האם הצבא ישנה את שיטת הקב"א?

| 1 בנובמבר 2014

מאבחנות פסיכוטכניות לא כל כך אהבו את תחקיר הקב"א ששודר ביום רביעי ב"מקור". יש כמה מהן שדווקא חשבו אחרת, אבל זו לא הנקודה. מה שחשוב זה שהביקורת לא הופנתה בכלל אליהן ולתיפקודן. בשירות הצבאי שלי הייתי חוקר מצ"ח. כמו המאבחנות, הזדהיתי מאוד עם התפקיד. לא הרגשתי כמו טייס, כפי שמזריקים למאבחנות בקורס ההכשרה, אבל בהחלט חשבתי שאני עושה משהו בעל משמעות.

בתקופתי, הצבא אפשר לנו לעצור חייל ל – 35 יום בלי להביא אותו לבימ"ש. די היה בחתימות של קצין משטרה צבאית בכיר ולאחר מכן של פרקליט צבאי. זה היה מצב בלתי תקין בעליל. נמתחה עליו ביקורת ובצדק. אני לא חושב שמישהו מחוקרי מצ"ח היה צריך להיעלב מזה ובסופו של דבר, המצב שונה (לאחרונה אפילו הושווה לחלוטין מצבו של חייל עצור עם אזרח עצור). זו בדיוק הדרך בה אני רואה את שיטת הקב"א. המאבחנות טובות, איכותיות ומחוייבות לתפקידן. השיטה גרועה, נטולת בקרה מינימאלית ובעלת פוטנציאל לגרום נזקים חברתיים כבדים, כפי שגם נראה בכתבת המשך שנשדר בעוד מספר שבועות. הנה תמצית של הדברים הגרועים בה, כפי שאני מבין אותם:

1. הקב"א היא שיטת מיון מיושנת ולא טובה, שבודקת מועמדים לשירות בטחון על פי מה שהם אומרים שהם עשו עד כה בחייהם הקצרים. יש הסכמה כללית שהשיטה הטובה יותר היא לבדוק את המועמדים בסביבה שתדמה את מה שיפגשו בצבא וגם תבדוק יכולות שונות שלהם. זו שיטה יקרה יותר, אבל אפשרית, היא נעשית כבר על מתגייסות ועשויה לשפר בהרבה את הצבא. לא פחות חשוב, היא תקטין את העוול שהמיון הנוכחי גורם לחיילים רבים. מחלקת מדעי התנהגות המליצה על כך כבר ב – 2008, אבל השלישים הצבאיים חזקים יותר והם לא רוצים את זה. קל להם הרבה יותר שיש ציון אחד, שמשקף את האדם (כמה זה הגיוני?) מה עוד שהקב"א כבר זכה למעמד של קדושה. ההנמקה של אנשי כוח האדם לקשקוש הזה היא שאם יהיה מבחן תעסוקתי, אז החיילים עלולים, חלילה, להבין שיש עוד אופציות חוץ משירות קרבי וזה ייהרג ובל יעבור. וכשאין מבחן כזה, אז המועמדים לשירות בטחון לא מבינים שיש מודיעין ושלישות ומשטרה צבאית?

2. למאבחנת יש כוח רב מדי. הראיון בלשכת גיוס שווה שליש מציון הקב"א. אין הזדמנות שנייה (למעט מקרים ממש חריגים). אם המאבחנת נתנה לך ציון נמוך, היא יכולה לדפוק לך את השירות הצבאי, או לפחות להקטין מאוד את טווח ההזדמנויות שלך. אף אחד לא מקליט את הראיון הזה, אף אחד לא מקשיב לו, סומכים על המאבחנת שתרשום הכול נכון ומדויק בסוף הראיון. רק מה שהיא כותבת הופך למצע לדיון. ברור שמאבחנת שלא פעלה על פי הכללים, לא תכתוב את זה בעצמה לאחר הראיון. אם להשתמש שוב בדוגמא מהשירות שלי – זה ההבדל בין עדות בכתב יד שהחוקר כותב (עליה, אגב, הנחקר לפחות חותם. המרואיין בלשכת גיוס לא רואה מה המאבחנת בכלל כתבה) לבין חקירה שמוקלטת מתחילתה ועד סופה. ברור שלחוקר יותר נוח שלא תהיה הקלטה. ברור שעדיף בהרבה שהחקירות יוקלטו.

