תגובה ליוצרי "צל של אמת"

מאת  | 17 באפריל 2016
 

שלושת היוצרים של "צל של אמת" פרסמו היום מאמר תגובה ב"הארץ" למאמר שלי שמתח ביקורת על הסדרה שלהם על רצח תאיר ראדה. כך כותבים היוצרים:

איננו עיתונאים אלא יוצרי קולנוע, ו"צל של אמת" איננה כתבת חדשות אלא יצירה דוקומנטרית. ההבדל טמון לא רק באופי היצירה עצמה, אלא באופן בה היא נתפסת אצל הצופה. "צל של אמת" איננה טקסט שבא להביע עמדה, או למצוא את הפתרון המיוחל שכולם מחכים לו. זו יצירה המבקשת לספר סיפור, לשאול שאלות, לרדת לעומקו של עניין, ומעל הכל להעביר לצופה את התחושה שמלווה גם את השופט בתיקים פליליים – שמאותו חומר ראייתי ניתן לייצר נרטיבים שונים.

אין לי עניין להתכתש פרסונלית עם שלושת יוצרי הסדרה. הם עושים רושם של אנשים מוכשרים, שבאו עם כוונות טובות, אבל הטענה הזאת מבטאת מצוין את כל מה שטענתי. מה זאת אומרת שהם אינם עיתונאים אלא יוצרי קולנוע? מה זאת אומרת שככה זה אמור להיתפס אצל הצופה? מה זה הממבו ג'מבו הזה? מי מהצופים יודע אם היוצרים הם עיתונאים או יוצרי קולנוע? מבחינת הצופה, הוא רואה סדרה שמביאה בפניו עובדות והוא מניח שהעובדות מובאות בהגינות ומתוך ההקשר הסביר שלהן. אי אפשר להתחבא מאחורי הטענה ש"אנחנו לא עיתונאים" כתירוץ לכך שמותר לנו לפספס בעובדות, או לא לדייק עד הסוף כי זה משרת את היצירה הקולנועית.

גם המשך הטענה הוא מניפולטיבי. שוב, עולה ממנו שהם בסה"כ "שואלים שאלות", יש "נרטיבים שונים" והם מציגים אותם. בחייאת. אנחנו לא מפגרים. הסדרה נועדה להראות שזדורוב זכאי, ככה היוצרים חושבים, זכותם, למה המניפולציה. ביום שישי התראיינו היוצרים (ארי פינס, יותם גנדלמן ומיקה תימור) ליהודה נוריאל ב"ידיעות אחרונות". אחד היוצרים, גנדלמן, אמר כך:

אין ראיה פורנזית שקושרת את הרוצח ישירות. אף אחד לא ראה ולא שמע ואז תופסים בחור שהוא פוסטר בוי של העלייה הרוסית, חלש מול המערכת ומפילים עליו את התיק הזה.

ככה נשמע מישהו ששואל שאלות? או ככה נשמע מישהו שמציב סימן קריאה מהדהד?

היוצרת מיקה תימור אמרה בראיון את הדברים הבאים:

אני מודה. אחרי שקיבלתי את פסה"ד של העליון, באתי ואמרתי, אחרי שנתיים וחצי עבודה, 'תקשיבו, אולי אכלנו אותה'.

אני אגיד לכם מה אני מבין מזה. שנתיים וחצי עבדנו על סדרה שתוכיח שזדורוב לא רוצח ואז בישורת האחרונה בא פסה"ד הזה של העליון ועלול להרוס את כל העבודה. אני יכול להבין את זה. כולנו היינו בסיפורים האלה שמגיעה איזו התפתחות שעלולה לזרוק לפח עבודה כל כך משמעותית, אבל דבר לא היה נפגע בסדרה של הוט, אם פשוט היו מתייחסים לקביעות של ביהמ"ש העליון. לא צריך להסכים איתן, רק להתמודד, להגיד מה קבעו השופטים, שהצופים יידעו ואז להסביר למה זה לא נראה לכם. תימור אומרת בראיון ששלושת היוצרים ביחד קיבלו מהוט 50,000 שקלים על שלוש שנות עבודה. אני מאוד מקווה שהיא השמיטה אפס אחד וזה בעצם חצי מיליון שקלים, כי אם לא אז זה לכבודה של הוט לשלם סכום מעליב כל כך ליוצרים דוקומנטריים.

מיקה גם אומרת בראיון ש:

הדבר שאני הכי מצטערת עליו הוא שהפרומו הבטיח גילויים חדשים וזו הייתה גם הביקורת העיקרית כלפינו..

יותם מחרה מחזיק אחריה:

וכדאי שאנשים יפרידו בין פרומו ליצירה. לנו אין נגיעה לראשון.

אז לא, אנשים לא מפרידים בין פרומו ליצירה. האמת היא שהטענה שלי לפרומו היא באמת שולית אל מול הדברים האחרים, אבל בכל זאת, זו חובתם של היוצרים לדאוג שהפרומו ושיווק הסדרה לא יכללו אמירות, שהם לא יכולים לעמוד מאחוריהם. כל מי שנמצא בעסקי התקשורת יודע שהפרומו תמיד רוצה לסחוב אותך גשר אחד קדימה וזו תמיד מלאכה מבאסת להשאיר אותו צמוד למה שאתה יכול לקיים.

