צל של שקר – כל המניפולציות של הסדרה על זדורוב ותמלול מלא של ההודאה הראשונה שלו

מאת  | 14 באפריל 2016
 

כל פרק בסדרה של הוט על רצח תאיר ראדה נפתח בציטוט פילוסופי. פעם מתהילים, פעם דקארט. מהגגים על האמת. כשהמרואיינים בסדרה מדברים מופיעים הפרטים שלהם כמו בעדות משטרתית, לעתים ההוכחות לדבריהם מוצגות סימולטנית על המסך. זה משדר אמינות. במקביל יש גם שקופית שמסבירה שאנחנו צריכים להבין את כל הפרקים כיחידה אחת, לא לנתק אותם אחד מהשני. כל הטריקים האלה הם רק דרך למניפולציה בעייתית במיוחד. היוצרים עשו סדרה שתוכיח שרומן זדורוב לא רצח את תאיר ראדה. אין להם דרך לבסס את הטענה (הלגיטימית כשלעצמה) הזאת, אז הם עובדים עלינו. הם הקדישו את הפרק הראשון לראיות לאשמתו של זדורוב ואז שלושה פרקים לחפותו. עד תום הפרק הרביעי, ברור שאף צופה כבר לא חושב שהוא באמת אשם.

המקרה של רומן זדורוב הוא ביטוי יוצא דופן לכל חטאי התקשורת שלנו, כולם מקופלים בתיק פלילי אחד. אחת ההרשעות היותר חזקות שהיו פה הפכה למקרה בו רוב מכריע של הציבור בטוח שחף מפשע יושב בכלא. לפי סקר של פאנלס פוליטיקס רק 21% מהציבור חושבים שזדורוב אשם. חבורת שרלטנים בשיתוף כמה עורכי דין, ניצלה את העצלנות של התקשורת הישראלית, קשייה הכלכליים המוצדקים (למי יש כסף לשים כתב שיגיע לשלוש שנות הדיונים בביהמ"ש המחוזי בנצרת?) והרעב שלה לחומרים סקסיים כדי למכור גיבוב של שטויות ושקרים. מה לא היה שם? כת השטן, טרמפיסטים שרצחו אותה, סיאנס בו היא דיברה. שרון גל שידר סרט בערוץ 10 על בסיס הקשקושים האלה. "מבט שני" התעלו ושידרו סרט שהפיקה ההגנה בשני חלקים שבשיאו אנשי זדורוב משפריצים נוזל אדום בתא השירותים כדי להראות שלא ייתכן שכך התפזר הדם שלה. הנוזל הזה, התברר מאוחר יותר, הוא מיץ פטל…במובן הזה, "צל של אמת" עשתה את העבודה הכי אפקטיבית. אנשים ממש עוצרים אותי ברחוב ואומרים שהם לא ישנים בלילה. חף מפשע יושב בכלא.

כמות השגיאות, אי הדיוקים והמניפולציות בסדרה היא בלתי נתפסת. מצטער מראש על האורך והדקדקנות, אבל לא רואה דרך אחרת להתמודד עם זה.

פרק ראשון

הפרק הזה, כאמור, מבסס לכאורה את אשמתו של זדורוב. הוא עושה את זה בתמצות מופלג. למשל, לא מובאת ההודאה הראשונה המדהימה במלואה. שעת לילה מאוחרת. תא כלא. רומן זדורוב עם ארתור המדובב המשטרתי. נקשרו ביניהם כבר יחסי אמון גם כי כמה שעות לפני כן רומן כבר החל להודות בפני ארתור וארתור לא הלשין עליו לשלטונות. רומן סוגר את האור בתא למרות שארתור לא רוצה. הוא הולך לפינת התא ולוחש לו הודאה די מפורטת באוזן. מעת לעת הוא מעלה את הקול ופולט משפטי חפות, מתוך הנחה שזה מה שהמיקרופונים יקלטו. זו סצנה טלוויזיונית מדהימה. איך היוצרים בחרו לוותר עליה?

הנה התמלול המלא של ההודאה הראשונה, אותה שיחה מדהימה בלילה אחרי שזדורוב חוזר מפגישה עם פסיכיאטר. לפני הפגישה הוא החל להודות בפני המדובב המשטרתי, אבל גרסתו הייתה שהיה לו בלק אאוט ואולי רצח אותה והוא לא זוכר. הוא מאיים לעשות לעצמו משהו והמדובב המתוחכם קורא לסוהר, שמוציא אותו לפיסיכיאטר. בין לבין הוא משוחח עם אחד החוקרים וגם שוטח לראשונה את הגרסה החדשה, שאולי בעצם זה הוא ואם רק יעשו לו רענון זכרון אז הוא יידע. כשהוא חוזר לתא, ארתור שם ומתחילה אותה שיחה, שלא יודע מה אתכם, אבל אני לא מכיר אדם חף מפשע שמדבר ככה.

הודאת זדורוב הראשונה תמליל מלא

והנה כמה קטעים למי שאין לו כוח לקרוא הכול:

זדורוב:  טיפת אמון קיימת, אבל ישנו גבול שגם אתה וגם אני לא עוברים אף פעם, לא מספרים את הכל.

מדובב:  נכון, לא מספרים הכל. אין בעיה, אין בעיה. אתה חושב שאני טיפש?

זדורוב: אתה לא טיפש, אתה חכם מאוד.

זדורוב: לא הבנת. זה עיצבן אותי (בלחש)

מדובב: מי ילדה?

מדובב: כולם. כולם עצבנו אותי. זאת היתה טיפה אחרונה, אחרונה.

קצת לאחר מכן:

מדובב: … אתה בטוח שאם היית הולך בכיוון פסיכיאטרי אז לא היית מפסיד?

זדורוב: זה לא בטוח. במאה אחוז. אני נתתי להם לבלוע את זה (זדורוב התייעץ לפני כן עם המדובב על טענה שהעלה בפני החוקרים שהיה לא שפוי, איבד את הזיכרון ולכן, לא זוכר את הרצח -ר.ד.)

מדובב: אתה תחמן! (צוחקים)

זדורוב: אני אמרתי לך זה תיק כבד מאד.

מדובב: בטח! רצח! מה אני אמרתי לך?

זדורוב בקול רם: זה תיק כבד מאד במידה ויצליחו להוכיח את חפותי אני אשמח מאד. אני יודע שלא עשיתי את זה.

מדובב: בטח, בטח… אני חששתי שאם תספר להם על זה אז הם ישר יגידו: ברוך השם, עכשיו לפחות יש לנו משהו. ואני הבנתי כבר מזמן, מה עשית… אם היית עושה את זה

מדובב: זה היה טוב

זדורוב בקול רם: אני פשוט הבאתי לידיעתם שכן יכולתי לעשות דבר כזה. גם אני בן אדם! אני לא רצחתי! אני נקי! (בקול רם)

מדובב: אני יודע. מה שאמרת לי שהיית במצב לא שפוי, אני יודע שזה חרתה

זדורוב: נכון

מדובב: מה שאמרת לי עכשיו זה שטויות. אני ידעתי את זה מזמן

מדובב: תתפלל לאלוהים שלא ימצאו מכנסיים… (זדורוב זרק את מכנסי העבודה שלו מיום הרצח – ר.ד.)

זדורוב: (לוחש בשקט – לא ברור) הם לא ימצאו כלום

מדובב: אתה חמור שזרקת לפח זבל

זדורוב: מכנס. לא ימצאו אותו, מפני שזרקתי אותם לשקית ואחר כך שוב לשקית

מדובב: תראה. תחזיק מעמד. מה אגיד לך

זדורוב בקול רם: אני יודע שאני לא אשם ואנסה להוכיח את זה

מדובב: אל תתחכם

זדורוב: אני אנסה להוכיח את זה (בקול רם)

קטע נוסף שלא ראיתם:

זדורוב (בקול חרישי – הוא אמר מספר פעמים כי חושש מהאזנות. ר.ד.): אני עשיתי טעות. לא היו עדים. בזה אני בטוח. אני עשיתי טעות שלא ניקיתי דם בשירותי בנים. טיפות דם לא ניקיתי וזאת הטעות שלי.

מדובב: איפה זה היה? למעלה?

זדורוב: לא, למטה

מדובב: אולי ראה אותך מורה או מישהו אחר?

זדורוב: לא חושב. אני חושב שבגלל הדם בכל זאת. זה טפטף מהידיים שלי.

מדובב: מה, היית ללא כפפות?

זדורוב: אני חושב שטפטף מהלהב. את הלהב שטפתי וזרקתי (זה הלהב המפורסם. עוד נגיע אליו – ר.ד.).

קטע נוסף שלא ראיתם ועוסק במניע החמקמק:

זדורוב: נמאס לי מזה

מדובב: זאת אומרת – היא עלתה למעלה? הסתובבה ועלתה למעלה?

זדורוב: הסתובבה והתחילה. רוסי, לך תזדיין. משהו כזה וזה עיצבן אותי. אני התעצבנתי, שמתי אוזניות, עליתי למעלה, היא נכנסה לשירותים, אני נכנסתי לשירותים, שני צעדים.

זדורוב: אחרי זה שטפתי את הלהב. ניגבתי…

מדובב: איפה? באותו מקום? בשירותי בנות?

זדורוב: לא. ירדתי ולכן טיפות דם טפטפו שם מהסכין.

מדובב: גם שמה נפלו? בשירותי נשים?

זדורוב: גברים…אני ברחתי

מדובב: אתה אחרי זה ירדת מהר למטה?

זדורוב: כן. לא ראו אותי.

מדובב: ועל המכנס?

זדורוב: אולי כמה טיפות. אני לא ידעתי. אני אמרתי שזרקתי. למה לקחת סיכון.

מדובב: אם ימצאו מכנסיים, ראיות כלשהן, אתה גמור.

זדורוב: אני יודע, אני יודע. זה שבשירותים דרכתי על הדם. כנראה אני דרכתי על הדם….אני נשבע שיותר לא אלך לעבוד, לא לבית הספר ולא לגני ילדים. אני לא רוצה. הילדים האלה לא מחונכים….תבין, הבן אדם בנוי בצורה שיש כאן וריד (ארטריה) (מדגים על עצמו מצד שמאל של הצוואר שלו) וכאן וריד (אאורטה)(מדגים על עצמו מצד ימין של הצוואר שלו)

בהמשך זדורוב הדגים איך שיסף את גרונה של ראדה. הייתי פעם חוקר מצ"ח, אני מתעניין במשפט פלילי. לא זוכר הודאות כל כך נקיות מבחינת הרצון החופשי של החשוד ואמינות, כשמשווים לממצאי הזירה.

פרק שני

כל גרסת ההגנה מובאת בפרק הזה. לגיטימי. מה שלא לגיטימי זה שהיוצרים לא בודקים עובדות רבות שנציגי זדורוב מביאים. בטח ובטח שהם לא מעמתים אותם עם עובדות נוגדות.

 

  1. בדקה 4:39 של הפרק מספר עורך דינו לשעבר של זדורוב, עו"ד דוד שפיגל, סיפור מטריד. הוא ייצג את זדורוב בדיון על הארכת מעצרו ושאל את נציגת המשטרה אם יש ראיות בזירת הרצח שקושרות את רומן. "היא ענתה בחיוב. נמצא דנא של רומן בזירת הרצח". שפיגל עושה מזה בסדרה (ועשה גם בזמן אמת) מטעמים. אין הרי דנא של זדורוב בזירת הרצח וזאת הוכחה ניצחת, קובע שפיגל, שהמשטרה שיקרה. ובכן, על המסך מופיע פרוטוקול הדיון עצמו ובו הפרטים אחרים בתכלית.

 

 שפיגל: ״שלחתם לבדיקת מז״פ במטה הארצי ממצאים ביולוגיים שקשורים לפרשה שיש

             בהם לקשור או להזים את החשד המיוחס לחשוד, נכון?

