נקווה שלא שמעתם את נאומי הנדל״ן שלי בעבר

מאת  | 1 בנובמבר 2015
 

זה סיפור קצת מביך. עבורי. בכל זאת, חשבתי את עצמי לאוטוריטה בתחום הנדל"ן. לפני 20 שנה הייתי כתב נדל"ן, היו מטומטמים שהיו מתקשרים אליי לקבל עצות. ב – 2009 השתמשתי בכל הידע והניסיון שלי בתחום כדי לגבש עמדה חד משמעית: אסור לקנות עכשיו דירות. דווקא היה אז לזוגתי ולי חסכון קטן, לראשונה ויכולנו לקנות אולי איזו דירה להשקעה (חבר העיר לי בצדק שעולה מהמשפט הזה שיש לנו דירה וחיפשנו מה לעשות עם קצת כסף פנוי, אז זהו שלא. אין דירה והתכוונתי שבחסכון שהצלחנו לייצר היה אפשר גם אז מקסימום לקנות דירה להשקעה) אבל הטפתי לכולם, למרבה הצער גם פומבית, שזה חייב לרדת.
בתחילת 2009 נדרשו 101 משכורות ממוצעות כדי לקנות דירה ממוצעת. בסוף אותה שנה זה כבר הגיע ל – 125 משכורות ממוצעות. זו בועה, פסקתי ביהירות, זה יתפוצץ. הכי מביך שגם סמכתי על הממשלה. על זה אני לא יכול לסלוח לעצמי. שר השיכון דאז, אריאל אטיאס, אמר 'אל תקנו דירות'. ראש הממשלה החדש נתניהו נשמע מחויב. אם היה לי שקל על כל דקה ששמעתי את נתניהו מדבר על כוונותיו בתחום הנדל"ן, הייתי כבר קונה שכונה בתל אביב. הוא ישבור את מונופול הקרקע, הוא יפרק את המנהל, הוא והוא והוא. אמרתי לעצמי – טוב, בתחום המדיני באמת לא כדאי לצפות מביבי להרבה, אבל הוא היה שר אוצר אפקטיבי, בטח בתחום הזה הוא יעשה חייל. מה בסה"כ צריך לעשות? זכרתי מצוין את אמצע שנות התשעים, מתחילים לשווק קרקעות כמו משוגעים, צריך לשווק לפחות 50 אלף דירות בשנה והמחירים ירדו. אידיוט שכמותי.
אני מנחם את עצמי שלפחות לא האמנתי לשטויות של שר השיכון שלאחריו, אורי אריאל ("אל תקנו דירות. המחירים יירדו") ולהבלים של שר האוצר, יאיר לפיד ("אל תקנו דירות, המחירים יירדו"). עכשיו כבר צריך למעלה מ 140 משכורות ממוצעות כדי להגיע לדירה ממוצעת. פסיכי.

ממרום ניסיוני כאהבל, אני מזהיר אתכם לא ללכת בעיניים עצומות גם אחרי משה כחלון וכוונותיו הטובות. אין ספק. ריכוז הסמכויות התכנוניות מתחת לשר אחד אחר מייעל ומאיץ את התהליכים. לא בטוח שלא נצטער על זה כשייוולדו פה שכונות עם בעיות תשתית ותחבורה, אבל מהר זה כן.
מצד שני, בדבר הבאמת חשוב – לשווק קרקע, זה כשלון חרוץ. עד עכשיו, אם אני מבין נכון, שווקה קרקע לכ – 15 אלף דירות בלבד (וגם זה כולל אלפי דירות בהרצליה שראש העירייה מתנגד להן ובוודאי יתקע). אוטוטו נגמרת השנה. רחוק מאוד מהיעד הממשלתי של 45 אלף דירות בשנה (תיכף יתחיל בליץ מלאכותי של מכרזים. אל תתרשמו. זה רק מודעות בעיתונים, המכרזים בכלל לא בשלים).

