למה בוז'י הרצוג רוצה 'לצלם מצב' ולהשאיר את שטנצלר בראשות קק"ל?

מאת  | 5 ביולי 2015
 

בשנה וחצי שאני חוקר את מה שקורה בקרן קיימת לישראל, היו כמה מקרים בהם אפילו הארגון הזה נאלץ להודות ששפכנו סתם כסף. בכל אחת מהפעמים הוא התחייב לנסות להחזיר את הכסף. לא מזמן בדקתי מה עלה בגורל המאמצים.
ערוץ הטלוויזיה המוזר, בבעלות אוליגרכים אוקראיניים, שקיבל משום מה מיליוני שקלים מקק״ל וחדל בכלל לשדר, עדיין לא החזיר את הכסף. קק״ל הבטיחה לתבוע כבר באפריל שנה שעברה. שנה ורבע אחרי, אין תביעה, לא נגד הערוץ ולא נגד המתווך המסתורי, שממשיך להוציא מקק״ל כסף עבור פרוייקטים אחרים.
חברת ההפקות שהבטיחה לייצר סרטים על ציונות עבור קק״ל וקיבלה, גם כנראה בעזרת קשרים, למעלה ממיליון שקלים, עדיין לא הצליחה לעמוד במחוייבותה. קק״ל הבטיחה לפעול להשבת הכסף. היא עדיין פועלת, רק כסף אין.

לפני יותר משנתיים הודיעה קרן קיימת שבעקבות הביקורת הציבורית, היא לא תשתתף במימון הבאתו של הנשיא לשעבר קלינטון לארץ לחגיגות יום ההולדת ה 90 של שמעון פרס. עשרה חודשים מאוחר יותר התברר שבניגוד לספין, כמעט חצי מהכסף לא חזר, קרוב לרבע מיליון דולר. קק״ל אמרה – יזמנו בוררות כדי להחזיר את הכסף. שנה ורבע לאחר מכן, הבוררות המסתורית עדיין נמשכת. כסף? יוק.

אלו, כמובן, רק דוגמאות מעטות לארגון המושחת והרקוב ביותר בו נתקלתי. יש כאלו שאומרים לי – רגע, למה אתה מעליב את ההסתדרות הציונית והסוכנות וקרן היסוד. הם לא רקובים? אז בלי לפגוע יותר מדי, קק״ל בודדה בפסגה. אין עוד ארגון עם כמויות כאלו של מיליארדים, שלא צריך לעשות דבר כדי להמשיך ולהתעשר ואין לו שום עקרונות קשיחים להוצאת הכספים.
לאחרונה הונחת על השר להגנת הסביבה, אבי גבאי, תיק קק״ל. גבאי אמור לגבש המלצות מה הממשלה רוצה לעשות עם הארגון הזה, במיוחד מכיוון שממש החודש אמור להיכנס לתוקף העונש שהשיתה קק״ל על המדינה, בתגובה לכוונותיה הביזאריות של המדינה להתחיל להשתלט על ההכנסות העצומות של קק״ל מקרקעות. קק״ל אמורה החודש לקחת את קרקעותיה בחזרה מהמדינה (בערך 12אחוזים מהאדמות במדינה!), להפוך ברגע לחברת הנדל״ן הגדולה במדינה ולהתחיל לשווק אותן לבד. שאלוהים ישמור אותנו. שרי ״כולנו״ – משה כחלון ואבי גבאי, לא לגמרי שוללים את הרעיון. הם איכשהו חושבים שכל כמה שקק״ל רקובה, מנהל מקרקעי ישראל לא פחות רקוב. עדיף שלפחות תהיה תחרות. אולי זה רק אני, אבל המחשבה שאפי שטנצלר ואלי אפללו, יושבי הראש של קק״ל, יעמדו מאחורי התכנון והשיווק של הקרקעות היקרות המדינה, מעבירה בי צמרמורת קשה.