נציגת המשטרה: נכון

שפיגל: אותו חלק שהגיע ממז״פ קושר אותו מבחינה ביולוגית לזירת האירוע?

נציג המשטרה: מה שקושר את החשוד מופיע בדו״ח הסודי. 

היוצרים לא שואלים את עו"ד שפיגל על הפער התהומי בין מה שהוא אמר – "יש דנא של רומן בזירת הרצח", למה שמתועד בפרוטוקול – "הכול בדו"ח הסודי".

  1. היוצרים מביאים דברים של אדם בשם אבנר רוזנגרטן, שהיה ראש מעבדת מז"פ במשטרת ישראל. רוזנגרטן מספר איך אחרי הרצח הם בדקו את סוליות הנעליים של זדורוב ביסודיות למציאת דם ולא מצאו דבר. לדבריו, "היעדר הדם זה ממצא שמחליש מאוד את הקשר בין רומן זדורוב לבין האירוע". יכול להיות שזה מחליש, אבל לא היה ראוי לומר כי הטענה הזאת נדונה באריכות בביהמ"ש? מומחה מטעם התביעה ערך ניסוי יסודי במסגרתו הוא ניקה בצורה ביתית את סוליות הנעליים מדם ואז הלך לבדוק אם ניקוי כזה באמת מסיר כל טיפת דם. התברר שגם ניקוי כזה מעלים כל טיפת דם. זדורוב עצמו אמר בהודאותיו שהוא ניקה כל רמז להימצאות דם. לא שווה היה לשאול את רוזנגרטן על העובדות הללו?
  2. עו"ד שפיגל אמר בפרק הזה ש"ניסו להאשים את זדורוב בפדופיליה אבל אף אחת מהתמונות על המחשב שלו איננה של קטינה". ובכן, אני לא ראיתי את 250 התמונות של בחורות עירומות, שנמצאו על המחשב של זדורוב, אבל בית המשפט כן ראה והוא קבע במפורש כי היה מדובר בצילומים של קטינות. מה שמוזר הוא שהיוצרים בעצמם הביאו בפרק הראשון מרואיין שאמר שאלו צילומי קטינות. לא ראוי היה לברר את הנקודה הזאת? לשאול את שפיגל? בכל זאת, זדורוב רצח נערה בת 13.
  3. היוצרים מציגים לנו את פרויקט החפות האמריקני המפואר. 700 אנשים זוכו בעקבות הפרויקט במסגרתו לוקחים תיקים של מורשעים ובודקים בטכנולוגיות של היום הימצאות דנא בזירת העבירה. בפרק מובא הנתון הנכון ש – 25% מאותם 700 שהורשעו הודו בחקירתם. המסקנה אליה מובל הצופה ברורה ואביגדור פלדמן הולם לנו איתה בראש: זה ממש לא נדיר שאדם יודה ברצח שלא ביצע. כמה דברים לא אומרים לנו היוצרים. ראשית, פרויקט החפות עוסק רק בהשוואת דנא. יש מחקרים מקיפים יותר, שמצוטטים בפסק הדין של ביהמ"ש העליון, שבודקים את כל המורשעים בארה"ב, שהתברר בדיעבד כי היו חפים מפשע. המספרים פה הרבה יותר נמוכים. בשניים מהמחקרים מדובר ב 13-14 אחוזים מהם מסרו הודאת שווא. השופט עמית ציטט מחקר שמצא 17 הודאות שווא מתוך 350 חפים מפשע שזוכו. פחות מחמישה אחוזים וגם ה – 17 האלה רובם חולי נפש או בעייתיים ברמות שאינן דומות לזו של זדורוב. השופט דנציגר (השופט היחיד שזיכה) גם מתעמק מי מתוך מוסרי הודאות השווא דומה בפרופיל שלו לזדורוב ולטיב ההודאה שלו. הוא הגיע למסקנה שמעט מאוד. אני אוסיף שנדירים מאוד המקרים בהם הודאת השווא ניתנה בכלל בפני מדובב בתא מעצר. פרויקט החפות ממליץ לתעד חקירות כדי למנוע הודאות שווא. הודאת זדורוב תועדה מתחילתה ועד סופה. הודאת שווא בחקירות כאלה נדירה שבעתיים.
  4. עורך דינו של זדורוב, עו"ד אביגדור פלדמן, מדגיש את העובדה שזדורוב שייך לפרופיל אישיותי שידוע כנוטה להודאות שווא. "שולי החברה, לא שולט בשפה, אין לו יכולת להתמודד עם סמכות". כל הדברים הללו נסתרים בבירור בחקירותיו המצולמות של זדורוב. אין לו שום בעיה להכחיש שוב ושוב בפני החוקרים בחקירותיו הראשונות, רוב החקירות מתבצעות בכלל ברוסית בה הוא שולט (6.5 מ – 8 החקירות הראשונות, שקדמו להודאה, התקיימו ברוסית). בוודאי שעם המדובב בפניו הוא הודה לראשונה, הוא דיבר ברוסית.
  5. בדקה 13:25 של פרק 2, אולגה זדורוב, רעייתו של רומן, מסבירה למה הודה. התחילו ללחוץ עליו שאשתו התחילה תהליך גירושים איתו, שכל קצרין יודעת, לחצו בכל הנקודות הרגישות. זה מה ששבר אותו, היא אומרת. היוצרים בעצמם מראים את הקטע מהחקירה שלכאורה מוכיח את זה. החוקר אומר לזדורוב: ״אתה רוצה להשאיר פתח עם אישה, לכן, אתה לא אומר את כל האמת, נכון? אבל אחרי שאולגה תראה את כל מה שיש לי להגיד לה ולתת לה ולהראות לה, היא לא תהיה איתך״. היוצרים לא שואלים את אולגה על הפער בין מה שהיא אמרה למה שבאמת נאמר לבעלה.
  6. בשלב הזה מתחיל רצף הטענות של הסניגורים על הדרך בה נחקר זדורוב. עו"ד פלדמן אומר: "זה אנשים שעברו חקירה קשה מאוד, משפילה מאוד, שבעצם דיכאה את הרצון החופשי שלהם". מיד אחריו מוקרן קטע מהחקירה בו החוקר אומר לזדורוב: "אתה עכשיו שקרן, אתה מניפולטור. אתה צריך להיות בפנים כי אתה פסיכי ואתה פסיכופט ואתה פדופיל. ויש אימא של ילדה שכל היום בוכה. כי אתה הרגת את הילדה שלה". עו"ד שפיגל ממשיך: "בן אדם שהוא מנותק מכל דבר אחר ונמצא תחת מכבש של לחצים פסיכולוגיים שהוא עשה את זה וכל זה מנוקז וזורם לפתח אחד: במכוון – הודאה". צמוד לו מוקרן קטע חקירה שבו החוקר אומר לזדורוב שיאריך לו את המאסר ושהוא טיפש. הנה כמה עובדות שהיוצרים בחרו שלא לעמת את עורכי הדין איתן: אפילו השופט שזיכה את זדורוב מחמת הספק ("כפסע מהרשעה") קבע שהחקירה לא נקטה באמצעים קשים. רובה מתנהלת באווירה נינוחה. למעשה, גם אחרי שזדורוב חוזר בו מהודאתו הוא מאשר לחוקרים שהתייחסו אליו יפה. כאמור, כל החקירה מתועדת, אז אפשר לראות בדיוק כל רגע בה. יש בה כמה רגעים קשים, ללא ספק, אבל לא מכות, לא איומים נוראיים, לא שעות חקירה ארוכות ומניעת שינה, יש יום אחד בו הוא לא נחקר כלל. זה בטח לא פיקניק, אבל זה רחוק מאוד מ"חקירה משפילה מאוד". לא היה ראוי לפחות לעמת את הסניגורים עם המסקנות הללו של השופטים? עם קטעים אחרים מהחקירה?
  7. עורך דינו לשעבר של זדורוב, עו"ד שפיגל, אומר במהלך הפרק: "אמרו לזדורוב 'מצאנו דנא שלך על הקורבן'. 'מצאנו כתמי דם של הקורבן על הבגדים שלך, על הכלים שלך'״. האמת היא כזאת. החוקרים עשו לזדורוב תרגיל חקירתי. הם אמרו לו בשלב מסוים שדם של תאיר ראדה נמצא על כליו, למרות שלא נמצא דם כזה. בתי המשפט ניהלו דיון ער אם זה תרגיל שעלול לשלול את רצונו החופשי של זדורוב. רובם הגיעו למסקנה שהתרגיל הזה הוא בגדר תחבולה מותרת בחקירה. לגיטימי לחלוטין שהיוצרים יחשבו אחרת. פחות לגיטימי שהם לא יתקנו את שפיגל ויגידו לו שמה שהוא אומר אינו אמת. לא נאמר לזדורוב שנמצא דנא שלו על הקורבן (האפשרות הכי מפלילה) אלא שנמצא דם שלה בכליו.
  8. היוצרים עוברים להתמודד עם ההודאה בפני המדובב. היוצרים משדרים קטע מהשיחה בין זדורוב למדובב. זדורוב אומר: ישאלו אותי איך רצחת אותה אבל אני לא יודע איך רצחתי. המדובב המשטרתי, ארתור עונה: לפעמים בחורים הרגו והם לא זוכרים כלום כי הייתה להם התמוטטות עצבים. היה להם מסך שחור. מיד לאחר מכן, מסבירה עורכת דינו לשעבר של זדורוב, גליל שפיגל שארתור אמר לו שהודאה תקצר לו את המאסר. היוצרים מראים עוד קטע מתא הכלא בו המדובב המשטרתי אומר לזדורוב: גם אם תגיד שלא עשית, זה לא משנה. עם הראיות שיש להם תוכל לקבל מאסר עולם.זה נשמע נורא, מה? הוא ממש שותל לו הודאה? רק שהיוצרים לא סיפרו לנו כמה דברים. היוצרים לא משדרים את הקטע הבא מהשיחה בין זדורוב למדובב דקות לפני שהוא מתחיל להודות בפניו:

                 זדורוב: אחד מהישראליים האלה (אחד החוקרים –ר.ד.)

                            הוא אומר: שבועיים, ארבע שבועות אתה תיחקר,

                            ייקחו אותך לחקירה, זה תהליך כזה, ככה צריך.

                            אבל אם אתה לא אשם אז ישחררו אותך.

                 מדובב: בטח

                 זדורוב: אני יודע שלא רצחתי, לכן ישחררו אותי

                 מדובב: אתה רואה

                 זדורוב: אני מוציא את הכול ונהיה לי יותר קל

                 מדובב: הכול נכון. אני אמרתי לך מאה פעם

                            זאת מדינה כזאת שאף אחד לא יכניס אותך

                           בפנים סתם. אתה מבין? אני אמרתי לך מאה פעם.

                             (הוא אכן אמר לו המון פעמים –  ר.ד)

                 זדורוב: אני מבין את זה.

 

מקריאה של רבים מתמלילי השיחות בין השניים עולה שהמשטרה מצאה את אחד המדובבים הטובים שראיתי. הוא יודע איך לקנות את אמונו של זדורוב. זדורוב, כאמור, אומר שוב ושוב בשיחה שהוא פוחד ששמו שם האזנות. ברור שהוא מדבר רוב הזמן למיקרופון. הוא גם חושד בשותף הנוסף של השניים, שנמצא איתם בתא (הוא חושד בצדק, זה מדובב נוסף של המשטרה – ר.ד.). המדובב המוצלח חכם מספיק. הוא לא לוחץ מדי. כשזדורוב מתחיל להודות ומאיים לעשות לעצמו משהו, הוא אפילו מזעיק את הסוהר כדי שייקחו אותו לבדיקה פסיכיאטרית מחשש שיתאבד. בכך הוא קונה עוד יותר את אמונו של זדורוב, בלי כביכול להסגיר את זדורוב.

