הישיבה המשעשעת להפליא של הדירקטורים בקק"ל – כמה קשה להסתגל לעולם החדש

מאת  | 1 ביולי 2015
 
מה עושה חבר דירקטוריון קק"ל כשהוא מרגיש שהולכים לקחת לו את הנסיעות לחו"ל?
מי מחברי הדירקטוריון נסע לשעה פגישה בלוס אנג'לס וחייב את קק"ל בעשרה ימים?
איך מתייעצים אם מותר לנסוע לחו"ל לראות מה עושה גוף, שקק"ל כבר מממנת, אחרי שכבר נסענו?
זו באמת אחת הישיבות המשעשעות ביותר ששמעתי עליהן ואם יהיה לכם כוח לקרוא עד הסוף אז הסיומת עוד יותר מצחיקה. מה הסיפור?
לפני חודשיים התכנסה ישיבת הועדה להחזר הוצאות של קק״ל. מה זה? מי זה? ובכן, החברים בקק"ל מתחילים להבין שהעולם הישן והטוב נחרב ועכשיו צריך לגבש נהלים, לקבל אישורים ועוד לדווח על זה בשקיפות. באסה. על סדר היום של הועדה שלוש נסיעות לחו"ל להן נדרש לכאורה אישור – נסיעתו של אלי אפללו, יו"ר עמית בקק"ל, לצרפת, נסיעה של סגן יו"ר קק"ל, מנחם ליבוביץ לברזיל ונסיעה של חבר הדירקטוריון, אלון טל לתערוכת אקספו במילאנו. ממתי בכלל נדרשת ועדה לאשר נסיעות כאלו? מאז שהעולם הישן והטוב נחרב.
הנה תמצית הדיון המשעשע להפליא, בקיצורים רבים – החברים דיברו שעות. כשאני אומר 'חברים', זה מחייב הסבר. רק שניים מחברי הועדה בחדר, אחד בשם שמאי קינן, שהיה פעם בכיר במשרד מבקר המדינה ואדם בשם נחמיה רייבי, עסקן פוליטי, אקס ליכוד, אקס קדימה. חוץ מהם יש עוד יועץ משפטי ועוד כמה אנשי מנגנון.
הועדה מדווחת ששניים מהחברים ביקשו להתפטר מחברותם בועדה.
קינן: יש הצעת ייעול. שישיבות הועדה יהיו בפריז, בריסל וציריך. תראה כמה חברים יצטרפו אלינו.
קינן הוא היו"ר והוא מקונן על כך שאם לא יאשר לחברים לנסוע לחו"ל, יכעסו עליו. היועץ המשפטי החיצוני, בתשלום נכבד לפי שעה, עו"ד אהרון אברמוביץ' (אקס מנכ"ל משרד החוץ ומנכ"ל משרד המשפטים) מסביר לחברים שצריך לקבוע מה הפעילות בה מתמחה כל חבר דירקטוריון ואז יאשרו לו נסיעות רלוונטיות בלבד. אנשי המנגנון אומרים – רגע, אז הישיבה כולה לא רלוונטית כי לא קבענו דבר כזה.
רגע של משבר, אבל החברים מתאוששים. בכל זאת, צריך לאשר נסיעות. שוב אומרת אשת המנגנון, אילה כהן, רגע, אבל יש 37 חברי דירקטוריון, לכל אחד לתת תחום פעילות?
קינן מנסה להתקדם. את אפללו הוא חייב לאשר. רק אלוהים יודע מה יעלה בגורלו של קינן האומלל, אם אפללו ישמע שלקחו לו את הנסיעה לצרפת.
קינן: סגן יושב הראש שנוסע לכנס קק"ל ביום העצמאות לפתיחה, על פניו זה נראה לי ברור, צודק, מתוקצב. אין לי ספק שזה תפקידו, דובר צרפתית, אין כאן בכלל שאלה.
ברור. צודק, אין ספק, מישהו יכול להעלות על הדעת יום עצמאות בצרפת בלי אפללו? אין דבר כזה.
קינן: לגבי הנסיעה לברזיל, יהדות מתקדמת של סגן היושב ראש שהוא נציג התנועה המתקדמת, שהוא צריך לנסוע עכשיו לכנסים האלה במימון קק"ל. הוא יכול לנסוע מהתנועה הרפורמית, שיש לה את האמצעים לממן אותו, אם הם רוצים אותו. קק"ל לא צריכה לדעתי לממן.
וואו. פתח חזית קינן עם סגן היו"ר לייבוביץ'. לא היה כדבר הזה. לא לאשר נסיעה? בשביל מה הוא בדירקטוריון? הנסיעה של אלון טל למילאנו נראית לקינן סבירה. החברים קצת מתחבטים על רמת אירוח, איזה מלון, כמה אש"ל, כל הדברים הללו מסודרים בכל ארגון נורמלי, בטח בנסיעות על חשבון המדינה, אבל בקק"ל רק עכשיו מבינים שהמסיבה הופרעה להם קצת.
קינן מוטרד: אני אתן דוגמא, באמת ידיד שלנו, אישרנו לו נסיעה ללוס אנג'לס. זה לא מקום קרוב כל כך. הוא נסע לפגישה עם נשות JNF (קק"ל ארה"ב) בשעה 12 ובשעה 13:00 נגמרה הפגישה. לצורך זה הוא לא קיבל רק יום אחד, כמובן, כי יש טיסות הנה וחזור וכו', שילמנו 10 ימים. עכשעו אני בא, בתור איש מקצוע ואומר 'מה הנסיעה הזו?' שווה לנסוע לנשות הדסה, חסר נציגים מקומיים שלנו, שייפגשו עם JNF וזה? אני שולח אותו מכאן לשם ומשלם 10,000? אני יכול להעלות את השאלה הערכית גם?
חזור שנית, שמאי. שנהיה בטוחים שהבנו – איש קק"ל נסע לשעה פגישה ולקח חופשה של עשרה ימים על חשבון קרקעות העם היהודי. וואלה. מעניין. ולמה זה מפריע לך? חשבנו שאלו שזה מפריע להם, על פי ליאור חורב, הם אנטי ציוניים.