3. הצבא קבע 6 תכונות, שמגדירות בעיניו חייל טוב. השאלות שמגדירות את אותן תכונות הן, כמובן, תוצאה של נורמות תרבותיות וחברתיות. גם פרופסור כהנמן, ממציא הראיון בלשכת גיוס, מודה שתכונות כמו דייקנות וחובה (תפקוד במסגרות) הן תכונות שנוטות במיוחד לייצג תרבותיות, או אם להיות פחות פוליטיקלי קורקט, עובדות לטובת האשכנזים.

4. הסיפור של ה'סימפטומים' בעייתי. למי שלא ראה את התחקיר, המאבחנת שואלת את חלק מהמרואיינים סדרה של 10 שאלות בעייתיות. יש כמה טריגרים בראיון שמחייבים אותה ללכת לשם (כאמור, הראיון לא מוקלט, אז היא יכולה להתעלם מטריגר כזה. יש עילות שהיא לא יכולה להתעלם מהן – למשל, אם למועמד יש תיק פלילי והיא מקבלת את המידע על כך מראש) ולעתים, זה על פי שיקול דעתה. מהרגע שהתחילה בשאלות הללו, אסור לה להפסיק. שוב, בהיעדר פיקוח, עולה החשש שהסיכויים שיוצאי שכבות חלשות יישאלו את השאלות הללו, גבוה יותר.

5. יש סדרה של סיבות בגינן מאבחנת חייבת לתת ציון ניבוי מינימלי שלאחריו יבוא זימון לבריאות הנפש ובצידו ציון קה"ס (קשיי הסתגלות). העילות הללו לא חשופות לדיון ציבורי. עד לאחרונה לפחות היה מדובר למשל בטיפול פסיכולוגי למעלה מ – 7 שנים. למה זה צריך לפגוע במועמד? אגב, למיטב ידיעתי, גם אם הפגישה אצל הקב"ן תסתיים בחוות דעת חיובית, מרכיב הצד"כ (שנקבע בראיון האישי ומהווה שליש מהקב"א), הקב"א כבר לא ישתנה.

6. פרדוכס הקרביות – הראיון כולו מחפש חיילים שרוצים ומתאימים לשרת בקרבי. ראשית, המניפולציה קלה מדי. סא"ל בדימוס דבי שני הדגימה אותה. שואלים אתכם איפה אתם רוצים לשרת? תענו תמיד 'קרבי'. לא 8200, לא ממר"מ, תמיד קרבי. ממילא זה לא מחייב אתכם. זה מגיע לאבסורד כשמגיע לראיון מישהו שלעולם לא ישרת בקרבי. עוד לא נקבע לו פרופיל בשלב הזה, אבל הוא יודע על בעיותיו הרפואיות ויודע שהוא לא יכול לשרת בקרבי. עדיין, עדיף לו להגיד שהוא רוצה לשרת בקרבי. כנ"ל לגבי אח שכול, שיודע שההורים לא יחתמו וכו'. הדוגמא הזאת היא רק ביטוי מוקצן לכמה הראיון הוא קל למניפולציה. ממש לא צריך להיות גאון כדי להבין מה התשובה הנכונה, מה שעוד יותר עלול לייצר הטיות במיון.

ד"ר זאב לרר, שמומחה לנושא, אמר דבר אחד חשוב בראיון איתנו, שחתכנו בעריכה. הצבא, אמר לרר, מחויב מטעמי הגינות לפרסם את הנתונים על התפלגות הקב"א לפי מרכיב עדתי בשנים עברו. היום, אומר לרר, הקב"א כבר אינו כה מפלה, אבל פעם זה היה פקטור מאוד משמעותי בדרך להדיר מזרחיים מתפקידי פיקוד והנהגה. מישהו יכול לחשוב על סיבה אחת נורמלית למה לא לפרסם את הנתונים הללו?

 

תגובות

תגובות

12 thoughts on “האם הצבא ישנה את שיטת הקב"א?

  1. yc1948@gmail.com'שפתי כהן-יגאל כהן

    תודה רביב, אתה המגדלור של העיתונות בישראל.

  2. uribreitman@gmail.com'אורי ב.