  1. בשלב הזה בפרק 2 מפציע בשמי הסדרה הכוכב חיים סדובסקי. עוד נדון בו בהרחבה בפרק השלישי. בשלב הזה די בכך שנאמר שהוא אחד מהאנשים שטוענים בעקשנות עשר שנים שזדורוב חף מפשע. סדובסקי אומר, בין השאר, את המשפט הבא: "את כל הפרטים המוכמנים, את כולם, המשטרה העבירה, מסרה, רמזה. הם העבירו לו". זה נושא קריטי. כדי לדעת אם אדם מסר הודאה אמיתית, בודקים אם הפרטים שהוא סיפר תואמים את מה שקרה והאם היה יכול לדעת את הפרטים הללו בדרך אחרת. זדורוב יודע המון פרטים שתואמים את ממצאי הזירה. הוא יודע שזה התא השני בשירותים והוא יודע שבניגוד לתאים האחרים, אי אפשר היה לנעול אותו מבחוץ, הוא יודע שראדה מתה משיסוף בסכין ולא מדקירה, הוא יודע שהיה חתך כפול בצווארה, הוא יודע לצאת מתא השירותים בצורה שתואמת את ממצאי הזירה והוא יודע שהייתה לה צמה מגולגלת בלי גומי (כפי שמראה השופט עמית בפסק דינו המבריק). כל אלו פרטים שלא פורסמו בתקשורת ואין כל מקום בחקירה שהם נאמרים לזדורוב או נרמזים לו. לא שווה היה להפנות שאלה לסדובסקי בעניין על רקע אמירתו החדה?
  2. ד"ר חן קוגל התראיין לסדרה. קוגל מכהן כיום כראש המכון לרפואה משפטית ובזמן המשפט העיד מטעם ההגנה כמומחה חיצוני. קוגל התייחס לשאלת להב הסכין, שבה נרצחה תאיר והפכה מאז למחלוקת דרמטית. כך אומר קוגל: "העובדה שהלהב משונן, לפחות באחד הפצעים אפשר לראות את זה, הייתה ברורה כבר מהרגע הראשון". אין לי שום עניין להיכנס לתוך המריבה המטורפת הזאת. גדולים וחשובים ממני כבר שברו פה את הידיים והרגליים. אני כן רוצה להזכיר שאותו קוגל אמר בראיון למיקי רוזנטל ב"מקור" (הנה הכתבה המלאה ששודרה ב"מקור". מאוד ממליץ לראות) שאי אפשר לקבוע אם הלהב הוא חד או משונן. לא יודע על איזה "רגע ראשון" הוא מדבר ואני לא רוצה להטיל ספק ביושרתו, אבל זה מה שנאמר על ידו בעבר. חשוב יותר, השופט עמית מסביר בפסק דינו כמה הסוגיה הזו נופחה מעבר לכל פרופורציה. מדובר על קטע קטן מהשריטה בסנטר שנמצאה על גופתה של תאיר. להב הסכין עצמו מעולם לא נמצא. זדורוב אמר בהודאותיו שזרק אותו כדי שלא יתגלה. לזדורוב היה אוסף סכינים והוא גם עשה חיפוש באינטרנט בנושא דומה כמה ימים לפני הרצח. לא בלתי הגיוני שלהב הסכין היפאנית שלו היה משונן, או שהיה בו פגם כלשהו שיצר את האפקט של להב משונן. העירו לי גולשים שקוגל דיבר על החתך בצוואר ולא על החתך בסנטר. זה נכון והייתי מודע לכך, אבל הרי ברור שכל סוגיית החתך בסנטר מעניינת רק מכיוון שההנחה היא שמי שחתך אותה בסנטר, הוא זה ששיסף את גרונה ומכאן שאם היה להב משונן בסנטר אז היה להב משונן גם בצוואר. לא נראה לי סביר שמומחה מטעם ההגנה יישאל באיזה להב בוצע השיסוף והוא לא יגיד – בצוואר אנחנו לא יודעים, אבל בסנטר זה משונן ולכן, אנחנו מניחים שלהב הרצח הוא משונן. הרי מכאן כל עוצמת הויכוח המטורף בעניין. אם פתאום שני החתכים האלה לא קשורים אחד לשני, אז בשביל מה כל הבלגאן והבקשה לראיות נוספות בעניין? בכל מקרה, שלא אובן לא נכון, אני מעריך מאוד את יושרתו של ד"ר קוגל. אני בטוח שלא התכוון להטעות אף אחד. פגשתי בעבודתו גם בסיפור של ניסים חדאד, שבו באמת יש לי ספקות רבים לגבי ההרשעה.
  3. בסוף הפרק דנים היוצרים בסוגיה מטרידה באמת. למה נמצאו 3 טביעות רגליים, שאינן של זדורוב ואינן של תאיר בתוך תא השירותים בו היא נרצחה? זו הסוגיה שגרמה, בין השאר, לדנציגר לזכות בקושי רב את זדורוב. אחד מעורכי דינו של זדורוב, עו"ד לייסט אומר: "הטביעות משרטטות מסלול יציאה מהתא. בדקו את כל אנשי החילוץ וטביעות הרגליים שלהם וזה לא הם. ברגע שהטביעות הללו לא של זדורוב אז ברור שהוא לא הרוצח". אני מניח שהיוצרים קראו את פסק דינו של השופט עמית. הוא מסביר ומנמק למה הטביעות הללו בכלל לא משרטטות מסלול יציאה מתא השירותים. הוא מראה עוד יותר יפה איזה בלגאן שרר בזירה, בתוך תא השירותים לפני שהיא נסגרה על ידי המשטרה. נכחו בה אנשים רבים שלא נלקחו טביעות הרגליים שלהם. אלו שנלקחו, נלקחו באיחור. דובר על לפחות 15 אנשים שהיו בתא הזה בדקות הקריטיות אחרי מציאת הגופה. הזירה זוהמה, היה בלגאן, התרגשות. השופט עמית כותב יפה כמה זה הגיוני שמישהו מהאנשים שבאו ניסה לנוע בתוך התא הצר ודרך עם נעליו על כמה מקומות. לא היה ראוי לעמת את עו"ד לייסט עם העובדות הללו?

פרק 3

הפרק הזה עוסק בשתי חשודות נוספות ברצח. מסתבר שבכלל חברותיה של ראדה, הן אלו שרצחו אותה. מי אומר? ובכן, גיבור מרכזי ב"צל של אמת" הוא אדם בשם חיים סדובסקי. הוא מוצג כ"חוקר פרטי מטעם ההגנה" וכך הוא אומר: "דמיינו לכם שתאיר נכנסת לשירותים ורואה מישהו או מישהי עם סכין מולה. מסתכלת אחורה ופתאום הדלת נטרקת…מדובר בשני אנשים. אין ספק שהיה שם מאבק לחיים ולמוות…ומכיוון שנכנסו ויצאו (לשירותים)  ואף אחד לא ראה שום דבר, סביר מאוד להיות שהתפרסם בבית ספר שהולכים ללמד את תאיר לקח.  סביר מאוד להניח שילדים באים לראות כי ככה זה ילדים".

סביר. ברור. סדובסקי גם יודע מי בדיוק החברות שרצחו אותה. הוא אומר בסדרה:  "הילדות היו ברוגז במשך כמה שנים…אילנה (אמה של תאיר) אמרה לי שתאיר פחדה לפתוח את שנת הלימודים בגלל אותה ילדה. אותה ילדה עזבה את קצרין אחרי הרצח. היא ביקרה אצל אחותה בקיבוץ ליד כפר סבא. חזרה אחרי כמה ימים. אנחנו יודעים ש 70-75 אחוזים מהמקרים של אדם שרוצח עם סכין נחתך בעצמו מהסכין. יכול להיות שנחתכה מסכין והלכה להבריא באיזה קיבוץ?"

כמה עובדות:

  1. סדובסקי ברח מדוכן העדים בביהמ"ש המחוזי אחרי שהתביעה התחילה לחשוף מיהו. הוא לא דוקטור, כמו שהוא הציג את עצמו (ועדיין מוצג לא פעם). אין לו שום מומחיות בנושאים עליהם הוא מדבר, הוא לא חוקר פרטי, הוא בכלל נטורופת, שמרצה על חלב ("החלב טוב לבריאות") ותזונה. במילים פשוטות, שרלטן.
  2. סדובסקי כבר מכר בעבר את השטויות שלו לאותן תוכניות של שרון גל ו"מבט שני". טענותיו הוכחו פעם אחר פעם כקשקוש מקושקש.
  3. המחזה המדומיין שהוא רקח על רצח תאיר בשירותים מול קהל עוין של חבריה, אפילו לא היה מקובל על המומחה שהביאה ההגנה למשפט. אפילו הוא טען שהרצח בוצע בתוך תא השירותים ולא מחוצה לו.
  4. הבחורות האומללות שחייהן הפכו לגיהנום בגלל האשמות סדובסקי מתראיינות לסדרה. "החשודה" המרכזית, נופר בן דוד, אומרת שהיא כלל לא עזבה את קצרין אחרי הרצח. היוצרים לא שואלים את סדובסקי על סיפור האחות מכפר סבא. זו הרי לא סדרה על האמת, רק על פילוסופיה של אמת.
  5. הנתון שסדובסקי אומר בביטחון על כך שבשלושת רבעי מהמקרים בהם אדם דוקר בסכין הוא נחתך בעצמו, לא מוכר למומחים למשפט פלילי שאני דיברתי איתם.

6.מופיע בפרק הזה (ולא רק בזה) עוד מרואיין מטעם ההגנה בשם דורון בלדינגר. הסדרה מכנה אותו "עד הגנה". בלדינגר אומר, בין השאר: "אין לי ספק שזה לא זדורוב. זה גם לא רצח מזדמן כזה. יש פה משהו יותר עמוק מזה. אולי האופי, הטמפרמנט של תאיר כאב למישהו ברמה של קנאה". וואלה? מעניין מה המומחיות של בלדינגר. בטח פסיכולוג או משהו. באינטרנט, בלדינגר מכנה את עצמו "מומחה לראיות מוקלטות". בכובעו זה הוא העיד במשפט זדורוב. בלדינגר בהכשרתו הוא בכלל עורך וידאו, אבל, כנראה, שזה מספיק כדי להיות "מומחה לראיות מוקלטות" ולמצוא המון פגמים בדרך בה הוקלטו וצולמו חקירות זדורוב. המון תיאוריות הסתתרו מאחורי הפגמים הללו, אבל כולם התנפצו בביהמ"ש המחוזי בנצרת ומעדות המומחה בלדינגר לא נשאר הרבה. לא הגיוני לשאול אותו על זה, אם כבר מראיינים אותו?

7.בלדינגר מספר בסדרה על חשוד נוסף ברצח ראדה. "היה איזה בחור, אבי מטבריה. שלח לה מסרונים". סדובסקי מחרה מחזיק אחריו "אבי מטבריה שלפני חודש (כתב לה) שאם לא תהיה חברה שלו הוא יהרוג אותה". ובכן, המשטרה איתרה את 'אבי מטבריה' והפריכה את החשד נגדו, כך לפחות על פי פסק הדין. האם לא היה ראוי שהיוצרים יספרו לנו את זה?

פרק 4

זה הפרק שחולל את עיקר הסערה סביב הסדרה. אדם בשם א.ח. מעיד למצלמה שמי שהייתה חברתו לחיים א.ק. התוודתה בפניו ביום הרצח שרצחה את תאיר ראדה ואפילו הראתה לו את חפציה מגואלים בדם. א.ח. נבדק בפוליגרף 3 פעמים (למה צריך 3?) ויצא דובר אמת. א.ח. חיכה 6 שנים ואז, אחרי שא.ק. עזבה אותו, הוא החליט שמצפונו לא נותן לו לחיות עם זה והלך להעיד במשטרה. במילים אחרות, א.ק. היא בכלל הרוצחת. לפי הפרק הזה בסדרה, הוידוי של א.ק. בפני בן זוגה קיבל חיזוק מעדויות הראייה של שתיים מחברותיה של תאיר, שראו לכאורה בחורה לא מוכרת בשירותי הנשים בזמן הדרמטי הזה.

