע לו הקרדיט על כך שחילץ את הכותרות בכישרון רב ממר דגן. ארי שביט, כמובן).

במקרה לגמרי, כמובן, הדעות של דגן הן גם הדעות הנכונות… איך מי שעמד בראש ההתנגדות לפינוי הגולן קורא לאימוץ היוזמה הסעודית? אין לי מושג. איך איש הליכוד הזה, רואה בהצעת אולמרט לפלשתינים בסיס למו"מ איתם? אני לא ממש מבין, אבל איכשהו עושה לי נעים לדמיין אותו יושב על כיסא ראש הממשלה. אומר את האמת שלו, עושה, מחליט, לא מתרגש מכל איזו איוושת רוח, לא מציג את עמדותיו בכנסת כמו איזה תוצאות סקר דעת קהל (רוב הציבור הישראלי חושב ש…). אתם יודעים מה, עומד אפילו בפני "שר בכיר מהליכוד" שאמר שדברי דגן פגעו בהרתעה הישראלית. פגעו בהרתעה הישראלית? אני מנסה לחשוב איזה שר בליכוד עשה עשרה אחוזים ממה שדגן עשה למען ההרתעה הישראלית. אגב, אם דבריו של דגן עשו משהו, אולי בלי שהתכוון, הם חיזקו מאוד את ההרתעה הישראלית.

כנסו שנייה לראש של הממונה על המודיעין האיראני. הוא בטח כתב אתמול מזכר דחוף להנהגה שלו. "התרעה, התרעה, התרעה. ישראל המשוגעת עומדת לתקוף אותנו. זה עומד לקרות כל כך בקרוב עד שראש המוסד שלהם, בצעד נדיר, התבטא בפומבי נגד התקיפה ורמז שביבי וברק כל כך משוגעים, שאי אפשר לסמוך עליהם. ממליץ לפתוח את המקלטים". אין דבר יותר טוב להרתעה מדימוי של הנהגה משוגעת. הרי רק בגלל זה אנחנו חוששים מאיראן. אם היינו חושבים שהם רציונליים, אז היינו אומרים – טוב, אז תהיה להם פצצה, מה הם משוגעים? הם הרי לא יטילו אותה. זה יהיה התעלול האחרון של דגן, אם בפרישתו ציווה לנו עוד חיזוק משמעותי של ההרתעה בשכנעו את האיראנים שנתניהו, האיש שלא מסוגל לאף החלטה גדולה, עומד לתקוף אותם.

בקיצור, רוץ מר דגן, רוץ (יש חוק צינון, באסה). תפסיק לבלבל לנו את המוח על זה שלעולם לא תלך לפוליטיקה ושאתה מת כבר לחזור לפסלים שלך. אחרי 48 שעות עם הפסלים, אתה תתחיל לירות בעוברים ובשבים רק כדי להחדיר קצת אדרנלין לעורקים המכורים שלך. רוץ, מר דגן, רוץ.

תגובות

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.