בתגובת היוצרים ל"הארץ" הם מתייחסים לטענה שלי שלא עימתו את המרואיינים שלהם עם עובדות שגויות וקביעות נוגדות שקיימות בפסקי הדין.

זוהי החלטה אמנותית, לא עיתונאית, שבבסיסה עומדת השאיפה לתת לכל צד לטעון את טענתו, ואז לתת לצד השני לסתור את אותה הטענה.

נדמה לי שגם כאן היוצרים קצת עושים לעצמם הנחות. היוצרים הביאו למרקע, כזכור, את אותו חיים סדובסקי. אף אחד מהמרואיינים האחרים לא סיפר מיהו ומהו, איך נמלט מדוכן העדים וכו'. היוצרים עצמם מדברים על כך שסדובסקי הוא כמו גורו בכת של דף הפייסבוק בו חברים כרבע מיליון בני אדם. אם האמירה הזאת מעניינת מספיק בשביל הראיון ב"ידיעות", לא היה שווה להגיד גם לנו הצופים אותה?

אני לא רוצה להלאות אתכם בפרטי הפרטים של התיק, כמו במאמר הקודם, אבל אין פה שום עניין של אמנות. יש פה דרך לברר את האמת והדרך הכי הגונה היא לעמת אנשים אל מול הטענותשנוגדות את מה שהם אמרו. רוצה עו"ד שפיגל לעמוד על דעתו שכל הפרטים המוכמנים נמסרו לזדורוב? בסדר, אבל איפה היוצרים שיגידו לו את כל הפרטים המוכמנים שהשופטים קבעו שלא נמסרו לו בשום חקירה? רוצה עו"ד פלדמן להגיד שזה לא נדיר שאדם יודה הודאת שווא במקרה כזה? בסדר, אבל תעמתו אותו עם העובדה שאף אחת מהודאות השווא המוכרות בישראל לא נמסרה בחקירה שתועדה כולה מתחילתה ועד סופה וראשיתה בהודאה בפני מדובב.

בראיון ל"ידיעות" אמר אחד מיוצרי הסדרה, ארי פינס:

כשאחוז כל כך גבוה אומר "אני לא מרגיש שלם עם הרשעת זדורוב", המערכת צריכה להביא את זה בחשבון כי המערכת נועדה לשרת את הציבור.

זו כבר אמירה די מכעיסה. קודם אתה עושה סדרה שמבצעת מניפולציות בפסקי הדין, שהרשיעו את זדורוב מתוך מטרה לזרוע ספק בהרשעתו ואז כשאנשים משתכנעים ממך, אז אתה אומר – היי, אתם שם בפרקליטות, תסתכלו על דעת הקהל, לא מאמינים לכם שהוא אשם.

באותו ראיון גם אמר ארי פינס:

גם אנשים שאנחנו מאוד מעריכים כמו רביב דרוקר הרשה לעצמו להתבטא על הסדרה בלי לראות אותה. הוא כתב בטוויטר, 'פסק הדין יותר משכנע' וכשנשאל אם ראה את הסדרה, אמר 'לא'. 

ובכן, גם זו מניפולציה לא קטנה. כשיצאה "העדות הדרמטית" של א.ח. על רצח זדורוב אני צייצתי בטוויטר את הציוץ הבא:

 

הציוץ על צל של אמת

ממה שפינס אמר ל"ידיעות" כל אחד היה יכול להבין שאני הסתרתי את העובדה שלא ראיתי את הסדרה, מה שלא הפריע לי לחרוץ את דינה ורק כשנשאלתי, הודיתי בכך. האמת, כמו שאתם רואים, שמשפט הפתיחה שלי זה שלא ראיתי את הסדרה ואני ממליץ לקרוא את פסק הדין המשכנע (בעיניי).

תגובות

תגובות

28 תגובות על “תגובה ליוצרי "צל של אמת"

  1. LDR

    דרוקר לא מגיב עניינית ולא עונה לשורה של נושאים שמעלים יוצרי הסדרה ומציגים אותו כמי שאין לו בקיאות בנושא, כמי שכנראה לא צפה בכל פרקי הסדרה וכמי שממשיך לשרת את הפרקליטות.
    סעיף 1 בתגובתם, שמתייחס לדברים שכתב דרוקר על חן קוגל בסוגיה שהוא קשור אליה (קטע שנלקח מתוכנית המקור והתברר שהוצג באופן מסולף), מדגים היטב את הבעייתיות של הטקסט שפרסם דרוקר בהארץ.
    לא ברור איך עיתונאי ספקן ואנטי ממסדי כמו דרוקר משרת פרקליטות מסואבת, לא מקצועית ונקמנית, כפי שהתגלתה לדוגמא בפרשת מאיה פורמן (פרשה שנחשפה על ידי עיתונאים ״עצלנים״).
    יתכן שזדורוב הוא הרוצח, ועדיין – יש בפרשה הזו כל כך הרבה חורים שחורים (רובם בשל עבודה רשלנית של המשטרה והפרקליטות) ואין ברירה לאדם בעל מצפון אלא להכיר בכך שעומד לזדורוב אותו ספק סביר באשר להרשעתו.

