בסוף בסוף התחפושת למרכז ימין גם לא מועילה

מאת  | 17 בינואר 2016
 

במאי 2008 ערך הדר שפיגל ראיון נדיר עם טומי, שולמית ויאיר לפיד. העיתונאי שאל אם לפיד הבן ייכנס לפוליטיקה. אבא טומי אמר שיאיר צנוע מדי עבור פוליטיקה ויש לו אופי טוב מדי. האמא שולמית הסכימה שיאיר לא בנוי לזה. יאיר הסתפק בלהגיד שהוא חשב על זה. הוא כן הסכים להסביר מה יהיה סופו של הסכסוך – כולם יודעים שבסוף ישראל תפנה את רוב השטחים והדגל הפלשתינאי יתנוסס מעל מבני ציבור במזרח ירושלים, הוא אמר.

 

ובכן, מתברר שלמרות הצניעות, לפיד איכשהו שורד בפוליטיקה הישראלית. 'השמאלנות' של אז כבר מזמן נעלמה. עכשיו הוא תוקף בחמת זעם ארגוני זכויות אדם ונואם נגד אבו מאזן. את אחיו העבדים הוא שכח לגמרי ולא אכפת לו כבר איפה הכסף, הוא עסוק בכתיבת מאמרים מתבכיינים לעיתונים בחו"ל, שמוכיחים את הגויים על צביעותם. אה, כן וגם העניין ההוא עם החרדים וטוהר מידות כבר לא ממש מעניין אותו. הוא כבר לא רוצה "לשקם" את דרעי אלא מוכן שיהיה "חבר בממשלתי". בכנסת עשו בחודשים האחרונים רוורס לכל הרפורמות נגד תיקצוב החרדים, בהן לפיד כה התגאה. מנהיג "יש עתיד" בקושי טורח להגיע להצבעות.

חברי סיעתו הולכים בעקבותיו. יעקב פרי, שהיה פעם חלק מתנועה שקראה  לאמץ את היוזמה הסעודית, הפסיק 'לנדנד' עם הדברים האלה. גם אין לו שום בעיה שדרעי יחזור למשרד הפנים. "הוא יהיה שר מצוין".
ח"כ יעל גרמן הייתה פעם במרצ. עכשיו, טוב, האמת שאני לא יודע מה היא בדיוק אומרת עכשיו כי לא ממש שומעים אותה.
עפר שלח כתב כעיתונאי כמה מהמאמרים הכי נוקבים נגד הכיבוש ואפילו מאמר מעולה נגד ההתקפה של ממשלה אחרת על ארגוני זכויות האדם. עכשיו גם הוא לא יוצא נגד הכיוון הנכלולי של מנהיג המפלגה שלו ואפילו הוא נותן לחזרה של דרעי, למשרד בו לקח שוחד, לעבור בשקט.
במחנה הציוני אותה דממה מקוללת. הרצוג, לבני וחבריהם לא תוקפים את מינוי דרעי ועומדים מהצד במאבק של ארגוני זכויות האדם על הלגיטימיות שלהם. יונות צחורות, לכאורה, כמו מרב מיכאלי ויוסי יונה מתעסקים בנושאים אחרים. שקט, מרמים. שקט, קורצים לך כל הגאונים הפוליטיים, עכשיו אנחנו צריכים להתמרכז, העם ימני, צריך לעבוד עליו שגם אנחנו כאלה, קריצה, קריצה. לא הבנת את תוצאות הבחירות?
בינתיים, הכיוון החדש נוחל הצלחה מסחררת.  העבודה ולפיד היו שווים בבחירות האחרונות 35 מנדטים. עכשיו, אחרי ששתקנו ורימינו והתמרכזנו, שתי המפלגות המריאו ל 36 מנדטים (לפי הסקר האחרון). וואו. לפיד בכלל מאושר. הוא שווה כבר 18 מנדטים. נכון, התמיכה בו לתפקיד ראש הממשלה אפסית ואם הוא יתעניין אצל ידידו, משה כחלון, הוא יגלה שבסקר עומק שהוא ערך התברר שהמותג 'יאיר לפיד' מזוהה בציבור בעיקר עם, ובכן, עם כלום. הדימוי הבטחוני, אגב, של נתניהו מתרסק באותו סקר פנימי, אבל אין מי שילקט את השברים, כי הרצוג עסוק בלתקוף את שרת החוץ השבדית ("רוח גבית לטרור") ולפיד מוציא הודעות לעיתונות על עוד 'מסע מדיני' שהוא עורך.
לפני כ – 11 שנה הייתי במסיבת עיתונאים בהולה שכינס מתן וילנאי. הוא הודיע שהוא מסיר את מועמדותו לראשות העבודה, מעביר את תמיכתו לשמעון פרס ובתמורה, כשפרס ייבחר לראשות הממשלה, הוא יעניק לו את תיק הבטחון. באופן טבעי, וילנאי החליף פתאום את כל עמדותיו על פרס. שר בטחון הוא לא נהיה מזה, אבל הרבה מהכבוד שהיה לציבור אליו, הוא איבד.
כנראה שאין דרך להתווכח עם הדרך של לפיד, הרצוג וחבריהם במישור המוסרי. עקרונותיהם, מסתבר, לא מספיק חשובים להם אל מול מה שנראה להם כדרך היותר נכונה לצבור כוח פוליטי. העניין הוא שגם ברמה האופרטיוניסטית, ספק אם הם עושים שיקלול נכון של עלות תועלת. עשרות אנשים ניסו לצבור כוח פוליטי בדרך הנכלולית של להתחפש למישהו אחר. בדרך כלל זה מסתיים בכך שהם לא צוברים שום כוח ובדרך הם מפסידים את כל המוניטין שלהם כאנשי ציבור. הסיכוי שהרצוג ולפיד יכבשו את לשכת ראש הממשלה נמוך למדי ואם זה יקרה, בדרך נס, זה לא בגלל המניפולציות העלובות, שהם עושים עכשיו, אבל כשהם יתעוררו מהפנטזיות של כיבוש הפסגה, הם יגלו שאף אחד כבר לא מאמין להם לשום דבר שהם אומרים.