לסיפור הזה בכלל אין אבא. שר השיכון, יואב גלנט, משמש מקסימום כמשקיף אובייקטיבי. לקחו לו את הסמכויות. שר האוצר, עושה רושם, כבר זנח את היומרה להביא לשוק מספיק היצע. המחסור גדול מדי. הוא מקווה להביא נגיעות של דירות זולות בכל מיני מקומות באמצעות השיטה הזאת של "מחיר למשתכן" ולקוות לטוב. בינתיים, המעשים שלו יוצרים בלגאן שרק אלוהים אולי יצליח לסדר.
הרגולטורים שוברים את הראש איך לפקח על אותן תוכניות "מחיר למשתכן". צריך לפקח שהקבלן יבנה מה שהוא התחייב ושאלו שקונים את הדירות בהנחה באמת זכאים להן ושהם לא רימו ולא העבירו את הדירה ושאם יש להם עדיפות בהגרלה, כי הם מתגוררים באותה עיר, אז שבאמת הם גרים בה. טירוף. ייקח שנים לסדר את הבלגאן שנוצר עכשיו.

ואיפה ראש הממשלה? בבחירות 2013 נתניהו הבטיח שעכשיו הוא נכנס לזה אישית, כי עד עכשיו זה לא היה תחתיו ועכשיו תראו מה זה. לא נכנס. בבחירות 2015, אחרי דו"ח מבקר המדינה, הוא נשבע – זהו, עכשיו אני בתמונה. לא נותן יותר לשלימזל כמו יאיר לפיד לטפל בזה. לא נכנס.
אני את הלקח שלי למדתי. אולי בדרך נס המחירים ירדו, אולי יעלו, דבר אחד בטוח – זה לא יהיה קשור לממשלה.

המאמר התפרסם ב״הארץ״

תגובות

תגובות

13 תגובות על “נקווה שלא שמעתם את נאומי הנדל״ן שלי בעבר

  1. אביב מוזס

    נתניהו – ראש הממשלה מטפל אישית, כחלון – שר האוצר מטפל אישית, גלנט – שר השיכון מטפל אישית, וכן הלאה – כולם מטפלים E-SHIT . היה פעם שר אוצר – בייגה שוחט בממשלת רבין שקלטה עלייה ענקית מבריה"מ. הם בנו. לא עשו כל שבועיים מסיבת עיתונאים. לא חירטטו השכם והערב שהם מטפלים בבעייה. פשוט בנו. בלי משברים וועדות. סתם בנו.

  2. נפתלי אורנר

    אבל מה כל הקטנות האלו מול "הערבים נוהרים בכמויות לקלפיות באוטובוסים שמארגנים להם עמותות השמאל". זו מנהיגות! מה, לא? אתם רוצים שמנהיגות תתבטא בקטנות כגון דיור במחיר סביר, שירותי בריאות וחינוך שוויוניים ונאותים? הצחקתם אותנו (את הממשלה והתומכים בה)

  3. ברטה

    למה לזוג צעיר לשעבד את עצמו לקירות לכל ימי חייו? סכום כסף שנאגר בחסכונות, אפילו לא גבוה במיוחד המושקע בשום שכל יוכל בעתיד להניב סכומים שיספיקו לשלם דמי שכירות, לנהל רמת חיים סבירה ולהבטיח את העתיד. במקום להשקיע בקוביית מגורים ולהכנס לחובות צריך לדרוש מהממשלה לבנות דירות בכמה גדלים לשכירות ארוכת טווח כמו בארצות רווחה אחרות .

  4. ח

    דע שתוך חודש אחרי שתקנה המחירים יתחילו לרדת.

  5. רון

    רביב, נדפקנו ביג טיים שלא קנינו בזמן. לא מאמין שאי פעם נוכל לקנות דירה. לעד נאלץ להתמודד עם בעלי דירות ובתים חזירים ונצלנים.
    מחירי הדירות ירדו כאשר תתחיל הגירה מאסיבית מישראל

  6. אריקו

    רביב, כרגיל, כתבה מעולה.
    אם הדיור היה חשוב לנתניהו כמו מתווה הגז – אולי משהו היה קורה.
    אבל, כנראה שלא זה המצב.
    עבור מתווה הגז – נתניהו הופך עולמות.
    כל נושא אחר – אין מה למהר.