 
קינן ממשיך: בסדר, אחרי זה הסתבר לי שהוא נשאר חמש שנים שם, זה אמיתי. זה לא צחוק. זה ששנינו צוחקים…אבל פתאום אני מופיע כאחד שאישר את זה. אז אני מתחיל להיות, אני מבין עכשיו איפה שלושה חברים נעלמו לי (שלושת חברי הועדה האחרים).
חברת המנגנון אולי מתחילה להבין שרוח שלילית נושבת מהועדה והיא שואלת אם אפשר לאשר דברים במייל. שני החברים מתנגדים. קינן המלך מסביר איזה סוג חוויות הוא עבר בקק"ל: רגע אחד אתה מנמנם ופתאום שני מיליארד אושרו.
איך תעמוד בפרץ שמאי? הוא נשאל
 
קינן: אני אעמוד. יפטרו אותי. זה בסדר.
החבר השני, נחמיה רייבי, גם מתחיל, כנראה, לקלוט שהדיון הולך למקומות לא טובים והוא מנסה להציל את המצב.
רייבי: יש לי שאלה. בדירקטוריון הקודם הייתה החלטה, הלא מי נוסע לרוב? היו"רים והסגנים, מעט מאוד מהדירקטורים נוסעים (תרגום: רייבי הוא דירקטור, לא שייך למעמד שנוסע הרבה של היו"רים והסגנים) והייתה החלטה בזמנו שאומרת שהיושב ראש, סגן וזה, תמיד שיציע לקחת איתו עוד דירקטור שיודע לתרום לנסיעה שהוא טס. השאלה אם אנחנו נקבל החלטה, או לפחות להגיד להם, כי מה קורה?
אתם מבינים מה קורה? הדירקטורים המסכנים לא נוסעים מספיק. האפליה זועקת לשמיים. רייבי שם כדי לזעוק את זעקתם.
רייבי: שניים, ארבעה, חמישה נוסעים וכל ה – 20 ומשהו חברי דירקטוריון, שיש להם יכולת לתרום לנסיעות שלמטרות שלהן הן נוסעים נבחרים, בעלי השכר, אלה שמקבלים שכר (2 היו"רים ו – 4 הסגנים) והאחרים יושבים ואומרים 'תשמע…', זה יוצר מה שנקרא פה, מה אני יותר טוב? איך אומרים, יודע ומבין בנושאים האלה יכול להצטרף אליהם. השאלה אם אנחנו יכולים להורות להם, לפי החלטה שהייתה בדירקטוריון הקודם.
איפה העולם הישן? שהיינו יכולים לנסוע סתם, להתלוות למישהו? רבאק, מה נהיה?
היועץ המשפטי החיצוני אמפטי למצוקה.
אהרון אברמוביץ': אתם צריכים לבדוק אם הנסיעה היא רלוונטית והיא מתאימה לסוג הפעילות שאותו דירקטור צריך לבצע.
לקינן יש עוד שאלה. קק"ל החלה לתמוך לפני כמה שנים בארגון "נפש בנפש" בסכומים אדירים. 17 מיליון שקלים בשנה ויותר.
 
קינן: מי שעומד בראש ("נפש בנפש") זה הרב יהושע פז, שאומר לי 'אתה מלהיב אותם (את העולים הפוטנציאליים – ר.ד.) ומצליח וזה, אני צריך אותך'. אני אומר לו 'אני לא יכול לבוא איתך'…הוא לוקח טיסה שממומנת באופן מלא, תמיד יש לו מקומות במחלקה הראשונה, שנייה, לא משנה כרגע והוא אומר 'אני רוצה שתבוא לראות את הפירות'.
שוב, היועץ המשפטי אמפטי למצוקה. יש כבר במטוס מושב על שמו של קינן, הוא יכול לנסוע, לצורך מקצועי, כמובן, מותר? אסור?
אברמוביץ': זו שאלה ליועץ המשפטי.
 
קינן: חשבתי שאתה יועץ משפטי.
 
