ההיסטוריה לא תסלח לביבי (ולא על ההסכם עם איראן)

מאת  | 19 ביולי 2015
 

בנימין נתניהו התקשר לאבו מאזן ביום שישי לכבוד עיד אל פיטר. מעניין אותו עיד אל פיטר כמו שמעניין אותי בלט קלאסי. סביר להניח שהטלפון בא במסגרת תוכנית הפעולה הסופר מתוחכמת שנקראת 'איך לגרום לשותפיי לקואליציה לחשוב שעוד שנייה בוז'י נכנס'. ממלמלים משהו על תלמידי בן גוריון ותלמידי ז'ובטינסקי, שצריכים לחבור להם יחדיו, עושים איזה ספין על זהבה גלאון (ביום שישי הודיעה העיתונאית החדשה, שנושאת גם בתפקיד יו"ר מרצ, שהמחנה הציוני לא ייכנסו לקואליציה. בגללה, כמובן) וסומכים על הכתבים שכבר ימציאו מתווך ומגעים ותיקים וסיכומים, העיקר שדרעי ובנט יתקפלו בתקציב. עכשיו אבו מאזן נקרא לדגל. בטח יימצא כבר הפרשן שיגיד שהטלפון לחג הוא תחילת המו"מ המדיני והנה שוב בוז'י בדרך ללשכת שר החוץ.

הכישלון של נתניהו בטיפול בתיק האיראני, כפי שבא לידי ביטוי בהסכם וינה, הוא בקושי הערת שוליים לעומת החשבון האמיתי שתעשה ההיסטוריה עם נתניהו, החשבון על החמצת השותף הפלשתינאי הכי טוב שאי פעם יהיה לנו, אבו מאזן. גדולי גאוני ההיי טק שלנו לא היו יכולים לייצר במעבדות הכי משוכללות שותף פלשתינאי יותר נוח. מנהיג שאין שמאלה ממנו בזירה הפוליטית הפלשתינאית, מנהיג פלשתינאי שבשעה שהאויבת שלו ישראל מפציצה את בני עמו בעזה, הוא מדבר נגד מי שחטף חיילים ישראליים, מנהיג פלשתינאי שמדבר נגד הדה לגיטימציה של ישראל, מנהיג פלשתינאי שמדבר עשרות שנים נגד התנגדות מזויינת, נגד אלימות, נגד טרור, שנלחם במי שרוצה להוציא פיגועי טרור, אין ולא יהיה מנהיג פלשתינאי כזה.

לא מזמן סיפר לי איש מכון "מולד" (כן, כן, שמאלני) שהם עשו סקר. הציבור הישראלי שוכנע לגמרי. מה שאמר אהוד ברק, מה שקרה עם אהוד אולמרט, הקמפיין האינסופי הנבוב של אנשים כמו בן דרור ימיני, דן מרידור וציפי לבני עבד עליו. הציבור הישראלי בטוח שאבו מאזן אינו פרטנר. אחרי זה נשאל הציבור באותו סקר שאלות היפותטיות. בהנחה שאבו מאזן היה מדבר פומבית נגד אלימות, האם אז היית רואה בו שותף אפשרי? הציבור התלהב. בטח. בטח שותף. כמובן שכל המעשים ההיפותטיים שנבחרו הם כאלו שאבו מאזן כבר עשה.

במהלך מערכת הבחירות שוחחתי עם ציפי לבני. שאלתי אותה מתי תיתן דין וחשבון מפורט על מה שקרה בסיבוב המגעים האחרון. נציגת המחנה שמאמין בהסדר מדיני, סיימה את הסיבוב האחרון בהאשימה את אבו מאזן בכישלון המגעים. 'הוא קיבל רגליים קרות'. אמרתי לה, אבל לא הסכמתם לדבר על חלוקת ירושלים, לא על פליטים ולא הצגתם מפה, זה נקרא מו"מ? מסתבר שהעובדה שנתניהו לא הסכים שש וחצי שנים להציג הצעה משלו להסדר קבע נראית לה פחות בעייתית מה'רגליים הקרות' שקיבל אבו מאזן.

במהלך כהונתו של אריאל שרון נערכו באופן קבוע סקרים שכללו שאלה קבועה. האם תסכים להסדר בנוסח מתווה קלינטון. התנאים פורטו. חלוקת ירושלים, מדינה פלשתינאית כמעט על קווי 67, אין זכות שיבה. רוצים לדעת מתי היה חודש השיא של תמיכה בהסכם כזה? מרץ 2002. חודש הדמים הקשה ביותר, החודש של הפיגועים במלון פארק ומסעדת מצה. התמיכה הזאת נעלמה משמעותית, כשנעלמו הפיגועים. מסתבר שהשפה היחידה שאנחנו מבינים זה כוח. למרבה הצער. תראו את מנהיגי האופוזיציה. יאיר לפיד ושלי יחימוביץ' רצים להתראיין על איראן ועל ה BDS כי כתוב להם בתוכנית הפוליטית שהם חייבים למצב את עצמם כמנהיגים מדיניים – בטחוניים. אבו מאזן? כשיופעל כוח, נתקשר אליו, אם הוא עוד יהיה.

תגובות

תגובות

2 תגובות על “ההיסטוריה לא תסלח לביבי (ולא על ההסכם עם איראן)

  1. ציפי דרוקר

    ואני דווקא מאמינה לרביב… דבר אחד ברור;הוא מחפש אחר האמת, פטריוט גדול וחשוב מכול – לא חנפן לשום צד!!!

  2. יובל

    ונניח שאבו מאזן היה משלם משכורות עתק לרוצחים בכלא הישראלי, מכריז על דלאל מוגרבי כגיבורה ומפעיל ערוצי טלוויזיה שמרעילים את האוכלוסיה על היהודים החזירים והקופים?
    כמה עיוורון אפשר, יא רבנן. מתי תלמד להקשיב לאבו מאזן בערבית?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.