    הנושא של הקב"א כבר רודף אותי שנים.
    ברור לגמרי שהוא בעייתי מאוד, מעניק יתרון למקורבים ודופק את החלשים והבלתי-מקושרים.
    האליטות שמקבלות 'קורסי הכנה' למבדקים מסוגלות לרמות את המערכת,
    בעוד נבדקים תמימים עלולים ליפול לתוך כל הבורות שכורים להם, בגיל צעיר יחסית.
    הדבר הגרוע ביותר בראיון הזה שהוא באמת בלתי-מתועד, לא שקוף, לא מדעי ולא השוואתי.
    הוא רודף אנשים לתקופה ארוכה מאוד, ובמקרים רבים מעיף מהמערכת אנשים ראויים.
    והכי גרוע: שהצבא מעמיד פנים כאילו האמת האבסולוטית נמצאת בידיו.

  3. Weshall777@gmail.com'אל רום

    תודה על הפוסט רביב . הבעיה של הפוסט ( ושלך עם כל הכבוד ) שהוא מנסה לתקן דברים עובדים ולא שבורים . המגמות הפרו הומניות , יחסיות , אתניות , אינדיבידואליות , באבחון ובכלל בחיים הכלליים , מנסות למקסם את הביטוי או היכולות האישיות של האינדיבידואל .

    הצבא , לא צריך להתעסק עם קשקושים לכאורה מהסוג הזה . הצבא צריך את מי שמתאים , ובוודאות , ולא מי שעשוי להתאים ורק צריך איזה וריאנט לכאן או לשם .

    צריך אנשים בצוללות , שיעמדו במצבים אכזריים במרחק על אלפי מילין ימיים . צריך טייסים קרביים עם חלוקת קשב אלקטרונית אכזרית , עם קליטה מהירה של חומר עיוני , זאבים בודדים שכוח ההישרדות שלהם באקסטרים , בא מבפנים , ולא מבחוץ , בודדים בקוקפיט . צריך אנשי או לוחמי קומנדו ימי שאפילו במצבים הכי קשים הם מוצאים תעצומות נפש וגוף להביא את הפנצ' הסופי .

    הצבא הוכיח עד היום , שבעיקרון , הוא מאבחן את הטובים והמתאימים ביותר למה שהוא צריך . וזהו !! אז אולי בדי עמל , אפשר היה לגרד עוד איזה אינדיבידואל שעל הניר לא מתאים או לא עומד בפרמטרים . אז מה עכשיו ?

    צריך להסתכל על החצי המלא של הכוס , לא על החצי הריק . זה עובד , זה הוכח !!

    תסתכל שוב על הסרטון של המרמרה , אנשי קומנדו ימי , תסכל ותקלוט : משמעת ברזל , רק אחרי שתקפו אותם , מכל עבר , עם כלי נשק קרים , על הרצפה ( ליטרלית , ממשית ) הם מוציאים האקדחים , ויורים בברכיים של התוקפים . תחשוב על חבר'ה בצוללת , נסה לדמיין : הסטרס , הקלסטרופוביה , הלחץ האיום , התפקוד העילאי הנדרש , הבדידות , התנאים הקשים , הסיבוכים הטכניים תפקודיים .

    עזוב רביב !! יש לך דברים הרבה יותר חשובים להתעסק איתם . תודה

  4. anon@gmail.com'אחד

    אני לא מומחה בתחום מיון עובדים, אך נחשפתי לתחום ולמחקר בו מספיק כדי להכיר מספר עובדות שחשוב להעלות.

    ראשית, אני מסכים לחלוטין שיש בעיה עם שיטת הראיון, שיטת ה"סימפטומים", עם היעדר כל ביקורת או ניסיון לשנות ולשפר שיטה פשטנית שהומצאה לפני 60 שנה ע"י ילדון חכם בן 21, עם הקריטריונים המוטים לתפקוד קרבי ועם עוד מספר נקודות חשובות בתחקיר.

    הקב"א הוא כלי ניבוי כל כך מוצלח בגלל שהוא מוטה ברובו לציוני הדפ"ר (50%) והצה"ר (17%) – שניהם מדדים מאוד קרובים ליכולת השכלית של המועמד – אינטליגנציה. (יש גם ייצוג ניכר בכלל הקב"א של תכונת אישיות חשובה שנקראת Conscientiousness, אבל לא אכנס לזה פה.)