אברמוביץ': לא, זה בכיוון אחר. אם אתה נוסע על חשבון גוף שמקבל כסף מקק"ל, אם אין פה בעיה של ניגוד עניינים.
ניגוד עניינים בקק"ל? מה השלב הבא? שיקולים ענייניים בחלוקת כספים? לאן נגיע עם הקשקוש הזה?
רייבי מסביר שאין פה ניגוד עניינים. צריך לבדוק את התוצאות של ההשקעה. אברמוביץ' אומר שאם צריך לבדוק, אז קק"ל יכולה לממן את זה.
קינן: היא שולחת תמיד 3 נציגים.
בתום כמה שעות של דיון מתיש התפזרה הועדה המכובדת. מה יהיה עם הנסיעה של מנחם? ברזיל תצליח להסתדר בלי לייבוביץ' מקק"ל?
 בטח נשארתם עם הרבה שאלות בראש. בשביל זה אני כאן:
1. מי זה הדירקטור שנסע לשעה פגישה, בילה עשרה ימים על חשבון קק״ל בלוס אנג׳לס ועכשיו נוסע לשם לשנים? תכירו את הדירקטור שלומי וייזר. בחור נחמד. היה פעם עוזר של איתן כבל. מאז שנכנס לסיר הבשר מתקשה להתנתק. ב 1.2 הוא נסע לעשרה ימים בלוס אנג׳לס, בטח בלי שום קשר לכך שיש לו קרובי משפחה שם. הוא הסביר שיש איזה כנס שם והוא יהיה הנואם המרכזי וחוץ מזה, יש לו פגישות עם תורמים. הפגישות אכן הניבו תוצאה. וייזר התיידד עם ראסל רובינסטון, איש JNF ארה"ב והוא יוצא בקרוב להיות שליח בלוס אנג׳לס. הלוואי על כל אחד מכם.
2. האם שמאי קינן ימשיך להגיד ׳לא׳ לארגון ״נפש בנפש״, שרק רוצה להביא אותו לראות את הפירות? אה, טוב ששאלתם כי מסתבר שקינן כבר נסע פעם על חשבון נפש בנפש לחו״ל וכן, הוא ממש עכשיו עומד לנסוע עוד פעם. חמישה ימים. על חשבון קק״ל, כמובן. למה לא. גם אישתו נוסעת (לא על חשבון קק״ל). ניגוד עניינים? שטויות.
3. ומה יהיה על היחסים בין שמאי קינן לסגן היו״ר, מנחם לייבוביץ, שנמנעה נסיעתו לברזיל? נראה לי שבסדר. גם לייבוביץ׳ נוסע לראות מה קורה ב״נפש בנפש״ וגם הוא סידר לעצמו נסיעה של כמה ימים לעניין הזה.
אה ונחמיה רייבי הצדיק שדחה נסיעה לניו יורק לראות את העולים של ״נפש בנפש׳, זוכרים אותו? ובכן, הוא נסע לא מזמן לנסיעה מפנקת ויקרה בחווה חקלאית בצרפת. למה? מה יש לדירקטור של קק״ל לנסוע לחווה חקלאית בצרפת? למה לא? מה יש? יש כסף כמו מים.
