כן, בוז'י רוצה, גם שלי לא ממש מתנגדת, אבל שניהם לא אהוד ברק (במובן החיובי של ההשוואה)

מאת  | 19 באפריל 2015
 
העובדות הפוליטיות, שלא כהרגלן, עשויות מברזל. אף אחד לא החליף שלטון, כשהוא בא מתוך הממשלה. מנחם בגין, יצחק רבין, בנימין נתניהו אהוד ברק ואריאל שרון כולם כבשו את השלטון מתוך האופוזיציה. נתניהו יכול היה להיות שר בטחון של אולמרט, למרות שעמד בראש סיעה של 12 מנדטיםה אבל ויתר וכבש מאוחר יותר את השלטון.
ומה גורלם של אלו ש״נכנסו פנימה כדי להשפיע״? באחת הם הופכים מכוח פוליטי עצמאי לחוליות תלותיות, מתנדנדות ברוח. ברק נכנס פנימה ב 2009 והפך מפוליטיקאי בעמדת חולשה לפוליטיקאי, שלא יכול לעבור את אחוז החסימה. לבני נכנסה ב 2013 והפכה מפוליטיקאית מאכזבת למי שלא יכולה להוביל יותר שום דבר. פואד, פרס, מופז, כל מי שנכנס תחת נתניהו, התאדה פוליטית.
בוז׳י הרצוג מכיר את זה טוב, כמובן. אפשר להבין למה הוא מתעלם מהלקח הפוליטי ורוצה להיכנס. מי כמוהו יודע שרק בנס הוא היה מועמד ריאלי לראשות ממשלה והוא, מן הסתם, מעריך בצדק שהנס הזה לא יקרה פעמיים. מבחינתו, עדיף לעשות אקזיט עכשיו ולהיות שר חוץ.

הנקודה האמיתית היא הנזק האדיר שכניסה כזאת תגרום למעט האמון שיש לציבור בפוליטיקה הישראלית בכלל ובמפלגת העבודה בפרט. הכול אפשר להגיד על בוז׳י ושלי, אבל הם מעולם לא נתפסו בהפרת הבטחה פומבית. מי שבחר הרצוג, לא עשה זאת כי התרשם מתכונותיו של המועמד. מאות אלפי מצביעים בחרו הרצוג רק כיוון שהם רצו שנתניהו יילך הביתה. לקחת את הרצונות הללו ולהשתמש בהם כדי לעזור לנתניהו לשלוט, זה מסוג החטאים שאין עליהם סליחה. אגב, לדעתי, הסיכוי שזה יקרה נמוך. לא מכיוון שהרצוג לא רוצה (וגם יחימוביץ׳, למרבה הצער וההפתעה, לא ממש עומדת על הרגליים האחוריות), אבל מנהיגי העבודה מעולם לא עברו זובור פומבי אמיתי. ספק אם יש להם את היכולת של אהוד ברק לנתק את המכשיר הנייד במצבים האלה, להיאטם ולהמשיך הלאה כאילו כלום.
בהקשר הזה, הרצוג עושה טעות כפולה. בסוף הוא גם לא יהיה שר חוץ וגם לא ייהנה מהאהדה הציבורית, ששמורה למי שויתר על הכיסא. הרצוג משאיר במכוון מרחב עמימות בהתבטאויותיו הפומביות. אולי ביבי יתקשר. התוצאה תהיה שכולם יניחו, שהוא לא נכנס, כי ביבי לא רצה אותו בכלל. הכי משפיל שיש.
כמה מילים על ה״השפעה מבפנים״. בממשלת נתניהו – לפיד – לבני הבנייה בהתנחלויות המשיכה באופן רציף. חוק החרם עבר. כמה חודשים היה פסבדו מו״מ, שגרוע יותר מהיעדר תהליך מדיני ובואו נניח שמיליארד שקלים לניצולי שואה אפשר לתת גם כשנציג המרכז- שמאל לא במשרד האוצר. לשר החוץ הרצוג לא תהיה שום השפעה של ממש על המדיניות כלפי איראן ואחרי הקמפיין האחרון כבר ברור שאין נסיבות שיביאו את נתניהו לקדם באמת את חזון שתי המדינות. מה באמת הערך המוסף של שלי יחימוביץ׳ כשרת כלכלה? בשביל זה לבעוט ככה בכל מה שהם אמרו לנו?
אומרים תומכי האחדות: רק העבודה תגן על ביהמ״ש העליון. קשקוש. ראשית, לנתניהו אין כוונה לתת את תיק המשפטים ליריב לוין או זאב אלקין. ממש לא. שופטי העליון יכולים לצאת מהמקלטים. ומה בדיוק עשתה שרת המשפטים לבני? היא לא קידמה חוקי יסוד חשובים, זכויות אדם או הגנה על מיעוטים. אפילו מטרה צנועה כמו שקיפות בועדת השרים לענייני חקיקה, היא לא הצליחה לכפות.
מבנימין נתניהו לאף אחד אין ציפיות, בכל הקשור לערך הבטחותיו הפומביות. מחיר המנייה שלו כבר מקפל מזמן הפרת הבטחות שיטתית.  המצב של הרצוג ושות׳ שונה לגמרי. הפרה כל כך בוטה שלהם של ההבטחה לציבור תנחית מכה של שנים על התקווה להחליף אי פעם את השלטון.
המאמר פורסם ב"הארץ"

