לפצל, לפצל (למרות שפרידמן רוצה)

מאת  | 9 בספטמבר 2009
 

הויכוח על פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה סובל מבעיה מוכרת. הברנז'ה הרלוונטית, המשפטית, מאוד נרעשת. הציבור לא מבין על מה בכלל המהומה. זה מצב תקשורתי קלאסי, שמזמין דיון תקשורתי שטחי ודמגוגי סטייל רפורמת הקרקעות. הרעים בדיון הזה יהיו פרידמן ונאמן. שניהם בעד הפיצול. תמיכתם ביוזמה, כמובן, מקטינה מאוד את הסיכוי שייחסו לה שיקולים ענייניים. זה מריח קצת כמו ניסיון לדאוג שלא יהיה עוד מני מזוז, שלא יהיה עוד יועץ משפטי לממשלה שהכניס שני שרים לכלא, הרשיע שר משפטים ותובע ראש ממשלה ונשיא.

אני בעד הפיצול. לא מהנימוק של פרידמן. פרידמן טוען שיועץ משפטי שיושב בבוקר יום ראשון בממשלה כתף אל כתף עם שרים, יתקשה לקבל לגביהם החלטה עניינית בערב. בעיניי, זהו טיעון חלש. ראשית, דווקא מזוז הוכיח שאין לו בעיה לעשות את זה. היה אולי אפשר לטעון את הטענה הזו על אליקים רובינשטיין. רובינשטיין היה גם יותר רחמן וגם אהב הרבה יותר את החיכוך עם השרים. הוא יצא לועידת קמפ דייויד (קשה לדמיין את מזוז שם), הביע עמדה סמי פוליטית נגד הסדר מדיני עם הפלשתינים בשלהי תקופת ברק, נכח בכל ישיבת ממשלה, הכיר חלק מהשרים באופן אינטימי ובאופן כללי היה נוח יותר לריצוי. מזוז לא מגיע לישיבות ממשלה, אלא אם כן מדובר בהכרח. הוא לא סחבק של השרים, בדרך כלל הוא דורש מהם להעלות את בקשותיהם ממנו בכתב (זכורה לטוב הדרך הקשוחה והחכמה בה נקט הן כאשר קצב ניסה להפוך את הקערה ולהגיש תלונה על סחיטה והן כשהירשזון רץ לקיסריה לטעון שמאיימים עליו) ובוודאי שאי אפשר להאשים אותו בסלחנות כלפיהם (חוץ מההחלטה השערורייתית בעניין האי היווני). אם כבר, הוא נקט בחומרת יתר בעניין רמון. הנשיקה הטיפשית ההיא לא הייתה שווה כתב אישום.

למה בכל זאת אני בעד הפיצול?

כי כמות המטלות שמוטלת כיום על היועץ המשפטי לממשלה היא לא אנושית. פעם דיברתי על זה עם מזוז. הוא התייחס כמעט בביטול לעומס העבודה על קודמיו וטען (לדעתי בצדק) שמיועץ ליועץ, העומס עולה בטור גיאומטרי . ממה שאני יודע, מני מזוז עובד כמו שאף בן אדם בארץ לא עובד. כל יום, כל היום, עד השעות הקטנות של הלילה. משוגע. לא פלא שהוא סופר ימים עד לפרישתו. כמות הנושאים וההחלטות שמתגלגלות לשולחנו הייתה יכולה לפרנס 5 פקידים בכירים. גדר ההפרדה? מזוז. עינויים? עופרת יצוקה? ערוץ 10? מזוז, מזוז, מזוז ומזוז. ליברמן, אולמרט, ישראל כץ, ארגוני פשיעה, מאפיה רוסית, הכל מזוז. זה פשוט לא הגיוני. אין אדם שיכול להתמצא בכל הנושאים האלה. אין בן תמותה שיכול לקבל החלטות מושכלות בכולם. שר המשפטים נאמן מסתובב בשבועות האחרונים, כשאיתו חוברת עם כל החלטות הממשלה שמטילות מחוייבויות שונות על מזוז. תקראו ולא תאמינו. כל פעם אותו דפוס. הממשלה מתכנסת לקבל החלטה באיזה נושא. לא משנה מה הנושא, מתישהו ידחפו להחלטה את היועהמ"ש. שהוא ימנה את ועדת החריגים, או שיחתום על ביטול הרשיון, או שחייבים להתייעץ איתו לפני החלטה. יש עשרות החלטות כאלה. אני משוכנע שלחלקן מזוז בעצמו לא מודע.

לפני כמה שנים ישבה ועדה בראשות נשיא ביהמ"ש העליון לשעבר והיועץ המשפטי לשעבר, מאיר שמגר והמליצה לא לפצל את תפקיד היועץ. אני בטוח שהוועדה עשתה עבודה מקצועית חשובה. אני חושב שהיא טעתה. הפיצול לא יחליש את מעמד היועץ המשפטי לממשלה. הוא יחזיר אותו לשפיות. ייתכן גם שבזמן שהוועדה ישבה על העניין, עומס העבודה היה פחות נורא. בכלל, זה לא נראה לי נושא שלוועדה מקצועית יש ערך מוסף בו. עובדה שכשפרידמן רצה, הוא קיבל חוות דעת מקצועית נוגדת של עו"ד דן אבי יצחק. כן לפצל.

לדעתי, הנקודה היא עומס העבודה והיגיון המשרה. אין שום היגיון מובנה בכך שהיועץ המשפטי לממשלה יהיה גם התובע הכללי, שמעמיד לדין וגם האיש שעוסק בייעוץ לממשלה בנושאים כלכליים ומדיניים מורכבים. אין קשר בין הדברים. לתובע הכללי צריכה להיות הכשרה מסויימת. מן הסתם פלילית. ליועץ המשפטי לממשלה צריכה להיות אוריינטציה מינהלית, חוקתית, אולי אפילו כלכלית. ואל תגידו לי אהרון ברק. אני מנחש שאת מה שהיה מונח על שולחנו של ברק בחודש שלם, מזוז מחסל ביום אחד. לא מכיוון שהוא יותר מוכשר, אלא מכיוון שהיקף העבודה עלה באופן היסטרי.   

תגובות

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.