דיברתי עם שלומי וייזר. הוא לא כל כך הבין את השאלות שלי. שאל אם נראה לי שמישהו יכול לנסוע לעשרה ימים בשביל פגישה של שעה. אמרתי לו שלא ולכן אני מתקשר. הבטיח להעביר תגובה. עוד לא העביר.
דיברתי גם עם שמאי קינן. הוא גם לא הבין את השאלה. אחר כך שאל אם אני יודע מה קבע הייעוץ המשפטי בעניינו, כאילו רומז שאישרו לו (סביר, היועץ המשפטי של קק"ל החדש של קק"ל הוא מאוד מאוד גמיש). שאלתי איך נסע עוד לפני שאישרו. עכשיו הוא הבין את השאלה ושלח אותי לדובר. ביקשתי שהוא יפנה ויעביר תגובה. כשתועבר, אעדכן.
הנה תגובת שלומי וייזר:

בחודש פברואר הוזמנתי ע"י JNF להיות האורח בכנס טו בשבט שנערך בלוס אנג'לס, בו השתתפו תורמים רבים מקליפורניה. בכנס זה הרצתי על פעילות קק"ל ועל הפרוייקטים המרכזיים, העכשוויים והעתידיים של קק"ל. בנוסף לארוע טו בשבט הצוות המקומי היה אחראי על הלו"ז שלי שכלל את ישיבת ההנהלה שלהם, פגישות עבודה ופגישות עם תורמים מרכזיים מהאזור.

תגובות

תגובות

18 תגובות על “הישיבה המשעשעת להפליא של הדירקטורים בקק"ל – כמה קשה להסתגל לעולם החדש

  1. אסף

    כל הכבוד רביב. נהיית מבקר הפנים של קקל.
    נראה שהם צריכים איד כזה.

  2. נעמה

    איזה נגמרה החגיגה? הכנסת לא הצביעה היום נגד הצעת חוק השקיפות בקק"ל ?

  3. חבל ומצער כי בניהו נוכל

    מצער לראות שבתכנית המקור מכל האנשים שמכירים את דנקנר, בחרתם דווקא לתת ריהביליטציה לאבי בניהו, החשוד בפלילים. זה רק מעיד על מערכת הקשרים המעוותת בין דרוקר לבניהו (בדומה לבניהו-כספית שמעסיק אותו)

  4. מצויין. שתי שאלות ותהיה

    כל הכבוד.
    1. הסבירות שנואם מרכזי בכנס לא קיבל החזר הוצאות היא כמעט אפס. האם שלומי וייזר קיבל כפל החזרים ?
    2. מדוע קקל ממנת ארגון שיכול להרשות לעצמו נסיעות רבות במחלקה ראשונה?
    דרך אגב, קקל מגייסת תרומות רבות בחול. אני בטוח שיהדות ארהב תשמח לדעת שזה מה שהכסף שלה מממן

  5. שעומדת

    אם הייתי כותבת מחזה כזה היו אומרים שזה כל כך מופרך שזה כבר לא מצחיק כי בשביל להצחיק צריך להיות יותר קרובים למציאות. דרוקר יש לך ביד סטנדאפ מטורף ואתה מתבזבז על לונדון ושות?

