התקשורת מצביעה לבני

מאת  | 26 במרץ 2012
 

לכלי תקשורת מותר להביע עמדה בעד מועמד מסוים בבחירות. אין בעיה, בעיניי, שיתגייס למען אותו מועמד, אם הוא חושב עניינית שהוא ראוי יותר. על בסיס ההנחות הללו, אי אפשר שלא לשים לב שבימים האחרונים כמה כלי תקשורת מרכזיים בישראל הצביעו לבני. ב״ידיעות״ זה ממש בולט. לאורך שנים זה נחשב לכלי התקשורת הביתי של מנהיגת האופוזיציה. הייתה בכך אפילו מידה של צדק לאור היחס הנוראי והלא הגון שהיא מקבלת מ״ישראל היום״. לקראת הפריימריס מחר ״ידיעות״ ממש יוצא מגדרו לדרבן את ״הבוחרים העצמאיים״ (רבאק, מאיפה נולד הקשקוש הזה? עבור לבני בוחרים ״עצמאיים״  עבור מופז רק ״ארגזים״  בדיוק אותם ארגזים שלבני סגרה שיצביעו עבורה, אבל הבריזו לה) ללכת להצביע. מה יקרה אם מופז ינצח? אל תדאגו  ראיון הנצחון יהיה בלעדי ל״ידיעות״ ובצידו תיאור מחמיא להחריד על האיש היחיד שיכול לקחת מנתניהו את ראשות הממשלה.  

מופז נגד לבני – התקשורת הכריעה

מ״הארץ״ קצת יותר הופתעתי. מה בתפקודה העלוב של לבני כמנהיגת אופיזיציה שכנע את העיתון לפרסם בימים האחרונים שורה של מאמרים בעדה? האם העיתון זוכר ללבני את הדרך בה היא ניהלה את המו״מ עם הפלשתינאים? כי מה שאני זוכר מהמו״מ זה שלבני ניהלה במשך שנה שיחות עקרות, סרבה לדבר על ירושלים, לא הגיעה לשום התקדמות בסוגיית הפליטים ובזבזה הזדמנות אדירה שהייתה לה להגיע להסכם. אה, כן וההישג הגדול של המו״מ, אליבא דלבני, זה ששום שבר לא דלף ממנו. איזה יופי. כמה קל לדברים לא לדלוף כשלא קורה כלום.

ב״מעריב״ הטון יותר מאוזן (איזון לא נאמר כאן כקומפלימנט, רק כתיאור עובדתי). הכתבה המרכזית של מוסף השבת של העיתון הייתה שיר תעמולה אחד גדול ליו״ר האופוזיציה. מצד שני, מופז סרב לכתבת ליווי דומה  הוא לא יכול לבוא בטענות (להבדיל מהקוראים שיכולים לחשוב על כמה נקודות שלא חודדו בכתבה עם לבני).

״גלובס״ פרסם אתמול מאמר גדול של לבני. רק של לבני (שוב, חלק מהאשמה נחה במגרש של מופז  ביקשו ממנו מאמר משלו על איראן  הוא סרב  מצד שני, למה הוא צריך לתת אלף מילה על איראן ולא כול כמה לכתוב על המנהיגות הבעייתית של נתניהו?)

בשער האחורי של העיתון מאמר של מתי גולן, שדי מנקה את לבני מאחריות להידרדרותה הדרמטית של ״קדימה״. ראש אופוזיציה לא לוקח שלטון. ראש ממשלה מפסיד, טוען גולן בצדק. אלא שקשה לחשוב על ראש אופוזיציה שהצליח לדרדר את המפלגה שלו מ 28 ל 12-15 מנדטים.

בתקשורת האלקטרונית המצב יותר מורכב, אבל ממה שאני שומע ורואה אפשר להגיד שגם כאן לבני מקבלת טיפול מיטיב לעומת המתחרה.

איך זה קרה? מה גרם לכל אותם כלי תקשורת בבת אחת לתמוך בלבני? הרי לא התכנסה ועדת העורכים וקיבלה החלטה. ממש לא. סביר שלאנטגוניזם הכללי למופז יש יותר מניות בתופעה. את האנטגוניזם הזה הוא הרוויח ביושר, בהתנהלות פוליטית זגזגנית, לעתים תחמנית ומאוד לא הגונה כלפי לבני. מצד שני, ברור לי לגמרי איך הוא יפרש את ההתגייסות של התקשורת כנגדו בימים של ״להמוצ או לחדול״, מבחינתו: השבט הלבן נרתם למנוע מהפרסי להתמודד לראשות הממשלה. אם מופז ינצח, הוא יצטרך הרבה גדלות נפש כדי להתעלות מעל מיצי הקיבה האלה ולנסות לרתום את אותם כותבים ועורכים, כדי שבבחירות נגד נתניהו הם יפגינו את אותה מידה של איזון.

תגובות

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.