  7. גיא

    יש רק בעיה אחת עם התיאוריה שלך – ביבי לא היה שר אוצר אפקטיבי. והאגדה הזו חייבת להיפסק. הוא הרס לכולנו את הפנסיות. הוא הרס במו ידיו את שוק המים והכפיל את התעריפים שאנחנו משלמים. הוא יצר שכבה שמנה של טייקונים בחברות הביטוח. תעריף החשמל עלה מאז כהונתו בכמעט 100%. בינתיים, השכר נשחק (מלבד זה של החכי"ם, כמובן), השכר החציוני כמעט שלא עלה, והשכר הממוצע הוא בלוף אחד גדול. אז למה אתה מתפלא שמחירי הדיור לא מפסיקים לעלות??!

  8. טיפה יותר גדולה ממך

    הטעות שלך נובעת מזה שאתה שייך לדור שמאמין לממשלה
    ( אמנם קשה להאמין שטעות כזו יכולה לקרות לך- אבל עובדה)

    אני שייכת לדור הקודם, הדור שבו שר האוצר היה אומר" לא יהיה פיחות" וכולם מייד ידעו מה לעשות – לקנות דולרים ובהסטריה.ידענו שכל מה ששרי אוצר אומרים לנו, הם יעשו בדיוק הפוך. אני זוכרת את אבא שלי ז"ל בתחילת שנות ה80 קונה בחודשיים טלוויזיה, וידאו, מדיח, מכונית חדשה…כי הכסף לא היה שווה כלום.

    לכן כששרי האוצר התחילו לדבר על עליית מחירי הדיור – הדבר הראשון שעשיתי זה לדעת שהמחירים יעלו ודבר שני זה להתחיל לתכנן לקנות דירה להשקעה. לקח לי כמה שנים להגיע ליעד, אבל היה לי ברור שכדי שאני אוכל לעזור לילדים שלי כמו שעזרו לי אני צריכה להתחיל כמה שיותר מהר. וכל הכלכלנים שמתעתעים בנו בחישובים שעדיף לשכור ולא לקנות כבר אכלו את הכובע שלהם כמה וכמה פעמים. הם שוכחים לספר שמאד קשה להרוויח בבורסה בשנים האחרונות – בעיקר מפסידים בה, בגלל האלגו טריידינג ומידע פנים.

    בקיצור רביב, אל תחשוב על העבר, תחשוב על העתיד. ותצליח.
    אני מאד מאד בעדך. אתם ( גם זוגתך) מאד מוכשרים. אני בטוחה שברגע שתחליטו זה יקרה.

  9. -ליאור

    מה אומר ומה אגיד – אני דחיתי הזדמנות לקנות חצי דונם סימפטי וחביב ב-2007 ב-100k ש"ח (בהרחבה של קיבוץ טוב קרוב למרכז), כעסתי על עצמי שאני טיפש, והחלטתי לקנות ב-2008 באותו קיבוץ – אז המחיר כבר עלה ל-200k, בכל זאת לסאב פריים היו הדים בכל העולם, אבל אמרתי ניחא, על טעויות משלמים.
    פתחתי תיק במנהל מקרקעי ישראל (היום כבר רשות מקרקעי ישראל), וחיכיתי כמו ילד טוב לקבל שומה. היא הגיעה רק שנתיים אחרי כן ב-2010. בינתיים המנהל כמובן החליט שצריך שומה חדשה והופ – המחיר קפץ כמעט ל-600k.

    קצת בירורים בדיעבד – גם המנהל עשה טעויות ספירה ולקח כשנה לשכנע פקיד כלשהו ש-100 ועוד 20 זה לא 130 (אני לא צוחק, זו באמת היתה הטעות שהם תקעו עליה את התכניות), גם קבוצות לחץ חביבות כמו הקשת הדמוקרטית המזרחית הפעילו על המנהל לחץ לעצור את כל ההרחבות בקיבוצים, כי לא יעלה על הדעת שהקיבוצים הלבנים והשבעים ירוויחו (נשגב מבינתי איך בדיוק ירוויחו מזה שאנשים פרטיים, אשכנזים ומזרחיים כאחד, רוצים לקנות קרקע מהמדינה ולשלם תמורתה למדינה? הקיבוץ לא ראה מאיתנו שקל עדיין), גם קצת פרטאצ'יה וטמטום קלאסיים, וזהו, עליה של פי 3 במחיר.