לא פחות חשוב.
באוקטובר הקרוב ייערך הקונגרס הציוני. כמובן שכל מה שפורסם על שטנצלר ואפללו, לא גורם להם אפילו להרהר באפשרות לא לרוץ לעוד קדנציה. הם שפכו מאות מיליוני שקלים על פוליטיקאים וארגונים למיניהם בדיוק בשביל הרגעים הללו. שטנצלר צריך לפני הכול את תמיכת מפלגת העבודה, כלומר את תמיכת יצחק הרצוג. מישהו שלא מכיר את יו״ר העבודה היה יכול לטעות ולחשוב שזה חלום באספמיה. מה, איזשהו פוליטיקאי עם אספירציות מנהיגותיות היה נותן לשטנצלר תמיכה? אחרי כל מה שהתגלה? אבל בוז׳י הרצוג קורץ, כנראה, מחומר אחר. הוא לא הפוליטיקאי שייתן לאיזה סירחון קטן, או אפילו סופה של זבל, לגרור אותו לעימות עם שטנצלר. לא, לא, זה פשוט מפחיד מדי. בכירי העבודה מספרים שהוא מתכנן ״צילום מצב״ בכל הקשור לבחירות בקונגרס הציוני, שזה המונח הסטרילי לזה שכל אחד נשאר בתפקידו. למה לא? מה רע בסטטוס קוו? אז קק״ל זורקת כספים, ששייכים לכולנו, כמו מים, אז מה? בגלל זה לשנות את ׳המצב׳? על זה מישהו צריך לאבד את הכיסא? עדיף ״לצלם מצב״. אגב, אם תצליחו לחלץ תשובה חדה מהרצוג בנושא הזה, אני מבטיח לכם את פרס החוקר של השנה. אני ניסיתי. לשווא.
גם ראש הממשלה נדרש להחליט מה הוא רוצה לעשות בקק״ל. אבסורדי ככל שזה נשמע, אולי כדאי לתלות את יהבנו בביבי. הוא לא חייב כלום לשטנצלר וייתכן שיתאהב ברעיון שמפלגת השלטון תשלוט בפרת המזומנים העצומה הזאת שנקראת קק״ל.
ואז? ואז יהיה יותר טוב? מי שביבי יביא יהיה פחות בעייתי? האמת, לא יודע. אני כן יודע שאחרי הטירוף מערכות שהתנהל בקק״ל בארבע השנים האחרונות, שטנצלר ואפללו חייבים ללכת הביתה.

עדכון  – כאמור, בדקתי את עניין התביעה לגבי הערוץ האוקראיני עם קק"ל לפני שלושה שבועות. שבועיים לאחר מכן, הם סוף סוף הגישו תביעה בירושלים נגד הערוץ האוקראיני.

המאמר התפרסם הבוקר ב"הארץ"

תגובות

תגובות

8 תגובות על “למה בוז'י הרצוג רוצה 'לצלם מצב' ולהשאיר את שטנצלר בראשות קק"ל?

  1. יוריק קרמר

    בוז'י לא רוצה שינוי בשום מקרה ובשום תחום. אינני יודע מדוע.
    כל הזמן מפרסמים "גורמים עלומים" מלשכתו של ראש הממשלה שראש מפלגת העבודה רוצה לחבור לקואליציה. בוז'י מכחיש, אבל הכחשתו אינה מתקבלת. אינה מתקבלת על הדעת.
    עכשיו, אתה בא ומספר שהאיש לא רוצה להחליף את ראש הקרן הקיימת. מאד סביר אצל בוז'י וגם כאן לא ברור מדוע.
    רביב, אתה עושה עבודה יפה. עבודה עתונאית מצויינת.

  2. מוטי קפלן

    יישר כוח רביב,
    נחוש מקצועי אמיץ, שלא מחפש את הטייקון התורן לעבוד אצלו,
    מהעיתונאים הבודדים שנשארו כאלה.

  3. יוסקה

    קודם כל – תודה על החשיפה. שנית, אם שלי מתכוונת לרוץ לרשות מפלגת העבודה / מחנ"צ היא יכולה וצריכה לעשות מטעמים מהענין הזה. נראה אותה

  4. שלום עולמי

    תודה רביב אבל המערכון/פרוטוקול היה יותר מצחיק… כאן זה כבר עצוב. מאד. אין גבול להתלכלכות של מי שמגיע לשררה כנראה. מאחל לכולנו שלא תגיע אתה לרגע בו תצטרך לסרב לתשובה…
    אין ספק שאתה מהגדולים של כל הזמנים.
    (בלי קשר לכלום – אאוט אוף דה בלו: מה שמשונה בעיני ואולי פעם תתעכב על כך פעם – למה יואב יצחק כושל איפה שאתה כל כך מצליח – קרי אהדת והערכת הציבור? הוא גם עושה מלאכה קשה וראויה ובכל זאת… אתה יכול להבין את התופעה?)

  5. sam

    אכן ,בוז'י כנראה מרפד את כניסתו לממשלה-האמת מאד התאכזבנו ממנו ,כלוחם אופוזיציונר -בעצם יצא די פתטי גם אצל ענת גורן
    רביב אל תרפה מקק"ל!
    השבוע היינו במצפה משואה בהקרנת סרט מיוחד -זה לא העניין-הארגון היה מצוין ,אך שאלנו עצמינו במה זכינו להקרנה חינמית עם כיבוד קל ולערב מאד תרבותי,והתשובה כמובן -לאור כתבותיך-ברורה לגמרי,שימון הקהל ודעתו….
    נראה לי שפניה לתנועה לאיכות השלטון בעניין זה תהיה מועילה מה דעתכם?

