שיחה דמיונית בין היועץ המשפטי לממשלה לחבר, חודש לפני ההחלטה בתיק ליברמן

מאת  | 14 בדצמבר 2012
 

ויינשטיין: אלי, אתה חייב לעזור לי. איך אני משווק את ההחלטה הזאת? ברוך קרא וגידי וייץ יאכלו אותי חי.

קמיר: מה זאת אומרת? תגיד שהראיות חלשות. הם הרי לא מכירים אותן.

ויינשטיין: מכירים.

קמיר: אתה לא יכול להגיד שהשתנו דברים לאחרונה? עדים מתו? לא רצו להעיד?

ויינשטיין: אבל אז יגידו לי שזה באשמתי. הרי זה כבר כמעט 3 שנים על השולחן שלי.

קמיר: מה באמת עשית כל הזמן הזה עם התיק?

ויינשטיין: אתה חבר שלי או מה?

קמיר: טוב, תראה, אתה מכיר את התקשורת שלנו, כן? בוא לא ניתן לה קרדיט מופרז.

ויינשטיין: בשביל זה באתי אליך נודניק. אם הצלחת לדברר את מופז, אתה בטח יכול למצוא לי דרך להעביר את זה בגרון. הרי אני החלטתי להעמיד אותו לדין על עבירות חמורות לפני שנה ושמונה חודשים. איך אני מסביר עכשיו שירדתי מהעץ?

קמיר: קודם כל תתחיל להרגיל אותם לרעיון. אסור להפיל על תקשורת חדשות רעות בהפתעה. קרא לעיתונאים נבחרים ותדרך אותם, כאילו אוף דה רקורד, על שיקוליך והתלבטויותיך. שאל לדעתם. הם מתים על זה. כשהם ייצאו, הם לא יוכלו להתאפק. הם יכתבו שהתיק עומד להיסגר וירגישו שהם חייבים לך, שהם מעלו באמון שלך. תתחיל מאלו של כלי התקשורת הגדולים, טובה מ"ידיעות" גיא בחדשות 2, אם אלו יהיו בצד שלך, מאה ברוכי קרא כבר לא ישנו.

ויינשטיין: שמעתי אבל שלערוץ 10 יש את כל תיק החקירה והם עומדים לפרסם אותו. אחרי שישמעו שם את העדויות של איווט, מי יקבל ממני החלטה על סגירה?

קמיר: מה הוא אמר שם?

ויינשטיין: עזוב, אתה לא רוצה לדעת. הוא נשמע כמו אחרון העבריינים למשפחת אבוטבול.

קמיר: תגיד, מה נהיה ממך? מה הפכת לכזה פסימי? אתה לא מכיר את התקשורת הישראלית? זה יד איש באחיו. אם יש את זה לערוץ 10, אז ערוץ 2 מת להתעלם מזה. ביום שערוץ 10 מפרסם את זה, תן לערוץ 2 בלעדית את ההחלטה שלך הסופית. זה יקבור את כול התחקיר הזה.

ויינשטיין: אבל זו החלטה החלטה. זה לא דבר שנותנים בדרך כלל בלעדית. על מי אני יכול לסמוך שם עם דבר כזה?

קמיר: מה זאת אומרת? בשביל מה יש לך שם חבר קרוב?

ויינשטיין: תגיד, יצאת מדעתך? אמנון אף פעם לא משדר ידיעות על החלטות שלי דווקא מכיוון שאנחנו חברים.

קמיר: עזוב אותך עכשיו משטויות. על התיק הזה קמה ונופלת הכהונה שלך. דבר עם אברמוביץ'.

ויינשטיין: ומה אני אומר לתקשורת כשאני מפרסם את ההחלטה?

קמיר: מה פתאום לדבר לתקשורת? השתגעת? הם יאכלו אותך חי. קודם כול, זמן את כתבי המשפט לשיחות רקע. לא ביחד חלילה. תן להם זמן אישי. תהיה נחמד, שתף אותם בדילמות, תסביר להם כמה אתה מדוכא מזה שאין תיק, שזה חס וחלילה לא טיהור, שהתיק על השגריר הוא חמור מאוד בעיניך, ממש זוועה. אחר כך תוציא את ההודעה ביום חמישי בערב…

ויינשטיין: טוב, את זה אפילו אני כבר מבין, שלא תהיה מילה בעיתוני סוף השבוע. ברור.

קמיר: זהו, שלח את פקידיך הצייתנים לדברר את ההחלטה באולפני הטלוויזיה וזהו. תוך יומיים אף אחד לא ידבר על זה.

ויינשטיין: אבל את מי אני אשלח? לדור היה בעד כתב אישום, ניזרי בעד, אביה אלף בעד. מי ידברר?

קמיר: אתה צוחק איתי? הם הכי טובים בדברור כשהם מתנגדים להחלטה. זה אלף בית. האנשים האלה מסוגלים להסביר לבג"צ עמדות שהם מתנגדים להן בחריפות היסטרית, אז את זה הם לא ידבררו?

תגובות

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.