המאמר פורסם ב"הארץ"

תגובות

תגובות

11 תגובות על “בסוף בסוף התחפושת למרכז ימין גם לא מועילה

  1. LDR

    לפיד והרצוג מייצגים את המרכז הקיצוני, שאדישותו ושביעות רצונו העצמית הן הבסיס להמשך קיומו של הכיבוש ולאסון שעומד בפתח ויביא לקץ המפעל הציוני.
    שלי יחימוביץ יצאה בחריפות כנגד שובו של דרעי למשרד הפנים.
    עפר שלח, נושא כליו של לפיד, זכה מדרוקר להנחת חבר ולביקורת מנומסת ומנומנמת.

  2. אורן29

    הזכרת לי טקסט ישן שכתב יאיר לפיד, לפני 20 שנה בערך. אם אני זוכר נכון זה היה נטור הראשון שלו אי פעם, וזה היה ב"מעריב".

    בכל מקרה, הימים היו ימי טרום-בחירות 1996, ולפיד החליט להתמקד דווקא המפלגת "הדרך השלישית" של אביגדור קהלני. לפיד הצעיר היה חד ומדויק, ריחף כמו פרפר, עקץ כמו דבורה, והציג למפלגה (ולתומכיה) שאלה אחת: אני מבין שאתם מרכז, אמר לפיד, אבל אתם צריכים להחליט איזה מרכז אתם- ימין או שמאל?

    אם אני צריך לבחור בין היאיר לפידים, אני אלך על הצעיר ועל השאלה הנכונה שלו. כדאי גם למבוגר ללמוד ממנו משהו.

  3. יובל

    איזו מחנאות רדודה רביב. פתאום כל מי שבשמאל חייב לעמוד דום על כל נבלה שצצה ועולה מארגוני ״זכויות האדם״ שלאט לאט מתברר (הימין כבר יודע מזמן) שבינם ובין דאגה לזכויות האדם אין כלום. או על שרת החוץ השוודית שבגלל שהיא אמרה משהו שמאלני, גם אם שמאל-קיצוני מהזן המחוצף והדוחה מכל, השמאל בארץ חייב לגבות אותה.
    מאמר בהארץ שכל כולו כתב אישום נגד מושג היושרה. רגע גדול בתולדותיך.

  4. ניר ר.

    ברצוני להתייחס לכמה נקודות.
    1. פעם הייתם חברים, משהו השתנה מאז שרץ לפוליטיקה.
    לטעמי צריך פה סוג של גילוי נאות בכדי לבחון עד כמה אתה אובייקטיבי.
    אני רחוק מלהיות ממעריצי לפיד, רחוק מאוד אפילו, אבל בשביל עיתונות אובייקטיבית זה נדרש.

    2. החיים לא שחור ולבן. יכול מאוד להיות שכולם שותקים כשהם מבינים שזה הם שותקים,כדי לשנות איפה שזה נחשב,
    בבחירות הבאות, או שביבי ממשיך להעסיק את דרעי שנים רבות.
    לפעמים צריך לקבל החלטות קשות, אפילו מאוד. הרבה יותר קל לקשקש וללהג, מאשר לשתוק.
    יש לא מעט אנשים שחוטאים בזה, גם פרשנים.