    מיון עובדים היא בעיה קשה מאוד והמחקר בתחום כרגע מוביל למסקנה ברורה – כלי הניבוי הכללי, האובייקטיבי, היעיל והאפקטיבי הטוב ביותר שקיים כיום הוא אומדן היכולת השכלית של מועמד. אין אף כלי ניבוי שמתקרב ליכולת של מבחני אינטליגנציה לנבא יכולת בעבודה לא מוגדרת. מחקר הדגל בתחום הוא של Hunter and Schmidt 1998 (חפשו בגוגל).

    זאת אומרת שגם אם הצד"כ מופרך לחלוטין ככלי ניבוי (קביעה בעייתית), סטטיסטית, הקב"א ינבא טוב מאוד תפקוד בעבודה בגלל שהוא כל כך מושפע מאלמנט היכולת השכלית. אני אמביוולנטי לקביעה ש"הקב"א היא שיטת מיון מיושנת ולא טובה" כי נכון שהשיטה מיושנת ויש בה היבטים לא טובים או מקוממים, אבל הקב"א בגלל הרכבו המוטה ליכולת שכלית והיעדר חלופות טובות יותר הוא עדיין יעיל ואפקטיבי ולכן בעייתי לקבוע שהקב"א היא שיטת מיון לא טובה. אני ממש לא בעד שימור הקיים, אבל אני חושב שחשוב לתקוף את הנקודות הנכונות בשיטה.

    מספר נקודות לגבי חלופות כמו יום המא"ה:
    מבחני תפקוד או "דגימת עבודה" (work sample) כמו ביום המא"ה מנבאים תפקוד טוב מאוד, לעיתים הרבה יותר טוב מיכולת שכלית. הם גם הרבה פחות מקוממים ממבחני אינטלגנציה מסיבות ברורות.
    אבל כדי שמבחני תפקוד יעבדו הם צריכים להיות "תפורים" לתפקיד המטרה והמועמדים צריכים להיות אחרי תקופת הכשרה לתפקיד, אלא אם מדובר בתפקיד שלא דורש מיומנות רבה. גם מסובך לתכנן מבחני תפקוד טובים, לוקח הרבה זמן לתקף אותם, הם לא יעילים כמו מבחנים ממוחשבים (נדרשים אנשים מוכשרים לשפוט מועמדים) וקיימת בהם אפליה (כי מעורבים אנשים בשיפוט).

    הצבא משתמש ביום המא"ה בניגוד להנחות אלה – המועמדים נבחנים למיומנויות כלליות ולא לתפקידים ספציפיים והמועמדים אינם מוכשרים לתפקיד מראש. הנחת הבסיס ביום המא"ה היא שאנשים עם יכולת טבעית בתחום כלשהו יצטיינו בתפקיד דומה – הנחה לא מתוקפת במחקר הקיים. לדוגמה, מועמדים א' וב' מתנסים במבחן הוראה של מספר דקות ללא כל הכנה או הכשרה מראש. מועמד א' מצטיין ומועמד ב' לא. אבל מאוד יכול להיות שאם שני המועמדים היו עוברים הכשרה קצרה בהדרכה ומתכוננים לשיעור מועמד ב' היה מתפקד הרבה יותר טוב ממועמד א'.

    לעומת מבחני תפקוד, אנחנו יודעים בוודאות שבאופן סטטיסטי (וזאת הבחנה חשובה) אם מועמד הוא בעל יכולת שכלית גבוהה יותר ממועמד אחר סביר שהתפקוד שלו יהיה יותר טוב כמעט בכל תפקיד. המבחנים יעילים, אפקטיביים, כלליים, אי-אפשר לרמות בהם ואין בהם אפליה (כי אנשים לא מעורבים בשיפוט). הסיכום של אדם במספר אחד קבוע הוא מקומם ובעייתי וכאן הפתח לשינוי ובהחלט יש מקום לשיפור.

  5. shimbar@gmail.com'שמעון בר

    תגובה ליגאל כהן ול"מצדה של העיתונות הישראלית". מישהו כבר שכח את שלמד אודות סופה של "מצדה". האם זה מה שמאחלים לרביב?

    במחשבה שנייה, לא צריך להתרגש. ארצי כולה היא מצדה. רביב הוא אולי המגדלור האחרון שלה. ראיתם לאחרונה,ספינות קרבות,שמחפשות סיוע של מגדלור בדרכן אל מצדה?

