2 הערות על אולמרט, 1 על רוני בר און

מאת  | 29 באוגוסט 2012
 

1. אחרי הכרעת הדין במשפט אולמרט התקשרו עיתונאים רבים למני מזוז: אולי היועהמ"ש לשעבר, זה שקיבל את ההחלטות הקשות, יואיל להתראיין בנושא, להביע את דעתו על פסק הדין. מזוז השיב בשלילה. שאלה לעיתונאים שתקפו אותו על כך שהעז לבטא את עמדתו בנושא מעל במת ועידת המשפט – אם מזוז היה מסכים להתראיין אצלכם בנושא, זה היה סביר? מותר היה לו להגיד את עמדתו?

2. פרקליטות המדינה החליטה לא להגיש כתב אישום בפרשת המינויים של אולמרט. זו לא בדיוק פרשת מינויים. זה רק השם המקוצר שבחרה התקשורת. למעשה, מדובר בעובדה שאולמרט תחזק מעין אופרציה מיוחדת במשרדו שכל תפקידה היה לעזור לפעילי ליכוד בתוך המנגנון הממשלתי. פה טלפון למנהל מקרקעי ישראל, שיעזרו לאיזה פעיל ליכוד שיש לו בעיה איתם, שם איזו הטבה בבזק, זה הגיע עד לסידור מספר טלפון אקסלוסיבי לפעיל ליכוד מרמלה (מישהו מהלשכה היה צריך להתקשר בשביל אלי אוליאל לחברת הסלולר) וכן, גם הרבה ניסיונות מינוי ומינויים. הפרקליטות הסבירה שדווקא יש מקום להגיש כתב אישום וכבר הייתה המלצה בעניין, אבל על רקע שפע ההליכים נגד ראש הממשלה לשעבר, החליטו פה לסגור. למה זה מעניין? כי התיק הזה מוכיח כמה התביעה הכללית לא הייתה להוטה להרשיע את אולמרט, שכל הטיעון הזה של רדיפת אולמרט הוא ספין מופרך, שמובל באגרסיביות על ידי ידיעות אחרונות ועוד כמה כתבים מקורבים, בלי יסוד במציאות. התיק הזה, למשל, התחיל מפרסום שלי. לקח לפרקליטות חצי שנה (ועוד כמה פרסומים) כדי להתחיל לחקור. חצי שנה הם ניסו להתעלם מזה. בסוף, הם סגרו את התיק, למרות שזה תיק חמור פי כמה לכאורה מתיק צחי הנגבי (ומאוחר לו עובדתית). אין לי בעיה עם זה שסגרו. גם אני חושב שזה מגוחך עכשיו להתחיל לנהל משפט על מה עשה אולמרט כשר תמ"ת לפני 8 ו -9 שנים, אבל שלא יגידו לנו שרודפים אותו. הוא מקבל יחס וי איי פי.

3. רוני בר און אמר היום שוב בגאווה בראיון לניסים משעל ברדיו ללא הפסקה שבהיותו שר אוצר, הוא לא הסכים לתת לש"ס את מה שדרשו בנושא קצבאות הילדים ב – 2008, למרות שבכך הוא מנע מלבני להקים ממשלה עם ש"ס. בר און הסביר שהוא גאה בהחלטה ההיא שלו. אין לו סיבה.

ניסים משעל, לא פראייר, ישר תקף. עשית טעות, אתה הבאת עליכם את נתניהו. בר און הסביר שחובתו הייתה לכלכלת ישראל ולא לשיקול הפוליטי. עם כל הכבוד, זהו קשקוש מוחלט. נתניהו נתן לש"ס בדיוק את אותו כסף שבר און סרב לתת ויותר. כלכלת ישראל לא נחרבה על הכסף הזה. מה שקרה באוקטובר 2008 עוד לא סופר באופן מלא, אבל דבר אחד ברור. שר האוצר, רוני בר און, התנהג שם באופן לא חכם וארוגנטי ופגע בסיכויים של יושבת ראש קדימה החדשה, לבני (שהיא האשמה המרכזית, כמובן) להקים ממשלה שהייתה לה ביד. בר און לא עשה את זה משיקולים זרים. ההפך. אם היה זורם עם ש"ס, הוא לא היה מאבד את כסאו כשר אוצר. לזכות בר און צריך להגיד שהוא היה בטוח בתום לב, שהוא עושה את המעשה הנכון לכלכלת ישראל, אבל בדיעבד, היום, גם הוא כבר אמור לדעת (כמו שטרח להגיד לו בפנים בעלה של לבני, נפתול שפיצר) שהוא טעה. נכון, יש מחירים שאסור לשלם כדי להגיע לשלטון. 800 מיליון שקל עלייה בקצבאות הילדים אינו אחד מהם, בטח ובטח אם אתה מאמין שהשלטון של מפלגתך עשוי להשיג יעדים חשובים בהרבה.

תגובות

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.