תגובות

תגובות

11 תגובות על “כן, בוז'י רוצה, גם שלי לא ממש מתנגדת, אבל שניהם לא אהוד ברק (במובן החיובי של ההשוואה)

  1. עוזי

    הכל נכון כנכון היום
    נשאר רק לראות (תוך שבועות מספר) האם זה באמת ברווז, כי אצלנו לא תמיד זה באמת ברווז

  2. אורן29

    הכל נכון, ובעיקר המשפט "אף אחד לא החליף שלטון כשהוא בא מתוך הממשלה". אבל בכל זאת, כמה הנחות נגד, שלא בהכרח מתגבשים לכדי מסקנה 🙂

    – הליכוד היא מפלגה עם תסמונת טורט. פעם בכמה זמן נפלט לבכיריה "שמאלנים ערבים תקשורת בג"צ", ואז הם ממשיכים הלאה במדיניות מרכז-ימין פחות או יותר. ה "שמאלניםערביםתקשורתבגצ" משמש גם את הליכוד כמין שכפ"צ, תירוץ תמידי לפער בין המילים ("ארץ ישראל שלנו!", "נשלוט ללא מורא!") ובין המעשים. תמיד יש איזה לבני או ברק שמפריעים לישראל כץ התורן לעשות ממש טוב לעם.

    במובן מסוים זה די מרגיע- הליכוד לא באמת מתכוון להפוך את המדינה על פיה, ויש שם מספיק מבוגרים אחראיים שמבינים את מגבלות הכח. אבל ככה זה עם תסמונת- קשה לשלוט בה.

    – הטורט הזה גם עוזר לליכוד לנצח בחירות. מי שחושב ש "ניתן לימין לשלוט ואז העם יבין" מתעלם מתקדימי 1984 (מלחמת שולל ו 400% אינפלציה) ו 2015 (מלחמה עלובה ופערים כלכליים רחבים). הציבור מזדהה עם המסרים של הליכוד, ואין מסה קריטית שתערוק מהימין לשמאל. מקסימום למרכז.

    – יש משהו משותף לשתי תבוסות הליכוד, ב 1992 וב 1999: תהליך מדיני שממשלת ימין הובילה. ועידת מדריד ב 1992, הסכמי וואי ב 1999. כשהרטוריקה של ממשלת ימין נפגשת עם מעשים מדיניים שהם שמאל, אז ישנה נטישה או אכזבה מהליכוד. גם ניצחון קדימה ב 2006 הושג על הרקע הזה- ההתנתקות שנתפסה אז כמוצלחת.

    – הרצוג נתפס כ"לא בשל" בקמפיין הנוכחי. הוא צריך "בשר מנהיגותי", וכשר חוץ הוא יתקבל בכבוד גדול אצל כל מנהיגי העולם שיחרימו באותה הזדמנות את נתניהו, ויפגש גם עם מנהיגים איזוריים. רוב ראשי הממשלה בישראל הגיעו ממשרד החוץ, וגם כאלה שהיו מועמדים לרגע (ליברמן) או שניים (לבני).

    – בהינתן שלטון ליכוד נצחי, וממשלות ימין חרדים כמעט אקסיומטית, העבודה צריכה לדרוש שלושה תיקים- חוץ, משפטים, וחינוך. על כל השאר אפשר יהיה לדון.

  3. אריקו

    גם אני חושב שמפלגת העבודה צריכה להישאר מחוץ לממשלה.
    יש לא מעט בעיות בלי פתרון סביר.
    הציפיות שלי מהממשלה החדשה הן אפסיות.
    עם העבודה תצטרף – הליכוד יאשים אותה בכל הכישלונות.
    נתניהו והליכוד מיומנים מאוד בלהאשים אחרים.
    ולכן – עדיף לא להצטרף.