לזכות היוצרים ייאמר כי הם הביאו את הרקע הבעייתי של הבחורה ושל הבחור. שניהם סובלים מהפרעות נפשיות. הבחורה אושפזה במוסד פסיכיאטרי. היא אכן רוצה לשחות בדם, לחטט באיברים פנימיים. גם מערכת היחסים החולנית בין השניים הוסברה פחות או יותר. מערכת היחסים הזאת כללה גם יחסי מין מאוד אלימים. בסרטון וידאו אחד שנתפס בחקירה רואים את בן הזוג מכה אותה מכות נמרצות. כל עוד זה בהסכמה, הכול בסדר. האישה טענה והתלוננה במשטרה שהיו גם פעמים ללא הסכמה.

  1. העדות הוצגה בקידום לסדרה כ"עדות דרמטית". יכול להיות, רק לא אמרו לנו שמשרד המשפטים הוציא הודעה בעבר בעניין עם פרטי החקירה ואז לא נרשמה התעניינות של כלי התקשורת.
  2. הסדרה מדגישה את הפרטים לכאורה בסיפור של הבחור שתואמים את ממצאי הזירה. הם לא אומרים שהיו גם פרטים בסיפור שמאוד לא תאמו את ממצאי הזירה. הוא, למשל, סיפר מפיה שהיא שרטה את בטנה של ראדה כי רצתה להיכנס פנימה. אין שריטות כאלה. הוא סיפר מפיה שהיא שמה על עצמה פאה של אישה ולבשה שמלת פסטל (ובגרסה אחרת, מכנסיים) ונכנסה לבית ספר עם תיק ובו סכין גדול (שבמקרה היה בידי המשטרה בזמן שהוא יצא עם עדותו, מכיוון שנתפס חצי שנה קודם). אף אחד לא הבחין במישהי כל כך ייחודית? היא נכנסה ויצאה בלי שאף אחד ראה?
  3. היוצרים מביאים סיפור מחריד על כך שא.ח. נעצר ל – 11 יום בתנאים קשים. למה? לא עד הסוף ברור. כן ברור מה א.ח. אומר בסדרה על המעצר והחקירה: א.ח.: "נאמר לי בשיא הפשטות שאם תחזור בך מהתלונה שהגשת (בעניין הוידוי של א.ק. על כך שרצחה את תאיר ראדה – ר.ד.), לא נטפל בתלונה שהוגשה נגדך ולא תשמע מאתנו עוד". זו האשמה שאין חריפה ממנה. המשטרה עצרה אותו סתם והחזיקה אותו בתנאים קשים רק כדי שלא יסדוק לה את תיק זדורוב. היוצרים לא עשו מאמץ לבדוק עצמאית את נכונות ההאשמה הזאת. הם כן מעלים על המסך את המסמכים בהם נמצאות החשדות נגדו. אונס של א.ק., הפצת תמונות עירום שלה ברשת ושליחת סמסים אובססיבית ומטרידה. אני לא יודע אם זה מצדיק מעצר של 11 ימים, אני כן יודע שבפרקליטות טוענים שתלונתו נבדקה ביסודיות, שנלקח לצורך העניין צוות חקירה אחר, כדי שזה לא יהיה אותם חוקרים ואני משוכנע שהמשמעות של האיום אותו מצטט א.ח. היא קצת מוזרה. ואם הוא היה מושך את תלונתו או חוזר בו מדבריו אז מה? הרי ממילא היו אנשים שהיו חשופים לסיפור ועדות כבר ניתנה. המשטרה לא הייתה יכולה להפוך את המציאות לפתע.
  4. בסוף הסדרה נכתב על המסך ש"המשטרה לקחה דגימת דנא מא.ק. אך השוותה אותה רק לדגימות שנמצאו מתחת לציפורניה של תאיר אף על פי שמעולם לא נמצא שם דנא זר. הם לא השוו את הדגימה לממצאים הזרים שנתפסו בזירה". בשיחה שלי עם גורמים המתמצאים בתיק נאמר לי שאכן הושווה הדנא רק למה שהיה מתחת לציפורניים והסיבה לכך היא שלפי עדותו של א.ח. זה מה שנאמר לו על ידי זוגתו דאז, כלומר שתאיר ראדה שרטה כביכול אותה בעת המאבק. היוצרים של הסדרה לא אמרו לנו שכן הושוו טביעות האצבעות של א.ק. לכל טביעות האצבעות בזירה ולא נמצאה התאמה. זה לבד לא מוכיח כלום, הרי גם טביעות אצבעותיו של זדורוב לא נמצאו בזירה וגם לא בשירותי בנים, אבל בצירוף עם הנסיבות הכוללות של החקירה הזאת, זה בוודאי מראה שהמשטרה במינימום עשתה מאמץ לבדוק את העדות. ולבסוף, האם הדברים הנקמניים של אדם מעורער נפשית, שנבדקו בזמן אמת על ידי המשטרה, מספיקים כדי לשדר פרק שלם שמשכנע חצי מדינה שא.ק. היא הרוצחת והורס בימים אלו את חייה?

בואו נדמיין לרגע שהיוצרים היו לוקחים את מקרה תאיר ראדה ומשתמשים בו כהשראה בלבד לסדרת טלוויזיה שהם עושים. משהו בסגנון "ראשומון". היו משנים את הפרטים, השמות, התאריכים, כותבים בגדול שמקרה זדורוב היווה להם רק השראה ומנסים להראות איך אפשר לשכנע קהל בכל פרק בתיאוריה אחרת. אחלה תרגיל מחשבתי. אולי היו מקבלים על זה איזה פרס של האקדמיה לטלוויזיה, מן הסתם לא בקטיגוריה של תוכניות תעודה ותחקיר. "צל של אמת" היא אולי סדרת טלוויזיה מרתקת ומעניינת לצפייה, אבל היא גם עושה הרבה מאוד כדי להעמיד פנים שהיא מביאה אמת, בעוד היא במודע ובמכוון מטעה את צופיה. אם זה היה בז'אנר הדמיוני, זה היה נהדר. כשעושים את זה לפרשה אמיתית, פוגעים קשות ביכולת של מערכת אכיפת החוק לתפקד בצורה סבירה. יש כבר איזה רבע מיליון בני אדם בקבוצת הפייסבוק, שבטוחה בגלל טיפוסים כמו סדובסקי ובלדינגר, שזדורוב הוא לא הרוצח. חבל שיוצרי הסדרה הצטרפו למסע ההטעיה.

המאמר התפרסם ב"הארץ"

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תגובות

תגובות

37 תגובות על “צל של שקר – כל המניפולציות של הסדרה על זדורוב ותמלול מלא של ההודאה הראשונה שלו

  1. יניב

    רביב, כל הכבוד על המאמץ וההשקעה עד לפרטי פרטים.

  2. עודד

    כבוד על ההשקעה והפירוט, אחד המאמרים הטובים ביותר שלך.

  3. יש מצב

    אין מילים על האומץ הציבורי שלך רביב. על היכולת שלך לא להתחנף לברנז'ה המעיקה והמסואבת. על זה שאתה (לעומת אחרים, גם כאן) באמת עושה הכל בשביל לא לתת לעובדות לבלבל אותך. על זה שאתה מנסה לא להכנע לדעות קדומות ופופוליסטיות. כבוד.

  4. בשם השם

    חביב המבקרים:
    הבחור מ MIT טוען שהגזמת רביב, הוא לא קרא את שכתבת – אבל יש לו מקורות לשלוח אותך לעשות שעורים. אנשים ב MIT לא אמורים לנהוג קצת יותר בעקביות?

  5. משה

    הסדרה רחוקה מלהיות כליל השלמות אך המאמר מעלה אינו משכנע.
    אני מודה שאני מבולבל בקשר לזדורוב ויש ראיות לכאן ולכאן.
    בכל אופן, לומר שהרשעתו של זדורוב היא "אחת החזקות שהיו פה" זה על גבול ההזוי!!

  6. ברטה

    אשם אשם אשם. שני סוגי מכחישים לאשמת זדורוב:
    1.הבבונים מפייסבוק שמריחים כאן "קונספירציה סמולנית" אין להם הסבר הגיוני, אך ממתי יש להם?
    2. עורכי דין המעורבים בפרשה, ומומחים לזריעת ספקות מקצועיים. שכנעת את המשוכנעים.

  7. עמירם ברוטמן

    לברטה. לשכנע את המשוכנעים קל מאוד. כנסי בבקשה לתגובה שלי שמופיעה למעלה עם תגובות בפייס. עמירם

  8. לא עו"ד

    יש עניין אחד מהותי שלא נידון ברצינות והוא היה אמור להיות בכלל העיקר פה –
    הרשעה למרות ספק סביר.
    מפחידה המחשבה שבמדינת ישראל ניתן לגזור מאסר על רצח כשיש ספק, בניגוד למערכות משפט מתקדמות מקבילות בעולם.
    מערכת המשפט הישראלית לא מקדשת את החפות ומכאן אחוז ההרשעות הגבוה.
    אפרופו תרגילים מחשבתיים, מרתק לחשוב מה היה גזר הדין עם בישראל הייתה קיימת מערכת מבוססת מושבעים.
    זדורוב היה משתחרר ממזמן כבר, ממש כמו או.ג'יי סימפסון וספק-רוצחים רבים אחרים.
    זה העניין המהותי – האם אנו מוכנים לסבול אפשרות של רוצח חופשי כדי לקדש את חפותו של כל אדם עד יוכח אחרת?

  9. ניר מלצקי

    כמה שאלות שאתה רביב לא ענית עליהן

    מדוע כלי הרצח כפי שאומר הרכב העליון, אינו תואם את כלי העבודה של זדורוב? להב משונן אל מול להב יפני חלק

    מדוע שאדם מחבר המחלצים יצא מתא השירותים שלא דרך הדלת, אלא ע״י טיפוס על האסלה הניאגרה והמעבר? תוך כדי שהוא מזהם את נעליו בדם רב, לא יראה ע״י איש מהמחלצים האחרים, לא ייגש מיוזמתו למשטרה (גם לא אחרי שנים) להסביר שזיהם את הזירה בתום לב?

    מדוע זדורוב חושש שטיפטף דם בשירותי הבנים, הרי אם טיפטף ממנו דם שם, סביר שהיה צריך לטפטף כל הדרך לשם, האם ניקה במיומנות את כל הדם לאורך כל הדרך ורק שם מעד, האם זה אפשרי או מסתבר בכלל?

  10. יובל

    ניר, קרא את הפוסט הקודם של רביב בנושא.
    הסכין הוא בעל להב מודולרי – ניתן לזרוק את הלהב המשונן ולהחליפו בחלק.
    לא טענו שזה בהכרח אחד המחלצים – אולי מישהו שראה את הגופה לפני שהגיעו כוחות ההצלה.
    התשובה לשאלה האחרונה היא כן. תדמה שזו לא כמות גדולה של דם.

  11. יצחק אוחיון

    אם יש משמעות לאמירה : "חיים בסרט" באה התנהלותם של פרקליטי זדורוב ונתנה לכך תוקף. שניים או שלושה עורכי דין מהפריפריה , הפכו ראיות , הודאה ושחזור למסכת הזויה של "עורבא פרח", כאילו היה זה "ילקוט הכזבים". זדורוב הוא הרוצח , כך קבעו שתי הערכאות.

  12. דייזי קניון

    קיים ספק סביר שזדרורוב הוא הרוצח. זו הבעיה ולא התייחסת אליה בכלל.

    המשקל המוגזם שמיוחס להודאה במדינת ישראל, אחוזי ההרשעות המטורפים והצל הכבד שמרחף מעל הפרקליטות, כל אלה מדירים שינה מעיני ויוסיפו לעשות כן.

    פוסט מיותר שלא מחדש שום דבר ולא תורם לדיון.

