1,450 דקות בשבוע מול 0 דקות בשנה – הראיונות של נתניהו לתקשורת הישראלית

מאת  | 7 במרץ 2016
 

בשבוע האחרון של בחירות 2015 בנימין נתניהו רשם, כנראה, שיא ישראלי. מספר הדקות בהן הוא הושמע בכלי התקשורת האלקטרוניים, על פי חברת "יפעת", עמד על 1,450 דקות. לא היה כדבר הזה בתולדות המדינה. הוא התראיין בכל מהדורה אפשרית, בכל תחנת רדיו. יריבו דאז, יצחק הרצוג, קיבל קצת פחות ממחצית הדקות של נתניהו. ברגע שאחרון הבוחרים שלשל את המעטפה שלו לקלפי, גם ראש הממשלה חדל מלהתראיין לאנשי התקשורת השנואים. שנה שלמה ואף ראיון לתקשורת הישראלית. לא יום העצמאות, לא ראש השנה, אה, כן, הוא הסכים להתראיין לערוץ 20 על בית אבא ולסרט בערוץ 2 על "סבנה".

רמטכ"לים בעבר נהגו להתראיין מעת לעת לתקשורת. אהוד ברק, אמנון ליפקין שחק, שאול מופז, דני חלוץ, כולם התראיינו. גבי אשכנזי הפסיק את זה. הוא לא התראיין בכלל כרמטכ"ל, בני גנץ הלך בעקבותיו, אם כי בקצת פחות נוקשות. גדי אייזנקוט סוגר עכשיו יותר משנה כרמטכ"ל עם מאזן של אפס ראיונות אמיתיים. המקסימום שהוא עשה זה איזה "שיח רמטכ"לים" לערוץ 2 על 20 שנה לרצח רבין.

יועצים משפטיים לממשלה נהגו להתראיין. לענות על שאלות, לא ייאמן, אה? יצחק זמיר, יוסף חריש, מני מזוז, כולם התראיינו. יהודה ויינשטיין הפסיק את זה. הוא לא התראיין פעם אחת במהלך כהונתו. מה כבר היה לשאול אותו? הזגזוז בתיק ליברמן? כמה פרשיות קטנות שטלטלו את המדינה? שטויות.

רוב המפכ"לים נהגו לענות על שאלות, לשתף את הציבור במחשבותיהם. אסף חפץ ויעקב טרנר, משה קראדי ושלמה אהרונישקי. דודי כהן כבר לא התראיין בכלל. פעם הוא כבר הסכים להתראיין למיקי רוזנטל ואחרי הצילומים הראשוניים, ביקש, כמעט התחנן, שמה שצולם לא ישודר. יוחנן דנינו מיעט להתראיין, אלא אם כן זה הראיון המלטף השנתי ל"ישראל היום" (לעורך העיתון, עמוס רגב, יש חולשה למשטרה, כנראה מאז שהופקדה עליו שמירה בסיפור דודו טופז) או שממש ממש חייבים. יורשו מעט זמן בתפקיד אבל נדמה שתקשורת זה לא הדבר הכי חביב עליו בעולם.

חלק ממבקרי המדינה נהגו להתראיין. מיכה לינדנשטראוס בוודאי ראה בזה חלק מהתפקיד, אולי אפילו חלק חשוב. יורשו, יוסף שפירא, התחיל באיזה ראיון נוראי ל"ידיעות אחרונות" ומאז לא רוצה לשמוע מזה. אפילו נציב שירות המדינה נתן רק ראיון אחד, אם עקבתי נכון, בחמש שנות כהונה.

לnה זה קרה? למה כולם פתאום  לא רוצים להתראיין? בטח יש אשמה מסוימת בנו, העיתונאים, שיוצרים כזה מאזן אימה אצל המרואיינים, שהם מעדיפים לשתוק. לא פעם פגשתי אנשים במצבים נוראיים, משפחות שכולות או אנשים על סף הרשעה פלילית, שהדבר שהכי הטריד אותם היה – מה אם אני אתראיין לערוץ הזה והערוץ השני יכעס עליי?

