הכול מתחיל בפסיביות של ראש הפירמידה המשפטית

מאת  | 2 באוגוסט 2015
 

בשבוע שעבר הושלם איוש הרכב הוועדה שתמליץ על זהות היועץ המשפטי לממשלה הבא. זה קצת יומרני לתת עצות לאנשים כמו נשיא ביהמ"ש העליון לשעבר, אשר גרוניס ולפרופסור גבריאלה שלו ובכל זאת. עזבו את הויכוחים האינסופיים אם הוא צריך להיות פליליסט, לבוא מהממשלה או מהאקדמיה וכל הג׳אז הזה. הנה מה שבאמת חשוב:

אקטיביות. בשם אלוהים, תביאו מישהו שיוזם ולא רק מגיב, מישהו כמו אהרון ברק, שקורא בעיתון ידיעה על איזה חשבון דולרים מסתורי ומתקשר מידית למפכ"ל המשטרה ומבקש לפתוח בחקירה. בלי דיונים, בלי התייעצויות, לא ממציא הליכי 'בדיקה', שקודמים לחקירה, לא דוחה לאחרי הבחירות ולא ממסמס את זה שנתיים. חפשו מישהו כמו מני מזוז שגומר פגישה עם הנשיא קצב, שאומר לו במפורש – ׳אני לא מגיש תלונה׳ ומחליט מיד על פתיחת חקירה פלילית.
5 ניסיונות להצית בתים של פלשתינאיים קרו בשנה וחצי האחרונות. אף אחד מהם לא פוצח, עד שהצליחו. כשאתה כל כך פסיבי כמו היועץ הנוכחי, אז טרוריסטים יהודיים משתוללים פה כמו משוגעים, שורפים כנסיות ומסגדים, שורפים ילדים ומציתים בתים בעוד היועץ עומד  מהצד ולא מספק שום כלים חדשים למשטרה כדי להתמודד עם הטירוף הזה.

חוץ מאקטיביות, יהיה נחמד מאוד אם יחזור ללשכת היועץ מישהו עם עמוד שדרה יותר חזק, לפחות בכל מה שקשור לדרג הפוליטי. רק תקראו את פסקי הדין בנושא בתי דריינוף שבבית אל (גרוניס כתב את המרכזי שבהם…). על הדרך כבר תבינו למה צמרת משדד המשפטים ומחלקת הבג״צים מרגישים כאילו הם עברו אונס קבוצתי בשנים האחרונות. תחת הלחץ הפוליטי של נתניהו, היועץ פשוט הוביל את עמדת המדינה למקומות שרגל פרקליט לא דרכה בהן מעולם. המדינה בהתחלה אמרה – בטח להרוס את הבתים. זו קרקע פרטית. אחר כך אמרה – כן, נכון שלא הרסנו. אבל זה לא בגלל שאנחנו לא חושבים שצריך להרוס. צריך. רק יש לנו סדר עדיפויות וזה לא דחוף. כמובן שבדרך התחייבו לתאריכי הריסה וכמובן שלא עמדו בהם ושילמו הוצאות פעם ועוד פעם ועוד פעם ואז ויינשטיין עשה פליק פלאק ופתאום בא עם עמדה חדשה לבית המשפט – לא צריך להרוס. אפשר להכשיר. בית המשפט זרק אותו מכל המדרגות, אבל היועץ הלחיץ לא נרתע. הוא המשיך לתמוך בעתירות הסהרוריות של המתנחלים שאמרו – אולי בכל זאת, הנה הכשרנו, הנה הזדרזנו, אפילו בעתירה המטורפת האחרונה המדינה תמכה, כשכול הפרקליטים מתחננים בסתר ליבם שהשופטת נאור תתן להם סטירת לחי.

