פיצוח חידת הקב"א הגדולה ואיך קשורים לכך סילבן שלום, ליאל דניר, בר פאלי ועלמה זק

מאת  | 29 באוקטובר 2014
 

בוא נניח, סתם לצורך הטיעון, שלשר סילבן שלום יש ציון קב"א (קבוצת איכות) נמוך ושהקב"א הנמוך הזה, שנתן לו הצבא, דפק לו את שירותו הצבאי.

מה הסיכוי ששלום יעז להעלות את זה בישיבת ממשלה, כפי שהעלה את הסיפור של החינוך המקצועי (שהוא בכלל לא היה קורבן שלו)? תגידו מה שתגידו על סילבן שלום, ברור לגמרי שהצבא היה יכול להשתבח בכישוריו, ליהנות מהם, שמערכת מיון טובה הייתה אמורה לתת לו קב"א גבוה. יתרה מזאת, במצב נורמלי אם מישהו קיבל קב"א נמוך, שדפק לו כמה שנים מהחיים, במקרה הפחות גרוע ושיבש לו את נקודת היציאה לחיים האזרחיים, במקרה היותר גרוע, אז ברור שהוא ירצה לזעוק בקול גדול נגד מערכת המיון, נכון?

בטח ובטח אם אותו אדם השיג בחייו האזרחיים הישגים יוצאי דופן, תארים אקדמאיים, הגעה לתפקידים משמעותיים, עמידה בלחצים. ובכן, אף אחד (כמעט. סילבן שלום דווקא הציק פעם לצבא עם העניין הזה, בלי להגיד אם הוא עצמו נדפק מהקב"א) לא צועק. למעשה, הדממה באחד הנושאים הכי חשובים, שקשורים ליחסי צבא – חברה, מדהימה.

הראיון האישי בלשכת הגיוס הומצא על ידי פרופסור דניאל כהנמן, חתן פרס נובל, לפני 59 שנה. הוא היה אז בן 21. מעט דברים שרדו בצבא 1955. הראיון הצה"לי שמר על עקרונותיו.

ענת קדם הייתה ראש ענף מיון בצבא. ראיינתי אותה לתחקיר שישודר הערב. אולי הדבר המפתיע ביותר שהיא אמרה לי זה כמה מעט פניות הם קיבלו מהמערכת האזרחית בנושא הזה. לא ביקורת, לא בקשה לדעת יותר, לא פיקוח. תחשבו כמה זה לא ייאמן.

במשך עשרות שנים כל דרדק במדינת ישראל חי תחת גל שמועות שאת ציון הקב"א הכה דרמטי, קובעים קריטריונים מפלים וגזעניים. השמועות אומרות שאם אתה מעיירת פיתוח/עולה/בן למשפחה חד הורית, הקב"א שלך יידפק. כולם אומרים (זה לא נכון) ואף חבר כנסת עם רגישות חברתית לא מטלטל את ועדת חוץ ובטחון עד שיבוא ראש ענף מיון התורן ויסביר איך באמת נקבע ציון הקב"א.

 

החידות הגדולות, שקשורות בסיפור הקב"א, לא מסתכמות בכך. איך זה לא יצא עד היום? ב – 59 שנה בטח עבדו בצה"ל מאות ואולי אלפי מאבחנות פסיכומטריות. איך אף אחד לא פרסם את זה? איך לא נולדה ביקורת מתוך המערכת (הייתה, ד"ר זאב לרר, למשל, אבל בדרגים היותר בכירים)? צה"ל, מסתבר, מצליח להביא את המאבחנות לרמת הזדהות כה גבוהה עם המערכת, שאף אחת מהן לא רוצה לשבור את הסוד. רובן המכריע באמת מאמין שזו הדרך הנכונה לבחור טייסים מזה וטבחים מזה. במהלך התחקיר התברר לנו שיש כמה סלביות, ששירתו כמאבחנות (עלמה זק). חשבנו לגלגל איתן שיחה משעשעת על העניין. הצחקתן אותן.