  13. ניר מלצקי

    יובל, זה שהלהב הוא מודולרי לא מחזק את טענת התביעה, שכן כלי העבודה שהיו בחזקת זדורוב סופקו ע״י מעסיקו, והם כולם היו בעלי להב חלק, האם זדורוב על דעת עצמו קנה להבים משוננים והעלים את כל המחסנית?

    לגבי טביעות הנעליים בדם, ההסבר הזה חלש בדיוק עם הסבר המחלצים, לשם כך צריך להניח שעובר אורח אלמוני, הגיע לאחר שעות הלימודים לבי״ס (שכן הרצח בוצע בשעה 14), נכנס לקומה המסוימת ולשירותים הספציפיים הללו, הביט מתוך סקרנות על התא הנעול, ראה גופת ילדה שותת בדם, זינק לתוכו, התבוסס בדמה, ויצא משם מבלי להודיע ומבלי להזעיק איש ומבלי לספר לאף אחד, אשרי המאמין

    לגבי טיפות הדם בשירותי הבנים, כדי שאתה תטפטף מדם שלא שלך, אתה צריך שיהיה עלייך הרבה דם, ודם זה נוזל, וכמו לכל נוזל יש לו נטייה לטפטף לאורך כל הדרך, שאותה בשלמות ניקה רומן זדורוב…?

  14. נוי אהרון

    יש לרומן קודם כל אליבי :בשעה 1:20 תאיר עוזבת את חברתה שי מיקה (זאת מהאח הגדול) ונכנסת לבניין בי"ס שי עוקבת במבט אחריה.
    רומן בשעה 1:23 מדבר עם מעבידו ומחכה בשער בי"ס לשק דבק (גם השומרים בשער וגם איכון פלאפון מעידים על כך).
    שי מיקה מעידה יומיים אחרי הרצח בעדות מצולמת לשוטר שי פלג ש 10 דקות אחרי שתאיר לא חזרה היא נכנסה לבניין ולא ראתה את תאיר ואת מי היא כן רואה? את רומן נכנס עם שק הדבק שקיבל ממעבידו בדרך לקומת המרתף. כך שבשעת הרצח 1:30 עד 1:35 הוא כלל לא שם וכלל לא עקב אחרי תאיר.
    שני תלמידים רואים ב 1:20 את תאיר שיחה קצרה איתם והיא עולה במדרגות והם אומרים בפרוש שאף אחד לא עולה אחריה במדרגות.
    על זה רביב היקר אין תשובה רצינית מהחוקרים והפרקליטות – הם משנים לוח זמנים ומזיזים את התלמידים על דעת עצמם לנקודה אחרת בבניין. אז כל ההודאה והשיחזור הם קישקוש אחד גדול…..

  15. איתמר בן אמ"י

    דרעקער היקר, הכתבה ב"הארץ" חשובה, ולכן מצער מאוד שיָד עורך (אמיתי) לא נגעה בה. לא זו בלבד שהכתיבה ה"חפיפית" שלך מפגינה עילגות מביכה, היא גם מקשה לא אחת לעקוב אחר טיעוניך ולהבינם. לטובתך, להבא בקש מאנשי "הארץ" שעורך רציני, השולט בעברית (אין שם רבים כאלה), יעבור על גיבוביך בטרם פירסום.

  16. אחד

    כמה שטויות יש בכתבה השטחית הזאת.
    זדורוב חף מפשע, וכשהאמת תתגלה אתה עוד תתנצל על השטויות האלה.

  17. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    אכן העדות עם המדובב מטרידה משהו…
    אבל הוא לא התייחס לדלת שנעל והיציאה מהתא מלמעלה,
    בנוסף אמרו בנתיחה שהיא קיבלה כמה מכות בראש ופה הוא אומר שנפלה ישר.

  18. ברטה

    לניר מלצקי ואחרים. – אתה מזכיר לי את בעלי התוספות מימי הביניים שלמדו בשיטת הפלפול וזה מה שנכתב על השיטה-
    "במשנה ובספרות המדרשית נעשה שימוש בפלפול בעיקר תוך לימוד הפסוקים ובעימות של הלכות שונות זו מול זו. פלפול מוקדם זה אופיין בדרך חשיבה הפכפכה: כשמו כן הוא, "פל-פל" – הטיית הדעה אנה ואנה; צורת חשיבה שאינה מתמקדת במהותם של הדברים, אלא ביכולת הלוגית המופשטת לטעון אותם, וכתוצאה מכך לכל A תמיד ניתן לטעון לא-A. בנוסף, פלפול מוקדם זה החל לרוב בדיון הלכתי שטמן בחובו השלכות מעשיות, על אף שהמשך הדיון יכול ליסוב גם על נושאים תאורטיים לחלוטין. מאוחר יותר, הפכה המשנה עצמה למושא שיטה זו, וסוג חדש של פלפול התבסס בעיקרו על מעין שעשוע בדברי הלכה; כלומר, שימוש בנימוקים אנטי-הלכתיים באופן שברור היה כי על-אף שהם עוסקים בנושא מעשי – אין כל ספק שאין ביכולתם לשנות הלכה פסוקה.["

    כנאמר פל פל. עיסוק בקטנות שאין להם ערך במכלול כדי ליצור כביכול "ספק סביר".ואם מישהו תהה מה עושים כל חובשי הכיפות הסובבים את נתניהו- הם אחראים לספינים המפלפלים המצליחים לזרוע ספק בכל החשיפות למעשיו של הבוס..

  19. אבי

    אני אישית מבולבל לגמרי מהסיפור הזה

    הכל כבר יכול להיות, יש מצב שזדורוב שחקן ובאמת הוא הרוצח ויש מצב שהוא קרבן וחף מפשע…

    אין לי שמץ של מושג !!!

  20. ימית

    כתבה מגוחכת כי שורה תחתונה אין שום ראיה שקושרת את רומן לזירה חוץ מההודאה שלו.
    יש סרטונים שלמים שמראים איך החוקרים מכניסים מילים לפה של עולה חדש.
    "אתה רצחת אותה הא, כי היא עיצבנה אותך, נכון?"
    זדורוב: " אני לא מכיר אותה, בכלל לא ראיתי אותה"
    חוקר: היית עצבני, נכון? הבוס לא הביא לך את הדבק והיית עצבני"
    זדורוב: " אבל הוא הביא לי את הדבק!! בכלל לא הייתי עצבני…"
    חוקרים חסרי מצפון החדירו לו למוח את ההודאה והכניסו בפנים גם את המניע. אז כל ההודאה שלו בפני המדובב מבוססת על דברים שהכניסו לו למוח.
    אז אם כבר אתה כותב שקרים על תוכנית שבאה להציג את האמת, תעשה את זה בצורה נכונה כי אתה כתבת מאמר יפה על אמת ו הכנסת בו טונות שקרים:
    הטענות נגד אבי מטבריה לא הופרכו. הוא פשוט לא נמצא. בדקו חודשים לפני ולא מצאו שיחת טלפון או הודעה ממישהו בשם הזה. החברות תיאמו עדויות בינהן וניסו להפיל מישהו
    הרוצח היה שמאלי לכל הדעות. רומן כידוע ימני (אולי זו הבעיה שלך בכל הסיפור הזה…)
    תאיר ביקשה מרומן סיגריה וכשלא הביא לה קראה לו רוסי מסריח…כל מה שהכיר אותה יודע שהיא לא סבלה את ריח הסיגריות
    השיחזור היה שגוי מהיסוד ואת זה אפילו ילד יכול לראות

    ו עכשיו לשאלת השאלות: אם שופט אחד בבית משפט העליון זיכה אותו מחמת הספק, מי אתה שתטיל בו ספק???

    תמיד אמרתי שאתה עיתונאי של שקל

  21. אבי

    הצעד הבא שצוות ההגנה של זדורוב צריך לעשות: לפנות לבגץ ולבקש צו שמשטרת ישראל והפרקליטות ישוו את הדיאנאיי של א.ק לכל הממצאים הפורנזיים שנמצאו בשטח. בהנחה שכן תימצא התאמה, על בסיסה יש לבקש משפט חוזר לזדורוב. ולהעמיד לדין את א.ק.

  22. אביב

    רביב אתה קרן אור. מקווה שיש לך הרבה כוח להמשיך לשחות בים הטמטום הסוגר עלינו.

  23. רן

    א. בתגובה של ימית מהיום – "כל מי שהכיר אותה יודע שהיא לא סבלה את ריח הסיגריות", – לא נתקלתי בזה קדם וזה לא חסר משמעות לכשעצמו.

    ב. עיינתי בדברים של השופט עמית בעקבות ההתייחסות של דרוקר כאן. נתקלתי, קצת באקראי, – בדברים מוזרים: (בעניין הלהב המשונן) "מספר המערער ביוזמתו כי השחיז באבן את להב הסכין עמה רצח". (סעיף 29) מי משחיז להב של סכין יפני? לשם מה? אפשר בכלל? הלהב הוא דק ביותר, כשהוא מתקהה שוברים ומשליכים את החלק האחרון, מי לא יודע פרט כזה? – נראה שבאפן אפייני למנטליות של משפטנים השאלה והקושי לא זוכים להתייחסות. בהמשך אותו סעיף: – "לא למותר לציין כי המערער עבד גם עם דיסק, שבאמצעותו ניתן להפוך תוך שניה להב חד ללהב משונן". מי נוגע עם דיסק בסכין יפני? לשם מה? אולי במצב חריג ביותר, למטרה מיוחדת, עשוי בעל-מקצוע לנהג באפן כזה. גם כאן מועלה רעיון בעל סבירות אפסית ללא כל דיון ענייני. ובנוסף, – ככל הזכור לי, – בתמונה של החתך הרלוונטי, – רואים בברור מרחקים שווים בין הסימנים המעידים על השינון. בסכין משונן, כמובן שהמרחקים שווים. (אלא אולי במקרים מיוחדים שבמכוון לא כן) אבל, – (!!!) אם הלהב יפגם מאבן השחזה או דיסק, (!) אין שום סיבה להניח שהמרחקים יהיו שווים. המסקנה לכאורה היא שעמית הוא שכלתן שאינו מסוגל להתייחס למציאות, אבל לא קראתי הרבה מפסק-הדין, מעט מאד, אז אולי לא.

    לעת עתה רק הנקודות האלו. אולי בהמשך אגיב עוד.

  24. רן

    עוד טעות של רביב ונקודה שלדבריו עצמו לא ברורה לו: המדובב לא נקט תרגיל מבריק כשעשה לשליחת זדורוב לבדיקה פסיכיאטרית. אין פה חכמה וככל-שניתן-להתרשם אפילו לא נסיון לקנות את אמונו של זדורוב. המדובב ידע שהכל מתועד, כשזדורוב התייחס לאפשרות שהוא עלול לפגע בעצמו, הוא ידע שאם יקרה משהוא חמור הוא יחשב כאחראי. במילים פשוטות, אם זדורוב יתאבד, אחרי שהוא הזהיר שהוא עלול לעשות את זה, המשטרה תזיין את אמא שלו. (של המדובב) ברגע שזדורוב נשלח לפסיכיאטר, האחריות על הפסיכיאטר. גם אם יתאבד, המדובב נקי. לעצמו הוא לא צריך לדאוג. נקודה שנייה, – בהתייחס לתנאים ש-א.ח. הוחזק בהם, – א.ח. לדבריו עצמו התייחס בחקירה לאפשרות שיתאבד. שירות-בתי-הסוהר, במקרים של חשש כזה, נוהג לכבול אנשים למטה כפי ש-א.ח. מתאר. א.ח. בעצמו כפי הנראה לא מבין את זה, – אבל זה לא קשור ולא נוגע למשטרה, כפי הנראה. הנוהג של שבה"ס הוא לכסות את התחת של עצמם במקרים כאלה באפן מאד לא אנושי. א.ח. הוא לא היחיד שסבל מזה. ולילה אחד זה לא כל כך נורא, הם מחזיקים אנשים ימים ככה.