  2. אנה

    למה אתה לא מתייחס לטענות המסולפות בכתבה שלך?
    לזה שהמשטרה אכן שיקרה לעו"ד שפיגל גם בהארכת המעצר השנייה וגם בהארכת המעצר השישית, וטענה שיש ראיות ביולוגיות שקושרות אותו לזירת הרצח?
    הרי אם אתה מכיר את התיק, היית אמור לדעת את זה, ולא לקבוע שעו"ד שפיגל "עשה מטעמים" או שהפרוטוקול החלקי שהוצג בסדרה ובו מופיעים הדברים מהארכת המעצר השנייה, אינו רלוונטי. מי שבקיא בתיק, לא היה כותב מה שכתבת בעניין הזה.

    גם בעניין דר' קוגל, אתה מצטט את דבריו מתכנית "המקור" שאתה קשור בה, על אף שדבריו הוצאו מהקשר, והוא טען שלא שינה את חוות דעתו מההתחלה, ולמרות שהעובדות התבררו לאשורן (1) בפסיקת בית הדין לעבודה בתביעתה של דר' פורמן, (2) בדו"ח הממונה על ביקורת הפרקליטות, השופטת בדימוס הילה גרסטל, ו-(3) בפסק הדין של העליון.
    למרות שכבר אין מחלוקת בעניין הזה וידוע שהפרקליטות ניסתה להשתיק את דר' קוגל, בחרת להציג את בכתבה שלך, כדי לתקוף את הסידרה. מה זה אם לא סילוף?
    זאת "הדרך ההגונה"?

  3. עמיקם

    אין עליך דרוקר. עשית כבוד למקצוע שלנו.

  4. שחר

    שני דברים:
    "מה זאת אומרת שהם אינם עיתונאים אלא יוצרי קולנוע". זה עלול לומר בדיוק ההיפך: "התרגלנו שעיתונאים אינם אמינים ואינם חוקרים"…

    "המערכת צריכה להביא את זה בחשבון כי המערכת נועדה לשרת את הציבור." אהמממ…. מערכת המשפט צריכה לשרת את הציבור- כלומר לספק לו את מה שהוא רוצה. לא חוק ולא משפט. בידור.
    מסוכן.

  5. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    מעניין.
    לפי מה שאני מבין, אם ככה, הטענות הספציפיות של אנשי התכנית די נכונות בסה"כ, וההסגות שלך נוגעות בעיקר לדברים משניים.
    לדעתי הדיון החשוב הוא בתיק עצמו ובראיות ובמושג של ספק סביר. בבקשה אל תהפכו את זה למי צייץ מה למי ומתי. זה לא מעניין, זה לא רלוונטי: בואו נצא מנקודת הנחה שכולם רוצים לעשות את הדבר הנכון, שפשוט קשה להבין בדיוק מהו, ועל זה עובדים, ובשביל זה מתווכחים.
    השאלה המעניינת היחידה היא האם יש מספיק ראיות כדי להושיב את רומן זדורוב בכלא להמשך חייו.
    ממה שאני קורא, גם בתגובה הזאת, התשובה היא לא.

  6. זיו

    דרוקר, תגובתך לא עניינית וזה מאכזב. אתה לוקח את הדיון למחוזות סגנוניים, מתייחס לחלק הכי פחות משמעותי בתגובתם, ומתעלם מכל הנקודות המהותיות שהם מעלים. הערכתי הכבירה כלפיך כעיתונאי אמיץ לא תשתנה, אבל אתה יוצא קצת חומוס וחבל.

  7. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    חבל שיוצרי הסידרה זורקים רפש מבלי להסתכל סביב. כיצד ירגישו לקביעה כי כל היוצרים הארץ הם תת רמה ללא כל הבנב מקצועית וזאת על סמך 2 3 יצירות. הסכנה לדמוקרטיה היא חוזר היכולת של יוצרי הסידרה להץמודד עם ביקורת בעטד הם מבקרים בבוטות ובמגמטיות.

  8. חרב דמוקלס

    אתה בדיחה עצובה רביב, ואני אומר את זה בצער רב. שנים אני עוקב אחרי עבודתך העיתונאית, ולהוציא את אותו תחקיר קיקיוני שאתה ורוזנטל עשיתם בהמקור על זדורוב, בסה"כ היית עיתונאי ישר. גם בפרשת גל בק, וגם כאן אתה מתגלה ככתבלב של הפרקליטות, שטחי להחריד, עד כדי כך ששלושה קולנוענים צעירים עושים ממך סמרטוט רצפה רקוב.

