לא תאמינו במה דרעי התעסק ביומו הראשון כשר כלכלה – בחופש מידע (או שלא)

מאת  | 10 ביוני 2015
 

לפני כמה ימים התקשר אחד מאנשיו של אריה דרעי. רצה קרדיט. ראית איך שינינו את המדיניות בנושא פרסום של רשימת העסקים שיש להם היתר לעבוד בשבת? רק אתמול שמע השר על הנושא הזה והוא מיד הורה לפרסם אותו, הוא הסביר לי. האמת, הוסיף האיש המכובד, אף אחד מפקידי המשרד בכלל לא הבין למה לא מסרו את זה עד עכשיו. בטח, למה לא לפרסם? אולי תפרגן פעם, שאל אותי האיש?
את התשובה שלי אני אצנזר מהפוסט הזה. היא לא הייתה דיפלומטית. מה הסיפור?

במהלך תקופת כהונתו של נפתלי בנט כשר הכלכלה התנהל ויכוח ממושך סביב הסוגיה הרת הגורל. התנועה לחופש המידע (וגם חברי כנסת כמו תמר זנדברג) ביקשו לדעת מי העסקים המאושרים שקיבלו היתר עבודה בשבת. תהפכו את העולם שש פעמים מצד לצד ולא תמצאו נימוק אחד הגיוני למה לא למסור את זה. משרד הכלכלה של בנט לא רצה. אלוהים יודע למה.
התחילו לעכב את התשובות, לגרור רגליים, מלמלו משהו על סודות מסחריים – עסק שעובד בשבת בטח שומר על כך בסוד, הגיוני – אחר כך אמרו שהם צריכים לשאול את כל העסקים שעובדים בשבת מה עמדתם בנושא חשיפת הנושא הסופר סודי. בסוף נמאס לתנועה. לפני שבעה חודשים הוגשה עתירה לחייב את המשרד לחשוף את סודות הגרעין הנוראיים. שוב החלה גרירת רגליים, הפרקליטות בשם משרד הכלכלה, מסרה כבר בינואר השנה שהמועד להגשת התגובה "נשמט בטעות מהיומן" – קורה לכולם – ושהם עומדים למסור את החומר המבוקש. איכשהו, לא הסתייע. לא מסרו.
הגיע חודש מאי. לא סתם מאי, 18 במאי, כ – 48 שעות אחרי שהושבעה ממשלת נתניהו, 24 שעות אחרי שאריה דרעי נכנס למשרד הכלכלה. מעשה שטן, בדיוק במועד הזה היה אמור להתקיים דיון בבימ"ש על הנושא. לקראת הדיון כתבה לנו מיכל שלם, פרקליטה מפרקליטות מחוז ירושלים אזרחי – "השר החדש מעוניין לבחון את הנושא לאור העובדה שרבים מבעלי ההיתר לא השיבו לפניית המשרד בנושא…גם אם יתקיים דיון בתיק, לא תהיה לי עמדה למסור כך שממילא נראה שאין טעם בקיומו של הדיון".
וואו.
דרעי נכנס למשרד וביומו הראשון בעבודה, מדהים, הוא כבר טיפל, מכל העניינים בעולם, בעניין פרסום היתרי עבודה בשבת. לא סתם טיפל, כבר יש לו מחשבות חדשות. לא ייאמן. איזה שר יעיל. אבל רגע, לא אמר האיש של דרעי שרק אתמול, שלושה שבועות אחרי הדיון ההוא, השר שמע על זה? יכול להיות שפרקליטה מכובדת מוסרת מידע שיקרי? זו לא הסיבה היחידה שהוציאה אותי מדעתי. אפילו לא העובדה שאותם פקידי משרד הכלכלה שגיבו את החלטת בנט לא למסור את החומר, הפכו בן רגע את עורם, מסתבר וגיבו את החלטת דרעי כן למסור.
מה הטריף אותי? שלמדתי בכלל על כל ההחלטה החדשה הזאת של דרעי מהודעה רשמית של משרד הכלכלה. המשרד הודיע שהחליט לפרסם את זה לכלל הציבור. איזה יופי. המשמעות היא שעיתונאי או ארגון חברתי ינהלו מאבק לחופש מידע, ישלמו כסף, יוציאו עצבים, ישכרו עורכי דין וכשהמשרד הממשלתי יראה שהשופט (משה סובל במקרה הזה) לא מבין מה הם רוצים מהחיים שלו, אז הם יפרסמו לכולם, דווקא, כדי שלעותר לא ייצא שום דבר חלילה ושלא תהיה לו מוטיבציה לעתור שוב נגדם.
זו לא פעם ראשונה שאנחנו נתקלים בזה. למעשה, נדמה שזו ממש מדיניות חדשה של המשרדים הממשלתיים במלחמתם בשקיפות ולצערי, היא מצאה לה הד בהחלטה נוראית של היחידה לחופש מידע במשרד המשפטים, אותה יחידה שאמורה לקדם שקיפות.
מכל הדברים בעולם שיכלה היחידה הזאת לעשות למען שקיפות, היא בחרה דווקא לכונן נוהל חדש שבמסגרתו כל חומר שהממשלה כבר תסכים לפרסם, יועלה על האינטרנט. איזה יופי. כמה שקוף. רק שזה כאילו יפה וכאילו שקוף. המשמעות של הצד הזה נורא פשוטה. זו דרך יצירתית להילחם במוטיבציה של כלי תקשורת להגיש בקשות חופש מידע. בשביל מה לכם? הרי גם אם תשיגו את המידע, לא תוכלו לפרסם אותו ראשונים, כי אנחנו נפרסם אותו בעצמנו לכולם.
בטח, אתם אומרים, מה שחשוב לך זה קרדיט? אז התשובה הברורה היא 'כן'. לא רק לי, לכל עיתונאי ולכל כלי תקשורת, אם אתה יודע שאתה עובד ועובד ובסוף לא ייצא לך כלום מהעבודה הזאת, כי המידע, אם יגיע, ישוחרר לכולם, אז עיתונאים שסוף סוף מגישים בהמוניהם בקשות חופש מידע, יגישו פחות.
יש דרך אחת להילחם בנכלוליות הזאת של משרד הכלכלה – להגיש עוד ועוד בקשות, אה, כן וגם שהשופט סובל יפסוק להם הוצאות משפט לדוגמא ויגיד בפסק הדין מה דעתו על התנהגות כזאת של משרד ממשלתי ופרקליטה מכובדת.