    3. הניתוח הפוליטי שלך חלש ביותר ומוטעה מהיסוד.
    יאיר לא בונה על העבודה אלא מכוון יותר לקואליציה עם כחלון, וליברמן.
    ואז כאופציות ממקום של כוח את העבודה בנט ו\או מפלגה חרדית.
    כנראה שיעשה איחוד מפלגות, וגם במידה ויהיו המפלגה השניה בגודלה, יחשקו את ביבי בכדי שלא יוכל להרכיב ממשלה.
    תקום קואליציה של "אוהבי ביבי". שזה בערך כמעט כולם.

  5. אריקו

    בקיצור, רביב, מה המסקנה? העסק אבוד? סוף החלום הציוני?
    נתניהו התחיל את הקריירה שלו כסוכן מכירות(רהיטים, אם אינני טועה).
    לפיד יודע למכור? בוז'י יודע למכור? אני בספק.
    נתניהו יודע למכור, הוא מוכר לנו לוקשים כבר הרבה שנים. זה הולך לא רע.
    מי יחליף אותו? מתי יחליפו אותו? לא נראה לי שזה יהיה בעתיד הקרוב.
    אני חושב שאין אור בקצה המנהרה.
    מי שלא יבוא אחרי נתניהו – ימצא אדמה חרוכה.

  6. א

    זה התפיד שלך לשאול את פרי מה עמדתו בנוגע ליוזמה הסעודית, להוציא מידע מהמקורבים של מיכאלי ולראיין את שלח!
    העיתונאים במקום לעשות את עבודתם מברברים על דממה, שקט, מי לא גינה את הפיגוע, מי לא הגיב לתחקיר, לקמפיין או להצהרה, ומי לא הגיב למאמר התגובה שכתבתי על חוסר התגובה של בוזי לחוסר התגובה של ביבי על חוסר התגובה של המשטרה על הטענה שאינם מתבטאים בנושאים חשובים.
    אם אנשי הציבור מסרבים להגיב על שאלות, אז יש לפרסם זאת. אבל העבודה שלך היא קודם כל לשאול ולחקור.
    וכדאי להפסיק לייחצן את השתקנים, אם ראשי המפלגות שותקים אז יש מספיק ח"כים אלמונים במושבים האחורים שישמחו לנצל זאת את המצב. זה אולי קצת פחות מעניין ממה בוזי אמר, אבל זה יותר מעניין ממה בוזי לא אמר.

  7. יעקב

    זה אכן באופנה של חלק מהתקשורת לרדת על לפיד. ובכלל איך הוא קפץ למים ומתיימר לשפר את המדינה . אנחנו מכירים אותו , מהגנקי , סתם פנטזיונר…. "עובדה " הוא "כן עישן"… עובדה הוא "לא פסל" את דרעי ( למרות שהוא האישיות הציבורית היחידה ששנים מתריעה מהנורמות הללו) .. עובדה שפרי אמר כך ושלח אמר כך…
    אבל האמת היא אחרת . מול מחדלי ואסונות הממשלה הנוכחית במדיניות פנים וחוץ , בבטחון , בנורמות הממשל ובכלל בגניבת משאבי הציבור לטובת המתנחלים החרדים והבית בקיסריה ומאידך -העדר אלטרנטיבה בגלל אישיות כושלת ולא נתפסת כרצינית מצד מפלגת העבודה יש רק איש אחד שמהווה באמת אלטרנטיבה .
    וזה לא יאיר של לפני שנתיים וחצי. הטירון עם היומרה אלא פוליטיקאי בוגר , ישר ומנוסה . עם ערכים ועם דרך . הוא לא מושלם אבל הוא הכי טוב שיש לנו .
    יש לו את ההבנה והנסיון של איך עובדת המערכת מבפנים. יש לו משנה סדורה ודרך. כעת מהאופוזיציה קשה ליישם . אפשר בעיקר לדבר ולנסו להשפיע . אבל אסור לזלזל במאמץ המתמשך שהוא עושה כדי לשפר את מצבנו הבינ"ל. יש לזה תרומה אדירה גם לבטחון ישראל. מעבר לתרומה למדינת ישראל יהיה בכך גם בסיס לתמיכה בינ"ל בישראל כשייבחר לראשות הממשלה ( לא אם אלא כש.. )
    לדעתי יותר ויותר ישראלים מבינים שמול החשיכה המתעצמת הוא הלפיד האמיתי. כשהוא יחליף את ביבי הרבה אנשים שמחפשים אותו ייאלצו להודות שטעו לגבי. הוא קורץ מחומר של מנהיגים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.