    הטענה שלך על חן קוגל, שנסתרת ישירות ע"י עדותו שלו ופסיקת העליון היא אות קין על המצח שלך, ומראה עד כמה אתה לא נאמן למקצועך. לא פלא שבמאמר זה אתה בורח מסוגייה זו, כיוון שנתפסת עם המכנסיים למטה, ואין לך שום תשובה. גם בשאר הסוגיות שהעלת במאמר המקורי, בזלזול שלך בחשיבות הסכין שאיתה בוצע הרצח, בטביעות הנעליים הזרות, בכשלים החוזרים ונשנים בשחזור, הוכחת את אפסותך העיתונאית ויושרך המקצועי הבלתי קיים.

    בתקווה שגם תגובה זו לא תסונן כפי שנעשה למענך בהארץ, קרא, הפנם, ואם יש בך הגינות כלשהי – תפרוש מהמקצוע. או לכל הפחות – תתנצל בפני שלושה יוצרים שהצליחו לעשות מה שאתה לא היית מסוגל – להבין במה מדובר פה בכלל.

  9. שי

    שמי שי וכעורך דין ודוקטורט למשפט פלילי יש לי ידע וניסיון במשפטים פליליים.
    אני רוצה להתייחס לשתי טענות (שנראו לי העיקריות) שעלו אצל יוצרי הסדרה בתגובה שלהם, ולהשיב עליהם.
    הטענה הראשונה שלהם היא שהתרגום של המשטרה לכלל ההודאה בפני המדובב היא בעייתית בשל העובדה שהמדובב ושוטר הם שערכו אותם שכביכול יש להם אינטרס להוציא הודאה. עכשיו, זאת טענה תלושה מן המציאות.
    1) ראשית, נתחיל מהעיקר. רומן זדורוב והסנגורים שלו לא ערערו על התרגום והתמלול. רומן יודע מה הוא אמר למדובב. אם יש טענה כנגד התמלול. עצם העובדה שהוא (והסניגורים המעולים שהיו לו) לא העלו טענה זאת מראה שאין ממש בחשש שהתמלול אינו משקף את תוכן השיחה בין המדובב לרומן.
    2) גם בחלק שיוצרי הסדרה הצליחו לתמלל ולתרגם הייתה הודאה. כך שאם הטענה שלהם היא שיש לשוטר אינטרס להוסיף על ההודאה דברים כדי לחזק אותה (אגב זה אינטרס לא גדול יותר מהאינטרס של יוצרי הסדרה להמציא תיזה שמזכה את זדורוב, שכן מסקנה אחרת הייתה מורידה את) הרי זה אינטרס חלש ביותר הרי ממילא הייתה לו הודאה ביד (גם לא הייתה לשוטר סיבה להניח באותו יום שיהיו חסרות ראיות ויש צורך לפברק ראיות ולסבך את עצמו בכך).
    3) יוצרי ראו פסול בכך שהמדובב עבר על התמלול. נתחיל בזה שהם לא הציגו כל ראיה לכך שהוא הוסיף דברים מהותיים על התמלול. אבל מעבר לכך, למה שיוסיף. הרי כפי שאמרנו כבר בחלקים שאפשר לתמלל הייתה הודאה. הבונוס שהובטח למדובב הותנה רק בהודאה כך שמבחינתו הוא היה מקבל את הבונוס, גם על סמך מה שאפשר להבין מההודאה. זאת ועוד, גם מבחינה משפטית אם היו בחלקים הלא ברורים דברים שרומן אמר, המדובב יכול להעיד עליהם ומדובר בראיה קבילה, כך שממילא אפשר היה לקבל את תוכן הדברים הלא ברורים מהמדובב כראיה קבילה בבית משפט.
    ושוב נחזור על העיקר, רומן שיודע מה הוא אמר לא ערער על התמלול.
    קיצורו של דבר אין שום הצדקה לשידור ההודאה במלואה על בסיס התמלול של המשטרה שגם רומן לא כפר באמיתותו.

    הטענה השנייה שאני רוצה להתייחס אליה היא לכך שהמשטרה שקרה באשר לקיומן של ראיות DNA כשלו היו כאלה בפועל. עכשיו כאן חשוב להבין שמבחינת הרשעתו של רומן זדורוב אין לטענה שהיו ראיות DNA שום משמעות כיוון שהוא לא הורשעה על סמך זאת הוא הורשע על סמך ההודאה, טביעות הנעליים, ידיעת פרטים מוכמנים, ראיות נסיבתיות וריבוי אין סופי של שקרים המעיד על התנהגות מפלילה.