  6. סליל

    גילויים חשובים, תודה.
    הערה קטנה – העובדות זועקות מהדף: אפשר היה לוותר על חלק ניכר מהערות הביניים, זה היה תורם לתמציתיות ולמיקוד והעובדות מספיק מדהימות כך שהציניות (הראויה, הראויה) לא מוסיפה יותר מידי

    מקווה שהחומר הזה יופיע בצורה ערוכה יותר בכותרת של עיתון לבחירתך.

  7. אני מהצפון

    סוכנות הנסיעות קקל שלום! לאן אדוני רוצה לנסוע?

    אולי כדאי להתחיל לפרסם בקהילות בחול למה כספם משמש?

  8. איריס

    והילד שלי עם 37 ילדים בכיתה..
    זה לא מצחיק דרוקר
    בא לי לבכות

  9. יאיא

    "אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר נגד שחיתות"
    האמת אני לא יודע אם לצחוק או לבכות… רואים פה לאן הולך כל הכסף במקום לאיפה שבאמת צריך אותו.
    בכל מקרה כל הכבוד לך ותודה

  10. איילה זמרוני

    אז אם כולנו חכמים – מדוע איש לא תובע מהם להחזיר את הכסף?

  11. יהודה מוריץ

    כבר לא קיים מוסר במסדות ציבוריים בארץ וכבר לא מתביישים אפילו.
    יד עסקן אחד רוחצת יד של עסקן שני. הגיע הזמן לזרוק את כל הפרזיטים
    במוסדות למיניהם.

    לרביב תודה על גילוייו!.

  12. מוטי קפלן

    יישר כוח רביב על התעוזה והמקצועיות בתחקירים, ללא מורא ללא משוא פנים.

  13. התקף אובססיה 5

    קוראים יקרים,
    טיפה חשיבה ביקורתית… לא כל מה שאומר
    עתונאי נכון… בדרך כלל ההפך…
    במיוחד רביב עיתונאי מוקצה מחמת
    מיאוס.

  14. מוטי קפלן

    לאחוז אובססייה טוב שאתה במיעוט .. רביב דרוקר עיתונאי אמיץ, נדיר,
    וחבל שיש מעטים מאוד שכמותו.