    (ובנוגע לתגובה הקודמת שלי: לא נעלם ממני שזדורוב היה זה שספר שהשחיז את הסכין כאמור בציטוט הראשון. אבל אעפ"כ הדברים ככלל בעינם עומדים. ואין חולק למיטב ידיעתי שהוא לא אמר את האמת בפרטים רבים. ובנוגע להערכה שלי את השופט עמית, – סעיף 30 (מיד לאחר מכן) בדבריו מחזק את ההערכה. הסיכוי ש-8 (!!, – כמו שהוא כותב בעצמו שם) שינונים יווצרו באקראי במרחקים שווים דווקא הוא לכאורה כ"כ אפסי שביסודו של דבר אין טעם להתייחס אליו.)

  25. ערן

    כמה קל ונח להיות שופר של הפרקליטות.
    כמה קל להביא ציטוטים מתוך ההודאה כביכול ולהוציאם מההקשר.
    מעניין שבקריאת כל ההודאה המתומללת, מתגלה שאפילו במהלכה זדורוב מספר דבר אחד וסותר אותו אחר כך. הוא מספר לפחות שלוש גרסאות שונות של אותו מקרה. אין כמעט פרט אחד שהוא מספר למדובב שלא נסתר על ידו לאחר מכן. למה שיעשה דבר כזה?
    כי באותו היום, אחרי שתי חקירות רצופות האשמות ושקרים, לחץ על סף התמוטטות עצבים, נסיעה לפסיכיאטר וחזרה ועוד חקירה בערב, כל זה על תפוח בלבד שאכל בבוקר לפי שזדורוב מעיד, ואז עוד ארתור חופר אותו בלי סוף כשזדורוב רק רוצה לישון ואף מכבה את האור וארתור מדליק – תשמע,אני הייתי אומר לבנאדם שאיתי כל מה שהוא רוצה לשמוע ובלבד שיסתום את הפה כבר ויתן לישון.
    ארתור פשוט חופר אותו: לא מרפה, מדבר המון מילים, חוקר אותו שוב ושוב וממה שעולה לרומן פשוט נמאס. הוא אפילו אומר את זה בעצמו.

    מעניין שלא התייחסת לגרסאות השונות שאמר ההודאה או לסתירה של חלק מדבריו ההודאה לזירת הרצח או אופן הרצח.

    כמה נח להתעלם ממה שבעייתי.
    רביב דרוקר, כל טיפת אמינות שהייתה לך נעלמה.
    אתה פשוט שופר של הפרקליטות.
    ד"ש לשי ניצן.

  26. אריקו

    אין לי השכלה משפטית. קשה לי להבין את כל המשמעויות שיש כאן, במקרה הנורא הזה.
    אבל יש לי תחושה שהסיפור לא גמור.
    יש כמה נעלמים וכנראה ישארו נעלמים.
    אני בספק אם אי פעם נדע בודאות מי רצח.

  27. רן קנדי

    את ה-PDF שקשרת כדאי שתפתח, תראה מה יש שם, ותעלה מחדש כמו שצריך. אפשר לקרא את זה אם מדפיסים וקוראים ע"ג נייר, אני כרגע לפחות לא מתכוון לעשות את זה.

    ככלל לגבי ההודאה, – יש שני אנשים – שניהם עבריינים מדובבים בעצמם, – שטוענים ש-"ארתור" התוודה בפניהם וספר להם שזדורוב חף מפשע. – אני לא יודע מה מופיע בנידון בפסה"ד.

    http://shitintheopen.blogspot.co.il/2016_03_01_archive.html

    לא מצאתי שום דבר בנוגע לזה בדיונים הרבים בתקשורת מאז "צל של אמת". גם לא נזכר בסדרה עצמה. מסופר גם שהמדובב קבל טובות הנאה ע"מ לא לפוצץ את התיק.

    יש עדות של מי שראה את תאיר נכנסת לשרותים. אף אחד לא הלך אחריה. אין התייחסות מצד רביב.

    דרוקר: "מומחה מטעם התביעה ערך ניסוי יסודי במסגרתו הוא ניקה בצורה ביתית את סוליות הנעליים מדם ואז הלך לבדוק אם ניקוי כזה באמת מסיר כל טיפת דם. התברר שגם ניקוי כזה מעלים כל טיפת דם.". מהסוליות. אבל מה עם שאר הנעל? פלדמן התייחס לנקודה בתקשורת. (לא זוכר איפה. מן הסתם קל למצא.)

    דרוקר מזלזל בטענות על מצבו הנפשי של זדורוב, אבל אנחנו יודעים – ודווקא מפי דרוקר שמזכיר את העניין, – שזדורוב דבר על התאבדות. ולא בפני מי שהיה לו ענין לאיים בהתאבדות בפניו למטרה שהיא. כך שאין ספק שהייתה מידה של מצוקה, אחרי תקופה במעצר של שעות-חקירה לא מעטות (מרבית היום אם אינני טועה) מדי יום.

    לעניין הלהב המשונן: – (התייחסתי קדם קצת) קראתי את סעיפים 25-31 בדבריו של עמית בפסה"ד. אי הסבירות באה לידי ביטוי כבר במשפט הראשון, – "לטעמי, נושא הסכין חרג מכל פרופורציה, ומשעסקינן בפרופורציה, אקדים ואבהיר כי ענייננו בפחות מסנטימטר אחד". המסקנה של עמית היא שהנושא חסר חשיבות. ("אני סבור כי משקלו של הנושא 'משונן או לא משונן' הוא זעיר, כמו הנקודות הזעירות ליד החתך בסנטר, ששימשו בסיס למסקנה כי בלהב משונן עסקינן") עמית מקשה בדבר גודל הסכין והשינון ככל שעולה לדעתו מה-"שריטה", כלשונו. אלא ש-א.ח. התייחס לסכין ספציפי. אם סכין מסויים הוחרם ע"י המשטרה א.ק. יכלה בקלות לקנות סכין דומה לאחר מכן, בפרט אם התכוונה לבצע את הרצח. הנושא לא נבדק ע"י ביהמ"ש, – ולכן שאלת התאמת הסכין הספציפי לסימן בן-8-הנקודות לא זוכה לכל התייחסות בפסק-הדין. – הנקודה העיקרית לכאורה היא זו אליה התייחסתי מקדם. – בנוסף עמית מבסס את עמדתו בין השאר על העובדה שזדורוב לא נשאל ע"י ההגנה (עוה"ד שפיגל בסיבוב הראשון במחוזי) באם השתמש בסכין משוננת, ועל כי – "קבלת-חוות-דעתה של ד"ר פורמן בנושא-זה, בניגוד לדחייה החד-משמעית של מסקנותיה בערכאה הדיונית, מהווה חריג בולט לכלל אי-התערבות-ערכאת-הערעור". כמובן שזה לא מעלה מבחינה עובדתית. זו דוגמא למצבה המעוות של המערכת המשפטית. ע"פ השכל הישר אפשר לשאל את הנאשם, גם אם ההגנה לא עשתה זאת, וגם בהליך ערעור, וגם את ג'אנח, מעבידו, שצריך לדעת אם קיימת סבירות מניחה-את-הדעת שישתמש בלהבים משוננים לסכין. ככלל, – גם אם קיימים להבים משוננים, – השימוש בהם מאד נדיר, אם אינני טועה, מעולם לא נתקלתי. אבל בעולם המשפט השכל הישר לכאורה לא תמיד נוכח. אינני יודע מה עומד מנגד, ועד כמה מוצקות המסקנות מאידך שמביאות את השופט להקל ראש בממצא, – אבל הדיון שלו ככלל כאן אינו משכנע, ולכאורה ניתן לומר גם יותר מזה. כבר הזכרתי.

    קראתי גם את הסעיפים 50-55 שדרוקר מהלל ומשבח, בעניין 3 טביעות הנעל ה-"זרות". – עמית לא מתייחס לעובדה, – אבל מדבריו עולה שמי שקבע שמדובר בטביעות נעל "שככל הנראה שייכות לאותו דגם ולאותו אדם, ושאין לשייכן לנעליו של המערער" הוא דווקא מומחה מטעם התביעה, לא מטעם ההגנה. – גם כאן, ויותר, ניכר העדר הדיון בדברים של א.ח. שנשמעו ב-"צל של אמת": – "ההגיון אומר כי הרוצח הסתלק במהירות מזירת הרצח, מאחר שבכל רגע יכולה הייתה להיכנס תלמידה אחרת לחדר השירותים". – אם המדובר בזדורוב. אולי. אבל אם הרוצחת היא א.ק. (הייתי מציין שם מלא אבל דרוקר ימחק בודאי את התגובה) סביר שקדם כל תעבר לתא סמוך כדי לוודא שלפני שתצא אין איש במקום. היא גם הייתה צריכה להחליף בגדים. אם הַמְדֻבָּר ברוצח "מזדמן", דוגמת זדורוב, התזה של עמית הגיונית, לכאורה. – אבל במקרה של תיכנון מוקדם, של מי שהגיעה למקום במטרה ברורה, – המצב שונה. – "הדרך בה המערער חילץ עצמו מהתא במהלך השחזור, היא הדרך המהירה ביותר וההגיונית ביותר מבחינת הרוצח" – כאמור לאו דווקא אם זה לא זדורוב. – הרוצחת לא הייתה מעוניינת להחליף בגדיה בתא מלא דם, ולא לזנק מעל הדלת באפן מחשיד כשבכל רגע עלולה מישהי להכנס למקום. לעומת זאת להשתהות בתא סגור כשהתא הסמוך (בו בוצע הרצח) נעול מבפנים אין לה בעיה. כך שהמבנה ההגיוני של השופט פגום. בנוסף כל הדיון שלו באפשרות (הבלתי סבירה דווקא) שמישהו ינסה להתלות ע"מ לאפשר לפרמדיק (כדוגמא) גישה לגופה, מתייחס ככל הנראה רק לשתי העקבות שעל האסלה והמיכל. זה לא מסביר למה יעלה וידרך בנוסף גם למעלה על הקיר עצמו. אפשר להוסיף ולפרט אבל נראה לי שזה מספיק.

    עוד: רביב כותב: – "כן ברור מה א.ח. אומר בסדרה על המעצר והחקירה: א.ח.: 'נאמר לי בשיא הפשטות שאם תחזור בך מהתלונה שהגשת (…), לא נטפל בתלונה שהוגשה נגדך ולא תשמע מאתנו עוד'.", – והוא מסיק מזה: "המשטרה עצרה אותו סתם והחזיקה אותו בתנאים קשים רק כדי שלא יסדוק לה את תיק זדורוב". זה מה שעולה מזה? זה מה שהוא אומר? חרטא! – אף אחד לא טען שנעצר סתם כאמור, אבל הטענה שהיה שוטר שאמר שאם יחזור בו מהסיפור יניחו לו. גם ככה עזבו אותו בסוף אם אינני טועה. והוא לא היחיד שמעלה טענות מסוג זה, ראו בקישור שמקדם. אדם חשש להעיד בבית-המשפט ושמעתי מעוה"ד שלהם הוא ספר שאיימו עליו. עורכי-הדין מייחסים את זה לפרקליטות אבל מי שדבר איתו בפעל זה המשטרה.

    ודרוקר כמובן מתעלם מהעובדה שאת מה ששמע א.ח. שמעה אשה אחרת שספרה את הדברים לשניים אחרים שספרו למי שספרו. במקרה אחד ליוצרי הסדרה ובמקרה אחר לעוה"ד פלדמן. עד כאן.

  28. א

    תשובה לטענות של דרוקר לגבי השיחה עם המדובב

    דרוקר, שאני מחזיקה ממנו עיתונאי רציני, נפל גם הוא בפח שבו נפלו השופטים של בידוי הראיות ע"י המשטרה.

    הנה לינק לתלונה שהוגשה לאחרונה על בידוי ראיות נגד זדורוב.

    http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=1141071

    תורידו שם מסמך מספר 1 למטה שנקרא "תלונה נגד גורודינסקי" שמסביר את נושא השיחה עם המדובב.