תגובות

תגובות

12 תגובות על “לא תאמינו במה דרעי התעסק ביומו הראשון כשר כלכלה – בחופש מידע (או שלא)

  1. עמוס שבואלי

    רביב – כבר כתבתי בעבר, לך בכוחך זה. במזל של הרגע האחרון ניצל ערוץ 10 מכלייה, אחרת מן הסתם היית צריך לבקש להיות עוזרו של נדב פרי (החסר לכולנו מאד) –

  2. אריקו

    גם אני מקווה שערוץ 10 לא יסגר.
    לא חשבתי שהוא בסכנת סגירה.
    הייתי כל הזמן בדעה שכל הסיפור על סגירת הערוץ זה ספין.
    ממשלות ישראל לדורותיהן באופן כללי, וממשלות נתניהו באופן מיוחד – משתמשות בכלי הזה(ספין) לעיתים קרובות.
    אני עדיין חושב שזה לא סוף הסיפור. עוד כמה ספינים בדרך.
    לסיכום – רביב. ישר כוח.

  3. שעומדת

    תודה רביב על הכל. הכל -הכל. אמנם לקרוא את הפוסטים שלך מביא מועקה וקבס נוראים. אבל אתה מאד מוזמן להמשיך.
    בענין הקרדיט – לא נותר אלא לעשות בדיוק מה שכתבת בסייפא: להלחם בכלי הנשק של הממסד הכה מכוער – לתבוע הוצאות – הרי אין סיבה שלא לתבוע הוצאות אם הפעולה נעשתה אחרי שהוגשה העתירה – ולהעמיד את השופטים בעמדה בעייתית. שוב ושוב ושוב. תודה.

  4. איתמר

    ההחלטה לפרסם באינטרנט כל מידע שהמשלה החליטה לפרסם, היא החלטה מתבקשת. במוקדם או במאוחר זה היה צריך להגיע – אין שום סיבה שאנשים יגישו בקשות ויוציאו כסף על מידע שכבר ממילא הסכימו למסור.

  5. המתעניין

    רביב – תוכל, בבקשה, לפרסם פוסט המשך בנושא הממצאים מתוך רשימת העסקים הנ"ל? אם הייתה למשרד סיבה אמיתית להסתיר, אז מהי? אם לאו, המשמעות היא מדיניות מכוונת של הסתרה לשם ההסתרה – ועל כך בטוח אפשר להרחיב.

  6. סשה

    שלום,
    כנראה שדרעי נשאר עם התיחכום של תלמיד ישיבה ולא בתזה שהוצגה בכתבה:
    דרעי מפרסם את הרשימה, ע"מ שתהיה גלויה לבד"צים ושומרי קדושים, כך שכשהרשימה תהיה גלויה אליהם,
    יוכלו לתקוף את המפעלים ויגרמו להם לאבד אישורי כשרות או שישלמו להם מיליונים לשנה ע"מ שבד"צים יתנו להם פסקי הלכה שיכשירו אותם.
    וזה כבר מקור הכנסה של מאות מיליוני ש"ח לשנה שהחשיפה ברשת תאפשר לנ"ל "לטפל" בהם.
    לעניות דעתי ולאור היכרות עם האלסטיות הדתית – תזה חזקה יותר מהתזה שהוצגה בכתבה.

    תבדוק זאת ותראה.

    בהצלחה.