תחשבו כמה בעייתית הסודיות בה עוטף הצבא את נושא הקב"א. ראשית, איך יכול להיות שציון אחד יודע לשקלל את כול תכונותיך? שנית, גורלם של מיליוני חיילים נחתך בפגישה הלא ארוכה הזאת בלשכת גיוס, כמעט ואין הזדמנות שנייה. לא מגיע לנו לדעת יותר למה הצבא החליט שתכונה מסוימת היא טובה ותכונה שנייה לא? לא אמור להיות דיון יותר רחב בשאלות הספציפיות ששואלת המאבחנת ועד כמה הן אכן מביאות לידי ביטוי את התכונה שהצבא מחפש?

כבר לפני עשר שנים הגשתי עתירה יחד עם התנועה לחופש  המידע לחייב את צה"ל לספר איך נקבע הקב"א. הצבא סרב בתוקף. למעשה, זו אחת העתירות הנדירות שמעולם לא הוכרעה. השופט פרש וגורלה של העתירה לא ידוע. משונה ככל שזה נשמע. הצבא מצדו הסתפק בחשיפה חלקית של המשקלות של הגורמים השונים בציון הקב"א. מעבר לזה, טען צה"ל, זה יפגע בביטחון המדינה. באותה עת ממש, בכירים באותו מערך מיון, שהנפיק את התשובות הללו, משתחררים מצה"ל ועוסקים למחייתם בהדרכת מועמדים לשירות בטחון לקראת צו ראשון. ההדרכה כוללת לעתים סימולציה של הראיון בלשכת גיוס, מה לענות, מה לא לענות (חסכנו לכם את הכסף וצילמנו בסתר פגישות כאלו).

הצבא, כמובן, מודע לתעשייה המתפתחת, אבל הוא לא עושה דבר. כנראה לא נוח לו. המשמעות היא שבני הנוער היותר מחוברים, שיש להם קצת יותר כסף, מקבלים הזדמנות הרבה יותר טובה להצטיין בראיון בלשכת גיוס. ולא, זה לא דומה לפסיכומטרי. הראיון בלשכת גיוס בוחן תכונות, הוא לא בוחן ידע.

הערב אנחנו נחשוף הרבה מהסודות הבעייתיים, בעינינו, של הראיון הצה"לי ומערכת המיון הצה"לית. נגלה מה הקשר בין שאלת ה"כמה חדרים יש בבית" לקב"א, אם בכלל, נספר איזה תכונות מחפש הצבא ואיזה שאלות הוא שואל כדי לברר אותן, נחשוף שמקצועני הצבא כבר המליצו מזמן לזנוח את הדרך הזאת, אבל המלצתם יושמה כמעט אך ורק על בנות, נסביר מהם ה"סימפטומים", החלק הכי רגיש בראיון הצה"לי ולמה מי שלומד בבי"ס אקסטרני, שלא לומר בי"ס מקצועי, נדפק אל מול מי שלומד בבתי ספר רגילים.

הנה מתאבן קטן. הצבא החליט, בלי לשתף אף אחד, שהוא משחרר משירות בנות חסרות נתונים, בלשון הצה"לית – חס"ניות. מה זאת אומרת חסרות נתונים? אם מועמדת לשירות בטחון קיבלה ציון נמוך במבחן הפסיכוטכני (10 או 20 מתוך 90) ופוטנציאל ההשכלה שלה נמוך, כלומר, היא עזבה את התיכון, אז ישחררו אותה מהצבא. במכתב השחרור לא יעליבו אותה ולא יכתבו את הסיבה האמיתית. יכתבו לה שיש עודף בנות בשנתון והצבא אינו זקוק לשירותיה. האם זה בסדר שהצבא החליט לא להילחם על קבוצת הבנות הללו? האם ראוי שצבא ישקר לאותן בנות ולא יאפשר להן להילחם על השירות הצבאי?

אגב, חיפוש בגוגל יגלה שיש סלביות למיניהן (הדוגמניות בר פאלי וליאל דניר, למשל) שבראיונות לתקשורת אמרו שלא שירתו בצבא, כי אמרו להן שיש עודף בנות בשנתון. אני חלילה לא רוצה לטעון שאותן בנות הן חסרות נתונים. למעשה, מקריאת הראיונות עושה רושם שהן אינטליגנטיות ועתירות נתונים ויכלו לתרום רבות לצבא. זו לא ההחלטה החברתית היחידה שראוי היה שמחלקת מדעי ההתנהגות תפתח לדיון ציבורי. הקשר בין סמים קלים בגיל נוער לשירות צבאי, הקשר בין אלכוהול/טיפול פסיכולוגי לשירות צבאי. האם נכון שכמה קצינים-פסיכולוגים של צה"ל, מוכשרים ככל שיהיו, יקבלו את ההחלטות הללו לבד? כמה אנשים, קבוצות ומגזרים נדפקים ונדפקו מההחלטות הללו, בלי אפילו לדעת מה ההנמקה שעומדת מאחורה?