ואם כבר אנחנו מפנטזים – אז יהיה נחמד לקבל יועץ משפטי שמבין את העולם החדש, שהפנים שאתה לא יכול לתת ביד אחת חוות דעת שמחייבת את כל השרים לפרסם את הלו״ז שלהם (למען הדיוק, חוות הדעת נכתבה על ידי דרג נמוך יותר ולפני תקופת היועץ, אבל בתקופת היועץ הזה היא הפכה לנורמה חשובה) ולהתנגד למסירת הלו״ז שלך עצמך. זה בסדר כשדורשים את זה משר הבטחון (פרסם) ומשרת המשפטים, אבל מויינשטיין? הלו״ז עוד עלול לגלות שהיועץ לא עובד כל כל קשה וזה באמת סוד מדינה.

בתום מבצע צוק איתן הדהים ויינשטיין, כשאפשר לראש הממשלה להגיע להסכם הפסקת אש בלי לכנס את הקבינט ולקבל את הסכמתו. האם יכולים להיות טעמים שיצדיקו את זה? בטח, אבל זו אמורה להיות חוות דעת כתובה, מנומקת, שנוגעת בליבה של שיטת הממשל שלנו. חודשים לאחר מכן, התברר שהיא לא ניתנה בכתב בכלל. אז מה רוצים מצוות מתווה הגז, אם היועהמ״ש מקבל החלטות שנוגעות לסוף לחימה בעל פה ובלי תיעוד?
כן, חברי הועדה המכובדים. קו אחד עובר בין כל אירועי השבוע האחרון. יועץ פסיבי, שנכנע בקלות רבה מדי ללחץ של הדרג המדיני ועושה את זה דווקא כשמעמד היועץ המשפטי לממשלה חזק מאי פעם. ראש הממשלה יצחק רבין לא ראה בעיה לדבר עם היועץ המשפטי ברק על חקירות רגישות של אישי ציבור בכירים. מנכ"ל משרד ראש הממשלה, שמעון שבס, הרגיש נוח להגיד ליועץ חריש לשנות צוות חקירה בפרשת דרעי. היום, ויינשטיין עצמו יספר לכם שבעשרות ומאות שעות של פגישות, ראש הממשלה לא העז לשאול אותו על תיק איווט ליברמן, אפילו לא ברמז. אם רק תבחרו באיש הנכון, עצמאי ואקטיבי, הוא יוכל להוביל שינוי דרמטי בכל כך הרבה תחומים, בטח ובטח במלחמה בטרור היהודי.

המאמר התפרסם ב"הארץ"

תגובות

תגובות

28 תגובות על “הכול מתחיל בפסיביות של ראש הפירמידה המשפטית

  1. ברטה

    היה צריך לעמוד על הרגליים האחוריות כבר כאשר ויינשטיין (ומבקר המדינה ) נבחרו בהליך לא מקובל בסלון ביתם של הזוג המושחת שרצה להיות בטוח שאכן השניים מבינים לעומק את אופי תפקידם. בכך נסללה הדרך למלחכי פנכה בעלי תפקידים של שומרי סף לעתיד לבא שיהיו מוכנים לשמש מרבד לנעליה היקרות של הגברת שגם עליהן אנחנו משלמים ביוקר, ולהדוף כל עננה קטנה שתופיע מעל תסרוקתם המהונדסת של בני הזוג.