    אז מה בעצם מנסים היוצרים לרמוז לנו. הם מנסים לומר שהמשטרה לא בחלה בפיברוק ראיות (ובכך אולי לרמוז שראיות אחרות גם מפוברקות). אז באו נניח לרגע שבאמת הדברים שנכתוב בפרוטוקול משקפים ולא מדובר בשגגה (אולי למשל לא הובנו והדברים מטעם המדינה התייחסו לטביעות הנעלים), בואו גם נקבל לרגע שבאמת לא הייתה בידי המשטרה באותו שלב ראיית DNA שבסופו של דבר הסתבר שאינה מגיעה להסתברות מספקת שמאפשרת את הצגתה כראיה קבילה (המשטרה אמרה בדיון שמדובר בראיית DNA בהסתברות של 90% במונחים של ראיות DNA זו ראיה די חלשה, כך שיכול להיות שהייתה בידיהם ראיית DNA שלא הבשילה לראיית DNA בהסתברות גבוה מספיק כדי שתהא קבילה). אפילו אם נניח את כל זה, ההסבר המסתבר ביותר הוא שמדובר בשגיאה בתום לב של התובעת. מדוע? משום שבאותו השלב היו בידי המשטרה די ראיות למעצר עד תום ההליכים גם בלי ראיית DNA. הייתה להם הודאה והיו להם כבר טביעות נעלים, אז למה לשקר כשהם עתידים להעביר את כל חומר החקירה באופן מיידי אם לא העבירו כבר (הדיון ב- 15.1.2007 היה הארכת מעצר על פי הצהרת תובע כך שהגשת כתב האישום הייתה צריכה להיות בימים הקרובים ממש ואיתה יש להעביר את כל חומר החקירה, כולל אותה ראיית DNA, אם חומר החקירה לא הועבר כבר). הגיוני הרבה יותר שמדובר לכל היותר בטעות בתום לב. ושוב נזכור שהוא לא הורשע על סמך ראיית DNA, וללמוד מזה שיש כאן איזו מזימה לפברק ראיות זה כבר ממש מופרך.

  10. עוקב

    אכן התעלמות מוחלטת מכל הטענות שהעלו יוצרי הסדרה בתגובה למאמר שלך.
    הם העלו המון טענות ענייניות ואתה בוחר להתייחס לציטוטים משניים שלא עוסקים בראיות ובממצאים.

  11. נפלת חזק

    יוצרי הסדרה ענו לך היום בהארץ. עובדתית. באופן שמראה לכל אחד, בפשטות: רביב דרוקר כתב לא אמת, חד וחלק, בשלל סוגיות המצויות בתיק.

    האמת, תהיתי איך תגיב. וזה מדהים! לא בחרת לשתוק (בפנים אדומות כמי שתחתוניו הרגע נחשפו). לא להוסיף מלמול רפה, טעיתי. לא לעשות חשבון עם "הגורמים" עליהם כביכול הסתמכת, ושהוליכו אותך שולל (נו, גם זה היה נסבל איכשהו).

    לא: אתה בוחר לא לענות עניינית. ולנסות להגיד שהם מוטים, קשקושי אסתטיקה, פרומו, מומו, שמומו, לשקשק כזו שקשוקה, כדי שלא נבין מה בעצם קורה פה, "ההגנה הכי טובה היא התקפה", deny everything.

    וואו.
    זה מקומם, כי כל עיתונאי אחר שהיה קורס ככה, היה נדרש באותו יום להתנצל, אם לא הרבה מעבר לכך.

    וזה מדאיג, כי עולה עכשיו תהיה: את מי אתה משרת, רביב?
    מי האידיוט שאתה משרת, שככה זרק אותך להיטרף בהארץ?
    ועל מה לעזאזל אתם מגינים?

  12. שין

    מזמן לא ראיתי תחקיר כל כך חלש כמו צל של אמת.
    היוצרים ראו יותר מדי סדרות אמריקאיות, שבהן מלמדים שכדי לזכות מישהו מרצח יש לתת למושבעים רוצח אפשרי אחר. וכך יהיה ספק סביר. אז הם נתנו, את החברות, את א.ק., בלי שום תימוכין. חוץ אולי מהחבר הסטוקר שאנס את א.ק. והתנקם בה. שישלח ליוצרי התחקיר פרחים. הצליח לו להרוס לה את החיים.
    כן, המושבעים, שהם הצופים בבית, מאוד התרגשו. פייסבוק רועש. במכללה מתאפקים ולא הולכים לשירותים. אבל תכלס, אין בסדרה כלום. שום דבר שמחזיק מים באמת. שום טענה שלא נבחנה ונפסלה בבית המשפט.
    מצטער, לא השתכנעתי.

  13. איילין

    דרוקר… תמיד היית כתב קטן.. קשקשן… לא אמין… וזחוח…שים את המפתחות ולך הביתה !!!!
    אתה בושה גדולה !!!