תגובות

תגובות

27 תגובות על “פיצוח חידת הקב"א הגדולה ואיך קשורים לכך סילבן שלום, ליאל דניר, בר פאלי ועלמה זק

  1. הדי

    דפוק, הכל דפוק שם. גם אם יש לך הקבא הכי גבוה והדפר הכי גבוה והציונים הכי טובים בפסיכומטרי והבגרות המעולה עם 10 יח' מחשבים ו 5 מתמטיקה ו5 אנגלית (כמו לבן שלי), גם אז אתה נופל במיונים שדוד ואף אחד לא משכיל למיין אותך באמת לאן שאתה מתאים, בעיקר את הסופר חכמים האלה שהכישרון שלהם לא בשרירים אלא במוח. הסיוט שאנחנו עוברים עכשיו, אחרי המיון הכה מביש, מתסכל, מצער, קשה לתיאור. גהינום שאני לא מאחלת לשונאיי. כל מערך המיון בצבא צריך ניעור אחד גדול. זו פשוט בושה!

  2. יהודית

    תודה שאתה מעלה את הנושא.
    היינו עדים לאחרונה לפיספוס טוטלי של חיילת.

  3. גיא

    תיקון קל: אלו מאבחנות פסיכוטכניות (פסיכומטריקה היא ענף שונה לחלוטין)

  4. שלמה

    הקריטריונים של הקב"א עודכנו פעמים רבות במהלך השנים. נכון כי מדובר במבחנים ובראיון אישי אבל השאלות והמדדים השתנו.
    כמו כן הקב"א עבר עשרות מחקרי תיקוף ונמצא תקף ומהימן בכל הבדיקות בכל החילות.

  5. negev western

    כתוב באתר על מג"ד שיש לו קב"א 49, קצת לא הגיוני למי שמכיר את מערכת הציונים במיון- אבל הכל יכול להיות

  6. ע. לציון

    הפתיחה העוסקת בסילבן שלום פופוליסטית ומיותרת לטעמי.
    השאר מעניין, אם כי איני בטוח באשר לטענותיך לפיהן המערכת אינה בוחנת את עצמה ומתעדכנת מעת לעת.
    מקווה שנהיה חכמים יותר לאחר התכנית עצמה.

    ועד הערה קטנה:
    כמי שדורש שקיפות (ובצדק) נכון היה להוסיף לכותרת את המילה "פרומו".
    למשל:
    פרומו: פיצוח חידת הקב"א הגדולה ואיך קשורים לכך סילבן שלום, ליאל דניר, בר פאלי ועלמה זק.
    ולחלופין:
    פיצוח חידת הקב"א הגדולה ואיך קשורים לכך סילבן שלום, ליאל דניר, בר פאלי ועלמה זק (פרומו).

    תודה ובהצלחה

  7. יצחק

    כהנמן מספר גם שהוא היה במערך בריאות הנפש בצבא, והוא ועמית נוסף בחנו מועמדים לקורס קצינים בתרגולים נבנו על פי המערך הבריטי במלחמת העולם השניה. התברר לו, שאף שהוא ועמיתו גיבשו עמדות ברורות על פי התנהגות המועמדים במבדקים, לא היה קשר בין הממצאים לבין מה שהתברר בקורס קצינים לגבי אותם מועמדים.
    הדברים נכתבו בפסקה הראשונה במאמר כאן
    http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1546593
    כיוון שהגלישה בעתון אינה חופשית אלא למנויים, הנה הקטע הרלוונטי:

    "מכיוון שרשמינו ממידת ההצלחה של כל חייל היו בדרך כלל קוהרנטיים וברורים, התחזיות הרשמיות שלנו היו פסקניות לא פחות. רק לעתים נדירות היו לנו ספקות או רשמים מנוגדים. לא התקשינו להכריז: "האיש הזה לעולם לא יצליח", "הבחור הזה הוא די בינוני, אבל אמור להיות בסדר", או "הוא יהיה כוכב". לא הרגשנו שום צורך לפקפק בתחזיותינו, למתן אותן או להיות מעורפלים.
    עם זאת, אילו נשאלנו, היינו מוכנים לחלוטין להודות: "אבל מובן שהכל יכול לקרות". היינו מוכנים להודות בכך משום שכפי שהתברר, למרות ודאותנו בנוגע לפוטנציאל של מועמדים מסוימים, התחזיות שלנו היו ברובן חסרות תועלת. הראיות היו מדהימות. אחת לכמה חודשים היתה לנו פגישת משוב שבה יכולנו להשוות את הערכותינו על צוערים עתידיים עם דעתם של מפקדיהם בבית הספר לקצינים. הסיפור תמיד חזר על עצמו: היכולת שלנו לנבא את ביצועיהם בבית הספר היתה זעומה. התחזיות שלנו היו טובות יותר מניחוש פרוע, אך לא בהרבה.
    זמן מה חשנו מושפלים לאחר שקיבלנו את החדשות המייאשות. אבל זה היה הצבא. שימושי או לא, היתה שגרה שצריך לבצע ופקודות שיש למלא. חבורה חדשה של מועמדים תגיע מחר. לקחנו אותם לשדה המכשולים, הראינו להם את הקיר, הם הרימו את הקורה ובתוך כמה דקות ראינו את אופיים האמיתי נחשף, בצורה ברורה כתמיד. לאמת העגומה על איכות התחזיות שלנו לא היתה כל השפעה על האופן שבו הערכנו מועמדים חדשים, והשפעה מועטה מאוד על מידת הביטחון שלנו בשיפוטינו ובתחזיותינו."
    המסקנה העיקרית, לדעתי, אינה נוגעת לאלו שנשלחו לקורס כי "הצליחו" במבדקים, אלא לאלה שנידחו. מצד שני, יתכן שהם רק הרוויחו מכך…

    חשבתי שמה שקורה לנו הוא דבר יוצא מן הכלל: הראיות הסטטיסטיות לכישלוננו היו צריכות לטלטל את ביטחוננו בשיפוט שלנו על מועמדים מסוימים, אבל זה לא קרה. זה גם היה צריך לגרום לנו למתן את תחזיותינו, אבל זה לא קרה. ידענו שבאופן כללי, התחזיות שלנו היו מעט יותר טובות מניחוש אקראי, אבל המשכנו להרגיש ולפעול כאילו כל תחזית ספציפית היא תקפה. נזכרתי באשליות אופטיות, שעדיין מושכות אותנו גם כשאנחנו יודעים שמה שאנו רואים הוא שקרי. כל כך נדהמתי מהאנלוגיה עד שטבעתי מונח לחוויה שלנו: "אשליית התקפות".

    כהנמן. הכשל הקוגניטיבי הראשון שלי
    כהנמן. הכשל הקוגניטיבי הראשון שלי גטי אימג'ס
    גיליתי את הכשל הקוגניטיבי הראשון שלי.

  8. יצחק

    התגובה הקודמת שלי היתה שגויה, ואני מבקש להתעלם ממנה.
    זו התגובה המתוקנת:
    כהנמן מספר גם שהוא היה במערך בריאות הנפש בצבא, והוא ועמית נוסף בחנו מועמדים לקורס קצינים בתרגולים נבנו על פי המערך הבריטי במלחמת העולם השניה. התברר לו, שאף שהוא ועמיתו גיבשו עמדות ברורות על פי התנהגות המועמדים במבדקים, לא היה קשר בין הממצאים לבין מה שהתברר בקורס קצינים לגבי אותם מועמדים.
    הדברים נכתבו בפסקה הראשונה במאמר כאן
    http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1546593
    כיוון שהגלישה בעתון אינה חופשית אלא למנויים, הנה הקטע הרלוונטי:

    "מכיוון שרשמינו ממידת ההצלחה של כל חייל היו בדרך כלל קוהרנטיים וברורים, התחזיות הרשמיות שלנו היו פסקניות לא פחות. רק לעתים נדירות היו לנו ספקות או רשמים מנוגדים. לא התקשינו להכריז: "האיש הזה לעולם לא יצליח", "הבחור הזה הוא די בינוני, אבל אמור להיות בסדר", או "הוא יהיה כוכב". לא הרגשנו שום צורך לפקפק בתחזיותינו, למתן אותן או להיות מעורפלים.
    עם זאת, אילו נשאלנו, היינו מוכנים לחלוטין להודות: "אבל מובן שהכל יכול לקרות". היינו מוכנים להודות בכך משום שכפי שהתברר, למרות ודאותנו בנוגע לפוטנציאל של מועמדים מסוימים, התחזיות שלנו היו ברובן חסרות תועלת. הראיות היו מדהימות. אחת לכמה חודשים היתה לנו פגישת משוב שבה יכולנו להשוות את הערכותינו על צוערים עתידיים עם דעתם של מפקדיהם בבית הספר לקצינים. הסיפור תמיד חזר על עצמו: היכולת שלנו לנבא את ביצועיהם בבית הספר היתה זעומה. התחזיות שלנו היו טובות יותר מניחוש פרוע, אך לא בהרבה.
    זמן מה חשנו מושפלים לאחר שקיבלנו את החדשות המייאשות. אבל זה היה הצבא. שימושי או לא, היתה שגרה שצריך לבצע ופקודות שיש למלא. חבורה חדשה של מועמדים תגיע מחר. לקחנו אותם לשדה המכשולים, הראינו להם את הקיר, הם הרימו את הקורה ובתוך כמה דקות ראינו את אופיים האמיתי נחשף, בצורה ברורה כתמיד. לאמת העגומה על איכות התחזיות שלנו לא היתה כל השפעה על האופן שבו הערכנו מועמדים חדשים, והשפעה מועטה מאוד על מידת הביטחון שלנו בשיפוטינו ובתחזיותינו."
    חשבתי שמה שקורה לנו הוא דבר יוצא מן הכלל: הראיות הסטטיסטיות לכישלוננו היו צריכות לטלטל את ביטחוננו בשיפוט שלנו על מועמדים מסוימים, אבל זה לא קרה. זה גם היה צריך לגרום לנו למתן את תחזיותינו, אבל זה לא קרה. ידענו שבאופן כללי, התחזיות שלנו היו מעט יותר טובות מניחוש אקראי, אבל המשכנו להרגיש ולפעול כאילו כל תחזית ספציפית היא תקפה. נזכרתי באשליות אופטיות, שעדיין מושכות אותנו גם כשאנחנו יודעים שמה שאנו רואים הוא שקרי. כל כך נדהמתי מהאנלוגיה עד שטבעתי מונח לחוויה שלנו: "אשליית התקפות"."

    המסקנה העיקרית, לדעתי, אינה נוגעת לאלו שנשלחו לקורס כי "הצליחו" במבדקים, אלא לאלה שנידחו. מצד שני, יתכן שהם רק הרוויחו מכך…

  9. כמה בולשיט

    אולי גם נפרסם את דרך הפעולה של מערך ההתקפה שלנו כי זה באמת ביזיון שאנחנו לא יודעים בדיוק איך פועל כל דבר שעלול לסכן אותנו בסופו של דבר.
    נ.ב מראיון שקראתי עם יהודה לוי מצטייר שהוא גם חכם וגם איש חשוב מאוד אז לא ברור לי איך הוא לא רמטכ"ל.
    #מהלאעושיםבשבילרייטינג
    לפני מספר שניות

  10. אריה

    התלבטתי אם לצפות בתכנית התחקירים הערב.
    אחרי שקראתי את הנ"ל – חשוב שאצפה בתכנית.
    יפה, רביב. יפה וחשוב.

  11. קורא

    אני, אשכנזי שלמד בבית ספר מקצועי ולא סיים בגרות (אבל בעל דוקטורט כיום), למרות שאני מחונן על פי מבחנים, סבלתי מקב"א נמוך בגלל הבית ספר והבגרות – מה שמעיד על השיטה וכמה נזק היא יכולה להסב לשלוש שנים.