  2. יוסי

    כרגיל, לא נוח לאנשים שאתה כותב עליהם שמטיחים בפרצופם את האמת העובדתית. עזוב את ווינשטיין, יציר כפילו יעקב נאמן.כל אלה מאותו הכפר- אליטות שבגדו בעצמם, נטשו מכורתם והלכו לעבוד אלהים אחרים, נהנתני שלטון והון, מלחכי פינכות הכסף הצרוף.
    שתי הערות- האחת, הלוואי וגבריאלה שליו בעצמה היתה מועמדת לתפקיד היועץ. מי שבחר בה- עוד יתאכזב. זו אשה חכמה, עם שכל ישר, אמיצה, לא מתנגחת אבל במקום שמתאפשר לה- מגלה יכולות. לא הבריקה כחברת דירקטריון בנק בכותרות, אך זה לא תחום התמחותה. מהמועמדים עד עתה- לא ניוושע, כולם בינוניים חסרי ברק ושכל יצרני.
    גבריאלה גם לא בלטה בקן הצרעות ששמו דרקטריון חברת חשמל אך עוד נשמע ממנה רבות- אם יתאפשר לה. מלח הארץ, יושרה וכשרון יחדיו,ההיפך מכל אלה שחושבים שהיא בעדם. מזכירה יותר את אניטה שפירא , לחלוטין מרוחקת ממטורללות השלטון בממשלה ובכנסת,היא יותר מרכז מאשר ימין , בקיצור- נורמלית ושפויה. הלוואי והיתה שרת משפטים- לפחות היא מבוגרת אחראית עם נסיון ולא נערה קשקשנית.
    הערה שניה- כתבת שבגץ זרק את הפרקליטות- בבושה יתירה. שוב, אלה המגלגלים כיפתם לשמיים הביאו טיעון כאילו הושג הסכם, והכל בסדר. ולא להרוס. איזה הסכם? עם הערבי שבבעלותו הקרקעות? בערוץ 2 ראו הצופים כיצד הוא מתבונן בהרס, אף אחד לא הסכים איתו ואף אחד לא חתם בשמו על הסכם. רק רמאים בנשמתם ובמהותם יכולים לדקלם כאילו הושג הסכם, ומטיחים בבג"ץ שהתעלם. נו, אלה יהודים שיש להם אלוהים? אפילו מנהיגם דרקמן , שנחשב לבכיר רבניהם, שיקר באותו יום ואמר אותם דברים. כך נוהגים בדין תורה? זה מעשה יהודי?

    כרם היה לנבות……….

  3. עמירם ברוטמן

    הגעגועים למזוז מוגזמים. מזוז לא העמיד לדין את שרון, והגיע לעסקת טיעון עם קצב. מזוז נימק בזמנו את עסקת הטיעון בכך שעצם הודאתו של קצב הם בבחינת עונש מספיק.

  4. ח

    מוסד היועצים הוא מוסד סכיזופרני ברצונו היועץ בצד של הלקוח שלו וברצונו הוא בצד של התביעה הכללית.
    מתקיימת תנועת מטוטלת או שהיועץ הוא שלוחה של הרשות השופטת שרומסת וחונקת את הרשות המבצעת או שהרשות המבצעת מעל החוק בלי בקרה.
    למשל האם לא הגיע לקצב נשיא המדינה לקבל ייעוץ מיועץ משפטי שהוא בצד שלו כלומר עורך דין ששואף לטובתו שיגיד לו אל תלך למזוז הוא יזמבר אותך.

    אולי הגיע הזמן להפריד בין התביעה לבין היועצים המשפטיים, בין הקונסיליירי לממשלה שייצג רק את לקוחותיו לבין ראש התביעה הכללית שנבחר כמו שופט? עד כדי כך שבכל ישיבה של הרשות המבצעת מישיבת ממשלה עד לישיבת מועצה מקומית יישבו שני עורכי דין אחד מהתביעה הכללית שאחראי על החוק ולפתוח תיקים ואחד שמייצג את הלקוח שלו שהוא הרשות המבצעת מין קונסיליירי של רצון העם שמתבטא בקומבינות של נבחריו.

  5. Shabtai

    אני לא יכול להתייחס או להאמין למר דרוקר עד שיתנצל על השטויות (שלא לומר דברי בלע של מעוניין) בנוגע לדריסתו של הנער בידי בתו של איש התקשורת שדרוקר מגן עליו. ראה את הבלוג של דרוקר מהשבוע שעבר. אל תתנו לו לקבור את הנושא בעניינים חדשים בלי להתייחס לנושא אם הבלוג הנידון נכתב כדי למצוא חן בעיני אדם "חשוב"

  6. ברטה

    שבתאי- די, עברנו הלאה. המשפחה הזאת מתקשרת לכל העולם ועיתונאיו.