  14. סמי

    רביב, מקריאת תגובתך והבחירה להתמקד בסודיות סגנוניות זניחות, ברור לי שבינך לבין עצמך אתה מודה שכל טענותיך נסתרו.
    אתה אחד העיתונאים החוקרים האחרונים שנשארו בארץ. בבקשה אל תאכזב ואל תיפול למלכודת היהירות. אני חושב שהדבר הראוי לעשות בנקודת הזמן הזאת זה להודות בטעות, ולהבהיר שעכשיו שנחשפת למידע נוסף, אין לך עוד טענות חזקות לאשמתו של זדורוב, ואתה מסכים שיש ספק סביר.
    אני, אגב, כותב את זה בתור מישהו שעבר תהליך מאד דומה. קראתי את כל פסק הדין והכרתי את טענות ההגנה, וחשבתי שזדורוב אשם בסבירות גבוהה. כשקראתי את החלטתו של דנציגר חשבתי שהיא מגוחכת.
    אבל המידע שעלה בימים האחרונים הבהיר לי שהנחת המוצא שלי שגויה: אני הנחתי שהראיות הן אמינות ורק צריך להכריע האם יש בהן כדי להרשיע, אבל בפועל מסתבר שהמשטרה עשתה פה עבודה בזיונית ופשוט בישלה ראיות. כל (ואני מתכוון כל) ציטוט מההודאות, כשבודקים אותו בקונטקסט מתגלה כדו-משמעי. טביעות הנעליים זה junk science לפי הספר. סימן הדם על הקיר המפריד לא מתאים בכלום לשחזור. הפרטים המוכמנים הם ברמות של ניחוש אחד מתוך שתי אפשרויות (תוך התעלמות מהניחושים השגויים, כמובן). הסיפור עם "ילדה נפלה מאסלה" מסתבר כעדות שמיעה מאד חלשה. המכנסיים שנזרקו בלי החולצה ובלי הנעליים הם בכלל ראייה יותר לזיכוי.
    והחמור ביותר – כשקוראים את כל טקסט הדיבוב וההודאה מתגלה באופן ברור שזדורוב היה תחת לחץ חזק להודות כדי להפחית בעונשו. הטענה כאילו "אף אחד לא הבטיח לו דבר" ו"נתנו לו לאכול ולישון" ו"זמני החקירה היו סבירים" הם פורמליסטיקה מגוחכת. בפועל הוא לא ישן ולא אכל מהלחץ, בפועל עם תום החקירה הרשמית הוא חזר לעוד שעות של לחץ מהמדובב, בפועל המדובב והחוקרים כל הזמן רומזים לו שיקבל עונש מופחת משמעותית אם יודה (אמירות בסגנון "אסור לי להגיד לך אבל אתה חכם – אתה מבין", "אם לא תודה לא נוכל לעזור לך"). זה לא משנה אם הם לא הפרו את החוק היבש – בפועל מדובר בעציר תחת לחץ פיזי רב, שחושב שיש נגדו ראיות חזקות, ומאמין שהודאה תאפשר לו לחזור לחיים נורמליים עוד 7-10 שנים.
    רביב, תעשה את הדבר הנכון.
    תודה

  15. יוריק קרמר

    רביב אתה צודק מאד. סאגה אומנותית איננה ערכאת ערעור על פסק דין. בית המשפט איננו פאסה, למרות מה שחוגים מסויימים מנסים לעשות. בית המשפט הוא הערכאה הקובעת את העובדות ופסק הדין הוא סוף פסוק.
    מוזר בעיניי, שאף עתונאי לא טרח לבדוק בפרשת זדורוב נושא לא שולי לחלוטין ובעל עניין ציבורי: איך זדורוב כל נמצא הזמן בכותרות. מאז שהועמד לדין האיש, כל הזמן התקשורת מלאה סיפורים – כן יש להדגיש סיפורים – מפי עורכי דינו. בדרך כלל, יחסי ציבור כאלה, שנמשכים כל כך הרבה זמן, עולים הרבה מאד כסף. זדורוב, עולה חדש, לא נראה לי מליין, שיכול לשלם. אולי יתגייס איזה עתונאי (לא אמן קולנוע) ויספר לנו מאין מקור המימון. אינני מאמין שזה נעשה בלי כסף. הרבה כסף.

  16. רומן

    האמת, לא קראתי את התגובה שלך, שלהם יותר משכנע!

  17. עידן

    מדוע אתה בוחר להתעלם מהתגובה העניינית שלהם ומחפש רק לעלוב ולפגוע ולהקטין?
    מאוכזב ממך מאוד.

  18. ירון

    אתם מפספסים פה דברים מהותיים בהרבה:

    1. יש משבר אמון בציבור לגבי התנהלות הפרקליטות. ההתנגדות למינוי של מאיה פורמן, ההתנגדות לביקורת של גרסטל. אלה סימפוטמים לבעיה אמיתית וגדולה. הפרקליטות רוצה לנצח. בכל מחיר. האמת לא מבלבלת ולא מעניינת אותם. משפט זה לא משחק כדורגל ואין מטרה לנצח בו אלא להגיע לחקר האמת. את זה לא מבינים בפרקליטות. צל של אמת ודיני נפשות פשוט ממפות את משבר האמון הגדול הזה. למשבר הזה יש משמעות קשה לדמוקרטיה הישראלית ולא נראה לי שדברים ישתנו בלי טיפול שורש יסודי מאוד (למרבה הצער אי אפשר לסגור אותם ולבנות מחדש כמו את רשות השידור).

    2. יש משבר אמון בציבור לגבי התנהלות המשטרה שנתפסת בציבור כחבורת אדיוטים שטופי מין וחסרי יכולת. פרשת הרצח של תאיר ראדה זה רק דוגמה למה שהציבור תופס ככשלים מתמשכים בעבודה המשטרתית. ושוב צל של אמת רק מביאה פה כמה דוגמאות לעניין.