    מה שכן, היא ל אמה שמונע מאנשים להתקדם אם יש להם את הכישורים אחרי הצבא.

  12. גלעד

    א. הבחינה הפסיכומטרית לא בודקת ידע, אלא תפיסה, מהירות תפיסה, ויכולת להסתכל על בעיה מכיוונים שונים.
    ב. כל ה"אייטם" שעוסק ב"חסניות" לא ברור לי. למה אתה חשב שצה"ל צריך לגייס בכח בנות שלא מתאימות?
    למה לבזבז להן שנתיים מהחיים ולצבא כספים רבים וכח אדם אם יש לו כח אדם איכותי יותר?
    אני מוצא הגיון רב בכך שהצבא לא פגע באותן חסניות ושיקר להן. מה התועלת בכך שחשפת את השקר וגילית לאותן בנות מה הצבא חושב עליהן?
    ואגב, לפי מה שכתבת "חסניות" משוקלל גם ציון פסיכוטכני, ופוטנציאל השכלה. האם יש לך טענות גם לגבי תוקף הפסיכוטכני? כי אחרת מה הטענה נגד קביעת ה"חסניות"?

  13. יוסי

    הנה סיבה מעולה למה הצבא לא מפרסם כל דבר ודבר במערכת המיון – חשיפת החס"ניות.
    נערה לפני גיוס כיום, יודעת שאם היא תענה לא נכון במבחנים פסיכוטכניים היא תישלח לתפקיד לא מעניין, לתפקיד שהיא לא רוצה לשרת בו.
    לכן היא תשתדל להצליח במבחן. אם נערה שאין לה הרבה מוטיבציה תדע שעבור תשובות לא נכונות היא "תתוגמל" בשנתיים חופשיות עם חותמת רשמית של הצבא שאין לה שום בעיה (בניגוד לשחרור עם פרופיל 21 לדוגמה) ובלי צורך להיאבק ולעבור ועדות שחרור, היא תשתדל לענות לא נכון.
    אני בטוח שבעקבות הפרסום תהיה ירידה חדה בציון הבחינה הפסיכוטכנית בקרב נשים.

  14. מאבחנת לשעבר

    בוא נתחיל במשפט-
    ״צה"ל, מסתבר, מצליח להביא את המאבחנות לרמת הזדהות כה גבוהה עם המערכת, שאף אחת מהן לא רוצה לשבור את הסוד״
    לשבור את הסוד? זה מוגדר כחומר סודי. בתקופת הצבא היינו הולכות לכלא על חשיפת חומר סודי ברמה כזאת. לא בטוחה איך המערכת האזרחית תגיב, אבל אם נספר, לצה״ל לא תהיה מערכת מיון בכלל- כי כולם יודעים מה הן התשובות הנכונות.
    למה שלא יפרסמו איך חוקרים שוטרים במשטרה?
    למה שלא יפרסמו איך השב״כ עוקב אחרי אזרחים?
    למה שלא יפרסמו מה השאלות הנכונות בראיון קבלה לתואר הרפואה?
    יש עניין לגיטימי בלשמור על סודיות התשובות.
    אני לא חושבת שהשיטה מושלמת. צריך לעדכן אותה, אין ספק. אבל אין ספק שאסור לספר לקהל הרחב מה הן התשובות הנכונות.

    ברור שיש אנשים שהתפספסו בגלל השיטה הזאת. ומאידך אני יכולה להעיד על אנשים עם איכות נמוכה במיוחד שעשו רושם טוב. עוד סיבה שהשיטה צריכה להתעדכן.

    הזדמנות שניה לעשות את המבחנים? זה אותם המבחנים, וזה מעלה את הסיכוי שלך להצליח בהם. לכן המקרים בהם זוכים להזדמנות שניה נדירים.
    אגב, ראיתי לא מעט מכתבים ממלש״בים (מיועד לשירות בטחוני) מלאים בשקרים (״המאבחנת צעקה עליי לסיים!״ , ״היה מלא רעש בכיתה״ , ״כולם העתיקו אחד מהשני״) בשל נסיונות להשיג הזדמנות שניה.

    ובאמת חבל שחשפת את החס״ניות. עכשיו בנות יעשו מאמצים עילאיים לצאת מצה״ל בדרך זו.