  4. ברטה

    לא מעט בוחרי מר"צ ואני בתוכם הצביעו להרצוג הצבעה אסטרטגית בבחירות האחרונות מאחר וריח מהפך היה באוויר. לא נחזור על מעשה התרמית הנכלולית שגרמה למהפך על המהפך. למר"צ היה פוטנציאל גבוה לגדול וזו החמצה נוספת. הרצוג חב לשמאל להיות נאמן לערכיו ולא לקפוץ על עגלת האיש הבזוי שנוא נפשם . הרצוג יפסיד את עולמו אם יעשה כן, וגם יגרום לכל האלפים שנהרו לקלפיות בתקווה ,להדיר את רגליהם מהקלפי בכל הבחירות שעוד יבואו.

  5. שון

    הצטרפות בוז׳י וציפי לממשלה לא תביא לשום שינוי במדיניותו של ביבי (אין להם ולא תהיה להם שום השפעה עליו) ורק תגרום לאנשים כמוני לא לבחור יותר לעולם למפלגת העבודה.
    מה שהמדינה זקוקה לו עכשיו על מנת שיבוא (אולי) שינוי זה שביבי וחבר מרעיו יקימו ממשלה כמה שיותר ימנית/לאומנית. ממשלה שתשלול מכל וכל מו״מ עם מחמוד אבאס, שתגביר בצורה מסיבית את הבניה מעבר לקו הירוק, שתעלים עוד ועוד קרקעות השייכות לפלסטינאים, שתחרים ותעכב העברת כספים השייכים לרשות ועוד כהנה וכהנה פעולות ״הומניות המיטיבות עם הפלסטינאים״. ואז לעולם ישבר סופית מאיתנו ומההתנהגות היהירה של ביבי וחבורתו, הוא יתחיל להטיל עלינו חרמות וסנקציות וכשלישראלי המפונק יתחיל להיות לא נוח (מחסור במוצרי יסוד, קושי ליצא סחורות וכו׳…) והוא יבין במי האשמה לכך, זה יביא סוף סוף לשינוי המיוחל ויחזיר אותנו לגודלנו הטבעי. (ואם זה לא יביא לשינוי אז כנראה שאין לנו תקנה).

  6. אקרוט

    סתם לסקרנות..

    מתי, איך ולמה הפכו פרשנים פוליטיים לפסיכולוגים בגרוש, או שמדובר באיזו חלטורה לא ברורה של רביב?

  7. יובל

    עוולה סטטיסטית מספר אחת: הצג רק את הנתונים שמתאימים לך.
    מי שלא שותה בשקיקה את כל מה שאתה אומר זוכר את עמרם מצנע, שסירב להיכנס לממשלת שרון וצלילתו היתה מהירה ומבעיתה עשרת מונים משל פואד, פרס או מופז.

  8. שמעון האפגאני

    התלבטתי,אפילו בתוך הקלפי אם להצביע למר"צ או לעבודה. בפנים החלטתי למר"צ. רק בגלל החשש הזה שאתה מעלה פה, שהרצוג יוביל את העבודה לתוך ממשלה של ביבי. הייתי חבר מפלגת העבודה שנים רבות ואני מרגיש עדיין שייכות אליה, למרות שהצבעתי למר"צ. סיכמתי עם בני שאם העבודה תשקול ברצינות הצטרפות לממשלה של חדל האישים הזה, נפתח בשביתת שבת מול בית המפלגה, ואני מאמין שעוד רבים יצטרפו אלינו בתוך זמן קצר.

  9. מפלגת המכוניות היפניות

    הכי טוב מכוניות יפניות אין תקלות ושומרות על הערך שלהן וקל למכור אותן

  10. גדי

    בבי ירכיב ממשלה ימנית ישלם הרבה כסף למיפלגות הדתיות ..ליברמן ימשיך לטיל בתור שר החוץ. ללא שום השגים .לאט לאט ישראל תכנס למצור .מבחינת מדינות ארופה .והיחסים עם ארה"ב .בבי ימשיך עם האיומים מאיראן והחמס ..מצב יוקר המחיה לא ישתנה. כי ככה בבי אוהב .ועוד שנתים שלוש .בחירות חדשות .ועם בוזי לא יעשה שטיות הפלגת העבודה..תהיה המפלגה .הגדולה לממשלה הבאה.

  11. -ליאור

    אני רואה כבר כמה מגיבים פה עושים את אותה טעות ותולים תקוות בכך שביבי ישבור חזק ימינה, ואז הלחץ הציבורי או הלחץ העולמי או הלחץ במעיים יוביל איכשהו לכך שהעם יבין את גודל טעותו ושהעבודה תנצח בבחירות הבאות.
    ואני רק רוצה לשאול – אתם חייתם במקרה בישראל בעשור האחרון?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.