  7. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    אל דאגה, נתניהו מספיק חכם למצוא יועץ שיהיה עוד יותר פסיבי

  8. סנטו רוחו

    כדי להימנע מלהפוך את הדיון הזה לעוד שיעמום של ימין נגד שמאל אני מציע למי שעדיין לא עשה זאת לקרוא את הטור של קלמן ליבסקינד ב״מעריב״ ביום שישי האחרון. הוא מראה איך היעדר האכיפה איננה תופעה שמוגבלת להתמודדות עם פושעי הימין בלבד אלא קיימת, ובאופן גורף ומביש, גם ביחס להפרות חוק, בעיקר בתחום הבניה הלא חוקית, בקרב האוכלוסיה הערבית. הבעיה כאן היא לא הימין אלא מה שמסתמן כקריסה של כל מערכות השלטון והגנת החוק.

  9. מיכה

    ברטה
    פרשת גל בק , הרבה יותר חמורה . מה הקשר של המשפחה וניסיון לחבר קונספירציה, את כלי שרת (יחד עם רביב דרוקר) , בטיוח העובדה שאת לא נספרת אצל החזירים באלפיון העליון, המשחק הדמוקרטי פה הוא פאסדה, ומדהים איך רביב דרוקר נהפך לחלק ממנו (ממליץ שתקראי את חוות החיות – גורג אורוול)

  10. ברטה

    מיכה- בלי להכיר את רביב אישית, בלי לדעת את כל העובדות או כל עובדה חוץ ממה שהתפרסם אני נותנת לו קרדיט שבפוסט ההוא עשה את המקסימום שביכולתו לא לאבד את יושרתו הבסיסית בנסיבות קשות.

  11. אריקו

    היה לנו שר משפטים, דניאל פרידמן. אין לי השגות לגבי כישוריו לתפקיד.
    מה כן? ראשית, למיטב ידיעתי, היה זה אמנון רובינשטיין שיזם את כניסת פרידמן לפוליטיקה.
    יש לי הרבה כבוד לאמנון ולכן, אם זה נכון, זאת נקודה לזכות פרידמן.
    שנית, למיטב זכרוני, היה זה פרידמן שהמליץ לפצל את תפקיד היועץ.
    יועץ אחד – יהיה התובע הכללי.
    יועץ שני – יהיה היועץ המשפטי לממשלה – ללא קשר עם התביעה הכללית.
    אני חושב שזה רעיון מצויין וחבל שהממשלה לא קבלה אותו.
    ולבסוף, לגבי הדריסה למוות של גל בק ז"ל.
    אני עדיין בדעה שהערוץ הראשון, עם איילה חסון, עשה את המתבקש – פתח את הפצע הנורא הזה.
    ואתה, רביב חביבי, עם כל הכבוד שיש לי אליך, ויש לי הרבה כבוד אליך,
    קשה לי לקבל את ההשגות שלך לגבי פתיחה מחדש של מקרה הדריסה של הנער.

  12. תגית

    הגדרה מדויקת של הסגולות הנדרשות מהיועץ המשפטי. אולם, לצערי הרב מאוד, אני חוששת שאהרון ברק יש רק אחד.
    או, לחילופין, אם יש עוד אחד – הוא בוודאי יעדיף להישאר באקדמיה ולא להכניס את עצמו לגוב האריות או לקן הצרעות.

  13. Shabtai

    ברטה- אם את מאמינה לדרוקר שכתב לפי אמונתו והבנתו בלבד, אז בוודאי תתיחסי ברצינות להצעתי למכור לך גשר נהדר בברוקלין בעלות של מכונית טויוטה, אבל עם מע"מ כדי שזה יהיה חוקי.