  6. Dan Ran

    כתבה מעולה שמוכיחה שהשיטה בעייתית ויש בה צורך בשינויים. הצד"כ הוא כשליש מציון הקב"א (למרות שזה לא בתחשיב מדוייק אך לא איכנס לזה כעת) והקב"א בעיקר משפיע על איכות התפקיד. לצורך העניין, בעל קב"א 51 יוכל להיות בגדוד 12 בגולני אך לא בשייטת 13 (אלא אם כן הוא התקבל כחריג). לענייננו – מבחינת הצד"כ, לפני מספר שנים הציון נע בין 8 ל40 כאשר עד כמה שאני זוכר חלק גדול ממנו נובע מהחלטה של המראיינת. איזה שיקול יש למראיינת בת 18 להחליט החלטה שכזאת? שום שיקול. אני מציע שיבדקו איך הדברים עובדים בצבאות אחרים בעולם, עם פסיכולוגים תעסוקיים ומקצועיים לא תרבות ה"סמוך עליי" השולטת כלכך בצה"ל ובמדור הפסיכוטכני בפרט. זאת שיטה שמתאימה יותר למדינת עולם שלישי מאשר לישראל.

  7. ערן

    מישהו אמר פעם שדמוקרטיה היא שיטת המשטר המחורבנת הכי טובה שיש לנו.
    גם שיטת המיון הצה"לית, לא מושלמת, מלאה חורים כמו גבינה שוויצרית, אבל עובדת ולא כל כך רע בינתיים.
    כשנתקן את הדברים הדפוקים באמת בצבא שלנו, נוכל לטפל גם בזה.
    הדברים החמורים יותר הם אותם סא"לים במיל' שקרנים שמדריכים נערים כהכנה למיון – בהם צריך לטפל בצורה "מפחידה": שלילת הפנסיה הצבאית ועונשי מאסר חמורים, למען ייראו אחרים וייראו – פה קבור כלב מאוד מסריח בעומק לא מספיק…

  8. ronen@microsoft.com'רונן גבאי

    אם חצי מהציון נקבע ע"י דפ"ר, ובחצי השני גם רביב עצמו מודה שיש רכיבים "אוביקטייבים", אז על מה כל הרעש? גם עם 52 או קצת אפשר להגיע לקק"צ, לא?

  9. tallieldar@walla.co.il'אנונימית

    הדבר הכי נורא שאתה יכול לעשות זה לגרום לאנשים לחשוב שכשמראיינת שולחת אותם לקב"ן הם נדפקים.
    אדון דרוקר, אני מצטערת לחדש לך, אבל אנשים שזקוקים לעזרה נפשית מוכרחים ללכת לקב"ן. הרעיון הוא לעזור למלש"ב לקבל הגנה על מנת שלא ישובץ בתפקיד קרבי לצורך העניין, שבו לא יצליח מבחינה נפשית לעמוד בדרישות. אם המלש"ב לא ידבר אמת בצו הראשון שלו, הוא יפספס הזדמנות של עזרה נפשית כי זאת הדרך היחידה שלו להגיע לקב"ן לפני שהוא שם על עצמו מדים.
    הייתי מאבחנת פסיכוטכנית ואני מבטיחה לך שאם היית נחשף באופן אמיתי ומלא לחומר המקצועי שמחזיקים מאבחנים פסיכוטכניים בידיים שלהם אתה לא היית מאמין כמה הוא מורכב. גם אם תנסה לדמיין לא תצליח. הבקרות המקצועיות שעוברים מאבחנים ביומיום הן על גבול הלא אנושיות. הדברים שכתבת פה ועוד רבים כמוך הם כ"כ כ"כ שטחיים. תתאפסו על עצמכם ותתעסקו בנושאים פחות מסוכנים לציבור היקר שלנו בבקשה. תודה

  10. efratvankloeten@gmail.com'אפרת

    רביב היקר
    כפי שקיווית לעשות, הורדת למדור פסיכוטכני את התחתונים בפרהסיה

    אחרי כל המידע שחשפת פה
    לא נראה לי שנותרה ברירה אלא לשנות את שיטת המיון

    אמנם אתה צודק בחלק מהדברים
    אבל אתה מנצל את העובדה שמי שלא רוצה לחשוף פרטים מיותרים
    לא יוכל לתקן אותך…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.