    חוץ מזה, הקשבתי בעצמי לשיחה כמה פעמים וכמי שלא מבינה רוסית עדין ניתן לשמוע בבירור את המילה קגב נאמרת כמה פעמים לפני ההדגמה – הם דיברו על שיטות של קגב ולא על הרצח של תאיר ז"ל. לגבי טיפות הדם שהוזכרו בשיחה – ראשית שימו לב שדרוקר מביא חלק קטן בלבד מהשיחה, בהשמטות רבות. כמי שעקבה אחרי כל העדויות וראתה את הוידאו של החקירה, ההקשר בקטע זה הוא שזדורוב מנסה למצוא הסבר לדם שהחוקרים אמרו לו שנמצא על חפציו – הוא תוהה האם יתכן שטיפות הדם שראה כמה ימים לפני כן בשרותי בנים הועברו על ידו בטעות לחפציו. הוא מתיחס לכך שעשה טעות כשנגע בדם הזה ואולי כך העביר לבגדיו. לגבי המכנסיים שלו, המשטרה מצאה כ-20 זוגות במזבלה. הואיל ולא היה עליהם דם, היא לא נסתה לחפש האם אחד מהם הוא של זדורוב אלא השמידה את כולם – שחס וחלילה לא יפריע לתפירת התיק.

    הדיבוב שדרוקר מתיחס אליו כולל הרבה זיופים של מי שתירגם – מתואר במסמך מספר 1 שהזכרתי למעלה שחברה מקצועית אמרה שלא ניתן להבין מספיק טוב כדי לתרגם. זה גם הוזכר בכתבה בידיעות מסוף השבוע הזה.

    כאן יש לינקים לתרגום הדיבוב שעשו דוברי רוסית מהארץ:

    http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=763638

    https://www.facebook.com/114001531957034/videos/846974728659707 /

    חוץ מזה, המדובב עצמו הודה שהוא הפיל את זדורוב ושזדורוב חף מפשע – מצורף לינק:

    http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/871/971.html

    כמתענינת בנושא, קראתי היטב את פסק הדין של המחוזי על 450 עמודיו. זה רק שכנע אותי עוד יותר שזדורוב זכאי.
    והנה המניע של ערוץ 10 כולל אילה חסון ורביב דרוקר להכפיש את זדורוב:
    הפרשן המשפטי של ערוץ 10 נשוי לסגנית דוברת משרד המשפטים
    חבל שאין אצלם גילוי נאות לפני הכתבות.

  29. עינת

    שתי הערות:
    1. מעניין שהביקורתיות של דרוקר נעלמת בנוגע לדיבוב – מה האמינות של הדיבוב? האם בדקת אותו בעצמך? שלחת לתרגום עצמאי או אפילו נתת לחבר רוסי להקשיב לו? אתה פורס כאן קטעים נרחבים מהדיבוב מן הראוי לבדוק את אמינות התרגום ובפרט שזו טענה מרכזית של תומכי זדורוב.
    2. כל לגבי סודובסקי ובלדינגר הן יותר לגופו של אדם מלגופו של עניין. והם גם חלשות, איזו השכלה רצית שיהיה למומחה לראיות מוקלוטות? נשמע לי סביר שהוא יהיה עורך וידיאו שהתמחה בראיות מוקלטות, הרי אין מסלול אוניברסיטאי שנותן תואר מומחה שכזה, זה מסוג המומחיות שהפרקטיקה מייצרת (כמו שמה שעושה אותך לתחקירן זה שעשית תחקירים). ולגבי אבי מטבריה, נראה שהטענה לא הובנה, כמה חברות סיפרו שהיא קיבלה טלפונים מאבי מטבריה, אך רישום השיחות לא מעיד על שום שיחה כזו. נראה לי משהו שהמשטרה היתה צריכה לבדוק. וזו טענה חזקה ורצינית ולא איכפת לי אם הטוען אותה הוא חוקר פרטי או חובץ גבינות

  30. גיא

    אין לי מושג אם זדורוב אשם או לא. קטונתי. הכתבה שלך מעניינת וחשובה, בעיקר כדי לקבל עוד מידע. אבל היא עדיין לא שוללת את העובדה שאולי הוא כן חף מפשע. ואני אסביר:

    כתבת שנושא הסכין היה שולי, ולא כך הוא. הפרקליטות עשתה כל שביכולתה כדי לגנוז ולשנות עדות של שני מומחים – ד"ר חן קוגל והפתולוגית שמונתה לסגניתו, ד"ר פורמן. שניהם סירבו לשנות את עדותם למרות לחצים אדירים שכל הפרקליטות, ואני תוהה למה זה קרה, אם זה נושא כל כך זניח. יתרה מכך, הפרקליטות ממש רדפה אחרי ד"ר פורמן, וניסתה למנוע את מינויה לאחר העדות שלה, בצורה שלא הייתה מביישת את המאפיה.

    העובדה שהפרקליטות ניסתה לשנות עדות של מומחה כדי שתתאים למה שהם מחפשים, אפילו הייתה זו עדות זניחה ולא משמעותית כפי שאתה טוען, היא בעיה רצינית ומטילה צל גדול של ספק על יושרתה (ולא בפעם הראשונה). הייתי מצפה לקצת ענווה או לפחות לגילוי נאות לאור העובדה הזו.

    וד"א, סופריצה סופריצה – אני לא מכיר כלי תקשורת אחד בישראל (וגם בעולם, למעשה) – כולל כל ערוצי הטלוויזיה, תחקירנים ומי לא – שלא מבצע מניפולציות כדי להעביר מסר, כל אחד לפי האג'נדה שאתה הוא מייצג.

  31. נפלת חזק

    רביב. אני קולגה שכן בקיא בחומר.

    נפלת חזק מאוד במאמר להארץ. ועכשיו התגובה שם של יוצרי הסדרה, מציגה אותך כשרלטן, אם לא גרוע מכך. עובדה לעובדה, ביובש ובענייניות – הם מגלים כי את שיודע כל מי שקרא את *כל* התיק: פשוט המצאת דברים המנוגדים לעובדות.

    ובעניין ההודאה: אתה כמובן יודע, בעצם כמובן לא – שחלקים קריטיים הם פרי עטו של *המדובב עצמו?*. איש לא הצליח לפענח את הלחישות שהוחלפו, או לא, בין זדורוב ו"ארתור". ובאישון לילה – וגם על כך אין מחלוקת – הגיע "ארתור", ובמו ידיו שינה את התמליל שערך השוטר בתחנה.

    איש לא הצליח ולא יצליח לעולם לפענח את הלחישות, שאתה כאן מציג כ"הודאה". איש לא הצליח ולא יצליח – פרט לאדם עצמו, "מדובב" עבריין ג'אנקי, שזכה לתמורה מהמשטרה על הפללת זדורוב.

    לא במקרה קראה לך ברים ובטוויטר רויטל חובל, קולגה מוערכת ביותר, "שרלטן" בעניין הזה. כי זה מה שאתה. שרלטן מטעם המערכת.

  32. רונן ג'.

    דרוקר אכזבת. קשה להתחיל למנות את השגיאות העובדתיות הגסות במאמר שלך. לי אין כוח לפרט אבל בטח יכתבו לך כאן אחרים. לך ללמוד את העובדות בתיק דרוקר.

  33. זדורוב קורבן ישראבלוף

    כל התמלול חרטא של המשטרה. מתמללים מקצועיים שישבו חזק על ההקלטה לא הצליחו להבין ב- 80 אחוז מההקלטה מי אומר מה. בזמן לחישות גם קשה לזהות מי מדבר, זדורוב או ארתור.

    חוץ מזה יש סתירות בהודאה, זדורוב מודה כביכול שהוא שכח לנקות טיפות דם מהסכין בזמן שעל הריצפה יש שלולית של דם.

    כאשר חותכים את עורק הצוואר יש שטף דם עצום. במקרה הקל ביותר שטף הדם הוא ביעבוע מהחתך כמו מברז חצי סגור, במקרה הקשה יש התזת דם ממקום החתך שיכולה להגיע עד הקירות. בקיצור: כאשר בהודאה זדורוב מדבר על טיפות דם בודדות על הסכין שמדאיגות אותו (שמא יטפטפו על הריצפה) ברור שהוא לא היה בכלל בזירת הרצח בשעת השיסוף.

    יש כנראה עוד סתירות קשות בעדות זדורוב בנוגע לדלת תא השירותים הנעול, אין לי זמן להסביר מדוע. תפעיל את השכל ואולי תגלה לבד שהילדה לא יכלה להכנס לתא שרותים כאשר לא ניתן לפתוח את הדלת מבחוץ ואם, לחילופין, זדורוב חיבל בדלת לאחר הרצח הוא היה חייב להשאיר עקבות על הריצפה אבל ידוע שאין שם עיקבות שלו על הריצפה.

    ומה עם העקבות של דם על החלק העליון של הקיר המפריד בין תאי שירותים, עקבות דם אילו שמעידות כנראה על מסלול יציאה מעל הקיר לתא סמוך.

    זה מכבר אמרתי שאנשים שמדברים ברהיטות לא בהכרח חכמים. אדם חכם לעיתים קרובות לא מדבר ברהיטות כי הוא חושב תוך כדי דיבור. אז הרהוטים נעשים קרייני טלוויזיה והחכמים סוגרים את הטלוויזיה משיעמום כאשר הם שומעים קריינים טיפשים.

  34. א

    הבנתי מה משמעות הדברים שנאמרו בקול רם לעומת בשקט ב"הודאה" למדובב

    אין מחלוקת שמי שתמלל את השיחות היה שוטר, ושאחר כך עבר ותיקן את התמלול המדובב ארתור, שהיה בעל אינטרס לזכות בתגמול הכספי. הקטע שנאמר בלחישות היה לא ברור עד כדי כך שכמה חברות של מתרגמים אמרו שאינם יכולים לתרגמו. לכן זה קטע שאותו ניתן לתמלל תמלול שיקרי כך שיתאים למשטרה ולמדובב. אבל את מה שנאמר בקול רם וברור לא ניתן לתמלל באופן שיקרי כי יעלו על זה. לכן מוצאים פתרון: מתמללים באופן שקרי את מה שנאמר בלחישות שאינן ניתנות להבנה, ואילו מה שלמרבה הצער אי אפשר לתמלל באופן שיקרי כי נאמר בצורה ברורה, מתיחסים אליו כאל שקר שנאמר ע"י זדורוב מחשש לקיום האזנות. משל למה הדבר דומה: מראים לנו תמונה של בחורה יפה שפניה גלויות ואילו גופה מכוסה, ואומרים: אמנם מה שאתם רואים (או שומעים בקול ברור) זה פנים של בחורה יפה, אבל מה שמכוסה (לחישות שלא ניתן להבין) זה גוף של מפלצת. וכדי להוכיח שהתמלול שקרי, מספיק לראות שהוא מלא שקרים שלא יכלו להתקיים במציאות, כגון זה שזדורוב אומר שעלה 2 צעדים אחרי תאיר (ציטוט מתמלול השוטר: רומן: אני עשיתי שני צעדים אחריה ) בעוד שבפועל בני נוער ראו שלא עלה איש מאחוריה, או שזדורוב אמר למדובב שתאיר שביקשה סיגריה בעוד שבפועל סלדה מעישון, ועוד ועוד. הבעיה העיקרית שבגללה הורשע זדורוב, ושבגללה יש מיעוט בציבור שעדין חושב שהוא אשם היא שהתמלול השקרי שערכו השוטרים שעוד תוקן ע"י המדובב התקבל כאמת לאמיתה ע"י השופטים.