  14. מאיה

    ברטה,
    העניין הוא שממי שמעמיד עצמו בעמדת המוכיח בשער אנו מצפים לדרגת יושרה מסויימת.

    אם רביב אינו מוכן לעשות חשבון נפש או להגיב לגל התמיהה של קוראיו הנאמנים, איזו זכות מוסרית נותרה לו לדרוש מאחרים את שאינו מוכן לדרוש מעצמו?

    הפוסט על גל בק היה מביש. החוסר נכונות להתייחס, להתנצל, להגיב מביש לא פחות.

    מכאן שזו צביעות מצידו להטיף לאחרים. גם אם עשה זאת כדי לשמור על מקום עבודתו, הוא מספיק מוכשר כדי לרמוז לנו זאת. הוא מעדיף להתעלם כך שאינו יכול לבוא בטענות לנתניהו ואחרים שמתעלמים מהציבור ומצפצפים עליו כפי שהוא עצמו נוהג כעת.

    אומרים שלציבור בישראל יש זיכרון של דג זהב. האם גם לקוראיו של רביב?

    חוסר ההתייחסות המוחלט הוא זלזול בנו וחוסר יושר מצידו באי ההתייחסות הקונקרטית לטענות שהועלו כאן.

  15. ברטה

    מאיה ושבתאי- לא ירדתם לסוף דברי. תנסו שוב ותבינו.

  16. Shabtai

    ברטה- הסבירי מה הם סוף דבריך. אני הבנתי שכמה שדרוקר הוא לא מהימן עלינו למחוא כף בהערצה עיוורת.

  17. מאיה

    (תוסיפי גם את מיכה).

    אם הבנתי נכו, ה"נסיבות הקשות" הם הלחץ של מעסיקיו בשל הקשרים העסקיים עם משפחת פלטי. לא היתה כאן "יושרה בסיסית" אלא תקיפת מי שדרש לפתוח את התיק ע"י זלזול בטיעונים והמצאת תאוריית קונספירציה והחמור מכל הגנה על אמה של הדורסת שיתכן שהיתה שותפה למתן שוחד, הדחת עדה וטיוח מעשה הרג.
    ורביב יצא להגנתה. לא מביש?

    לי קשה כעת לקרוא את הטקסטים של רביב שכן זו היתה התקרנפות "לפי הספר". איבדתי הרבה מההערכה שלי כלפיו וצביעות (להטיף לאחרים כאשר אתה עצמך נכשל באותם דברים) וזלזול (התעלמות מוחלטת) מורידים עוד יותר את הערכתי כלפיו וחבל לי שכן חיבבתי והערכתי אותו מאד. נעשה כאן מעשה חמור – ודממה.

  18. ברטה

    מאיה – שימי לב למה שרביב כתב- הוא לא ניסה לטייח! תהיינה הסיבות לפוסט אשר תהיינה אך הוא לא תפס צד.

    "מעניין לשפוך את כל התבערה הזאת לתוך הויכוח על סמכויות נציבות הביקורת על הפרקליטות. אולי כמויות הביקורת שנשפכות על הפרקליטות בפרשה הזאת סוף סוף ישכנעו את ועד הפרקליטים בצורך בנציבות כזאת עם שיניים? שרק ידמיינו לעצמם הפרקליטים כמה הכול היה נראה יותר נקי אם יום אחרי פרסום התחקיר ב"יומן" הייתה מתחילה בדיקה של גוף בלתי תלוי כמו נציבות הביקורת. פתיחת תיק גל בק חשובה, אבל מה שבעיקר הטריד בסיפור הזה הוא הטיעון שמישהו סגר את התיק בכוונה, מתוך שיקולים זרים. מי חוקר את העניין הזה עכשיו? אף אחד. אם התיק היה מופנה אוטומטית לנציבת הביקורת ולמחרת היו מוזמנים לעדות הפרקליטים שהיו מעורבים בו, היה קורה דבר אחד בטוח – כולנו היינו מאמינים קצת יותר בניקיון ההליך"