    3. זאת ועוד, ישבו פה שלושה אנשים ובמשך שלוש שנים חקרו את הנושא מכל הכיוונים. קראו פסקי דין, תחקרו עדים, שאלו שאלות ובסך הכל עשו את אותם הדברים שהמשטרה והפרקליטות לא עשו כי ברגע שסימנו את זדורוב כל המערכת התגייסה להרשיע אותו. אז אני נוטה לקבל את דעתם בעניין כי הם פשוט בקיאים בחומר ברמה שאין לאף עיתונאי מזדמן שדיבר עם גורם כזה או אחר.

    4. ולעניין תאיר ראדה. גם אם אפשר להתייחס בזלזול לדעתו של אדם כזה או אחר ולחוסר הידע וההבנה שלו, באה אימה של הנרצחת שלגביה אין ספק ברמת המעורבות והידיעה שלה בפרשה ואומרת שהיא מטילה ספק בהרשעה. אז גם אם אפשר לטעון נגד צל של אמת שהיא לא מבוססת, קצת קשה לטעון את זה נגד אמא שחיה ונושמת את הפרשה והולכת לישון איתה כל לילה כבר עשר שנים.

  19. משה מרמת גן

    זה באמת הזמן לעשות תחקירים!
    אחד החשובים מאז קום המדינה:
    מי רצח את רבין ???

    זה לא תחקיר סרק.
    זה לא סתם.
    זה (לא/כן) אמתי!

    רביב, התגובה המעמיקה שלך לתחקיר של רצח תאיר ראדה
    אינו עומד ביחס דומה לתחקיר שלך על רצח רבין (ברור למה) ,
    אתה חשוד באי אמירת אמת.
    אז טול קורה מבין עיניך.

    ועוד הערה קטנה, עיתון "הארץ" שלך כבר לא שייך לשיח הציבורי
    בארץ שלנו.

  20. הירנוט

    לא קראתי את המאמר המקורי שלך, לא את התשובה של היוצרים, וקצת רפרפתי על הטקסט הזה.

    אבל אני חושב שאין לך מושג על מה אתה מדבר, ובלה בלה בלה.

    לעזאזל, לפחות תראה את הסדרה.

  21. בשם השם

    זה יפה – מצד אחד מחלקים לרביב מחמאות על היותו מאחרוני העיתונאים-חוקרים האמינים ומצד שני תוקפים אותו על יכולות נמוכות. זה כמו בבית המשפט: אם השופט פסק לטובתי הוא מלך. אם הוא פסק נגדי הוא בנזונה. גם אם זה אותו שופט. לכל אדם יש אג'נדה ואין ראיית עולם אוביקטיבית כך שכל הקשקשת אינה אלא קשקשת ולא נותר לאינטליגנט אלא להסתמך רק על עובדות והוכחות ואותן דווקא רביב מספק ולא המלעיזים שיותר מסיקים מסקנות מלהביא עובדות

  22. סנטו רוחו

    אני מודה שפרטי הפרטים של הדיון הציבורי אינם מעניינים אותי. הנקודה הרלבנטית ביותר מבחינתי היא שהיה שופט שבדעת מיעוט חשב שצריך לזכות. החוק מאפשר הרשעה ברצח בהכרעת רוב נגד מיעוט אבל לדעתי זו טעות ערכית: הרשעה כזו חייבת להיעשות פה אחד ובפרפרזה על המשפט הידוע – אם יש ספק – יש ספק (ואז צריך לזכות).

  23. משה נשר

    ל – LDR היקר.בהתייחס לתגובתך.
    הסיבה שאני אוהב לקרוא את מר דרוקר,היא בהיותו "אנטי ממסדי",על פי הגדרתך.
    אני מאמין כי הסיאוב שפשה במערכות העיתונים,מייצרים,לשמחתי,כותבים כאלו.
    אינני אוהב את ערוץ 10,2 וכו'.
    ששששש,אל תגיד לאף אחד,אין לי טלויזיה בבית 🙂
    מעניין אותי דברים בשם אומרם.רצוי "אאוטסיידרים" ולא מלחכי הפינכה שמתחזים לעיתונאים.
    אז,מר דרוקר,תמשיך לכתוב את דעותיך,גם אם אני לא מסכים לחלקן,לפחות אני מכבד את דעתו של אדם.

  24. נוי אהרון

    המשיך בדרך אותה התחלתי בביקורת הקודמת :
    רביב היקר אתה פרשן פוליטי טוב אך פרשן משפטי גרוע…..
    איך מבקר קולנוע יכתוב ביקורת על סרט אותו הוא לא ראה ? כך אתה עושה כאשר אתה מודה שלא ראית את הסדרה בל של אמת.
    בקיצור תמשיך לזרוק לאוויר את טענות הפרקליטות ושום ספק מזערי אפילו לא נקרא מעיטך המושחז.
    ולתיקון המשפט של קודמי :אם יש ספק – אז אין ספק… יש כאן לפחות זיכוי מחמת הספק.