יש בטח גם אחריות מסויימת לאותה אמירה שחוקה של הפרסומאי ראובן אדלר ש"אף אחד לא הצטער לא ראיון שהוא לא עשה". לפעמים שוכחים שאדלר אמר את זה לאריק שרון, אחרי שנבחר לראש ממשלה, עמדה ממנה לא צריך להתראיין כדי להעביר מסרים. הטראומה של מלחמת לבנון השנייה ומה שנתפס כברברת מיותרת, היא גם נקודת ציון בתהליך. הרמטכ"ל שנכנס אז, אשכנזי, שתק כדי לבדל את עצמו מחלוץ שדיבר. הכוונה הייתה שישתוק קצת, אבל הוא כל כך התאהב בזה, שגם כשהדובר בניהו כבר רצה שיתראיין, הוא לא רצה.

ולא, זו לא קינת העיתונאים על כך שהאישים המכובדים הללו לא רוצים יותר לדבר איתנו און רקורד. נעמוד בזה. כל עיתונאי יודע שאם האישיות המסוקרת לא מתראיינת בכלל, אז אף אחד לא כועס. זה רק הצפצוף הנוראי הזה עלינו של כל הבכירים האלה, שמשום מה חושבים שלא מגיע לנו שהם יענו על שאלות.

המאמר התפרסם ב"הארץ"

תגובות

תגובות

12 תגובות על “1,450 דקות בשבוע מול 0 דקות בשנה – הראיונות של נתניהו לתקשורת הישראלית

  1. גל

    רק אתם העיתונאים שתמיד מתמקדים בזוטות, בטפל ובצהוב אשמים

  2. אני רק שאלה

    הסיבה מאוד פשוטה. הראיון העיתונאי פוגע במרואיין, ואם לא יתראיין הרי שלא יגרם כל נזק. המרואיין, כל מרואיין, מנסה לאמוד את האפקט הציבורי של הראיון. מימי אריק שרון התברר כי אין כל אפק לראיון ציבורי ובמקרים רבים יש אף תועלת מלא להתראיין. אם כך מדוע לקיים ראיון שיכול להזיק לך….?

    העיתונאים הם אילו שצריכים לחשוב אחרת, הם אילו שצריכים לגרום לכך שלראיון העיתונאי עם אישיות ציבורית יהיה משקל ואפקט כזה שכולם ירוצו להתראיין. אגב, יש כאילו שמתראיינים והרבה – בנט, ארדן, ישרא וחים כץ, ועוד… מדוע הם מתראיינים. כנראה שכדי להם. איזה אינטרס יש למפכ"ל להתראיין. לדעתי – הכול אישי וכולם מודדים עלות תועלת במונחים אישים ולכן אינם מתראיינים.

  3. חפץ חיים

    יש הרבה מה לומר בנושא , אבל אני רוצה להתייחס לשני נושאים.
    נתניהו הרבה להתראיין לפני הבחירות כי הבין שמצבו רע. בין היתר התראיין לחגי גולן ורינה מצליח ברדיו 103.
    בסוף הריאיון רינה ביקשה ממנו שימשיך להתראיין גם בהמשך והוא השיב כאשר התקשורת כל כך עוינת אותי , קשה לי להתראיין.
    במקרה זה אני חושב שחובה על ראש ממשלה להתראיין בתדירות גבוהה ולפנות אל הציבור , וגם לענות לשאלות קשות ואפילו קשות מאוד.
    אם ראש הממשלה מסרב, לא לראיין אותו כאשר מצבו קשה לפני הבחירות ולא לשתף אתו פעולה במניפולציות שהוא עושה.

    אבל, גם המראיינים אשמים.
    הם לא שואלים, הם מתווכחים ומתנהגים כמו תגרנים.
    לא יתכן שמראיין יחשוב שהוא האיש החשוב, והציבור מחכה לשמוע את מוצא פיו, והוא מפריע למרואיין כבר במשפט השני של התשובה ולא נותן לסיים משפט.
    תראו איך מראיינים את נשיא ארה"ב. אסור להפריע לו באמצע המשפט. כך יונית לוי ראיינה את נשיא ארה"ב ולא השחילה מילה עד שהוא סיים את תשובתו.
    אפילו שאצלנו פוליטיקאים הם אנשים עם הערכה נמוכה, כאשר מראיינים אותם יש לתת להם לסיים את התשובה אפילו ששמענו את התשובה הזו כמה פעמים , אפילו שאנחנו חושבים שהם עובדים עלינו או מרמים, יש לתת להם קצת כבוד בעת הריאיון.