  6. אוהד

    לשלום עולמי:
    דרוקר – שמאלני אשכנזי
    יואב יצחק – ימני תימני

    לא, זאת לא הסיבה, לא יכול להיות…

    יואב יצחק מקבל "קרדיט" רק אחרי מקרה התאבדות.

  7. מור

    כרגיל אפרים קישון כבר עלה על זה לפני 40 שנים:

    תולדות המיות"ר/ אפרים קישון
    מפעל החיוני עליו אנו עומדים להרחיב את היריעה, נוסד בראשית המאה בעיר ירושלים, למען ייצג את הקהילה בפני השלטונות התורכיים. הגבלות רבות כבלו את חיי הקהילה באותה תקופה והפחה הממונה על המובלעת התעמר ביהודים קשות. על כן נוסדה, כאמור, "מועצת יהודים ותורכים ראשית", אשר באה במגע עם הפריצים, והשתדלה להמתיק את רוע גזירתם, במיוחד לגבי האיסור להתקהלות חופשית ובניית בתי-עלמין. המועצה פעלה בהצלחה ניכרת, שיחדה את הפחה, אפילו שני פחות או יותר – אולם לשם המשכת המפעל היה צורך באמצעים. להיכן תפנה מועצה יהודית במצוקתה? ליהדות העולם באשר היא.
    כך הופיעו ברחבי-תבל קופסאות הצדקה הידועות, עליהן מצויר ילד עני המחזיק בידו קופסת צדקה, עליה נראה ילד עני המחזיק קופסת צדקה, עליה צויר ילד עני עם קופסת צדקה (על צד הקופסה הזאת היו כבר הילד וקופסתו קטנים כל כך שלא כדאי להמשיך). מכל מקום, התוצאות היו מעודדות מאוד, הקופסאות נתמלאו אמצעים לפדיון חופש ההתקהלות מידי התורכים. …
    יהדות העולם גילתה אוזן קשבת לפניית המועצה, יען כי היא הרגישה שכל פרוטה ופרוטה בחזקת צעד חשוב היא לקראת משהו. ההיענות הגדולה אילצה את המועצה להרחיב את שירותיה. משרדים נבנו, שולחנות כתיבה הוקמו והכהונה במועצה נהפכה לאחת המשרות הבטוחות ביותר בארץ ישראל. אולם כל הזמן הקפידו על זה שהתרומה החודשית בשום פנים ואופן לא תיחשב לחובה. רצה היהודי – נתן, לא רצה – לא נתן, בוגד מאוס שכמותו.
    אלא מה עושה הדיבוק? בשלב ההתעצמות המבורכת של המועצה ירד זעזוע קשה על המפעל החיוני. התורכים גורשו מן הארץ ובמקומם באו האנגלים, אשר לא זו בלבד שלא אסרו התקהלות חופשית ובניין בתי עלמין, אלא ממש עודדו זאת. המצב נעשה אפוא עדין מאוד. אמנם נעשו צעדים מסוימים במסגרת מסע-הסברה בקרב השלטונות הבריטיים, אך כל מאמציה של המועצה לחידוש האיסור נפוצו לרסיסים על קיר אדישותה של המעצמה הקולוניאלית העוינת. הקונגרס המפורסם בסינגפור, בו השתתפו 3000 צירי המועצה מארבע כנפות תבל, דן בכובד ראש במצב החמור: "מועצת יהודים ותורכים ראשית" תוסיף לפעול למען מטרותיה המקודשות! – הכריז יושב ראש הקונגרס בבנקט הסיום – לא ניתן לבריטים לחבל במוסדנו! עם איסור ובלי איסור – המאבק לחופש ההתקהלות נמשך! המאבק לבניית בתי-עלמין נמשך! הכול נמשך!…
    קשה לתאר את ההתלהבות בה נתקבלה ההכרזה. בסיכום הנעילה של הקונגרס הוצהר על הרחבת המנגנון ב-6000 פקידים נוספים ועל הכפלת הקופסאות הן בגודלן והן במספרן. המועצה ניגשה לביצוע ההחלטה במשנה מרץ, ולא עוד אלא אף הורחב שטח פעולתה במסגרת התנועה העממית החדשה: "ציפור אחת בכל גן ילדים!" היה זה מפעל ענף שהעסיק את מנגנון המועצה במשך 20 השנים הבאות (בעניין האיסור להתקהלות ובתי-העלמין לא חל כל שינוי לטובה וגם התורכים לא חזרו). יש לציין שהמועצה סיפקה לא רק ציפורים לגנים, אלא אף כלובים ומאכל-ציפורים משובח, שגודל במיוחד על אדמת המועצה לצרכים אלו. בשלב זה הגיעה ה " מ י ו ת " ר " לשיא פופולריותה.