  15. מור

    כרגיל אפרים קישון כבר כתב על זה לפני 40 שנה והכל ממשיך

    תולדות המיות"ר/ אפרים קישון
    מפעל החיוני עליו אנו עומדים להרחיב את היריעה, נוסד בראשית המאה בעיר ירושלים, למען ייצג את הקהילה בפני השלטונות התורכיים. הגבלות רבות כבלו את חיי הקהילה באותה תקופה והפחה הממונה על המובלעת התעמר ביהודים קשות. על כן נוסדה, כאמור, "מועצת יהודים ותורכים ראשית", אשר באה במגע עם הפריצים, והשתדלה להמתיק את רוע גזירתם, במיוחד לגבי האיסור להתקהלות חופשית ובניית בתי-עלמין. המועצה פעלה בהצלחה ניכרת, שיחדה את הפחה, אפילו שני פחות או יותר – אולם לשם המשכת המפעל היה צורך באמצעים. להיכן תפנה מועצה יהודית במצוקתה? ליהדות העולם באשר היא.
    כך הופיעו ברחבי-תבל קופסאות הצדקה הידועות, עליהן מצויר ילד עני המחזיק בידו קופסת צדקה, עליה נראה ילד עני המחזיק קופסת צדקה, עליה צויר ילד עני עם קופסת צדקה (על צד הקופסה הזאת היו כבר הילד וקופסתו קטנים כל כך שלא כדאי להמשיך). מכל מקום, התוצאות היו מעודדות מאוד, הקופסאות נתמלאו אמצעים לפדיון חופש ההתקהלות מידי התורכים. …
    יהדות העולם גילתה אוזן קשבת לפניית המועצה, יען כי היא הרגישה שכל פרוטה ופרוטה בחזקת צעד חשוב היא לקראת משהו. ההיענות הגדולה אילצה את המועצה להרחיב את שירותיה. משרדים נבנו, שולחנות כתיבה הוקמו והכהונה במועצה נהפכה לאחת המשרות הבטוחות ביותר בארץ ישראל. אולם כל הזמן הקפידו על זה שהתרומה החודשית בשום פנים ואופן לא תיחשב לחובה. רצה היהודי – נתן, לא רצה – לא נתן, בוגד מאוס שכמותו.
    אלא מה עושה הדיבוק? בשלב ההתעצמות המבורכת של המועצה ירד זעזוע קשה על המפעל החיוני. התורכים גורשו מן הארץ ובמקומם באו האנגלים, אשר לא זו בלבד שלא אסרו התקהלות חופשית ובניין בתי עלמין, אלא ממש עודדו זאת. המצב נעשה אפוא עדין מאוד. אמנם נעשו צעדים מסוימים במסגרת מסע-הסברה בקרב השלטונות הבריטיים, אך כל מאמציה של המועצה לחידוש האיסור נפוצו לרסיסים על קיר אדישותה של המעצמה הקולוניאלית העוינת. הקונגרס המפורסם בסינגפור, בו השתתפו 3000 צירי המועצה מארבע כנפות תבל, דן בכובד ראש במצב החמור: "מועצת יהודים ותורכים ראשית" תוסיף לפעול למען מטרותיה המקודשות! – הכריז יושב ראש הקונגרס בבנקט הסיום – לא ניתן לבריטים לחבל במוסדנו! עם איסור ובלי איסור – המאבק לחופש ההתקהלות נמשך! המאבק לבניית בתי-עלמין נמשך! הכול נמשך!…
    קשה לתאר את ההתלהבות בה נתקבלה ההכרזה. בסיכום הנעילה של הקונגרס הוצהר על הרחבת המנגנון ב-6000 פקידים נוספים ועל הכפלת הקופסאות הן בגודלן והן במספרן. המועצה ניגשה לביצוע ההחלטה במשנה מרץ, ולא עוד אלא אף הורחב שטח פעולתה במסגרת התנועה העממית החדשה: "ציפור אחת בכל גן ילדים!" היה זה מפעל ענף שהעסיק את מנגנון המועצה במשך 20 השנים הבאות (בעניין האיסור להתקהלות ובתי-העלמין לא חל כל שינוי לטובה וגם התורכים לא חזרו). יש לציין שהמועצה סיפקה לא רק ציפורים לגנים, אלא אף כלובים ומאכל-ציפורים משובח, שגודל במיוחד על אדמת המועצה לצרכים אלו. בשלב זה הגיעה ה " מ י ו ת " ר " לשיא פופולריותה.