  7. יוגב

    כמי שפעיל מאד בתחום של חופש המידע אני חושב שאתה מפספס פה ובגדול. ראשית, אם העיתונאי הוציא בקשת חופש מידע והמידע שהוא קיבל מפורסם באותו זמן באינטרנט, רק אותו עיתונאי ידע מזה ראשון פשוט כי אף אחד לא באמת יעקב אחרי פרסומי ברשות חופש מידע (אלא אם נגלה במשרדי הממשלה מאפשרים רישום לשירות RSS שמעדכן על פרסום בקשות חופש מידע… כנראה בעוד הרבה שנים) כך שהפחד הגדול הזה שלך הוא חסר בסיס. שנית, גם אחרי שכבר אותו עיתונאי הוציא כתבה ופרסם את הנתונים שהוא חשב שהם "עסיסיים", הרבה פעמים עיתונאים נתפסים דווקא על שטויות רכילאיות ועדיין אפשר להפיק מידע בעל ערך עיתונאי גם בלי "זכות ראשונים".
    אבל מעבר לזה, עיתונאים היום רק "לוקחים" מידע ציבורי ולא באמת תורמים לציבור מהמידע שהם צברו – הניתונים והעיבודים שעיתונאים עושים למידע אינם נגישים, אינם זמינים לציבור שיכול גם לקחת את הנתונים ולהוציא מהם עוד. במיבן הזה, עיתונאי שמשתמש בחוק חופש המידע בכדי "לחלץ" מידע לא באמת משחרר אותו, הוא לרוב משאיר אותו כלוא והציבור לא יכול להמשיך ולפתח אותו.
    חבל שהגישה העיתונאית שלך גוברת על הראיה שאתה צריך לשקף כיו"ר התנועה לחופש המידע

  8. אחד

    לפי הנוהל של היחידה לחופש המידע, בסעיף 13 רשום שאפשר לבקש לדחות את פרסום המידע באתר:

    "המידע יפורסם באתר שבועיים מיום שליחותו אלא אם מבקש המידע ביקש להשהות את מועד הפרסום באתר והממונה נעתר לבקשה."
    http://index.justice.gov.il/Units/YechidatChofeshHameyda/GlobalDocs/Answers.pdf

    רביב, ביקשתם להשהות וממונה כלשהו לא נעתר?

  9. נד

    במבט לעתיד – ככל שעצם הגשת עתירה תגרור מיידית את פרסום החומר נשוא העתירה – לא מדובר בויה דולורוזה, ועדיפה לנו, האזרחים, השקיפות הסופית תוך ספיגת הנזק המשני לעיתונאי.

    החלטות ממשלה (לאו דווקא שלנו) פוגעות יום יום באזרחים רבים, אלא שעיתונאים יכולים לפרסם ברבים את הנזק שנגרם להם (ואולי להשפיע על דרך פעולה עתידית של ממשלה) וזו ידידי, פריווילגיה שאין לשאר האזרחים.

    מקרה מהימים האחרונים: כבעל עסק, החליטה אחת מחברות האשראי להעלות לי את עמלת הסליקה ב63%. כן, 63%! למה? ככה. כי היא יכולה. לא, אין תחרות בענף הזה. למה? כי המחוקק החליט להציב דרישות בלתי אפשריות בפני חברות שמבקשות לסלוק כ. אשראי.
    התקשרתי, זעמתי, ביקשתי, התחננתי – נאדה. תתפוצץ ותן ת'כסף.
    יש לך מושג כמה בעלי עסקים נפגעו מהמהלך הזה? עשרות אלפים, כמה כספים נסחטו מהם בדרך הזו? מיליונים כל שנה. שמעת מישהו מהם מתלונן? לא חושב. לא כי הם לא מתלוננים, פשוט כי אין מי שיקשיב.

    אני מעריך אותך מאוד בתור עיתונאי, אבל התלונה קטנונית. ברוך הבא למועדון נפגעי ממשלת ישראל, יושבים כאן מאות אלפים, אז אל תכעס אם נגמר הכיבוד.

    וככל שעיתונאים יעדיפו שלא להגיש עתירות רק מכיוון שלא יקבלו קרדיט בסופו של הליך – שיתביישו.

    נ.ב. בנוגע למקרה הספציפי אני מאמין שפרסום רשימת העסקים הינו משגה. הלוא מה שיקרה זה שהחרדים והדתיים יתחילו להתערב בהיתרים הללו מסיבות דתיות שתיווצרנה אד-הוק לאותה פעילות פרטנית. (התחקיר האחרון שלך לגבי התחבורה הציבורית בשבת מעיד על הפחד המשתק של הממשלה מתזוזה של מילימטר בסטטוס קוו).
    יתכן שבנט, שמודע לכוחות הללו מחד, ומעדיף את טובת הכלכלה מאידך – העדיף שלא להתעמת עם ציבור בוחריו. לדעי לא ממש אכפת, ע"ע הבעיות שיצרו בוחריו לAM-PM. להיפך, הוא ישיג עוד כוח פוליטי מהפעולה.
    אני מאמין שעוד נתחרט על הפרסום.

  10. היחידה הממשלתית לחופש המידע

    agadgadgsdgagagasga

  11. תומר

    אם אפשר לא לכתוב בכותרת ״לא תאמינו״, זה כבר הפך לביטוי click-bait נועד לשמצה. תודה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.