    אז בא זעזוע חדש. המדינה היהודית הוקמה. הקרקע הושמטה לגמרי מתחת לרגלי "מועצת יהודים ותורכים ראשית". חופש ההתקהלות והקמת בתי-עלמין נעשו דברים טבעיים למדי, וגם הציפורים בגני-הילדים היו כבר מסודרות להפליא. עיני כל הארץ היו תלויות בארגון עתיק-היומין: כלום ימצא את המוצא ממצבו הקשה? התשובה הניצחת ניתנה בקונגרס ה-23 בקופנהגן ב " מ נ ש ר ה ק י ו ם", שאושר על ידי 13 אלף משתתפיו בניסוחו הבא: מועצת יהודים ותורכים ראשית מוכרחה להתקיים: 1. מפני שהיא מבטיחה את פרנסתם של 67 אלף פקידיה; 2. מפני שלכל פקיד יש משפחה; 3. מפני שלכל משפחה יש ילדים; 4. מפני שלא מפסיקים מפעל כזה.
    ארבעה עשר אלף צירי הקונגרס (במשך הדיונים צורפו אלף) סמכו את ידם על מסקנות המנשר, … כיוון שקיום המיות"ר הובטח פה אחד, נשארה רק שאלה אחת: במה יעסוק המפעל האדיר? במה יצדיק את קיומו? במסגרת מפעל ה ה צ ד ק ה החדש הובאו מומחי תעסוקה בינלאומיים לארץ, והוכרזו מכרזים פומביים כדי למצוא למיות"ר את ייעודה שהלך לאיבוד. התכנון הסופי נעשה בבניין המרכזי החדש בן שש הקומות. הטיפול בגני-ילדים הוגבר תחת הסיסמה "עציץ בכל חלון!", ואף הוקמה מחלקת הפרפראות לעידוד גידול פרפרים בפרברים. אולם גולת הכותרת של גל ההתרמה החדש הייתה בכל זאת התנועה "פקיד אחד – עץ אחד". כלומר, תושבי הארץ נקראו לנטוע נטע רך של עץ על שם כל פקיד העובד במיות"ר. 98 אלף העצים החדשים הוסיפו הרבה על נוף ארצנו הצעירה. למרות ההישגים הגדולים האלה היה ברור שאין המיות"רים יכולים להתקיים לעולמים בלא הסדר ממלכתי. הקונגרס ה-47 בניו-זילאנד החליט לפנות בקריאה דרמאתית אל הנושאים בעול השלטון להעניק מעמד רשמי למוסד ההמוני "ולשחרר 136 אלף פקידים יהודים מאורגנים ובעלי זכות הצבעה מסיוט האבטלה". השלטונות לא נענו אלא לחלק זעיר מתביעות המיות"ר כנאה למשטר דמוקרטי האחראי בראש ובראשונה להמוני העם. נקבע באופן חוקתי שלמיות"ר אין כל זכות לדרוש תרומות מתושבי המדינה אלא במקרים מיוחדים כגון: אם הם גרים בבתים – אם הם שותים מים – אם הם הולכים לקולנוע – אם הם מעשנים – אם הם מקבלים משכורת – אם הם מעל גיל שלוש. לשם מימוש ההסדר נרכשו 23 בניינים חדשים בארץ עם מנגנון גביה עצמי, כמו כן בתי-דפוס ובתי-חרושת צמודים לייצור נייר, דיו וטופסי הוצאה לפועל, אולמות המתנה ענקיים וחדרי-עינויים משוכללים מוסווים כמחלקת חשבונות. האוכלוסייה קיבלה את ההסדר הממלכתי בהבנה נאותה מאחר שידעו הכול, כי בלי פעילות המועצה אין כל סיכויים להשגת חופש ההתקהלות מידי השלטונות התורכיים. רק במקרה אחד שמענו על ניסיון-נפל מצד מטורף אחד בתל-אביב, שהגיש משפט נגד המיות"ר בשאלו על שום מה חייב הוא לשלם לה אגורה על כל זריקה שהוא מקבל נגד כלבת. אך תלונתו נדחתה על ידי בית-הדין מאחר שנתחוור, שהתובע לא שילם תרומה למיות"ר עם הגשת המשפט. מאז לא שמענו על התפרעויות נוספות.
    שנאמר: דור הולך ודור בא – מ י ו ת " ר ל ע ו ל ם ק י י מ ת!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.