  19. מאיה

    אם את קוראת את שפע העדויות והטיעונים שרביב בחר להתעלם מהם לחלוטין ואת תיאור ה"קונספירציה" המדומה שאיש לא טען אבל הוא בחר להעלות ואת ההגנה על שלום אם הדורסת, את רואה שני דברים:
    בעניין דריסת גל בק יש לו עמדה ברורה, שאין כאן תיק שצריך לפתוח. העמדה והטיעונים הלא ישרים הללו קוממו את המגיבים וניתן להסבירם באינטרסים זרים לטובת משפחת פלטי. זו התקרנפות על גבול השקר.
    בעניין הפרקליטות יש לרביב עמדה ביקורתית.
    אני לא אוסיף להטריד אותו בעניין הזה. הוא ילד גדול… השתיקה, האי לקיחת אחריות וחוסר היכולת לומר "טעיתי", ניתן להבין על רקע רצון לשמור על מקום העבודה שלו אך בעיני זו במידה מסויימת גם פחדנות.

  20. ברטה

    מאיה, מרגע שהחלטת לא תשני את דעתך. אינך פתוחה לשמוע דעה נוספת וחבל.

  21. Shabtai

    ברטה, מרגע שהחלטת לא תשני את דעתך. אינך פתוחה לשמוע דעה נוספת וחבל.

  22. מאיה

    דווקא ניסיתי להבין מהן אותן ה"נסיבות הקשות" שציינת והתייחסתי לכך וכן ניסיתי להבין הכיצד אינו מטייח דבר למרות טיעונים מצויינים הנוגעים לפתיחת התיק, טיעונים שהיו ידועים לו והוא העדיף באופן חריג ומפתיע להתעלם מהם.

    יתכן ודעתך – שלך מסוגרת למרות עשרות תגובות שהעלו נתונים קשיחים והפצירו בו להתייחס? נקודה למחשבה.

  23. ברטה

    עשרות התגובות היו פבלוביות כמנהג הטוקבקיסטים. איש לא קרא באמת את הפוסט של רביב אלא נגרר אחרי תגובות אחרות שששות להכפיש כל איש תקשורת.

  24. מאיה

    חלק – וחלק היו מפורטות, לפי סעיפים, מאד ענייניות. ראי את התייחסותו של אבשלום אליצור, איש רציני לכל הדעות שהתרשם כמוני.

    אני מבינה שאת מאד מכבדת ומעריכה את רביב אבל כאשר יש ביקורת עניינית, לא רצוי לעצום עין ואין הדבר לטובתו. העובדה שהוא אינו מכבד אותנו בחזרה בתשובה כלשהי ודאי מציקה לקוראים רציניים נוספים.

    נדמה לי שדנו מספיק והעמדות של שתינו ברורות. אניח לך לומר את המילה האחרונה.

  25. מיכה

    יישר-כח מאיה, הצלחת טוב ממני, לתאר את מה שאני מרגיש, ואת הנבגדות של רביב. ואני פה בבלוג של רביב בלי לקרוא את הבלוג עצמו , ממש לא מתאים לי.

  26. האמת

    רביב בנימה אישית, פרשיות שחיתות עברו מעל ראשך, בחירות עברו מעל ראשך, עניינים בעלי עניין לציבור עברו את ראשך.
    ניכר כי אתה ״נתקע״ בשני נושאים עיקריים ולא מצליח להגיע להשיג בהם, כי פשוט אין… את נובח תחת העץ הלא נכון.
    תפוס כיוון אחר או שתהפוך ללא רלוונטי, גם כך הכינוי שלך הוא ״העתונאי ההזוי״.
    שבת שלום

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.