    גם אני מצופה , הפסקתי לראות תכניות שבהם הצרחות הם העיקר, ההפרעות הם כל הזמן,
    אני הפסקתי לראות פגוש את העיתונות , כי זה לא נעים לצפייה.
    אבל יש מראיינים מסוג אחר, שמבינים שלמרואיין יש מה לומר ונותנים לו לדבר, לתכניות שלהם אני מקשיב

  4. ק

    ואולי מי שצריך לשאול את השאלות מולם זה אנשים רגילים, אזרחיות ואזרחים, שאין להם "מתחרים" ושלנו הם חייבים תשובות באמת ?
    אולי יש ליצור פלטפורמה כזאת ?
    אז נראה אם באמת באמת הבעיה היא העיתונאים או החשיבות העצמית שלהם.

  5. נפתלי אורנר

    אתה טרדן אמיתי. האינך יודע שכל אנשי הציבור שציינת, ונתניהו בראשם, עסוקים בעבודה מתמדת, 24/7, לטובתינו ו"לשם שמיים"? האינך יודע שחלף הזמן המבוזבז בראיון עם עיתונאים, יכול איש הציבור הנאמן להמשיך ולהשקיע עבודה של ממש לטובתינו, הציבור, אשר הבכירים שלנו משרתים ללא ליאות? האם לא ברור לך ש"שיקולי יוקרה", "טובות הנאה" וכד' אינם מושגים המוכרים לאנשי ציבור אלה?
    אז למה אתה ממשיך להטרידם?
    נפתלי

  6. זאב

    מעט מאוד עיתונאים מעוניינים לדעת באמת מה חושב המרואיין – הם הרי מבינים יותר ממנו בכל נושא
    רביב דרוקר הוא אחד העיתונאים שיודעים הכל ותפקיד המרואיין הוא לאשר את מה שרביב כבר יודע או להפוך למטרה שמפריעים לה ומגחכים את עמדתה
    לכן ברור שאיש ימין שרוצה להבהיר עמדה ולא לריב (בנט) לא יגיע לראיון אצל המראיינים השמאלניים בטלוויזיה

  7. פרנצ'סקה בראון

    בנושא אחר –
    בשבועות האחרונים באתר של ידיעות אחרונות- ynet ישנה תופעה חדשה. לא ניתן להגיב לכתבות במיוחד בנושאים מעוררי מחלוקת .
    האם זה נעשה בכוונה ? האם יש הנחייה של מישהו מלמעלה לא לאפשר תגובות ?

  8. ארי

    נפתלי אורנר, אתה מיתמם.
    אתה באמת חושב שהם לא מתראיינים כי הם עסוקים ב"ענייני ניהול המדינה".
    אתה כזה טונה

  9. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    זה יותר מהעדר ראיונות. תראו את תרבות ה debate בארצות הברית בין המועמדים לנשיאות.

  10. רון קציר

    נתניהו וכל אחד מה"בכירים" מתראיינים כשזה משתלם להם.
    ביבי סתם את מרגליות פיו העיבריים לפני הבחירות אך ערב הבחירות כשנלחץ – לא סתם את פיו.
    הכל במימדי הציניות והאירוניה.
    אז נא לא להיתממם- מי שרואה צורך- מתראיין.
    מי שתקופה אינו משתין על הציבור- לא מתראיין.

  11. ברטה

    בעולם מתוקן ערוצי הטלוויזיה לא היו משתפים פעולה עם הסגול הנוהג להפקיע את המסך בפריים טיים את חלקה הראשון של מהדורת החדשות כדי לדקלם את מסריו. כמו כן העיתונות (מלבד הביביתון) היו נמנעים לצטט את נאומיו בארץ ובחו"ל עד שימלא את חובתו להתראיין לתקשורת בכל נושא ובשאלות שלא נמסרו לו מראש. מסתבר התקשורת בחלקה הגדול מקורנפת, בחלקה פחדנית, ואת האמיצים לא סופרים.

  12. גדי

    הענן הוא בעיתי מצד אחד המראינים חסרי סבלנות נכנסים לאמצע משפט של המרואין צעקות לכן ראש הממשלה נימנה מלהתראין מנגד הם לא רוצים שאלות קשות מדי .ורוצים מראים שהם בוחרים ..מנגד עם זה לא בחירות למה להם להתאמץ להשקיע.וחבל שכך

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.