איך נתניהו מנע מלבני ממשלה ב – 2008

מאת  | 28 באפריל 2013
 

ב 2008 ציפי לבני קיבלה הזדמנות של פעם בחיים להרכיב ממשלה. אחרי שנכשלה, אמר לי גדעון סער – ״אתם לא נותנים מספיק קרדיט לביבי על זה שהצליח לטרפד ללבני את הממשלה״. הוא לא הסכים לפרט ואני הייתי ספקן. סילבן שלום אמר באותם ימים ״כבר כמה שנים שלא ראיתי את ביבי כל כך חד וממוקד״. לקח לי לא מעט זמן להבין על מה הם דיברו.

נתניהו, מסתבר, באותם ימים היה בטירוף. הוא היה מוכן לעשות הכול, כנראה כמו שמישהו שרוצה להיות ראש ממשלה צריך לעבוד. אז למען ההיסטוריה, הנה חיבור מאוחר של פיסות הפאזל מאז.

החזית המרכזית הייתה ש״ס. סילבן שלום אוהב להתהדר בקשריו בש״ס, אבל הוא לא הצליח לספק את הסחורה. גדעון סער התיימר להיות מחובר בבית הרב. גם זו התבררה כהבטחה ריקה. אריאל אטיאס היה האיש הכי חשוב באותה תקופה (כנראה גם עכשיו) והוא נראה נחוש להכניס את ש״ס לממשלה, בדיוק כפי שתקופה לא ארוכה לפני כן המליך את פרס לנשיא.

כפי שסיפרנו השבוע בתחקיר על בד״צ בית יוסף, מי שהביא את פריצת הדרך היה דווקא ישראל כץ, שחיבר איש עסקים בשם דודי עזרא, הבעלים של ״נטו״ ושותף של בד״צ בית יוסף, לנתניהו. נתניהו בכלל לא רצה לפגוש אותו בהתחלה. הוא לא הבין מה הקשר. אחרי שבועיים, בייאושו, הוא הסכים. עזרא בא לביבי ואמר "אתה רוצה לדבר עם רבי משה? מה הבעיה?", הוציא את הנייד שלו וחייג על המקום לאיש החזק בש"ס. "משה, אני צריך לפגוש אותך. עוד היום". מפה, מסתבר, נפרצה הדרך למשה יוסף, הבן של מר״ן ומשם הדרך להפוך את ש״ס הפכה לקלה יותר.

אגב, אטיאס שמע על הערוץ הסודי בשלב מוקדם, כמובן. הוא התקשר לנתניהו בעצבים. באותם ימים נתניהו פוגש את אטיאס 4 פעמים לפגישות חשאיות בבית של אבא של ביבי, ברחוב הפורצים בירושלים. אטיאס רתח על השימוש בערוץ כלכלי- עסקי בהקשר הזה. נתניהו הביע אמפטיה והמשיך. אם זה כואב לאטיאס, אז כנראה שזה הערוץ הנכון, הוא הסיק.

במקביל נתניהו שכר את איציק סודרי, אח של אישתו של משה יוסף. דודי ישפיע על משה, איציק ישפיע על יהודית, אישתו, הכול נשאר במשפחה. נתניהו לא המציא את הצעד הזה. הרבה מאוד גופים עיסקיים שוכרים את סודרי באמתלה של לוביסט, כשלמעשה הרצון הוא להשפיע על בית הרב. בשבועות הקריטיים ההם, סיפרו אנשי נתניהו, איציק סודרי סיפק את הסחורה. ערב אחד הוא התריע שלבני מוזמנת לבית הרב. נתניהו עשה כמה טלפונים והזימון בוטל. אפילו הטקסט שש"ס דרשה על ירושלים נכתב בכלל על ידי אנשי נתניהו.

אגב, שנים שניסיתי לפצח מי האיש המסתורי שתיווך פה. אף אחד לא רצה להגיד. "מה אתה רוצה", אמר לי ליכודניק בכיר, "שנביך את ש"ס על כך שמערבבת עסקים ופוליטיקה גבוהה?".

חזית שנייה שנתניהו ניהל הייתה מול רפי איתן והגימלאים. נתניהו עבד בזה קשה מאוד. הוא הפתיע את איתן בביקורים, חיזר אחריו, בתיווך אקטיבי של אלי לנדאו. בשיא המסע, הוא הגיע חצי בהפתעה בשבע וחצי בבוקר לבית של רפי איתן. נתניהו נתן לו מעטפה סגורה. בפנים הייתה הצעה חצי מטורפת. לשריין את כל הח״כים של הגימלאים (פחות אחד) ברשימת הליכוד לכנסת הבאה. לא היה דבר כזה. ספק אם הליכוד היה מעביר את זה, אבל נתניהו, כאמור, היה מוכן לעשות הכול. אחר כך נתניהו ארגן פגישה עם איתן בבית של גדעון סער בנוכעות סחר וסילבן שלום. המטרה הייתה להוכיח לאיתן שיש מי שיעביר את זה בתוך הליכוד. איתן התרשם עמוקות, אבל היסס ועד שסגר, ההזדמנות כבר נעלמה.

נתניהו ניהל ערוצים נוספים. הוא, למשל, סגר סגירה שקטה עם זאב אלקין, אז ח״כ ב״קדימה״ שיעבור לליכוד. מה בכלל עשה אלקין, האידיאולוג הימני ב״קדימה״? מה זאת אומרת? הוא קיבל מקום ברשימה בלי להתאמץ, לא הייתם לוקחים?

בשעת הכושר הזאת אלקין זיהה את ההזדמנות הנכונה לקפוץ לליכוד. זו הייתה סגירה רכה. נתניהו לא יכול היה להבטיח שיריון, אבל הבטיח הכי קרוב לזה. אלקין הבטיח לעזור ככל יכולתו כדי להרוס למנהיגת מפלגתו באותה תקופה את הממשלה ואפילו הרים טלפון לבכיר בש"ס כדי להעביר לו את המסר שללבני אין ממשלה.

אז איך הפך בנימין נתניהו לראש הממשלה שיכןה פה הכי הרבה זמן, חוץ מבן גוריון? בין השאר בגלל השיפור הדרמטי ביכולותיו הפוליטיות, שיפור שבא לידי ביטוי באותם שבועות בסוף 2008 (וכמובן, המזל העצום שהיה לו בכך שהיריבה העיקרית שלו הייתה ציפי לבני).

תגובות

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.