    באינטרנט אפשר למצוא את התמלול המקורי שבסוף חתום עליו השוטר – צריך לכתוב בגוגל " תמלול ותרגום ארתור: ט. 156/06 גליל דיסק מס' 26". אפשר לראות שזדורוב אומר למדובב את הדברים הבאים (כנראה בהשפעת זה ששכנעו אותו שיש דם של הילדה על בגדיו והוא חושש שאולי רצח ושכח מזה) (מובאים משפטים לדוגמה, לא ברצף של שיחה) – הכל מהתמלול המקורי של השוטר:

    רומן: היה לי לחץ ועכשיו אני רגוע ואני יודע שלא רצחתי את הילדה. חוקר אומר לי ואם אני יציג בפניך ראיות ממקום הרצח הקושרות אותך לזירה מה תעשה? אני אומר, אני לא יודע מה אעשה. אני רוצה לברר. אני ביקשתי הרבה פעמים שיעשו לי היפנוזה. אם באמת יש לי בעיות זיכרון. אני אמרתי. אם אני באמת עשיתי את זה אני רוצה לדעת את זה בעזרת היפנוזה ושיעזרו לשקם לי את זכרוני. אם אני באמת עשיתי את זה אני, אני מוכן לקבל עונש, אבל אני יודע שלא עשיתי את זה. לכן אני עומד על שלי. אם הייתי יודע לפחות קצת, אז הייתי יכול להוריד מהעונש הרבה. ומפני שאני לא יודע. אומרים. יש לנו הוכחות כדי להעניש אותך. אני אומר.בסדר. במידה ואני עשיתי את זה.

    רומן: לכן אני מבקש עזרה אצל מהפנט. אם אני אכן ביצעתי את זה אני אשא באחריות. הוא אומר תראה, אתה נמצא במצב שאם תודה אז נקל את אשמתך ואם לא תודה, אתה יודע. אתה יודע בעצמך. אני עונה לו. אני לא רצחתי והוא משיב: ואם אציג בפניך הוכחות שכן עשית? אני עונה, אם אזכר שאני עשיתי את זה, אז מוכן לקבל עונש. הוא התעצבן ועשה פס על הנייר. אני רואה שהוא כבר התחיל להשתגע.

    רומן: הוא אמר לי בעצמו שגרסה שקרית שרצחת ושאתה לא זוכר כלום לא תתקבל. הוא נתן לי להבין את זה בבירור. אני צריך לומר או שרצחתי אותה ככה וככה או שלא רצחתי. אני לא עשיתי את זה.

    דרך אגב, יש גם חלקים שאפילו מהתמלול המקורי שערך השוטר ניתן ללמוד שדברים הוצאו מהקשרם בפרשנות שניתנה להם. כל מה שמובא בהמשך זו גם העתקה מהתמלול המקורי של השוטר, וברצף של השיחה:
    ארתור: תגיד לי מה שהראיתי ותיאוריה הייתי צודק
    רומן: כן
    ארתור: הייתי צודק, אתה זוכר הראיתי לך…(לוקח קנקן ומדגים עליו שיסוף גרון) (מונה דיסק 1:17:46)
    רומן: אחד, זה וריד (מצביע על חלק הימני של צווארו). וזה מספיק

    הסבר שלי: ארתור אומר "אתה זוכר…" וזה בא אחרי שיחה ארוכה שבה הם מדברים על דברים אחרים. כלומר זה מתיחס לשיחה שהיתה בניהם בעבר ולא בתמלול של השיחה שפורסמה. הם מתיחסים כנראה לנושא שיטות תאורטיות להרג. זה מסתדר עם השיחה שמובאת בהמשך (שוב – תמלול מקורי של השוטר ללא שינוי):

    ארתור: איפה אתה למדת להרוג ככה?
    רומן: אני באינטרנט קראתי ספר. מבוא ללחימה עם סכין בק.ג.ב. הם עשו ככה (מדגים שיסוף גרון על עצמו)
    ארתור: ק.ג.ב.?
    רומן: ק.ג.ב. (מונה דיסק 1:36:23)
    ארתור: ככה עשו? (מדגים על עצמו שיסוף גרון)? אם אני הולך לשירותים
    רומן: (מדגים על עצמו שיסוף גרון). בו אני אראה לך (מונה דיסק 1:36:41)

    מיד אחרי זה היה הקטע של ההדגמה של חיתוך הגרון על המדובב, שעליה בנויה ההרשעה. אלא שברור גם לפי התמלול המשטרתי שהם מדברים על שיטות הרג של קגב!!!

    דרך אגב, בשיחת טלפון שעשו לאחרונה עם זדורוב מהכלא הוא אמר שאינו זוכר את השיחה הזאת עם המדובב – אם להבנתו היה נותן הודאה ומשחזר רצח ודאי וודאי שהיה זוכר.

    לגבי טיפות הדם שהוזכרו בשיחה עם המדובב – כמי שעקבה אחרי כל העדויות וראתה את הוידאו של החקירה, ההקשר בקטע זה הוא שזדורוב מנסה למצוא הסבר לדם שהחוקרים אמרו לו שנמצא על חפציו (למרות שבפועל לא נמצא דם!!!) – הוא תוהה האם יתכן שטיפות הדם שראה כמה ימים לפני הרצח בשרותי בנים הועברו על ידו בטעות לחפציו. הוא מתיחס לכך שעשה טעות כשנגע בדם הזה ואולי כך העביר לבגדיו.

    הבנתי שב-19 למאי יש הפגנה בעד משפט חוזר לזדורוב בכיכר רבין – אנא שכולם יגיעו.

  35. א

    הנה הלינק ל"תרגום" השקרי של השוטר והמדובב לשיחה עם המדובב:
    http://halemo.net/tmp5/zadorov/zadorov_artur.htm
    הנה הלינק לשיחה עצמה – זה הקלטת השיחה עם המדובב, נמשכה שעתיים, אני לא יודעת אם זה חופף בדיוק לקטע ש"תורגם" למעלה:

    https://www.youtube.com/watch?v=r4_pzkCBp-U

    דוברי הרוסית שבנינו (אני לא בניהם) מוזמנים לנסות להשוות. מה שלי נראה זה שכל פעם שאומרים שהוא מדבר בלחש יכלו להמציא המצאות, וכל פעם שכתבו שהוא דיבר בכל רם (שאת זה לא יכלו לזייף למרבה צערם) הוא באורח פלא אומר שהוא חף מפשע. לדוגמה – העתקה מה"תמלול" של השוטר:
    (רומה קם מהמיטה שלו וניגש למיטתו של מדובב ולוחש לו באוזן) מה שאני עשיתי
    ארתור: לא הבנתי?
    רומן: מה שאני עשיתי זה כל כך לוחץ עלי (מונה דיסק 1:54:00)
    ארתור: כל יום? זאת פעם ראשונה בחייך?
    רומן: אני בחיים לא הרבצתי סתם. תאמין לי. סתם ככה להרביץ. אני זרקן …. נו כאילו זרקן ….
    (בקול רם). אני אקבל מכות אז אחזיר, אבל ראשון, אף פעם לא מתחיל. כשיהיה משפט אני יודע שבית משפט בישראל צודק. ואני יודע שיזכו אותי. אני יודע שימצאו את הרוצח האמיתי ואני אחזור למשפחתי. את זה אני יודע.

    התהיה שלי היא: איך בדיוק השוטר מבין מה רומן אומר למדובב בלחישה באוזן?

    והנה כמה משפטים אחרי רומן אומר:
    רומן: אבל אני לא רצחתי. אני לא יודע. אני לא יכול לספר להם את הגרסה שלי. לא יכול לספר את גרסתי כי אין לי. לסגרו את האור?

    ועוד בהמשך רומן אומר:
    אני בלילה לא יכול להירדם משתדל להיזכר ולא זוכר כלום. לילה טוב

    אם היה באמת מתוודה על רצח, לשם מה היה לו להעמיד פנים הלאה בפני המדובב? ההסבר שהוא חושש מהאזנה ולכן מגביה ומנמיך את קולו לא הגיוני – מי שחושש מהאזנה לא מתוודה בכלל, ובודאי ובודאי שלא "מדגים". הסברתי בתגובה הקודמת כאן שאפילו לפי התמלול של השוטר הוא הדגים שיטות של קגב.

    והנה נמצא אחרי כמה שנים שגם המדובב מודה שזדורוב חף מפשע – לינק לכתבה
    http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/871/971.html

  36. רן קנדי

    לא קראתי את פסק הדין. רק חלקים קצרים יחסית פה ושם. סביר שמי שמתעניין הספיק לשמע או לקרא בינתיים שארבעת הנשיאים של ביהמ"ש העליון לשעבר, – שמגר, ברק, בייניש וגרוניס – לא ראו את "צל של אמת". אבל נתקלתי בעוד דברים של השופט עמית הראויים לציטוט, סעיף 66: – (- תחת הכותרת "קרבת זמן ומקום, זמינות לכלי רצח וקווים לדמותו של הרוצח הפוטנציאלי" הנ"ל מסביר כי – "במקרה דנן, לקרבת הזמן והמקום יש משקל רב יותר, בשל שלוש סיבות", – ולהלן הסיבה השלישית הנמנית על ידו שם -)

    "המשטרה לא חסכה במאמצים כדי לפענח את הרצח ובחנה בדקדקנות כל פרט הקשור למנוחה. מאות אנשים נחקרו, כולל מורים ותלמידים, והבירור העלה כי לתאיר לא היו שונאים או יריבים מבית הספר. כל כיווני החקירה האפשריים נבחנו ונשללו, לרבות שמועות אודות כת השטן ושמועות למיניהן שנפוצו בטוקבקים.".

    והשאלה היא, האם בהנתן העדות הארוכה והמפורטת שנמסרה בפרק האחרון של הסדרה המדוברת, – המסתבר מן הפסקה המצוטטת (במלואה, למעט המלה "השלישית" בתחילתה) הוא כי יודע השופט היושב בדין את אשר הוא מדבר או כי אינו יודע את אשר הוא מדבר?

    וכמעט מיד בהמשך, מוסיף הנ"ל ואומר – "… הגיונם של דברים כי הרוצח היה מישהו שהכיר את מבנה בית הספר, מישהו שנוכחותו לא תעורר תמיהה, מישהו שלא תכנן מראש לרצוח דווקא את המנוחה, שהרי המנוחה החליטה ספונטנית שלא להיכנס לשיעור והחליטה ספונטנית ללכת מהברזיה לשירותים. הרוצח הפוטנציאלי הוא מישהו שיכול היה לעשות הערכת מצב מהירה כי לא יופרע בחדר השירותים, מישהו שהיה בטוח בעצמו כי יעלה בידו לבצע את הרצח באופן כל כך מהיר, שהמנוחה אפילו לא תספיק לפלוט זעקה. כל 'הכישורים' הנדרשים לרוצח הפוטנציאלי נתמלאו במערער, לרבות 'היד הבוטחת' של הרוצח בשספו את גרונה של המנוחה באבחת סכין. הרוצח הפוטנציאלי הוא מישהו שהתנסה בכך בעבר, או מישהו שהעביר בדמיונו עשרות פעמים את הסצינה לפני הביצוע, כך שבאותן שניות הוא ידע בדיוק מה לעשות.". מדהים? – מתאים לטענות הידועות שדרוקר דוחה? (לא נאמר ב-"צל של אמת", למיטב זכרוני, אבל בראיון לאילה חסון אמרה א.ק. שלמדה באותו בית-ספר, קרי היא מכירה את המקום)

    אם וכאשר יתבררו דברים בעתיד ובהמשך, – אני לא חושב שהנקודה העקרית תמצא באף אחד מפסקי-הדין שנכתבו בהליכים הרלוונטיים. הנקודה העיקרית, לעניין פגם-המפתח במקרה הכולל, – תמצא, סביר וקרוב לודאי, – בהחלטה בעניין הבקשה שסורבה להעיד את עד המפתח שזכה הציבור ככלל לשמע כאמור בפרק 4 של "צל של אמת". (או יתכן שזה מופיע בפסה"ד של הערעור הראשון לביהמ"ש העליון, אני לא מצוי, אבל הנקודה היא אותה נקודה)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.