  25. א

    היוצרים משקרים בצורה בוטה וחצופה.
    רק דוגמה אחת- בסעיף 6 למשל הם טוענים שלא נמצא דם על נעליו של זדורוב.
    ציטוט מתוך פסק הדין של השופט עמית:
    נ"עליו של המערער, אותן נעליים ישנות מסוג "סלמנדר" שקיבל מחמו, שימשו אותו לעבודה, ומטבע הדברים נמצאו מרופטות ומוכתמות. לא כך סוליית הנעל, שנמצאה "נקייה להפליא" כדברי בית משפט קמא. הדבר מוזר, מאחר שניתן היה לצפות כי בסוליות יידבקו חומרים שונים מסביבת העבודה של המערער, כמו דבק, קרמיקה, רובה וכיו"ב. בהקשר זה הפנה בית משפט קמא לחוות דעתה של ד"ר פרוינד (ת/695-ת/696) שביצעה בדיקת "בלו סטאר" לנעלי המערער, על מנת לגלות דם סמוי. הבדיקה הגיבה בחיוב בשישה אזורים שונים, בארבעה מהם הופק פרופיל גנטי של המערער ובשניים לא נמצא פרופיל גנטי. אלא שחומר ה"בלו סטאר" מגיב גם לחומרים כמו אקונומיקה, וניתן לסלק כליל שרידי חומר ביולוגי באמצעות אקונומיקה. הצירוף של סוליה נקיה בצורה מעוררת פליאה, בהתחשב בסביבת העבודה של המערער, עם האפשרות שהנעליים נשטפו בחומר ניקוי כלשהו, מתיישבים עם האפשרות שהמערער פעל להעלים כל ממצא מפליל." (פ 97)

    נראה שלא רק זדורוב הוא שקרן פתולוגי, אלא גם רבים מסנגוריו.

  26. אלעד

    שלום רביב,

    נקודה אחת במאמר שפירסמת ב"הארץ" לא נותנת לי מנוח. היא לא נוגעת בזדורוב, או בפרקליטות או ברצח. היא מטרידה אותי כל כך כיוון שהיא משליכה על אמינותך שלך – אחד העיתונאים הבודדים בארץ אותם אני מעריך ברמה הגבוהה ביותר.

    במאמר כתבת ש"אותו קוגל אמר בראיון למיקי רוזנטל ב׳מקור׳ שאי־אפשר לקבוע אם הלהב חד או משונן. לא יודע על איזה ׳רגע ראשון׳ הוא מדבר ואני לא רוצה להטיל ספק ביושרתו, אבל זה מה שאמר בעבר." אז נכון. כתבת שאתה לא רוצה להטיל ספק ביושרתו של ד"ר קוגל. אבל זה בדיוק מה שעשית. האמת, נשמע כאילו יש פה קצה חוט לפרק בתוכנית תחקירים – המומחה מס׳ 1 בארץ לרפואה משפטית אינו אמין, ומשנה את דעתו בהתאם לדרישות הסנגורים והיוצרים הדוקומנטרים.

    אבל אז הלכתי וצפיתי בקטע הרלוונטי מהתוכנית, וזה נראה שם שד"ר קוגל מדבר על החתכים בצוואר, עליהם אין מחלוקת שלא ניתן לקבוע אם נעשו בסכין חלקה או משוננת (בניגוד לחתך בסנטר שסביבו נסב כל הדיון בסוג הלהב). ע"פ תשובתם של יוצרי הסרט, חומר הראיון הגולמי אינו מתיר מקום לספק כי ד"ר קוגל מתייחס לחתכים בצוואר ולא לזה בסנטר.

    והבעיה הגדולה היא ש"המקור" היא התוכנית שלך. בניגוד אלינו הצופים/קוראים אתה חשוף לחומרי הגלם של הראיון. אתה יודע בדיוק מה ד"ר קוגל אמר או לא אמר.

    אז הנה, אני מפנה אליך שאלה, מהסוג שאתה טוען שחסר כל-כך ב"צל של אמת". האם בראיון של ד"ר קוגל ל"מקור" הוא התייחס לעניין הלהב בהקשר של החתכים בצוואר או החתך בסנטר? והאם אתה מוכן לחשוף את הראיון הגולמי כדי שנוכל גם אנחנו לדעת האם ד"ר קוגל אינו אמין, או שמא מדובר בעריכה מגמתית של התוכנית?

  27. רוח חג המולד

    רביב – ד"ש לרות דוד.

    מקווה בשבילך שלפחות אתה מקבל סכומים יפים על זריית החול הזו שאתה קורא לה כתיבה חוקרת.

    שהמצפון שלך לא יהיה שקט לעולם.

  28. ישעיהו

    דרוקר, פעם הייתי נוהג להגיב בחזרה למגיבים בבלוג שלך, עוד כשהיית בנענע. היום אני רואה שאינך עושה זאת עוד, ולכן גם אני כבר הפסקתי להגיב לפוסטים שלך ואני משוכנע שאני לא היחיד. אם תשנה את דעתך, תודיע לנו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.