    אז בא זעזוע חדש. המדינה היהודית הוקמה. הקרקע הושמטה לגמרי מתחת לרגלי "מועצת יהודים ותורכים ראשית". חופש ההתקהלות והקמת בתי-עלמין נעשו דברים טבעיים למדי, וגם הציפורים בגני-הילדים היו כבר מסודרות להפליא. עיני כל הארץ היו תלויות בארגון עתיק-היומין: כלום ימצא את המוצא ממצבו הקשה? התשובה הניצחת ניתנה בקונגרס ה-23 בקופנהגן ב " מ נ ש ר ה ק י ו ם", שאושר על ידי 13 אלף משתתפיו בניסוחו הבא: מועצת יהודים ותורכים ראשית מוכרחה להתקיים: 1. מפני שהיא מבטיחה את פרנסתם של 67 אלף פקידיה; 2. מפני שלכל פקיד יש משפחה; 3. מפני שלכל משפחה יש ילדים; 4. מפני שלא מפסיקים מפעל כזה.
    ארבעה עשר אלף צירי הקונגרס (במשך הדיונים צורפו אלף) סמכו את ידם על מסקנות המנשר, … כיוון שקיום המיות"ר הובטח פה אחד, נשארה רק שאלה אחת: במה יעסוק המפעל האדיר? במה יצדיק את קיומו? במסגרת מפעל ה ה צ ד ק ה החדש הובאו מומחי תעסוקה בינלאומיים לארץ, והוכרזו מכרזים פומביים כדי למצוא למיות"ר את ייעודה שהלך לאיבוד. התכנון הסופי נעשה בבניין המרכזי החדש בן שש הקומות. הטיפול בגני-ילדים הוגבר תחת הסיסמה "עציץ בכל חלון!", ואף הוקמה מחלקת הפרפראות לעידוד גידול פרפרים בפרברים. אולם גולת הכותרת של גל ההתרמה החדש הייתה בכל זאת התנועה "פקיד אחד – עץ אחד". כלומר, תושבי הארץ נקראו לנטוע נטע רך של עץ על שם כל פקיד העובד במיות"ר. 98 אלף העצים החדשים הוסיפו הרבה על נוף ארצנו הצעירה. למרות ההישגים הגדולים האלה היה ברור שאין המיות"רים יכולים להתקיים לעולמים בלא הסדר ממלכתי. הקונגרס ה-47 בניו-זילאנד החליט לפנות בקריאה דרמאתית אל הנושאים בעול השלטון להעניק מעמד רשמי למוסד ההמוני "ולשחרר 136 אלף פקידים יהודים מאורגנים ובעלי זכות הצבעה מסיוט האבטלה". השלטונות לא נענו אלא לחלק זעיר מתביעות המיות"ר כנאה למשטר דמוקרטי האחראי בראש ובראשונה להמוני העם. נקבע באופן חוקתי שלמיות"ר אין כל זכות לדרוש תרומות מתושבי המדינה אלא במקרים מיוחדים כגון: אם הם גרים בבתים – אם הם שותים מים – אם הם הולכים לקולנוע – אם הם מעשנים – אם הם מקבלים משכורת – אם הם מעל גיל שלוש. לשם מימוש ההסדר נרכשו 23 בניינים חדשים בארץ עם מנגנון גביה עצמי, כמו כן בתי-דפוס ובתי-חרושת צמודים לייצור נייר, דיו וטופסי הוצאה לפועל, אולמות המתנה ענקיים וחדרי-עינויים משוכללים מוסווים כמחלקת חשבונות. האוכלוסייה קיבלה את ההסדר הממלכתי בהבנה נאותה מאחר שידעו הכול, כי בלי פעילות המועצה אין כל סיכויים להשגת חופש ההתקהלות מידי השלטונות התורכיים. רק במקרה אחד שמענו על ניסיון-נפל מצד מטורף אחד בתל-אביב, שהגיש משפט נגד המיות"ר בשאלו על שום מה חייב הוא לשלם לה אגורה על כל זריקה שהוא מקבל נגד כלבת. אך תלונתו נדחתה על ידי בית-הדין מאחר שנתחוור, שהתובע לא שילם תרומה למיות"ר עם הגשת המשפט. מאז לא שמענו על התפרעויות נוספות.
    שנאמר: דור הולך ודור בא – מ י ו ת " ר ל ע ו ל ם ק י י מ ת!

  16. שרה שריר

    גנבים ברישיון איך אתם לא מתביישים, מצוקת דיור,מצוקת אישפוז בבתי חולים, כיתות לימוד עם 38 תלמידים, פליטי שואה רעבים ואינם יכולים לממן תרופות, וזקנים שמחפשים בפחי אשפה. ואתם חוגגים על חשבון תורמים נדיבים ונאיבים שבטוחים בתרומתם למען העם היושב בציון. בושו והיכלמו פויייייי

  17. Pingback: מה פשר הקושי של מפלגת העבודה להתנער מאפי שטנצלר? | הבלוג של רביב דרוקר

  18. שליח בחו"ל

    הגיע הזמן למצוא דרך לסגירת אירגון זה. מיותר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.