    אחרי מאבק משפטי ארוך וסבוך, ולמעלה משנה נוספת, המנהל הסכים לאשר החלטה תקדימית לפיה במקרים בהם העיכוב הוא באשמת המנהל, הם לא יוכלו להנות מהעליה במחיר, אלא יהיו חייבים לתמחר לפי המועד המקורי. באמת שמחנו על הניצחון הזה, גם עבור עצמנו, אבל גם כי בזכותנו כולם יכולים היום להנות מההחלטה הזו, מתנה לעם ישראל, אכן גאווה.
    רק מה, עכשיו צריך לערוך שומה חדשה, רטרואקטיבית ל-2008. מסתבר שעוד לא נולד השמאי שיודע לערוך שומה רטרואקטיבית. כלומר – הם יודעים, הם רק לא יודעים להתעלם מהערך הנוכחי של הקרקע. כך מצאו את דרכן הפלאית עסקאות שנעשו ב-2010 לשומה שאמורה להיות נכונה ל-2008. טענת השמאי (המחוזי) – מה לעשות, היום אנחנו יודעים שהקרקע היתה כבר אז שווה יותר. נפלא. הסבירו לנו שאפשר לערער, אבל סביר שאז פשוט יעלו את המחיר עוד קצת. הם לא אוהבים שמבזבזים את הזמן שלהם.

    אגב, לסבר את האוזן – מחיר השוק כיום סביב 1.2 מליון, כלומר גידול של פי 10 בסה"כ בתוך 8 שנים. אין לי ספק שעל הרחבות דומות באזור, המנהל ידע לשווק את קרקעות חדשות במחיר דומה. אז למי שמחפש למה המחירים במדינה נוסקים, מומלץ לשאול את עצמו למה המדינה מצד אחד מנסה להוציא הון תועפות על שיכון מיעוטי יכולת וזכאי מחיר למשתכן, אבל ביד השניה מתעקשת לגזור קופון דרך רשות מקרקעי ישראל על עליית הביקוש שגורמת להשתוללות המחירים. את הקופון הזה כמובן שישלמו דווקא אלה שמנסים לבנות את ביתם לבד (או דרך יזמים שיגלגלו עליהם את העלות) – כלומר במצב שחסרות כל כך הרבה דירות, המדינה לא רק שלא בונה בעצמה, אלא גם תוקעת מקלות בגלגלים של אלה שכן רוצים לבנות במקומה.

  10. מאיה

    מוזר. שתי תגובות נעלמו, אחת מהן שלי. האם בקורת קלה ובקשה לעבודה עתונאית החושפת עוד פואד-אולמרט הן הסיבה? ממש לא מתאים לך ואני מקוה ומאמינה שמדובר בתקלה טכנית.

  11. כהנא שלמה

    יש לשלוח את כל הפוליטיקאים לכל הרוחות . הם חונכו על תרבות של מניעה מהעם הזה לחיות בשקט ובנוחות במדינת ישראל . אני אשתדל להבין למה…. אבל בינתיים זאת המציאות.
    לא חשוב מה השלטון אומר … חשוב מה שהוא עושה … ומה שהוא עושה זה ההפך הגמור למה שהעם מצפה ולמה שהעם זקוק.
    אנחנו צריכים שלטון שהכישרון שלו הוא ביצוע….. ולא מסכת שקרים , וזה מה שיש לנו במשך הרבה שנים ואולי המגיע הזמן לשנות זאת!!!!

  12. מאיר ליבנה

    נו באמת אתה נאיבי? בארץ שבה הדירה היא הנכס הכי גדול שלך (ואולי היחיד שלך) תחושת האושר האישי מבוססת על ערכו של הנכס הזה. כשהשכר לא עולה, ואתה תקוע בחובות ומשכנתאות, הדבר היחידי שמנחם אותך הוא "שעשית עיסקה טובה". רק פוליטיקאי קמיקאזי ולא שפוי יפגום בתחושת "האושר" המזוייפת הזו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.