    בקיצור – לעדכן את השיטה- כן. לחשוף – ממש ממש לא.

  15. אלעד

    לא לחשוף? למה? כי הצבא מודה בכשלים שלו בעצמו ואז דואג לתקן אותם? אולי גם תיקון הכשלים הוא סודי וצה"ל למעשה לא רק המוסרי בעולם אלא גם המושלם ביותר.

  16. אלעד

    ודרך אגב, "מאבחנת לשעבר", "לשבור את הסוד? זה מוגדר כחומר סודי." זו טאוטולוגיה ממש בסיסית, נסי להסוות אותה קצת.

  17. אורי

    באותה רמה שהצבא מטפל במשאב הכי חשוב שלו וזה החיילים, ככה בדיוק הוא מטפל בבעיית המנהרות ומוכנות העורף. הכל על קרעי תרנגולת.
    אבל העיקר שהפנסיות התקציביות ממשיכות לדפוק, אז למה לעשות גלים ?!

  18. לוגי

    כל מבחן שאפשר להתכונן אליו במשך כמה ימים ולעבור אותו בהצלחה – לא שווה את הנייר שעליו הוא כתוב.
    כך גם עם מבחן הקב"א. אם יש דרך כל כך קלה ופשוטה "לעבוד" על הבוחנים ולעבור את המבחן,
    כנראה שצריך רפורמה ולחשוב על כל הנושא מחדש. חוסר השקיפות מעיד שלצבא כנראה יש משהו להסתיר בעניין.

  19. ברטה

    יהדה בן מאיר היה ראש המדור הפסיכוטכני בבקו"ם בתחילת שנות השישים.

  20. אבי

    כמי ששירת כפסיכולוג במילואים בצה"ל במשך שנים רבות אני יכול להעיד שהביקורת כנגד הנוסחה, השיטה, המבדקים, הריאיון, המדידה, היישום ומה לא – הועלו מאות פעמים ע"י ענשי מקצוע בממד"ה, בענף מיון, בכל מיני יחידות של אגף כ"א ויחידות הפסיכולוגים החייליים והיחידתיים. לא רק ששום דבר לא חדש אלא שהוא ידוע (ועוד הרבה יותר חמור) לכל מי שמעורב בעניין. אבל תרבות ה"יהיה בסדר", כסת"ח, ראש קטן, ושאר הסמוכים הצהליים עבדה ועובדת גם כאן במלוא המרץ.

    בניגוד למשתמש מדברים אלו, ומהתחקיר והכתבה, הנזק הממשי (לבד מהאתי, משפטי, חברתי וכד') לצה"ל הינו קטן מאד, אם בכלל. שום שיטת מיון, בשום גוף צבאי או אזרחי או צבאי, בארץ ובעולם, לא הוכיחה את עצמה כטובה יותר וחסינה מטעויות (לכל הצדדים האפשריים). דבר זה לא אומר שצריך לזלזל או להקטין מהביקורת על הברדק, אבל גם לא להתרגש מזה יותר מאשר לגבי בעיות במזון הצה"לי, שעות השינה של חיילים, תקינות הנשק ושאר צרות.

  21. בנצי

    אבי – הבעיה היא לא הפגיעה בצהל אלא הפגיעה במלשבים

  22. א. שם בדוי

    http://sivug.blogspot.co.il/2014/10/blog-post.html

    יש עוד הרבה יותר ממה שרביב יודע וממה שפורסם. הבעיה מערכתית ולא רק בנוגע למיון וקב"א.

    באשר למאבחנות, ברור שהן יאמינו בצורה מלאה לשיטה. זו כוחה.

    כדי לעיין בבלוג ולהבין יותר איך המערכת פועלת.

    הבעיה היא לא במיון, אלא במטרות שלו! מי נכנס, מי יוצא. זה לא השיטה שגלויה לעין, אלא זו שלא גלויה, היא המעניינת.

  23. SasonTUH

    . שלום שמי שף ששון

    . אני מעוניין להציע לכם את שרותיי

    אני שף בעל 40 שנות וותק ברשותי בתי קפה מודולרים וכן שרותי קיטרינג ודוכני מזון

    ?בהתאמה אישית לכל אירוע בכל מקום יכול לעניין אותך פרטים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.